ניירות עמדה - מכון כת"ר

, י"ב אייר תשע"ז

בתקופה האחרונה מנהלים הנכים מאבק הנוגע להעלאת קצבאות הנכות אשר לדבריהם אינן מספיקות למחייתם. מכון כתר התבקש לחוות את דעתו ההלכתית על גובה קצבאות הנכות האם נכון להיום הן עומדות בדרישות ההלכה או שיש להגדילן ואם כן בכמה. מכון כתר בדק את קצבת הנכות ומצא כי נכון להיום קצבת הנכות מספיקה למחייה מינימלית של משפחה בה בן הזוג עובד, אפילו במשרה חלקית, אולם אינה מספיקה לנכה המתגורר לבדו ללא משפחה

הסלמונלה בקורנפלקס - מי אחראי?

, י"א אב תשע"ו

לפני כחודש ומחצה נמצאה בביקורת פנימית שערכה חברת "יוניליוור" (המוכרת הציבור בשם חברת "תלמה") למוצריה, דגני בוקר המזוהמים בחיידק סלמונלה אלטונה. מקור הזיהום נכון להיום אינו ידוע, האם הוא הגיע מאחד מעובדי המפעל שלא שמר על הגיינה כראוי או שמקורו בלשלשת יונים שנכנסו למפעל. החברה סגרה את הקו החשוד בזיהום, וסימנה באמצעות קוד אלקטרוני את כל המוצרים שיוצרו עליו. מדובר בכמות גדולה מאד, 640 משטחים, כ 120 טון, אותם השאירה החברה במחסן המופעל על ידי חברת לוגיסטיקר, חברת בת של חברת "ממן", עד אשר יוחלט מה יעלה בגורלם. החברה לא דיווחה על כך למשרד הבריאות, כיוון שאין חובה חוקית בדיווח זה, ולא לציבור הרחב על מנת שלא לפגוע במכירותיה. משרד חקירות אותו מינתה החברה, בדק ומצא כי הסיבה לטעות היא פעולה של עובד חברת לוגיסטיקר אשר חתך מדבקה של משטח תקין והדביק אותו על גבי המשטח המזוהם על מנת לאפשר את שיווקו. מכון כתר התבקש לחוות דעתו בשאלה מהי עמדתה של ההלכה בנוגע למידת האחריות של החברה במקרה כגון זה

חדש באתר - רשימת החברות הציבוריות שאינן מחללות שבת

, ב' אדר א' תשע"ו

מכון כת"ר השלים לאחרונה פרויקט מקיף של מיפוי כלל החברות הציבוריות במדינת ישראל על מנת לבדוק אלו מהן ניתן להגדיר מבחינה הלכתית כחברות שאינן מחללות שבת. הפרויקט נועד לשתי מטרות: א. ברמת הפרט, הוא מאפשר למשקיע לכוון את השקעותיו למקומות המותרים על פי ההלכה. ב. ברמה הציבורית, הוא מאפשר לחזק כלכלית חברות שומרות שבת, ובכך לעודד חברות נוספות לשמור את השבת. יש לציין שבעולם כולו הולכת ומתפתחת התופעה בה משקיעים מתחשבים, בהחלטתם היכן להשקיע, גם בקריטריונים ערכיים, כגון תרומה לקהילה או שמירה על איכות הסביבה. ברור ששבת קודש אינה נופלת מכל אותם ערכים.

תנאי שכר או החזר חובות - שיקולים במכירת חברת מגה

הרב אורי סדן, ל' שבט תשע"ו

לאחרונה פורסם כי הנהלת חברת מגה ביקשה צו הקפאת הליכים. בית המשפט אישר את בקשת החברה ומינה לחברה שלשה נאמנים. בהגדרת תפקיד הנאמנים קבע השופט כי "תפקידם של הנאמנים יהיה לנסות לשקם את החברה ולהביא למכירתה, אם כיחידה אחת ואם למכירה בחלקים. הנאמנים ישימו לנגד עיניהם חשיבות שימור מקומות העבודה של העובדים". מכון כתר נדרש לשאלה האם נכון נהגו הנאמנים כאשר העדיפו את מכירת הרשת כמקשה אחת על מנת לשמור את מקומות העבודה של העובדים ותנאי העסקתם, או שהיה עליהם להעדיף למכור את הרשת במחיר הגבוה ביותר. זאת על מנת שיוכלו להשיב את כספי בעלי החוב.

תביעת חברת החשמל על נזקי הסופה

הרב אורי סדן, כ' חשון תשע"ו

בשבוע שעבר התרחשה סופה חריגה בעוצמתה אשר גרמה לניתוקם של מאות אלפים מזרם החשמל. תיקון התקלות נמשך פרק זמן ארוך מן המקובל במקרים מעין אלו ועשרות אלפים נשארו ללא חשמל במשך למעלה מיממה. מכון כתר נדרש לשאלה האם על פי ההלכה יכול הצרכן שנפגע לתבוע את חברת החשמל או את עובדיה על נזקים שנגרמו לו.

הצעות להתמודדות עם העלייה במחירי הדיור

, י"ב ניסן תשע"ה

העלייה המתמשכת במחירי הדיור הביאה את קבינט הדיור לאשר את הצעות 0% מע"מ על דירות חדשות לרוכשי דירה ראשונה ואת מכרזי "מחיר מטרה". הצעת מע"מ 0 מתייחסת לרוכשי דירה ראשונה[1], ישירות מהקבלן[2], בעסקאות רכישה שאינן עולות על 1.6 מיליון ₪[3]. בעקבות הבחירות והקמת הממשלה החדשה ירדה הצעה זו מסדר היום. לעומת זאת הצעת "מחיר מטרה" עדיין בתוקף הצעה זו קובעת כי שיווק הקרקעות במדינה יעשה עם מחיר קבוע מראש שתהיה בו הנחה של 20% ממחיר השוק. מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, התבקש לחוות דעתו בנושא זה. חוקרי המכון נדרשו לשאלות מרכזיות אלו:

הצעת חוק להסדרת תקופת השכירות ולהגבלת העלאת דמי השכירות

, ב' חשון תשע"ה

בשבועות האחרונים הולכת ומתגבשת הצעת חוק ממשלתית לפיקוח על שכר הדירה. צוותים מקצועיים ממשרדי האוצר והמשפטים השלימו באחרונה את הכנת טיוטת תזכיר החוק והיא ממתינה כעת לאישורם של שרי האוצר והמשפטים. בלב הטיוטה שגובשה עומדת ההצעה לחייב בעלי דירות בישראל להחתים דיירים על חוזים ל-3 שנים, שבהן שכר הדירה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן. בתקופה זו, לא ניתן יהיה להעלות את שכר הדירה מעבר לעליית המדד. מכון כת"ר התבקש לחוות דעתו בנוגע להצעת החוק

החוב התופח של משקי הבית בישראל

, כ"ו תשרי תשע"ה

בסדרת כתבות שפרסמו העיתונאים שאול אמסטרדמסקי וגולן פרידנפלד בעיתון כלכליסט[1] (משם לקוחה התמונה המצורפת) נחשף הציבור לכך כי היקף החוב של משקי הבית לבנקים עומד על 107 מיליארד שקל - לא כולל משכנתאות. בחמש וחצי השנים האחרונות זינק הסכום ב- 37%, יותר מפי 2 מעליית השכר באותה התקופה.

מתווה הקיצוץ בתקציב המדינה

, כ"ה אלול תשע"ד

עלותו הגבוהה של מבצע צוק איתן עוררה צורך הכרחי בקיצוץ בסעיפי הוצאה אחרים בתקציב המדינה . החלופה אותה מקדם משרד האוצר הנה קיצוץ רוחבי בכל תקציבי משרדי הממשלה השונים, על-פי חלקם היחסי בתקציב הכולל. חלופות מוצעות אחרות לביצוע הקיצוץ התקציבי הנן קיצוץ עמוק יותר בנושאים מסויימים, תוך הותרת סעיפים תקציביים אחרים על כנם. מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, התבקש לחוות דעתו בנושא זה.

נשיאה בנזקי מצב חירום

, י"ח תמוז תשע"ד

למבצע צוק איתן השלכות גם בתחום הכלכלי הן בכל הנוגע ליכולת לעמוד בחוזים מול לקוחות והן בכל הנוגע ליחסי עבודה. מכון כתר נדרש לשאלה כיצד יש לנהוג על פי ההלכה במקרים בהם, עקב מצב חירום, אחד מהצדדים לא יכול לעמוד בהתחייבויותיו, דהיינו לעבוד, להעסיק עובדים או לממש הזמנה. במילים אחרות: מי אמור לשאת במחיר הכלכלי של מצב החירום?

תיירות מרפא - נייר עמדה

, כ' אייר תשע"ד

בשנים האחרונות התפתחה בארץ "תיירות המרפא" של תושבי חוץ המגיעים לארץ לשם קבלת טיפול רפואי. תושבי החוץ הללו משלמים סכומי כסף גבוהים עבור שירותי הרפואה אותם הם מקבלים בארץ. כספים אלו מסתכמים במאות מיליוני שקלים בשנה ומהווים מקור הכנסה חשוב לבתי החולים. דא עקא, סכומי כסף גבוהים אלו גורמים לעיתים לכך שבתי החולים והצוות הרפואי יתנו עדיפות וקדימות לטיפול בתושבי החוץ - על חשבון תושבי מדינת ישראל. השאלה אפוא כיצד ראוי לאזן בין הרצון שלא לפגוע בהכנסותיהם של בתי החולים על מנת שיוכלו לשפר את רמת שירותי הרפואה שהם מעניקים לכלל תושבי מדינת ישראל, לבין הרצון למנוע מצב בו הטיפול הרפואי בתיירי המרפא יגדיל את העומס במחלקות האישפוז ובחדרי הניתוח באופן שיגרום לפגיעה מיידית בטיפול הרפואי הניתן לתושבי המדינה. חשוב לציין כי התייחסותנו אינה אלא לבתי החולים הציבוריים ולא לבתי החולים הפרטיים.

ניתוק מים לחייבים

, ז' אייר תשע"ד

בתקופה האחרונה נדונה הצעה לאסור על תאגידי מים וביוב ועל רשויות מקומיות לנתק את אספקת המים למשק בית בשל היעדר תשלום על השימוש במים . הטענה כנגד ניתוק מעין זה הנה כי מדובר בהנהגה פסולה, שכן אין בפעולת הניתוק משום גבייה של החוב אלא רק בענישה של החייב על אי התשלום בעבר. זאת, בייחוד בשל הטענה כי רבים מהחייבים מצויים במצוקה כלכלית קשה, אשר בגינה אין ביכולתם לעמוד בתשלום צריכת מים החל עליהם . לעומת זאת, טוענים תאגידי המים כי מבחינה מעשית, קיים קושי רב באפשרויות הגביה הרגילות במקרה של חוב מים, כך שבהיעדר אפשרות לנתק מים לחייבים, ייווצר קושי משמעותי לספק מים לכלל האוכלוסיה, בשל הגירעון התקציבי שייגרם בשל אי גביית החובות. מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, התבקש לחוות דעתו בנושא זה. חוקרי המכון נדרשו לשאלות מרכזיות אלו: א. מה הוא מקומו של השלטון בתחום המים? ב. האם מותר לנתק מים למי שאינו משלם את חובו בגין תצרוכת מים? ג. מה היא הדרך העדיפה לטיפול בנושא תשלומים על שימוש במים?

השביתה בבית החולים הדסה

, ט"ז אדר א' תשע"ד

בשל התנהלות בעייתית של בית החולים הדסה הגיע בית החולים למצב בו במשך תקופה ארוכה הוא לא שילם תנאי שכר שונים עליהם סיכם עם עובדיו. בית החולים הבין כי בהסכמי שכר שנערכו בעבר הוא נטל על עצמו התחייבויות גדולות מדי ולכן ביקש לפתוח את הסכמי השכר ולהפחית בשכר עובדיו. העובדים מצידם לא הסכימו להפחתה בשכרם וניהלו מו"מ על ההפחתה העתידית. במשך הזמן הלך החוב ונצבר עד שבית החולים הגיע למצב בו הוא מעכב את משכורות עובדיו, ולבסוף הפסיק לשלם את משכורתם לחודש שעבר. בשלב זה פתחו הרופאים בשביתה שמטרתה ללחוץ על בית החולים להגמיש את עמדותיו במשא ומתן מולם. בית החולים פנה לבית המשפט וזה הוציא צו עיכוב הליכים, המעביר את ניהולו הכלכלי של בית החולים לידי נאמן חיצוני, אשר על פי חוק אינו מחוייב להסכמים הקיבוציים וכמו כן מקצץ 10% בשכר העובדים המשתכרים מעל 10000 ₪ בחודש. בתגובה החריפו הרופאים את השביתה. מכון כתר נדרש לשאלה מהי עמדת ההלכה בנוגע לשביתה זו

עידוד רכישת תוצרת "כחול לבן"

, י' אדר א' תשע"ד

לקראת יום "כחול לבן" בכנסת, התבקש מכון כת"ר לחוות דעתו בעניין עמדת ההלכה בכל הנוגע לרכישת תוצרת "כחול לבן": קיימת חובה הלכתית לרכוש מוצרים "כחול לבן". חובה הלכתית זו מושתת על שלש יסודות: א. המצוות הנלמדת מהכתוב "קנה מיד עמיתך". ב. מצוות ישוב ארץ ישראל. ג. מצוות צדקה

האם ראוי לרב לייעץ בעניינים עסקיים

מכון כת"ר, כ"ט שבט תשע"ד

לאחרונה הופיעו פרסומים אודות מעורבותם של רבנים בעסקאות כלכליות, כולל עסקאות ענק בין אנשי עסקים מרכזיים במשק. מעורבותם של הרבנים הייתה לעיתים ע"י ייעוץ שהעניקו לאנשי העסקים, ולעיתים אף ע"י שכנוע אחד הצדדים להכנס לאותה עסקה. מכון כת"ר נדרש לשאלה האם מעורבות כזו היא ראויה: האם ראוי שרב ייעץ לאנשי העסקים בנוגע לעסקותיהם, והאם ראוי שיהיה אף מעורב באופן פעיל בביצועה של העסקה.

שביתת העובדים הזרים

מכון כת"ר, ט"ז שבט תשע"ד

בשבוע האחרון פתחו העובדים שהסתננו לישראל בניגוד לחוק בשביתה, שמטרתה להפעיל לחץ על מדינת ישראל להתיר להם להשאר בה. מכון כתר נדרש לשאלה כיצד ההלכה מתייחסת לשביתה זו, ובאלו צעדים מאפשרת ההלכה למעסיקים לנקוט על מנת לצמצם את נזקי השביתה.

עלות פינוי רכב שנתקע בשלג

הרב שלמה אישון, י"ב שבט תשע"ד

בסערת השלגים הנוכחית יצאו רכבים רבים מאזור המרכז למקומות גבוהים יותר, בעיקר באזור ירושלים, לצורך בילוי משפחתי "בחיק השלג". חלקם של הרכבים נקלעו לסופת שלגים ובעליהם נאלצו להשאיר אותם בכביש ולמצוא לעצמם ולמשפחתם מקום מחסה ומפלט. כתוצאה מכך גרמו קושי לפינוי ציר התנועה, והגורמים המטפלים לכך נאלצו לגרור עשרות רכבים למגרשי חניה מאולתרים. השאלה היא, האם על פי ההלכה מוטלת חובת תשלום של גרירת הרכבים על בעלי הרכב.

יציאה לתקופה מוגבלת לחוץ לארץ לשם הרחבת ידיעות עסקית

מכון כת"ר, י"א שבט תשע"ד

לאחרונה עלתה טענה ולפיה קיימת תועלת רבה לכלכלה הישראלית ביציאה של ישראלים לחו"ל למספר שנים, הן במסגרת שליחות והן במסגרת עסקית. זאת, בשל הידע העסקי הנרכש בעת השהות בחו"ל. מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, התבקש לחוות דעתו בנושא זה. חוקרי המכון נדרשו לשאלה מרכזית זו: האם מותרת יציאה לחו"ל לתקופה מוגבלת כאשר אדם באופן אישי אינו זקוק לכך לפרנסתו, כאשר המטרה היא להרחיב את ידיעותיו באופן שיוכל להועיל לכלכלה הישראלית כשיחזוור?

תספורת לאג"חים של חברות הנתונות בקשיים

, כ"ח טבת תשע"ד

תספורת אג"חים הינה סוג של הסדר חובות המתבצע כשמתברר שחברה אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה לבעלי האג"ח. על פי ההסדר, מציעה החברה לבעלי האג"ח החלפה של האג"ח שברשותם באג"ח חדשות, במניות, באופציות או בשילוב ביניהן. הסדר כזה מרע בהכרח את מצבם של בעלי האג"ח ומקבע את ההפסד שלהם, אבל עשוי להיות טוב יותר מפשיטת רגל, שבה יקבלו את כספם רק לאחר זמן רב, אם בכלל. לאור המשבר הכלכלי ומחירי האג"ח בבורסה, ההערכה היא שמספר לא קטן של חברות ייאלצו לבקש מבעלי האג"ח שלהן הסדרי חובות מסוג זה כדי להמשיך להתקיים. להלן נבחן את עמדת ההלכה בסוגיא זו:

הפחתת מס ההכנסה

מכון כת"ר, כ"ח כסלו תשע"ד

בחודשים האחרונים ביצעה הממשלה שורה של שינויים בתקציב המדינה בשנים 2013-2014 כחלק מתכנית כלכלית כוללת שנועדה להקטין את הגרעון התקציבי של מדינת ישראל. בשבועות האחרונים התברר כי צפויה הכנסה נוספת עקב החלטתן של מספר חברות גדולות לממש את רווחיהן ולשלם את המס עליהם כפי שנקבע בחוק הרווחים הכלואים מדובר בסכום של כ 4.3 מליארד ₪. בתגובה, החליט משרד האוצר להפחית את העליה הצפויה בשעור מס ההכנסה שהיתה צפויה בשנת 2014 אשר היתה אמורה להכניס למדינה של כ 3.6 מליארד ש"ח. מנגד עלו טענות כי על המדינה היה להשתמש בכסף שהתקבל באופנים אחרים. מכון כתר התבקש לחוות את דעתו בנוגע למהלך זה.

גל הפיטורים במשק

מכון כת"ר, כ"ח חשון תשע"ד

לאחרונה הודיעו מספר חברות גדולות במשק על כוונתן לפטר מאות עובדים – כחלק מצעדי התייעלות בהן הן נוקטות. הודעה זו עוררה ביקורת ציבורית במיוחד בשל העובדה שמדובר בחברות המקבלות הטבות מס מפליגות[1]. מכון כת"ר התבקש לחוות דעתו בסוגיה זו.

הארכת שעון הקיץ

מכון כת"ר, כ"ז תשרי תשע"ד

בימים אלו פורסם כי שר הפנים החליט להאריך כבר השנה את שעון הקיץ כך שיהיה בתוקף עד לסוף חודש אוקטובר – בהתאם למקובל במדינות רבות בעולם בהם מתחיל שעות החורף באחד בנובמבר. בנמקו את הצורך בהארכת שעון הקיץ ציין יו"ר הועדה להארכת שעון הקיץ, שמואל אבואב, כי שעת אור נוספת תתרום לרווחת הציבור וגם למשק. היא תתרום גם לתחושת הבטחון והמוגנות להורים ולילדים, לנוחות של האזרחים, לתחושת הרווחה, לערנות, וזה ישפיע על מצב הרוח ואיכות החיים. מנגד נשמעים קולות מהציבור הדתי כי הארכת שעון הקיץ תפגע בהלכה. מכון כת"ר העוסק בנקודות המפגש שבין ההלכה והכלכלה נדרש לחוות דעתו בעניין.

השביתה בנמלים

מכון כת"ר, כ"ו אלול תשע"ג

לפני כשבועיים הודיע משרד התחבורה על כוונתו להקים שני נמלי ים חדשים בסמוך לנמלים הקיימים באשדוד ובחיפה. בתגובה הכריזו השבוע עובדי הנמלים על סכסוך עבודה מהלך המהווה צעד ראשון לקראת השבתה של הנמלים. המיוחד בשביתה זו, שהיא עומדת לפרוץ על אף שאין כל איום ישיר לפגיעה בעובדי הנמלים: מדינת ישראל אינה מפטרת, אינה פוגעת בשכר ואינה משנה דבר בתנאי ההעסקה של עובדי הנמלים. המניע לשביתה הוא חששם של עובדי הנמלים מן התחרות שתיווצר אשר עלולה, לדעתם, להרע בסופו של דבר את תנאי עבודתם ולהקטין את כח המיקוח שלהם.

התכנית הכלכלית 2013

מכון כת"ר, כ"ה אב תשע"ג

בחודשים האחרונים, עקב התגברות הזעזועים הכלכליים באירופה, ההאטה בקצב הצמיחה העולמי, והתחייבויות אותן לקחה על עצמה הממשלה בעקבות גל המחאה החברתית[1] והמציאות הבטחונית, אשר לא חושבו נכון עקב הכנת תקציב דו-שנתי, חל גידול משמעותי בגרעון של מדינת ישראל. הואיל ולהערכת נגיד בנק ישראל ומשרד האוצר המשך הגידול בגרעון היה עשוי לגרום למשבר כלכלי בסדר גודל איתו מדינת ישראל היתה מתקשה להתמודד (כדוגמת המשבר בו נמצאות חלק גדול ממדינות גוש האירו) הציע האוצר שורה של צעדים להקטנת הגרעון התקציבי[2]. חלק מהצעדים נוגעים ישירות לכיסו של האזרח, ובהם נתמקד בנייר עמדה זה. את הצעדים הללו יש לחלק להעלאות מסים ולקיצוצים בתקציב, בהם ניתן להבחין בין קיצוצים הפוגעים ישירות בכיסו של האזרח ובין קיצוצים הפוגעים בשירות אותו מקבל האזרח ממדינת ישראל.

קו הצדק' (המלשינון) – לאור ההלכה

מכון כת"ר, כ"ה אב תשע"ג

החל מיום י' אדר תשע"ג תפעיל רשות המסים קו טלפון בו יוכלו אזרחים לדווח על העלמות מס שידועות להן, גם באופן אנונימי. במידה והמידע ימצא אמין ויוביל לגביית מס עשויים הפונים שיזדהו בשעת פנייתם לקבל אחוז מסוים מהסכום שיגבה מהנישום. מכון כתר נדרש לשאלה מהו יחסה של ההלכה לגבי דיווח שכזה?

רכישת פירות ט"ו בשבט

מכון כת"ר, ג' שבט תשע"ג

לקראת ט"ו בשבט הבא עלינו לטובה מרבים ברכישת פירות שונים לשם עריכת סדרי ט"ו בשבט וכד'. חלק ניכר מהפירות הללו מיובאים מחו"ל. מכון כת"ר נדרש לשאלה האם קיימת חובה על פי ההלכה להעדיף רכישת פירות אשר גדלו בארץ ישראל ע"י מגדלים יהודים, על פני רכישת פירות מיובאים.

האחריות התקציבית להבניית מערך כיבוי האש

, י"ח טבת תשע"ג

דו"ח מבקר המדינה בעניין השריפה בכרמל [1] , מעורר שאלות כבדות משקל בהיבט של ניהול תקציב המדינה, בהתייחס להקצאת משאבים מתאימים למערך כיבוי האש [2], אשר נודע לו תפקיד מכריע בהצלת חיים. מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, התבקש לחוות דעתו בנושא זה. חוקרי המכון נדרשו לשתי שאלות מרכזיות: א. האם על-פי ההלכה קיים חיוב על השלטון לממן את מערך כיבוי האש לכל הפחות בסכום מינימאלי מסויים, הנגזר באופן מוחלט מתפקידי מערך זה? ב. מה הוא מקומו של מערך כיבוי האש במסגרת התקציבית הכוללת, וביחס להקצאת משאבים לצרכים אחרים, על-פי כללי ההלכה?

חינוך חינם מגיל 3

, י"ח טבת תשע"ג

החלטת הממשלה על חינוך חינם לילדים מגיל 3 יש בה משום עידוד להקמת משפחה וילודה שהינם ערכים מרכזיים ביהדות, ועל כך בודאי ראויה הממשלה לברכה. עם זאת, לדעת מכון כת"ר קיימים שני פגמים עיקריים בחוק המוצע: א. על פי הפרסומים, החליטה הממשלה שסבסוד הצהרונים יינתן להורים עובדים בלבד. העיקרון על פיו אין לסבסד מי שאינו עושה מאמץ לפרנס את משפחתו הינו עיקרון ראוי המעוגן במקורות ההלכה (דרישה אבן העזר ע"א ס"ק ג), אולם אין זה נכון להשתמש בו כדי לשלול את ההטבה מזוגות צעירים בתקופת לימודיהם. על המדינה לעודד זוגות צעירים, הורים לילדים, לצאת ללימודים על מנת שיוכלו בהמשך להשתלב במעגל העבודה. דווקא הסטודנטים הצעירים, שהינם כבר בעלי משפחות אך לומדים במשך רוב שעות היום ועדיין אינם עובדים, הם הנזקקים ביותר לסיוע כספי בחינוך ילדיהם, והם הראשונים שראוי שיקבלו הטבה זו של חינוך חינם מגיל שלוש.

שביתת הרופאים והתפטרות הרופאים

, י"ז חשון תשע"ג

זכות ההתפטרות על פי ההלכה, פועל רשאי להתפטר מעבודתו, אפילו באמצע יום העבודה. המקור לכך הוא בדרשת חז"ל: "'כי לי בני ישראל עבדים' ולא עבדים לעבדים"[1] אף שההתפטרות מותרת, ובעל הבית אינו רשאי למונעה, בכל זאת יש בה פגם מוסרי, ועל כן לבעל הבית זכות ל"תרעומת" על הפועל שחזר בו[2]. יש להדגיש שאין המדובר בשביתה אלא בהתפטרות באופן שהעובד חדל להיות שכירו של בעל הבית, והוא יקבל שכר מלא עד ליום בו הפסיק לעבוד, ולא מעבר לכך. יש מהפוסקים הסבורים כי זכות זו להפר את ההסכם והתפטר בתוך תקופת ההעסקה אינה עומדת לעובדים המועסקים בהסכמי עבודה קיבוציים, משום שתוקפם של הסכמים אלו, הנעשים עם רבים, עולה על הסכם עבודה פרטי בין מעסיק לשכיר. לזכות ההתפטרות של הפועל, שני סייגים עיקריים: האחד – כאשר מדובר בדבר האבד. השני – כאשר ההתפטרות היא מחמת שמעוניין בתוספת שכר:

התחרות בשוק הסלולרי

, ט"ו חשון תשע"ג

בעת האחרונה עם כניסת מפעיל חדש לשוק הסלולרי עובר השוק הסלולרי טלטלות קשות. המחירים שהוצאו על ידי המפעיל החדש נמוכים במידה ניכרת מהמחירים שהיו מקובלים עד כה. עקב כך המחירים בשאר החברות ירדו, החברות מדווחות על ירידה חדה ברווחים, ומניות החברות הסלולריות צונחות צניחה חופשית. אחת מחברות הסלולר אף נמכרה בימים האחרונים לחברה זרה במחירי הפסד. חוקרי המכון נדרשו לשאלה האם ההלכה מציבה גבולות לתחרות העסקית? אלו כלים מציעה ההלכה על מנת לשמר את התחרותיות במשק? האם ישנן סכנות אותן מזהה ההלכה בתחרות העסקית? מהם הפתרונות אותן היא מציעה?

מימון שלטוני של שכר הלימוד

, ט' ניסן תשע"ב

עם פתיחת שנת הלמודים האקדמית, מתעוררת שאלה: האם ראוי כי מוסדות השלטון יממנו, באופן מלא או חלקי, את שכר הלימוד באוניברסיטאות? מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, התבקש לחוות דעתו בנושא זה.

העלאת מחיר הלחם

, ט' אדר תשע"ב

על פי ההלכה, על השלטון לעמוד על המשמר ולמנוע עליות מחירים בלתי סבירות במוצרים אשר מוגדרים כמוצרי יסוד, וביניהם כמובן הלחם האחיד[1]. לשם כך מחוייב השלטון, כאשר הדבר נדרש, להציב פיקוח על מחיריהם של מוצרים בסיסיים. פיקוח זה נעשה על ידי קביעת מחיר ריאלי למוצרים אלו והגבלת אחוז הרווח שמותר להרוויח במסחר בהם לשיעור מכסימאלי של 20%[2].

שביתת עובדי הקבלן

, י"ג תשרי תשע"ב

פתיחה בחודש תשרי הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה במשק במטרה לבטל את העסקת עובדי הקבלן במדינת ישראל, ולגרום לממשלה, ולמשק כולו, לקלוט את העובדים הללו בתוך מקומות העבודה. במכון כת"ר נדרשנו לשאלה האם ישנן קיימות בעיות הלכתיות בצורת העסקה זו, מהם הפתרונות המקובלים על ההלכה לבעיה זו וכן האם השביתה במקרה זה לגיטימית מבחינה הלכתית.

צדק חברתי

, ג' תשרי תשע"ב

א. פתיחה בבואנו להציג את עמדת היהדות וההלכה בכל הנוגע להתרחשויות האחרונות בחברה הישראלית עלינו להקדים ולומר כי ניתן למצוא במקורות היהדות – בהלכה ובמחשבה – הן רעיונות העולים בקנה אחד עם התפיסה הסוציאליסטית, והן רעיונות העולים בקנה אחד עם התפיסה הקפיטליסטית. מכאן שקביעה כאילו היהדות דוגלת בסוציאליזם, או, לחילופין, בקפיטליזם, נובעת מהצגה שטחית של המקורות. בחינה מעמיקה תגלה כי ליהדות השקפת עולם ייחודית בנושאים אלו. באופן כללי ניתן לומר כי בתפיסתה הכלכלית קרובה היהדות לקפיטליזם, בכך שהיא ממעטת להתערב בכלכלה החופשית, בעוד שבתפיסתה החברתית קרובה היהדות לסוציאליזם, בהדגישה את האחריות לחלשים בחברה. נייר עמדה זה נכתב מתוך הצמדות למקורות, תוך ירידה לפרטים, מתוך ניסיון להנחות עקרונות פעולה המאזנים בין מכלול הערכים, בלא להיסחף אחר ערך יחיד, אף אם בנקודת זמן זו יתכן ורוח ההמונים נוטה אליו[1].

מימון ציבורי של מסע בחירות

, כ"ה טבת תשע"א

אל מול מסע הבחירות שאנו מצויים בעיצומו, מתעוררת שאלה: האם ראוי כי מוסדות השלטון יממנו, באופן מלא או חלקי, את עלות מסעי הבחירות של המפלגות השונות, ואף את הבחירות המקדימות (הפריימריז) שעורכות חלק מהמפלגות? מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, התבקש לחוות דעתו בנושא זה. חוקרי המכון נדרשו למספר שאלות מרכזיות: א. מה הוא מעמדן ההלכתי של הבחירות הכלליות ושל הבחירות המקדימות? ב. האם יש חיוב, המלצה, או איסור לסייע במימון מסע בחירות? ג. מה הוא סדר העדיפויות בין מימון מסע בחירות לבין הוצאות ציבוריות אחרות?

מצע כלכלי יהודי

מכון כת"ר, א' שבט תר"ס

אחת מהמצוות החשובות ביותר הינה מצוות הצדקה. מצווה זו היא גם מצווה פרטית וגם מצווה ציבורית. מצוות הצדקה הציבורית מתקיימת כיום הן ע"י מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות – תוך סיוע וגיבוי של המדינה, והן ישירות על ידי המדינה – בעניינים שאינם בתחום סמכותם של הרשויות המקומיות. באופן המינימאלי מטרתה של מצות הצדקה היא שלא יהיה בינינו אדם רעב. באופן האופטימלי מטרתה של המצווה היא שלכל אדם המוגדר כעני יהיו תנאי מחיה מינימליים המאפשרים קיום בכבוד. אלה כוללים תזונה מאוזנת, מגורים מינימליים, ביגוד מספיק, רפואה סבירה וחינוך ילדיו.