טוען...
טוען...
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
צדקה ומעשר כספים
חברה ומדינה
מסחר וצרכנות
חברה ומדינה
מסחר וצרכנות
חברה וכלכלה
תחרות עסקית
עובדים ומעסיקים
חברה ומדינה
חברה וכלכלה
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם… ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי – אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית. מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה. המידע מעודכן לתאריך י״ב בכסלו תשפ״ה
עודכנה רשימת החברות המאושרות
כ"ט סיון תשפ”ג
עודכנה רשימת החברות נכון למועד אלול תשפ"ד, המנפיקות אג"ח המאושרות וכן רשימת המניות המאושרות להשקעה ניתן לרכוש את הרשימות המעודכנות בדף של עסקים כהלכה.
לחצו כאן לרכישת רשימת החברות המאושרות
חדש! כתר י"ד יצא לאור
י”ט אב תשפ”ג
ספר כתר כרך יד יצא לאור בימים אלו.
הוא נכתה ע"י הרב אורי סדן ועוסק ב-"רשות המקומית בהלכה".
לפרטים נוספים ורכישת הספר לחצו כאן
היתר עסקא לחברת בי. טי. בי
ח' אלול תשע"ט
חברת בי. טי. בי. העוסקת בהלוואות חברתיות חתמה
על היתר עסקא של מכון כת"ר, המיועד להלוואות חברתיות.
ע"מ למנוע איסור ריבית התחייבה החברה שאישור היתר העסקא ע"י הצדדים הוא תנאי לביצוע ההלוואה.
לצפיה בהיתר העסקא
הכנס השנתי - תשע"ח
י' טבת תשע"ח
עלו לאתר קטעי הוידאו מכנס תשע"ח.
לצפייה לחצו כאן
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב.
לפי הידוע לי, המדינה מחייבת בתשלום של מכס על דברים שנקנו בחוץ לארץ (באופן פיזי, לא בהזמנה אינטרנטית), כאשר הכמות המצויינת המחייבת תשלום לפי אתר רשות המיסים לגבי בגדים ונעליים היא: "כמות שנהוג להביא במטען יד".
השאלה שלי היא האם מותר לבקש מאדם שטס לחו"ל לקנות עבורי בגדים, כאשר ככל הנראה הוא יביא כמות של בגדים הגדולה ממטען יד וכנראה שלא יצהיר על כך. האם יש בכך "לפני עיוור"? האם ההגדרה המעומעמת ("כפי הנהוג"), מראה שאולי אין על כך הקפדה כל כך? בנוסף כמדומני שבפועל רובא דעלמא אינם מצהירים במכס על בגדים שקנו בחו"ל כל עוד אין מדובר בכמות מסחרית.
תשובה:
שלום רב,
השאלה איננה רק של לפני עיוור אלא גם שאלה של חולק עם הגנב. אם אתה מבקש שלא יצהירו על בגדים שיש לשלם עליהם מס – אתה עלול להחשב חולק עם הגנב.
למעשה הדבר תלוי הן בשווי הבגדים והן בכמותם – בהתאם לאופן שבו אוכפים זאת רשויות המס. (כלומר הקובע הוא לאו דווקא הניסוח המופיע באתר רשות המיסים שכפי שאתה טעון בצדק הוא מעומעמם, אלא האופן בו זה נאכף בפועל: על כמות או שווי כזה שרשויות המס נוהגות לאכוף תשלום מכס – יש צורך להצהיר ואסור להבריח).
כל טוב
השאלה נענתה ע"י -
שלום, אני מפקיד בכל חודש בפר"י בבנק פועלים סכום שאני רוצה לחסוך. כמו כן רציתי לפתוח תכנית חיסכון בבנק פועלים. המטרה שלי היא שמירת הכסף לחתונות ילדים וכו', ואיני מחפש בזה להרוויח, אלא רק לשמור על הכסף מחוץ לעו"ש. השאלה האם זה לכתחילה לעשות זאת דרך הבנק? אם לא, האם אתם מכירים איזה גורם אחראי שאפשר לעשות זאת דרכו, בצורה קלה ונוחה עם מעקב כמה חסכתי וכו', דרך האנטרנט? תודה
שלום רב,
מבחינה הלכתית השקעה בתכנית חסכון בבנק החתום על היתר עסקא מותרת לכתחילה.
תשובתנו מתייחסת אך ורק להיבט ההלכתי ולא להיבט הכלכלי ואין בה בכדי להביע דעה כלשהו בנוגע להעדפת אפיק השקעה זה על פני אפיקים אחרים.
כל טובה
שאלה:
שלום וברכה.
קיבלתי שירות מסוים ממישהו, בעלות של 5,000 ש"ח. הוא הציע לי, כדי להקל עלי בתשלום, שאשלם לו 3000 ש"ח בתוספת מע"מ בהעברה בנקאית, ואת היתרה בסך אלפיים ש"ח אשלם במזומן, ללא תוספת מע"מ.
נראה לי שהלכתית זה אסור, אלא אני צריך לשלם את כל ה-5000 ש"ח בתוספת מע"מ. האם אני צודק, או שמותר לשלם כפי שהציע נותן השירות?…
אודה לתשובתכם.
ויה"ר שלא תצא תקלה תחת ידי…
תשובה:
שלום רב,
משמעותה של הצעתו של בעל המלאכה היא נכונות להקל עליך לא על חשבונו אלא על חשבון מישהו אחר…
ברור לחלוטין שהדבר אסור.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
יש לי ביטוח בריאות בשתי מקומות ואני משלם כל חודש לביטוחים הללו.
תשובה:
שלום רב,
השאלה היא האם מדובר בפוליסות המבטיחות פיצוי כספי בכל מקרה של טיפול רפואי המכוסה בפוליסות, או שמדובר בפוליסות המבטיחות החזר הוצאות.
אם מדובר בהחזר הוצאות הרי שאינך רשאי לקבל זאת פעמיים. אם מדובר בפיצוי כספי – אין מניעה גם שתרוויח.
כל טוב
שאלה:
שלום הרב
אני בחופשת לידה, ועשיתי דברים בעיקר מהבית בשביל העבודה בזמן חופשת הלידה. האם מבחינה הלכתית מותר לי לקבל שכר עליהם אחרי החופשת לידה ?
כלומר, לא לקבל כסף בזמן הזכאות לדמי לידה, אלא לקבל תוספת שכר אח"כ כשאחזור לעבוד..
תשובה:
שלום רב ומזל טוב,
יש לבחון זאת משלוש בחינות:
א. מהותית: נראה שהחוק נועד לאפשר לאמא להקדיש את הזמן לאחר הלידה לצורך הטיפול בתינוק ועל דעת זה ניתנים דמי הביטוח הלאומי. לכן אם מדובר בעבודה שמפריעה לעשות זאת – מאבדים את הזכאות. לעומ"ז אם מדובר בעבודה בהיקף מצומצם הנעשית מהבית באופן שאינו פוגע באפשרות לטפל כראוי בתינוק – אין סיבה מהותית להפסד דמי הביטוח.
ג. איסור שקר: אם את נדרשת להצהיר על כך שאינך עובדת כלל או שאין לך הכנסה כלל – אסור לך להצהיר זאת אם את באמת עובדת ו/או מקבלת שכר.
ג. משפטית: היות שמדובר בתשלום הניתן על פי חוק – יש לקבל ייעוץ משפטי בכדי לברר האם על פי החוק הדבר מותר. אם ברור לחלוטין שהחוק אוסר זאת – הדבר אסור גם על פי ההלכה (אף אם מבחינה מהותית נראה היה להתיר).
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום לרב ותודה על האתר הנפלא!
ברצוני לקנות בית צמוד קרקע, אשר דיירים קודמים הוסיפו בו יחידת דיור נוספת (לא בחלוקה פנימית אלא בבנייה חדשה). שטח הדירה בטאבו הוא כמובן רק שטח הבית הראשוני. האם מחובתי לדווח לעיריה על תוספת הבנייה כדי לשלם ארנונה גם על השטח הבנוי הנוסף? והאם מותר לי לבנות עוד בהנחה שאין נזק לשכנים?
אציין שכמדומני בד"כ אין העיריה מחפשת אחרי בנייה בלתי חוקית אלא כאשר מתלונן מישהו. אמנם אם אפנה לעיריה אני מסתכן באכיפה וקנסות.
תשובה:
שלום רב,
איני רואה היתר שלא לשלם ארנונה על השטח הנוסף וכן איני רואה היתר לבנות עוד בלא לקבל היתר בניה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, ליבי נוקף אותי וכנראה שבצדק., ולכן אני שואל את השאלה..
ניגש אליי אדם ערבי על יד תחנת הדלק וממש ניסה למכור לי מברגה. למעשה לא תכננתי לקנות, אבל הוא הציע מחיר כל כך זול על מברגה וראשים (כשליש מן המחיר המקובל בשוק עבור המברגה בלבד) עד שהתפתיתי לקנות.
שאלתי אותו שוב ושוב כיצד הוא מוכר במחיר כה זול, והוא אמר לי שהוא מקבל את זה ממישהו בדואי באזור הדרום שקונה בכמויות ולא משלם מס ומע"מ ושכירות וכו', ולכן יש לו מחירים כה זולים. הוא עצמו מסתובב בכפרים שונים ומוכר את הציוד.
גם אם נניח שלא מדובר בציוד גנוב (וליבי נוקף אותי שכן..), עדיין יש בעיה של קנייה בשחור…
לסיכום: א. האם אכן, כפי שאני חושש, אסור היה לי לקנות את המברגה והראשים שלה? ב. האם, לאחר מעשה, מותר לי להשתמש במברגה ובראשים? (אם לא, האם יש עניין למסור אותה לגמ"ח כלי עבודה וכיוצ"ב?). תודה רבה,
נעם.
תשובה:
שלום רב,
א. אם מדובר במעלימי מס הרי שהקניה מהם נחשבת סיוע בידי עוברי עבירה ואסורה.
ב. אם כבר קנית – מותר להשתמש.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב.
אנו עומדים לסיים את בניית ביתנו ב"ה. את רוב העבודה וההתקשרות מול בעלי המקצוע עשה בעבורנו קרוב משפחה שאנו סומכים עליו.
כעת, ישבנו איתו לסיכום ההוצאות וכו', והתברר לנו שאת רוב העבודה הוא 'סידר' לנו ללא מע"מ.
שאלתנו – עד כמה עלינו להתאמץ ולחזור אל בעלי המקצוע לבקשת חשבונית? ואם ישנה חובה, האם חלה על כל הסכום? (למותר לציין שמדובר על סכום גבוה שעלינו להוסיף למשכנתא, שלא נילקח על ידנו בחשבון, בגלל חוסר התיאום עם בן המשפחה).
תודה!
תשובה:
שלום רב,
אמנם על פי החוק לא מוטלת על הקונה חובה לדרוש חשבונית ולא מוטלת עליו חובה לבדוק האם המוכר גובה ומשלם מע"מ.
עם זאת אסור על פי ההלכה לסכם עם המוכר במפורש על תשלום בלא מע"מ בתמורה לכך שהמוכר לא יתן חשבונית.
אמנם בנידון דידן המקרה מורכב יותר משום שאנו עוסקים במצב של דיעבד כאשר העבודה כבר נעשתה כאשר אתם לקחתם בחשבון מחיר מסויים (מתוך הנחה שהוא כולל מע"מ) ודרישת חשבונית משמעותה ייקור המחיר מעבר למתוכנן על ידכם.
אילו העבודה עדיין לא היתה נעשית היה מקום לראות זאת כמקח טעות ולבטל את העסקה (בגלל חוסר ההבנה בשאלה האם המחיר כולל מע"מ או לא), אך בשלב זה הדבר בלתי אפשרי.
לכן, בנסיבות אלו, היות שעל פי החוק חובת תשלום המע"מ אינה מוטלת עליכם אין עליכם חובה הלכתית לדרוש חשבונית ולשלם יותר ממה שהסכמתם עליו ואתם רשאים להשאיר את המצב כפי שהוא. (להרחבה ר' ספר כתר כרך ט – בין אדם לשלטון עמ' 397 ואילך).
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
להסבר מהו היתר עסקא פרטי מול חברות, לצפיה ברשימת החברות מולם ניתן לחתום על היתר עסקא פרטי ולחתימה על היתר עסקא פרטי לחץ כאן
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל:
