דף הבית - שאלות ותשובות
שאלות ותשובות שאל שאלה
שאלה:
ילד קטן שהזיק, האם חייב לשלם? האם הוריו חייבים לשלם?
תשובה:
הלכה פסוקה שילד קטן (מתחת לבר מצוה או בת מצוה) שהזיק פטור מלשלם, ואף אחר שהגדיל פטור מצד הדין לשלם. (שו"ע חו"מ תכד ח). יש שכתבו שבדיני שמים חייב לשלם משיגדיל. כך למשל כותב בספר חסידים (סימן תרצב) בתשובה למי שאמר: "זוכר אני כשהייתי קטן הייתי גונב לבני אדם, וגם הייתי חוטא בשאר חטאים", "כל עונות שאתה זוכר וכל אשר גנבת אתה צריך לשלם", ויש שכתבו שבעבירות שבן נח חייב בהם גם קטן חייב בהם כשיגדיל, והיות שגם בני נח אסורים להזיק, ממילא צריך הקטן לכשיגדיל לעשות תשובה על מה שהזיק, והתשובה היא ע"י תשלום הנזק. (דברי חיים, מובא בפתחי חושן פרק י הערה קטו). אכן, היות שהמדובר הוא רק בחובה לצאת ידי שמים, לא יוכל הניזק לתבוע זאת בדין. כל זה ביחס לחיובו של הקטן, אולם הוריו של הקטן פטורים מלשלם, ואין עליהם אף חיוב לצאת ידי שמים. אכן, אם ההורים הניחו את ילדם הקטן במקום בו ברור שיזיק, מסתבר שחייבים לשלם על הנזקים שגרם הילד, וכדין מי שהעמיד את בהמתו (להבדיל) על תבואת חבירו שחייב לשלם על הנזק שגרמה הבהמה. לכן, למשל, מי שהתארח אצל חבירו, והעמיד את התינוק שלו על השולחן וכתוצאה מכך שבר התינוק כלים שהיו עליו – חייב האב לשלם. (ספר נחלת אליהו חלק א סי' ע). ובספר פתחי חושן (פרק ה הערה פז) הגביל זאת רק למקרה בו האב העמיד את התינוק על השולחן, אך אם התינוק עלה בעצמו, אף שהאב הביאו למקום ממנו עלה, ויכול היה למנוע זאת – נחשב גרמא ופטור מן הדין. (אך מסתבר שחייב בדיני שמים – כדין גרמא). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ביני ובין שכני יש גדר חיה אותה נטע השכן בשטחו. הענפים הגדלים מפריעים לי למעבר בשביל הכניסה לבית. א. האם מותר לקצוץ את הענפים המפריעים. ב. על מי לשלם?
תשובה:
במשנה במסכת בבא בתרא (דף כז עמוד ב) נאמר: אילן שהוא נוטה לשדה חבירו - קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה, ובחרוב ובשקמה - כנגד המשקולת, בית השלחין - כל האילן כנגד המשקולת; אבא שאול אומר: כל אילן סרק כנגד המשקולת. ממשנה זו למדים שמי שענפי אילן חבירו מפריעים לו להליכה, למעבר וכדו', מותר לו לקצוץ את הענפים המפריעים. וכן פסקו הרמב"ם (הלכות שכנים י ח), והשולחן ערוך (חושן משפט קנה כו). מסוגיית הגמרא והפוסקים משמע שהחידוש הוא בהיתר לניזק לקצוץ את ענפי האילן המזיק אף שאינם שייכים לו, אך על בעל האילן לא מוטלת חובה לקצוץ את הענפים - משום שהוא נטע ברשות. (ע' שו"ת חלקת יעקב חו"מ י). ע"כ למעשה מותר לך לקצוץ את הענפים המפריעים למעבר. עלות הקציצה מוטלת עליך ולא על בעל הגדר החיה שנטע אותה בהיתר בשטחו. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
מי שגנב חפץ בילדותו, לפני בר מצוה, ועתה, כשגדל רוצה לעשות תשובה, האם חייב להחזיר את החפץ? ומה הדין אם יודע שגנב מאחד משנים אך אינו זוכר ממי מהם?
תשובה:
על פי ההלכה, מי שגנב חפץ כשהיה קטן, והגדיל, אם החפץ עדיין קיים – חייב להחזירו. אם החפץ כבר לא קיים – פטור מלהחזיר את שוויו, אך אם רוצה לצאת ידי שמים – ראוי שישלם. אם אינו זוכר ממי מבין השנים גנב – מצד הדין אינו צריך להחזיר לשניהם, ויתחלקו הם ביניהם, אך אם רוצה לצאת ידי שמים – יחזיר לכל אחד מהם. (שו"ע חו"מ שסה ב, שו"ע הרב הלכות גניבה וגזילה לד). השאלה נענתה ע"י
שאלה:
לפני מספר שנים נכנסתי לחנות חרוזים שבה אני נוהגת לקנות פעמים רבות, ושם ראיתי שרשרת שעליה היה מחיר 58 שח. השרשרת מצאה חן בעיני, והחזקתי אותה בידי. ואז חשבתי אולי אראה את יתר השרשראות מאותו הסוג, אולי אמצא ביניהן אחת יפה יותר. כשהסתכלתי על שרשרת אחרת, ראיתי שמחירה הוא 85 שח. כלומר, הבנתי שאולי אני טעיתי לגבי המחיר (הכתב לא היה ברור, והיה אפשר לקרוא את פתק המחיר משני הכיוונים, כאשר המדבקה לבנה לגמרי ואין סימן זיהוי מה למעלה ומה למטה, כך שמצד אחד המחיר הוא 58 ומהצד השני המחיר הוא 85. ) 85 היה יקר לי מדי ובלתי מוצדק לדעתי לשרשרת הזו. החלטתי שאם השרשרת עולה 58 אקנה אותה, ואם 85 לא אקנה אותה. למיטב זכרוני היו שם עוד שרשראות שמחירן 85 שח מאותו סוג. בקיצור הלכתי לקופה עם השרשרת הראשונה שלקחתי, שבכוונתי היה לקנות אותה בהתחלה, ושאלתי את המוכר כמה עולה השרשרת. הוא הסתכל ואמר : 58 שח. ``טוב``, אמרתי, שילמתי קניתי ויצאתי. רק עלי לציין לפעמים יש באותה חנות חרוזים שרשרות דומות מאד שאחת קצרה מעט יותר מן השניה ועל כן מחירה זול יותר, והן נמצאות באותו מקום יחדיו. לא זכור לי אם בדקתי את אורך השרשרת. בכל מקרה שאלתי את המוכר למחיר ורכשתי את השרשרת בהתאם לתשובתו. השאלה שלי היא: 1. האם נהגתי כשורה- (שילמתי את המחיר שאמר לי המוכר וכפי שאני הבנתי אותו בהתחלה ,האם זה בסדר?). 2. האם הייתי צריכה ליידע את המוכר שראיתי שם שרשראות שעולות 85 שח? (אולי הוא לא שם לב) 3. אם לא פעלתי כשורה מה עלי לעשות כעת? 4. פעמים רבות רואים בחנויות על אותו מוצר מחיר שונה, למשל שמפו אחד שעליו כתוב 14 שח ולידו אותו שמפו בדיוק במחיר 17 שח למשל, שכנראה אחד מהם במבצע, או שחלק מעודכנים וחלק לא, האם יש בעיה לקנות את הזול יותר? שמעתי פעם כמדומני שהמחיר שרשום על המוצר זה מחירו (למרות שכבר פעמים רבות ניסו לחייב אותי במחיר גבוה יותר בטענה שהמחיר שמופיע על המוצר לא מעודכן). כיצד יש לנהוג על פי ההלכה? בתודה
תשובה:
השאלה האם נהגת כשורה תלויה בשאלה האם המחיר של 58 ש"ח הוא מחיר מקובל לשרשרת מסוג זה בחנות זו או שזהו מחיר נמוך בהרבה מהמקובל. אם זהו מחיר מקובל ולפי דבריך מחיר של 85 הוא מחיר מופרז -הרי שנהגת כשורה. אולם אם מחיר זה נמוך בהרבה מהמקובל בחנות זו לשרשרת מסוג זה הרי יש להניח שהקריאה הנכונה של המחיר היא 85 וע"כ נהגת שלא כשורה. מתוך העובדה שהמוכר אמר לך שהמחיר הוא 58 נראה יותר שזהו מחיר סביר וע"כ כאמור נהגת כשורה. מכל מקום אם נהגת שלא כשורה (דבר שכאמור לא נראה סביר) עברת על דין אונאת ממון. במצב זה רשאי המוכר, על פי ההלכה, לבטל את העיסק. אלא שזכות זו לבטל את העיסקה מוגבלת בזמן והיות שעברו כבר מספר שנים - אין הוא רשאי עוד לבטלה וע"כ העיסקה קיימת ואינך צריכה לעשות כרגע דבר, פרט לחרטה על המעשה וקבלה לעתיד שלא לעשותו שוב. לגבי מקרים בהם מופיע על מוצר מסויים מחיר נמוך מאשר על מוצרים דומים אחרים, למיטב ידיעתי לפי החוק את זכאית לשלם את המחיר שעל המוצר. ההגיון שבחוק הוא - רצונו של המחוקק להבטיח שעל המוצרים יודפס מחיר עדכני של המוצר כדי שכל קונה ידע בדיוק כמה משלם על המוצר. זהו חוק שנועד לתקנת הציבור ועל כן גם מבחינת ההלכה יש לו תוקף וע"כ אם אכן זהו החוק את רשאית להסתמך עליו גם על פי ההלכה. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
הנני בחור ישיבה. אמא שלי קבעה לי תור לשיננית לחול המועד פסח. לאחר ברור הלכתי התברר שמכיון שההליכה לשיננית אינה בגדר רפואה והיא הינה מלאכת אומן -לכן היא אסורה בחול המועד.ומכיון שכך ביטלתי את התור אך מכיון שהיה זה מאוחר ,הביטול נעשה רק כחצי שעה לפני התור וודאי שאף אחד אחר לא מילא את התור במקומי ואני מניח שנגרם הפסד לשיננית בגלל הביטול של התור שנעשה רק חצי שעה לפני מועד התור המתוכנן. א. האם אני מחיב לשלם את דמי התור מכיון שגרמתי להפסד? ב. אם הרב יוכל לציין בבקשה מקורות הלכתיים לכך תודה רבה
תשובה:
ראשית, אני מניח שישנם כללים אצל השיננית לגבי ביטול תורים ואם יש כללים כאלו – הם הקובעים על פי ההלכה. אם אין כללים הדבר תלוי בשאלה האם כתוצאה מהתור שלך הפסידה השיננית לקוח. אם לא נאלצה לדחות לקוח כתוצאה מהתור שלך א"כ לא נגרם לה הפסד כספי ואתה פטור. אם כתוצאה מהתור שהזמנת הפסידה השיננית לקוח אחר, היות שהביטול של התור מצדך לא היה כתוצאה מאונס שהרי זהו דבר שהיה ניתן לדעת מראש, ממילא אתה חייב לשלם לה מחצית התשלום – מה שמוגדר כשכר "פועל בטל". הדברים מפורשים בשו"ע בהלכות פועלים השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
מה ניתן לעשות מבחינת דיני שמים, דיני אדם ודין המלכות במקרה שראובן הזיק בטעות לשמעון, ולא מתכחש, אבל אומר תגיש תביעה מסודרת עם קבלות, אני אגיש זאת לחברת הביטוח שלי ואודה באשמה והם ישלמו לך. הבעיה היא שלא ניתן להוכיח במדוייק את סכום הנזק למרות שברור שנגרם נזק. ובנוסף האם ראובן לא חייב לשלם מייד במקום מכיסו סכום גלובלי-כללי, "ככל אשר ישית עליו" ועד לסכום הגבוה ביותר והסביר שיתכן שיתברר בעתיד שסביר שהוא נגרם בגלל זה. וללא הוכחת נזק כי גם אנשי מקצוע לא יכולים לשערך את גובה הנזק. האם לא מספיק הנזק שראובן גרם ולכן מצופה ממנו שלא להוסיף חטא על פשע ולטרטר את שמעון הניזק בהבאת קבלות וכולי, ובנוסף אם שמעון מעדיף שלא לתקן אלא לקבל את הכסף כפיצוי, אז האם ניתן לחייב אותו שרק בתמורה לקבלות ? ודוגמאות להמחשה- 1- הפלת פלאפון. עקרונית לא משנה בדיוק סוג המכשיר ועלותו, או שזה מחשב נייד. ראובן רץ ונתקל בשמעון וגרם לנפילת המכשיר לריצפה, או כל תנועה אחרת באופן שברור ומוסכם שראובן אחראי לבד ולגמרי בתאונה. ואז המכשיר הורם וחובר ונוקה וחזר לתפקד, אבל ברור שמרגע זה הוא כבר לא "חדש" אלא "לאחר תאונה", אז האם ראובן חייב לשלם ? ובאפשרויות שצוינו קודם. לאחר זמן מסוים התחילו בעיות – הסוללה החלה להחזיק פחות זמן, המכשיר התחיל לתפקד פחות טוב - רעשים, התנתקויות ושאר תופעות מקובלות וסבירות לאחר נפילה. האם עכשיו שמעון יכול לדרוש מכשיר חדש ולא משופץ ? ואולי למעשה לא צריך להמתין לבעיות ואז לחפש את ראובן, אלא לקבל כל זאת מראש במסגרת כל הבעיות שסביר שיצוצו ? 2- התנגשות במכונית מאחור. שמעון עצר ברמזור אדום ואז ראה רכב מאחוריו שמתקדם במהירות ולא עוצר. כי ראה שראובן התכופף להרים דבר שנפל לו ולא שם לב שהרכב ממשיך לנסוע. ראובן מודה בעובדות ומוכן למסור את כל הפרטים ולחתום שהוא אשם. אבל לא מוכן לשלם כלום אלא אומר שחברת הביטוח ישלמו. בנוסף, העובדה ששמעון צפה את התאונה מראש ולחץ על הבלם עוד לפני שנכנסו בו מאחור הקטינה בהרבה את הנזק שנגרם לרכב וגם גופנית לשמעון וגם לרכב הנוסף שעמד לפניו. מהירות ההתנגשות הייתה כ-30 קמש והרכב הבלום הועף כ-2 מטר עד לרכב שלפיו. אומנם הרכב חזר לנסוע אבל ברור שנגרם לו נזק מהחבטה העזה. הבעיה היא שלא ניתן להוכיח ולשערך את גובה הנזק. לדוגמה, הפגוש האחורי התעקם ויצא ממקומו ובמוסך אומרים ובצדק שאין חלפים לדגם ישן זה וניתן רק לקדוח חורים אחרים נוספים ולעשות חיזוק מסביב אבל ברור שזה יהיה כבר משופץ ולא חדש. לאחר זמן נשרפה נורית האור הגבוה ולמרות שזה סביר שהחבטה קיצרה את חייה אבל לא ניתן להוכיח בוודאות בכמה. גם המצבר נגמר לאחר כמה חודשים ( הקודם החזיק 4 שנים והנוכחי רק 2 שנים ומייד לאחר האחריות ) וגם בזה ברור הגורם אך שוב לא ניתן להוכיח בוודאות בכמה. לאחר זמן נוסף התברר בטסט שצריך לעשות כיוון-גלגלים וכיוון-אורות וסביר שזה בגלל החבטה. ועוד דוגמאות מסוג זה שהחלו להתגלות רק לאחר זמן. מנוע התקלקל אבל זה סביר שיקרה למנוע בן 20 אך גם סביר שהחבטה קיצרה את חייו. ומה לגבי הזמן שעלה לשמעון לטפל בכל זה, והדלק, ועוגמת הנפש... ולגבי ניזקי גוף לשמעון – אומנם לא נמצאה בעיה בבדיקות הרפואיות אבל מאז שמעון לא היה מרוכז בעבודתו כחודש ועוד בעיות פסיכולוגיות שלא ניתן להוכיח ולתרגם לכסף. ושוב מה לגבי הזמן שבוזבז על הבדיקות, הדלק, חנייה, הקרינה ששמעון ספג בצילומים... ראובן לא מוכן להוסיף פיצוי מעצמו וחברת הביטוח לא מוכנה לשלם כלום ללא קבלות ודוח שמאי, והשמאי כמובן לא מוכן לחתום על נזק לא ברור ושניתן להוכחה בוודאות ושניתן לתקן. בנוסף חברת הביטוח דורשת בתמורה לפיצוי סימלי שללא קבלות חתימה ששמעון לא יגיש תביעות נוספות שאולי יתבררו לו רק בעתיד, כגון התפרצות מחלות כסוכרת שידוע שיכולות להתפרץ גם לאחר זמן מאירועים כאלו אבל גם יתכן שההתפרצות לאחר כמה חודשים הייתה גם בגלל לחץ נוסף שהיה לשמעון בעבודה. מיותר לציין שחברת הביטוח תעשה הכול כדי לשלם את המינימום ההכרחי שניתן לחייב אותה, ויש לה "סוללת עורכי דין" מקצוענים. ושאלה נוספת היא האם זה סביר לחייב את האשם במכסימום כזה שהוא לא יוכל להוכיח שלבטח כל הנזקים קטנים מסכום זה. לסיכום – הדוגמאות היו להמחשה שברור שנגרמו נזקים מסוגים שונים ( רכוש, גוף, זמן, עוגמת נפש..) אבל גם ברור שלא ניתן לשערך אותם ולא להחזיר את המצב לקדמותו. והשאלה היא האם במקרים כאלו הפוגע חייב לשלם גם ללא הוכחת נזק ?
תשובה:
לא ניתן להתייחס ספציפית למקרים שציינת בלא לשמוע את שני הצדדים את כל הפרטים הרלוונטים בכל אחד מהמקריםי.על כן אמנה במסגרת זו רק את העקרונות אותם תוכל ליישם במקרים השונים. א. חובתו של המזיק לשלם היא חובה אישית, ואף אם יש לו ביטוח – אין זה פוטר אותו מחובתו האישית. על כן אין זה נכון שישלח אותך להתמודד עם חברת הביטוח. החובה לשלם מוטלת עליו ואם יש צורך להתמודד עם חברת הביטוח – עליו לעשות זאת. ב.כלל מפורסם בהלכה קובע כי "המוציא מחבירו עליו הראיה". על כו הטוען שנגרם לו נזק – עליו להוכיח זאת. כמובן שאם המזיק מודה שהזיק – אין צורך בהוכחה, אך אם מדובר בתופעות שאירעו לאחר זמן – על הניזק להוכיח את הקשר הסיבתי שבין אותן תופעות לבין מעשהו של המזיק. ג. מבחינת גובה התשלום – אם מדובר בחפץ העומד למכירה יש לפצות בסכום ההפרש שבין שוויו למכירה לפני הנזק לבין שוויו למכירה אחר הנזק. אולם, אם מדובר בחפץ שאינו עומד למכירה – גובה הפיצוי הוא בסכום הכסף שיש לשלם על מנת להשיב את המצב לקדמותו. ד. אם אין אפשרות להשיב את המצב לקדמותו, כגון, למשל, בפלאפון, כאשר לא ניתן לתקן באופן ששכיחות התקלות תהייה דומה לשכיחותן אילו לא היה נופל – ניתן לתבוע מכשיר זהה שלא נפל בתמורה להשבת המכשיר שנפל, או, לחילופין, את ההפרש בסכומים שבין עלות רכישת מכשיר זהה לבין הסכום שניתן לקבל עבור מכירת המכשיר שנפל. (יש להדגיש שהמדובר במכשיר זהה משומש ולא חדש – אלא אם כן אין אפשרות להשיג מכשיר זהה משומש שאז ניתן לתבוע חדש). ה. אם המזיק "מטרטר" את הניזק יותר מן הדרוש על מנת שיקבל את המגיע לו – ניתן לתבוע פיצוי גם על כך ו. על פי ההלכה אין בד"כ פיצוי בנזקי ממון על עוגמת נפש, וכן לא על נזקים עקיפים. עם זאת, אם המזיק מבוטח ועל פי הפוליסה שבידו חברת הביטוח מתחייבת לשלם גם על כך – ניתן על פי ההלכה לתבוע אותה גם על נזקים אלו. אלא שמקרה זה התביעה היא ישירות כלפי חברת הביטוח ואין למזיק חובה אישית לשלם זאת. ז. טוב ששני הצדדים יגלו גמישות הן בסכומי התביעה והן בדרישת הראיות – מה שיש בו כדי לחסוך זמן רב עוגמת נפש והוצאות לשני הצדדים. בברכה שלמה אישון השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
על פי המלבי"ם בפרשת "אמור" משמע שמחייבים תשלום נזק גם על מום נפשי [לכאורה לא קשור לבושת וצער וכו''] מחפש מקורות הלכה למעשה לדין זה. תודה מלבים על ויקרא פרק כד פסוק יט (יט) <רמח> ואיש כי יתן מום בעמיתו, כאשר עשה כן יעשה לו. ואמר שנית כאשר יתן מום כן ינתן בו. והוא לשון כפול, ופי'' חז"ל מפני שלשון מום במובנו המדויק בא על חסרון אבר, ובמובן הרחב בא גם על חסרון הגיוני, כמו אז תשא פניך ממום (איוב יא) ומוכיח לרשע מומו (משלי ט) שקורא הכלימה והנטיה מהראוי בשם מום, וכן בין המומים הפוסלים באדם יש דברים שאינם חסרון ניכר רק שהם נגד כבוד האדם וצורתו הנכבדה, כמו השכור והשוטה.
תשובה:
מבחינת תשלום הנזק לענ"ד יש לדמות זאת לחרשו שמשלם דמי כולו משום שאין לו קונים בשוק העבדים. וה"ה אם הפכו לשוטה – ישלם דמי כולו אלא אם כן ישנן עבודתו שיכול לעשות גם במצבו הנפשי החדש שאז ישומו את ההפרש שבין שוויו לפני הנזק לשוויי החדש. בנוסף יש מקום לחייבו על בושת שהרי ודאי שמתבייש במצבו הנפשי החדש. (ויש לעיין אם הפכו לשוטה האם משלם בושת שהרי בשעה שביישו היה עדיין פקח או שמא אינו משלם – בהתאם למצבו עכשיו. ואולי יש לחלק בין אם ההכאה היתה בפרהסיה שאז משלם משום שבשעת ההכאה עדיין לא היה שוטה, לבין אם ההכאה הייתה בצנעה שבשעת ההכאה לא היתה בושת, והבושת היא רק כשרואים אותו לאחר מכן ואז הוא כבר שוטה.). בנוסף, יש מקום לחייבו על ריפוי – אם צריך ללכת לפסיכיאטר וכדו'. ככלל פשוט לענ"ד שיש לבדוק האם הפגיעה הנפשית גרמה לנזק כספי הנכלל בחמישה דברים שאז ישלם, לבין אם לא ניתן להצביע על נזק כספי הנכלל בחמישה דברים שאז ייפטר. בברכה שלמה אישון השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
יש לי שאלה על סכום לא גדול, ובכ"ז (מצד "דין פרוטה כדין מאה") אבקש לדעת תשובה. בסניף הבנק שלי נערך כנס לקוחות, ובתחילתו קיבל כל לקוח שהגיע שי קטן (ערכת עטים וכד'') מהבנק. בסיום הכנס נותרו מספר אנשים שעדיין לא יצאו (הם ניגשו למרצה שדיבר שם, ושאלו אותו שאלות וכו''), כשחלקם השאירו בינתיים את השי שקיבלו על הכסאות שעליהם ישבו בזמן ההרצאה. בינתיים אחת הפקידות של הבנק עברה בין הכסאות ואספה (בשביל להחזיר לבנק) את הערכות שנותרו שם. אני פניתי בסוף הכנס לאחד הפקידים שם ושאלתי אם אפשר לקבל את השי (היגעתי קצת באיחור לכנס, ולא קיבלתי כשחילקו לכולם), והוא הסכים בשמחה – הוא ניגש לדלפק שעליו אותה פקידה הניחה את הערכות שאספה, ונתן לי ערכה אחת. השאלה היא – האם היה מותר לי לקחת, וכן (כיוון שבסופו של דבר לקחתי ) – מה עליי לעשות בערכה זו. אציין שאני מניח שאותם אנשים שדיברו עם המרצה וכדו'' לא שמו לב באותו זמן שהפקידה לקחה את הערכות שהשאירו (ושמסתמא התכוונו אח"כ לקחת איתם הביתה), כך שאם הם כבר זכו בערכות כשקיבלו אותם – אולי יש פה בעיה של יאוש שלא מדעת וכו''. כמובן השאלה גם אם הם בכלל זכו בזה כל זמן שהם עדיין בתוך הבנק (אולי עשו הגבהה וכו''). מיותר לציין שאין לי דרך לבדוק איזו ערכה שייכת למי, כי כולן זהות, (וגם אינני מכיר את הלקוחות האחרים שהיו שם). תודה מראש על התשובה, וסליחה שכ"כ הארכתי (כשהחפץ עצמו כאמור בכלל קטן ולא יקר).
תשובה:
שלום וברכה אכן נראה שהלקוחות שקבלו את השי זכו בו בקנין הגבהה וע"כ הוא שייך להם. אלא שיש להבחין בעניין זה בין הדין לכתחילה לבין בדיעבד. בדיעבד אחרי שהשי כבר אצלך אינך חייב להחזיר שהרי מדובר בערכות זהות ואין אפשרות ללקוח שהוא בעל הערכה להוכיח שהיא שייכת לו והמוציא מחברו עליו הראיה. אותו לקוח יוכל לתבוע כמובן את הבנק שאסף את כל הערכות שודאי לקח גם את הערכה שלו וחייב להחזיר אותה או את שוויה (או במקום שוויה – ערכה זהה אחרת). לגבי לכתחילה – נראה שאם מספר הערכות שנשארו היה זהה או נמוך ממספר הלקוחות שנשארו במקום – אסור היה לך לקחת מהם שהרי, כאמור הם זכו בערכות. אולם אם מספר הערכות שנשארו היה גדול ממספר הלקוחות שנשארו – היה מותר לך לקחת משום שניתן היה לתלות שאותה ערכה שקבלת היא של לקוח שהשאירה שם והתייאש. כל טוב השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
אני כותב עבודה במסגרת סדנה במשפט עברי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ברצוני לשאול מספר שאלות על נזקי גרמא. 1. לפי ההלכה גרמא בנזיקין פטור, מכיוון שמדובר בנזק שאינו ישיר ואינו בגוף הממון, ודורש צד שני שיעשה מעשה לשם התגבשות הנזק, לאיזה קטגוריה במשפט האזרחי ניתן להשוות את נזקי הגרמא? רשלנות? קשר סיבתי? שאלת הליך הגרימה? ומה המשמעות שבנזקי גרמא אדם לעיתים עושה דבר באופן אקטיבי כמו זריקת סם בפני בהמת חברו ובכל אופן הוא פטור? 2. מה היתרון של בתי הדין לממונות על בתי המשפט בשאלות נזיקיות כדוגמת גרמא בנזיקין (מעבר לאיסור ערכאות) אם בסופו של דבר הם מחתימים את הצדדים על שטר בוררות בו הם יכולים לחייב את המזיק בנזקי גרמא? דהיינו בסופו של יום אין כאן דין תורה מהותי!, מדוע בתי הדין אינם מחילים דין תורה מהותי ופוטרים מזיק בגרמא? תודה רבה!
תשובה:
1. יש להקדים ולומר שההבחנה בין הדין הפלילי לבין הדין האזרחי בד"כ אינה קיימת במשפט העברי. אדם המזיק נחשב כמי שעבר עבירה וככזה עבר על הדין הפלילי אך העונש הוא עונש "אזרחי" של תשלום הנזק, וכן הוא בגנב, בחובל בחברו ועוד. עקרון זה יכול להסביר גם את הפטור של גרמא: הפטור של גרמא בד"כ נוגע ליסוד העובדתי של העבירה, כלומר מעשה שנעשה בגרמא אינו מקיים את היסוד העובדתי, וזוהי סיבת הפטור במניח סם לפני בהמת חבירו. עם זאת, לעיתים הא נוגע גם ליסוד הנפשי, משום שלעיתים כן מחייבים גם על נזק שנעשה בגרמא - אם נעשה מתוך כוונה לפגוע, וזהו דין גרמי - לפי חלק מן הראשונים. כמו"כ לעיתים נובע הפטור של גרמא מהעדר קשר סיבתי. 2. בית הדין כן מחילים במקרים רבים את הפטור של גרמא, ולכן, בשונה מבתי המשפט, בית הדין במקרים רבים לא יחייב על הוצאות עקיפות, הפסד רווחים ועוד. אכן, כמו שכתבתי לעיל, לעיתים ביה"ד יחייבו בגרמא והדבר יהיה תלוי בין השאר בכוונתו של המזיק, או בשאלה האם הנזק נגרם כתוצאה מכך שהניזק הסתמך על המזיק, וכן בדברים נוספים. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
המטבע הישראלית אינה מייצגת שום ערך עצמי. ערכה נקבע על פי בקוש והיצע ועל פי תמרוני הבנקים כולל בנק ישראל. האם המטבע כשרה לכתחילה להיות הלך חוקי? אשמח לקבל בנספח לתשובה מראי מקומות. תודה
תשובה:
שלום וברכה, לא הבנתי את השאלה. האם שאלתך האם המטבע כשרה מבחינת החוק או מבחינת ההלכה. אם מבחינת ההלכה - האם ההלכה צריכה לתת הכשר להלך חוקי? השאלה האם מטבע הוא הלך חוקי נקבעת ע"י השלטון ולא ע"י ההלכה. כל טוב המשך: האם מדינה המתנהלת על פי התורה רשאית לנהוג בדרך הזאת שהרי בתורה כנראה קנין כזה לא יחול באשר הקניה נעשית בנייר שיש לו ערך עצמי 0 והוא גם אינו מייצג חוב כלשהו של מישהו. תשובה: קנין לא חייב להיות בכסף. המשך (2): אני מבקש להתייחס לשאלתי כפי שהוצגה, אין חידוש בקנין אחר בוודאי הרי יש גם קנין חליפין. השאלה היא מהו הבסיס בתורה לקנין בנייר שערכו העצמי 0 והוא גם לא מהווה שטר חוב לערך של ממשות כל שהיא. תשובה: ע' בספר ברית יהודה פרק יח הערה י שהביא משו"ת חת"ס יו"ד קלד, ומהחזו"א יו"ד עב ס"ק ב ופוסקים נוספים ששטרי כסף הנהוגים במדינה, אף שהנייר שלהם אינו שוה – דינם כדין מטבע כסף. כל טוב השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
לכל השאלות
שאלה:
לפני מספר שנים נכנסתי לחנות חרוזים שבה אני נוהגת לקנות פעמים רבות, ושם ראיתי שרשרת שעליה היה מחיר 58 שח. השרשרת מצאה חן בעיני, והחזקתי אותה בידי. ואז חשבתי אולי אראה את יתר השרשראות מאותו הסוג, אולי אמצא ביניהן אחת יפה יותר. כשהסתכלתי על שרשרת אחרת, ראיתי שמחירה הוא 85 שח. כלומר, הבנתי שאולי אני טעיתי לגבי המחיר (הכתב לא היה ברור, והיה אפשר לקרוא את פתק המחיר משני הכיוונים, כאשר המדבקה לבנה לגמרי ואין סימן זיהוי מה למעלה ומה למטה, כך שמצד אחד המחיר הוא 58 ומהצד השני המחיר הוא 85. ) 85 היה יקר לי מדי ובלתי מוצדק לדעתי לשרשרת הזו. החלטתי שאם השרשרת עולה 58 אקנה אותה, ואם 85 לא אקנה אותה. למיטב זכרוני היו שם עוד שרשראות שמחירן 85 שח מאותו סוג. בקיצור הלכתי לקופה עם השרשרת הראשונה שלקחתי, שבכוונתי היה לקנות אותה בהתחלה, ושאלתי את המוכר כמה עולה השרשרת. הוא הסתכל ואמר : 58 שח. ``טוב``, אמרתי, שילמתי קניתי ויצאתי. רק עלי לציין לפעמים יש באותה חנות חרוזים שרשרות דומות מאד שאחת קצרה מעט יותר מן השניה ועל כן מחירה זול יותר, והן נמצאות באותו מקום יחדיו. לא זכור לי אם בדקתי את אורך השרשרת. בכל מקרה שאלתי את המוכר למחיר ורכשתי את השרשרת בהתאם לתשובתו. השאלה שלי היא: 1. האם נהגתי כשורה- (שילמתי את המחיר שאמר לי המוכר וכפי שאני הבנתי אותו בהתחלה ,האם זה בסדר?). 2. האם הייתי צריכה ליידע את המוכר שראיתי שם שרשראות שעולות 85 שח? (אולי הוא לא שם לב) 3. אם לא פעלתי כשורה מה עלי לעשות כעת? 4. פעמים רבות רואים בחנויות על אותו מוצר מחיר שונה, למשל שמפו אחד שעליו כתוב 14 שח ולידו אותו שמפו בדיוק במחיר 17 שח למשל, שכנראה אחד מהם במבצע, או שחלק מעודכנים וחלק לא, האם יש בעיה לקנות את הזול יותר? שמעתי פעם כמדומני שהמחיר שרשום על המוצר זה מחירו (למרות שכבר פעמים רבות ניסו לחייב אותי במחיר גבוה יותר בטענה שהמחיר שמופיע על המוצר לא מעודכן). כיצד יש לנהוג על פי ההלכה? בתודה
תשובה:
השאלה האם נהגת כשורה תלויה בשאלה האם המחיר של 58 ש"ח הוא מחיר מקובל לשרשרת מסוג זה בחנות זו או שזהו מחיר נמוך בהרבה מהמקובל. אם זהו מחיר מקובל ולפי דבריך מחיר של 85 הוא מחיר מופרז -הרי שנהגת כשורה. אולם אם מחיר זה נמוך בהרבה מהמקובל בחנות זו לשרשרת מסוג זה הרי יש להניח שהקריאה הנכונה של המחיר היא 85 וע"כ נהגת שלא כשורה. מתוך העובדה שהמוכר אמר לך שהמחיר הוא 58 נראה יותר שזהו מחיר סביר וע"כ כאמור נהגת כשורה. מכל מקום אם נהגת שלא כשורה (דבר שכאמור לא נראה סביר) עברת על דין אונאת ממון. במצב זה רשאי המוכר, על פי ההלכה, לבטל את העיסק. אלא שזכות זו לבטל את העיסקה מוגבלת בזמן והיות שעברו כבר מספר שנים - אין הוא רשאי עוד לבטלה וע"כ העיסקה קיימת ואינך צריכה לעשות כרגע דבר, פרט לחרטה על המעשה וקבלה לעתיד שלא לעשותו שוב. לגבי מקרים בהם מופיע על מוצר מסויים מחיר נמוך מאשר על מוצרים דומים אחרים, למיטב ידיעתי לפי החוק את זכאית לשלם את המחיר שעל המוצר. ההגיון שבחוק הוא - רצונו של המחוקק להבטיח שעל המוצרים יודפס מחיר עדכני של המוצר כדי שכל קונה ידע בדיוק כמה משלם על המוצר. זהו חוק שנועד לתקנת הציבור ועל כן גם מבחינת ההלכה יש לו תוקף וע"כ אם אכן זהו החוק את רשאית להסתמך עליו גם על פי ההלכה. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
באיזה הפרשי מחיר עלי להעדיף תוצרת הארץ על תוצרת חוץ. לדוגמא שמן זית מתוצרת הארץ (עבודה עברית) מחירו לליטר 44 ש"ח ומחירו של ליטר שמן זית באותה איכות תוצרת חוץ (ספרד) 33 ש"ח. יש לציין שאנו צורכים כליטר שמן זית בחודש.
תשובה:
נאמר בתורה (ויקרא פרק כה יד): "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" מביא שם רש"י את דרשת חז"ל: "מנין כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך, תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור, ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך:" הרמב"ם והשולחן ערוך לא הביאו זאת להלכה, אולם בשו"ת הרמ"א (סימן י) פסק כך להלכה, והדגיש שאין לומר שדין זה הוא רק כאשר המחירים זהים, אלא גם כאשר הגוי מוזיל, אם הדבר אפשרי, יש לקנות מיהודי. נשאלת השאלה עד איזו שיעור הוזלה שהוזיל הגוי יש עדיין לקנות דוקא מיהודי, ומאיזה שיעור הוזלה נתיר ליהודי לקנות מהגוי ולא מהמוכר היהודי. בענין זה כתב בשו"ת מנחת יצחק שם: "עדיין יש לעיין כמה השיעור ההפסד בזה, שיפטור עי"ז מלקנות מישראל, ואם נאמר דרק בשיעור הפסד מרובה נפטר בזה, אז היינו באים להמבואר בפוסקים, לענין השיעור הפסד מרובה, הנאמר בפוסקים לענין או"ה, דיש סוברים לחלק בין עני לעשיר, ויש סוברים דאזלינן בתר שתות מהקרן... אכן מצאתי בס' דרכי תשובה (יו"ד סי' קנ"ט סק"ז), שהביא מס' מרבה תורה (סק"ח), שכתב, די"ל דדוקא כשהריבית שיקח מהעכו"ם, הוא פחות משוה פרוטה, אז יקדים הישראל, אבל אם הריבית שיקח מהעכו"ם, הוא כשיעור שוה פרוטה, העכו"ם קודם וסיים בצ"ע עיי"ש, ולפי דברינו גם נדון דידן דינו כמו בריבית, ולמעשה צ"ע כמו בשם כנ"ל." מכאן שאם ההפרש יותר משישית מהקרן (דהיינו 20% שהוא שתות מלבר) - אין חובה לקנות מהיהודי. אם ההפרש הוא פחות משוה פרוטה - יש חובה לקנות מהיהודי, אם ההפרש הוא בין שני השיעורים הללו - קיים ספק. בנידוננו ההפרש בין המחיר הזול של הגוי לבין המחיר היקר של היהודי הוא למעלה משישית ועל כן מותר לקנות את התוצרת חוץ הזולה יותר. עם זאת יש לציין שיש אומרים בשם הרב קוק זצ"ל שלקנות מיהודי זה בגדר דומה לגדרו של הידור מצוה היינו שליש ולא ששית. על פי זה יש מקום גם במקרה שבשאלה לרכוש תוצרת הארץ. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
אשה שרכשה כרטיס חופשי חודשי של אגד, וכן בן או בת הסמוכים על שולחן האב, האם מותר לאב או לבעל להשתמש בכרטיס הזה לצורך הנסיעות הפרטיות שלו באגד ? אני שואל מצד ההלכה שקנין האשה הבן או הבת שייך לבעל או לאב.
תשובה:
אם לפי תנאי הכרטיס הוא אישי ולא ניתן להעברה – אסור להעבירו גם לבעל. אין אומרים לענין זה אשתו כגופו. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
אני מעוניין בשנה הקרובה ללמוד "לשאת ולתת באמונה" יש ברשותי את הכרכים של המכון. אשמח אם הרב ינחה אותי באילו כרכים ונושאים להתמקד.ובנוסף על איזה ספרים נוספים הרב ממליץ,שבעזרתם אוכל ללמוד את הנושא באופן כזה שיעזור לי בעתיד הקרוב במסחר
תשובה:
איני יודע באיזה תחום בדיוק אתה מתכווין לעסוק. בכל מקרה אם מדובר במסחר כדאי לעבור על מה שנכתב בעניין צרכנות כהלכה (למשל כרך ג של סדרת כתר) וכן בנושאים של תחרת עסקית ושבת. בנוגע לספרים נוספים כדאי לעיין גם בסדרת ספרי פתחי חושן העוסקת בנשאים שונים משו"ע חו"מ. היה ברוך על רצונך להיות נושא ונותן באמונה, שכידוע על עניין זה נשאל אדם כשמגיע לעולם האמת. אם תמקד יותר את תחום עיסוקך אוכל אולי להפנות אותך לנושאים יותר ספציפיים. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום רב האם ניתן להשתמש בזכות אדם אחר לטובתי? למשל - לקרוב משפחה יש הנחת עובדי משרד החינוך לרכישת תוכנה (פרוייקט חותם). א. האם אוכל דרכו - עבורי? ב. במקרה זה, ניתן לרכוש מספר לא מוגבל של תוכנות. האם הדין משתנה אם מותר לו לרכוש פעם אחת. הוא יקנה, וייתן לי במתנה/ארכוש את העותק ממנו? תודה!
תשובה:
למיטב הבנתי פרויקט חותם מיועד עבור עובדי הוראה, ולכן האפשרות לרכוש תכנות בפרויקט זה היא רק לשם שימוש ע"י עובדי ההוראה, ולא לשם העברתם ע"י עובד ההוראה לאדם אחר שאינו עובד הוראה. כל טוב שלמה אישון השאלה נענתה ע"י
שאלה:
מקרה תאורטי: מקרה של אדם (להלן - א') שעוסק במסחר זעיר (מכירת מצות) בשני ישובים שונים. לאחר שנתיים שא' מוכר באותם שני מקומות מישהו אחר (להלן - ב') משתמש באותו מוצר בדיוק שא'' מוכר על מנת להיכנס לאחת ממקומות המכירה. א' מחליט שלא להתערב. לאחר שנה, לקראת זמן הפסח א' החל כרגיל לסחור בשני מקומות המכירה שלו. לאחר מספר ימים ב' פונה לא' ודורש ממנו להפסיק למכור באזור המשותף שהם מוכרים בו. על מנת לזרז את א'' הוא מאיים שאם א'' לא יסגור את נקודת המכירה, הוא יפגע בפרנסתו על ידי כניסה לשוק של א' בישוב השני שבו א' מוכר. נתונים נוספים: - שני הישובים השונים שא'' מוכר בהם רחוקים אחד מהשני באופן משמעותי (למעלה משעה) - המקרה אינו נוגע לי אישית. התבקשתי לברר את הנושא על ידי מי שהנושא נוגע לו. ועכשיו לשאלה: האם ב'' נוהג באופן תקין כאשר הוא מאיים לפלוש לנקודות המכירה של א' ועוד עם אותו מוצר? במידה שב' אינו נוהג כתיקונו, האם יש לא' עילה לתבוע את ב' בבית דין? תודה רבה וישר כוחכם!
תשובה:
שלום, ראשית חשוב לציין שאיני פוסק הלכה למעשה במקרה זה משום שלא שמעתי את שני הצדדים, וגם איני יודע את כל הפרטים. על כן אתייחס לנושא באופן עקרוני בלבד. באופן עקרוני אם אדם מוכר במקום מסויים אין לאחר להכנס ולמכור באותו מקום אלא אם כן מדובר בשוק גדול שיש בו בכדי לפרנס את שניהם. לכן אם מדובר בישוב קטן שיש בו כמות קטנה יחסית של לקוחות פוטנציאלים יהיה אסור לשני להכנס לאותו מקום. כל זה אם השני מציע סחורה באותם תנאים, אולם אם השני מציע סחורה בתנאים השונים באופן משמעותי מהראשון, למשל מחיר זול יותר באופן משמעותי, או איכות טובה יותר באופן משמעותי וניכר - מותר לו להכנס. לגבי תביעה בבית הדין, העדיפות היא כמובן שיסתדרו ביניהם ולא ינקטו לשון איומים בודאי כאשר מדובר במכירת דברי מצווה. אם לא מצליחים להסתדר, הרי לענ"ד יש עילה לתבוע בבית הדין. כל טוב שלמה אישון השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום הרב, אנחנו מנהלים "חנות" ביתית למוצרי יודאיקה ומתנות וכן אתר באינטרנט (כרגע זה תוספת להכנסה ולא עיסוק עיקרי) בדר"כ אנחנו מוכרים זול יותר מרב החנויות. האם מותר לנו להשתתף בירידים או בערבי מכירה בערים / ישובים שיש בהם חנות למוצרים דומים? והם יש הגבלות? תודה מראש
תשובה:
כאשר מדובר בעיר, היות שהחנויות שבה מיועדות לציבור רחב, מותר לפתוח חנות למכירת חפצי יודאיקה אף אם קיימת כבר חנות דומה. זאת מתוך הנחה שהיות שמדובר בקהל לקוחות פוטנציאלי גדול – יש מקום לתחרות ויש בכך רווח ללקוחות. עם זאת, ממידת חסידות ראוי שלא לפתוח את החנות המתחרה בסמוך לחנות הקיימת אלא במקום אחר בעיר. לעומת זאת, כאשר מדובר ביישוב קטן וסגור, שקהל הלקוחות בנוי על תושבי המקום בלבד – אין לפתוח חנות נוספת הדומה לחנות הקיימת. אולם, אם מדובר בשירות או במוצר שאינו קיים באותו יישוב – מותר. לכן, מותר יהיה להשתתף בירידים או בערבי מכירה מיוחדים גם ביישובים הקטנים, ובלבד שהמבחר המוצע באותם ירידים וערבי מכירה וכן המחירים של אותם מוצרים שונים באופן משמעותי מהקיים בחנות הקבועה שביישוב. (ע' שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנו סעיפים ה – ז) השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום רב, קיבלתי הצעה להיות שותף בעסק לממכר סגיריות. ברצוני לברר מה דעת ההלכה בנדון. האם יש כאן חשש של "לפני עיוור לא תיתן מכשול" או איסור אחר? אשמח לקבל את המקורות שעל פיהן התבססה התשובה
תשובה:
כאשר ניתן להשיג את הדבר גם במקום אחר - אין איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול. לכן, היות שהמדינה אינה אוסרת מכירת סיגריות, ובלא העסק שלך ניתן יהיה לרכוש אותן במקום אחר - אין במכירתן על ידך משום איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול. אמנם יש אומרים שגם במצב כזה יש איסור דרבנן של מסייע ידי עוברי עבירה, אלא שבנוגע לאיסור זה יש כמה צדדים להקל: א. יש אומרים שכאשר העבירה נעשית במזיד אין איסור. ב. יש אומרים שכאשר לא מושיטים "חפץ של איסור" אלא חפץ שעלול לגרום איסור אין איסור של מסייע. ג. יתכן שהשימוש בסיגריות יהיה בכמות קטנה ביותר שאין בה משום נזק משמעותי. והאריך בעניין זה בשו"ת ציץ אליעזר חלק כא סימן יד לסיכום: כל עוד המדינה מאפשרת מכירת סיגריות אין איסור הלכתי להיות מוכר סיגריות אף שיש איסור הלכתי לעשן. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום לרב, אני מעוניין לקנות Windows 7 וOffice 2006 פניתי למיקרוספט על מנת לקנות את המוצרים אבל הם לא מוכרים את המוצרים יותר. יש לי Windows 8 חוקי ואני לא רוצה אותו כי הוא לא נח ולכן אני רוצה לקנות את הקודם. אני מזמין השבוע Office 2013 מהחברה אבל זה לוקח זמן עד שיגיע על פי מה שדיברתי איתם. השאלות: א. האם לבנתיים אני יכול להשתמש בווינדווס 2006 שהם לא מוכרים יותר או 2013 לא חוקי עד שאקבל את מה שאני מזמין? ב. האם מותר לי להוריד את הWindows הישן יותר או שאני צריך לחפש חנות שבה מוכרים את הWindows 7? (והאם זה משנה אם מיקרוספט מקבל או לא רווחים ממכירה של המוצרים שהיא כבר לא מוכרת?) תודה רבה על העזרה.
תשובה:
שלום וברכה, א. אם כבר שילמת על ה office 2913 אך עדיין לא קבלת אותו אתה יכול בינתיים להשתמש ב 2013 לא חוקי. ב. אם אתה מעוניין דווקא בגרסה הישנה שמיקרוספט כבר אינה מוכרת והמחשב שברשותך אינו מתאים לשימוש בגרסה החדשה שמיקרוספט מוכרת - אתה רשאי להשתמש גם בעותק לא חוקי של הגרסה הישנה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, עסקה שנכרתה בין קבלן בניין לבעל שטח נדל"ן . הבעלים ידע שישנה הפקעה של העירייה של חלק מהשטח כך שאחוזי הבנייה מצומצמים ולא הביא זאת לידיעת הקונה . הקבלן היה לו ניסיון קודם של בנייה באותו איזור ולא נתקל בבעיה . המוכר טוען שהקבלן יכל לבדוק בעירייה את מצב החלקה . מה הדין במקרה זה . תודה
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה ראוי שהמוכר יגלה לקונה כל מידע רלוונטי שידוע לו ואשר הקונה איננו יודע עליו. בדיעבד אם לא גילה - תלוי הדין במספר גורמים. על כן לא ניתן לענות ספציפית על השאלה בלא שמיעת שני הצדדים ובלא קבלת נתונים מדוייקים, ואענה ברמה העקרונית בלבד: יש להבחין בין מצב בו הקבלן שאל את הבעלים אודות אחוזי הבניה בשטח והבעלים נתנו אינפורמציה מוטעית לבין מצב בו הקבלן לא שאל כלל. במקרה הראשון זהו מקח טעות והקבלן רשאי לבטל את המקח. לעומ"ז במקרה השני, אם יכול היה הקבלן להעלות על דעתו שיש הפקעה של העיריה ובכל זאת נמנע מלברר - אין זה מקח טעות. בנוסף, יש לבדוק מה שוויה האמיתי של הקרקע לאחר ההפקעה וכמה הקבלן שילם בפועל. אם הסכום שהקבלן שילם הוא כפול משוויה האמיתי של הקרקע יש מקום ג"כ לביטול מקח. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
שאלה:
שלום כבוד הרב. שאלתי דחופה לכן אודה לך אם אקבל תשובה מהירה. אני מעוניין לעבוד בבית השקעות ואין לי כרגע דרך לדעת אם יש לבית השקעות היתר עסקה.זה נשמע טיפשי(כי אני יכול לשאול אבל..) אבל אני לא יכול בראיון עבודה לדבר עם המראיין על היתר עסקה לפני שאני בכלל מועסק אצלו וספק אם הוא מכיר את המושג. שאלה ראשונה: היא מה עושים בכזה מצב? שאלתי השניה: היא אם למשל אותו בית השקעות מנהל את חשבונות לקוחותיו רק דרך צד שלישי כלומר דרך בנקים או חברות ביטוח שלהם כן יש היתר עסקה , האם אפשר לעבוד בבית השקעות הזה? שאלה שלישית: אם יש היתר עסקה לחברת אם, זה כולל גם את חברות הבת? תודה רבה וסליחה על ההטרדה.
תשובה:
שאלה ראשונה: גם אם אין היתר עיסקא אין זה אומר שכל הפעילויות בבית ההשקעות אסורות. היתר עיסקא נועד למקרים של הלוואות בריבית, אך אני מניח שחלק גדול מהפעילויות בבית ההשקעות הם פעולות של קניה ומכירה של מניות, תעודות סל, אופציות וכדו'. בכל אלו אין צורך בקיומו של היתר עיסקא בבית ההשקעות. (אכן עלולה להיות בעיה ברכישת מניות של חברות שאין להן היתר עיסקא או שמחללות שבת, אך בכל מקרה לענין זה לא יועיל היתר העיסקא של בית ההשקעות). לכן גם אם אינך יכול כרגע לוודא קיומו של היתר עיסקא (ואני מבין את הקושי שאתה מצוי בו בענין זה) אין זאת אומרת שאתה חייב לוותר על העבודה. עם זאת, אולי אתה יכול להציע לבית ההשקעות, בראיון העבודה, לפתוח מסלול השקעות כשר שיתמחה בהשקעות שאין בהם חששות הלכתיים. באופן כזה גם אתה תציל עצמך מחשש איסורים וגם תוכל לזכות את הציבור. שאלה שניה: השאלה מה הכוונה שהעסק מתנהל "דרך בנקים וחברות ביטוח". אם בית ההשקעות משקיע אצלם והם מבטיחים תשואה מסויימת, די בכך שיש להם היתר עיסקא ואין צורך בהיתר עיסקא גם בבית ההשקעות. אם מדובר שהכסף של המשקיעים מופקד שם, אך הוא מנוהל על ידכם ואתם משקיעים אותו במקומות אחרים הרי יתכן שצריך היתר עיסקא ע"י בית ההשקעות, ויתכן שהיתר עיסקא גם לא יעזור – כפי שפרטנו לעיל. שאלה שלישית: ניתן לכלול בהיתר עיסקא של חברת האם גם את חברות הבת אך זה צריך להכתב במפורש בהיתר העיסקא של חברת האם. בהצלחה השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום רב לכבוד הרב! השקעתי כסף בקרן נאמנות שכנראה משקיעה בחברות שמחללות שבת אולי גם אין להם היתר עסקה (אני לא יודע איך לבדוק את זה). מה אומרת ההלכה האם אני נחשב שותף בחלק המזערי שקניתי או שהיא מתירה? 2. האם מותר לקנות מניות או קרן נאמנות של גויים? 3. איך אני יכול לדעת במה להשקיע הרי איני יכול לבדוק האם לכל חברה יש היתר עסקה או אם היא מחללת שבת. 4. מה הדין לגבי קרן פנסיה והשתלמות שעשיתי בפניקס הרי מן הסתם הן משקיעות בחברות שלא עומדות בתקן הלכתי מה לעשות?
תשובה:
1. לגבי השקעות שכבר השקעת. בדיעבד ניתן לסמוך לענין איסור ריבית על שיטת הגר"מ פינשטיין זצ"ל שאין איסר ריבית בהלוואה לחברה בע"מ. לענין שבת יש לסמוך על כך שבפועל לא היתה לך כל השפעה על חילולי השבת שנעשו בחברות, וגם איסור הנאה מרווחי השבת מסתבר שאין כאן משום שבד"כ השפעת חילולי השבת על שוויין של המניות היא זניחה והגורמים המשפיעים באמת על שווי המניה הינן יציבותה של החברה והתנודות בשוק המניות בכלל. 2. מותר לקנות מניות וקרן נאמנות של גויים 3. היות שבאמת קשה מאד למשקיע הקטן לבדוק, טוב יותר להשקיע במקומות שיש להם פיקוח הלכתי. 4. היות שמדובר בדיעבד – יש על מה לסמוך, כפי שפרטתי לעיל . כל טוב השאלה נענתה ע"י
שאלה:
1.האם בתור יועץ השקעות מותר לי לייעץ לאדם להשקיע בחברה שמחללת שבת-למשל רכישת מניות שלא יעניקו שליטה בחברה? 2.אם אני מוכר קרן נאמנות שיש בה בין היתר אגחי"ם מחברות שונות או לחילופין בונה תיק השקעות שנכלל בו גם אג"ח האם עסקאות כאלה בהכרח מחייבות היתר עסקה?
תשובה:
העדיפות היא בהשקעה בחברות השומרות שבת. בשעת הדחק ניתן להקל ולייעץ לרכוש מניות בחברות שאינן שומרות שבת בשני תנאים: א. מדובר בהשקעה קטנה שאין בה בכדי לחזק את יציבותה הכלכלית של החברה. ב. מדובר בכמות מניות שלא תעניק שליטה בחברה. כאמור היתר זה הוא רק בשעת הדחק. 2. אסור לקבל ריבית מאגח"ים של חברות שאין להן היתר עיסקא. מכאן שאסור שתיק ההשקעות יכלול חברות כאלו, ואם בכל זאת הוא כולל חברות שאין להן היתר עיסקא יש להקפיד שלא לקנות את האג"חים ישירות מהנפקת החברה, וגם אם קונים בשוק המשני יש להקפיד שלא להחזיקן בשעה שהחברה משלמת את הריבית (קופונים). השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום וברכה האם נכון לומר שבהשקעה מנייתית במניות בחו"ל אנו בעצם פותרים הרבה בעיות שעלולות לצוץ בקניית מניות בארץ (שבת, ריבית ועוד)? תודה
תשובה:
אכן ברכישת מניות של חברות בחו"ל מצטמצם מאוד החשש לאיסורי שבת וריבית, אם כי החשש לא נופל לחלוטין משום שישנן גם שם חברות בבעלות יהודים, או שיהודים עובדים בהם בשבתות. עם זאת, ניתן בחו"ל ללכת אחר הרוב שהם אינם יהודים ולא לחשוש לאיסור שבת וריבית – אלא אם כן ידוע במפורש אחרת. מאידך, בחו"ל עלול להיות חשש אחר – החזקת מניות בחברות הסוחרות במאכלות אסורות. ואף שמותר לגויים לאכול מאכלות אסורות, אסור ליהודי לסחור במאכלות אסורות. ועל כן עלולה להיות בעיה בהחזקת מניות בחברה הסוחרת במאכלות אסורות. לכן, למעשה, העדיפות היא ברכישת מניות בארץ של חברות השומרות שבת והחתומות על היתר עיסקא. בכך יש גם ערך של חיזוק חברות השומרות על ההלכה, וכן ערך נוסף של חיזוק כלכלת מדינת ישראל שיש בו משום יישוב ארץ ישראל. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
האם יש בעיה להשקיע בתעודת סל צמודה למדד 25 המניות? האם יש הבדל בין מעקב אחרי מדד של חברות שבינהם יש חברות שאין להם היתר עיסקה ולא משקיע בהם בפועל?
תשובה:
מותר להשקיע בתעודות סל העוקבות אחר מדד 25 אף שהמדד כולל חברות שאין להם היתר עיסקא, משום שאין כאן הלוואה בריבית לחברה.עם זאת, ראוי שלמנפיק תעודת הסל יהיה היתר עיסקא. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
האם בקרן השתלמות (שיש בה גם אגח''ים) יש צורך בפיקוח הלכתי
תשובה:
הטוב ביותר שיהיה פיקוח הלכתי, ואם אין – שיהיה לקרן ההשתלמות לכל הפחות היתר עיסקא. עם זאת, אם אינך יודע בדיוק במה הקרן משקיעה, וקיים ספק שמא היא משקיעה במקומות כשרים – יש על מה לסמוך גם אם אין פיקוח הלכתי ואין היתר עיסקא לקרן. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
ישנם כל מיני מסלולי פנסיה המוצעים לציבור כמסלולים "מהדרין". ראשית הייתי רוצה לשאול מה הדין הבסיסי של פנסיה מבחינה: ביטוחית, היתרי עסקה, ריביות וכו'' וכן מהם הדרישות ההלכתיות הבסיסיות (לכשרות "רגילה") ומהם ההידורים המרכזים.
תשובה:
ביחס לקריטריונים לכשרות "מהדרין" יש לברר ספציפית אצל הגוף הנותן את הכשרות. על כן אתייחס רק לפן העקרוני. שתי הבעיות העיקריות העלולות להיות בקרנות הפנסיה הינן: א. השקעה באג"חים ומניות של חברות שאין להם היתר עיסקא. ב. השקעה במניות של חברות המחללות שבת. ואמנם מי שכספו מצוי בקרן פנסיה שאינה מפוקחת יש לו על מה לסמוך, אך הנכון לכתחילה להשקיע במקומות בהם קיים פיקוח לפחות על נושא הריבית, דהיינו שאין השקעה בקונצרנים בלא היתר עיסקא, וטוב יותר שגם על נושא חילולי השבת, דהיינו שאין השקעה בחברות המחללות שבת השאלה נענתה ע"י
שאלה:
השקעה במט"ח- פורקס- בחברת למבקס, לחברה אין היתר עיסקה, האם זה בעיה ? רשמית, העיסקאות מדווחות לבנק בחו"ל שכנראה בעליו [או רובן עכ"פ] גויים. אולם השאלה האם החברה הישראלית צד בדבר וגורמת לאיסור ? בנוסף לעצם המסחר האם יש בעיה עם המינוף ? האם זה מוגדר כהלואה, או כהסכם בין הצדדים מה יהיה אחוזי הריוח-הפסד ? בנוסף, עיסקה שעוברת עליה לילה מחוייבת בריבית, האם זה אסור, אם כן, האם יש אופן להנצל מהאיסור?
תשובה:
לגבי ההשקעות באותה חברה שאין לה היתר עיסקא – תלוי באיזו השקעה מדובר. אם מדובר בעסקאת עתידיות במט"ח או בעסקת פורקס – לא מדובר שם בהלוואה ולכן אין בזה חשש ריבית. אולם המינוף נחשב כהלואה, ואם לוקחים עליו ריבית (כפי שנעשה בד"כ) הרי זו הלוואה בריבית האסורה.לכן אין לבצע מינוף בחברה שאין לה היתר עיסקא. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום לכבוד הרב, אני יועצת השקעות בבנק אומנם לבנק יש היתר עיסקא אך מתוקף תפקידי עליי לייעץ בכל המניות והאגח"ים לכלל הציבור. איך אוכל להקפיד על הלכות של ריבית, שמירת שבת של חברות וכיו"ב? אני לקראת סיום התמחות ואמורה להתחיל לעבוד בקרוב בע"ה.
תשובה:
שלום וברכה, אכן שאלה לא פשוטה. לענ"ד יש להבחין בכמה מצבים הן מבחינת אופי הייעוץ והן מבחינת זהות המבקשים ייעוץ: מבחינת אופי הייעוץ יש להבחין בין מצב בו את ממליצה על אפיקי השקעה באופן כללי למשל אג"ח קונצרני, או תעודות סל, או מניות מת"א 100 וכד', לבין מצב בו את ממליצה על מניות ספציפיות. המצב הראשון הוא קל יותר משום שבתוך האפיקים שאת ממליצה עליהם קיימת אפשרות לבחור בהשקעות כשרות, והרי זה כמו יועצת תזונה הממליצה על סוגים של מאכלים שיש מתוכם כשרים ויש שאינם כשרים - כאשר המבקש ייעוץ הוא שיחליט בסופו של דבר האם לקנות אוכל כשר. המצב השני הוא בעייתי יותר. אם את יודעת על מניות או אגח"ים ספציפיים שהם בעייתיים מבחינה הלכתית ואת ממליצה עליהם – עלול הדבר להחשב כהכשלה באיסור. עם זאת, אם מתוקף עבודתך את מחוייבת גם להמליץ על מניות ואג"חים כאלה, הרי שזו שעת הדחק ואת יכולה לסמוך על השיטות הסוברים שאין איסור ריבית ברכישת אג"חים גם בלא היתר עיסקא, ולגבי חילול שבת את יכולה לסמוך על כך שיש להניח שהיקף המניות שהלקוח שלפניך ירכוש – אינו משמעותי עד כדי כך מבחינת החברה ואין בו כדי להשפיע על איתנותה הכלכלית של החברה, וממילא אין ברכישה שלו משום סיוע משמעותי לחילול שבת. כאמור, יש להתחשב בעניין זה גם בזהותם של המבקשים ייעוץ. אם מדובר באדם שלפי התרשמותך (עפ"י מראהו, לבושו וכדו') הוא כזה ששמירת ההלכה חשובה לו, וממילא יתכן שגם מסלול השקעות כשרות היה מעניין אותו – ראוי שתפני את תשומת לבו למסלולי ההשקעות הכשרות ותצייני בפני את העובדה שמבחינת ההלכה היהודית יש עדיפות להשקעות אלו. אולם אם את מניחה שהיושב לפניך אינו מתעניין בשמירת הלכה בכלל ובהשקעות כשרות בפרט – אינך חייבת להמליץ לו על השקעות כשרות ואת יכולה להסתמך על מה שכתבנו לעיל. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
אנחנו מעוניינים להפקיד כסף לתוכנית חיסכון בבנק ולא יודעים אם זה בסדר מבחינה הלכתית למרות שיש להם היתר עיסקא. אנחנו חוששים שבכסף שנפקיד הבנק יעשה דברים שהינם נגד דרך התורה. איפה מומלץ מבחינה הלכתית להפקיד כסף?
תשובה:
מותר מבחינה הלכתית להשקיע כסף בתכנית חסכון בכל בנק שיש לו היתר עיסקא. לגבי החשש שמא יעשה בכסף משהו שהוא נגד דין תורה - מספק לא צריך לחשוש לכך, ואף אם יש מקום לחשוש זהו רק במשקיעים הגדולים שלהשקעתם יש השלכה מעשית על פעילות הבנק, אך לא למשקיע הקטן שהסכומים שהוא משקיע אינם משמעותיים מבחינת תקציב הבנק השאלה נענתה ע"י
לכל השאלות
שאלה:
אני עבדתי בחברה בת של חברה אמריקאית שהבעלים שלה חרדים החברה נתבעה בסך 2 מליון שקל והפסידה כחלקמאי רצון שלהם לשלם הם לא העבירו כסף לחברה וכך יצא שלא שלמו לעובדים 3 חודשיים משכורת? אנחנו רוצים לפרק את החברה בבית משפט אזרחי האם יש בעיה הלכתית בזה?
תשובה:
בדיני ממונות, כולל במקרה זה, יש לפנות תחילה לבית דין רבני. רק אם הצד השני מסרב - ניתן לפנות לבית משפט. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה אני שכרתי יחידת דיור במשך שנתיים וכאשר מידי פעם היו תקלות בדירה ,כברז שיצא מהמקום דלת מרפסת שלא נסגרת (דירת קרקע ) ועוד וכאשר ביקשתי מבעה"ב לתקן הוא התמהמה בתיקון מעבר לזמן סביר לענ"ד ולעיתים אף מספר שבועות. היו זמנים שכבר לא הייתי מבקש שיבוא לתקן כי כבר התיאשתי מכך שיקיים הבטחתו. בחוזה לא הוגדר הזמן שעליו לבוא אלא כאמור הוגדר זמן סביר אך מס' שבועות אינם זמן סביר לענ"ד במיוחד שבעה"ב גר מעלי. הבעיה החמורה ביותר בדירה הייתה זבובים שהחלו להתרבה בדירה במשך מס' חודשים והגיעו לאט לאט לעשרות רבות בו זמנית. המצב היה כזה שבחודש האחרון נאלצתי יום יום לשאוב ע"י שואב אבק זבובים מהקירות של כל חדרי הבית שהיו בכמות לא הגיונית פעמיים הזמנתי מדבירים (שאחד מהם היה בהלם ואמר שמעולם לא ראה דבר כזה) אך הצלחתם הייתה זמנית בלבד. המצב היה בלתי נסבל ואפילו התביישתיי להזמין בני משפחה לשבת עקב כך כל הנסיונות לבקש מבעה"ב לתקן את הבעייה עלו בתוהו וכל פעם הבטיח הבטחות ולא קיים החלטנו לעזוב את הדירה שאחת הסיבות המרכזיות אם לא המרכזית שבהם היא הבעייה האדירה של הזבובים. את הדירה עזבנו יום לפני תום החוזה שבו התחייבנו לצבוע אותה. עזבנו את הדירה ביום שישי בבוקר והזמנו בן משפחה שיצבע (שאינו אומן) לצערי כבר ביום שישי לאחר שיצא ראיתי שחלק מהמטבח נצבע בצורה המחייבת תיקון וכן חלק מתקרת המטבח שחורה ( כנראה מנרות חנוכה ) והרצפה מאוד מלוכלת במוצ"ש עוד לפני תום החוזה התקשר בעה"ב ואמר שביקר בדירה ושיש בדירה עדיין בעיות והוא אינו יכול לקבלה כך. אמרתי לו שאני יודע ושאבוא מחר לתקן הוא הסכים לכך למרות שזה כבר אחרי תום החוזה ואם לא היה מסכים הייתי מגיע בלילה. למחרת הגעתי וצבעתי את הקיר וניקיתי את הרצפה אך את התיקרה לא הצלחתי לצבוע. בעה"ב עדיין לא היה מרוצה בגלל התיקרה ופיר שנמצא בתוך הדירה ( חלון אנגלי) חשבתי שאתן לו פיצוי על כך אך בסופו של דבר הבאתי ביום רביעי בערב אדם שצבע את התיקרה ואת הפיר בעה"ב עדיין טען שיש תיקונים בדירה כדוגמת שני שלבים שבורים בתריס, ידיות של חלונות שלא נפתחות ועוד דברים קטנים. שאלתי היא 1 האם עלי לשלם קנס על הימים עד הצביעה למרות שהוא כבר נכנס לדירה לפני תום החוזה ויכל בכל מקרה לתקן בעצמו ולחייב אותי על כך ולא לחכות שאני אעשה זאת, במיוחד על יום ראשון שנתן לי אפשרות לכות ולא לבוא מיד במוצ"ש 2האם עלי לשלם על התריסים השבורים שאיני זוכר כיצד נשברו (אולי אחד פתחתי בצורה שאינה זהירה) או שזה נכלל בתוך בלאי סביר שהוסכם שאיני חייב וכן על שאר הדברים הקטנים 3מה כן נכלל בבלאי סביר? 4בדירה גם היה חלון עם רשת נגד זבובים שלקראת סיום החוזה נהיה בו קרע קטן שיכול להיות שנעשה בעקבות דחיפות של ביתי התינוקת של הרשת, האם זה בלאי סביר או שעלי לתקן זאת , בעל בית לא אמר על כך מילה 5.במידה שאלו דברים שאני חייב- האם העובדה שהוא לא עמד בכל בתנאי החוזה ולא תיקן דברים מתירה לי גם לא לשלם לו את כל החיוב? תודה רבה רבה
תשובה:
שלום רב, סליחה שאיני יכול להתייחס לשאלה המפורטת, וזאת מהטעם הפשוט שכאשר מדובר בדיני ממונות אסור ולא ניתן לפסוק כאשר שומעים צד אחד בלבד. אני יכול רק לומר שהתרשמותי מהמכתב היא שאתם אנשים הגונים ואין לכם רצון לגרום הפסד לבעל הבית ואתם מעוניינים לקיים את המוטל עליכם על פי החוזה ככתבו וכלשונו. אני מקווה שגם בעל הבית הוא אדם הגון ובמצב כזה הטוב ביותר שתפגשו ותגיעו להבנה והסכמה. אם חלילה לא תגיעו להסכמה - תפנו שניכם יחד לרב או לבי"ד וכדו' על מנת שיכריע במחלוקת. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, ספק שרות התנהל נגדי בצורה לא הוגנת. הוא לא עמד באף מילה שאמר בכתב או בע"פ וכבר גבה ממני את כל התשלום. אני חושש שאצטרך לתבוע אותו בבית משפט. מה עלי לעשות מבחינה הלכתית כדי שאוכל לפנות אחר כך לבית המשפט? תודה. אלישע
תשובה:
תחילה עליך לתבוע אותו להתדיין בדין תורה, ואם יסרב - תקבל היתר לפנות לבית משפט. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
עו"ד שומר מצוות שמיצג לקוח על תביעת כסף משוכר דירה שלא שילם זמן ארוך מאד, הקרן הי' כ80,000 ש"ח אבל יש ריביות הצמדות וכו' שמגיע לכ200,000 ש"ח. האם מותר לעו"ד ליצג (השכר נגזר מהרווח)?
תשובה:
שלום רב, בהנחה שלא נעשה בין הצדדים היתר עסקא, אסור לקבוע בחוזה השכירות ריבית על עיכוב בתשלום, וממילא אסור גם לתבוע ריבית זו במקרה שהיה עיכוב בתשלום. אמנם יש מקום על פי ההלכה להטלת קנס על מי שמתחמק מתשלום החוב. היות שמדובר בקנס יש להתחשב בנסיבות המיוחדות בכל מקרה ומקרה. האם היה מדובר בהתחמקות לא מוצדקת ובאי רצון לעמוד בהתחייבות או שמדובר באדם שבאמת לא יכול היה לשלם ועשה מאמצים כנים לפרוע את חובו, לעבור לדירה זולה יותר וכדו', אך אין אפשרות על פי ההלכה לחייב באופן אוטומטי ריבית על האיחור. בכל מקרה, על פי ההלכה יש להגיש את התביעה בבית דין הדן על פי דין תורה ודייני בית הדין ישקלו האם להטיל קנס וכמה - כאמור לעיל. רק אם הנתבע מסרב לדין תורה יכול התובע לקבל אישור מבית הדין לפנות לבית משפט. במצב כזה יש המתירים לקבל גם את הריבית שפוסק בית המשפט משום שהדבר נחשב כקנס שקנס בית הדין את הנתבע על כך שסרב להופיע לדין תורה. (ר' נייר עמדה 9 - מכון משפטי ארץ). מכאן תשובה גם ביחס לעורך הדין: אסור על פי ההלכה לעו"ד לייצג לקוח המגיש לכתחילה תביעה עם ריבית לבית המשפט, יש קודם כל להגיש את התביעה לבית דין הדין על פי דין תורה. אם הנתבע סירב להופיע לדין תורה ובית הדין נתן אישור לתובע לתבוע בבית משפט - רשאי עורך הדין לייצג את הלקוח בתביעה בבית המשפט - גם אם התביעה כוללת ריבית. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
השופטת פסקה לרעתי במשפט לתביעות קטנות קיבלתי את הפשרה של השופטת כי נרמז לי בעדינות שאם לא אני אצא בנזק יותר גדול נראה לי שהםסיקה היתב רשומה מראש. עכשיו אני מגלה כל מיני סתירות בדברי התובעים. אולם מכיוון שהסכמתי לפשרה אני מבינה שאין מה לעשות. האם זה נכון?
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה הדבר תלוי בשאלה מדוע הסכמת לפשרה. אם זה היה מחמת שהשתכנעת מדברי השופטת שהדבר כדאי לך - אינך יכולה לחזור בך מהפשרה. אולם אם זה היה בגלל לחץ השופטת שנבע מפסיקה שגויה שהיתה רשומה מראש הרי שהיתה זו פשרה מחמת אונס שיש אפשרות לחזור ממנה. (שו"ע חו"מ סימן רה סעיפים א, ב, ובסמ"ע וקצות החושן שם). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מותר לרכוש דירה שהוצאה למכירה ע"י כונס נכסים?
תשובה:
שלום רב, אכן יש שאסרו לרכוש דירה מכונס נכסים מחשש שעיקל את הנכס שלא כדין, משום שעשה זאת עפ"י פסק בית משפט שחייב בניגוד להלכה, או שכלל בחוב גם ריבית האסורה על פי ההלכה. כמו"כ חששו לכך שבשעה שעיקל את הנכס לא דאג למכור אותו במכיר המקסימאלי האפשרי ובכך גרם לחייב הפסד שלא כדין. לדעתם, יש לדמות קניה מכונס הנכסים לקניה מן הגזלן האסורה על פי ההלכה, "שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהן מחזק ידי עוברי עבירה ועובר על +ויקרא י"ט י"ד+ ולפני עור לא תתן מכשול" (לשון הרמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק ה הלכה א, שו"ע חו"מ שסט א). וכן פסק הרב ברוך שרגא בבי"ד לממונות ירושלים (פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות ו פס"ד בעמוד יט) והביא שכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאסור לקנות מהמכירות של הוצאה לפועל. אולם בשו"ת חבל נחלתו (חלק ד סימן מט) הביא כמה טעמים להתיר: א. חלק מפעולות הגביה של ההוצאה לפועל הם על דיני תורה: כאשר אדם זוכה בדין תורה והחייב לא משלם הוא יכול, על פי חוק הבוררות לפנות להוצאה לפועל כדי לממש את פסק הדין, במצב כזה ברור שאין כל בעיה של גזל. ב. גם אם מדובר בפסק של בית משפט, יתכן שהמדובר היה באופן שהתובע ניסה בתחילה לתבוע בדין תורה אלא שהנתבע סירב ואז קיבל היתר לפנות לבית משפט. במצב כזה יש מהפוסקים הסבורים שהוא רשאי לגבות את כל מה שזכה בו בבית המשפט – גם אם זה אינו על פי דין תורה, וא"כ גם במצב כזה אין בעיה של גזל. ג. גם אם ההוצאה לפועל גובים ריבית אסורה הרי הקרן מותרת בגביה וא"כ אף אם נדמה זאת לגזלן, הרי הוא כגזלן שרק חלק מרכושו גזול – שמותר ליהנות ממנו כפי שנפסק בשו"ע חו"מ שסט ג). ד. לעיתים ניתן לראות את הריבית כקנס שאין בו איסור. (ע' ספר כת"ר כרך ו סימן לא שהארכנו בזה), וכמו"כ לעיתים מדובר בחברה בע"מ שלחלק מהפוסקים אין בה איסור ריבית. (בעניין זה ע' ספר כת"ר כרך א עמ' 231 ואילך). לכך ניתן להוסיף שבפועל רוב הדירות הנמכרות מכינוס נכסים הם של זוגות המתגרשים או של מי שלא עמדו בתשלומי המשכנתא שלקחו מהבנק. במקרה הראשון ברור שאין כל בעיה של גזל שהרי מדובר במימוש הסכם הגירושין שבין הצדדים, ויש להניח גם שהנכס לא נמכר במחיר נמוך משום שהאינטרס של שני הצדדים הוא למקסם את המחיר. גם במקרה השני יש לומר שכל הלוקח משכנתא מהבנק מקבל על עצמו את תנאי הבנק על פיהם במקרה של פיגור בתשלום יפנה לבית משפט ולהוצאה לפועל, וממילא אין כאן גזל משום שהסכים לכך וכן הוא המנהג. (עפ"י שולחן ערוך חושן משפט הלכות גביית מלוה סימן קג סעיף ז ובסמ"ע שם ס"ק יא). אם מדובר במכירה מכינוס נכסים של חברה שפשטה את הרגל – גם אז אין בעיה של גזל לדעת הגרי"מ פינשטיין הסבור שעל דיני פשיטת הרגל אנו אומרים דינא דמלכותא דינא. (שו"ת אגרות-משה (חו"מ ח"ב סב). מהאמור עולה שברור הגדול של המקרים אין כל בעיה של גזל מקניה מכונס נכסים. קיים גם פיקוח של בית המשפט על המחיר בו נמכר הנכס כך שהטענה כאילו גורמים הפסד שלא לצורך לחייב אינה בהכרח מדוייקת. למעשה ניתן בד"כ לברר אצל כונס הנכסים בגין מה נמכר הנכס ואז כמובן ניתן לדעת האם יש בעיה הלכתית בקניה, וכך הנכון לעשות לכתחילה. אם לא ניתן לבדוק – ניתן לענ"ד לסמוך על הצדדים להיתר שהבאנו לעיל ולרכוש גם בלא בדיקה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני מתעניין בקניית דירה שעל פי מה שנמסר לי ע"י המתווך- נמצאת אצל כונס נכסים כיוון שהאיש, אשר מתגורר בדירה בפועל כעת, מעוניין לקנות את הדירה בשווי של 750 אש"ח בעוד האישה מעוניינת בסכום של כ810 אש"ח. עוד נמסר על ידו שהגרוש דאג לכך שלא יתקדם תהליך עם רוכשים פוטנציאליים ומזניח בכוונה את מראה הדירה כרגע על מנת שהוא יוותר יחידי וירכוש במחיר הרצוי על ידו. אני מעוניין לרכוש בסכום של 800 אש"ח. האם יש בעיה ברכישת דירה זו, בניגוד לרצון האיש? האם צריך שהוא יתרצה למכירה בסכום כזה? איני יודע איך היתה אמורה להתחלק הדירה על פי דין תורה, אך נראה שהימנעות מקניה עקב התנגדות האיש תפגע בסופו של דבר באישה. תודה רבה
תשובה:
שלום רב, היות שלא ידועים כל הפרטים המדוייקים נאמר רק באופן כללי שאם מדובר במחיר שאינו עושק אף אחד מהצדדים, וכך עולה, לכאורה מן הנתונים, הרי שמותר לך להציע לרכוש את הדירה. כל טוב השאלה נענתה ע"י רבני מכון כתר
שאלה:
שלום וברכה, כיום נפוץ השימוש בתביעות ייצוגיות כדי להשיג תיקון של עיוותים צרכניים ואחרים. האם מותר והאם ראוי להשתמש בכלי של תביעה ייצוגית (מול חברות גדולות) כאשר בדרך זו מגיעים לפיצוי ולתיקון המעוות לטובת הרבים? האם כאשר יש דרך אחרת שעשויה אולי לתקן את המעוות כמו פניה לרגולטור (אך במקרה זה סביר שהתיקון לא יחול על כולם וכן שלא יהיה פיצוי לשעבר אלא רק תיקון לעתיד) או פניה מקדמית לחברה לפני הגשת תביעה ייצוגית (אך בכך מסתכנים בחשיפת הדברים, מה שבעיקר עשוי לפגוע בגמול לתובע) ראוי לפנות לדרכים אלו? תודה רבה!
תשובה:
שלום רב, ראשית יש לזכור כי תמיד יש לנסות קודם כל לדון בדין תורה ורק אם הדבר הנתבע מסרב - ניתן לפנות לבית משפט. אכן בתביעה ייצוגית אין זה מעשי לפנות לבוררות בדין תורה. ביחס לפניה בנסיבות אלה לבית משפט יש להבחין בין שני מצבים: אם החברה גרמה נזק לרבים עליה לפצות את הרבים. תביעה ייצוגית יכולה להיות דרך ראויה להשיג את הפיצוי הנדרש וכן לוודא שהליקויים יתוקנו. לכן במצבים אלו ראוי להשתמש בכלי של תביעה ייצוגית. כל זה במקרים בהם ברור שעל פי ההלכה החברה אכן גרמה נזק לציבור. אולם, במקרים רבים עשוי בית המשפט לחייב גם בנסיבות בהן אין מקום לחיוב על פי ההלכה, או שעשוי להטיל חיובים בסכומים הגבוהים באופן משמעותי ממה שההלכה מחייבת. במקרים אלה יש לפנות לרגולטור ולא להגיש תביעה ייצוגית. לסיכום: על פי ההלכה ניתן להגיש תביעה ייצוגית רק במצבים בהם הנתבע מחוייב לשלם גם על פי ההלכה ורק בסכומים אותם הוא מחוייב לשלם על פי ההלכה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, בלימודים לתואר במשפטים מציעים מוסדות הלימוד להשתתף בקליניקות משפטיות. כגון קליניקה לבית דין לעבודה. עליה נכתב: "הסטודנטים יאיישו משרד בתוך ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים ויסייעו לפונים במילוי וניסוח כתבי תביעה לבית דין לעבודה, בטיפול בסוגיות שונות בדיני עבודה - כגון פיצויי פיטורין, אי תשלום שכר, שעות נוספות, חופשה שנתית, הבראה, נסיעות וכיוצ"ב." ברצוני לשאול האם מותר להשתתף בקליניקה זו. איזה שאלות הלכתיות עשויות להתעורר בקליניקה כזאת? בתודה מראש, נעם.
תשובה:
שלום רב, ההלכה מחייבת כל מי שרוצה להגיש תביעה כספית כנגד חבירו לעשות זאת בבתי דין לממונות הדנים על פי ההלכה. לכן גם בתחום דיני העבודה הנכון הוא לפנות לבתי דין לממונות הדנים על פי ההלכה. אמנם בתחום יחסי העבודה מקבלת ההלכה ברוב המקרים את חוקי העבודה הן בהיותם בגדר מנהג המדינה והן בהיותם בגדר תקנת הציבור, אולם אין זה בכל דבר, וגם כאשר ההלכה מקבלת זאת לא תמיד אופן היישום המעשי של החוק בבתי הדין הדנים על פי ההלכה זהה ליישומו בבתי הדין לעבודה. פירוט בענין זה ניתן למצוא בכרך י מסדרת ספרי מכון כתר - העוסק בדיני העבודה במדינת ישראל על פי ההלכה. עם זאת, כדי שניתן יהיה בפועל להגיש תביעה בבתי הדין לממונות יש צורך בהסכמה של שני הצדדים לחתום על שטר בוררות. אם הנתבע מסרב לחתום - ניתן לפנות לבית דין לעבודה. מכאן שלא ניתן לאסור השתתפות בקליניקה כזאת שהרי ישנם מקרים שהתביעה תהיה מותרת על פי ההלכה. אמנם יתכן מצב שבפרטי התביעה יכללו דברים שעל פי דין תורה לא ניתן לתבוע, אך לענין זה ניתן להסתמך על הסוברים שברגע שהנתבע סירב להתדיין על פי דין תורה הרי בכך הסכים לשלם כל מה שבית המשפט יחייב אותו - אף אם על פי דין תורה אין הוא חייב בכך. למעשה הייתי מציע למעשה שכאשר מגיע אדם יר"ש הצע לו תחילה לבדוק את האפשרות להתדיין על פי ההלכה. אם יסרב או שיאמר לך שהצד השני סרב - תוכל לסייע לו, ולהסתמך על כך שאין בכגון זה איסור של מסייע ידי עוברי עבירה, משום שהסיוע לא נעשה בזמן העבירה אלא קודם לכן ומסיבות נוספות. (איסור לפני עיוור לא תתן מכשול ודאי לא קיים כאן משום שגם בלעדיך יוכל להגיש את התביעה). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, אנו גרים בבנין מגורים בשכונה יחסית שקטה, וגרים בה מזמן הקמת השכונה. אנו גרים בקומה העליונה ביותר בבנין. מאחורי הבנין שלנו ישנם גנים, בית כנסת ותלמוד תורה. בעל תלמוד התורה החל לפני כשנה להוסיף קומה נוספת. בעל אחת הדירות בקומה התחתונה ביותר פנה לבעל תלמוד התורה בבקשה שיפסיק את הבניה. שתי הטענות העיקריות שלו היו ש: א. יעוד הקרקע אינו לבניינים הבנויים לגובה. ב. חלק מהחלונות של הקומה הנבנית פונים לכיוון הבנין שלנו ומהם ניתן לראות לתוך דירת השכן בקומה התחתונה, דבר המפריע לפרטיותם (זו היתה הסיבה העיקרית). בעל תלמוד התורה לא נענה לבקשתו של השכן והמשיך בבניה. בנוסף, נודע לשכן שהתכנון הוא לבנות עוד 2 קומות שבאחת מהן יהיה אולם ארועים. הוא פנה לבית משפט (חילוני) בבקשה להפסיק את הבניה. בית המשפט דרש שכל דיירי הבנין יחתמו שהם מתנגדים לבניה זו, וכך היה. בית המשפט עצר את הבניה. הערת אגב, במהלך המשפט אף התגלה שהיתרי הבניה שניתנו לבעל תלמוד התורה אינם "כשרים" מכיוון שניתן שוחד כלשהו למישהו בעיריה. השבוע קיבלנו (כל דיירי הבנין שחתמו) זימון לדין תורה. השאלה שלי היא: א. איזו סמכות יש לבית דין לפסוק בעיניינים כאלה? ב. מה קורה אם לא נגיע לדיון או לא נסכים לקבל את סמכות בית הדין? אודה לתשובה בהקדם. בכבוד רב, תמר
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה, כל סכסוך אזרחי ראוי להביא לדיון בפני דין תורה. אמנם ההלכה היא שהתובע הולך אחר הנתבע ולכן אם אתם מעוניינים להתדיין בפני בית דין אחר - ידכם על העליונה ואינכם מחוייבים דווקא לבית הדין שהתובע מעוניין בו. לפי החוק יש צורך בהסכמה שלכם למנות את בית הדין כבורר. בלא חתימה של שני הצדדים על שטר בוררות לא יהיה לפסק הדין תוקף משפטי על פי החוק. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
שאלה:
שלום לרב, הורדתי קורס של אדם מחו"ל בנושא מסוים בו הוא מרצה ומלמד את אותו תחום. הרישום לקורס אותו הוא מלמד היא בתשלום. האם מותר לשמוע את השיעור אם הוא מופץ באינטרנט? ואם כן מה היא ההגדרה של מופץ באינטרנט שבמצב זה יהיה אפשר ללמוד את הקורס? תודה.
תשובה:
שלום וברכה, היות שהרישום לקורס הוא בתשלום, אני מניח שההפצה באינטרנט נעשית שלא ברשות המרצה ובאופן לא חוקי. במצב זה אסור לשמוע את השיעור באינטרנט כל עוד לא שלמת עליו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב , האם ניתן להשתמש במחשב שנקנה מאדם אחר ( יד שנייה ) למרות שמערכת ההפעלה שלו הורדה באופן לא חוקי ? תודה איל
תשובה:
העובדה שהמוכר התקין על המחשב תוכנה לא חוקית לא מתירה לקונה להשתמש בתוכנה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב , מורים יכולים לקנות תוכנת אופיס במחיר זול. לשאלתי נאמר לי שהתוכנה מיועדת לצורכי עבודה בלבד ( אע"פ שאין כמובן שליטה למוכרים על השימוש בה וברור להם שרובם ( ככולם ) משתמשים בה בצורה חופשית ) האם ניתן להשתמש בתוכנה גם לשימוש ביתי מועט ? האם להגבלה יש תוקף הלכתי ? תודה, איל
תשובה:
היות שאין זה מעשי שאדם יתקין על מחשבו שתי תכניות אופיס - אחת לצורך עבודתו כמורה והשניה לצורך דברים אחרים, הרי שנלע"ד שאין להגבלה זו תוקף ואף הם עצמם אינם מתכוונים לזה. על כן מורה שרכש תוכנית אופיס במחיר מוזל לצורך עבודתו רשאי להשתמש בתכנית גם לצרכים אחרים אם עושה זה באותו מחשב. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד אני סטודנטית במכללת דוד ילין. עלי להגיש עבודה בנושא זכויות יוצרים. הנושא מתייחס לספרים בכלל ולספר האינטרנטי בפרט. הייתי מעוניינת ללמוד ולדעת מה דעת ההלכה בנושא של זכויות יוצרים. בעיקר לגבי חומר כתוב, ספרים או מאמרים המופצים בצורה דיגיטלית. אשמח מאוד לקבל מקורות וחומר בנושא. שבוע טוב ומבורך.
תשובה:
תוכלי למצוא התייחסות בספר כת"ר, מחקרים בכלכלה ומשפט עפ"י ההלכה, כרך ו סימן א וסימן ב. בהצלחה השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ב"ה אדם שכותב בגוגל מילה מסויימת לחיפוש תמונה ומקבל תמונה, למשל מישהו כתב כלי נגינה וקיבל, האם מותר להשתמש בהן, כגון להדפיסם בספר וכדומה? תודה
תשובה:
יש לבדוק ביחס לתמונה האם היא מוגנת בזכויות יוצרים. העובדה שעולה בגוגל אינה מעידה על כך שאינה מוגנת. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, האם מותר לי למכור תוכנה שכתבתי ללקוח לפי דרישתו וקיבלתי עבורה את כל התמורה. השאלה אם אפשר למכור כעת ללקוח אחר. תודה
תשובה:
שלום רב, היות שהלוקח שילם לך על העבודה, הרי שה"עבודה" שייכת לו וממילא אסור לך למכור את התכנה ללקוח אחר אם המכירה שלך ללקוח אחר תגרום הפסד או ירידה בהכנסות ללקוח שהזמין אצלך את התוכנה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד שלום לכבוד הרב! אני לומד היום הרבה מהאינטרנט. אני שומע הרצאות בנושאים מסויימים , ממש קורסים שלמים. (הרוב אני שומע מיוטיוב). בנוסף אני קורא חומר, ומדרכים מכל מיני נושאים. אבל יש לי תמיד הרגשה שמפריע לי, איך אני יודע מה חוקי ומה לא? איך אני יודע במה מותר לי להשתמש ובמה אסור? אני מאד רוצה ללמוד והאינטרנט הוא מקום נפלא, אבל גם מאד פרוץ . איך אפשר לדעת שאני לומד מדברים חוקיים? שאני לא עובר על זכויות יוצרים? אני לא רוצה שתהיה לי הרגשה שהידע שיש ברשותי נלמד בדרך לא כשרה. אם הרב יוכל לתת לי עצה, איך אני יכול ללמוד ולהנאות מהאינטרנט בדרך ישרה , ושאני אדע בלב שלם שאני משתמש רק בחומר חוקי. בברכת תודה!
תשובה:
ראשית, תבורך על הרגישות שאתה מגלה לחובה לשמור על זכויות היוצרים, ולכך שאסור חלילה שהלימוד יהיה תוך רמיסת זכויותיו של היוצר. לצערנו נושא זה פרוץ כיום וטוב שישנם אנשים כמוך המודעים לחומרה שדבר. למעשה, כאשר מדובר בהרצאות ובתכנים אחרים שבד"כ אין גובים עליהם תשלום, ניתן לענ"ד לצאת מתוך הנחה שהדברים הועלו ברשות, או לכל הפחות שבעלי הזכויות אינם מתנגדים להפצת דבריהם ברשת, ולכן כל עוד לא ידוע לך שמדובר בחומרים שהועלו לרשת שלא ברשות - אתה רשאי להשתמש בהם. זאת להבדיל מיצירות כגון סרטים ושירים שהרגילות לגבות עליהם תשלום - שם יש לוודא שהחומרים הועלו ברשות, ובלא כן - אין לצפות בהן או להורידן. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם אפשר להוריד שירים באיטרנט לדוגמא מאתר יוטיוב חשוב לי שהרב יענה דווקא על האתר הזה... וגם אם אסור האם מותר לחבר שלי שקנה דיסק למשל ב50 ש''ח והשתמש בו ועכשיו אני רוצה להוריד את השרים שיש בדיסק רק שזה אסור כי אסור לצרוב בלי רשות מפורשת השאלה שלי האם הוא יכול למכור לי אוו לתת לי במתנה את הדיסק אוו במתנה ע''מ להחזיר ואני יוריד את השירים שאני צריך ויחזירלו.ישאר אצלי תודה רבה!
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני לאומן יש זכויות יוצרים על יצירתו ולכן אסור להוריד אותה בלא רשותו. לגבי אתר יוטיוב, למיטב ידיעתי יש לאומן אפשרות לפנות ליוטיוב ולבקש שיחסמו את הגישה ליצירה שלו אם הועלתה בלא רשותו. לכן ניתן להניח שאם הוא לא התנגד הרי שהוא מסכים לכך. אולם יתכן שמדובר ביצירה שהועלתה לאחרונה והאומן עדיין לא היה מודע לכך. לכן לענ"ד אם מדובר בשירים שנמצאים כבר תקופה ארוכה באתר יוטיוב מותר להוריד אותם. אולם אם הם נמצאים תקופה קצרה באופן שיתכן שעדיין לא היתה לאומן אפשרות לבקש לחסום אותם - אסור. לגבי הדיסק - מותר לו לחבר לתת לך את הדיסק במתנה על מנת להחזיר או בהשאלה, אבל כשאתה מחזיר לו את הדיסק אתה צריך למחוק את השירים שהורדת. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, ראיתי באתר כיפה שהרב אישון התיר להוריד שירים מיוטיוב. לא קראתי את המאמר המלא - אך לכאורה הדבר סותר את תנאי האתר עצמו: https://www.youtube.com/t/terms בסעיפים 6.1 באות -K, וכן 11.2. האם בכל זאת מותר? תודה רבה, נתנאל בוקס
תשובה:
נתנאל שלום, תשובתי התייחסה כמובן רק להיבט ההלכתי ולא להיבט המשפטי. זאת ועוד, בתשובתי התייחסתי אך ורק לשאלת הפגיעה בזכויות היוצרים של היוצר, ולא לשאלת מערכת היחסים של המשתמש מול יוטיוב. לגופו של עניין, לא ברור לי שקיים איסור הלכתי גם ככל שמדובר במערכת היחסים מול יוטיוב, ואת משתי סיבות: א. רובם ככולם של המשתמשים ביוטיוב והמורידים ממנו יצירות אינם מכירים ואינם מודעים לתנאים אלו, ועל כן בפועל לא הייתה גמירות דעת מצידו של המשתמש ביוטיוב לתנאים אלו. ב. יוטיוב עצמם יודעים שכולם מורידים מהם יצירות כך שספק רב בעיני האם גם אצלם קיימת גמירות דעת למה שהם כותבים לפחות כאשר מדובר בהורדה הנעשית שלא למטרות מסחריות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ב"ה לכבוד הרבנים אם אני קונה בגד של מעצב\ת, ואני רוצה לעשות בגד דומה ולמכור, באיזה מידה אני מוגבלת על פי ההלכה? אני מבינה שבוודאי לא אשתמש בשם של המעצב\ת, אבל אם אתפור בגד חדש ואשנה את הצבע של הבגד, האם מותר לי אח"כ למכור את זה כמוצר שלי? והאם זה שונה למשל מ"במבה" שאוכלים שכמה חברות מייצרות למעשה אותו דבר אבל בשם אחר?
תשובה:
שלום רב, 1. אם העיצוב זהה ורק הצבע שונה לכאורה זה ממש שימוש בעיצוב המקורי. 2. אם העיצוב המקורי מוגן על פי החוק בקניין רוחני רלוונטי, זה קשור למחלוקת העקרונית על קנין רוחני ע"פ ההלכה ובזה ההוראה הברורה היא שיש לקניין כזה תוקף הלכתי, דהיינו שאסור יהיה להעתיק גם לפי ההלכה. 3. אם זה לא מוגן בקניין רוחני על פי החוק, אבל זה עיצוב ייחודי, ייתכן שלחלק מהשיטות יהיה בזה קניין רוחני לפי ההלכה (אם נגזור זאת מעני המהפך בחררה) ויהיה אסור להעתיק, ולפי אחרות לא יהיה בזה קנין רוחני, (אם נגזור זאת מדינא דמלכותא) ויהיה מותר להעתיק גם לפי ההלכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב רועי הכהן זק
לכל השאלות
שאלה:
שלום רב 1) אנו עומדים בפני מכירת דירת ירושה המכירה כוללת הוצאות שכר טירחה לעו"ד ומס שבח. האם צריך לחשב את סכום המעשר לפני ההוצאות על מכירת הדירה או אחרי? 2) כמו"כ אנו קונים דירה מכסף שירשנו, וגם שם יש מיסים מרובים וכספי טירחה, האם במקרה זה צריך להחשיב את הסכום הראשוני שקיבלנו, או לאחר הורדה של המיסים וכו' של קנית הדירה?
תשובה:
שלום וברכה, 1. את ההכנסות שלכם ממכירת הדירה שירשתם יש לחשב לעניין מעשר כספים לאחר ניכוי ההוצאות כדון שכ"ט ומס שבח. 2. לגבי הכסף שישרתם – חישוב מעשר כספים הוא מהכסף כולו ללא קשר לשאלה מה אתם עושים אתו , ולכן אין לקזז את הוצאות המיסים של קנית הדירה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ב"ה שלום רב אנו עומדים לפני מעבר דירה לאזור אחר בארץ. אנו מעוניינים למכור דירה שניה להשקעה בכדי לקנות במקומה דירה אחרת להשקעה במיקום שיהיה יותר קרוב לביתנו החדש. האם כאשר נמכור את הדירה הראשונה צריך לתת מעשר מהכסף, זאת על אף שנרצה לקנות בכסף זה נכס אחר? חוששתני שאם ניתן מעשר נגיע לסכום שכבר לא יספיק לקניית דירה אחרת במקום הראשונה. בתודה מראש
תשובה:
מעשר כספים ניתן רק מהפער הריאלי שבין מחיר הקניה של הדירה לבין מחיר המכירה. כלומר 10% מההפרש שבין מחיר המכירה לבין מחיר הקניה כשהוא צמוד למדד עד יום המכירה. למשל, אם רכשתם ב 1000 ואתם מוכרים ב 1500 והמדד עלה מאז הרכישה בשיעור של 10% הרי שמעשר כספים יהיה 40 שהם 10% מהפער שבין 1500 לבין 1100 (שהוא מחיר הרכישה צמוד למדד). (אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קיד) כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, לאחרונה פוטרתי מעבודתי והתעוררו לי מס' שאלות בנושא מעשר כספים: 1. חלק מכספי הפצויים הועבר לקרנות הגמל וחלקו הועבר לחשבון הבנק שלי ישירות. האם עלי לשלם מעשר כספים על כספי הפצויים?אם כן, האם עלי לשלם על כל סכום הפצויים או רק על הסכום שהועבר לחשבון הבנק? 2. בחודשים שאיני עובדת אני מקבלת דמי אבטלה מביטוח לאומי. האם עלי לשלם מעשר כספים על כסף זה? אציין שאני בת 30, רווקה, עבדתי בהיי טק ואני חוסכת את הכסף לעתיד. לשני המקרים הנ"ל, האם עלי לשלם 10% מההכנסה או שיש דעות לתשלום מופחת עבור מעשר כספים? תודה רבה, נעה
תשובה:
שלום וברכה, 1. אין צורך לתת מעשר כספים על הכספים שהופקדו עבורך בקופות הגמל - כל עוד אינך מושכת את הכספים. נתינת מעשר כספים מכספים אלה תהיה בשעה שתמשכי את הכסף. 2. מעשר כספים משלמים מכל הכנסה - כולל דמי אבטלה מביטוח לאומי. 3. לפי רוב השיטות מעשר כספים אינו חובה מדאורייתא אלא הדרך הראויה מדרבנן לקיום מצוות צדקה - לכן בשעת הצורך ניתן להקל. כמו"כ חישוב המעשר נעשה לא מכל ההכנסה אלא לאחר קיזוז הנדרש לצורך קיום מינימאלי. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, ישנן עמותות רבות שמציעות החזר מס הכנסה על התרומות אליהם. רציתי לדעת האם זה דבר נכון,מותר מבחינה הלכתית. מה המקורות לכך? נושא זה תמוה בעיני, כי אם יש חיוב לתת מעשר, כיצד ניתן לקבל על זה החזר? אשמח לתשובתכם בנושא. תודה רבה, נעה
תשובה:
שלום רב, את החזרי המס על התרומות לא נותנות העמותות אלא המדינה, ואין כל בעיה לקבל את החזרי המס הללו. אלא שהיות שמלכתחילה חושב המעשר מההכנסה נטו לאחר ניכוי המס, הרי כאשר מקבלים החזר מס משמעות הדבר שההכנסה נטו גדלה ולכן נכון לתת מעשר מהחזר המס. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום אני חבר בבית כנסת ומשלם דמי חבר שנתיים, שהם תנאי להיות חבר קהילה, ובגין תשלום זה מקבל קבלה על 'תרומה'. האם מותר לי לקבל בגינה זיכוי ממס הכנסה? אני חושש שמכיוון שתשלום זה הינו חובה, והשימושים בכספי ה'תרומות' האלה של החברים, הם בעיקר נקיון וחשמל של בית הכנסת כמו גם פעילויות לחברים וכדו', אלה בעצם דמי חבר, והעמותה טועה בכך שמוציאה קבלות על 'תרומה', ועל כן, ראוי שלא להגיש אותם למס הכנסה על מנת לקבל זיכוי, על אף שאם אגיש, כמובן שאקבל. ואם מעיקר הדין אפשר להגיש, האם נכון להחמיר ולא להגיש או שזו חומרה של שטות? תודה
תשובה:
שלום וברכה על פי סעיף 46 מפקודת מס הכנסה,"אדם שתרם בשנת מס פלונית סכום העולה על 180 שקלים חדשים לקרן לאומית, או למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה". המחוקק בודאי קבע הנחת מס אף שידע שתרומות כאלו אינם תמיד לצורכי עניים אלא גם עבור תשלום משכורות, ניהול, תקורה ושאר הוצאות נלוות של ארגונים. אם בית הכנסת שלכם מנהל פעילות של צדקה ובשל כך רשאי לקבל תרומות על פי סעיף 46, מותר לך לתרום להם ולבקש זיכוי על פי חוק. אולם השאלה שלך מעלה נקודה נוספת. האם תשלומי בית הכנסת לפעילות שוטפת נקראים "תרומה" על פי ההלכה? שאלה זו עולה בפוסקים בנוגע לאפשרות של פירעון חובות בית הכנסת מכספי מעשר. האחרונים נחלקו בכך- לדעת בית דינו של שלמה יו"ד סי' א וכן מטה משה חלק ה' סי' תתרט"ו, אין לפרוע חובות בית הכנסת מכספי מעשר, מכיוון שמדובר בחובה להחזיק את בית הכנסת ואת משרתיו (חזן, רב וכו') ואין לפרוע זאת ממעשר. לעומת זאת בעל פני יהושע בשו"ת שלו (או"ח סי' ב) נוטה להקל ולהשתמש במעות מעשר כדי לפרוע חובות בית הכנסת. לפי דברי ה"פני יהושע" גם ההלכה מכירה בתרומה לתשלומי בית הכנסת ולכן ניתן לנכות אותה לצרכי מס הכנסה ולקבל זיכוי. לעומת זאת לפי דברי המחמירים אין לראות זאת כתרומה. אולם גם לדבריהם נראה שתוכל לתת את התרומה ולקבל זיכוי ואז להשתמש בזיכוי לצורכי צדקה. בכך נראה שתצא גם ידי המחמירים בעניין זה בברכה השאלה נענתה ע"י הרב יואל דומב
שאלה:
האם נראה לכם נצרך לעבוד על מערכת של הפרשת מעשרות על רווחים בבורסה , בצורה קלה מהירה ואמינה , ללא חשיפת תיק ההשקעות כולו לפני בעלי המערכת . אם כן היה מאוד יכול לעזור לי להגיע למשתמשי קצה לשמוע את דעתם בנידון . אם תוכלו להפנות אותי לקבוצה או יחידים אשמח מאוד
תשובה:
שלום רב, יישר כח על רצונך לסייע לקיום כראוי של מעשר כספים. עם זאת, לא ברור לי בדיוק למה כוונתך במערכת שאתה מציע, אך באופן כללי נלע"ד שאין תועלת במערכת כזו משום שמעשר כספים משולם מהרווחים בניכוי ההפסדים וההוצאות, ולכן בחישוב המעשר יש לקחת בחשבון פרמטרים נוספים בנוסף על הרווח בבורסה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני רב קהילה מסודרת. בתי כנסת, ספריה גדולה אולם שמחות ועוד. בהנהלת הקהילה ישנה "מועצת חברים", נבחרת שאחראית על כל ענייני הקהילה. על ענייני הכספים תחזוקה חלוקת כספים ועוד המועצה רשאית להחליט החלטות בכל העניינים על דעת הקהילה. בקהילה שלנו יש קופת גמ"ח למתן הלוואות בהנהלת גבאים מתנדבים שמונו ע"י הקהילה. עיקר הכסף בקרן של הגמ"ח ניתרם ע"י זוג ערירי שנפטר לפני שנים רבות. בגמ"ח יש קרן על ס"ך גבוה אך פחות משליש מהכסף נמצא בפועל בהלוואות. אחת הסיבות שלא מנצלים את מלא הסכום להלוואות היא מכיוון שלפי כללי הגמ"ח והחוקים שלו רק בני הקהילה יכולים לקבל הלוואות, או באי כוחם ואין דרישה . כמו יש דרישה לערבים מוכרים ועוד כללים שלא מאפשרים לתת הלוואות לכל דיכפין. שאר הכסף מושקע בבנק. (המצב הזה הוא נתון וכך היה כאשר התמניתי לרב), ושאלתי את עצמי הרי אין נושאים ונותנים במעות עניים, אמנם כאן יש רווח לעניים במשא ומתן זה שכן ערך הכסף עולה ונשמר ובפרט שאין דרישה להלוואות בכסף זה. אם הייתה דרישה היו פודים מיידית עוד כספי מההשקעה על מנת להלוותם. כעת אנחנו נאלצים לעשות שיפוץ כללי בבית הכנסת הגדות של הקהילה מאחר והא מאד ישן ולא נח. ובאו אלי הגבאים על מנת שאמצע להם דרך ואפשרות לשנות ולהשתמש לפחות בחלק ניכר מהכסף של הגמ"ח לצורך שיפוץ בית הכנסת. וחשבתי אולי על פי מה שכתב הש"ך ביו"ד רנ"ט ס"ק א וז"ל : "אבל לדבר מצוה יכול הגבאי לשנות כן דעת הרא"ש וטור וכ"כ התוספות ונראה מדברי מהרי"ק שורש ה' שכן עיקר", וכאן מדובר הרי בשינוי לדבר מצווה. כמו כן בחידושי רבי עקיבא איגר על הש"ך ציין : ע' לעיל (סי' רנ"ו ס"ד), שלכאורה יש סתירה כי שם מבואר בש"ך שמותר לשנות מעות צדקה רק בדבר קבוע שאם יחסר יגבו בשנית ורק אז רשאים לשנות, וכתב שם הרע"א כי בדרישה כתב לחלק דלעיל בגבו בשביל כך, גרע מהכא דלא גבו רק דא' נתן סלע לגבאי וע' בת' רש"ך (ח"ב סי' ל"ח): ואם כן לכאורה בנידון דידן שמעות הגמ"ח ניתנו לגמ"ח ביזמת הנפטרים בצוואה ולא ניגבו אולי יהיו רשאים בני הקהילה בראשות המועצה לשנות חלק מהמעות ולהשתמש בהם לשיפוץ שהרי מדובר כאן בדבר מצווה? בברכת כל טוב מצפה לישועת ה'
תשובה:
שלום רב לכת"ר לפי הנתונים שבשאלה נראה כי המקדישים תרמו על דעת גבאי הקהילה שהתמנו לכך ולא מינו גבאים משל עצמם. (שכן אילו היה מינוי הגבאים על-פי הוראות המקדישים בוודאי שהיה הדבר תלוי בדעת הגבאים האמורים, בכפוף לאמור בשטר ההקדש או במסמכי ייסוד קרן הגמ"ח, ויעויין בהרחבה בשו"ת מכתב לחזקיהו, הלכות הקדש, סימן י"ב) יתר על כן, בשאלה נאמר שחלק הארי של הכסף הוא מנדבתם של הני הזוג הנ"ל ומשמע שחלק מהכסף מקורו מתורמים אחרים, כך שיש לדון בתנאי ההקדשה שלהם. כמו כן, יש לעיין היטב במסמכי התרומה המקוריים של בני הזוג הנ"ל, שמא שיירו הם ליורשיהם או לנציגיהם זכות ווטו על שינוי מהותי (להבדיל מהניהול השוטף) אם אין הוראות נוגדות בשטר ההקדש, נראה שיש למועצת החברים דין של "בני העיר" שאכן יש להם סמכות להחליט על שינוי ייעוד של כספי צדקה (ואין צורך בדיון שהבאתם בדבר סמכות הגבאים לשנות, שכן מחלוקת זו נוגעת רק לגבאים ולא לנבחרי הציבור, כמפורש בדברי המהרי"ק הנ"ל ובב"י ובב"ח ובשאר אחרונים). מכיוון שאנחנו פוסקים כדעת ר"ת והרמב"ם שלבני העיר מותר לשנות אפילו לדבר הרשות, נראה שאכן מותר לשנות כאמור לצורך שיפוץ ביהכ"נ. אולם, קיים שיקול נוגד והוא כי מן הראוי לכבד את רצונם המקורי של המקדישים שהכסף ישמש לגמ"ח ולא לצרכי ביהכ"נ (וכידוע נחלקו הפוסקים בדבר סדרי העדיפויות בין יעדים אלו) כך שיש לשקול בכובד ראש את השינוי. ברכה והצלחה השאלה נענתה ע"י הרב רועי הכהן זק
שאלה:
שלום, במשך תקופה ארוכה נתתי צדקה (מעשרות) בסתר למשפחות נזקקות שאני מכירה באופן אישי. אני מתחילה להרגיש שרמת העזרה הזו היא זמנית ולא מועילה לטווח הארוך מכיוון שטבע האדם הוא לפתח תלות במידה כזו או אחרת במתנות חינם. מה התורה אומרת בנושא הזה? מה בעצם הדרך הכי נכונה לעזור לאנשים?
תשובה:
שלום רב, בהלכות מתנות עניים (פרק י) מונה הרמב"ם שמונה מעלות בצדקה: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול... פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח... פחות מזה שידע הנותן למי יתן ולא ידע העני ממי לקח... מכאן שקיום מצוות הצדקה שלך הוא במעלה גבוהה (דרגה 6 מתוך 8) אם כי, כפי שכותב הרמב"ם זו לא המעלה הגבוהה ביותר. המעלה הגבוהה ביותר היא להביא לכך שעני יוכל לעמוד על רגליו ולא להזדקק לבריות. לכן, למעשה, אם את סבורה שיש אפשרות לסייע למשפחות הנזקקות הללו כך שיוכלו לעמוד על רגליהם באופן עצמאי (למשל בסיוע של ארגון פעמונים) כדאי שתפעלי כדי לעשות זאת ותזכי לקיום מצוות צדקה ברמה הגבוהה ביותר. אולם, אם לדעתך אפשרות זו אינה ריאלית במשפחות הללו, ואם לא תסייעי להן כספית הן תגענה לחרפת רעב - מצווה גדולה להמשיך ולסייע כפי שעשית עד עכשיו. בכל מקרה, המשיכי להפריש את הסכום שנהגת להפריש למעשר ככספים , גם אם אין צורך לדעתך להמשיך לתת למשפחות שנתת עד היום - בודאי משפחות אחרות או ארגוני חסד הזקוקים לזה. בהצלחה השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב אנחנו משפחה בת 7 נפשות גרים בשכירות בדירת 3 חדרים. אשתי ואני משתכרים יחד 12 אלף. ההוצאות החודשיות מסתכמות ב-20 אלף. אנחנו במינוס קבוע של 30 אלף ש"ח. החודש פדינו קרן השתלמות בסך 65 אלף ש"ח כדי לכסות מינוס והלוואות שלקחנו. כיצד עלינו לנהוג מבחינת מעשר כספים בדרך כלל ובפרט ביחס ל-65 אלף שמשכנו מקרן השתלמות? תודה רבה
תשובה:
שלום רב, לצורך חישוב מעשר כספים ניתן לקזז מן ההכנסות נטו את הסכום שנדרש לאדם לצורך קיום בסיסי לו ולמשפחתו. המדובר הוא כמובן רק בצרכי קיום בסיסיים ולא במותרות. לכן, אם ההוצאות החודשיות שלכם לצורך הקיום הבסיסי עולות על ההכנסות - אין צורך שתפרישו מעשר כספים, ודי אם תתנו רק סכום מסוים לצדקה. אני מתאר לעצמי שלא כל ה 20 אלף של ההוצאות החדשיות מהווה צרכי קיום בסיסיים, אך חלק ניכר מזה ודאי שכן, את אותו חלק אתם יכולים לקזז מההכנסות , ולהפריש מעשר רק מהסכום הנשאר. את הסכום של ה 65 אלף ש"ח חלקו ל 12 חודשים וצרפו אותו, לצורך חישוב מעשר כספים, לשכרכם החודשי. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, אשתי ואני עובדים כשכירים. האם עלינו להפריש 10% מהמשכורת (נטו) למעשר כספים, או סכום אחר? האם מהברוטו? ואילו הוצאות נכללות כבר במעשר - הכוונה היא הן להוצאות פרטיות , כמו תשמישי קדושה, דמי חבר בביה"כ, והן הוצאות מיסים - האם מס הכנסה או מיסים אחרים נחשבים לעניין חישוב המעשר? והאם שייכות מידות שונות במעשר כספים, כגון "עין יפה", "עין בינונית" וכו'? תודה, אשר
תשובה:
אשר שלום, ערך גדול יש מהפרשת מעשר כספים, אך עם זאת יש לדעת שלדעת רוב הדעות אין חיוב עצמי של הפרשת מעשר כספים (ע' ב"ח יו"ד סימן שלא) אלא זהו דין בהידור במצוות צדקה: מצוות הצדקה מחולקת לשלש דרגות: מצווה מן המובחר לתת לצדקה עד חמישית מנכסיו, מדה בינונית היא לתת עשירית, והמידה הפחותה היא פחות מכאן ולא פחות משלישית השקל בשנה. (שו"ע יו"ד סימן רמט) עם זאת, מי שהתחיל כבר לנהוג במעשר כספים - הרי הדבר נעשה כבר בנדר ואסור לו להפסיק בלא התרת נדרים. (מהר"ם מרוטנבורג ד עד) מעשר כספים נותנים מהנטו וניתן לקזז מהמשכורת לא רק את תשלומי המס אלא גם את ההוצאות הנדרשות לצורך קיום בסיסי למשפחה. לא ניתן להחשיב כחלק מן המעשר תשלומים בהם אדם היה חייב בכל מקרה כמו תשלום דמי חבר בבית כנסת, אלא אם כן יש לו אפשרות ללכת לבית כנסת בלא לשלם דמי חבר, ומראש החליט ללכת לבית כנסת בו מחייבים בדמי חבר על דעת שישלם אותם ממעשר כספים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
שאלה:
כמה שווה בשקלים מחצית השקל?
תשובה:
השווי מוצג בתחתית דף הבית באתר של המכון, ומתעדכן בכל יום בהתאם לשינויים בבורסה העולמית ובשער היציג של השקל. שים לב להערה שם (המופיעה עם הצבת הסמן על סימן הקריאה) אודות שיטתו של הגר"מ אליהו זצ"ל הסבור שיש להוסיף על מחיר זה מע"מ. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מה שווי הגרה היום בגרמים?
תשובה:
השקל שבתורה הוא 20 גרה. בתקופת בית שני יוסף השקל ועמד על 24 גרה. על פי המדידה המקובלת השקל ( = סלע) שווה כ 20 גרם כסף, נמצא ששוויה של גרה הוא כ-20/24 שהם 5/6 גרם כסף. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום עליכם נא, לשון בקשה, האם ערך פדיון הבן שכתבתם מחושב לפי 9.6 גרם? ראיתי מי שטען שיש לחשב את השווי בשוק ולא בבורסא, וזה כפול בערך. ולכאורה לשיטת הרב אליהו זצ"ל שצריך להוסיף מע"מ, צריך לקחת את הערך בשוק, ולא רק להוסיף מעמ, ולכאורה כך נראה, האמנם? תודה רבה בברכת התורה, ברכת כהן הדיוט מאיר לובין
תשובה:
שלום וברכה, לכאורה באמת צריך היה להתחשב בשער הקנייה, שהוא השער הגבוה יותר, ולא בשער היציג או בשער המכירה הנמוך. ואולם מדברי תוספות (בכורות נ ע"א, ד"ה דמזדבנא) עולה שהחישוב צריך להיעשות לפי שער המכירה הנמוך. על פי דברי תוספות שם, מי שמעוניין בדינר זהב הנמצא אצל השולחני, צריך לתת עבורו עשרים וחמישה דינרי כסף, ומאידך מי שמעוניין בדינרי כסף המצויים אצל השולחני, יקבל תמורת דינר זהב רק עשרים וארבעה דינרי כסף. אף על פי כן אמרה הגמרא, שכוהן שקיבל דינר זהב בפדיון הבן - מחזיר עודף של חמישה דינרי כסף. והלא אם ילך לפרוט את הדינר אצל השולחני, יקבל רק עשרים וארבעה דינרי כסף, ובניכוי חמשת הדינרים שהחזיר עודף, יישארו ברשותו רק תשעה עשר דינרים במקום עשרים דינרים שהם שיעור פדיון הבן. אלא מכאן שאין מתחשבים בשער שלפיו יפרוט את דינר הזהב, אלא בשער שלפיו היה מוכר דינרי כסף תמורת דינרי זהב. והנה בפועל ישנם שלושה שערים למחיר הכסף: א.המחיר הבינלאומי, דהיינו זה הנקבע בבורסה העולמית בתור שער שווי מתכת הכסף. ב. מחיר היבואן המקומי הבכיר, הגבוה בכשלושים ותשעה אחוזים ממחיר הבורסה, וכולל מע"מ. ג. שער השוק בחנויות העירוניות, לאדם המבקש לרכוש כמות קטנה של כסף לצורך פדיון הבן. היות שבדרך כלל בחנויות העירוניות הקטנות אין רוכשים כסף מאדם פרטי, הרי לאור מה שכתבנו נראה שיש לחשב את המחיר בהתאם למחיר הבורסה העולמית, שהוא המחיר שבו רוכש היבואן את הכסף, משום שיש להניח שזהו המחיר שייתן היבואן למי שירצה למכור לו מטילי כסף. לאור זאת חשבנו באתר את ערך חמשה סלעים לפי מחיר של 100 גרם כסף זהב בבורסה העולמית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב אני כותבת עבודה על אנוסה בתקופת חז"ל מעונינית לדעת מה הערך הכלכלי של חמישים סלעים היום וכן מה היה הערך הכלכלי אז. לדוגמא בהשוואה לפועל שכיר כמה השתכר ליום עבודה .? האם הקנס נחשב גבוה לתשלומי קנסות אחרים?
תשובה:
חמשים סלעים היה בזמנו הסכום הנדרש לצורך פרנסה מינימלית לנפש לשנה שלמה. לגבי הערך הכלכלי היום - השאלה כיצד לחשב זאת: אם לפי ערך המתכת (כסף) ממנה היו עשויים חמשים הסלעים הרי שמדובר בסכום של כ 2,300 ש"ח. אך אם נשערך זאת בהתאם למינימום הנדרש כיום לפרנסה לנפש לשנה הרי שמדובר בסכום גבוה בערך פי 20. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב, ברצוני לדעת כיצד ניתן לחשב את שווי הכתובה כיום? ומהו משקל כסף טהור השווה למאתיים לזוז?
תשובה:
שלום וברכה, אני מניח שכוונתך ל"עיקר כתובה" שהוא סכום קבוע ולא לתוספת כתובה שמקובל שהחתן מוסיף מעבר לעיקר שאין לו שווי קבוע. עיקר כתובה בנישואין ראשונים הוא מאתים זוז שבזמן חז"ל היה שווה למינימום הנדרש לכסות ומזונות ליחיד לשנה אחת. סכום זה של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (תוספות יו"ט פאה ח, ח) זוז מדינה הוא שמינית דינר צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעים, שהם במידות זמננו 120 גרם כסף. השווי בשקלים משתנה לפי מחיר הכסף בשוק העולמי ולפי שער החליפין של השקל. כיום (כז ניסן תשע"ד) הסכום הוא 274 ש"ח. כל זה לדעת המחבר (אבן העזר סימן סו סעיף ו) אך לדעת הרמ"א שם יש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששויו פי שמונה. נמצא שלשיטת הרמ"א מדובר במשקל של 960 גרם כסף שווים כיום 2,192 ש"ח. יש להדגיש שכיום אין להסתפק בכתיבת סכומים אלו בכתובה, וקיימת חובה לכתוב תוספות כתובה משמעותית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום! הרב, רציתי בבקשה לדעת כיצד מחשבים מאתיים זקוקים כסף? (כתובה אשכנזית ששם לא מופיע סכום בשקלים חדשים) לפי הבנתי יש דיעות שונות וקיצוניות. אם כך על פי מה ניתנת ההחלטה בפועל?
תשובה:
אכן בעניין זה יש דעות שונות. יש הסוברים ששווים של מאתים זקוקים הוא פי ארבע ממאתים זוז דאוריייתא. (ראה שוויו בתשובה אחרת). לדעת החזו"א משקלם של הזקוקים הוא 57,600 גר' כסף טהור. למעשה אין לפחות משיעור של פי 4 משווים של מאתים זוז. (ספר הנשואין כהלכתם פרק יא הערה 200). אכן בפועל בזה"ז כאשר הגירושין נעשים רק בהסכמה, ממילא צריכים בד"כ להגיע להסדר על הסכום שהאשה תקבל. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
למיטב הבנתי, כתובת אשה הינה מאתיים זוז [ונח' המחבר והרמא אם צורי או מדינה]. נהגו האשכנזים לכתוב בתוספת הכתובה סך 200 זקוקים. [100 לתוספת ו100 לשומת מה שהכניסה לו]. הבנתי שלדעת הגר''ח נאה הזקוק הוא 4 זוז צורי. אך לדעת החזו''א מדובר על סכום גדול בהרבה. 1.מהו הסכום להיום? 2והאם נוהגים בתי הדין לגבות סכום זה? 3. אם אפשר, מהו טעמו של החזון איש? בתודה, נחום
תשובה:
1. לדעת החזו"א השיעור הוא 57,600 גרם כסף, שהם כיום (ח אייר תשע"ד) 130,867 ש"ח. 2. בפועל, היות שיד בעל השטר על התחתונה לא ניתן להוציא מהבעל סכום זה, אלא אם כן כתבו בכתובה גם סכום בשקלים. אכן למעשה היות שכיום נעשים הגירושין בהסכמה, הרי שבד"כ מגיעים להסכם גם על נושא הכתובה. 3. עפ"י באור הגר"א יו"ד שה, אבהע"ז סו. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מה ערכם של 5 סלעים לפדיון הבן בימנו?
תשובה:
תוכל לראות זאת באתר של מכון כתר (בצד ימין למטה). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד מה הערך של מחצית השקל לשנה זו?
תשובה:
הערך מפורסם באופן קבוע בדף הבית של המכון (בפינה הימנית למטה) ומתעדכן יום יום בהתאם לשינויים בשערי המתכות ובשער הדולר. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מה הערך של פרוטה היום
תשובה:
שלום רב, הערך של פרוטה מופיע בדף הבית של המכון, מתעדכן בכל יום כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
שאלה:
שלום לכבוד הרב אם הלויתי כסף לחבר וקבענו שתאריך הפרעון הוא ג' תשרי תשע"ו - האם חוב זה יישמט בשמיטת כספים ?
תשובה:
שמיטת כספים משמטת רק חובות שזמן פרעונן הגיע לפני סיום שנת השמיטה. לכן אם תאריך הפרעון הוא ג תשרי תשע"ו - לא תשמט אותו שנת השמיטה הבעל"ט. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מעיקר הדין יש צורך לעשות פרוזבול על תעודת סל?
תשובה:
רכישת תעודת סל נחשבת כהלוואה משום שעל פי המצב המשפטי בארץ נכון לעכשיו, רוכש תעודת הסל אינו נחשב בעלים על המניות שעליהן עוקבת תעודת הסל, ומנפיק תעודת הסל רק מתחייב לתת לו את הכסף כשהוא צמוד למדד המניות עליהן עוקבת אותה תעודת סל. על כן נראה שדין תעודת סל כדין פקדון בנקאי שיש אומרים שאין בו צורך בפרוזבול או משום שהלווה אינו "אחיך", או מחמת היתר העסקא (כאשר יש היתר עסקא) (רדב"ז). ומכל מקום יש הסוברים שגם בפקדון בנקאי יש צורך בפרוזבול ועל כן גם בתעודת סל הנכון לעשות פרוזבול. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, האם חברה מסחרית צריכה לעשות פרוזבול או שהחיוב הוא רק לאנשים פרטיים ?
תשובה:
שלום רב, כאשר החברה לווה - יש אומרים שניתן לגבות ממנה את החוב גם בלא פרוזבול משום שאין אנשים פרטיים המשועבדים לפרעון החוב. כאשר החברה מלווה לאנשים פרטיים היא צריכה פרוזבול. אמנם יש אומרים שאם מדובר בהלוואה על פי היתר עסקא - אין צורך בפרוזבול, אך לא כדאי להכנס לספיקות ולכן טוב שתעשה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
יש לי טיפול ברכב שאני רוצה לשלם בתשלומים בישרכארט.שאלתי היא האם זה מותר באופן שחלק מהתשלומים יהיו לפני ראש השנה תשע"ו ורובם לאחר מכן.כלומר האם התשלומים שאחר ראש השנה תשע"ו נשמטים בשמיטת כספים,איני יודע אם בעל העסק עושה פרוזבול וממילא האם אני מכשילו בחינת לפני עוור לא תתן מכשול כיוון שברור שימשיך לגבות את שאר התשלומים אחרי ראש השנה תשע"ו? תודה ואשריכם על זיכוי הרבים
תשובה:
שלום רב, שמיטת כספים משמטת רק חובות שזמן פרעונן הגיע לפני שנת השמיטה ולא נפרעו. הפריסה לתשלומים כמוה כחוב שזמן פרעונו הוא בהתאם לפריסה התשלומים. לכן , אם אתה עומד בפריסת התשלומים ומשלם כל תשלום בזמן, לא תחול על החוב שמיטת כספים משום שהתלק ששילמת לפני תום שנת השמיטה כבר שולם ואינו עוד חוב, והחלק שלא שולם נחשב כחוב שעדיין לא הגיע זמן פרעונו. סיבה נוספת לכך ששמיטת כספים לא תשמט במקרה זה היא העובדה שזהו חוב שאין מקורו בהלוואה. לכן, למעשה אין כל חשש לפני עיוור בתשלומים אלו - גם אם נותן השירות לא עשה פרוזבול. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
לאדם יש חשבון עו"ש שהוא אינו מפקיד אליו כספים אלש שמעסיקו מפקיד שם את משכורתו. האם יש צורך בפרוזבול? הרי היחס בין הלקוח לבין הבנק אינו יחס של מלוה ללוה. אמנם הבנק חיב כסף ללקוח, אבל - עקרונית - זה דומה ל"חנוני על פנקסו", שם יש חוב אך לא באופן של הלואה. את"ל שיש צורך בפרוזבול אך זה לא נעשה, האם באופני המשיכה הבאים יש משום "לא תיגוש"?: קניה בכרטיס אשראי; משיכה מכספומט השייך לבנק אחר; תשלום בשק; העברה בנקאית.
תשובה:
שלום רב, אכן אם הכסף היחיד שבחשבון הוא רק המשכורת שהפקיד המעסיק,אין כאן הלוואה שהלוותה לבנק וממילא אין צורך בפרוזבול. לכך יש להוסיף שיש הסוברים שכלל אין צורך בפרוזבול בחשבון עו"ש, (משום שלבנק אין "שיעבוד הגוף" כלפי המלווה, ומשום שהבנק סגור בערב ראש השנה לאחר חצות היום), ואף שלכתחילה אין הלכה כמותם, הרי בנידון דידן ניתן לצרף גם את דעתם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
שאלה:
מתווך הציע לי חלק במגרש אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל. לאחר מכן אמר לי בעל המגרש אמר לי שיש לו מגרש אחר אותו הוא מוכן למכור. האם זכאי המתווך לדמי תיווך מהעסקה השניה?
תשובה:
שלום רב, שאלה דומה נידונה בשו"ת אבני נזר (חלק חושן משפט סימן לו) וזו לשונו: שאלה. שדכן אחד שידך לגביר אחד שידוך עבור בנו עם בת גביר אחד ועשה כל התפעלות ושתדלנות כראוי לשדכן הגון וקירב דעתם ואחר כך שידך אבי הבת את בתו עם אחר. אך להגביר הזה היתה בת צעירה ממנה ובאו אח"כ שדכנים אחרים עד שגמרו שהשתדך אבי הבן עם עלם זה בעצמו לבת הגביר הזה הצעירה. ועתה תובע השדכן הראשון שדכנות בטענותיו כי פעולתו היתה ניכרת שעיקר הדבר לקרב שיהי' המחותנים ראויים להתחתן מצד מעלתם ומצד עושרם ויחוסם וטיב העלם: ומעלתו הביא ראי' מס' משפט שלום [לא נודע לי מי הוא] שהביא בנדון מי שסרסר לאחד בית לקנות ובינתיים נמכר לעכו"ם וחזר הלוקח הנ"ל וקנהו מעכו"ם בתוספת דמים והסרסור הראשון תובע שכר סרסרות והביא שו"ת שב יעקב (סי' י"ג) והעלה דאם דברי הסרסור גרמו להטות לב הקונה הנ"ל לשלם מקח זה צריך לתת לו חלק ששית כדין מתחיל מצד אחד. ובזו השדכנים מכבר השיגו כל השדכנות כי בעת התנאים לא הי' נודע להשדכן הראשון מזה אם עשו התקשרות: תשובה. הנה בשדכנים יש מתחיל וממוצע וגומר והממוצע הוא המקרב דעות המחותנים בדבר הנדוניא וכדומה. והנה זה השדכן הראשון אין לו טענה רק שיהי' כמו ממוצע. כי לא התחיל בשידוך עם העלמה השני' כלל אך שמ"מ קירב דעות המחותנים. וע"כ לפי מה שהביא בפ"ת (אה"ע סוף סי' נ') [בשם ספר חוקי דרך] דלאמצעי אין נותנים כלום רק למתחיל ולגומר אין טענה לזה. אך בתשו' שב יעקב (סי' י"ג) מביא בזה מנהגים כי יש מקומות נוהגים כנ"ל אך יש מקומות נותנים למתחיל שליש ולאמצעי שליש ולגומר שליש... נמצא לפי מנהג בעל חוקי דרך אין לו כלום. ולפי מנהג האחר יש לו טענה בחלק ג' מן צד החתן לבד היינו חלק ששית מכל השדכנות. ואם יש ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב מכל השדכנות. ואף זה רק טענה. כי לנדון משפט שלום שהביא מעלתו אינו דמיון כלל. דהתם נעשה סרסור באותה שדה רק שנשתנה המוכר משא"כ בנ"ד שעלמה אחרת היא. על כן בחלק זה יבצעו תמימים. ואם לא יתרצו בביצוע אין בי כוח להוציא ממון כי הדבר ספק. גם מ"ש שאם ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב אינו ברור כי אפשר לדמות לספק ובני יבם יבמות (ל"ז ע"ב) לכך הנכון בדרך ביצוע: הרי שבנידון שהביא האבני נזר קיים ספק. ונראה שבנידון דידן יש לומר שלכו"ע אין למתווך הראשון כלום וזאת משני טעמים: א.בנידון של האבני נזר טען השדכן הראשון שהוא קירב דעת הצדדים, דהיינו שהיות שדברי בשבח החתן בפני הגביר, אף אם הדבר לא הועיל לבתו האחת של הגביר - הואיל הדבר לנישואין עם בתו השניה. כל זה לא שייך בנידון דידן בו לא מדובר על שידוכין אלא על עסקת מכירה ונמצא א"כ שמעשהו של המתווך לא הואיל כלום פרט לעצם ההיכרות בין המוכר לקונה - ועל כך אינו זכאי לדמי תיווך. ב. על פי החוק זכאי המתווך לדמי תיווך רק על המגרש עליו סיכמו בכתב בהסכם התיווך, ואילו על המגרש השני שאינו חלק מהסכם התיווך אינו זכאי לדמי תיווך. על כן גם אם נאמר שהנידון דידן דומה למקרה של האבני נזר, היות שיש בדבר ספק מבחינת ההלכה יש ללכת אחר המנהג כפי שבא לידי ביטוי בחוק. על כן, למעשה אין המתווך זכאי לדמי תיווך על העסקה השניה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה! אני מתווך במקצועי, ורציתי לדעת האם מותר להשתמש במידע שמופיע ברשתות חברתיות ונגיש לכל. אמקד את שאלתי: מתווכים (וגם אנשים פרטיים) מפרסמים נכסים למכירה ומקבלים תגובות מאנשים שמתעניינים בקניית נכס - תגובות האנשים חשופות לכל אחד. האם מותר לי לפנות לאותם מתעניינים ולהציע נכסים אחרים? תודה
תשובה:
שלום רב, אם אכן המידע חשוף לכל אחד באופן חפשי לחלוטין כאשר גם המפרסמים וגם המתעניינים יודעים שהכל חשוף - אין מניעה להשתמש במידע. אולם לגבי פניה לאנשים - הדבר תלוי בשאלה באיזה שלב הם עומדים מול מציעי הנכס. אם עיקרי התנאים ביניהם כבר מוסכמים - אסור לך לפנות אליהם עם הצעה אחרת. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
שאלה:
על מי מוטלים התשלומים הבאים, על השוכר או על המשכיר? 1. תיקון מפסק ובית מנורה בחדר המדרגות. 2.פתיחת סתימה במערכת הביוב הכללית של הבניין ולא משוייכת דווקא לדירה מסויימת. השוכר השתמש באופן נורמלי הדירה ולא יצר סתימות ע"י מגבונים וכדו' תודה רבה
תשובה:
שלום רב, אם יש לכך התייחסות בחוזה השכירות - הרי שיש לנהוג לפי הכתוב שם. אם אין התייחסות לכך בחוזה השכירות המקובל הוא שהמשכיר אחראי על בלאי טבעי של הנכס, או שאר נזקים שלא נגרמו באשמתו של השוכר. על כן אם הנזקים המתוארים בשאלה לא נגרמו על ידי השוכר - על המשכיר לשלם עבור תיקונם - אלא אם כן נאמר אחרת בחוזה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שוכר דירה חתם על חוזה לשנה. המשכיר אמר מראש שיש בעיה קלה ברטיבות. במשך החורף התגברה הרטיבות והעובש עד כדי כך שהמשכיר לא הצליח או הזניח את התיקון. המגורים הפכו לסיוט. השוכר מצא דירה אחרת ורוצה לעזוב, והודיע למשכיר 3 חדשים על רצונו לצאת בגלל הסבל מהרטיבות. המשכיר דורש שישלם לו עד תום החוזה. השוכר טוען שזה היה מקח טעות והחוזה בטל ואינו מחוייב לשלם עד סוף השנה. - מה דעתכם?
תשובה:
שלום רב, בכדי להכריע בעניין יש לשמוע את שני הצדדים ולברר מה בדיוק אמר המשכיר מראש, ועד כמה פגעה הרטיבות ביכולת לגור בבית. נציין רק שבאופן עקרוני אם בתוך תקופת השכירות נגרם נזק לבית הגורם לכך שהשוכר לא יכול להמשיך ולהתגורר בו - הרי שהשוכר פטור מלשלם את דמי השכירות החל מן הזמן בו הפסיק להתגורר בבית. (שו"ע חו"מ שיב יז. וע' בפתחי חושן ו ז, ומכל מקום אם עדיין לא שילם - המוציא מחבירו עליו הראיה). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
לכבוד הרבנים, ברצוני לשכור שני מחשבים ומדפסת כי אינני רוצה לקנות ציוד טכנולוגי מסוים ולהיות קשור אליו – אלא להחליפו כל כמה זמן בהתאם להתפתחות הטכנולוגית (או לצרכים אחרים). החברה המשכירה נוהגת להשכיר ל-36 חודשים, והגביה מבוצעת בכרטיס אשראי כעסקה כוללת של 36 תשלומים. כמו כן, השכרה כזו היא יקרה יותר מאשר לקנות את הציוד – אך כאמור אינני רוצה לקנותו. האם יש חשש ריבית בעסקה כזו? בברכה, חגי
תשובה:
שלום רב, אם אכן מדובר בדמי שכירות חודשיים אין כאן הלוואה וממילא אין איסור ריבית. כך הוא גם אם בתשלום אחד מראש המחיר נמוך יותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום. השאלתי צ'ימיגג למספר ימים מחבר. במהלך ההשאלה, נגרם נזק לצ'ימיגג. (מחוסר תשומת לב שלי, אבל ממש לא בכוונה). האם אני צריך לשלם על הנזק או לתקן , לחילופין לתת מוצר אחר חדש במקומו? במקרה וארכוש צ'ימיגג חדש ואתם במקום מה שהשאלתי, האם יהיה כאן חשש ריבית? תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, שואל חייב לשלם בכל מקרה של נזק - פרט לנזק שנגרם כתוצאה מהשימוש עצמו בלא כל התרשלות של השואל (מה שמוגדר בהלכה כ"מתה מחמת מלאכה"). כפי שאתה מעיד, הצ'ימיגג ניזוק מחוסר תשומת לב ולכן אתה חייב לשלם אף שהיה זה שלא בכוונה. התשלום צריך להיות כזה שיאפשר להחזיר את הדבר לקדמותו דהיינו לתקן, אם אפשר, או לקנות חדש אם לא ניתן לתקן. בכל מקרה אין כאן חשש ריבית משום שזו לא היתה הלוואה אלא השאלה. בשונה מהלוואה, השאלה, על אף האחריות המורחבת של השואל, אין זו אחריות מוחלטת שהרי, כאמור, הוא אינו משלם על נזק שנגרם כתוצאה מהשימוש, וכן על פחות, או על הוזלה וכדו. (ע' חוות דעת ביאורים סימן קסא ס"ק א) כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה! האם אפשר לקנות דירה להשקעה בשכונת סטודנטים ולהשכיר חדרים שונים לסטודנטים, כך שיגורו בה משני המינים? האם יש עלי חיוב למנוע איסור יחוד? מדובר בהשכרת כל חדר למישהו אחר כדי להגדיל את התשואה ויש מטבח ושרותים משותפים.
תשובה:
שלום רב, בהנחה שגם אם אתה לא תשכיר להם הם ישכרו חדרים דומים אצל אחרים ניתן להקל אם יהיו בדירה בסך הכל לפחות שלושה גברים או לפחות ארבע נשים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, אני משכיר דירה ולאחרונה הדיירים כנראה מתקשים לעמוד בדמי השכירות וצ'קים חוזרים. האם חל כאן דין של לא תהיה לו כנושה? באיזה אופן מותר לי ללחוץ ולדרוש את התשלום? תודה, אלישע
תשובה:
שלום רב, בעיקרון לא חל איסור לא תהיה לו כנושה בדמי שכירות - אלא אם כן "זקפו במלווה" דהיינו שנתן ארכה לתשלום דמי השכירות וקבע מועד חדש לפירעון. (ערוך השולחן חו"מ צז כב, נתיבות צז ס"ק א). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום . האם מותר להשתמש בכסף שחבר הפקיד אצלי לשמור לו?
תשובה:
יש המתירים ובמקרה כזה הופך השומר להחשב שומר שכר החייב בגניבה ואבידה, ואם השתמש בהן בפועל - חייב גם באונסין. (ע' שו"ע חו"מ רצב ז ובנו"כ שם). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מפקיד הפקיד ארנק אצל חברו והארנק נגנב בפשיעת הנפקד . המפקיד טוען שהיו שם 2000 שח אבל לנפקד זה נראה מוזר והוא חושב שהיה שם פחות והמפקיד סתם מגזים מה הדין. ישר כח
תשובה:
בעיקרון אם המפקיד טוען בוודאות שהיה 2000 והנפקד אינו יודע - חייב הנפקד לשלם. אולם אם טענתו של המפקיד איננה סבירה מבחינת עושרו של המפקיד - פטור, וישלם רק מה שסביר שהיה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שמרתי כסף מזומן בביתי של מישהו אחר. גנב פרץ לבית וגנב את הכסף . מה הדין
תשובה:
שלום רב, אם מדובר בשומר שכר - הוא חייב בגניבה ואבידה ולכן חייב. אם מדובר בשומר חינם - הוא חייב רק בפשיעה ופטור גניבה. ויש לדון האם החזקת כספים בבית נחשבת פשיעה, שלכאורה כספים אין להם שמירה אלא בקרקע אך ברור שכיום אין שומרים כספים בקרקע, ולכן נראה שאם מדובר בסכום כסף כזה שרגילים להחזיקו בבית ולא בכספת או בחשבון הבנק והוא הניחו במקום מוצנע בבית - אין זו פשיעה והשומר פטור. אולם אם מדובר בסכום כסף גדול שבד"כ אין משאירים בבית והוא השיאירו בבית ונגנב - הרי זו פשיעה וגם שומר חנם יהיה חייב. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב ביני לבין המשכיר לי את דירתו (בעל הדירה) התגלעה מחלוקת על תשלום שכר הדירה. הצעתי למשכיר לפנות לדין תורה והוא מתמהמה עם הסכמתו לכך. האם מותר לי עד לדין התורה להימנע מהתשלום עליו יש מחלוקת ע"מ להגיע לדיון בעמדת "מוחזק" ושהוא יגיע לדיון בעמדת "המוציא מחברו"? יישר כוח וכל טוב
תשובה:
שלום רב, השאלה לא מפורטת דיה. אבל נראה לענ"ד שאם השוכר סבור שאינו צריך לשלם, מכיון שלמשל הוא עשה תיקונים בדירה ששוויים כשווי השכירות ולכן הוא נמנע מלשלם, ואילו המשכיר טוען שבכל זאת עליו לשלם ונימוקו עמו, השוכר צודק שלא ישלם עד שיחייבוהו בית דין שישמעו את שני הצדדים ויכריעו. כלומר רק ביחס לכסף שעליו יש ספק, רשאי השוכר להחזיק, אבל אין הוא רשאי להחזיק בכסף שבוודאי חייב למשכיר. לכן אם הויכוח ביניהם הוא לגבי גובה התשלום החודשי, עליו לשלם את הסכום שהוא סבור שצריך לשלם, ובית הדין ידון בטענות ויכריע אם עליו להוסיף, כפי שדורש המשכיר. השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
לכל השאלות
היתר עיסקא
שאלה:
האם צריך היתר עסקא לריבית על אג"ח (הנסחרות בבורסה) שניתנות להמרה למניות? כי כשמחיר המניה שעליו מבוסס האג"ח עולה מעל מחיר מסוים, האג"ח הופך למניה של אותה חברה. ז"א המחזיק באג"ח יכול להיות בעל מניות בחברה.
תשובה:
אני יוצא מתוך הנחה שהאג"ח הופך למניה כאשר שווי המניה בשוק עולה על ערכו הנומינאלי של האג"ח בשעה שרכש אותו. אם כך הדבר זוהי ריבית וצריך היתר עיסקא, שהרי רוכש האג"ח מקבל בתמורה להלוואה שנתן לחברה ניירות ערך ששווים גבוה יותר מהסכום שהלווה. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
החברה בה אני עובד נסחרת בבורסה ומנפיקה אג"חים. פנו אלינו בהצעה לחתום על שטר היתר עיסקא. עיינתי בשטר ולמדתי קצת כדי לנסות להבין את תוכנו ומשמעותו אך לצערי לא הגעתי להבנה מלאה. שאלתי, האם חתימה על שטר היתר עיסקא פותחת פתח לחבות נוספת של החברה אל מול המשקיעים שלא קיימת לה בלעדיו?
תשובה:
שטר היתר עיסקא נועד לאפשר ביצוע השקעות בלא לעבור על איסור ריבית שהוא מהאיסורים החמורים בתורה. מבחינת החברה המנפיקה אגחי"ם השטר אינו יוצר שום מחייבות נוספות כלפי המשקיעים. נהפוך הוא, הוא מאפשר לחברה, באופן עקרוני, להיפטר מתשלום הריבית אם תצליח להוכיח שלא היו לה רווחים. עם זאת, הוא מכביד מאוד על נטל הראיות כך שבפועל הסיכוי שהחברה תצליח להוכיח שלא היו לה רווחים כמעט אינו קיים, וממילא אין למשקיעים סיבה לחשוש ממצב כזה. (הסיכוי שהחברה תפשוט את הרגל גדול יותר). אם תהיו מעוניינים להתקדם, ישמח מכון כת"ר להחתימכם על היתר עיסקא המלווה בדברי הסבר ומנוסח בנוסח המאפשר הבנה גם למי שאינו מצוי בהלכות ריבית. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
א. התרי עיסקא להלוואות שראיתי אינם מתייחסים 1. לריבית משתנה ו2. להחזרת חלקים של ההלוואה+ריבית לפי חודש, מה עושים במקרה כזה / איפה ניתן למצוא נוסח כזה? ב. אם ראובן לוקח הלוואה מהבנק שיש לו התר עיסקא בשביל לתת הלוואה לשמעון האם גם ראובן ושמעון צריכים לחתום על התר עיסקא ואם כן האם הנוסח שונה? ג. האם מועיל התר עיסקא לאחר הלוואת הכסף (הכסף הועבר ליעד) אבל לפני שהחזירו? תודה
תשובה:
1. היתרי העיסקא יכולים להתאים לכל סוגי הריביות. כל היתרי העיסקא מבוססים על "דמי התפשרות" שמהווים תחליף לצורך להוכיח אם היו רווחים או הפסדים. דמי ההתפשרות יכולים להיות כפי שיקבע בין הצדדים, הן ריבית קבועה והן ריבית משתנה, הן חודשית והן שנתית. 2. במקרה שציירת יש בעצם שתי הלוואות: מהבנק לראובן ומראובן לשמעון, ולכן צריך היתר עיסקא גם בין ראובן לשמעון. הנוסח אינו שונה. 3. היתר עיסקא לא מועיל לאחר שנעשתה כבר ההלוואה. יש צורך להחזיר את ההלוואה בלא ריבית, ולהלוות מחדש על פי היתר עיסקא. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
ברצוני לדעת לגבי אג"ח ממשלתי - האם גם הממשלה נחשבת לגוף שצריך לעשות היתר עסקה, ואם כן - האם יש לכם מידע אם יש כזה או לא.
תשובה:
למיטב ידיעתי יש לממשלה היתר עיסקא הכולל גם אג"ח ממשלתיות. אם כי עדיין לא בדקנו זאת. בנוסף, באג"ח ממשלתי יש מקום לומר שלא צריך כלל היתר עיסקא, כך שלמעשה מותר לקנותם. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר
שאלה:
1. האם כשאני לוקח הלוואה אני צריך לחתום בנפרד היתר עיסקא או שמספיק שנותן ההלואה חתום כללית על ההיתר 2. שמעתי פעם שכל ההיתר הוא רק אם באמת מתכננים לפתוח עסק האם זה נכון ואם כן לקחת כסף ללימודי נהיגה או מקצוע מותר? תודה רבה לכבוד הרב
תשובה:
1. היתר עסקה כללי מועיל כאשר מדובר בבנקים וגופים אחרים הפועלים על פי תקנון, כאשר היתר העסקה הוא חלק מהתקנון המחייב. כאשר מדובר באנשים פרטיים ראוי לכתחילה לציין במפורש על שטר ההלוואה שהיא נעשית על פי היתר עסקה עליו חתום נותן ההלואה. אכן אם הדבר בלתי אפשרי ניתן להסתפק בכך שנותן ההלוואה יתן ללווה עותק מהיתר העסקה הכללי עליו הוא חתום. 2. אכן היתר העסקה מושתת על כך שהכסף מושקע בעסק, אולם ניתן להסתמך עליו גם אם הכסף הספציפי שניתן בהלוואה לא ניתן לשם עסק, אך בזכות ההלוואה נשאר כסף אחר פנוי להשקעות, או שנשארים נכסים אחרים מהם ניתן להפיק רווחים. כמו"כ יש אומרים שניתן לראות בהלוואה לשם לימוד מקצוע כהלוואה לעסק משום שבאמצעות המקצוע ניתן אח"כ להרוויח. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
האם לחברת אמריקן אקספרס יש היתר עסקא?
תשובה:
אמריקן אקספרס היא חברה אמריקאית שלמיטב ידיעתי אין לה היתר עסקא אך יש להניח שרוב הגדול של בעלי המניות שם אינם יהודים ולכן אין צורך בהיתר עסקא. כרטיס אשראי אמריקן אקספרס מונפק בארץ ע"י חברת פועלים אקספרס. לחברת פועלים אקספרס יש היתר עסקא השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
נתתי הלוואה לחברה בע"מ וכעת היא מחזירה לי את הכסף ואת הריבית האם ישנה בעיה אם שכחתי להחתים את החברה על הטופס, אבל לחברה היה ידוע שהם יצטרכו לחתום.
תשובה:
אם סיכמתם בע"פ בעת מתן ההלוואה על חתימה על היתר עסקא והמדובר בהלוואה לחברה בע"מ ניתן להקל ולקבל מהם את הריבית אף ששכחתם לחתום בפועל. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם יש צורך להיתר עסקא אם יש לי חשבון בבנק בחו"ל כאשר בעלות הבנק הוא 75% גוים ו 25% יהודים לא שומרי מצות.
תשובה:
אם רוב המניות של הבנק בידי גויים דעת רוב הפוסקים להתיר ללוות ולהלוות גם בלא היתר עסקא משום שהולכים אחר הרוב. (ברית יהודה פרק ל סעיף טז). לכן אתה יכול להמשיך ולהחזיק בחשבון גם בלא היתר עסקא. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מדינת ישראל חתומה על היתר עסקא? האם יש צורך בהיתר עסקא למדינה?
תשובה:
מדינת ישראל חתומה על היתר עסקא אף שאין זה ברור שיש בכך צורך. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום. שמתי לב לכך שבית ההשקעות 'פסגות' לא נמצא ברשימת בתי השקעות בעלי היתר עסקא. האם אין להם היתר כזה? אשמח לתשובה, אני מעוניין לעבוד שם ורוצה לבדוק את העניין. תודה. אלחנן
תשובה:
יש לבית ההשקעות הנ"ל היתר עסקא והוא אף מופיע ברשימה השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
ריבית
שאלה:
אם הקונה שילם לפני עליית המע"מ, אך הסחורה תגיע רק אחרי העלייה, האם יש חשש איסור? מחד הקונה יקבל חפץ בשווי יותר ממה ששילם, מאידך המוכר לא הרוויח, וגם הלוקח היה מעדיף לקבל את החפץ מיד בתשלום.
תשובה:
אין בזה חשש איסור ריבית במפורט בספר כת"ר כרך ו סימן ח'. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
לגבי מסחר באופציות. לפי מודל b&s מחושבת ריבית על אופציות call. השאלה האם דינה כריבית בגלל המודל, או בגלל העובדה שמחיר האופציה נקבע במסחר ולא תמיד לפי המודל, (יש לציין שעדיין גם כשזה לא נסחר לפי המודל עדיין ה callיותר ייקר מה pot) . וכן לגביי חוזים עתידיים שם החוזה מחושב בתוספת ריבית ושם אפילו מחיר הגלום של החוזה נחשב בנטרול הריבית, דהיינו שתמיד יש פער בין המחיר בשוק של המוצר למחיר החוזה, והפער הוא פער הריבית הנהוגה באותה מדינה
תשובה:
איסור ריבית מותנה בכך שיש הלוואה. אם אין הלוואה, גם אם מחיר של נכס מסויים לוקח בחשבון את הריבית הנהוגה – אין בכך איסור ריבית. רכישת אופציה אינה הלוואה, שהרי התשלום על נכס הבסיס נעשה רק כאשר מקבלים אותו, והתשלום הנעשה מראש אינו עבור נכס הבסיס אלא עבור הזכות לרכוש אותו במחיר שנקבע – כעין תשלום פרמית ביטוח. על כן אין בכך חשש ריבית גם אם מודל b&s מחשב ריביות. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
ראשית ברצוני לברך את הרב על מאמריו הנפלאים ועל סידרת הספרים המופלאה והחדשנית בהוצ'' מכון כת"ר הספרים עזרו לי באופן אישי, ובוודאי לעוד רבים אחרים, והתנהל במהלך העסקים בצורה טובה ובריאה כדעתה והדרכתה של תורה. בנוסף רציתי לבקש את התייחסותו של הרב בנוגע למס'' שאלות שעלו בליבי אודות המאמר ''חשש ריבית ברכישת תעודות סל'' שפורסם בכתב העת ''אמונת עתיך'' גיליון מס'' 95 עמ'' 67. אני מבקש את סליחת הרב מראש על כל התהיות למרות שאינני מצוי ובקיא בהלכה כראוי. מכל מקום הדבר קרוב לליבי ומצוי במעשי, ועל כן הנני משתדל להעמיק בנושא, ולקיימו הלכה למעשה. במאמר ישנם שני אמירות שניסוחם לעניות דעתי יכולות להוות מכשלה בהלכה למעשה. 1. הרב מציין שהדיון ההלכתי הינו בנוגע לקניה מהחברה המנפיקה עצמה, ולא לקניה בשוק המשני, אולם עיקר המסחר בשוק המשני מתבצע ע"י החברה המנפיקה בעצמה שכן חברות תעודות הסל פועלות כעושות שוק ואחראיות על עיקר הציטוטים גם במסחר הרציף (אפשר אפילו לזהות אותם בקלות ע"י הכמויות הקבועות שהם מצטטים). ועל כן יש מקום לטעות בהבנה כאילו סוחר שקונה בשוק המשני אינו קונה לדר"כ מהחברה המנפיקה בעצמה. 2. הרב כתב בסוף פרק ב'' שבגלל ששוק המניות מוגדר כ''יצא השער'' מותר להלוות מניות. אלא שבפרקטיקה הנהוגה בארץ על כל הלוואה של מניות משלמים ריבית קצוצה. וכן הלווה אינו יודע מיהו המלווה שלו (חבר הבורסה/ גוף מוסדי/ או אדם פרטי) כך שגם אם חבר הבורסה מחזיק היתר עיסקא הרי שהמלווה יכול להיות אדם פרטי. בנוסף ישנה בעיה נוספת שבניגוד להלוואה רגילה כאן המלווה יודע בדיוק על רמת ההפסד או הרווח מהעיסקא, ועל כן לא שייך לחייב את הלווה שבועה על הרווחים שכן המלווה עצמו מעיד עליו. 3. לגופו של המאמר קשה לי להבין מדוע להחשיב השקעה בתעודת סל כהלוואה צמודה ולא כתיווך פיננסי בשלום עמלה. שהרי הלווה כלל אינו רוצה לילוות,והמלווה כלל אינו רוצה להלוות. ועוד שיוצא שהמלווה משלם את הריבית ללווה(דרך עמלת כניסה ויציאה, ודרך דמי ניהול). כך שבעצם היה עלינו להגדיר את המשקיע בתור לווה ואת המנפיק בתור מלווה. הדבר בולט עוד יותר בתעודות ממנופות ששם הסוחר משיג מינוף ע"י כך שמנפיק התעודה מתכסה כנגדו פי 3 בשוק וכך הוא בעצם ממנף עצמו ע"י הלוואה מהמנפיק 4. הרב ציין שגם במקרה שבו אין לחברה המנפיקה היתר עיסקא יכול המשקיע לרכוש את התעודה בתנאי שיכול ע"פ התשקיף להמיר את התעודה למניות. התקשתי בדבר משני סיבות: א. ההמרה למניות כרוכה בעמלת המרה (על פי התשקיף) ואז הרי יש כאן תשלום ריבית (בנוסף לעמלת הרכישה). ב. מדדי המניות משתנים מעת לעת, הן המניות עצמם והן יחסיהם במדד. יוצא איפה שהמשקיע בתעודה כלל אינו יודע איזה מניות ובאיזה כמות או יחס הוא עתיד לקבל אם ירצה לפדות את התעודה ועל כן קשה אני מתקשה להבין מדוע חל פה העיקרון ההלכתי של ''יצא השער'' שכן אפילו לא יודעים על איזה נכס תהיה בפועל ההצמדה לבסוף אשמח מאוד לקבל את תשובת הרב.
תשובה:
תודה על דבריך החמים ועל התייחסותך הרצינית. לגופם של דברים: 1. גם אם המסחר נעשה ע"י החברה המנפיקה, כל עוד זה בשוק המשני אין, לכאורה, חשש ריבית, שהרי מדובר בעסקת מכירה ולא בהלוואה. חשש הריבית הוא רק בעת ההנפקה שהיא בעצם הלוואה לחברה תמורת ריבית, וכן בעת קבלת הקופונים שהיא הריבית עצמה. 2. לגבי הלוואת מניות – פשוט שהלוואת מניות בריבית אסורה והיתר "יצא השער" לא מתיר זאת. דברי ערוך השולחן אותם ציטטתי בענין זה עוסקים בודאי בהלוואת מניות בלא ריבית. 3. לענ"ד אין זה תיווך פיננסי משום שמנפיק תעודות הסל אינה מחוייבת לרכוש עבור המשקיע את מניות אחריהן עוקבת אותה תעודה. מנפיק תעודות הסל מקבל את הכסף לרשותו, ובכפוף לחוק, רשאי להשקיע אותו כראות עיניו, ונמצא שיש כאן הלוואה למנפיק תעודות הסל. העדר הכוונה של המלווה להלוות והלווה ללוות אינה משנה כלל לעניין הגדרת העיסקה כהלוואה. מכאן גם שתשלום העמלה שמשלם המשקיע למנפיק אין בו חשש ריבית שהרי, כפי שבעצמך כתבת, זהו תשלום שמשלם המלווה ללווה. 4. א. בנוגע לתשלום העמלה – כאמור לעיל היות שהמשלם הוא המלווה – אין כאן חשש. ב. לגבי העובדה שהשער משתנה – התייחסתי לכך בגוף המאמר עי"ש בעמ' 69-70 ובהערה 11. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום רב, יש ברשותנו כרטיס ישראכרט שאנו לא מרבים להשתמש בו. לפני מספר חודשים רכשנו לראשונה רכישה גדולה בתשלומים ובחשבון החודשי הרכישה מופיעה ב2 שורות, אחת של הקנייה והשניה של עמלת תשלום נדחה. האם יש כאן חשש של ריבית? ובכלל נשמח להסבר קצר על כרטיסי אשראי ורכישות קרדיט. תודה
תשובה:
שלום וברכה, יש להבחין בין שני סוגי עסקאות: א. עסקה בתשלומים מול בית העסק. במצב כזה נותן האשראי הוא בית העסק ולא חברת האשראי ולכן אין כל חשש הלכתי בעמלת התשלום הנדחה שגובה חברת האשראי משום, שכאמור, היא לא המלווה. בעסקה כזו יש לשים לב לכך שהמחיר שבית העסק גובה ברכשה בתשלומים אינו גבוה יותר מהמחיר שהוא גובה ברכישה במזומן. אם המחיר בתשלומים גבוה יותר עלול להיות בכך חשש ריבית וכדי למנוע חשש זה יש לוודא שלבית העסק יש היתר עסקא. ב. רכישה בעסקת "קרדיט". בסוג זה של עסקאות ניתן האשראי על ידי חברת האשראי ולא על ידי בית העסק. בית העסק מקבל מיד את כל הכסף מחברת האשראי, ופריסת סכום הקניה לתשלומים ע"י חברת האשראי כמוה כהלוואה הניתנת על ידה. במצב זה היה לכאורה חשש ריבית בעמלת התשלום הנדחה, אלא שהיות שחברת ישראכרט חתומה על היתר עסקא - הדבר מותר. כמו כן, אם חברת האשראי חתומה על היתר עסקא לא יהיה גם איסור בריבית שהיא גובה על עסקת הקרדיט. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד שלום רב. יש לי חברה שנותנת פתרון הגנה בפני הונאות ושימושים חריגים בכרטיסי אשראי לכ עסק שסוחר באינטרנט. אני שואל האם ישנה בעייה הלכתית לתת את השירותים או למכור את המערכת שלנו לחברות שמתעסקות בפורקס ואופציות בינאריות וגם לחברות שמציעות הלוואות במסגרת crowdfunding עם ריבית. אציין שלגביי חברות ה crowdfunding לא ידוע אם יש להם היתר עיסקה מבית דין מוכר. הבעלים טוען שיש לו אבל אם אוכל לסדר משהוא רשמי יותר הוא ישמח. בתודה מראש על מענה ברכה והצלחה ובשורות טובות.
תשובה:
שלום וברכה, בעסקאות עתידיות ואופציות בד"כ אין חשש ריבית כך שאין כל בעיה לתת להם שירותים אלו, ויש בזה אף מצוה בכך שאתה מגן עליהם מפני הונאות. אולם השקעה באופציות בינאריות אסורה על פי ההלכה כמו שמפורט בתשובה אחרת באתר, ולכן אין לסייע להם. מותר לך לתת את השירות לחברות ה crowdfunding מכמה סיבות: א. יתכן שיש להם היתר עסקא כפי שאומר המנהל. ב. יתכן שאין צורך בהיתר עסקא משום שמדובר בתאגיד. ג. גם אם לא תתן את השירות החברה תמשיך לפעול. ד. ניתן לתלות שאתה נותן את השירות עבור פעילות החברה מול אינם יהודים לגביהם אין איסור ריבית. מכל מקום אם המנהל מעוניין בהיתר עסקא מסודר יותר - תוכל להפנותו אלינו ונשמח לעזור. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בשנת 2006 אחי ביקש הלוואה מאחותי. הכסף של אחותי היה מופקד בחשבון על שמי. התנאי שהיצבתי היה שההלואה תהיה בדולרים וההחזר בדולרים (כדי להימנע מאיסור ריבית). ההלוואה לא הייתה לזמן מוגבל ואף אחד מהם לא חתם על מסמך הלוואה. הכול היה בעל-פה. כיום שער הדולר נמוך יחסית לשער של לפני 8 שנים. אחי מוכן להחזיר את סכום ההלוואה המקורי בשקלים ואחותי טוענת שהוא חוצפן. שניהם לא דתיים. אני מוצא את עצמי באמצע ולא יודע מה לעשות. יש לציין בשגלל התנאי, אחי קנה אופציות על הדולר כדי לנטרל עליות בשער הדולר אך בגלל ירידת השער הוא הפסיד. איזה הסדר הוגן והלכתי אפשר להציע להם בהנחה שיקבלו את הצעתי?
תשובה:
שלום רב, היות שמדובר היה בהלוואה דולרית ללא היתר עסקא יש להחזיר בהתאם לשער הדולר - אף אם הוא נמוך יותר. עם זאת, גם אם יחזיר את סכום ההלוואה המקורי בשקלים לא יהיה בזה איסור ריבית. (ואמנם אם מראש היו מתנים שהלווה יחזיר את הגבוה מבין שני הסכומים: הצמדה לדולר או למדד - היה בכך איסור ריבית). מעבר לכך אסור להחזיר. יש לומר למלווה שאל לה לכעוס - משום שבהלוואה בלא ריבית שנתנה קיימה מצוות צדקה במעלה גבוהה ביותר, ועל כך ודאי תזכה לשכר הרבה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום יש הצעת חוק חדשה שתחייב בנקים לשלם ריבית על יתרת זכות בחשבון הבנק. האם מותר לקבל את הריבית הזו? מה צריך לעשות מי שיש לו יתרה? הרי חשבון הבנק נחוץ לצורך קבלת משכורת ותשלום חשבונות בהוראות קבע, ולא סביר "לרוקן" את החשבון בכל חודש כדי להימנע מהריבית. תודה אסף ארצי
תשובה:
שלום רב, ניתן לקבל את הריבית משום שהבנקים חתומים על היתר עסקא ולכל הדעות ניתן לסמוך על כך כאשר מדובר בקבלת ריבית מהבנק. גם העובדה שמדובר בריבית המשולמת על פי הוראת המחוקק היא צד להקל, לפי חלק מהשיטות. לסיכום - אין כל בעיה בהצעת החוק הזו כל עוד מדובר בבנקים החתומים על היתר עסקא כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
א.במקום שישנו מחיר רגיל על המוצרים וכשאתה מגיע לקופה אם שילמתי בישרכרט וכדו' אתה משלם את המחיר הרגיל, ואם אתה משלם בכסף מזומן ישנה "הנחת מזומן" ואתה משלם פחות.(במס' אחוזים איני יודע כמה) האם כשאני משלם בישרכרט(וממילא משלם יותר ממי שמשלם מזומן)בתשלום אחד ,יש בכך משום ריבית- שהרי שילמתי יותר ממי שמשלם בכסף מזומן ואולי זה כהמתנת המעות על כך שהעסק קיבל את כספו לאחר זמן מחברת הישרכרט ועל כך גובה ממני יותר כסף ,או שמא זה בגלל שאני חוסך לו את העמלה שחברת ישרכרט גובה ממנו? בין כך ובין כך האם מותר לי לקנות שם את "המחיר הרגיל"(היקר יותר ממחיר במזומן)בישרכרט? ב.במידה ואסור לקנות בישרכרט באופן הנ"ל- האם אני צריך לברר בכל מקום שאני משלם בישרכרט את "המחיר הרגיל. האם יש שם "הנחת מזומן" או שלא?(וממילא כל עוד איני יודע על כך מותר לי לקנות בישרכרט בלי לברר את הענין ). ג.האם ישנם בעיות כלשהם בקניה בכרטיס אשראי באופן זה או אחר? יישר כוחכם על שאתם מזכים את הרבים ישלם ה' פעלכם. תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, בשאלתך הגדרת את המחיר שמשלמים באשראי כ"מחיר הרגיל", ואת המחיר במזומן כ"הנחת מזומן". במצב כזה יש הסוברים שאין כל חשש ריבית משום שאינך משלם יותר עבור האשראי אלא רק מפסיד את ההנחה. (מחנה אפרים, חכמת אדם). אך יש הסוברים שגם במצב כזה עלול להיות חשש ריבית משום שתמיד הסכום במזומן הוא נחשב כמחיר החפץ, גם אם הוא מוגדר כ"הנחת מזומן", וממילא נחשב המחיר המשולם באשראי ככולל תוספות על מחיר החפץ וזוהי ריבית האסורה. נמצא שלדעה הראשונה אין כלל שאלה, אולם על פי הדעה השניה יש לדון האם בנידון שבשאלתך יש איסור. בספר תורת ריבית (פרק יז סעיף כט) כתב שיש בכך חשש ריבית ולכן אין לרכוש בכרטיס אשראי אלא אם כן יש לעסק היתר עסקא. אולם לענ"ד יש מקום להתיר גם אם אין לעסק היתר עסקא משום שאין כאן הלוואה של בעל העסק ללקוח, אלא של חברת האשראי ללקוח, ולחברת האשראי יש היתר עסקא. הראיה לכך שאין זו הלוואה ללקוח, שגם אם הלקוח בסופו של דבר לא ישלם, יקבל בעל העסק את הכסף מחברת האשראי, ונמצא שהלקוח אינו נחשב כלווה ביחס לבעל העסק. ואמנם כאשר הלקוח משלם בכרטיס אשראי מקבל בעל העסק את הכסף מאוחר יותר, אך גם זה אינו נחשב כאשראי שניתן ללקוח, אלא כאשראי שנותן בעל העסק לחברת האשראי, שהרי אין קשר בין מועד החיוב של הלקוח ע"י חברת האשראי, לבין מועד הזיכוי של בעל העסק על ידי חברת האשראי, כך שיתכנו בהחלט מצבים בהם הלקוח כבר שילם לחברת האשראי אך זו לא העבירה עדיין את הכסף לבעל העסק, ומכאן כאמור שאין מדובר בחוב של הלקוח לבעל העסק אלא בחוב של חברת האשראי לבעל העסק. זאת ועוד, גובה "הנחת המזומן" הוא קבוע ואינו משתנה לפי מועד חיוב כרטיס האשראי של הלקוח, או לפי מועד זיכוי חשבונו של בעל העסק, נמצא א"כ שאין זה "שכר המתנת מעות" משום שכאמור גובה ההנחה לא יהיה נמוך יותר כאשר מועד הזיכוי של בעל העסק קרוב, ולא יהיה גבוה יותר כאשר מועד הזיכוי של בעל העסק רחוק. נמצא שהייקור בתשלום בכרטיס אשראי אינו מחמת האשראי אלא מחמת העמלות שחברת האשראי גובה, וא"כ אין זו כלל ריבית אלא רק פיצוי על ההפסד שנגרם לבעל העסק ע"י העמלות שמשלם. ע"כ לענ"ד ניתן להקל ולרכוש בכרטיס אשראי במקרים שיש "הנחת מזומן" גם כאשר לעסק אין היתר עסקא - בצרוף הדעות הסוברות שבהנחת מזומן אין מלכתחילה כל איסור ריבית. כמובן שלכל הדעות יהיה מותר במצב זה לרכוש במזומן ולקבל את הנחת המזומן. כל טוב ובשורות טובות השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בעבר נכנסתי לחנות וראיתי כספונט (כספומט להוצאת כספים) כאשר באתי להוציא כסף התברר שהכסף אזל. בעל החנות אמר לי רגע ,וראיתי כי הוא בעצמו ממלא את הכספונט בכסף. שאלתי היא :כיוון שישנה עמלה של כ-5 ש"ח על על הוצאה והוצאה (אגב זה לא משנה מהו הסכום) האם זה נחשב כריבית לבעל המכולת על עצם זה שבעל החנות הלוה לי כסף.(למרות שזה כמו כל כספומט שאני צריך ללחוץ על הקוד הסודי שלי לאחר הכנסת כרטיס האשראי ע"מ להוציא את הכסף,כמו כן אני יכול לבדוק את יתרתי בבנק) שהרי הוא בעצמו ממלא את שטרות הכסף במכונה ומסתמא זה מכספו או שמא אני אומר שהכסף הוא לא על ההלואה של הכספים (שהרי מיידית זה יורד לי מהחשבון בנק שלי) אלא רק כעמלה על עצם השימוש במכשיר הכספונט ועל עצם הטיפול בו ע"י בעל החנות.(אולי זה מוכח כך מכח זה שלא משנה מהו הסכום שמושכים דמי העמלה לא משתנים...).אשמח לתשובה בהקדם מקווה ששאלתי לא מסורבלת.תודה רבה ויישר כח ישלם ה' שכרכם על זיכוי הרבים הנפלא...
תשובה:
אין בכך כל חשש מכמה סיבות: א. בעל המכולת אינו מלווה כסף למושך הכסף מהכספומט, שהרי מושך הכסף אינו חייב דבר לבעל המכולת. ב. אם יש כאן הלוואה של בעל המכולת, ההלוואה היא לבנק שהוא המלווה ללקוח (במקרה שהלקוח נמצא ביתרת חובה. אם הלקוח נמצא ביתרת זכות הוא אינו מקבל כל הלוואה בשעה שמושך כסף בכספומט). היות שלבנק יש היתר עסקא אין כלל חשש ריבית בהלוואה לבנק, ומה עוד שיש הסוברים שבהלוואה לבנק אין חשש ריבית אף בלא היתר עסקא. ג. היות שמדובר כאן על סכום קבוע שמשלם הלקוח גם אם אינו לווה כלל (כשנמצא ביתרת זכות), וסכום זה אינו תלוי בגובה ההלוואה או במשך זמן ההלוואה - לכן אין זה 'דמי המתנת מעות' אלא תשלום עבור הוצאות הבנק ושכר העובדים וכד' וממילא אין בזה כל חשש ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד שלום וברכה לדיינים הנכבדים, האם תוכלו לומר לי אם יש בסעיף הבא בחוזה השכרת דירה, חשש של איסור ריבית? "אם השוכר לא יפנה את המושכר במועד הקבוע בהסכם זה, עם תום תקופת השכירות בפועל או עם סיומה קודם זמנה בנסיבות האמורות בהסכם זה (להלן: "מועד הפינוי") הרי שמבלי לפגוע בסעדים חלופיים ו/או נוספים, ישלם השוכר למשכיר בגין כל יום שלאחר מועד הפינוי ועד מועד הפינוי בפועל, סכום הגדול פי שלושה משכר הדירה היומי האחרון. סכום זה מוערך מראש על-ידי הצדדים, בעת חתימת הסכם זה, כפיצוי נאות וקבוע, בגין אחור בפינוי המושכר במועד, וזאת מבלי שהמשכיר יצטרך להוכיח נזק ו/או אובדן רווח צפוי מחמת אי פינוי המושכר. הפיצוי ישולם בנוסף לדמי השכירות ויתר החיובים הכספיים החלים על השוכר על-פי הסכם זה. אין בקבלת הפיצוי המוסכם הנזכר לעיל, בכדי לפגוע בזכותו של המשכיר לקבלת כל סעד ו/או תרופה ו/או פיצוי אחר הקבועים בהסכם זה ו/או בכל דין." תזכו למצוות, אריאל כהן.
תשובה:
שלום וברכה, אני מבין שאין מדובר כאן על איחור בתשלום דמי השכירות אלא על איחור בפינוי הנכס. אם אכן כך הרי שאין כאן "המתנת מעות" וממילא הפיצוי שנקבע אינו "דמי המתנת מעות" ולכן אין בזה חשש ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
חוקי המדינה
שאלה:
שלום רב, אני מחפשת מענה הלכתי על השאלות הבאות: אודה לכם אם תשלחו לי מייל תשובה: Lushani@walla.co.il 1. האם מותר לנבחר ציבור לקדם חקיקה המונעת ע"י חברה עסקית? 2. האם חברה מסחרית יכולה לשכור לוביסטים על מנת לקדם חקיקה שמטיבה עמה: האם פניה ישירה לנבחרי ציבור מותרת או שיש צורך בהכרח לפנות דרך גורם שלישי? האם הלכתית מותר להגדיל רווחים עסקיים באמצעות חקיקה?(איסורי גזל ממון וכ"ו)
תשובה:
1. בשולחן ערוך חושן משפט סימן קסג סעיף א נפסק כי נבחר ציבור צריך לפעול למען הציבור לשם שמים ולא לשם אינטרסים פרטיים שלו או של אחרים. 2. חברה מסחרית יכולה לעשות זאת רק אם היא סבורה שיש בכך משום טובת הציבור. אחרת היא מכשילה את נבחר הציבור. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
א. האם מעלימי מס פסולים לכתיבת תפילין ומזוזות? ב. האם תפילין שנקנו ממעלים מס פסולות? ג. האם מותר לברך על תפילין שנקנו ממעלים מס?
תשובה:
א. המעלים מס אינו פסול לכתוב סת"ם, וגם נאמנותו לכשרות חפצי קדושה שהוא מייצר או מוכר אינה נפסלת. ב.התפילין אינן פסולות ג. אסור לברך על תפילין שנקנו בלא לשלם מע"מ (אם העסקה חייבת במע"מ). לכן אסור לכתחילה לקנותם משום שבכך מונע את הברכה על המצווה. הרחבה בספר כת"ר כרך ט - בין אדם לשלטון. השאלה נענתה ע"י הרבנים יואל דומב וארי דבנר
שאלה:
שלום, תושב חו"ל רכש דירות בבנין שלנו ולא העביר אותן על שמו, אלר רשם הערת אזהרה בטאבו. הוא עושה לנו צרות צרורות בתהליך הוצאת היתר בניה וגורם לנו נזקים כבדים. גם אי-העברת הדירות בטאבו כאמור, גורמות לנו נזקים בתהליכי הרישוי והוא נמנע להעבירן לשמו, משיקולי מיסוי כנראה. אני רוצה לדווח לשלטונות המס על כך. האם יש בכך איסור הלכתי?
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה מותר למסור לשלטונות המס מידע על מעלימי מס בתנאים המופיעים בספר חפץ חיים, שעיקרם: 1. לדיווח קדם נסיון של המדווח להאיר את עיניו של המעלים מס כי המעשה מנוגד לחוק ולהלכה האוסרת העלמת מס . 2. האדם ראה בעצמו את העלמת המס ואינו מסתמך בדבריו על מידע שהגיע אליו מאדם אחר. 3. המעשה עליו מדווח מהווה העלמת מס וודאית ולא ניתנת לפרשנות אחרת. לדוגמא, אם ראה בעל מלאכה לוקח כסף ואינו מוציא קבלה אע"פ שסביר להניח כי נעשתה כאן עבירה אין זה ודאי שכן יתכן ובעל המלאכה יוציא קבלה לאחר מכן, אלא אם כן שמע בעצמו את אותו בעל מלאכה אומר שאין בכוונתו להוציא קבלה על הסכום אותו קיבל. 4. הדיווח חייב להיות מדוייק. אסור להוסיף כל פרט או פרשנות כלשהי על העובדות. 5. הדיווח אינו מגיע מתוך נקמנות אלא מתוך מניעים ראויים. 6. המדווח אינו מעלים מס בעצמו . כפי שאתה מתאר בשאלתך, תנאים אלה אינם קיימים אצלך: לא ניסית לדבר אתו על האיסור שבמעשהו. אינך בטוח לחלוטין שמדובר במעשה האסור על פי החוק. אינך יודע לחלוטין את פרטי העובדות, ואתה עושה זאת ממניעים של נקמנות. לכן עליך להשתמש בדרכים אחרות, המותרות על פי ההלכה, כדי למנוע את הנזק שהוא גורם לכם, ובכדי להביאו לפצות אתכם על הנזק שכבר גרם - אם אכן כך היה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
חייל בשירות חובה מקבל מהעירייה הנחה מלאה בארנונה על הדירה שבבעלותו/בשכירותו. מה יעשה חייל ששוכר דירה אחת מתוך דירה שמחולקת לשתי דירות? בעירייה היא רשומה כדירה אחת וממילא חשבון הארנונה הוא חשבון אחד.
תשובה:
על פי החוק (תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993 סעיף 14.ד) חייל זכאי להנחה גם אם אינו מתגורר לבדו בדירה אלא הוא מהווה בה "דייר משנה". על מנת לצמצם את ההנחה לצרכי החייל מוגבלת ההנחה עד 70 מ' ראשונים (אא"כ הוא מתגורר בהם עם יותר מ 4 נפשות). כיוון שהדירה אינה מפוצלת הרי שמעמדו של החייל הינו לכל הפחות כדייר משנה בדירה הכפולה ועל כן זכאי הוא להנחה על 70 מ' ראשונים. במצב זה אין הונאה שכן העיריה אינה מכירה בפיצול וממילא מבחינתה החייל באמת דייר משנה אלא שבהסכמים פנימיים בין המחזיקים בדירה הוא אינו מורשה להשתמש בכל הנכס אלא רק בחלקו. ואת העיריה זה לא מעניין. (איני מתייחס לעצם פיצול הדירה האם הוא מותר על פי ההלכה למרות שהוא מנוגד לחוק. שאלה זו רחבה יותר היות ומצריכה היא התייחסות למעמדם ההלכתי של חוקי התכנון הנאכפים ושאינם נאכפים) כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
שלום, אשמח לדעת מה דעת תורה בעניין תשלום לועד בית. אצלנו יש חברת ניהול שמשלמת על חמשל מעליות, ניקוי חדר זבל, גינה, תאורה במדרגות ועוד. האם התשלום צריך להיות: 1. קבוע לכל הדירות? (הרי כולנו שותפים!) 2. ביחס למספר הנפשות? (תכלס יכול להיות דירה גדולה עם מעט אנשים שמפעילים פחות את המעלית מאשר דירה קטנה עם הרבה אנשים שמפעילים את המעלית הרבה) 3. ביחס לגודל הדירה. (הרי כל אחד יש לו חלק שונה בבניין...) תודה רבה ויישר כח!
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני, חלוקת התשלומים בין הדיירים השונים צריכה על פי ההלכה להיות בהתאם למידת ההנאה שיש לכל דירה מהתשלומים הללו, כפי שעולה מסוגיית הגמרא במסכת בבא בתרא דף ז ע"ב. לכן אופן החלוקה ישתנה בהתאם לסוגי התשלומים, כפי שפרט בספר דיני הבית המשותף: א. תשלומים חד פעמיים הקשורים לשיפוצים של הבנין - ישלמו בעל הדירות בהתאם לגודל דירתם ולחלקם היחסי ברכוש המשותף. ב. תשלומי ניקיון, חשמל, ישלמו כולם בשווה. ג. דייר הצורך יותר חשמל במידה משמעותית ראוי שישלם יותר משאר השכנים. יש לציין שעל פי החוק חלוקת התשלומים היא בהתאם לגודל הדירה, אולם במקרים רבים קיים מנהג רווח בין הדיירים שכל דירה משלמת בשווה את התשלומים הקבועים. מנהג זה מחייב לגבי תשלומים אלו, אך אין הוא מחייב בהכרח ביחס לתשלומים חד פעמיים, לכן אם נדרשו הדיירים לשלם, למשל, עבור איטום הבנין, יכולים הם לטעון שמה שהסכימו לחלוקה שווה של תשלומי וועד הבית היה זה משום שמדובר בסכום לא גדול, אבל כאשר מדובר בהשקעה גדולה הם מעוניינים שהחלוקה תהיה על פי מידת ההנאה או על פי חוק המדינה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, לגבי דמי ועד הבית קיימת חלוקה, שהשוכר חייב בתשלום השוטף ושאר התשלומים חלים על בעל הדירה. 1. האם על ועד הבית חלה החובה מידי שנה להחזיר כסף לשוכר ולדרוש תשלום מבעל הבית או שזו התחשבנות שבין השוכר ובעל הדירה? 2. בסוף השנה נשאר תקציב עודף בקופת הוועד. האם חייבים להחזיר את החלק של התשלום השוטף בתקציב שנשאר לשוכר או שגם כאן זה דין ודברים שבין השוכר לבעל הבית? תודה,
תשובה:
מבחינת וועד הבית האחריות לתשלום היא על בעל הדירה. ההתחשבנות בין בעל הדירה לבין השוכר היא עניין שביניהם ואין על וועד הבית להתערב בכך. לכן, אם בפועל השוכר משלם עבור הדירה - יש לקבל ממנו ואין צורך לדרוש מבעל הבית. לגבי החזרים - יש להחזיר למי ששילם בפועל בין אם זה השוכר ובין אם זה בעל הבית. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום! ראיתי מודעות שמפרסמות על מכירת מצות שמורות בעבודת יד בהנחה משמעותית כי המכירה "מסובסדת". האם עליי לחשוש שהסבסוד נובע מהעלמת מס?
תשובה:
שלום רב, כל יהודי הוא בחזקת כשרות. אם אין בסיס לחשד שיש כאן העלמת מס אין סיבה לחשוש. עצם העובדה שמדובר במחיר מסובסד אינה מהווה חשד להעלמת מס. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, ברצוני לדעת האם קיימת חובה לשלם מעמ על החלק שקבלן השלד שלי משלם בשחור לפועלים הפלסטינאים. אמנם הוא ממציא לי קבלות, אך עד כמה אני חייב לשלם עבורו את המעמ על דברים אחרים כאשר ברור שלפועלים שעובדים על הבית משלם בשחור. תודה.
תשובה:
שלום רב, כאשר קונה קשר קשר עם המוכר לחלק את הרווח מהמע"מ שנחסר, הוא שותף עם המוכר בגניבת המע"מ ועליו להחזיר את המע"מ שהוברח. אולם במקרה שתיארת לא קשרת כל קשר עם הקבלן, שנתן לך מחיר גלובאלי על הבנייה שמבצע, ולכן לא נראה שניתן לחייב מדין גרמא או גרמי על כך שבסיבתך הקבלן בנה עם פועלים בשחור ולא שילם מס עבורם. אמנם בעקיפין הוא יתכן ונהנת ממחיר יותר טוב כתוצאה מכך, אך אין זה נחשב לנזק ישיר ולכן אינך חייב להחזיר את המע"מ בברכה השאלה נענתה ע"י הרב יואל דומב
שאלה:
שלום אני גר בבנין משותף ,לאחרונה נפלו שלושה אריחים מהמסדרון שקרובים לפתח דלתי כתוצאה מנגיעה קלה בהם. (יכול היה ליפול מטריקת דלת לצורך העניין) אציין שבחלקו של המסדרון שקרוב לדירתי היו נזילות מים קשות שתוקנו מספר פעמים. נפילת האריחים וקיום הנזילות במסדרון בפער של פחות מחודש. שאלתי היא האם אני צריך לתקן את האריחים שנפלו במסדרון או שוועד הבית צריך לטפל בזה?
תשובה:
אם מדובר בקירות שבחדר המדרגות הרי שזהו רכוש משותף ועל כן על הדיירים כולם לשאת בעלות התיקון. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום כבוד הרב משפחתנו מעונינת לקנות דירה ואחר חיפושים עלו לנו כמה שאלות הלכתיות הנוגעים לנו ולעוד קונים רבים ובעלי דירות בכלל והדברים נוגעים מאוד למעשה והם מעשים שבכל יום. א.האם מותר לבנות דברים המצריכים אישורי בניה מהעיריה ללא אישור [כגון סגירת מרפסת,הרחבת המטבח או הסלון לשטח הגינה] ? - האם יש להתחשב בכך שעיריות לא אוכפות את הדבר בצורה מוחלטת ויש מקומות שאף גובים ארנונה על התוספת בניה ולא קונסים על ההרחבה. והרבה מהחוקים וההתנהלות לקבלת האישורים קשורים בסחבת בירורקרטית 'לא אמיתית'.[ויש אף מועצות ביו"ש המעודדות דברים מסוימים] כמובן שהנ"ל מדובר על בניה בתוך השטח שלי לא בצד הפונה כלפי הרחוב[החורג מגבולות הבניין],ולא מפריע לשכנים, [ובמצבים מסוימים בין כה וכה מקורה מהשכנים מלמעלה]. ב.האם הדין שונה לגבי הוספת דיירים בדירה, המכונה 'יחידת דיור' ? ג.האם בבואנו לקנות בית כשכבר נעשו בו עבירות בניה מצד העיריה, אני מחויב אחר הקניה להרוס את מה שכבר עשו או שאפשר להשאיר את הקיים. [למותר לציין על הנזק הממוני של קניית דירה למשל שהרחיבו בה עוד חדר ומוכרים אותה בהתאם, ואח"כ צריך לשלם עוד הוצאות על מנת להחזיר את המצב לקדמותו ולהוריד את ערך הדירה] לגבי שלושת השאלות אשמח לדעת את סיבת האיסור או ההיתר. [והאם יש הבדל הלכתי בין החוקים של המדינה לבין החוקים של עיריות] כמו כן רציתי להוסיף שאבותינו נקראו ישרים,וכידוע שהשאלה הראשונה שנשאל היא 'נשאת ונתת באמונה' ועצם השאלה של דברים כאלו הנוגעים לממון עצמנו פעמים רבות מביאה ונובעת מחוסר ישרות,וברצוני לדעת גם,- האם גם אם דברים מסוימים מותרים ראוי לעשות כך, וביחוד האם ראוי שכך יתנהגו ת"ח? בתודה מראש, ומחילה מכבוד תורתו על האריכות, אבל הדברים נצרכים ונוגעים להמוני עמך בית ישראל
תשובה:
שלום רב, יש להבדיל בין שני מצבים: המצב האחד הוא כאשר הבניה הנעשית ללא אישור גורמת נזק כלשהו לשכנים, בין אם מדובר בנזק הנגרם כתוצאה מהמבנה המסתיר אור, אוויר או נוף, בין אם מדובר בנזק הנגרם כתוצאה מריבוי הדיירים במקום (רעש, מחסור במקומות חניה ועוד), בין אם מדובר בהיזק ראיה או בכל נזק אחר. במצבים אלו אסורה תוספת הבניה לא רק על פי החוק אלא גם על פי ההלכה. המצב השני הוא כאשר הבניה אינה גורמת כל נזק, אלא שמסיבות בירוקרטיות ואחרות לא ניתן לקבל רשיון. במצבים אלו העבירה היא עבירה על החוק בלבד אך לא עבירה הלכתית. היות שכך, מותר, במצבים אלו על פי ההלכה להתחשב בכך שהעיריות אינן אוכפות את הדבר בצורה מוחלטת. מכאן תשובה לסעיפים א, ב, שבשאלה. לגבי סעיף ג - אין עליך חובה מצד ההלכה להרוס את מה שכר נעשה, אמנם אם תוגש נגדך תביעה מצד שכן או שכנים שיטענו שנגרם להם נזק כתוצאה מהבניה, יתכן שתהיה חייב להרוס אלא כן יתברר ששתיקתם עד כה מהווה מחילה מבחינתם. לגבי השאלה האם מדובר בהתנהגות ראויה לת"ח: אם מדובר באופן בו אין כל נזק, כאמור לעיל, הרי החובה היא חובה אזרחית בלבד ולא הלכתית ומשם כך איני רואה הבדל בין ת"ח לאדם אחר, אלא אם יש חשש חילול השם שאז יש לת"ח להזהר ביותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
שבת ויום טוב
שאלה:
נשאלתי ע"י יועץ השקעות שומר תו"מ העובד גם בימי שישי ומתבקש לקניות מניות בחו"ל, בהוראתו הניתנת ביום שישי ייקנו המניות בבורסה בחו"ל כשניתן להניח עי לא יהודים בשבת האם הדבר מותר. האם ניתן לדמות לשליחת פקס ביום שישי כידוע שיתקבל במקום אליו מיועד בשבת. בפשטות הגוי בחו"ל עושה זאת לטובתו מאידך הדבר למען ישראל הרוצה בכך.
תשובה:
נלע"ד שאין כאן כל חשש שעושה זאת עבור ישראל, וברור שהנכרי רוכש את המניות משום שסבור שהדבר כדאי עבורו. עם זאת, קיים כאן חשש של גרימת קנין בשבת, שלדעת ר' עקיבא איגר סימן קנט אסור לגרום בערב שבת לקנין שיעשה בשבת, וכ" כתב סופר או"ח מו. ואולם לדעת המהר"ם שיק סי' קלא - מותר, ושמא אף לר' עקיבא איגר אין לאסור משום שספק אם רכישת המניה מהווה מעשה קנין, על כן, למעשה, בשעת הצורך ניתן להקל. כל טוב שלמה אישון השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום לרב במסחר במט"ח משתמשים היום ברובוטים אוטומטיים המנהלים עסקאות בשוק ההון באופן אוטומטי לאורך כל השבוע. הבעיה שלנו היא עם ערב שבת עד חצות שבו הרובוט ממשיך לעבוד. ניתן לסגור אותו לפני שבת אך לעיתים הוא באמצע עסקאות במצב הפסד ויציאה מהמסחר תגרום נזק כספי רב. האם אפשר לתת לו לסחור בשבת כשהוא אוטומטי לחלוטין, חשוב לציין שאני משתמש קצה והרובוט איננו בבעלותי. האם אפשר לקבל על עצמי שלא להנות מרווחי שבת ובזה יפתר העניין. או שעלי לסגור אותו בים שישי זמן ניכר לפני שבת כמו כל עסק שבבעלותי. תודה רבה דובב
תשובה:
דובב שלום, אם הרובוטים הללו פועלים אוטומטית בכל ימות השבוע, ואינך מתכנת אותם במיוחד עבור השבת, אתה אינך מחוייב לסגור אותם בשבת - ובתנאי שפעילותם בשבת אינה גורמת לחילול שבת על ידי יהודים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, הוצעה לי שותפות בחברה שתקים פלטפורמה למסחר אינטרנטי, כפי שהדבר כבר נעשה ע"י חברות אחרות. אני מגיע מתחום אחר ולא מכיר את התחום הזה לפרטיו. באלו בעיות הלכתיות אני עשוי להיתקל והאם הן פתירות, או שאין ביכולתי להיענות להצעה זו? תודה רבה.
תשובה:
השאלה היא כללית מאד ולכן קשה להתייחס לבעיות ספציפיות. בכל מקרה נראה לי שהבעיה העיקרית היא שאלת הפעילות בשבתות וימים טובים. תתכן גם בעיה של מסחר בדברים טמאים או חמץ בפסח וריבית.- אך כאמור, צריך לדעת יותר פרטים. בכל מקרה אני מציע שלא לדחות מראש את ההצעה אלא לברר יותר פרטים ואז לשאול פעם נוספת. בהצלחה השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב. יש לנו אתר אינטרנט למכירת יודאיקה ולאחרונה התבצעה רכישה מהאתר ביום שישי אחרי כניסת שבת (כולל תשלום באמצעות PAYPAL) כמובן שבעקבות כך הוספתי שרות חסימה לאתר בכניסת שבת. שאלתי האם הייתי צריך לבטל את העיסקה ולהחזיר את הכסף ללקוח? בדיעבד האם מותר לי להנות מהכסף? גם אם כן , האם יש עניין שלא להנות ממנו? חלק מהתשלום מכסה את עלות המוצר והמשלוח, בהנחה שיש איסור או עניין שלא להנות מהרווח, האם זהו רק מהרווח הנקי? (בקזוז מע"מ ועלויות המכר) תודה לתשובתכם.
תשובה:
שלום וברכה, חילול השבת לא נעשה על ידכם, ואף לא עבורכם ולכן מותר לכם ליהנות מן התשלום, ובמיוחד שההנאה אינה מחילול השבת עצמו אלא מדמי חילול השבת. אכן, נכון עשיתם שהוספתם שירות חסימה בכניסת השבת כדי שאתם לא תהיו מסייעים לחלול שבת, אך, כאמור, בדיעבד מותר לכם ליהנות מהכסף. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד אני סוחר מט"ח. האם מותר להשאיר עסקה פתוחה,(שנפתחה במהלך השבוע) ביום שישי במערכת המסחר שתתנהל אוטומטית. תודה.
תשובה:
אם השארת עסקה פתוחה אינה גורמת לחילול שבת ע"י יהודים - מותר. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה פיתחתי תוכנה שעל פי תנאים מסוימים פותחת עסקאות/סוגרת עסקאות או מנהלת עסקאות פתוחות בשוק המט"ח. התוכנה יושבת אצל חברה שנותנת שירותי מחשוב בחו"ל ולמעט זמנים אקראיים אני לא מחובר אליה או לשרת. כמו כן אני מקבל לטלפון הנייד התראות על פעולות מסוימות שמתבצעות בחשבון המסחר. ברצוני לשאול האם יש בעיה שהתוכנה תעבוד בשבת וביום טוב.-בפועל, תפתח תסגור ותנהל עסקאות-. יש לציין שבשבת ויום טוב אני מקפיד לכבות את האפשרות לקבל התראות לנייד במכשיר נייד עצמו. מקווה שהשאלה מספיק ברורה וישנם מספיק נתונים. תודה רבה אברהם יצחק
תשובה:
שלום וברכה, אם התכנה אינה גורמת לחילולי שבת על ידי יהודים ואין בה הנאה מחילול שבת של יהודים - מותר שהתכנה תעבוד בשבת. אמנם יש אומרים שאסור ליהודי לגרום לכך שיעשה קנין בשבת, אך נראה שניהול העיסקאות ע"י התכנה אינו מהווה קניין על פי ההלכה. ולכן מותר כאשר מדובר בשווקים בחו"ל שיש לתלות שאין בהם חילולי שבת או הנאה מחילול שבת של יהודים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד שלום לרב אני רוצה לסחור באינטרנט ברשתות שיווק כגון אי.בי וכדומיו,המסחר שם מתבצע גם בשבת,המוצר שלי מכוון בעיקר ליהודים אבל קונים גם כאלו שלא שומרים תורה ומצוות. הבנתי שיש מקומות שאני יכול להצהיר" שיצאתי לחופשה" ואז לא מתבצע מסחר, זה טוב? וכן אם באתר שלי שהוא חנות שאפשר לקנות בה מיד, האם מספיק שאני מצהיר ומבקש לא לבצע רכישה בשבת וחג? עוד פרט ,כל הרכישה מתבצעת על ידי חברה של גויים ,שהם מקבלים את הכסף ומעבירים לי,וגובים תמורת ההעברה את חלקם. תזכו למצוות בשורות טובות
תשובה:
שלום רב, אם מדובר במוצר שמכוון בעיקר ליהודים, הרי אם תאפשר מכירה בשבת אתה עלול להיות בכך משום איסור של סיוע ידי עוברי עבירה, ואולי אף "לפני עיוור לא תתן מכשול". לכן הנכון הוא שלא לאפשר מסחר בשבת - אם ע"י הצהרה שיצאת לחופשה ואם בכל אופן אחר. לגבי בקשה שלא לבצע רכישה בשבת - אם אין אפשרות לחסום לחלוטין את אפשרות הרכישה ניתן להסתפק גם בזה אם אכן הרכישה מתבצע באמצעות חברה של גויים כך ואתה לא מפעיל בשבת שום יהודי בפיקוח, בתמיכה טכנית וכדו'. כמו"כ היתר זה הוא רק בתנאי שלא יהיה באתר כל עידוד לרכוש בשבת. למשל, אם יש מבצע על מוצר מסויים, אסור שהיום האחרון למבצע יהיה בשבת, כך שמי שימתין למוצאי שבת יפסיד. כמו"כ אם מדובר במבצע המוגבל למספר פריטים, יש לדאוג לכך שיהיו די פריטים במלאי כך שברור יהיה שגם מי שימתין למוצאי שבת לא יפסיד את אפשרות הקניה. מטעם זה טוב יותר שכל המבצעים יהיו רק בימי החול ואילו הרוכשים בשבת ירכשו במחיר מלא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב! תודה על המידע הרב שאתם נותנים! ממש תענוג לראות איך הדברים מסודרים לפי נושאים ואיך להלכה יש מה לומר בכל נושא. שאלתי היא, האם מותר לקנות בחנות הפתוחה בשבת? (נא להתייחס בתשובה גם לקיוסקים שבתוך תחנות הדלק למשל ולשאר המיקרים הקיימים)
תשובה:
שלום רב, רכישה בחנות הפתוחה בשבת כרוכה במספר בעיות: א. בד"כ לחנויות אלו אין תעודת כשרות כך שאם מדובר באוכל - יתכן שמדובר באוכל שאינו כשר. ב. אם קונים באותה חנות מוצר באריזה סגורה שעליו יש אישור כשרות - עדיין קיים חשש מראית עדין כאשר יהודי שומר מצוות נכנס לאכול בחנות שאינה כשרה. ג. גם כאשר קונים מוצר אחר, שאינו אוכל, או אוכל כאשר הנמצא באריזה סגורה, יש ברכישה בחנויות אלו משום חיזוק ידי עוברי עבירה והחלשה של המתחרים השומרים שבת. לכן יש להימנע מרכישה בחנויות הפתוחות בשבת. עם זאת, כאשר מדובר באיזור בו אין חנויות שומרות שבת, כך שרכישה בחנות הפתוחה בשבת אינה מחלישה מתחרים השומרים שבת, מותר יהיה בשעת הצורך לרכוש שם אוכל כשר באריזות סגורות, וכל שכן מוצרים שאינם אוכל, אך בכל מקרה אין לשבת לאכול במקום המגיש אוכל שאינו כשר - מחשש מראית עיין כנ"ל. מכאן לעניין החנויות שבתחנות הדלק: אם מדובר בתחנת דלק הנמצאת באמצע הדרך, במקום שאין חנויות אחרות השומרות שבת, ואדם זקוק לאוכל כדי לשמור על ערנות בנהיגה וכדו', מותר יהיה להכנס ולרכוש שם אוכל כשר באריזות סגורות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה ! פנו אלי שותפים שמעוניינים להקים חברת מחשבים. החברה אמורה ליתן שירותי מחשב בארץ ובחו"ל. שירותי המחשוב יינתנו גם בשבת, אם יהיה צורך בדבר (קריאת חירום של לקוחות בארץ; שירות שוטף בחו"ל על ידי לא גויים). בחברה יעברו יהודים וגויים אולם לא מן הנמנע שיהודים יעבדו בשבת. אחד מבעלי המניות בחברה העתידה הוא יהודי שומר מצוות. חברה היא אישיות משפטית נפרדת, כידוע. האם יש דרך להסדיר את הנושא תוך מניעת כניסה לאיסור הלכתי? תודה, ד"ר שי שגב, עו"ד
תשובה:
שלום רב, יש אפשרות להסדיר את הנושא מבחינה הלכתית אך בתנאי מקדמי שלא יהיו יהודים שיעבדו מטעם החברה בשבת. אם עניין זה מסודר ניתן להתקדם ולמצוא את הדרך להפעלת החברה בשבת ע"י לא יהודים באופן המותר. העובדה שהחברה היא אישיות משפטית עפ"י החוק לא יכולה להתיר לגרום ליהודים לחלל שבת, ומה עוד שזה נתון במחלוקת הלכתית ובמיוחד כאשר מדובר בחברה קטנה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, ברצוני לשאול: 1. אם אני משקיע כסף באתר אינטרנט שמנוהל ע"י גויים בחו"ל ביום חמישי, והתשואה צריכה להגיע ביום שני, כאשר יום שבת נמצא בטווח הימים האלו, האם מדובר בחילול שבת ? 2. אם התשואה הנ"ל צריכה להגיע בחול המועד, האם קיים איסור על כך ? 3. האם אני יכול לבצע השקעה כזאת בחול המועד, מבלי לעבור על איסור כלשהו ? תודה מראש וחג פסח שמח וכשר. מיכאל.
תשובה:
מיכאל שלום, 1. אם מדובר באתר המנוהל על ידי גויים כאשר רוב המשקיעים בו הם גויים (כגון באתר בחו"ל) - הדבר מותר, משום שיש כאן חילול שבת על גויים עבור הגויים המהווים רוב המשקיעים. לעומת זאת אם רוב המשקיעים הם יהודים (כגון כאשר האתר הוא בעברית ומיועד לישראלים) אסור, משום שכלל אסור להפעיל גוי שיעשה בשבת מלאכה עבור יהודי אלא בתנאים מסויימים. 2. אין איסור אם התשואה מתקבלת בחול המועד - בכפוף לתשובתנו בסעיף 1. 3. בחול המועד מותר רק אם זה דבר האבד. חג כשר ושמח השאלה נענתה ע"י
לכל השאלות
מצוות וקיומן
שאלה:
שלום, האם לרו"ח מותר לקבל תיק (לייצג את העסק בפני רשויות המס) של עסק שהוא מייצר ומוכר מוצרים לכנסיות ולנוצרים כגון: נרות לתפילה בכנסייה, צלבים וחפצי נוי עם צלב ? האם הדין ישתנה אם עיקר העסק הוא בפעילות הנ"ל. אודה אם תוכלו להפנות למקורות של התשובה. לפרטים נוספים מנחם 054-2336502 ישר כוח ושנה טובה.
תשובה:
שלום רב, אני מניח שמדובר בעסק שקיומו אינו תלוי בך, וגם אם אתה לא תקבל את התיק העסק ימשיך להתקיים. במצב כזה אין איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול, אם כי עדיין עלול להיות איסור של מסייע ידי עוברי עבירה. עם זאת נראה שבמקרה שלך לא יהיה גם איסור של מסייע ידי עוברי עבירה וזאת בצרוף מספר טעמים: (להרחבה, ראה בספר כת"ר כרך ב פרקים ט, י). א. יש אומרים שאין איסור מסייע כשמדובר ביהודי העובר את העבירה במזיד. ב. יש אומרים שאין איסור מסייע כאשר הוא נעשה שלא בשעת העבירה. ג. יש אומרים שאין איסור מסייע כאשר הוא לא נעשה בחפץ בו נעברת העבירה. ד. לא כל הפעילויות שהזכרת הינן בהכרח אסורות, משום שהצלבים אינם נחשבים עבודה זרה אלא אם כן השתחוו להם. (רמ"א יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמא סעיף א) לכן, למעשה נראה שמותר לך לייצג את העסק, וכמובן ככל שתוכל להשפיע עליהם להתרחק מעבודה זרה - תבוא עליך ברכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מה מחיר הכסף למצוות פדה"ב
תשובה:
המחיר מופיע בדף הבית של האתר (בצד ימין למטה) ומתעדכן אוטומטית בכל יום. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב כפי שראיתי היום באתר הנפלא שלכם, מופיע השיעור המעודכן של שווה פרוטה: 0.055 ש"ח רציתי לשאול מהו בעצם הסכום הזה? האם זה פחות מאגורה? כלומר במילים כמה אגורות זה? תודה רבה
תשובה:
זה חמש וחצי אגורות השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום אני מוהל . אשה שערכה בדיקה בתחילת הריון ואמרו לה בוודאות שהעובר זכר. מחודש רביעי פנו אלי הבעל והאשה והודיעו לי חד משמעית שאני אהיה המוהל של הבן שעתיד להיוולד בשעה טובה. ובע"ה אכן נולד בן ושוב פנו אלי הבעל בנפרד והיולדת ואף אם הבעל והודיעו לי שאני אערוך את הברית. כשניסינו לתאם מועד הם רצו בשעה 15:00 {כשעה לפני השקיעה} ביקשתי מהם שינסו להקדים בעוד כשעה כי אני מוזמן לעוד ברית, הם לא הסכימו בשום אופן, הודעתי להורים מהברית השנייה שלצערי לא אוכל לערוך עבורם את הברית כי התחייבתי לזוג הנכחי ואכן קיבלו את הביטול בהבנה ומייד סגרו עם מוהל אחר. כאן הגיעה ההפתעה שלי התקשר הסב {אב של אבי הבן} ואמר לי שמאחר והוא משלם על האולם בברית הוא רוצה להביא מוהל אחר. ואכן לא אני ערכתי את הברית. ידוע לי שהסב והמוהל גרמו לי נזק עצום הפסד של 2 בריתות. הם מודעים על כך. היום ברצונם לפצות אותי על העגמת נפש וההפסד שנגרם לי. שאלתי : א' האם ניתן לפצות על אבדן 2 מצוות חשובות כאלו. ב' אם כן כמה ? ג' מה עדיף עבורי ? לקבל פיצוי או לא ? שהרי אם אדם חשב לקיים מצווה ולא קיימה מעלה עליו הכתוב כאילו קיימה... אודה לתשובת הרב
תשובה:
שלום רב, בניסוח השאלה יש אי בהירות אם התביעה באה מהצד הרוחני של הפסד קיום המצוות או באה מהחלק הפיננסי. מצד אחד אתה כותב שגרמו לך נזק עצום הפסד של 2 בריתות וכו', שמשמעותו הפסד כספי, ומאידך, אתה שואל האם ניתן לפצות על אבדן 2 מצוות חשובות כאלו. כלומר שהטענה באה מהפסד המצוות החשובות. נראה שבזה יש גם לקחת את הצד של המזמין בשעת ההזמנה, האם התכוין לקחת אותך כפועל על כל משמעויותיו, או התכוין לזכות אותך במצוה, כשאח"כ האב יתן סכום ראוי ומכובד כפי שנראה לו, כפי שמקובל בהרבה מקומות (ועל זה המליצו המוהלים: "מל ולא פרע [=אבי הבן] כאילו לא מל..."). וכמובן שבאופן זה אין לך כל תביעה ממונית נגד האב, כיון שאין זה "תשלום" אלא "מתנה". והנה אם נדון שהתביעה היא מהצד הכספי: כיון שביטלת הזמנה אחרת בגלל ברית זו, הרי הדין מבואר בדיני פועלים שם פוסק השולחן ערוך (שלג ב): "במה דברים אמורים שאין להם עליו אלא תרעומת בשלא הלכו, דוקא בשלא היו יכולים להשכיר עצמם אמש כששכרם בעל הבית זה; אבל אם היו נשכרים אמש, ועכשיו אינם נשכרים כלל, הרי זה כדבר האבוד להם, ונותן להם שכרם כפועל בטל" כלומר לפי דברי השו"ע מי שעקב ההתקשרות עמו נמנע מהפועל להתקשר עם אחרים חייב מדינא דגרמי לשלם לפועל על כל מה שנתבטל - כפועל בטל. שעור פועל בטל בדרך כלל מחושב כמחצית מן הסכום המקובל באותו מקום או באותה חברה. על פי הרבנות הראשית התעריף המומלץ למוהל מוסמך (שאינו מומחה) הוא 1000 ש"ח לברית, וא"כ יוצא שעל האב לשלם 500 ש"ח, אולם לא ידוע לי שבמדינה בזה "אימצו" את ההמלצה לשלם 1000 ₪ על כל ברית, וצריך לברר אצל המזמינים הראשונים אם כוונתם היתה ג"כ להזמנת פועל, ולא לקיום מצוה, ואם כן - על איזה סכום סיכמו עם המוהל. עוד יש לדון בעניין זה על פי מה שכתב בפתחי חושן שכירות פרק י הערה י, שלכאורה אין כאן הפסד למוהל אלא מניעת רווח, ומסקנתו שאין להוציא מהמוחזק. כל זה אם התביעה היא על הצד של פועל. אם התביעה היא מהצד של הפסד מצווה, הרי מצאנו פיצוי על לקיחת מצווה בשיעור של 10 זהובים (ע' ש"ך יו"ד רסא א) שהוא סכום גבוה מאד (מחיר של כ80 גרם זהב), אלא לענ"ד בזה"ז כמדומה שאין תביעות כספיות כאלו, כמו שענין סבלונות לא קיים ועוד כיו"ב. לכן: א. לגבי שאלה א' – ב' אם ניתן לפצות, אם אתה מתייחס לפעולתו כמו פועל, אתה יכול לתבוע חצי ממה שהיו אמורים לשלם לך אותם שביטלת, וכל זה אם גם הם התייחסו אליך כפועל, ולא כעושה מצוה. ב. אבל אם אתה או המזמינים מתייחסים לפעולתו כעושה מצוה, אין לך תביעה כיון שבזה"ז לא נהגו לתבוע על איבוד ברכת המצוות. ג. כיון שברצונם לפצותך כדי שלא תהיה לך הקפדה וטענה עליהם, לכן גם אם התייחסת לפעולתו כפעולת מצוה, ראוי שיפצו אותך וגם ראוי שתקבל מהם, ותמחל להם, וזאת גם כדי שלא יחשבו ל"מחוסר אמנה" שאין רוח חכמים נוחה הימנו וי"א שנקרא רשע. ד. אם אתה יודע בעצמך שאתה מסוגל למחול בלב שלם מבלי שתשאר אצלך כל קפידא, גם בלי פיצויים, עדיף שתקיים "כל המעביר על מידותיו...", אבל נראה מעצם השאלה ומניסוחה שדבר זה יקשה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
שאלה:
כמה צריך לשלם לכהן עבור פדיון הבן
תשובה:
השער של חמשה סלעים לפי מטבעות ימינו מופיע בדף הבית באתר ומתעדכן מדי יום. למעשה יש כהנים שיש להם מטבעות של חמשה סלעים מכסף והם מקנים אותם לאבא והוא נותן להם אותן לשם הפדיון, באופן כזה נעשה בעצם הפדיון באמצעות המטבעות הללו ואין צורך לשלם לכהן סכום נוסף (אלא אם כן סכמו עם הכהן שהוא מקנה את המטבעות ובתמורה יקבל תשלום), אולם ראוי לכתחילה לשלם את מלא הסכום כפי השער של חמשה סלעים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מה הוא ערב קבלן? מה היא מכירת חמץ בערב קבלן? הרי כל המכירת חמץ היתר עיסקה היתר מכירה היא דבר שהרבנים עשו כדי לעקוף את דיני התורה הרי זה קומבינה!אז מה ההבדל בין זה לאחד שמוכר את ראותיו ואת פיו בשבת כך יוכל לעשן כל השבת אז מה ההבדל? בתודה מראש
תשובה:
שלום רב, ערב קבלן הוא ערב שניתן לגבות ממנו את התשלום גם בלי לפנות תחילה אל החייב עצמו. מכירת חמץ עם ערב קבלן משמעותה שישנו אדם שקיבל על עצמו להיות ערב קבלן ולשלם את התמורה על החמץ. באופן כזה נמנע החשש שמא הגוי לא ירצה לשלם ואז תתבטל המכירה. אין כאן שום "קומבינה" לעקוף את דין תורה. קודם כל עליך לדעת שמדין תורה אין צורך כלל במכירת חמץ ודי בכך שאדם יבטל בליבו את החמץ ועל ידי כך לא יעבור על איסור בל יראה ובל ימצא. אמנם חכמים חששו שאדם לא יבטל את החמץ בלב שלם ועל כן חייבו גם לבערו, ובמקרה שהדבר בלתי אפשרי - תקנו למכור את החמץ לגוי. בד"כ מבחינתו של המוכר המכירה היא רצינית בהחלט משום שהוא מוכן למכור את החמץ שנשאר לו לפני פסח תמורת כסף. מכאן הדוגמאות שהבאת אינן ממין העניין. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מה השווי בש"ח של 100 גרם כסף טהור לפדיון הבן ?
תשובה:
השווי מפורסם באתר של מכון כת"ר, ומתעדכן מידי יום. (בדף הבית בצד ימין למטה). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מהו סכום מחצית השקל בשקלים השנה, שנת תשע"ו?
תשובה:
תוכל למצוא את הסכום כפי שהוא מתעדכן בכל יום בדף הבית של האתר בצד ימין למטה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רציתי לדעת אם חברי הביאו לי כסף לחלק מתנות לאביונים ואני שילמתי את הסכום לעמותה באשראי שלי שמחלקת את הכסף לדוגמא הידברות אין קדושה על הכסף ואני יכול לקחת אותו נכון? דבר שני שאני רוצה לשאול שכולם הביאו לי כסף אני יכול לחבר הכול ולחלק לשני אביונים או שצריך לחלק את הכסף של כול אחד ואחד ולתת לאביון ? תודה
תשובה:
שלום רב, א. בלי להתייחס לעמותה זו או אחרת - באופן עקרוני אם קבלת כסף לשם מתנות לאביונות ומטעמי נוחות אתה משלם את הסכום שקבלת בכרטיס אשראי שלך - תוכל לקחת את הכסף שקבלת לעצמך. ב. אתה יכול לעשות זאת,. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, במקום העבודה שלי - חברה ישראלית-בורסאית, הנסחרת גם בארץ וגם בארה"ב יש בפינות הקפה חמץ שעבר עליו הפסח בחברה - שלא עשתה מכירה לגוי. הנחת היסו שלי הינה שיש בו איסור חמץ שעבר עליו הפסח, אך לפתע גבר התיאבון ועלה בי הספק - אולי מכיוון שאים פה בעלות "מובהקת" של מישוה/יש בעלות חלקית של גויים - האיסור אינו תופס. חיפשתי באתר וברשת ולא מצאתי התייחסות. אשמח מאוד לתשובה! תודה.
תשובה:
שלום רב, יש הסוברים שהיות שעל פי החוק החברה היא אישיות משפטית בפני עצמה לא חל עליה איסור חמץ וממילא אין כאן דין של חמץ שעבר עליו הפסח. צד נוסף להקל כאן שאולי רוב מחזיקי המניות הם גויים. לכתחילה אין לסמוך כך, אולם, במקרה של צורך גדול, היות שאיסור חמץ שעבר עליו הפסח הוא דרבנן ניתן לסמוך. (עם זאת, נדמה לי שאכילת החמץ שבפינת הקפה אינה בגדר צורך גדול, וניתן בלא הוצאה גדולה לרכוש חמץ המותר לכתחילה לאחר הפסח). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
עובדים ומעסיקים
שאלה:
האם ניתן להסכים בחוזה על תנאי תשלום "שוטף + 60" או שיש בכל זאת איסור "הלנת שכר"?
תשובה:
אם הדבר מותר על פי החוק - מותר לעשות כן גם על פי ההלכה, והיות שהדבר נעשה בהסכמה של שני הצדדים אין בכך משום איסור "הלנת שכר". עם זאת, במצב כזה בעל הבית אינו מקיים מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו". כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, אני עובד בחברה פרטית. אנחנו כ- 10 עובדים. הבעלים מוכר את החברה. רציתי בבקשה לדעת האם מבחינה הלכתית הוא חייב לנו "בונוס" כלשהו מסכום המחירה או תוספת למשכורת או פיצוי כלשהו. בתודה רבה מראש. רפאל.
תשובה:
רפאל שלום, היות שאתם אינכם שותפים בחברה אלא עובדים בה, הבעלים אינם חייבים לתת לכם דבר מסכום המכירה. עם זאת, אם מכירת החברה תגרום לפיטורין שלכם - אתם זכאים לפיצויי פיטורין כפי שנקבע בחוק. כך יהיה גם אם אינכם מפוטרים אלא שאתם נדרשים לשנות באופן משמעותי את תנאי העבודה. במצב כזה אתם רשאים להודיע על הפסקת עבודתכם בחברה ואז ותחשבו כמי שפוטרו ותהיו זכאים לפצויי פיטורין כנ"ל. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
עובדת בעמותה אותה אני מנהל התפטרה ביוזמתה ואנו מתלבטים בדבר פיצויי הפיטורין. מחד - מדובר בעובדת מסורה שאנו מעריכים את עבודתה והיינו רוצים לבטא זאת גם בתשלום פיצויי פיטורין מלאים. מאידך - כספי העמותה הם כספים שנתרמו ע"י תורמים שונים לשם קידום פעילותה של העמותה ואיננו בטוחים שאנו רשאים להשתמש בהם לתשלום שאיננו מעוגן בחוק. מהי דעת תורה בענין?
תשובה:
שלום וברכה, במקומות עבודה רבים מקובל שגם במקרים של התפטרות מקבל העובד פיצויים כאילו פוטר. הדבר תלוי כמובן בנסיבות בכל מקרה ומקרה, אך באופן כללי ניתן לומר שאם בעל הבית מבין את הצורך של העובד בהתפטרות (למשל נסיבות משפחתית, שינוי מקום מגורים וכדו') מקובל וראוי שבעל הבית יתן לעובד פיצויי פיטורין כאילו פוטר. פוסקי ההלכה ראו במצוות הענקה לעבד עברי מקור ממנו ניתן ללמוד על כך שראוי שלא לשלח את העובד ריקם, ומבחינה זאת אין הבדל בין אם מדבר בפיטורין או בהתפטרות מוצדקת של העובד. היות שכאמור נתינת פיצויי פיטורין במקרה של התפטרות שהצורך בה מובן הינה דבר ראוי ומקובל, מותר לך להשתמש לשם כך בכספי העמותה שניתנו על מנת שהעמותה תנוהל באופן ראוי ובהתאם למנהג המקובל. זאת ועוד, יחס טוב ומתחשב לעובד שמתפטר משפיע לטובה על תחושתם של העובדים הממשיכים לעבוד במקום מה שבודאי תורם לאיכות עבודתם - ומבחינה זאת תשלום פיצויים לעובד המתפטר הוא אינטרס של העמותה. לכן: אם מדובר בהתפטרות שהצורך בה מובן, ועובדת מסורה - מותר לכם לתת לה פיצויי פיטורין כאילו פוטרה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ננסה לספר בקצרה את הסיפור. מסרתי שני שיעורי תורה ביישוב דתי בחודש נובמבר. התשלום התעכב והתעכב והתעכב, למרות תזכורות חוזרות שלי. לדברי רכזת התרבות, העיכוב היה במתנ"ס. בתחילת יולי (!) קיבלתי סוף סוף צ'ק מהמתנ"ס. הם היו חייבים לי 500 ש"ח, ושילמו לי 541, ללא כל הסבר. שאלתי את הרכזת על מה התוספת, והיא פטרה אותי ב"לא יודעת". חברתי, שהיא יועצת הלכה, הפנתה את תשומת ליבי שייתכן שיש פה ריבית פיגורים ואולי זה אסור. אני לא מכירה את האנשים במתנ"ס ואין לי את מי לשאול מה פשר התוספת. הצ'ק הופקד. האם בשלב זה מוטל עליי לעשות משהו או שמותר לי לקבל את הצ'ק שהופקד? בתודה שרה
תשובה:
שלום וברכה, מותר לך להשאיר את הכסף שהופקד אצלך ואינך חייב להחזיר, וזאת מכמה סיבות: א. יש אומרים שאין איסור ריבית כאשר מדובר בחוב של שכר (בשונה מאשר בהלוואה). ב. יש אומרים שאין איסור ריבית כאשר התוספת על הקרן נועדה לפייס את העובד או לפצות אותו על ההפסד שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב בתשלום. ג. היות שמדובר ביישוב דתי - קרוב לודאי שיש להם היתר עסקא שלפיו כל חוב שיש בו חשש ריבית נחשב כעיסקא והריבית אינה אלא שותפות ברווח המותרת. ד. גם היא היה חשש כלשהו – זהו רק חשש דרבנן של ריבית מאוחרת, ובכגון זה אם כבר הפקדת את השיק – אינך חייב להחזיר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה מוסד חינוכי שהיה בבעלות פרטית, הועבר למשרד החינוך, האם יש חובה הלכתית לשלם פיצויים עבור שנות העבודה, לטענת המוסד הם לא פיטרו את העובד, ומאידך העובד לא יקבל פצוי ממשרד החינוך עבור שנות עבודתו ברשת הפרטית
תשובה:
שלום רב, חוק פיצויי פיטורין התקבל על ידי כל בתי הדין וגדולי ישראל כמחייב מבחינה הלכתית. כ"כ בשו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קסז. וראה פסקי דין - ירושלים (דיני ממונות ובירורי יהדות ג עמוד קצא) שם ביה"ד מדקדק בלשון החוק על מנת לחשב את שיעור הפיצויים. וראה בשו"ת תשובות והנהגות של הרב שטרנבוך כרך ה סימן שסג הקובע כי יש לקבל את חוק פיצויי הפיטורין ככתבו וכלשונו "בפיצויי פיטורין שעיקר חיובם אינו מדין תורה אלא מצד מנהג המדינה וקי"ל שכירות פועלים הכל כמנהג המדינה, היינו דוקא מה שכתוב במפורש בחוק כהסדר לפיצויים, והשוכר את הפועל שניהם מקבלים על עצמם את מנהג המדינה". בלשון החוק מפורש כי שינוי מעביד אינו משפיע על זכאותו של העובד לפיצויי פיטורין על כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה וכך מפורש בסעיף הראשון לחוק "מי שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי-פיטורים". זוהי משמעותו הפשוטה של החוק וכך מנהג בתי המשפט לפרשו (ראה ד"מ 2481/02 טלי שני נ' רנ"ר החברה לפיתוח גנים בע"מ ). עקרון זה נקרא "עקרון רצף הזכויות" והוא מנהג פשוט המחייב גם על פי ההלכה. בנוגע לשאלה האם עצם המעבר של מקום העבודה ידים פרטיות לידים ציבוריות מהווה עילה לקבלת פיצויי פיטורין הדבר אינו מפורש בחוק וממילא יהיה נתון לפרשנות של בית הדין (גם בתי המשפט מתחבטים בשאלה זו ומכריעים בה לפי שיקול דעתם בכל מקרה לגופו). לעניות דעתי התנאים של משרד החינוך בדרך כלל טובים יותר (לאורך זמן) ולכן עצם העברת הבעלות אינה מהווה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" שהובילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורין אולם בהחלט יתכן כי בחינה של המקרה לגופו עשויה להוביל למסקנה שונה. למעשה עליך לדרוש ממשרד החינוך את שמירת זכויותיך הדבר מחוייב על פי ההלכה וכן על פי החוק. אם המשרד יסרב לכך יש לפעול בכלים משפטיים. במידה ואכן יתברר כי מסיבה זו או אחרת אכן רצף זכויותיך יפגע מסתבר כי תהיה שמורה לך הזכות להתפטר ולקבל פיצויי פיטורין שכן אין לך הרעת תנאים גדולה יותר מאיבוד זכויות עבודה של שנים. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
שלום וברכה. אשתי נמצאת בימים אלו בשהלי חופשת הלידה שלה. האם מותר לה להאריך את חופשת הלידה שמגיעה לה מהמדינה על חשבון ימי מחלה?(שגם הם מגיעים לכל עובד) בעיקרון חופשת לידה (בתשלום)נגמרת לאחר שלושה וחצי חודשים. לאחר מכן אפשר להאריך את החופשה ללא תשלום. אך אם נחשבן זאת ע"ח ימי מחלה אז נקבל כסף בתורת חולה. יש לציין שדבר זה נהוג כיום. עד כמה אנחנו מתחשבים בכך שההלכה מתייחסת ליולדת כחולה כל 24 חודש לעניין צומות? כמו כן ממי יוצא הכסף של חופשות המחלה? מהמעסיק? ביטוח לאומי? מהעובד (בצורה זאת או אחרת)? תודה רבה
תשובה:
שלום רב נחלקו הפוסקים האם חל על המעביד לשלם לעובד שחלה עבור הימים בהם נעדר מעבודתו. אולם מנהג העולם המחייב גם על פי ההלכה לעשות כן בגדרי חוק דמי מחלה הקובע כי על המעביד לשלם לעובד עבור ימים אלו באופן כזה או אחר. אי לכך יש לקבל גם את הגדר החוק ל"מחלה": "מחלה" – אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי יולדת אחרי ימי משכב הלידה אינה עונה להגדרה זו ולכן קבלת חופשת מחלה בנסיבות אלו הינה אסורה מדין הונאה. יוער כי למרות שאין זה מקובל לדרוש אישור מהרופא ומרבית מקומות העבודה מסתפקים בהצהרת העובד על מחלתו ברור ששום רופא לא היה נותן אישור אמין במקרה זה (אלא אם כן המצב ח"ו מצדיק זאת) ולכן הצהרה זו אינה אלא שקר שמטרתו להוציא ממון שנאסר מן התורה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
שלום רב, בחודש דצמבר האחרון קיבלתי תוספת במשכורת של 10% עבור גמול חינוך כיתה. קיבלתי את התוספת רטרואקטיבית מספטמבר. מאז תוספת זו ממשיכה להופיע בתלוש שלי. איני מחנכת כיתה. ביררתי עם 2 המנהלות שאני עובדת תחתן, ושתיהן אמרו שהן לא מדווחות עלי חינוך כיתה. פניתי לטלר שכר של משרד החינוך לדווח על הטעות. היא ענתה לי "על פי בדיקה מגיע לך גמול חינוך משום שאת מבצעת שעות מתיא וטרום הכניסה שלך לאופק קיבלת את התוספת הנ"ל." (ציטוט מתוך המייל ששלחה לי). האם עלי לברר הלאה את הנושא (כי אני די בטוחה שלא מגיע לי. גם בעבר מעולם לא חינכתי כיתה)? או שאפשר להסתפק בבדיקה הנ"ל ולקבל את הכסף? כמו -כן, במידה ובעתיד משרד החינוך ירצה לקחת הכסף חזרה (כפי שסופר לי ע"י כמה מורות שניתן להן שכר שגוי ואז משרד החינוך לקח חזרה בתוספת ריבית וכו) האם מותר לי להתנגד לכך שיקחו בטענה שאני ביררתי ואושר לי שזה מגיע לי? בתודה מראש על ההתיחסות לפרטי השאלה. א.ה.
תשובה:
שלום רב, אם להבנתך המייל ששלחו לך מבוסס על נתונים שגויים עליך לשלוח למשרד החינוך את הנתונים הנכונים בכדי שלא תקחי כספים שלא מגיעים לך וכן כדי שלא תצטרכי להשיב לאחר מכן כשיתבעו ממך. אם הנתונים שבמייל הם נכונים - כנראה אין זהו טעות ומותר לך לקחת. אם בכל זאת יקחו ממך בעתיד - עליך יהיה לבדוק היכן הטעות. אם יתברר שבאמת שילמו לך בטעות לא תוכלי להתנגד. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום עליכם גנן שלח את הפועל שלו לגינה שלי, בטעות, במקם לגינה אחרת אליה הוזמן. הפועל ביצע עבודת ניקוי במשך זמן רב, עד שנודעה הטעות, ואז הלך לו. הגנן לא ביקש תשלום עבור עבודתו. (במקרה זה גם אמרנו לו שהוא טועה, אך הוא המשיך לעבוד.) שאלתי עקרונית. האם אני חייב לשלם לו עבור עבור העבודה אף שלא בקשתיה? ואם איני מטפל בגינה כי אין לי כסף אפילו לצרכי ההכרחיים? בברכת התורה
תשובה:
שלום רב ברמת העקרון אדם חייב לשלם עבור עבודה שנעשתה עבורו גם אם הוא לא הזמין אותה, ובלבד שלאחר מעשה הוא שמח בה או לכל הפחות מעוניין בהשארתה. אלא שגובה התשלום נקבע לפי השאלה האם האדם היה עושה מלאכה זו בכל מקרה. אם כך ברמת העקרון יתכנו שלשה מצבים (על פי הגמרא בבא מציעא קא ע"א והשו"ע שעה א): 1. האדם אינו מעוניין כלל בעבודה לא לפני מעשה ולא לאחר מעשה. את חוסר העניין הוא אמור לבטא בדרישה להשבת המצב לקדמותו. במקרים בהם לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו נחלקו הפוסקים (קצות ונתיבות בסימן שו) ולמעשה יש לבחון האם מדובר בדרישה אמיתית או בדרישה למראית עין. במקרה שלך אם גם בשנים שעברו לא טיפלת בגינה כלל משיקולי חוסר תקציב וכך עשית גם השנה מסתבר כי טענתך איני מעוניין בכלל כלל הינה טענה אמיתית ואינך צריך לשלם כלל. טענתך זו מתחזקת בכך שהודעת לו באמצע עבודתו שהוא טועה ועליו לעבור לגינה אחרת. 2. לו הדבר היה תלוי בו האדם לא היה עושה את העבודה בעצמו אך כיוון שנעשתה הוא שמח בה ומעוניין בשארתה. במקרה זה קובעת ההלכה כי על האדם לשלם לעובד את הוצאותיו. במסגרת הוצאותיו יש לכלול שימוש בחומרים (אם נעשה) וכן שעות עבודה של פועל פשוט בתחום הגינון (רשי ב"מ קיז ע"ב) (ניתן לברר זאת לפי המחיר אותו משלם קבלן גינון לפועליו). 3. האדם היה עושה את העבודה בעצמו או מזמין פועל אחר שיעשה אותה (מסתבר כי זהו אינו המקרה שלכם) עליו לשלם לעובד כמחיר המקובל לשלם לגנן על ביצוע עבודה בסדר גודל שכזה. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
אני גננת הסוגרת את הגן כשאחרון הילדים נאסף בידי הוריו. כשהורה מאחר לאסוף את ילדו אני נאלצת להשאר בגן אחרי השעה הנקובה שהוסכמה בחוזה, והמעסיקה שלי מוכנה במקרה הטוב לשלם לי את תוספת הזמן לפי השכר הרגיל שלי. אני אינני מוכנה להשאר מעבר לשעה המתוכננת ולטענתי גם אם מאלצים אותי להשאר מעבר לשעה, לא ייתכן ששכרי יהיה כאילו עבדתי רגיל (השארות לא מתוכננת פוגעת בתוכניותי הפרטיות, לרבות חוסר אפשרות לסוע באוטובוס שכמובן לא ממתין לי). כמה מחויב לשלם מעסיק עבור שעה בלתי מתוכננת?
תשובה:
שלום וברכה מעסיק אינו יכול לדרוש מעובד לעשות דבר שלא סיכם על כך מראש. אולם אין זה אומר כי את יכולה לסרב. זה אומר כי זכותך להתפטר ואף לדרוש על כך פיצויי פיטורים. התורה משאירה את הבחירה האם להמשיך בעבודה בידי העובד. אם החלטת, מכל סיבה שהיא שלא להתפטר אלא לעמוד בדרישות החדשות, על אף חוסר הנעימות שבהן, זוהי בחירה שלך ואת זכאית כמובן לתשלום עבורן. במידה ומדובר בשעות נוספות על פי הגדרתן (מעבר לשמונה שעות ביום לשבוע עבודה בן ששה ימים ותשע שעות ביום לשבוע עבודה בן חמשה ימים) על המעביד לשלם תוספת של 25% לשכר על השעתיים הראשונות (מעבר לכך 150%). במידה ומשך הזמן הנדרש ממך על מנת לחזור הביתה התארך בשם העבודה הנוספת (כגון שבדרך כלל את מגיעה בחצי שעה הביתה וביום בו את מתעכבת את מגיעה בשעה הביתה) מסתבר כי את זכאית לדרוש תשלום גם עבור זמן זה. תוספת ביאור לנקודה האחרונה: על פי שורת הדין (בבא מציעא פג ע"ב) זמן החזרה מהעבודה אינו נחשב כזמן עבודה בפועל. אולם כבר ההלכה אומרת (שם) כי הדבר מושפע ממנהג המדינה. מנהג המדינה המקובל הוא שלא משלמים שכר אלא עבור זמן העבודה בפועל. אולם המקובל לפסוק בבתי המשפט כי אם המעסיק נתן לעובד הוראה המאריכה את זמן הגעתו או חזרתו מהעבודה הוא זכאי לשכר על ההארכה (דב"ע מד/3-143 פד"ע טז 269). על אף שיש מקום להסתפק האם לפסיקה זו ישנו תוקף מחייב על פי ההלכה מסתבר שהיא יצרה מנהג מקובל במקרים כעין אלו והמנהג בוודאי מחייב גם על פי ההלכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
אני העסקתי מטפלת בביתי מזה 17 שנה. לבקשתה שילמתי לה "בשחור" במזומן במשך כל השנים האלה. בשנתיים האחרונות היא כבר לא תפקדה אך לא היה לי לב לפטר אותה מתוך הכרת הטוב. היא מעל גיל 70. ברוב שנות העבודה היא נתנה מעל ומעבר וגם אני נתתי לה מתנות גדולות. מקרר, מקפיא ובעצם כל מה שהוצאנו מהבית העברנו אליה. לפני 10 שנים אנחנו עברנו משבר כלכלי גדול, איבדנו את הבית וכן בעלי לא עובד כבר 10 שנים. איכשהו הצלחנו להתאושש אך בתקופה האחרונה המצב הכלכלי שוב החמיר ואין באפשרותי לשלם לה ולכן הודעתי לה בצער על הפסקת עבודה. לפני שנים רבות שילמתי לה פיצוי על מספר שנים, במזומן. לפי זכרוני זה היה על 4-5 שנות עבודה. במהלך השנים היו עליות וירידות בשכר ואם אינני טועה גם תקופה שהיא לא עבדה, אך כאמור הדברים לא רשומים ואין לי היום מידע מדויק. הבוקר היא ניגשה וביקשה ממני פיצוי על 15 שנות עבודה. לטענתה שילמתי לה פיצוי רק על שנתיים. זהו מכה כלכלית אדירה עבורי. מה גם שאני בכלל לא בטוחה שזה אכן מגיע לה. אני לא רוצה להגיע לדין תורה ואני לא רוצה חס וחלילה לעבור על ההלכה. השאלה אם לפי ההלכה אני אכן צריכה לשלם את הסכום שהיא מבקשת. חודש שכר כפול 15 שזה 45 אלף שקל (לפי השכר שהיא קיבלה בשנתיים האחרונות) אודה מאד לעזרתכם
תשובה:
שלום וברכה עקרונית ההלכה אוסרת לתת תשובה סופית על שאלה בדיני ממונות מבלי לשמוע את שני הצדדים שכן כמעט תמיד משמיעת טענות שני הצדדים מתבררות עובדות חדשות אשר שופכות אור על המציאות ועשויות לשנות את הפסיקה באופן משמעותי. אעפ"כ נוכל לתת את עקרונות ההלכה מתוך תקווה שלאחר מכן אם יתברר כי ישנם פערים בינכן תצליחו ליישב את ההדורים: א. על פי ההלכה כאשר מעביד מפטר עובד הוא חייב לשלם לו פיצויי פיטורים כחוק. שעור פיצויי הפיטורים הוא משכורת חודשית אחרונה כפול שנות ההעסקה. ב. העובדה כי השכר שולם ב"שחור" אינה פוטרת אתכם מחובת תשלום פיצויי פיטורים. ג. אני מבין משאלתך כי היו פיטורין בעבר הרחוק אשר שולמו פיצויים בגינם אלא שהמחלוקת ביניכם היא מה היה משך התקופה עבורה שולמו הפיצויים. בנקודה זו ידך על העליונה שכן את הנתבעת ועליה יהיה להוכיח שמגיע לה ממך סכום גבוה יותר. לכן מצד הדין את צריכה לשלם לה על 13 שנים בלבד (מכיוון שאינך זוכרת את השנה החמישית בוודאות עליך לשלם גם בעברה שכן מוסכם עליך כי נתחייבת בזמן כלשהו לשלם בעבור שנה זו אלא שאינך זוכרת אם שילמת או לא שילמת את מה שהיית חייבת בו). ולמעשה את חייבת לשלם לה 39000 ש"ח. אם כן קיים ביניכן פער של 6000 ש"ח בלבד. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
לכל השאלות
ירושות וצוואות
שאלה:
שלום רב, ברצוני לברר האם אדם המעוניין להוריש לאחת מבנותיו (הנמצאת במצב כלכלי מורכב) חלק גדול יותר מיתר אחיה (במשפחה בת 4 ילדים כאשר אין בן בכור- אם זה משנה) רשאי לעשות זאת מבחינה הלכתית. תודה
תשובה:
אפשר לקבוע בצוואה שהבת תקבל יותר מאחיה, אך צריך לנסח את הצוואה באופן המועיל על פי דין תורה. אם הצוואה נוסחה באופן נכון, אין זו ירושה אלא מתנה שהאב מחלק לפני מותו כראות עיניו, ולכן אין מניעה שהבת תקבל כפי שהאב חושב שראוי שתקבל. כל טוב. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, אנו מעוניינים לעדכן את חברות הפנסיה והביטוח שלנו במוטבים ובחלוקת הרכוש ביניהם. יש לנו שני בנים קטנים ורצינו לדעת האם ניתן לחלק את הרכוש ביניהם שווה בשווה, ולא לתת פי שניים דווקא לבן הבכור. תודה ובשורות טובות!
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה בכור מקבל פי שניים רק ב"מוחזק" דהיינו בכספים או נכסים שהיו בפועל ברשות האב בשעת פטירתו ולא ב"ראוי" דהיינו בכספים שחייבים לו אך לא היו ברשותו של האב בעת הפטירה. יש אומרים שאף כסף המופקד בבנק דינו כראוי ולא כמוחזק ולכן אין הבכור מקבל בו פי שניים. (ע' שו"ת יביע אומר חלק ח - חושן משפט סימן ח). אם פקדון בנק מוגדר כ"ראוי", כל שכן שכספי פנסיה וביטוח יוגדרו כ"ראוי" וממילא אין לבכור בהם פי שניים. מכאן שאין מניעה לחלק את הרכוש בשווה. כל טוב ואריכות ימים השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אחותי לוותה 20000 ש"ח מאחי הבכור שנפטר ז"ל ההלוואה נעשתה אחרי שאחי כתב את הצוואה שלו, ובה לא צוין דבר לגבי החוב. האם עליה להחזיר את החוב או לא?
תשובה:
שלום רב, קשה לענות על השאלה בלא לראות את הצוואה ולבדוק מה היא כוללת ומה היא אינה כוללת. על כן אני יוכל לומר רק באופן כללי שיש צורך להחזיר את הלוואה ליורשים, אלא אם כן עולה מתוך הצוואה באופן ברור שהאח מחל על החוב. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד במדינה ישנה וועדה שנקראת "וועדת העזבונות".פעילותה מבוססת על ריכוז כספים מכל העולם מאנשים שנפטרו והועידו את כספם לטובת המדינה לחלוקה לעמותות.הכסף מרוכז אצל האפוטרופוס הכללי ומשם לפי המלצת הוועדה הכסף עובר לעמותות המבקשות דרך משרדי הממשלה השייכים לאותו תחום של הנתמך.כל עמותה המעוניינת בתמיכה מגישה בקשה והוועדה בוחנת את הבקשה מצדדים שונים ומחליטה האם וכמה לתמוך. התורה קובעת לנו דיני ירושה ובשביל לקבוע שהכסף ילך למקום אחר יש צורך להשתמש בלשון נתינת מתנה שתחול רגע לפני הפטירה.ככל הנראה אין טפסים מסודרים עם ניסוח ובטח שלא בדקדוק ההלכתי הנצרך.ואם כן נשאלת השאלה: א.האם יש תוקף הלכתי לפעילות הוועדה-ואם לא מה צריך לעשות ע"מ לתקן את העניין.(בהנחה שתהיה לנו אפשרות מעשית לתקן) ב.האם יש היתר לעמותות להיתמך מכספים אלו. מהמעט שעיינתי אני מבין שלמרות שקיימא לן כר' יהודה שהמתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים, הגמרא בבבא בתרא קכו ע"ב אומרת שבירושה אין זה שייך משום שהיסוד של ר' יהודה הוא מחילה וכאן היורש אינו מוחל בסתמא."הקצות" אומר שכל דברי הגמרא זה רק בחלק הבכור המוגדר כחלק נוסף ומתנה ששייך מושג מחילה לגביו אבל חלק הפשוט אינו יכול להימחל כיוון שאין זה עניין ממוני אלא איסורי בהגדרה דינית להיותו "יורש".וכן משמע ברמב"ם נחלות ו,א שמחילה לא תועיל.ואם כן כל עוד לא תהיה לשון מפורשת של מתנה קודם למיתה לכאורה המתנה לא תחול. ברור שצריך לבחון כל מקרה ונוסח לגופו אבל האם ניתן לפתור את הבעיה באופן עקורני ויסודי לכל המקרים? מדובר על סכומים עצומים של עשרות מליונים בשנה למאות עמותות וע"כ חשוב לי לברר עניין זה לעומקו. אם יש צורך לברר פרטים מציאותיים אוכל לברר עם אימי שהיא מנהלת הוועדה. בתודה, איתמר קליין. החשמונאים 3 פ"ת Itamar10@inn.co.il 0545856848
תשובה:
יישר כח לשואל על שאלתו הנכבדה בנושא החשוב. לגופו של ענין, יש להקדים שאם מדובר בנפטרים שאינם בני ברית, אין שאלה ממונית ביחס לכסף, והרי זה מותר לגמרי, וזאת ע"פ פסק פעמוני זהב (חו"מ סי' רפ"ג) שבגוי לא שייך האיסור להעביר נחלה מבנו. אמנם יש לדון מצד שאין ראוי לקבל צדקה מגויים, כפי שלמדו מהכתוב "ביבוש קצירה תשברנה", כמובא בסוגיה בב"ב (י ע"ב), ונפסק בשו"ע (יו"ד סי' רנ"ד ס"א). אבל בהנחה שהנידון הוא בכספי נפטרים בני ברית, יש לברר מספר נושאים. א. מה שדן השואל, האם שייך כאן מתנה על מה שכתוב בתורה. ב. האם דינא דמלכותא מועיל לשנות דין ירושה. ג. האם יש תוקף לצוואות שנעשו שלא ע"פ דין תורה. א. מתנה על מה שכתוב בתורה בענין מתנה עמש"כ בתורה, לכאורה אין זה בהכרח נוגע לנידון זה, כיון שרק אם אדם אומר בלשון "ירושה" שפלוני יירש, כשאין הוא ראוי לרשת, אז אין תוקף לדבריו, כמבואר בשו"ע (חו"מ סי' רפ"א ס"א): "אין אדם יכול להוריש מי שאינו ראוי ליורשו...". אבל בנידונינו מן הסתם מדובר באנשים שערכו צוואה אצל עו"ד, בה הם נותנו או ייעדו את כספם לטובת המדינה. א"כ אין כאן שאלה של "ירושה" למי שאינו ראוי לרשת. השאלה העומדת כאן, היא מצד שיתכן שהצוואה לא נוסחה באופן שיש לה תוקף ע"פ דין תורה, וכיון שכך הרי זה כאילו אין צוואה ואז הבנים או היורשים האחרים ע"פ ד"ת יזכו בכסף, ויהיה אסור להעביר את הכסף לרשותו של האפוטרופוס הכללי. במצב זה תעלנה השאלות שהעלה השואל באשר לתקפה של וועדת העזבונות, ולגבי האפשרות להסתייע הכספים הנמצאים שם. יש לדון בתחילה אם מנהג או דינא דמלכותא מהני לשנות דין ירושה של תורה, ואח"כ לדון לגבי צוואות שאין להם תוקף ע"פ ד"ת אלא רק בערכאות. ב. מנהג או דינא דמלכותא לא מועיל לשנות דין ירושה של תורה הלכה פסוקה ברמ"א (שו"ע חו"מ הל' גזילה, סי' שסט סע' יא): "הנושא אשה במקום שדנין בדיני עובדי כוכבים, ומתה אשתו, לא יוכל אבי אשתו או שאר יורשיה לומר כל הנושא אשה על דעת המנהג הוא נושא, ונדון הדבר בדיני עכו"ם דאם מתה יורשה בעלה או כדומה לזה, וליכא בזה משום דינא דמלכותא (ב"י בסימן כ"ו בשם תשובת הרשב"א), דלא אמרינן דינא דמלכותא אלא בדבר שיש בו הנאה למלך או שהוא לתקנת בני המדינה, אבל לא שידונו בדיני עכו"ם, דאם כן בטלו כל דיני ישראל (מהרי"ק שורש קפ"ז)". ובפתחי תשובה (שם ס"ק ג) הביא תשובת חתם סופר (חו"מ סי' קמ"ב) בנידון של אשה שעשתה בערכאות של עכו"ם, וסילקה בעלה מירושתו וחילקה נכסיה ליורשיה, אי הצואה קיימת או לא. וצידד הרב השואל לקיים צואה זו, והוא ז"ל האריך לסתור דבריו, והבעל יועמד חי בחלקו כפי חקי ומשפטי התורה. עכ"ד. ובשו"ת רדב"ז (ח"ד סי' קכ) כתב לגבי מי שרוצה באמצעות ערכאות להוציא מהיורש האמיתי: "...הרי ענשו חמור יותר מן הגזל והעושק והחמס, כי כל אחד מאלו אפשר שיעשה תשובה כיון שיודעים שגזלו, אבל זה חושב שזכה בדין והוא לא זכה. ודומה לאותן כ"ד דברים שמעכבין את התשובה, ומלבד זה משפיל ומפיל חומת תורתינו...". כמו כן נפסק ברמ"א (שו"ע חו"מ הל' נחלות, סי' רפא סע' ד): "...אבל בבכור, אם אמר (=האב) יירש כפשוט, או שאמר לא יטול פי שנים, או לא יירש פי שנים, לא אמר כלום, שנאמר לא יוכל לבכר את בן האהובה (דברים כא, טז). הגה: ואפילו במקום שנהגו שאין הבכור נוטל פי שנים, אין לילך אחר המנהג הואיל והוא נגד דין תורה (מהרי"ק שורש ח')". הב"י (חו"מ סי' כו) הביא את תשובתו הנרגשת ומאלפת של הרשב"א ז"ל, שכתב שם: "...אבל ללמוד מזה לילך בדרכי העכו"ם ומשפטיהם ח"ו לעם קדוש לנהוג ככה, וכ"ש אם עתה יוסיפו לחטוא לעקור נחלה, הסומך על משענת קנה הרצוץ הזה ועושה אלה מפיל חומות התורה ועוקר שורש וענף והתורה מידו תבקש. ואומר אני שכל הסומך בזה לומר שמותר משום דינא דמלכותא טועה וגזלן הוא, ואפילו גזילה ישיב רשע מיקרי..." וכתב על זה בשו"ת ציץ אליעזר (חט"ז סי' נב): "דברי הרשב"א מרעישים המה, ויש בהם אזהרה נוראה שלא לעקור נחלה, ומשמיענו כי טועה וגזלן הוא מי שסומך לומר שמותר משום דינא דמלכותא דינא, דבנחלות אעפ"י שזה ממון אי אפשר לעקור, לפי שנא' בפ' נחלות והיתה זאת לכם לחוקת משפט, לומר שחוקה זו לא תשתנה ואין התנאי מועיל בו". ממקורות אלו, וכן ממקורות נוספים, למדנו שאין בכח מנהג או דינא דמלכותא בכדי לשנות דיני ירושה שנתנה התורה, וכ"פ בפתחי חושן (ח"ח הל' ירושה, פ"א סע' ב). ג. חובת הזהירות ברכישת עזבונות ולימוד זכות על מנהג העולם הפתחי חושן (שם, פ"ד סע' לד) כתב: "צוואה שאין בה קנין ואין לה תוקף ע"פ דין תורה, אסור לגבות בה, ויש אומרים שמ"מ אם כבר הוגשה לערכאות יש בה משום מצוה לקיים דברי המת". וכפועל יוצא מהנ"ל, כתב שם (הע' סט): "...ולכאורה יש להזהר כשקונים חפצים, ובפרט קרקעות, שהקונה מהמקבל (=שקיבל מערכאות מנכסי המת שלא ע"פ ד"ת) דינו כקונה דבר גנוב וגזול. והעולם אינם נזהרים לברר אם המוכר זכה בדבר זה ע"פ דין תורה. ודבר זה מצוי הוא ובפרט כשקונה מאנשים חילוניים". ובהמשך ניסה לדון לכף זכות בג' טענות: א. מסתמא מחלו היורשים האמיתיים אם מתוך שוגג ואם מתוך אונס. ב. מסתמא היורשים האמיתיים התיאשו מנכסים אלו והרי זה כעין זוכה מן ההפקר. ג. יתכן שאם היורשים התרצו וחילקו את הירושה ע"פ ערכאות, הרי מחלו זה לזה. ואע"פ שעברו על איסור ערכאות, מ"מ בדיעבד אין זה גזל. וסיים: "אבל פשוט הוא שאם יודע שהמוכר זכה בחפץ או בקרקע רק ע"פ ערכאות שלא מדעת היורשים, שנראה שאסור לו לקנות החפץ, אא"כ יסכימו היורשים האמיתיים לכך". ונלע"ד שאכן כפי שכתב שם, אין זה אלא ניסיון לדון לכף זכות, אבל אליבא דאמת יש לדון בטעמים שכתב: על טענה א. אם ידוע שבאמת היורשים האמיתיים לא מחלו, ונמצא שיש חשש גזל בכסף. על טענה ב. הרי יאוש לבד אינו מועיל, אלא דווקא עם שינוי רשות, ולכן לא מהני בקרקעות. כמו כן בנד"ד יש לעיין מצד שלא מהני יאוש בחוב, לפי מה שהביא בהגהות הט"ז (חו"מ סי' קס"ג ס"ג) את שיטת הגאון חכם צבי ז"ל, דלא מהני יאוש בחוב, כיון דנתחייב גופו לשלם בפריעת בעל חוב, לא פקע ע"י יאוש. והובא בנתיה"מ (קסג חידושים סקכ"א). על טענה ג. אם לא היה כך, שהיורשים התרצו ומחלו, הרי אי אפשר להוציא מהם. אמנם מצאנו בנידון זה צדדים להתיר בתשובות פוסקי הדור, כדלקמן. ד. שו"ת חשב האפוד - מצוה לקיים דברי המת יש להקדים בשאלה, אולי אע"פ שהצוואות שנעשו שלא ע"פ ד"ת, בכל זאת יש להם תוקף מצד הדין "מצוה לקיים דברי המת", שהרי הנפטר ציווה בחייו לתת את כספו לטובת המדינה לחלקה לעמותות. תשובה: נפסק בשו"ע (חו"מ הל' מתנת שכיב מרע, סי' רנב סע' ב): "מצוה לקיים דברי המת, אפילו בריא שצוה ומת, והוא שנתנו עכשיו לשליש לשם כך". מבואר שיש תנאי בחובת המצוה לקיים דברי המת, והוא, שהדבר ינתן מחיים לשליש כדי שהוא יתן אותו לאחר מיתה למי שצווה לתת. מכאן עולה לכאורה, שבנידונינו שלא מדובר שהיתה השלשה מחיים, לא שייך מצוה לקיים דברי המת. והנה, בשו"ת חשב האפוד (ר' חנוך דב פדווא אב"ד לונדון, ח"ב סי' קו) דן בזה, והביא מכתב מהר' אליקים שלזינגר, שדעתו היא שהצוואות הנעשות ע"פ חוקי המדינה שם - "אין בהם שום תוקף כי הם נגד ההלכה, כי הן מתנת בריא וצריכות קנין. והמקבלים ירושה ע"פ צוואה כזאת ואינם יורשים מן התורה, נכשלים באיסור גזל. ואף מה שהיורשים דאורייתא שותקים ומסכימים, אינו מקטין את האיסור, כי הם שותקים לפי שאינם יודעים שבידם למחות, והיא מחילה בטעות דלא הוי מחילה" אבל בתשובה שם חלק עליו, ולדעתו הסיבה שהיורשים שותקים היא - "לפי שמכבדים את רצון אביהם, או לכל הפחות לפי שאין זה הולם את כבודם להשתדל נגד רצון אביהם". והביא שו"ת מהרי"א הלוי (ח"ב סוס"י פ"ו) שגם במקום שאין הצוואה חלה ע"פ ד"ת, מ"מ אם מקיימים אותה, עושין מצוה משום כבוד אב. ושם האריך בנידונינו, והביא מחלוקת נוספת לגבי צוואה שנערכה לא ע"פ ד"ת ונתנו בה חלק ירושה לבת, והנידון הוא האם הבת מחוייבת להחזיר לאחים. וכתב: "...שגם אי אפשר לכוף מקבלי ירושה ע"פ שטר צוואה בחוקיהם, שיוותרו על כך, אע"פ שהיורשים מדאורייתא מוחים נגד הצוואה". והוסיף, שנראה שיש לצוואות תוקף גם על פי דין תורה, וזאת כיון הנוהל הוא (=באנגליה) שכותב הצוואה ממנה אדם שיבצע את הכתוב בה, הרי בכה"ג אין צורך בקנין ואפילו בבריא, כיון שנחשב כמו נתן לשליש לשם כך, ובזה יש מצוה לקיים דברי המת לכו"ע. והוכיח שדבר זה מהני גם לגבי קרקעות, כיון שהמינוי שממנה כותב הצוואה, יש לו תוקף ע"פ חוקי המדינה, וזה נחשב כאילו השליש החזיק בקרקעות. והביא שם מכתב מבעל האחיעזר שכתב - "ותמיד הייתי מפקפק על הצוואות של בריא הנעשות בערכאות (=ותוקפם ל) לאחר המיתה, שאין שטר לאחר מיתה, ואעפ"כ בית דין של ישראל מקיימים דבריהם וממנין אפוטרופוסים לעשות כפי הכתוב בצוואה. ואמרתי שזה משום מצוה לקיים דברי המת. ואף דבעינן הושלש מתחילה לכך – מ"מ כיון דמהני בערכאות שיש לזה תוקף ע"פ חוק המלכות, לא גרע מהושלש מתחילה לכך...". [מקורו הוא ממש"כ בשו"ת אחיעזר (ח"ג סי' לד): "גם מכבר הייתי מצדד לומר דהיכא שמי שצוה המת ליתן לו הוא מוחזק מטעם דינא דמלכותא בקיום הצואה ע"י ערכאות לא בעי' הושלש מתחלה לכך, אלא שלא מצאתי גילוי לדין זה"] לכן מסקנתו שיש תוקף לצוואות שנעשו שלא ע"פ ד"ת, וזאת כיון ששייך בהם "מצוה לקיים דברי המת". יש ללמוד לנידונינו, שכיון שהנוהל הוא שכספים המיועדים לטובת המדינה, מגיעים לאפוטרופוס הכללי, שהוא הממונה על כך, הרי נחשב שהנפטר מינה אותו כבר בחייו שיטפל בכספו, והרי זה כמי שהושלש לכך, ולכן מוטלת על היורשים מצוה לקיים דברי המת, וכפי שפסק חשב האפוד. ה. שו"ת אגרות משה – יש לצוואה תוקף מעיקר דין תורה בשו"ת אגרות משה (אה"ע ח"א סי' קד) דן בצוואה של אשה שנכתב שלא כפי ד"ת, וכתב: "ועצם הצואה כיון שנמסרה לדינא דמלכותא שודאי יעשו כדבריה, אף שהיא מתנה לאחר מיתה ואין קנין לאחר מיתה שכבר אינו שלה, שמסתבר שלא יועיל בכגון זה הא דדינא דמלכותא דינא שתוכל ליתן דבר שאינו שלה.... אך בעצם מסתבר לע"ד שצואה כזו שודאי יתקיים כדברי המצוה בדינא דמלכותא, א"צ קנין, שאין לך קנין גדול מזה. וממילא כיון שא"צ קנין, מועיל מדינא אף נגד היורשין, אף שהוא מתנה לאחר מיתה". מבואר בזה שסובר שלא קיים בצוואות חיסרון של שטר לאחר מיתה, כיון שעצם זה שע"פ החוק יתבצע האמור בצוואה, הרי זה נחשב כאילו נעשה קנין, ולכן יש תוקף לצוואה אע"פ שהיא באה להפקיע מהיורשים את זכותם מדין ירושה. סיכום: א. אם הנותן הוא גוי, הרי זה מותר לגמרי, ע"פ פסק פעמוני זהב (חו"מ סי' רפ"ג) שבגוי לא שייך האיסור להעביר נחלה מבנו. ב. אם הנותן הוא ישראל שערך צוואה בכתב ע"פ עו"ד וכיו"ב, נחלקו הפוסקים אם יש לזה תוקף ע"פ ד"ת: א. יש אומרים שאין לזה תוקף כלל, והלוקח על סמך צוואה זו ומפקיע מהיורשים הרי הוא גזלן. ב. יש אומרים שיש לצוואה תוקף גם ע"פ ד"ת, וזאת כיון שעל היורשים קיימת מצוה לקיים דברי המת. ג. יש אומרים שאע"פ שאין לצוואה תוקף ע"פ ד"ת, בכל זאת הבנים שעושים את הכתוב בצוואה מקיימים כיבוד אב. ד. יש אומרים שיש לצוואה תוקף מעיקר ד"ת, כיון שהכתוב בצוואה אמור להתבצע ע"פ חוקי המדינה, לכן נחשב כאילו נעשה בה קנין, המועיל אף להפקיע מהיורשים את זכותם בירושה. לאור האמור: א. נראה שיש מקום להמנע מלהזדקק לכספים אלו, כשקיים חשש שהיורשים לא ויתרו עליהם, ואז יתכן שיש בזה משום גזל. ב. מעיקר הדין יש למי שמעוניין לקבל משם כספים על מי לסמוך. ג. ע"פ הפוסקים שנתנו תוקף לצוואה למרות שנכתבה שלא כפי ד"ת, נראה שיש תוקף הלכתי לפעילות הוועדה, כיון שהכספים נמסרו על דעת שהם יחליטו מה לעשות בהם. השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
שאלה:
שלום רב ברצוני לכתוב צוואה על נכסי בו אני מותיר את נכסי ב"יום אחרון" לפי הפירוט הבא: 50% - לאישתי 12.5% לכל אחד מארבעת ילדי (שני בנים ושתי בנות). איך ניתן לעשות את זה כדי שהדברים יהיו אליבא דהלכתא? תודה מיכאל
תשובה:
שלום רב, באתר מכון כתר תוכל למצוא נוסחים של צוואות התקפות גם על פי ההלכה. (בדף של טפסים ומסמכים). בכל מקרה כדאי גם להתייעץ אישית עם מי שמבין בעניין. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
סבי עשה בזמנו היוון לדירה בה הוא חי עם סבתי, סבתי לא השתתפה בהוצאות ההיוון. כעת בצוואה, (הוא נפטר), הוא דורש לנקות מהחצי המגיע לה ממכירת הבית, את מחצית דמי ההיוון (סך של 6090 ש"ח ) האם טענה זו צודקת על פי ההלכה?
תשובה:
שלום רב, התשובה לשאלה תלויה בפרטים רבים שלא ציינת, ולכן אוכל לתת רק מספר עקרונת: באופן כללי אם הדירה שייכת לשניהם הרי שפשוט שגם את ההיוון יעשו מהכסף המשותף, ולכן אם עשה את ההיוון מכספו - עליה להשתתף. מאידך יתכן שהעובדה שלא דרש ממנה בזמנו להשתתף מהווה מחילה וממילא אינה חייבת לו. אכן בכל מקרה אדם רשאי בצוואתו לחלק את כספו באופן שירצה ולכן בלא קשר לשאלה האם היא חייבת לו מחצית מההיוון הוא יכול לקבוע שסכום מסויים היא לא תקבל. אלא שהשאלה האם הצוואה נוסחה באופן התקף על פי הההלכה. יש עוד לציין שעל פי ההלכה האשה כלל אינה יורשת את הבעלה אך יש לה זכות להמשיך לגור בדירתו או לקבל את הכתובה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, סבתא שלי זצ"ל נפטרה בחו"ל לפני כמה חודשים. היו לה 4 ילדים. אמי היא הקטנה והיא גרושה (אני לא יודע אם גם הדין תורה או רק באזרחי). שני הגדולים ז"ל נפטרו כשסבתי זצ"ל עדיין הייתה בחיים וכן סבא שלי ז"ל. לבכור שנפטר בחייה יש לו בנים שאינם יהודים. לבן השני שנפטר לו היו לו ילדים. כרגע אמי ודודי אמורים לחלק את הירושה. סבתא שלי זצ"ל לא כתבה צוואה. לפי משפט אותה המדינה בה נמצאים אמי ודודי (אני עליתי ארצה), החלוקה תיהיה שווה בשווה. אמנם, מצד דין תורה הבנות אינן יורשות. במאמר מסויים שלמדתי על הנושא מובא שהמנהג לחלק שווה בשווה הוא "מנהג גרוע" (מובא שם בשם שו"ת מהר"ם מינץ ושו"ת תורת חיים) מאחר שהוא עוקר דין תורה, ולכן בנידון לא הולכים אחרי מנהג המדינה או משפט אזרחי (לפי הבנה שלי במאמר). מצד שני, אם ההורה בחיו מחלק את הירושה ע"י צוואה בתנאים מסוימים אפילו בעו"ד אזרחי יש לזה תוקף הלכתי. ואני בטוח ב-100%, ללא שום ספק, שזו הייתה רצון סתבא שלי זצ"ל (אמא שלי הקדישה את חייה לטיפול בה, וסבתא הייתה אוהבת אותה ללא תנאי). עוד נתונים: דודי הוא חילוני (אני לא יודע אם היה שמח לקבל את הכל או שהיה מחלק איתה שווה בשווה למרות ההלכה. אמנם אני מניח שכן). בנוסף, ידוע לי שאמנם אמא שלי דתייה היא תיפגע מאוד ואני אפילו לא בטוח אם תסכים לקבל עלייה את ההלכה במקרה הזה. 1) מה הדין במקרה הזה? 2) אם הדין יהיה שהיא לא זכאית, האם לא עדיף לקיים את המשפט "עדיף שיהו שוגגים ולא מזידים"? 3) אם הבן של דודי ז"ל שהיה בכור היה יהודי, הדין היה שונה? )4 היות אמא שלי גרושה על פי דין תורה (ולא רק דין אזרחי - כפי שאמרתי אני לא יודע) משנה את המצב? (לדעתי לא, כי היא "בוגרת") אשמח מאוד לתשובה מפורטת עם מקורות מאחר והנידון מאוד רגיש (וגם שאוכל ללמוד, אם כבר אני צריך להתעסק בזה). תודה רבה רבה.
תשובה:
שלום רב, 1. 2.: מדין תורה הדוד יורש ואמך לא יורשת. אולם הדוד רשאי לוותר על חצי מהירושה לטובת אמך וראוי לבקש ממנו לעשות כן. 3. אם הנכד היה יהודי הוא היה יורש. 4. העובדה שהיא גרושה לא משנה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אבי ע"ה כתב צוואה שנוסחה לא הלכתית בצוואה נכתב כי הראשון מבין בני הזוג שיפטר מוריש את כל הזכויות לצד שני . כעת משנפטר אבי ז"ל הכ"מ הירושה כולה עוברת לאימי שתחיה אך ע"מ לממש את הצוואה אנו רוצים לגשת לבי"ד רבני . כפי שהבנתי כדי שאימי תירש כדין צריך הסתלקות של היורשים הזכרים אלא שאחד היורשים הוא בהגדרה של שוטה האם צריכה להיות בעיה משפטית כלשהי מצד הבי"ד בעניין הזה או שמלכתחילה לא נדרשת הסתלקות ?
תשובה:
שלום רב, גם מי שמוגדר כשוטה הינו יורש על פי ההלכה. אם אכן הוא מוגדר כשוטה - הרי שאין לו דעת וממילא אינו יכול להסתלק מן הירושה. במצבים כאלו ממנים אפוטרופוס שיטפל בנכסים, ואם האפוטרופוס יגיע למסקנה שטובתו של השוטה היא שהוא יסתלק מהירושה לטובת אמו - הוא יוכל לעשות זאת בשמו בתנאים מסויימים. בנגע לפרטים המדוייקים כיצד הדבר נעשה ובאלו תנאים - תקבלו בודאי הדרכה מבית הדין. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
1. אישתי בצוואתה מורישה לי 25% מדירתינו המשותפת. במקרה ואלך לעולמי לפניה איך יורשיי יוכלו לקבל את ה- 25% האילו? 2. האם יש להם בכלל זכות לראות את הצוואה לאחר פטירת אישתי? תודה רבה
תשובה:
שלום רב, 1. איני יודע מה כתוב בצוואה ולכן איני יכול להשיב. בכל מקרה מומלץ לנסח את הצוואה כך שתהיה תקפה גם מבחינה הלכתית. 2. אם הם יורשים - הם זכאים לראות את הצוואה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, אימי נפטרה והורישה לי ולאחיי את הבית שלה. כשחלתה אימי אחותי (שלה דירה משלה) עברה להתגורר עם אימי מס' חודשים עד שאימי נפטרה.לאחר מותה של אימי היא נשארה לגור בבית בטענה שהיא משפצת את הדירה שלה וכשיסתיים השיפוץ תחזור לדירתה. בנתיים עברו מס' חודשים ולא נראה שאחותי תעזוב בקרוב. שאלתי היא האם אנו יכולים לבקש ממנה דמי שכירות כולל תשלום ארנונה וכל שאר המיסים? בברכה, רחלי
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני ברור שמותר לבעל הבית לדרוש תשלום שכ"ד וכו' ממי שגר בדירתו, אולם בכדי להשיב האם כך הדין גם בנידון זה - צריך לשמוע את כל הצדדים. עכ"פ לצערינו לעיתים ענייני ירושה גןרמים לסכסוכים קשים בין אחים ויש לעשות הכל כדי להימנע מכך ולהגיע להסכמות ברוח טובה, ובכך לעשות נחת רוח להורים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
דיני הלוואות וחובות
שאלה:
הלוויתי סכום של 4,500 ש"ח לידיד משפחה לפני כ-5 שנים ללא נקיטת תאריך החזר ההלוואה,כיום אני זקוקה לכסף בחזרה האם יש באפשרותי לבקש את הלווה להחזיר את הכסף?
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה "סתם הלוואה שלושים יום" ולכן כאשר לא קבעו זמן לפירעון לא ניתן לתבוע את החוב מוקדם יותר. (שו"ע חו"מ עג א). על פי זה במקרה שלפנינו שעברו חמש שנים בודאי שניתן לתבוע. אולם, לא תמיד זמן הפירעון יהיה לאחר שלושים יום, והדבר תלוי בשאלה מה בדיוק היה הסיכום בין הלווה למלווה. אם, למשל, הסיכום היה שהלווה יפרע את ההלוואה "לכשירחיב" ויהיה לו כסף, ברור שהזמן הוא יותר מאשר שלושים יום, ובמקרה זה יש לברר היטב מה היתה כוונת הצדדים בעת ההלוואה והאם על פי מצבו הכלכלי של הלווה כיום עליו כבר לפרוע את החוב. (ע' פת"ש שם ס"ק ד). לכן, למעשה, בכדי להשיב על השאלה יש לברר מה בדיוק נאמר בעת ההלוואה, והאם התנאים שנקבעו אז מתקיימים כיום. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, נודע לי על ידי ועד הבית שלא הופקד צ'ק שנתתי ב 2013. האם הוא יכול לבקש את הסכום ממני היום? תודה דנה
תשובה:
אם אכן הצ'ק לא הופקד ולא שלמת את חובך לוועד הבית בצורה אחרת את חייבת לשלם את החוב. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב לפני למעלה מחצי שנה נערך חוזה ביני לבין מתווך על רכישת נכס בלונדון בשותפות עם קבוצת רכישה שהוא גיבש כאן בישראל. במסגרת ההסכם ביננו התחייב המתווך לביצוע העיסקה עם כל מה שסוכם והובטח תמורת סכום כסף שאני התחייבתי תמורתו כשסכום העיסקה נקוב בסטרלינג. והכסף שהועבר לידי המתווך הינו בפרנק שוויצרי. באותו הסכם מופיע סעיף שבמקרה והעיסקה אינה עומדת בכל התנאים המופיעים בו העיסקה בטילה וכל הכסף הופך להלואה ישירה למתווך כשהוא אישית מתחייב להשיבו. לבסוף על דעת כל הצדדים העיסקה אינה כפי שסוכם וממילא הכסף הינו הלוואה ומכאן השאלה: האם המתווך מחוייב להשיב את הכסף כאן בישראל שזהו המקום שבו נערכה העיסקה או שיכול לטעון שהכסף נמצא בלונדון. האם הוא מחוייב להשיב את הכסף בפרנקים שויצרים כפי שקיבלם. או שיכול לטעון שכבר המיר אותם לשטרלינג כשערך הסטרלינג צנח מאז בכ20%. האם עלי לשלם לו את העמלה של העברת הכסף חזרה לישראל או שזהו חלק מהתחייבותו. אשמח מאוד לקבל מענה. תודה!
תשובה:
שלום רב, על מנת להשיב יש צורך לשמוע את שני הצדדים וכן לעיין היטב בסעיפי החוזה, לכן אומר רק כי באופן עקרוני מקום פירעון ההלוואה הוא מקום ההלוואה אא"כ לא יגרם למלווה כל הפסד אם יקבל את הכסף במקום אחר. כמו"כ המטבע אותה יש לפרוע היא המטבע אותה הלוו או מטבע אחרת השווה בערכה. (שו"ע חו"מ ע"ד ובנושאי כלים). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד שלום וברכה ותודה על עזרתכם. האם כאשר אני מלווה דרך העברה בנקאית ולא במזומן, אעפ"כ אני מחויב לכתוב שטר הלוואה כפי שאמרו חז"ל, או שמא מכיוון שהכול מתועד בבנק, אין חיוב לכך? בנוסף לכך, אני מתנה בלבי שאם הכסף לא יוחזר הרי זה יחשב כצדקה. בכל גוונא אשמח אם תשלחו לי טופס שטר הלוואה כהלכה. ללא ריבית והיתר עיסקא. תודה רבה!
תשובה:
שלום רב, בהלוואה דרך העברה בנקאית אין צורך בשטר ויש לרשום שם בפרטי ההעברה שמדובר בהלוואה. במקרה כזה ההלוואה מתועדת ודי בכך. אפשר להוריד מן האתר בדף של טפסים ומסמכים שטר הלוואה עם היתר עסקא. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
1:האם מותר לי לתבוע צק שחזר? לשלוח מכתב מעורך דין והוצאה לפועל? 2:הסיפור קצת מורכב אז אני ינסה להסביר.אני פרטתי צק למישהו ב1.5%והוא חזר והיה צד שלישי שהיה ערב על הצק והוא נתן לי צק על הסכום שחזר לתאריך רחוק וגם על הצק הזה הוא אמר לי לקחת עמלת פריטה 1.5% והסיכום בינהם היה שעד לתאריך של הצק הבן אדם הראשון שחזר לו הצק ישלם את הסכום ועכשיו הגיע התאריך של הצק ובן אדם שחזר לו הצק בפעם הראשונה לא משלם והערב שעכשיו הביא לי צק אמר שהוא ישלם לי את הכסף אבל בתנאי שאני יתבע אותו ויעשה לו לחץ. האם זה מותר ?
תשובה:
שלום רב, לפני שאתה פונה לערב עליך לתבוע את החייב ורק אם תבעת ולא שילם - אתה רשאי לפנות לערב. אם אכן פנית לערב לאחר שהחייב לא שילם הרי שהערב חייב לשלם לך והוא זה שצריך יהיה לתבוע מן החייב להחזיר לו מה ששילם. הערב לא יוכל להתנות את התשלום בהפעלת לחץ על הלווה בלא שהדבר כתוב במפורש בהסכם הערבות. לגבי עצם הפעלת הלחץ - אם ללווה אין כסף אסור להפעיל עליו לחץ. אם יש לו ואינו משלם - מותר, ובלבד שהלחץ נעשה במסגרת המותר על פי ההלכה והחוק. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, הלוויתי סכום כסף לעמית מהעבודה. לא סיכמנו על תאריך פרעון מדוייק, אך הוא אמר שתוך ימים ספורים הוא צפוי לקבל הלוואה מהבנק כך שאקבל את כספי חזרה. אני מצידי אמרתי כי אינו צריך למהר ושיחזיר לי את הכסף כשיהיה לו. בינתיים עברו כשלושה חודשים. בתקופה זו הוא ביצע רכישה של דבר מותרות בשובי מעל ממחצית סכום ההלוואה לו והוא מצידו לא הזכיר את דבר ההלוואה... האם מותר לי לשאול אותו אם הוא זוכר את ההלוואה? תודה
תשובה:
שלום רב, כל עוד אתה מניח שיש לו מהיכן לפרוע את ההלוואה - מותר לך בהחלט להזכיר לו את חובו, ובמיוחד של פי דבריך, היות שיש לו כסף הרי שמועד הפרעון הגיע. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
היה לנו מנקה בית שעבד אצלנו פעם בשבוע למשך חצי שנה. לפני כמה חודשים הוא התקשר להודיע שהוא לא יכול להמשיך בגלל שהוא עבר לגור בחיפה. הוא הזכיר לי - שבאותו שבוע הוא היה חייב לי 30 שח בגלל שהוא לא היה יכול לפרוט השטר ששילמתי לו. מיד אמרתי לו שהוא לא חייב להחזיר לי. לא נימקתי למה - אבל לי היה ברור שזה בגלל שהוא גר רחוק ואין אפשרות לשלם לי. חשוב לציין שהוא בחור מדרום אמריקה שלומד לעבור גיור(יכול להיות שהוא כבר גר). לעשות העברה בנקאית יהיה לו קשה כי הוא לא מיומן באיך לעשות את זה והעברית שלו חלשה. לפני שבוע במקרה הוא כן הגיע אלינו לנקות באופן חד פעמי היות והוא היה באזור. כששילמתי לו - אמרתי שאני מפחית ה30 שח שהוא היה חייב לי - היות וכן נפגשנו. אבל היא התנגד ואמר שאני מחלתי לו ואני לא יכול לבקש את ה30 שוב. הוא אמר שהוא אז חשב שאני מחלתי בגלל שרציתי לתת לו מתנה סתם. אבל לי היה ברור שמחלתי בגלל שלא היה מציאותי בשבילו לשלם כי הוא גר רחוק ואין לו דרך לשלם אבל עכשיו במפתיע הוא הגיע. חשוב לציין שבחדשים שהוא עבד אצלנו שילמתי לו משכורת גבוהה מהמקובל בשוק והוא גם נקה מאד איטית - כך שלדעתי הייתי יותר מדי לארג אתו בנושא של תשלום ולכן בקשתי כעת להפחית ה30 שהוא היה חייב לי (הוא לא חשב שהוא עבד איטי...). שאלתי - האם הוא צודק שמחלתי החוב והוא לא קיים - או האם זה מחלה בטעות. ואם זה בטעות - מבחינת מוסרית האם הייתי צריך לוותר במיוחד בגלל שהוא עובר שלבי גיור.
תשובה:
שלום רב, כתב הרמ"א (חושן משפט סימן רמא סעיף ב): "כל מחילה בטעות יכול לחזור בו, אפילו קנו מיניה" ובפתחי תשובה שם הביא מתשובות זכון יוסף שלא בכל טעות יחשב הדבר כ"מחילה בטעות", וזו לשונו: דמחילה בטעות לא שייך אלא בשנתגלה להמוחל או לשניהם עכשיו דבר שהיה בשעת המחילה נעלם מהם, משא"כ ע"י דבר הנולד אחר המחילה, דאטו המוחל לחבירו בחזקת שהוא עני ואח"כ נפלה לו ירושה ונתעשר תהיה המחילה בטילה למפרע, זהו ודאי דבר שאין לו שחר כלל, ומוכח בכמה דוכתי בפוסקים". ועי"ש עוד שהיכא דלא מוכחא מילתא אין זו מחילה בטעות. לכן בנידון דידן: אילו ידע המנקה בשעה שמחלת לו שבכוונתו להגיע לאזורך, והוא לא יידע אותך - הרי שמחילתך מחילה בטעות והוא חייב לך את הכסף. אולם, אם ההגעה לאזורך לא תוכננה מראש, הרי זה כמי שמחל לעני והתעשר שאין זו מחילה בטעות. כמו"כ יש לדון שאולי אין כאן מחילה בטעות משום שדעתך למחול רק מחמת היותו במקום רחוק יתכן שהיא בגדר "דברים שבלב", שהרי יש מקום לפרש את המחילה כפי שפירש המנקה - שהיא מחמת רצונך לתת לו מתנה, ודברים שבלב אינם דברים. לסיכום: אם ההגעה לאזורך לא תוכננה מראש על ידו, ובשעת המחילה לא היה ידוע כלל על כך - הרי צודק המנקה שאין זו מחילה בטעות. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם אני חייב לתת הלוואה למישהו שאני יודע שהוא לא אמין ולא יחזיר לי את הכסף? (שמעתי שחובה לתת הלוואה)
תשובה:
שלום רב, אין חובה לתת הלוואה למי שאתה יודע שגם כאשר יש לו אינו פורע את חובותיו. יתירה מזאת, מי שמלווה לאדם כזה מכשיל אותו באיסור לא תעשוק ונמצא עובר על איסור לפני עיוור לא תתן מכשול. אולם מצווה להלוות לאדם עני גם אם אתה יודע שיתכן שלא יהיה לו כסף לפורוע את החוב, ויש בהלוואה זו משום קיום מצוות צדקה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, האם פשיטת רגל במשפט האזרחי, בה החייב מקבל הפטר לחוב, יכול להתיישב עם המשפט העברי באיזשהו אופן? (מצד מנהג הסוחרים/יאוש בחוב/דינא דמלכותא )
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה אין מקום ל"צו הפטר". גם כאשר הלווה הינו חדל פירעון, אין החוב נפקע וברגע שיהיה באפשרותו – הוא חייב לשלם. החוק, לעומת זאת, פוטר לחלוטין את החייבים העונים על הקריטריונים שקבע, והם יהיו פטורים מלפרוע את החוב גם כאשר ישתפר מצבם הכלכלי. נחלקו פוסקי ההלכה בשאלת היחס לחוקי פשיטת הרגל: לדעת ר' משה פינשטיין בעל האגרות משה מדובר בחוקים המהווים "תיקון בני המדינה" התקפים גם על פי ההלכה, ואילו רבי מרדכי יעקב ברייש, בעל החלקת-יעקב סבור אין לחוקים אלה תוקף הלכתי, וכלשונו: " איזו תקנת בני המדינה יש בזה, לגזול ממונו מפני שאין ללוה לשעה לשלם?". כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
במקום לשלם ריבי לבנקים (שיש להם היתר עסקה), האם מותר (ויותר מוצדק) לקחת הלווה מקרוב משפחה? תודה מראש
תשובה:
שלום רב, ברור שהלוואה מקרוב משפחה ללא ריבית עדיפה על הלוואה בריבית מהבנק - גם אם הבנק חתום על היתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
ביטוחים
שאלה:
יש לי ביטוח בריאות בשתי מקומות ואני משלם כל חודש לביטוחים הללו. עברתי בדיקה במרפאה פרטית. האם מותר לי לתבוע את שתי חברות על אותו סכום של הבדיקה וכך "ארוויח" מזה?
תשובה:
שלום רב, השאלה היא האם מדובר בפוליסות המבטיחות פיצוי כספי בכל מקרה של טיפול רפואי המכוסה בפוליסות, או שמדובר בפוליסות המבטיחות החזר הוצאות. אם מדובר בהחזר הוצאות הרי שאינך רשאי לקבל זאת פעמיים. אם מדובר בפיצוי כספי - אין מניעה גם שתרוויח. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לכל השאלות
השבת אבידה
שאלה:
בסד שלום לכם. אישה מצאה שעון, כנראה לא זול. השאיר שני פתקים באיזור - הם נתלשו ע"י אלמונים. ("כפיה דתית!".. כנראה. )שאלה מה לעשות, אמרי לה לתלות פתק במכולת ובבית הכנסת. לכאורה אדם עשוי למשש בשעונו ויש כאן יאוש מדעת, על אף שכנראה יש סימנים, שכן דרך העולם במקרה כזה. אם לאו, שמעתי שיכולה לשום את השעון בדמים,ולכתוב את סימניו, ולהשתמש בו, ואם יבוא הבעלים, תתן לו את השעון כמות שהוא או את דמיו. נכון? כמה זמן צריכה להמתין? שלושים יום מיום המציאה? תודה רבה בברכת התורה.
תשובה:
שלום רב, לא ברור כלל שהיה כאן יאוש מדעת כי יש סימנים. תלוי היכן נמצא וכמה זמן יש להניח שחלף מאז שאבד. האפשרות להשתמש (לאחר שהכריזה) בתנאים שציינת (דהיינו שירשום בדיוק מה היה החפץ וסימניו ומה היה שוויו) היא רק כאשר יש להניח שהמאבד לא יגיע עוד. נלע"ד שאין די בשלושים יום מיום המציאה. יש צורך לפחות במספר חודשים. תלוי בנסיבות בכל דבר ודבר. (מה שווי הדבר. היכן אבד. כיצד הכריזו. וכו'). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
הילדים שלי זורקים באופן קבוע חפצים למרפסת של השכן מתחתינו. למרות שיצרנו איתם קשר מספר פעמים, הם נמנעים מלהחזיר לנו את החפצים, בשל טענה שהדבר מהווה להם מטרד והם לא עובדים אצלנו. האם יש לו חובה הלכתית להחזיר לנו את החפצים? באיזו תדירות (אני מבין שהוא לא חייב לעשות זאת מסביב לשעון, אך האם יש התייחסות בהלכה - פעם בשבוע? פעם בחודש?)? אם הוא מסרב להחזיר לי את החפץ, יש דרך שמותר לי לכפות אותו לעשות זאת על פי הלכה?
תשובה:
שלום רב, נידון זה אינו עוסק בנזקים שארעו מחמת החפצים, אלא רק בתביעה להחזרת החפצים שנפלו, כלומר הנידון קשור כללית להלכות השבת אבידה, למרות שאין זו אבידה, שהרי בעליה יודעים בכל רגע היכן היא, אבל נראה שמשם צד לדון בנידון זה. השאלה הופנתה רק ע"י צד אחד, אבל כמובן יש גם צד שני שצריך לדעת את טענותיו כדי להוציא לאור משפט. ונראה לדון: אם טענת בעל המרפסת, שניתן למנוע את זריקת החפצים, ע"י חינוך הילדים או ע"י עשיית רשת וכד', הרי מבחינתו כשבעלי החפצים נמנעו מכך, הם קצת נחשבים שאיבדו את החפצים מדעת, ובזה נפסק בשו"ע (חו"מ סי' רסא ס"ד): "המאבד ממונו לדעת אין נזקקין לו... י"א דאבידה מדעת הוי הפקר וכל הקודם זכה. (טור)". ואע"פ שמיד אח"כ רוצים בחזרה, מ"מ האדישות בתחילה שמחמתה נזרקו החפצים, יכולה להוות סיבה שלא להזדקק לחפצים. ואם הם מודעים למצב שבו לא ניתן למנוע את זריקת החפצים, אלא שיש להם טירחה בכך, בנוסף לזה שאין הם מעוניינים שחפצי שכנים יהיו במרפסתם, נראה שטורח לקיחת החפצים מוטל על בעליהם, כלומר שיבואו בעצמם ויקחו את חפציהם. אשר על כן לא מובן מש"כ השואל שהם נמנעים מלהחזיר. האם מדובר שבאו אליהם והם נמנעו? אמנם כמובן אפשר להבין את בעלי המרפסת שלא מעוניינים בביקור תדיר בביתם, אבל צריך להגיע להסדר אתם שאחת לשבוע או שבועיים או חודש, יאפשרו לבעל החפצים לבוא ולקחת בעצמו, מבלי שיזדקק לשרותם. כמו כן ראוי לפצות אותם על כך שנגרם להם עגמת נפש כחפצים נופלים לביתם. אבל כמובן, לא ניתן "להחרים" חפצים שנפלו, ויש בזה משום איסור גזל ועושק, ככתוב בטור (חו"מ הל' גזילה סי' שנט): "וכשם שאסור לגזול כך אסור לעשוק. ואיזהו גזל ואיזהו עושק... ועושק זה שבא ממון חבירו לידו ברצון חבירו כגון בהלואה או בפקדון או שכירות וכשבא לתבעו אינו מחזירו ומחזיק בו בחזקה". אמנם כאן לא הגיע "ברצון" חבירו. אבל אין זה משנה את הדין. אסור לאדם להחזיק ממון של השני שתובעו. לסיכום: צריכים שני הצדדים להגיע לעמק השווה, או בינם ובין עצמם או בהתייעצות עם רב. והעיקר: "והאמת והשלום אהבו". השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
שאלה:
שאלה שנשאלתי בהל' אבדה: אדם שגר בדירה כבר כתשע שנים, החליט להסיר אלמנט של קיר גבס שהיה בסלון שנבנה שנים לפניו. ובפירוק מצא שטרות כסף שמונחים בשקית ומוקפים בגומי שהתיישן והתפורר. אדם זה קנה את הדירה מאדם אחר שמעולם לא גר בה אלא השכיר לאנשים שונים, ולפניו היו עוד מוכרים וקונים שגרו בדירה, כשבכל הזמן הזה - קיר גבס זה היה קיים (כנראה נעשה ע"י הראשון שקנה את הדירה מהקבלן לפני 26 שנים או הבא אחריו). שאלתו: האם כיוון שיש סימן (שטרות צרורים בשקית עם גומיה וגם מונחים במקום), הוא חייב לפנות לדיירים שלפניו ולבדוק ע"י סימנים האם זה שלהם, או שמא אינו צריך:
תשובה:
פסק השו"ע (חו"מ סי' רס ס"א): "המוצא בגל או בכותל ישן... וכותל חדש, דהיינו שידוע שאבותיו של זה שהוא דר שם בנאוהו, ולא יצא מרשותם, מציאה הנמצאת בו מחציו לחוץ הוא של מוצאו, אפילו יש בו סימן, והוא שהעלה חלודה, שודאי נתייאשו בעליו ממנו כיון שארך לו שם הימים...". מבואר שגם כשיש סימן, אם ניכר שנמצא זמן רב, נחשב שהבעלים התייאשו. ויש להוסיף, שאע"פ שאין אדם מתייאש אם שוכח בדבר בתוך ביתו, אבל אם מוכר את ביתו, התייאש ממה ששכח. במקרה זה ומי שגר אחריו לא זכה, ע"פ המבואר בסוגיית מצא בכותל ישן (ב"מ כה ע"ב כו ע"א) דשתיך טפי, ולכן המוצא זכה בו. לפ"ז בנידונינו, שקנה את הבית ומצא שם מציאה שהסימנים מוכיחים שהיתה שם זמן רב, הרי היא שלו. השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
לכל השאלות