טוען...
טוען...
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
צדקה ומעשר כספים
חברה ומדינה
חברה ומדינה
עובדים ומעסיקים
מסחר וצרכנות
חברה וכלכלה
תחרות עסקית
דין תורה ובתי משפט
חברה ומדינה
חברה וכלכלה
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם… ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי – אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית. מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה. המידע מעודכן לתאריך כ״ו בשבט תשפ״ו
עודכנה רשימת החברות המאושרות
אלול תשפ"ה
עודכנה רשימת החברות נכון למועד אלול תשפ"ד, המנפיקות אג"ח המאושרות וכן רשימת המניות המאושרות להשקעה ניתן לרכוש את הרשימות המעודכנות בדף של עסקים כהלכה.
לחצו כאן לרכישת רשימת החברות המאושרות
חדש! כתר ט"ו יצא לאור
ניסן תשפ”ה
ספר כתר כרך טו יצא לאור בימים אלו.
הוא נכתב ע"י הרב שלמה אישון ועוסק ב-"מקרקעין בהלכה".
לפרטים נוספים ורכישת הספר לחצו כאן
היתר עסקא לחברת בי. טי. בי
ח' אלול תשע"ט
חברת בי. טי. בי. העוסקת בהלוואות חברתיות חתמה
על היתר עסקא של מכון כת"ר, המיועד להלוואות חברתיות.
ע"מ למנוע איסור ריבית התחייבה החברה שאישור היתר העסקא ע"י הצדדים הוא תנאי לביצוע ההלוואה.
לצפיה בהיתר העסקא
הכנס השנתי - תשפ"ה
ג' אב תשפ"ה
עלו לאתר קטעי הוידאו מכנס תשפ"ה.
לצפייה לחצו כאן
השאלה נענתה ע"י - הרב ישראל וקסלשטיין
שאלה:
שלום רב
ברצוני לשאול שאלה בדיני ריבית.
אני רוצה לסחור דרך פלטפורמת Plus500. מדובר בחברה ציבורית בינלאומית הנסחרת בבורסה בלונדון, והמסחר מתבצע באמצעות מוצר שנקרא CFD (חוזה הפרשים) – כלומר אין קנייה של מניות בפועל אלא חוזה מול החברה על שינויי מחיר.
בעת פתיחת פוזיציה ממונפת, אני מפקיד רק חלק מהסכום (Margin), והחברה מאפשרת חשיפה גדולה יותר. אם הפוזיציה נשארת פתוחה מעבר ליום המסחר, נגבה סכום שנקרא “מימון לילה”, המחושב לפי גודל הפוזיציה. אין הסכם הלוואה אישי, אלא תמחור אוטומטי כחלק מתנאי המסחר.
השאלות שלי:
1. האם תשלום “מימון לילה” נחשב ריבית אסורה לפי ההלכה?
2. האם יש הבדל הלכתי בכך שמדובר בחברה בע״מ ציבורית (שנסחרת בבורסה בלונדון), שאין לה בעלים יהודי פרטי שולט?
3. האם העובדה שהמסחר נעשה דרך חברת-בת ישראלית משנה לעניין ריבית?
4. האם מסחר ללא מינוף (וללא מימון לילה) פותר את הבעיה לחלוטין?
אשמח להכוונה כיצד נכון לנהוג
בתודה רבה
תשובה:
אם היה מדובר במינוף שמבחינה חוזית מוגדר כאשראי הנושא ריבית אז היה מותר רק במידה ולברוקר יש היתר עסקה או לחילופין שהוא בבעלות אינם יהודים כך שאין בעיה של ריבית, אבל היות שמדובר ברכישת חוזי הפרשים (CFD) (כמו בפלוס 500 ) אז מבחינה חוזית לא מדובר ברכישת מניה באשראי עם ריבית אלא רכישה של אופציות ומימון הלילה לא מוגדר כריבית אלא כעמלה וממילא אין כלל בעיה של ריבית
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, ישר כח
קבלתי המלצה להשקיע בקרן כספית מסוימת.
לא מצאתי אותה ברשימה של השקעות כשרות עם היתר עסקא שהתפרסמה ברשת (אני בכוונה לא מציין איזו, כיון שאני לא רוצה לעמת בין ארגונים).
נאמר לי שכיון שאותה קרן משקיעה בעיקר באגרות חוב של המדינה, זה לא משמעותי.
האם זה נכון? מה עוד יש לבדוק בנוגע לקרן כספית?
בחיפוש באתר, לא מצאתי התייחסות לזה, אבל אולי לא חפשתי נכון.
אודה לתשובה, בהערכה רבה לכל הפעילות שלכם
תשובה:
אם הקרן משקיעה רק באג"ח מדינה אכן אין בזה כל בעיה, אבל בד"כ הקרנות הללו משקיעות גם באג"ח קונצרני ואז יש לבדוק האם מדובר בחברות החתומות על היתר עסקא
השאלה נענתה ע"י הרב ארז אדלר
שאלה:
שלום!
בעקבות דיון למדני בעיקרו (אין לנו שאלה על מקרה פרטי) אשמח להבין האם בדיני התורה ניתן לתבוע מישהו על לשון הרע או הוצאת שם רע שאמר?
התגלגלנו לדבר על בסיס חידושי הרמב"ן בבבא בתרא נט, א שכתב: "… בהיזק ראיה דנזקי אדם באדם הוא אי משום עין הרע אי משום לישנא בישא אי משום צניעותא".
מה הכח של הלכות לשון הרע מצד דיני ממונות? האם הם נוגעים רק להלכות שכנים (ומחייבים לכתחילה ליצור הרחקות, אבל יהיה קשה לתבוע נזק בהיעדר ההרחקות), או שניתן לתבוע אומר לשון הרע ב 5 דברים?
אני מקווה שאני שואל את השאלה במסגרת הנכונה.. אשמח להפניות למאמרים של המכון או של גופים דומים שעסקו בכך.
תודה רבה רבה!
אבישי
תשובה:
שלום רב,
אכן שאלת האפשרות לתבוע בדיני תורה על הוצאת לשון הרע מעניינת, ובפרט לנוכח עליית קרנן של תביעות לשון הרע במשפט הישראלי בשנים האחרונות.
מבחינה הלכתית דומני שיש להבחין בין שלושה רבדים בנוגע להשלכות הממוניות של תביעת לשון הרע:
א. תביעה על אובדן מוניטין – הגמרא בב"ק (פו, ב) דנה בשאלה האם תשלומי הבושת (שמהווים חלק מחמשת תשלומי הנזיקין) מבוססים על "זילותא" או על "כיסופא" דהיינו האם התביעה היא על הפגיעה בשם הטוב או על הבושה שהנפגע חש. להלכה, מקובל לומר שתשלומי הבושת מפצים על התחושה ולא על הפגיעה (רא"ש ב"ק ח, ז). יתרה מזו, יש לציין שגם במצב שבו אדם דיבר סרה בחברו ופגע בפרנסתו, לכאורה הדבר נחשב לגרמא ולא להיזק ישיר, ולכך יש השלכות נרחבות שבעז"ה אדון בהן בכרך של כת"ר שיעסוק בדיני נזיקין.
ב. תביעה על תחושת הבושה – כאמור, להלכה נראה שבושת משום כיסופא ולא משום זילותא. אולם, חז"ל קבעו שהמבייש בדברים פטור. ברם, לצד קביעה זו מצינו מקרים אחרים שבהם המזיק בדיבור חייב על מעשיו (במקרה אחד אפילו על הבושת שתיגרם לו – עי' ברמב"ם הל' חובל ומזיק ה, ז-ח). הפרש זה מעורר שאלה האם הפטור בגין בושת דברים הוא דין ייחודי דווקא לבושת בדברים, או שבכל מקרה המזיק ע"י דיבור פטור. לענ"ד מדובר בדין ייחודי לבושת דברים, ונובע מהגבולות המטושטשים של דיני הבושת. להלכה, ולאור דברי חז"ל, העמדה המקובלת היא שהקורא בשם גנאי לחברו פטור מעיקר הדין (שו"ע חו"מ תכ, לח), אבל חכמים גזרו עליו שישלם ובדברי הפוסקים מצינו מחירון של קנסות שתיקנו לכל סוגי הקללות.
ג. כאשר מדובר בלשון הרע שגרמה לנזק ממשי (כדוגמת מחלה נפשית וכיו"ב) – ייתכן שיש מקום לתבוע מכוח חמשת התשלומים (על כך הרחבתי בעבר במאמר בתחומין מג, "תביעת נזיקין על פגיעה נפשית"). זאת, בכפוף לחקירה האם פטור 'בושת דברים' מבוסס על דיני בושת (ואז ניתן יהיה לתבוע על 'נזק', 'ריפוי' וכיו"ב) או על דיני גרמא (ולכן המזיק ייפטר לחלוטין מדיני אדם).
מכל מקום, בשו"ע הרב (חו"מ הל' נזקי גוף ונפש ודיניהם סי' טו) כתב ש"בזמן הזה שאין לנו דיינים סמוכים בטלו כל דיני קנסות מישראל כגון דיני גנבות וחבלות שהכה איש את רעהו וחירופים שחרפו וביישו בדברים ובהוצאת שם רע ואין לנו רשות אלא לנדות החובל או המחרף עד שיפייס לבעל דינו. ומכל מקום שבעת טובי העיר יש להם רשות לדון דיני קנסות כפי ראות עיניהם לגדור פרצת הדור כפי צורך השעה לקנוס ממון או להכותו אם אין לו". כלומר, לדידו אפשר לבסס את החיוב במקרים של הוצאת שם רע על דינים חוץ-הלכתיים כתקנות הקהל ודינא דמלכותא. לפי זה ייתכן שיש מקום לחייב לחייב בלשון הרע מכוח החוק הישראלי.
להרחבה נוספת בעניין זה, אמליץ לעיין בחוברת שפרסם מכון 'פסקים' בנושא:
https://www.psakim.org/Psakim/File/13368
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
אני רוצה ללמוד קורס השקעות בשוק ההון לשימוש עצמי ורוצה לעשות על פי ההלכה
האם זה אפשרי? מאיזה סוג השקעות להימנע? ואילו מכשירים פיננסים ניתן להשקיע?
תשובה:
ניתן להיעזר בחומרים הנמצאים באתר ובספרי המכון.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום כבוד הרב . האם יש יותר בעייתיות בתיק השקעות אישי מנוהל מאשר קופת גמל להשקעה רגילה? אם יש חסרון בתיק מנוהל אפשר לפתור את הבעיה ולהשאר עם תיק מנוהל? (אני מתכוון ששני האופציות אינם עם כשרות הלכתית מסודרת).
תשובה:
בפשטות אין הבדל בין שני האופציות, עם זאת יש מקום לסברה שבקופת גמל להשקעה יש יותר בעייתיות משום ששם המשקיע הוא חלק מגוף גדול מאד שכגוף גדול יש לו השפעה מסויימת על החברות.
כמובן שהטוב ביותר מבחינה הלכתית שהתיק ינוהל באופן אישי בהתאם לרשימות שאנחנו מפרסמים.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
לקחתי מימון לרכב מחברת מימון ישיר 5 השאילה אים יש להם התיר עיסקה ואים יש חשש לאיסור ריבית ובמידה שזה מותר אים אפשר לקבל בווצאפ משהו שמוכיח את זה ובמידה וזה אסור מה עלי לעשות כי כבר חתמתי ולקחתי את המימון
אשמח לתשובה בהקדם ככל שניתן תודה רבה ענקית מראש ישר כוח גדול תיהיו ברוכים השם יתברך יברך אתכם ויצליח מאוד אתכם
תשובה:
חברת מימון ישיר חתומה על היתר עסקא. ההיתר נמצא ברשותנו. ניתן לקבלו ע"י שליחת מייל למכון.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
האם קניית הכרטיס מהווה הלוואה לעסק, ובגין ההלוואה רוכש הכרטיס זוכה להנחות.
תשובה:
יש מקום לראות זאת כהלוואה, אבל אין בזה חשש ריבית משום שההנחה לא תלויה בזמן, ואתה יכול לממש את מלא סכום הכרטיס באופן מיידי, ולכן זה אינו נחשב "שכר המתנת מעות".
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מותר לפתוח חשבון למסחר עצמאי כגון מיטב טרייד או הפניקס אקסלנס טרייד, האם יש מסלולים מפוקחים ומה מותר לקנות שם (ביטקוין, זהב, מדדים)?
תשובה:
מותר. לגבי מסלוים מפוקחים אפשר למצוא מידע באתר. כמו"כ ניתן לרכוש דרך האתר את רשימת ניירות הערך המאושרים על ידינו.
להסבר מהו היתר עסקא פרטי מול חברות, לצפיה ברשימת החברות מולם ניתן לחתום על היתר עסקא פרטי ולחתימה על היתר עסקא פרטי לחץ כאן
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל:
