מכון כת"ר

טוען...

שערי מטבעות חז"ל

  • על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
    הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.

    פרוטה: 0.025
  • נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
    השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]

    מחצית השקל: 10
  • מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם… ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי – אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
    שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]

    חמישה סלעים: 100
  • זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
    מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
    נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
    דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
    דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.

    200 זוז שו"ע: 125
  • זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
    מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
    נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
    דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
    דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.

    200 זוז רמ"א: 1000

המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית. מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה. המידע מעודכן לתאריך ח׳ בשבט תשפ״ה

מהנעשה במכון

  • עודכנה רשימת החברות המאושרות

  • כ"ט סיון תשפ”ג

עודכנה רשימת החברות נכון למועד אלול תשפ"ד, המנפיקות אג"ח המאושרות וכן רשימת המניות המאושרות להשקעה ניתן לרכוש את הרשימות המעודכנות בדף של עסקים כהלכה.
לחצו כאן לרכישת רשימת החברות המאושרות

  • חדש! כתר י"ד יצא לאור

  • י”ט אב תשפ”ג

ספר כתר כרך יד יצא לאור בימים אלו.
הוא נכתה ע"י הרב אורי סדן ועוסק ב-"רשות המקומית בהלכה".
לפרטים נוספים ורכישת הספר לחצו כאן 

  • היתר עסקא לחברת בי. טי. בי

  • ח' אלול תשע"ט

חברת בי. טי. בי. העוסקת בהלוואות חברתיות חתמה
על היתר עסקא של מכון כת"ר, המיועד להלוואות חברתיות.
ע"מ למנוע איסור ריבית התחייבה החברה שאישור היתר העסקא ע"י הצדדים הוא תנאי לביצוע ההלוואה.
לצפיה בהיתר העסקא

  • הכנס השנתי - תשע"ח

  • י' טבת תשע"ח

עלו לאתר קטעי הוידאו מכנס תשע"ח.
לצפייה לחצו כאן

שאלות ותשובות

  • הורדת קורס

    השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

    שאלה:
    שלום וברכה הרב. ישנו קורס באינטרנט בעל 2 מסלולים – האחד הוא גישה קבועה לכל סרטוני הקורס בעלות של 5.5 אלף ש"ח, והשני הוא גישה לחודש אחד בעלות של 200 ש"ח. אציין שאין כפתור מובנה בקורס להורדת הסרטונים, אלא רק לצפות בהם. אני רכשתי את הגישה הזמנית לחודש אחד, ומותקן על המחשב שלי תוסף המאפשר להוריד סרטונים מכל אתר למחשב. האם יהיה מותר להשתמש בגישה שעליה שילמתי עבור הורדת סרטוני הקורס כדי שלא אצטרך לשלם את מחירה המלא של גישה קבועה?

    תשובה:

    לענ"ד אם תנאי הקורס אינם אוסרים עליך במפורש לעשות זאת – הדבר מותר.

  • כספית כשרה

    השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

    שאלה:
    שלום לכבוד הרב
    אני מתעניין כעת ברכישת יחידות בקרן כספית . באתר הבורסה מופיעות כמה קרנות המתויגות כ ’’כשרות’’ אבל בחיפוש באתר של החברה שמנהלת את הקרן לא מצאתי תעודת כשרות ספציפית לקרן הזאת או שיש תעודת כשרות עם תאריך תוקף ישן, גם כאן באתר יש רשימה ארוכה של קרנות כשרות בגופי כשרות שונים אבל אפילו לא כספית אחת,
    האם אפשר לסמוך על הסיווג בבורסה? יש איזו שהיא רגולציה על הסיווג ככשרה?
    תודה

    תשובה:

    יש צורך באישור כשרות עדכני על כל קרן כספית, משום שיש קרנות כספית המחזיקות אג"ח קונצרני של חברות שאינן חתומות על היתר עסקא

  • ריבית בקרנות השתלמות וקופות גמל

    השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

    שאלה:
    לפני מס' ימים התברר לי שלקרן ההשתלמות שאליה מפרישים עבור אשתי אין אפילו היתר עסקא בסיסי(אשתי אחות בשירותי בריאות כללית וקרן ההשתלמות נקראת בשם יהב אחים ואחיות) לאחר שיחה טלפונית אתכם החלטנו להעביר את קרן ההשתלמות ואת כל שאר הקופות של אשתי לקופות ולקרנות מפוקחות הלכתית, לצורך כך פניתי לסוכן פנסיוני שאני מכיר(אם זה משנה, הוא שומר מצוות) ע"מ שיעביר את הכספים לקופות כשרות וכרגע הוא אמר לי שהוא עובד על כך ומחכה לתשובות בכדי שהמעבר יהיה גם משתלם כלכלית, שאלות 1- האם אין בכך בעייה מבחינתי ואני לא עובר על איסור ריבית בכל רגע שהסוכן לא מעביר את הקופה לקופה כשרה?(כאמור אין לי יותר מידי ברירות כי מבחינתי אמרתי לו להעביר , והוא מבחינה מקצועית רוצה להגיע להצעה הכי משתלמת) 2- לאחר שהכספים יהיו בקרן השתלמות כשרה, האם אוכל לקחת הלוואה מהקרן? (וזו הסיבה שהביאה אותי לברר על טיב הקופות של אשתי כיון שבקרוב אנו מחתנים בת ורציתי לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות ואז התברר שאין לה כלל היתר עסקא)

    תשובה:

    שלום רב,

    1. בפרק הזמן שעד שהסוכן יעביר את הקופות אתה יכול לסמוך על הסוברים שמותר להשקיע גם במסלולים שאינם מפוקחים הלכתית.
    2. מבחינה הלכתית אפשר לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות בהסתמך על היתר העסקא.
  • היתר עיסקה בהלוואה מהבנק

    השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

    שאלה:

    1.האם צריך לחתום על היתר עיסקה כשמוציאים הלוואה מהבנק או שההיתר עיסקה שיש להם מועיל גם בלי שיחתמו כל אחד בנפרד
    2.ואם צריך לחתום בנפרד מה עושה מי שלא עשה זאת בשעה שהוציא את ההלוואה אבל עדיין לא התחיל לשלם ומה עושה מי שכבר התחיל לשלם

    תשובה:

    1. אין צורך לחתום על היתר עסקא נפרד ואפשר לסמוך על היתר העסקא הכללי של הבנק. (יש שמחמירים בזה אבל זו רק חומרא)
    2. היות שכאמור זו רק חומרה לכן אפילו למחמירים יכול בדיעבד לסמוך על היתר העסקא הכללי, ולחתום מאוחר יותר על היתר עסקא פרטי.

     

  • קרן פנסיה מסלול SNP500

    השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

    שאלה:
    אני נמצאת כרגע בחברת הראל מסלול הלכה
    המליצו לי לעבור למסלול snp500 שזה השקעה בשוק ההון
    המסלול נמצא תחת כשרות של גלאטהון
    האם יש צורך לחתום על טופס היתר עסקה או שאפשר להסתפק בכשרות?

    תשובה:

    החשוב הוא כשרות המסלול. חתימה על טופס היתר עסקא כשלעצמה אינה מכשירה את המסלול, מעבר לכך שבית ההשקעות עצמו חתום על היתר עסקא.

  • אנליסט

    השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

    שאלה:
    שלו' וברכה,

    אשמח לדעת לגבי חברת אנליסט, ראיתי שיש להם היתר עיסקה עם המכון, האם אפשר להשקיע שם את הכסף בכל המסלולים, כגון חיסכון לכל ילד וכן קופת גמל להשקעה,
    השאלה הוא מכל ההיבטים של הלכה, שאני לא מכיר אותם.

    בכבוד רב,
    מאיר וייס

    תשובה:

    היתר עסקא שיש לבית ההשקעות נועד להלוואות שבית ההשקעות נותן או מקבל, אך אינו מכסה רכישת ני"ע של חברות שאינן חתומות על היתר עסקא, משום שהרכישה נעשית עבור העמיתים ובין ההשקעות אינו לא הלווה ולא המלווה. לכן מי שמעוניין להשקיע במסלולים כשרים צריך לוודא שיש אישור הלכתי ספציפי לאותו מסלול ואינו יכול להסתפק בהיתר העסקא עליו חתום בית ההשקעות.

  • רכישת ניירות ערך, כבעלות דמי או לא

    השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

    שאלה:
    ראשית, צודה לרב על ההשקעה והטרחה המרובה.

    ראיתי שהרב מציין שקניית נ״ע החשבת לרוב הפוסקים כבעלות, לכן ברכישה של מניות ישראליות (וממילא של מדדים ישראליים כדוגמת ת״א 125) נכנסים לביות של חילולי שבת, לפני עיוור וכו׳ ורק במניות של חברות של גויים יש פחות בעיה.
    מי הם רוב הפוסקים שאוסרים ומיעוט שמתירים? מאיך שהכרתי את הסוגיה דווקא ראיתי איפכא, שרובא מתירים כיוון דאין ברכישה של נ״ע שיווי של בעלות.

    תודה רבה לרב.

    תשובה:

    הנושא נסקר באריכות בספרי המכון. פירוט הפוסקים בסוגיא ניתן למצוא בספר כת"ר חלק א וכן בחלק ו ובחלק יג.

    נציין רק כמה מהפוסקים הידועים: המנחת יצחק והגרש"ז אויערבך רואים את בעלי המניות כבעלים. מאידך האגרות משה סבור שאם אין לבעלי המניות השפעה ממשית אינם נחשבים כבעלים. הגרי"ש אלישיב מסכים בזה באופן עקרוני עם האגרות משה אך למעשה פוסק להחמיר בזה לכתחילה.

  • קיזוז נסיעות ממעשר ממילואים

    השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

    שאלה:
    לצורך המילואים קניתי רכב, האם אפשר לקזז מההכנסות את הנסיעות והתחזוקה של הרכב? אני נוהג לתת חומש בדרך כלל האם יש יותר קיזוז בחומש בגלל שזה חומרא?

    תשובה:

    מעשר (או חומש למי שמחמיר) נותנים מההכנסות נטו לכן אפשר לקזז מהשכר על ימי המילואים את הוצאות הנסיעה שהיו לצורך שרות המילואים

חתימה על היתר עסקא

הצטרפות להיתר
עסקא פרטי

להסבר מהו היתר עסקא פרטי מול חברות, לצפיה ברשימת החברות מולם ניתן לחתום על היתר עסקא פרטי ולחתימה על היתר עסקא פרטי לחץ כאן

נוסח היתר עסקא להלוואות
בין אנשים פרטיים

להורדת הנוסח ופרטים נוספים לחצו כאן

היתר עסקא לחברות
ולמגזר העסקי

לחתימה על היתר עסקא עבור המגזר העסקי ולפרטים נוספים לחצו כאן

close

שלח את שאלתך ואנו נחזור אליך עם תשובה בהקדם

    שלח שאלה