מכון כת"ר משיק את מערכת "היתר עיסקא במסלול אישי". להצטרפות, ולפרטים נוספים
מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, ע"ש משה ומעטל הלר, שם לו למטרה לחבר את חיי המסחר והכלכלה המודרנים עם אוצרות הרוח שבעולמה של ההלכה היהודית.

המכון קם מתוך אמונה כי תורת ישראל, בהיותה תורת חיים, יכולה וצריכה להיות מיושמת גם בחיי היום יום הכלכליים.

במקורות ההלכה ניתן למצוא התיחסות למגוון עצום של סוגיות אקטואליות העומדות על הפרק בחיי הכלכלה. כך למשל ניתן למצוא מענה לדילמות מוסריות הנוגעות להגינות במסחר וכדו', סוגיות הלכתיות הנוגעות לריבית או לשמירת שבת בכלכלה המודרנית, דיני חוזים ועוד.
כלכלה לאור הפרשה
פרשת כי תשא
העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט
פרשתנו פותחת במצוות מחצית השקל, אשר התחייב בה כל מי שמלאו לו עשרים שנה, בלא תלות במצבו הכלכלי: "הֶעָשִׁיר לֹא־יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת־תְּרוּמַת יְקֹוָק לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם": (שמות ל טו). מדוע הקפידה התורה על שיעור אחיד? יש המבארים שזהו משום שתרומה זו שמשה גם לשם מנין בני ישראל ולשם כפרה, כפי שנאמר במפורש: "כִּי תִשָּׂא אֶת־רֹאשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיקֹוָק בִּפְקֹד אֹתָם..." (שמות ל יב), ואם ירבה העשיר או ימעיט העני לא ניתן יהיה למנות את ישראל באמצעות התרומה, וכן לא יהיו שווים בכפרה. (חזקוני). אולם, במדרש אנו מוצאים טעם נוסף: "כדי שלא יתרברב העשיר על העני". התרומה האחידה באה להדגיש את העובדה שהכל שווים לפני הקב"ה ואין כל עדיפות לעשיר על העני. כספי מחצית השקל שמשו לאדני המשכן, שהם הבסיס שעל גביו נבנה המשכן, ללמדנו שההכרה בכך שהכל שווים לפני הקב"ה הינה הבסיס להשראת השכינה בעם ישראל. זאת ועוד, העובדה שהן העשיר והן העני נותנים כל אחד מחצית השקל ולא שקל שלם, מצביעה על כך שלא רק העני, אלא גם העשיר, למרות ממונו הרב, אינו מושלם, והוא זקוק לאחר – כדי להגיע אל השלמות. אותו "אחר" יכול להיות גם העני אשר רק כאשר יצטרף אל העשיר – יגיעו יחד אל השלמות. טעות היא לחשוב שהעשירים הם אלו התורמים לחברה, ואילו העניים מהווים נטל בלבד. מצוות מחצית השקל מלמדת שכשם שהעני זקוק לעשיר, כך גם העשיר זקוק לעני. העני זקוק לכספו של העשיר, אך העשיר זקוק למידות הטובות המתגלות אצלו בזכותו של העני. על כן רק בצרוף העשיר והעני יחד יחד מתגלה השקל השלם. ההכרה בערכה של תרומת העני לחברה, צריכה להביא להכרה בכך שהנתינה לעני אינה בגדר חסד ורחמים, אלא היא חובה משפטית המהווה תמורה לתרומתו של העני לחברה. כך מסביר הרב קוק זצ"ל את מצוות פאה המחייבת את בעל השדה להניח בקצה שדהו חלק עבור לעניים: "התורה צותה דוקא לעזוב לפני העניים את הפאה, והם ילקטו כאדם המלקט מתוך שדהו. להורות שהנתינה לעניים אינה בתור יתרון נדיבות והכמרת רחמים מצד הנותן, כ"א הוא חק ומשפט חיובי.... הרעיון הצפון בזה הוא להוציא מלב בנ"א את הטעות לחשב שהעניות היא רק רע בעולם, ושאינו אלא חסרון מוחלט שאין עמו טוב... ודאי כמה מדות טובות נמשכות ממנה, הטבת המדות האנושיות וריכוך קושי הלב, ועצם נטיית ההתנדבות והשתתף בצערו של חבירו... עד שהעניים בעניותם הם ג"כ נוטלים חלק בעבודה האנושית הכללית... ע"כ צריך שיהי' למתנתם צורה של משפט, כנוטל את שלו מדין ולא צורה של חסד וחנינה." (עין איה מסכת פאה ב) אכן רק האדנים נעשו מכספי מחצית השקל. יתר המשכן נבנה מנדיבות ליבם של ישראל – "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". (שמות כה, ב) בתרומה זו היה מקום לעשיר להביא לידי ביטוי את עושרו ולתרום ברוחב לב לבניית המשכן. מכאן שהתורה אינה רואה פסול בעושרו של העשיר. התורה אינה מחייבת ואף אינה רואה אפשרות ליצירת חברה שוויונית שאין בה עשירים ועניים, וכפי שאומר הכתוב במפורש: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". (דברים טו יא). תרומתו של העשיר למשכן, כמו גם תרומתו לחברה עשויה להיות חשובה ומשמעותית ויש לקבלה בברכה ובהערכה ובודאי שלא לגלות צרות עיין כלפי העשיר. אלא שכל זה כאשר הבסיס הוא, כאמור, ההכרה בכך שכולם שווים. ההערכה כלפי אדם אסור שתיגזר ממצבו הכלכלי, אלא מהיותו עושה את המוטל עליו בהתאם למצבו וליכולותיו. לאור זאת, עשויה הקביעה של "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" להתפרש לא רק כציווי המתייחס ספציפית למחצית השקל, אלא כקביעה כללית, שמשמעותה שמבחינתו של הקב"ה אין הבדל בין העשיר התורם הרבה לבין העני התורם מעט: "אם כל אחד ואחד, כעשיר כעני, עושה את שלו בשלמות, הרי שלפני ה' ולפני מקדשו אין משקל המאות והאלפים של כספי העשירים גדול יותר ממשקל הפרוטות של העניים... ה' ומקדשו אינם מודדים את שיעור הגודל המוחלט של התרומה, אלא את שיעור הגודל היחסי... כל מי שנותן במלוא כוחו, לפי מידת יכולתו ומאודו, למען עבודת ה' ומקדשו, הוא נותן את "מחצית - השקל" שלו..." (רש"ר הירש).
המשך לקרוא
מהנעשה במכון
רשימת אג"חים כשרים
 
כ"ג חשון תשע"ט
עודכנה רשימת אג"חים קונצרנים כשרים והוספו מספרי התאגידים. לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה.
הכנס השנתי - תשע"ח
 
י' טבת תשע"ח
עלו לאתר קטעי הוידיאו מכנס תשע"ח.
חדש! כשרות החברות בת"א 125 ובלוטק
 
ה' כסלו תשע"ח
עודכנה רשימת כשרות החברות המשתייכות למדד ת"א 125 מדד ת"א 35 ומדד בלוטק - לעניין שמירת שבת והיתרי עסקא. לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה
חדש! כשרות כלל החברות בבורסה
 
ה' כסלו תשע"ח
חדש! עודכנה רשימת כשרות כלל החברות הנסחרות בבורסה - לעניין שמירת שבת והיתר עסקא לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה.
הכנס השנתי - תשע"ז
 
כ"ה טבת תשע"ז
צילום הוידאו של הכנס השנתי תשע"ז עלה לאתר.
הכנס השנתי - תשע"ה
 
ט"ז חשון תשע"ו
קטעי הוידאו מהכנס השנתי תשע"ה עלו לאתר.
נוסף נוסח היתר עסקא מהודר
 
ד' אלול תשע"ד
נוסח היתר עסקא מהודר הועלה לאתר. לצפיה היכנסו למדור טפסים ומסמכים.
שערים יציגים
למטבעות חז"ל
שווי פרוטה:
0.046 ש"ח
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
שווי מחצית השקל:
18.41 ש"ח
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
שווי חמישה סלעים:
184.12 ש"ח
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם... ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי - אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
המידע מעודכן לתאריך
י"ד אדר א' תשע"ט
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית.
מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה
ספרי המכון
כתר ט - בין אדם לשלטון
מסים חוקים ורשיונות. נכתב ע"י: הרב יואל דומב ור' ארי דבנר. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ח - סוכן הביטוח בהלכה
נכתב ע"י: הרב יהודה פרומן. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
כתר ז - מוצר פגום שהזיק
ההשלכות האיסוריות והממוניות שבמכירת מוצרים הגורמים לנזק. נכתב ע"י: הרב יעקב הילדסהיים. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ו - ספר השו"ת
תשובות הלכתיות בענייני כלכלה ומשפט. נכתב ע"י הרב שלמה אישון. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ה - גבולות התחרות העסקית
נכתב ע"י הרב יהודה פרומן. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
כתר ד - אונאת ממון
קביעת שער, מחירים ואונאה - נכתב ע"י הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. דין הונאת מחיר - יסודותיו, עקרונותיו וערכיו. נכתב ע"י הרב ד"ר בני פורת. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ג - מסחר וצרכנות כהלכה
ההתייחסות ההלכתית למכירת מוצרים פגומים. נכתב ע"י הרב יעקב הילדסהיים. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ב
שמירת שבת בכלכלה המודרנית - נכתב ע"י הרב שלמה אישון. עקרונות הלכתיים בהסכמי ביטוח - נכתב ע"י הרב יהודה פרומן. הבטים הלכתיים ומשפטיים של היתר עיסקא - נכתב ע"י דוד משען. היתר עיסוק - היתר עיסקא חדש - נכתב ע"י הרב אשר מאיר. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר א
חוזים על פי דיני התורה - נכתב ע"י הרב דוד בס. ריבית בתאגידים - נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס. התוקף ההלכתי של חוקי המדינה - נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר - 69 ש"ח.
כתר י - דיני עבודה במדינת ישראל עפ"י ההלכה
דיני עבודה במדינת ישראל עפ"י ההלכה נכתב ע"י הרב אורי סדן עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח. המחיר 69 ש"ח.
כתר יא - הקצאת משאבים ציבוריים
הקצאת משאבים ציבוריים נכתב ע"י הרב ד"ר רועי זק עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
שירותי המכון
מכון כת"ר מספק שירותים מגוונים ע"מ להנגיש לציבור את הנושא החשוב של כלכלה ע"פ התורה.
בין השאר המכון מספק הרצאות וימי עיון, פיקוחים הלכתיים על השקעות וכו', שירותי ייעוץ הלכתי ובוררות עסקית ע"פ ההלכה.
נשמח לעמוד לשירותכם!
מכון כת"ר -
לכלכלה ע"פ התורה (ע"ר)
טלפון: 077-3500281
פקס: 153-77-3500281
דואר אלקטרוני: mketer7@gmail.com
צור קשר