מכון כת"ר משיק את מערכת "היתר עיסקא במסלול אישי". להצטרפות, ולפרטים נוספים
מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה, ע"ש משה ומעטל הלר, שם לו למטרה לחבר את חיי המסחר והכלכלה המודרנים עם אוצרות הרוח שבעולמה של ההלכה היהודית.

המכון קם מתוך אמונה כי תורת ישראל, בהיותה תורת חיים, יכולה וצריכה להיות מיושמת גם בחיי היום יום הכלכליים.

במקורות ההלכה ניתן למצוא התיחסות למגוון עצום של סוגיות אקטואליות העומדות על הפרק בחיי הכלכלה. כך למשל ניתן למצוא מענה לדילמות מוסריות הנוגעות להגינות במסחר וכדו', סוגיות הלכתיות הנוגעות לריבית או לשמירת שבת בכלכלה המודרנית, דיני חוזים ועוד.
כלכלה לאור הפרשה
פרשת ויקרא
הלוואה בלא עדים
פרשת ויקרא אותה נקרא השבת עוסקת רובה ככולה בדיני הקרבנות ובעבודת המקדש. אך סיומה של הפרשה מחבר אותנו עם ענייני הכלכלה היום- יומיים: "נפש כי תחטא ומעלה מעל ביקוק וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו: או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר..." המדובר בתביעה ממונית כלפי אדם המחזיק ברשותו ממון של חבירו שלא כדין. ממון זה יכול שהגיע לרשותו באופנים שונים: כפיקדון שניתן לו לשמירה, ככסף שניתן לו בהלוואה, או שגזל את חבירו, או שהוא מלין שכר שעליו לשלם לפועליו, או שמצא אבידה של חבירו ואינו משיבה. הנתבע כופר בתביעה ומכחיש אותה ואף נשבע על כך לשקר. התורה מפרטת בהמשך את דינו של אותו אדם, אך אנו נתמקד בפתיחתו של הפסוק. אף שמדובר כאן בסכסוך שבין אדם לחבירו, פותחת התורה במילים: "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'". אין זה אפוא רק עניין שבין אדם לחבירו, אלא גם, ואולי בעיקר, עניין שבין אדם למקום. מי שחוטא לחבירו, הרי הוא חוטא גם כלפי שמיים, ופסוק מפורש הוא "ואהבת לרעך כמוך אני ה'", כלומר מפני שאני ה' הרי אתה מצווה לאהוב את רעך כמוך. מדוע מוגדר הדבר דווקא כ"מעילה בה'"? רש"י מביא את דברי חז"ל המבארים זאת: "אמר ר' עקיבא מה תלמוד לומר ומעלה מעל בה'? לפי שכל המלוה והלוה והנושא והנותן אינו עושה אלא בעדים ובשטר, לפיכך בזמן שהוא מכחש -מכחש בעדים ובשטר, אבל המפקיד אצל חבירו אינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם, לפיכך כשהוא מכחש, מכחש בשלישי שביניהם:" אדם הנושא ונותן עם חבירו בלא עדים הרי ה' הוא ה"שלישי שביניהם" - הוא הערב ליושר שבין הבריות. וכפי שמבאר הרש"ר הירש, כאשר אין עדים אחרים, משעבד היהודי את כהונתו ויחסו לה' להיות ערבים ליושרו, ומשהתברר שהכל הוא "מסכה ריקה" שאין לה כל כיסוי, הרי יש כאן מעילה גמורה בקב"ה. על פי דברי ר' עקיבא במדרש, "כל המלווה והלווה אנו עושה אלא בעדים ובשטר". ואכן, בגלל החומרה הגדולה בה רואה התורה את הכופר בממון חבירו הנמצא ברשותו, אומרים חז"ל שאין להלוות שלא בעדים או בשטר. וכך אומרת הגמרא במסכת בבא מציעא דף עה עמוד ב: "אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות, ומלוה אותן שלא בעדים - עובר משום ולפני עור לא תתן מכשל, וריש לקיש אמר: גורם קללה לעצמו, שנאמר +תהלים לא+ תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק" ומבאר רש"י שהמלווה עובר על "לפני עיוור לא תתן מכשול" משם שהיות שאין עדים - עולה על רוחו של הלווה לכפור. כמו כן גורם קללה לעצמו שכאשר רואים שתובע והנתבע מכחיש מקללים אותו ואומרים עליו שהוא מעליל עלילות שוא על צדיק. וכך פוסק השולחן ערוך בחושן משפט סימן ע סעיף א: "אסור להלוות בלא עדים, ואפילו לתלמיד חכם, אלא אם כן הלוהו על המשכון. והמלוה בשטר משובח יותר. וכל המלוה בלא עדים, עובר משום לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד), וגורם קללה לעצמו." אכן מנהג העולם להלוות לעיתים גם בלא עדים או שטר, וטרחו האחרונים ליישב זאת. ערוך השולחן כתב: "ומה שאין נזהרים עתה בזה ולוים זה מזה גמ"ח בלא עדים ובלא שטר משום דמכירין זא"ז ונאמנין זל"ז ויודע המלוה שלא ישכח ולא יכפור לו [נ"ל]:" בשו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן מז הביא את משו"ת דברי מלכיאל שכתב: "והנה בזה"ז אין נזהרים כלל בדבר זה והוא נפלא שכל ישראל יעברו על ידו מפורש בש"ס ופוסקים בלי חולק, אבל באמת יש יסוד למנהג זה עפמ"ש הריטב"א במגילה ד' כ"ח שהאיסור להלוות בלא עדים הוא רק ממדת חסידות ולא מן הדין". ומכל מקום, אף אם יש בדברים אלו משום לימוד זכות על ישראל, ברור שלכתחילה יש להקפיד, בודאי כאשר מדובר בהלוואות בסכומים גדולים, להעיד על כך עדים או לכתוב שטר, או להשתמש בצ'יק דחוי שיבטיח את הפרעון וימנע הכחשה.
המשך לקרוא
מהנעשה במכון
שונה מעמדה של חברת פריגו
 
ז' אדר תשע"ז
לאחר בדיקה מחודשת התברר כי חילול השבת בחברת פריגו הוא בהיקף שולי בלבד ולכן ההשקעה בה מותרת (בעדיפות נמוכה מאחר שאינה חתומה על היתר עסקא אך אינה מנפיקה אג"ח).
חדש! כשרות החברות בת"א 125 ובלוטק
 
כ"ו שבט תשע"ז
חדש! הועלתה לאתר רשימת כשרות החברות המשתייכות למדד ת"א 125 ומדד בלוטק - לעניין שמירת שבת והיתרי עסקא. לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה
חדש! כשרות כלל החברות בבורסה
 
כ"ו שבט תשע"ז
חדש! עודכנה רשימת כשרות כלל החברות הנסחרות בבורסה - לעניין שמירת שבת והיתר עסקא לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה.
רשימת אג"חים כשרים
 
כ"ו שבט תשע"ז
חדש! הועלתה לאתר רשימת אג"חים קונצרנים כשרים. לצפיה הכנס למדור עסקים כהלכה.
הכנס השנתי - תשע"ז
 
כ"ה טבת תשע"ז
צילום הוידאו של הכנס השנתי תשע"ז עלה לאתר.
עודכנה רשימת כלל החברות החתומות על היתר עסקא
 
כ"ה טבת תשע"ז
עודכנה רשימת כלל החברות המחזיקות בהיתר עסקא כולל הגוף המאשר והתאריכים, לצפיה - הכנסו למדור עסקים כהלכה.
הכנס השנתי - תשע"ה
 
ט"ז חשון תשע"ו
קטעי הוידאו מהכנס השנתי תשע"ה עלו לאתר.
נוסף נוסח היתר עסקא מהודר
 
ד' אלול תשע"ד
נוסח היתר עסקא מהודר הועלה לאתר. לצפיה היכנסו למדור טפסים ומסמכים.
שערים יציגים
למטבעות חז"ל
שווי פרוטה:
0.053 ש"ח
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
שווי מחצית השקל:
21.09 ש"ח
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
שווי חמישה סלעים:
210.89 ש"ח
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם... ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי - אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
המידע מעודכן לתאריך
ב' ניסן תשע"ז
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית.
מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה
ספרי המכון
כתר ט - בין אדם לשלטון
מסים חוקים ורשיונות. נכתב ע"י: הרב יואל דומב ור' ארי דבנר. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ח - סוכן הביטוח בהלכה
נכתב ע"י: הרב יהודה פרומן. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
כתר ז - מוצר פגום שהזיק
ההשלכות האיסוריות והממוניות שבמכירת מוצרים הגורמים לנזק. נכתב ע"י: הרב יעקב הילדסהיים. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ו - ספר השו"ת
תשובות הלכתיות בענייני כלכלה ומשפט. נכתב ע"י הרב שלמה אישון. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ה - גבולות התחרות העסקית
נכתב ע"י הרב יהודה פרומן. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
כתר ד - אונאת ממון
קביעת שער, מחירים ואונאה - נכתב ע"י הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. דין הונאת מחיר - יסודותיו, עקרונותיו וערכיו. נכתב ע"י הרב ד"ר בני פורת. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ג - מסחר וצרכנות כהלכה
ההתייחסות ההלכתית למכירת מוצרים פגומים. נכתב ע"י הרב יעקב הילדסהיים. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר ב
שמירת שבת בכלכלה המודרנית - נכתב ע"י הרב שלמה אישון. עקרונות הלכתיים בהסכמי ביטוח - נכתב ע"י הרב יהודה פרומן. הבטים הלכתיים ומשפטיים של היתר עיסקא - נכתב ע"י דוד משען. היתר עיסוק - היתר עיסקא חדש - נכתב ע"י הרב אשר מאיר. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח.
כתר א
חוזים על פי דיני התורה - נכתב ע"י הרב דוד בס. ריבית בתאגידים - נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס. התוקף ההלכתי של חוקי המדינה - נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר - 69 ש"ח.
כתר י - דיני עבודה במדינת ישראל עפ"י ההלכה
דיני עבודה במדינת ישראל עפ"י ההלכה נכתב ע"י הרב אורי סדן עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק. המחיר 69 ש"ח. המחיר 69 ש"ח.
כתר יא - הקצאת משאבים ציבוריים
הקצאת משאבים ציבוריים נכתב ע"י הרב ד"ר רועי זק עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק המחיר 69 ש"ח.
שירותי המכון
מכון כת"ר מספק שירותים מגוונים ע"מ להנגיש לציבור את הנושא החשוב של כלכלה ע"פ התורה.
בין השאר המכון מספק הרצאות וימי עיון, פיקוחים הלכתיים על השקעות וכו', שירותי ייעוץ הלכתי ובוררות עסקית ע"פ ההלכה.
נשמח לעמוד לשירותכם!
מכון כת"ר -
לכלכלה ע"פ התורה (ע"ר)
טלפון: 077-3500281
פקס: 153-77-3500281
דואר אלקטרוני: mketer7@gmail.com
צור קשר