דף הבית - ניירות עמדה
ניירות עמדה
הסלמונלה בקורנפלקס - מי אחראי?
,  י"א אב תשע"ו
לפני כחודש ומחצה נמצאה בביקורת פנימית שערכה חברת "יוניליוור" (המוכרת הציבור בשם חברת "תלמה") למוצריה, דגני בוקר המזוהמים בחיידק סלמונלה אלטונה. מקור הזיהום נכון להיום אינו ידוע, האם הוא הגיע מאחד מעובדי המפעל שלא שמר על הגיינה כראוי או שמקורו בלשלשת יונים שנכנסו למפעל. החברה סגרה את הקו החשוד בזיהום, וסימנה באמצעות קוד אלקטרוני את כל המוצרים שיוצרו עליו. מדובר בכמות גדולה מאד, 640 משטחים, כ 120 טון, אותם השאירה החברה במחסן המופעל על ידי חברת לוגיסטיקר, חברת בת של חברת "ממן", עד אשר יוחלט מה יעלה בגורלם. החברה לא דיווחה על כך למשרד הבריאות, כיוון שאין חובה חוקית בדיווח זה, ולא לציבור הרחב על מנת שלא לפגוע במכירותיה. משרד חקירות אותו מינתה החברה, בדק ומצא כי הסיבה לטעות היא פעולה של עובד חברת לוגיסטיקר אשר חתך מדבקה של משטח תקין והדביק אותו על גבי המשטח המזוהם על מנת לאפשר את שיווקו. מכון כתר התבקש לחוות דעתו בשאלה מהי עמדתה של ההלכה בנוגע למידת האחריות של החברה במקרה כגון זה
ניתוק מים לחייבים
,  ז' אייר תשע"ד
בתקופה האחרונה נדונה הצעה לאסור על תאגידי מים וביוב ועל רשויות מקומיות לנתק את אספקת המים למשק בית בשל היעדר תשלום על השימוש במים . הטענה כנגד ניתוק מעין זה הנה כי מדובר בהנהגה פסולה, שכן אין בפעולת הניתוק משום גבייה של החוב אלא רק בענישה של החייב על אי התשלום בעבר. זאת, בייחוד בשל הטענה כי רבים מהחייבים מצויים במצוקה כלכלית קשה, אשר בגינה אין ביכולתם לעמוד בתשלום צריכת מים החל עליהם . לעומת זאת, טוענים תאגידי המים כי מבחינה מעשית, קיים קושי רב באפשרויות הגביה הרגילות במקרה של חוב מים, כך שבהיעדר אפשרות לנתק מים לחייבים, ייווצר קושי משמעותי לספק מים לכלל האוכלוסיה, בשל הגירעון התקציבי שייגרם בשל אי גביית החובות. מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, התבקש לחוות דעתו בנושא זה. חוקרי המכון נדרשו לשאלות מרכזיות אלו: א. מה הוא מקומו של השלטון בתחום המים? ב. האם מותר לנתק מים למי שאינו משלם את חובו בגין תצרוכת מים? ג. מה היא הדרך העדיפה לטיפול בנושא תשלומים על שימוש במים?
השביתה בבית החולים הדסה
,  ט"ז אדר א' תשע"ד
בשל התנהלות בעייתית של בית החולים הדסה הגיע בית החולים למצב בו במשך תקופה ארוכה הוא לא שילם תנאי שכר שונים עליהם סיכם עם עובדיו. בית החולים הבין כי בהסכמי שכר שנערכו בעבר הוא נטל על עצמו התחייבויות גדולות מדי ולכן ביקש לפתוח את הסכמי השכר ולהפחית בשכר עובדיו. העובדים מצידם לא הסכימו להפחתה בשכרם וניהלו מו"מ על ההפחתה העתידית. במשך הזמן הלך החוב ונצבר עד שבית החולים הגיע למצב בו הוא מעכב את משכורות עובדיו, ולבסוף הפסיק לשלם את משכורתם לחודש שעבר. בשלב זה פתחו הרופאים בשביתה שמטרתה ללחוץ על בית החולים להגמיש את עמדותיו במשא ומתן מולם. בית החולים פנה לבית המשפט וזה הוציא צו עיכוב הליכים, המעביר את ניהולו הכלכלי של בית החולים לידי נאמן חיצוני, אשר על פי חוק אינו מחוייב להסכמים הקיבוציים וכמו כן מקצץ 10% בשכר העובדים המשתכרים מעל 10000 ₪ בחודש. בתגובה החריפו הרופאים את השביתה. מכון כתר נדרש לשאלה מהי עמדת ההלכה בנוגע לשביתה זו