טוען...
טוען...
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
לרשימת הנושאים
עובדים ומעסיקים
חברה ומדינה
תחרות עסקית
עובדים ומעסיקים
מסחר וצרכנות
חברה וכלכלה
תחרות עסקית
דין תורה ובתי משפט
חברה ומדינה
חברה וכלכלה
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם… ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי – אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית. מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה. המידע מעודכן לתאריך כ״ב בטבת תשפ״ה
עודכנה רשימת החברות המאושרות
כ"ט סיון תשפ”ג
עודכנה רשימת החברות נכון למועד אלול תשפ"ד, המנפיקות אג"ח המאושרות וכן רשימת המניות המאושרות להשקעה ניתן לרכוש את הרשימות המעודכנות בדף של עסקים כהלכה.
לחצו כאן לרכישת רשימת החברות המאושרות
חדש! כתר י"ד יצא לאור
י”ט אב תשפ”ג
ספר כתר כרך יד יצא לאור בימים אלו.
הוא נכתה ע"י הרב אורי סדן ועוסק ב-"רשות המקומית בהלכה".
לפרטים נוספים ורכישת הספר לחצו כאן
היתר עסקא לחברת בי. טי. בי
ח' אלול תשע"ט
חברת בי. טי. בי. העוסקת בהלוואות חברתיות חתמה
על היתר עסקא של מכון כת"ר, המיועד להלוואות חברתיות.
ע"מ למנוע איסור ריבית התחייבה החברה שאישור היתר העסקא ע"י הצדדים הוא תנאי לביצוע ההלוואה.
לצפיה בהיתר העסקא
הכנס השנתי - תשע"ח
י' טבת תשע"ח
עלו לאתר קטעי הוידאו מכנס תשע"ח.
לצפייה לחצו כאן
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלו' וברכה,
אשמח לדעת לגבי חברת אנליסט, ראיתי שיש להם היתר עיסקה עם המכון, האם אפשר להשקיע שם את הכסף בכל המסלולים, כגון חיסכון לכל ילד וכן קופת גמל להשקעה,
השאלה הוא מכל ההיבטים של הלכה, שאני לא מכיר אותם.
בכבוד רב,
מאיר וייס
תשובה:
היתר עסקא שיש לבית ההשקעות נועד להלוואות שבית ההשקעות נותן או מקבל, אך אינו מכסה רכישת ני"ע של חברות שאינן חתומות על היתר עסקא, משום שהרכישה נעשית עבור העמיתים ובין ההשקעות אינו לא הלווה ולא המלווה. לכן מי שמעוניין להשקיע במסלולים כשרים צריך לוודא שיש אישור הלכתי ספציפי לאותו מסלול ואינו יכול להסתפק בהיתר העסקא עליו חתום בית ההשקעות.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
ראשית, צודה לרב על ההשקעה והטרחה המרובה.
ראיתי שהרב מציין שקניית נ״ע החשבת לרוב הפוסקים כבעלות, לכן ברכישה של מניות ישראליות (וממילא של מדדים ישראליים כדוגמת ת״א 125) נכנסים לביות של חילולי שבת, לפני עיוור וכו׳ ורק במניות של חברות של גויים יש פחות בעיה.
מי הם רוב הפוסקים שאוסרים ומיעוט שמתירים? מאיך שהכרתי את הסוגיה דווקא ראיתי איפכא, שרובא מתירים כיוון דאין ברכישה של נ״ע שיווי של בעלות.
תודה רבה לרב.
תשובה:
הנושא נסקר באריכות בספרי המכון. פירוט הפוסקים בסוגיא ניתן למצוא בספר כת"ר חלק א וכן בחלק ו ובחלק יג.
נציין רק כמה מהפוסקים הידועים: המנחת יצחק והגרש"ז אויערבך רואים את בעלי המניות כבעלים. מאידך האגרות משה סבור שאם אין לבעלי המניות השפעה ממשית אינם נחשבים כבעלים. הגרי"ש אלישיב מסכים בזה באופן עקרוני עם האגרות משה אך למעשה פוסק להחמיר בזה לכתחילה.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
לצורך המילואים קניתי רכב, האם אפשר לקזז מההכנסות את הנסיעות והתחזוקה של הרכב? אני נוהג לתת חומש בדרך כלל האם יש יותר קיזוז בחומש בגלל שזה חומרא?
תשובה:
מעשר (או חומש למי שמחמיר) נותנים מההכנסות נטו לכן אפשר לקזז מהשכר על ימי המילואים את הוצאות הנסיעה שהיו לצורך שרות המילואים
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב. בה קנינו דירה דרך מחיר למשתכן כלו'דירה בהנחה של המדינה.
כחלק מהפיקוח של המדינה הוא שכל עמוד בחוזה הינו חתום בחותם של משרד השיכון או משהו כזה.
אנחנו התעוררנו בעקבות לימוד עם הרב עמיצור אריאל לכך שישנם מצבים בבהם יש איסור ריבית גם בדבר כזה. ורצינו להחתים את היזם על היתר עסקא . היזם ירא שמים ומיד הסכים אך פתאום חשבנו שלא יהיה לכך תוקף כיון שחלק מהחוק שאין שום משמעות משפטית למסמך בנינו שאינו חתום בחותמת של משרד השיכון. מה ניתן לעשות?
עוד יצויין שכרגע נודע שבטעות שכחנו להעביר בזמן תשלום וכעת יש עליו גם ריבית.. (אנחנו מנסים לבטל אותה אך רואים שוטדאי החשש קיים)
תודה רבה מחילה על האריכות ראיתי לנכון כדי שכל הרקע יובן כראוי
תשובה:
שלום רב,
ראשית שיהיה בשעה טובה.
בלא להכנס כרגע לשאלה האם ובאלו מצבים יש איסור ריבית, טוב שתחתמו על היתר עסקא ואם היזם מסכים אין סיבה שלא לעשות זאת.
לגבי הצורך של חותמת משרד השיכון, איני מכיר את החוק בעניין זה אבל גם אם באמת חתימה על היתר עסקא מחייבת אישור של משרד השיכון, הרי לענ"ד, היות שהמדינה עצמה גם היא חתומה על היתר עסקא אין סיבה שתהיה לה התנגדות לחתימת היזם על היתר עסקא וע"כ ניתן לצאת מתוך הנחה שאם וכאשר יצטרכו לעשות שימוש בהיתר העסקא המדינה לא תטען כי היא מתנגדת לכך.
כמובן שהחתימה על היתר העסקא לא תתיר תשלום ריבית על חוב שנוצר לפני החתימה ולכן כדאי שאכן תבטלו זאת.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
האם יש בעיה להשקיע במסלול עוקב מדדי בנקים,הבנקים בישראל שומרים שבת וההשקעה בחברת ילין לפידות שיש לה היתר עיסקא
תשובה:
אם המסלול עוקב רק אחרי ני"ע של הבנקים אין כל בעיה הלכתית להשקיע בזה.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
אשמח לדעת האם יש מניות כשרות שמותר להשקיע בהם כי רוב ככל החברות מחללות שבת ועוברים על שאר איסורים ואם מותר אשמח לדעת איזה חברות מותר וכן האם זה חומרא או בדי'.
תשובה:
שלום וברכה,
ישנן בהחלט מניות כשרות שבהשקעה בהן אין חשש שותפות בחילול שבת או באיסור ריבית. אפשר לרכוש את רשימת המניות הללו דרך אתר זה.
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
היות ויש מחלוקת בענין הלוואה מקופות גמל וכדו' ע"כ השאלה היא מהי ההלכה מעיקר הדין ומי המתירים?
תשובה:
אם לחברה המנהלת את קופת הגמל אין היתר עסקא אסור לכל הדעות לקחת הלוואה מקופת הגמל. גם אם יש לקופת הגמל היתר עסקא, יש האוסרים משום שהעמיתים שהם בעצם המלווים בד"כ לא מודעים לקיומו של היתר העסקא. מאידך, יש מקום לומר שקיימת הסכמה כללית של העמיתים לכך שהחברה המנהלת את כספם תנהל אותו בהתאם לכללים שלה, כולל היתר העסקא במידה והיא חתומה עליו.
למעשה, המתירים השקעה בקופות גמל גם במסלולים שאינם מוגדרים ככשרים מתירים ממילא גם את ההלוואות הללו, משום שאילו ההלוואות הללו היו אסורות הרי שלא רק הלווים אלא גם המלווים שהם העמיתים בקופות הגמל היו עוברים על איסור וממילא אסור היה להשקיע בקופות אלו.
יש לציין שבמסלולים הכשרים ניתן להניח שהמשקיעים מודעים לקיומו של היתר העסקא ולצורך בו וממילא יש מקום יותר להתיר לקיחת הלוואות במסלולים אלו. (אם כי לעיתים גופי הכשרות המפקחים על מסלולים אלו אוסרים זאת).
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
הרב הסביר (בשו"ת) שהחשש המרכזי ב'נטילת' הלואה מקופת גמל הינו מכיון שהכסף שייך לעמיתים והם אינם חתומים על היתר עסקה וחלקם אינם יודעים מהו, וא"כ לפי"ז אמור להיות אותו חשש בכיוון ההפוך, כלומר, 'להלוות' את כספי העמיתים היהודים ליהודים אחרים ואפילו לשאינם יהודים, וא"כ במידה וזו בעיה היאך מותר בכלל להפקיד כסף בקופות הנ"ל בעוד שהחברה מלוה אותם לעמיתים אחרים בלא היתר עסקה מפורש של העמיתים ביניהם?
תשובה:
אכן בפשטות כך, וכפי שכתבתי בתשובתי הקודמת. עם זאת יש מקום קצת לחלק ולומר שכאשר אדם יר"ש מפקיד בקופת הגמל הוא מתכוון שהחלק שלו יהיה עפ"י היתר עסקא וממילא אינו עובר על איסור, משא"כ כאשר הוא הלווה הוא מקבל את הכסף גם מעמיתים שאינם מודעים להיתר עסקא.
אמנם חילוק זה הוא דחוק שהרי בסופו של דבר הלווה מקבל את הכסף כולו באותם תנאים ודוחק לומר שחלק מהכסף הוא עפ"י היתר עסקא וחלק אינו עפ"י היתר עסקא.
להסבר מהו היתר עסקא פרטי מול חברות, לצפיה ברשימת החברות מולם ניתן לחתום על היתר עסקא פרטי ולחתימה על היתר עסקא פרטי לחץ כאן
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל:
