גניבה ונזקי ממון - שאלות ותשובות

ילד קטן שהזיק י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

ילד קטן שהזיק, האם חייב לשלם? האם הוריו חייבים לשלם?

תשובה:

הלכה פסוקה שילד קטן (מתחת לבר מצוה או בת מצוה) שהזיק פטור מלשלם, ואף אחר שהגדיל פטור מצד הדין לשלם. (שו"ע חו"מ תכד ח). יש שכתבו שבדיני שמים חייב לשלם משיגדיל. כך למשל כותב בספר חסידים (סימן תרצב) בתשובה למי שאמר: "זוכר אני כשהייתי קטן הייתי גונב לבני אדם, וגם הייתי חוטא בשאר חטאים", "כל עונות שאתה זוכר וכל אשר גנבת אתה צריך לשלם", ויש שכתבו שבעבירות שבן נח חייב בהם גם קטן חייב בהם כשיגדיל, והיות שגם בני נח אסורים להזיק, ממילא צריך הקטן לכשיגדיל לעשות תשובה על מה שהזיק, והתשובה היא ע"י תשלום הנזק. (דברי חיים, מובא בפתחי חושן פרק י הערה קטו). אכן, היות שהמדובר הוא רק בחובה לצאת ידי שמים, לא יוכל הניזק לתבוע זאת בדין. כל זה ביחס לחיובו של הקטן, אולם הוריו של הקטן פטורים מלשלם, ואין עליהם אף חיוב לצאת ידי שמים. אכן, אם ההורים הניחו את ילדם הקטן במקום בו ברור שיזיק, מסתבר שחייבים לשלם על הנזקים שגרם הילד, וכדין מי שהעמיד את בהמתו (להבדיל) על תבואת חבירו שחייב לשלם על הנזק שגרמה הבהמה. לכן, למשל, מי שהתארח אצל חבירו, והעמיד את התינוק שלו על השולחן וכתוצאה מכך שבר התינוק כלים שהיו עליו – חייב האב לשלם. (ספר נחלת אליהו חלק א סי' ע). ובספר פתחי חושן (פרק ה הערה פז) הגביל זאת רק למקרה בו האב העמיד את התינוק על השולחן, אך אם התינוק עלה בעצמו, אף שהאב הביאו למקום ממנו עלה, ויכול היה למנוע זאת – נחשב גרמא ופטור מן הדין. (אך מסתבר שחייב בדיני שמים – כדין גרמא). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

גדר חיה שמזיקה י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

ביני ובין שכני יש גדר חיה אותה נטע השכן בשטחו. הענפים הגדלים מפריעים לי למעבר בשביל הכניסה לבית. א. האם מותר לקצוץ את הענפים המפריעים. ב. על מי לשלם?

תשובה:

במשנה במסכת בבא בתרא (דף כז עמוד ב) נאמר: אילן שהוא נוטה לשדה חבירו - קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה, ובחרוב ובשקמה - כנגד המשקולת, בית השלחין - כל האילן כנגד המשקולת; אבא שאול אומר: כל אילן סרק כנגד המשקולת. ממשנה זו למדים שמי שענפי אילן חבירו מפריעים לו להליכה, למעבר וכדו', מותר לו לקצוץ את הענפים המפריעים. וכן פסקו הרמב"ם (הלכות שכנים י ח), והשולחן ערוך (חושן משפט קנה כו). מסוגיית הגמרא והפוסקים משמע שהחידוש הוא בהיתר לניזק לקצוץ את ענפי האילן המזיק אף שאינם שייכים לו, אך על בעל האילן לא מוטלת חובה לקצוץ את הענפים - משום שהוא נטע ברשות. (ע' שו"ת חלקת יעקב חו"מ י). ע"כ למעשה מותר לך לקצוץ את הענפים המפריעים למעבר. עלות הקציצה מוטלת עליך ולא על בעל הגדר החיה שנטע אותה בהיתר בשטחו. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר

תשובה על גניבה שהיתה לפני בר מצווה י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

מי שגנב חפץ בילדותו, לפני בר מצוה, ועתה, כשגדל רוצה לעשות תשובה, האם חייב להחזיר את החפץ? ומה הדין אם יודע שגנב מאחד משנים אך אינו זוכר ממי מהם?

תשובה:

על פי ההלכה, מי שגנב חפץ כשהיה קטן, והגדיל, אם החפץ עדיין קיים – חייב להחזירו. אם החפץ כבר לא קיים – פטור מלהחזיר את שוויו, אך אם רוצה לצאת ידי שמים – ראוי שישלם. אם אינו זוכר ממי מבין השנים גנב – מצד הדין אינו צריך להחזיר לשניהם, ויתחלקו הם ביניהם, אך אם רוצה לצאת ידי שמים – יחזיר לכל אחד מהם. (שו"ע חו"מ שסה ב, שו"ע הרב הלכות גניבה וגזילה לד). השאלה נענתה ע"י

טעות במחיר הרשום על המוצר י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

לפני מספר שנים נכנסתי לחנות חרוזים שבה אני נוהגת לקנות פעמים רבות, ושם ראיתי שרשרת שעליה היה מחיר 58 שח. השרשרת מצאה חן בעיני, והחזקתי אותה בידי. ואז חשבתי אולי אראה את יתר השרשראות מאותו הסוג, אולי אמצא ביניהן אחת יפה יותר. כשהסתכלתי על שרשרת אחרת, ראיתי שמחירה הוא 85 שח. כלומר, הבנתי שאולי אני טעיתי לגבי המחיר (הכתב לא היה ברור, והיה אפשר לקרוא את פתק המחיר משני הכיוונים, כאשר המדבקה לבנה לגמרי ואין סימן זיהוי מה למעלה ומה למטה, כך שמצד אחד המחיר הוא 58 ומהצד השני המחיר הוא 85. ) 85 היה יקר לי מדי ובלתי מוצדק לדעתי לשרשרת הזו. החלטתי שאם השרשרת עולה 58 אקנה אותה, ואם 85 לא אקנה אותה. למיטב זכרוני היו שם עוד שרשראות שמחירן 85 שח מאותו סוג. בקיצור הלכתי לקופה עם השרשרת הראשונה שלקחתי, שבכוונתי היה לקנות אותה בהתחלה, ושאלתי את המוכר כמה עולה השרשרת. הוא הסתכל ואמר : 58 שח. ``טוב``, אמרתי, שילמתי קניתי ויצאתי. רק עלי לציין לפעמים יש באותה חנות חרוזים שרשרות דומות מאד שאחת קצרה מעט יותר מן השניה ועל כן מחירה זול יותר, והן נמצאות באותו מקום יחדיו. לא זכור לי אם בדקתי את אורך השרשרת. בכל מקרה שאלתי את המוכר למחיר ורכשתי את השרשרת בהתאם לתשובתו. השאלה שלי היא: 1. האם נהגתי כשורה- (שילמתי את המחיר שאמר לי המוכר וכפי שאני הבנתי אותו בהתחלה ,האם זה בסדר?). 2. האם הייתי צריכה ליידע את המוכר שראיתי שם שרשראות שעולות 85 שח? (אולי הוא לא שם לב) 3. אם לא פעלתי כשורה מה עלי לעשות כעת? 4. פעמים רבות רואים בחנויות על אותו מוצר מחיר שונה, למשל שמפו אחד שעליו כתוב 14 שח ולידו אותו שמפו בדיוק במחיר 17 שח למשל, שכנראה אחד מהם במבצע, או שחלק מעודכנים וחלק לא, האם יש בעיה לקנות את הזול יותר? שמעתי פעם כמדומני שהמחיר שרשום על המוצר זה מחירו (למרות שכבר פעמים רבות ניסו לחייב אותי במחיר גבוה יותר בטענה שהמחיר שמופיע על המוצר לא מעודכן). כיצד יש לנהוג על פי ההלכה? בתודה

תשובה:

השאלה האם נהגת כשורה תלויה בשאלה האם המחיר של 58 ש"ח הוא מחיר מקובל לשרשרת מסוג זה בחנות זו או שזהו מחיר נמוך בהרבה מהמקובל. אם זהו מחיר מקובל ולפי דבריך מחיר של 85 הוא מחיר מופרז -הרי שנהגת כשורה. אולם אם מחיר זה נמוך בהרבה מהמקובל בחנות זו לשרשרת מסוג זה הרי יש להניח שהקריאה הנכונה של המחיר היא 85 וע"כ נהגת שלא כשורה. מתוך העובדה שהמוכר אמר לך שהמחיר הוא 58 נראה יותר שזהו מחיר סביר וע"כ כאמור נהגת כשורה. מכל מקום אם נהגת שלא כשורה (דבר שכאמור לא נראה סביר) עברת על דין אונאת ממון. במצב זה רשאי המוכר, על פי ההלכה, לבטל את העיסק. אלא שזכות זו לבטל את העיסקה מוגבלת בזמן והיות שעברו כבר מספר שנים - אין הוא רשאי עוד לבטלה וע"כ העיסקה קיימת ואינך צריכה לעשות כרגע דבר, פרט לחרטה על המעשה וקבלה לעתיד שלא לעשותו שוב. לגבי מקרים בהם מופיע על מוצר מסויים מחיר נמוך מאשר על מוצרים דומים אחרים, למיטב ידיעתי לפי החוק את זכאית לשלם את המחיר שעל המוצר. ההגיון שבחוק הוא - רצונו של המחוקק להבטיח שעל המוצרים יודפס מחיר עדכני של המוצר כדי שכל קונה ידע בדיוק כמה משלם על המוצר. זהו חוק שנועד לתקנת הציבור ועל כן גם מבחינת ההלכה יש לו תוקף וע"כ אם אכן זהו החוק את רשאית להסתמך עליו גם על פי ההלכה. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר

תור שבוטל בחול המועד י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

הנני בחור ישיבה. אמא שלי קבעה לי תור לשיננית לחול המועד פסח. לאחר ברור הלכתי התברר שמכיון שההליכה לשיננית אינה בגדר רפואה והיא הינה מלאכת אומן -לכן היא אסורה בחול המועד.ומכיון שכך ביטלתי את התור אך מכיון שהיה זה מאוחר ,הביטול נעשה רק כחצי שעה לפני התור וודאי שאף אחד אחר לא מילא את התור במקומי ואני מניח שנגרם הפסד לשיננית בגלל הביטול של התור שנעשה רק חצי שעה לפני מועד התור המתוכנן. א. האם אני מחיב לשלם את דמי התור מכיון שגרמתי להפסד? ב. אם הרב יוכל לציין בבקשה מקורות הלכתיים לכך תודה רבה

תשובה:

ראשית, אני מניח שישנם כללים אצל השיננית לגבי ביטול תורים ואם יש כללים כאלו – הם הקובעים על פי ההלכה. אם אין כללים הדבר תלוי בשאלה האם כתוצאה מהתור שלך הפסידה השיננית לקוח. אם לא נאלצה לדחות לקוח כתוצאה מהתור שלך א"כ לא נגרם לה הפסד כספי ואתה פטור. אם כתוצאה מהתור שהזמנת הפסידה השיננית לקוח אחר, היות שהביטול של התור מצדך לא היה כתוצאה מאונס שהרי זהו דבר שהיה ניתן לדעת מראש, ממילא אתה חייב לשלם לה מחצית התשלום – מה שמוגדר כשכר "פועל בטל". הדברים מפורשים בשו"ע בהלכות פועלים השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר

פיצוי על נזקי ממון שלא ניתן להעריכם מראש י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

מה ניתן לעשות מבחינת דיני שמים, דיני אדם ודין המלכות במקרה שראובן הזיק בטעות לשמעון, ולא מתכחש, אבל אומר תגיש תביעה מסודרת עם קבלות, אני אגיש זאת לחברת הביטוח שלי ואודה באשמה והם ישלמו לך. הבעיה היא שלא ניתן להוכיח במדוייק את סכום הנזק למרות שברור שנגרם נזק. ובנוסף האם ראובן לא חייב לשלם מייד במקום מכיסו סכום גלובלי-כללי, "ככל אשר ישית עליו" ועד לסכום הגבוה ביותר והסביר שיתכן שיתברר בעתיד שסביר שהוא נגרם בגלל זה. וללא הוכחת נזק כי גם אנשי מקצוע לא יכולים לשערך את גובה הנזק. האם לא מספיק הנזק שראובן גרם ולכן מצופה ממנו שלא להוסיף חטא על פשע ולטרטר את שמעון הניזק בהבאת קבלות וכולי, ובנוסף אם שמעון מעדיף שלא לתקן אלא לקבל את הכסף כפיצוי, אז האם ניתן לחייב אותו שרק בתמורה לקבלות ? ודוגמאות להמחשה- 1- הפלת פלאפון. עקרונית לא משנה בדיוק סוג המכשיר ועלותו, או שזה מחשב נייד. ראובן רץ ונתקל בשמעון וגרם לנפילת המכשיר לריצפה, או כל תנועה אחרת באופן שברור ומוסכם שראובן אחראי לבד ולגמרי בתאונה. ואז המכשיר הורם וחובר ונוקה וחזר לתפקד, אבל ברור שמרגע זה הוא כבר לא "חדש" אלא "לאחר תאונה", אז האם ראובן חייב לשלם ? ובאפשרויות שצוינו קודם. לאחר זמן מסוים התחילו בעיות – הסוללה החלה להחזיק פחות זמן, המכשיר התחיל לתפקד פחות טוב - רעשים, התנתקויות ושאר תופעות מקובלות וסבירות לאחר נפילה. האם עכשיו שמעון יכול לדרוש מכשיר חדש ולא משופץ ? ואולי למעשה לא צריך להמתין לבעיות ואז לחפש את ראובן, אלא לקבל כל זאת מראש במסגרת כל הבעיות שסביר שיצוצו ? 2- התנגשות במכונית מאחור. שמעון עצר ברמזור אדום ואז ראה רכב מאחוריו שמתקדם במהירות ולא עוצר. כי ראה שראובן התכופף להרים דבר שנפל לו ולא שם לב שהרכב ממשיך לנסוע. ראובן מודה בעובדות ומוכן למסור את כל הפרטים ולחתום שהוא אשם. אבל לא מוכן לשלם כלום אלא אומר שחברת הביטוח ישלמו. בנוסף, העובדה ששמעון צפה את התאונה מראש ולחץ על הבלם עוד לפני שנכנסו בו מאחור הקטינה בהרבה את הנזק שנגרם לרכב וגם גופנית לשמעון וגם לרכב הנוסף שעמד לפניו. מהירות ההתנגשות הייתה כ-30 קמש והרכב הבלום הועף כ-2 מטר עד לרכב שלפיו. אומנם הרכב חזר לנסוע אבל ברור שנגרם לו נזק מהחבטה העזה. הבעיה היא שלא ניתן להוכיח ולשערך את גובה הנזק. לדוגמה, הפגוש האחורי התעקם ויצא ממקומו ובמוסך אומרים ובצדק שאין חלפים לדגם ישן זה וניתן רק לקדוח חורים אחרים נוספים ולעשות חיזוק מסביב אבל ברור שזה יהיה כבר משופץ ולא חדש. לאחר זמן נשרפה נורית האור הגבוה ולמרות שזה סביר שהחבטה קיצרה את חייה אבל לא ניתן להוכיח בוודאות בכמה. גם המצבר נגמר לאחר כמה חודשים ( הקודם החזיק 4 שנים והנוכחי רק 2 שנים ומייד לאחר האחריות ) וגם בזה ברור הגורם אך שוב לא ניתן להוכיח בוודאות בכמה. לאחר זמן נוסף התברר בטסט שצריך לעשות כיוון-גלגלים וכיוון-אורות וסביר שזה בגלל החבטה. ועוד דוגמאות מסוג זה שהחלו להתגלות רק לאחר זמן. מנוע התקלקל אבל זה סביר שיקרה למנוע בן 20 אך גם סביר שהחבטה קיצרה את חייו. ומה לגבי הזמן שעלה לשמעון לטפל בכל זה, והדלק, ועוגמת הנפש... ולגבי ניזקי גוף לשמעון – אומנם לא נמצאה בעיה בבדיקות הרפואיות אבל מאז שמעון לא היה מרוכז בעבודתו כחודש ועוד בעיות פסיכולוגיות שלא ניתן להוכיח ולתרגם לכסף. ושוב מה לגבי הזמן שבוזבז על הבדיקות, הדלק, חנייה, הקרינה ששמעון ספג בצילומים... ראובן לא מוכן להוסיף פיצוי מעצמו וחברת הביטוח לא מוכנה לשלם כלום ללא קבלות ודוח שמאי, והשמאי כמובן לא מוכן לחתום על נזק לא ברור ושניתן להוכחה בוודאות ושניתן לתקן. בנוסף חברת הביטוח דורשת בתמורה לפיצוי סימלי שללא קבלות חתימה ששמעון לא יגיש תביעות נוספות שאולי יתבררו לו רק בעתיד, כגון התפרצות מחלות כסוכרת שידוע שיכולות להתפרץ גם לאחר זמן מאירועים כאלו אבל גם יתכן שההתפרצות לאחר כמה חודשים הייתה גם בגלל לחץ נוסף שהיה לשמעון בעבודה. מיותר לציין שחברת הביטוח תעשה הכול כדי לשלם את המינימום ההכרחי שניתן לחייב אותה, ויש לה "סוללת עורכי דין" מקצוענים. ושאלה נוספת היא האם זה סביר לחייב את האשם במכסימום כזה שהוא לא יוכל להוכיח שלבטח כל הנזקים קטנים מסכום זה. לסיכום – הדוגמאות היו להמחשה שברור שנגרמו נזקים מסוגים שונים ( רכוש, גוף, זמן, עוגמת נפש..) אבל גם ברור שלא ניתן לשערך אותם ולא להחזיר את המצב לקדמותו. והשאלה היא האם במקרים כאלו הפוגע חייב לשלם גם ללא הוכחת נזק ?

תשובה:

לא ניתן להתייחס ספציפית למקרים שציינת בלא לשמוע את שני הצדדים את כל הפרטים הרלוונטים בכל אחד מהמקריםי.על כן אמנה במסגרת זו רק את העקרונות אותם תוכל ליישם במקרים השונים. א. חובתו של המזיק לשלם היא חובה אישית, ואף אם יש לו ביטוח – אין זה פוטר אותו מחובתו האישית. על כן אין זה נכון שישלח אותך להתמודד עם חברת הביטוח. החובה לשלם מוטלת עליו ואם יש צורך להתמודד עם חברת הביטוח – עליו לעשות זאת. ב.כלל מפורסם בהלכה קובע כי "המוציא מחבירו עליו הראיה". על כו הטוען שנגרם לו נזק – עליו להוכיח זאת. כמובן שאם המזיק מודה שהזיק – אין צורך בהוכחה, אך אם מדובר בתופעות שאירעו לאחר זמן – על הניזק להוכיח את הקשר הסיבתי שבין אותן תופעות לבין מעשהו של המזיק. ג. מבחינת גובה התשלום – אם מדובר בחפץ העומד למכירה יש לפצות בסכום ההפרש שבין שוויו למכירה לפני הנזק לבין שוויו למכירה אחר הנזק. אולם, אם מדובר בחפץ שאינו עומד למכירה – גובה הפיצוי הוא בסכום הכסף שיש לשלם על מנת להשיב את המצב לקדמותו. ד. אם אין אפשרות להשיב את המצב לקדמותו, כגון, למשל, בפלאפון, כאשר לא ניתן לתקן באופן ששכיחות התקלות תהייה דומה לשכיחותן אילו לא היה נופל – ניתן לתבוע מכשיר זהה שלא נפל בתמורה להשבת המכשיר שנפל, או, לחילופין, את ההפרש בסכומים שבין עלות רכישת מכשיר זהה לבין הסכום שניתן לקבל עבור מכירת המכשיר שנפל. (יש להדגיש שהמדובר במכשיר זהה משומש ולא חדש – אלא אם כן אין אפשרות להשיג מכשיר זהה משומש שאז ניתן לתבוע חדש). ה. אם המזיק "מטרטר" את הניזק יותר מן הדרוש על מנת שיקבל את המגיע לו – ניתן לתבוע פיצוי גם על כך ו. על פי ההלכה אין בד"כ פיצוי בנזקי ממון על עוגמת נפש, וכן לא על נזקים עקיפים. עם זאת, אם המזיק מבוטח ועל פי הפוליסה שבידו חברת הביטוח מתחייבת לשלם גם על כך – ניתן על פי ההלכה לתבוע אותה גם על נזקים אלו. אלא שמקרה זה התביעה היא ישירות כלפי חברת הביטוח ואין למזיק חובה אישית לשלם זאת. ז. טוב ששני הצדדים יגלו גמישות הן בסכומי התביעה והן בדרישת הראיות – מה שיש בו כדי לחסוך זמן רב עוגמת נפש והוצאות לשני הצדדים. בברכה שלמה אישון השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תשלום נזק על מום נפשי י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

על פי המלבי"ם בפרשת "אמור" משמע שמחייבים תשלום נזק גם על מום נפשי [לכאורה לא קשור לבושת וצער וכו''] מחפש מקורות הלכה למעשה לדין זה. תודה מלבים על ויקרא פרק כד פסוק יט (יט) <רמח> ואיש כי יתן מום בעמיתו, כאשר עשה כן יעשה לו. ואמר שנית כאשר יתן מום כן ינתן בו. והוא לשון כפול, ופי'' חז"ל מפני שלשון מום במובנו המדויק בא על חסרון אבר, ובמובן הרחב בא גם על חסרון הגיוני, כמו אז תשא פניך ממום (איוב יא) ומוכיח לרשע מומו (משלי ט) שקורא הכלימה והנטיה מהראוי בשם מום, וכן בין המומים הפוסלים באדם יש דברים שאינם חסרון ניכר רק שהם נגד כבוד האדם וצורתו הנכבדה, כמו השכור והשוטה.

תשובה:

מבחינת תשלום הנזק לענ"ד יש לדמות זאת לחרשו שמשלם דמי כולו משום שאין לו קונים בשוק העבדים. וה"ה אם הפכו לשוטה – ישלם דמי כולו אלא אם כן ישנן עבודתו שיכול לעשות גם במצבו הנפשי החדש שאז ישומו את ההפרש שבין שוויו לפני הנזק לשוויי החדש. בנוסף יש מקום לחייבו על בושת שהרי ודאי שמתבייש במצבו הנפשי החדש. (ויש לעיין אם הפכו לשוטה האם משלם בושת שהרי בשעה שביישו היה עדיין פקח או שמא אינו משלם – בהתאם למצבו עכשיו. ואולי יש לחלק בין אם ההכאה היתה בפרהסיה שאז משלם משום שבשעת ההכאה עדיין לא היה שוטה, לבין אם ההכאה הייתה בצנעה שבשעת ההכאה לא היתה בושת, והבושת היא רק כשרואים אותו לאחר מכן ואז הוא כבר שוטה.). בנוסף, יש מקום לחייבו על ריפוי – אם צריך ללכת לפסיכיאטר וכדו'. ככלל פשוט לענ"ד שיש לבדוק האם הפגיעה הנפשית גרמה לנזק כספי הנכלל בחמישה דברים שאז ישלם, לבין אם לא ניתן להצביע על נזק כספי הנכלל בחמישה דברים שאז ייפטר. בברכה שלמה אישון השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

חשש גזל - ערכות שי י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

יש לי שאלה על סכום לא גדול, ובכ"ז (מצד "דין פרוטה כדין מאה") אבקש לדעת תשובה. בסניף הבנק שלי נערך כנס לקוחות, ובתחילתו קיבל כל לקוח שהגיע שי קטן (ערכת עטים וכד'') מהבנק. בסיום הכנס נותרו מספר אנשים שעדיין לא יצאו (הם ניגשו למרצה שדיבר שם, ושאלו אותו שאלות וכו''), כשחלקם השאירו בינתיים את השי שקיבלו על הכסאות שעליהם ישבו בזמן ההרצאה. בינתיים אחת הפקידות של הבנק עברה בין הכסאות ואספה (בשביל להחזיר לבנק) את הערכות שנותרו שם. אני פניתי בסוף הכנס לאחד הפקידים שם ושאלתי אם אפשר לקבל את השי (היגעתי קצת באיחור לכנס, ולא קיבלתי כשחילקו לכולם), והוא הסכים בשמחה – הוא ניגש לדלפק שעליו אותה פקידה הניחה את הערכות שאספה, ונתן לי ערכה אחת. השאלה היא – האם היה מותר לי לקחת, וכן (כיוון שבסופו של דבר לקחתי ) – מה עליי לעשות בערכה זו. אציין שאני מניח שאותם אנשים שדיברו עם המרצה וכדו'' לא שמו לב באותו זמן שהפקידה לקחה את הערכות שהשאירו (ושמסתמא התכוונו אח"כ לקחת איתם הביתה), כך שאם הם כבר זכו בערכות כשקיבלו אותם – אולי יש פה בעיה של יאוש שלא מדעת וכו''. כמובן השאלה גם אם הם בכלל זכו בזה כל זמן שהם עדיין בתוך הבנק (אולי עשו הגבהה וכו''). מיותר לציין שאין לי דרך לבדוק איזו ערכה שייכת למי, כי כולן זהות, (וגם אינני מכיר את הלקוחות האחרים שהיו שם). תודה מראש על התשובה, וסליחה שכ"כ הארכתי (כשהחפץ עצמו כאמור בכלל קטן ולא יקר).

תשובה:

שלום וברכה אכן נראה שהלקוחות שקבלו את השי זכו בו בקנין הגבהה וע"כ הוא שייך להם. אלא שיש להבחין בעניין זה בין הדין לכתחילה לבין בדיעבד. בדיעבד אחרי שהשי כבר אצלך אינך חייב להחזיר שהרי מדובר בערכות זהות ואין אפשרות ללקוח שהוא בעל הערכה להוכיח שהיא שייכת לו והמוציא מחברו עליו הראיה. אותו לקוח יוכל לתבוע כמובן את הבנק שאסף את כל הערכות שודאי לקח גם את הערכה שלו וחייב להחזיר אותה או את שוויה (או במקום שוויה – ערכה זהה אחרת). לגבי לכתחילה – נראה שאם מספר הערכות שנשארו היה זהה או נמוך ממספר הלקוחות שנשארו במקום – אסור היה לך לקחת מהם שהרי, כאמור הם זכו בערכות. אולם אם מספר הערכות שנשארו היה גדול ממספר הלקוחות שנשארו – היה מותר לך לקחת משום שניתן היה לתלות שאותה ערכה שקבלת היא של לקוח שהשאירה שם והתייאש. כל טוב השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר

נזקי גרמא י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

אני כותב עבודה במסגרת סדנה במשפט עברי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ברצוני לשאול מספר שאלות על נזקי גרמא. 1. לפי ההלכה גרמא בנזיקין פטור, מכיוון שמדובר בנזק שאינו ישיר ואינו בגוף הממון, ודורש צד שני שיעשה מעשה לשם התגבשות הנזק, לאיזה קטגוריה במשפט האזרחי ניתן להשוות את נזקי הגרמא? רשלנות? קשר סיבתי? שאלת הליך הגרימה? ומה המשמעות שבנזקי גרמא אדם לעיתים עושה דבר באופן אקטיבי כמו זריקת סם בפני בהמת חברו ובכל אופן הוא פטור? 2. מה היתרון של בתי הדין לממונות על בתי המשפט בשאלות נזיקיות כדוגמת גרמא בנזיקין (מעבר לאיסור ערכאות) אם בסופו של דבר הם מחתימים את הצדדים על שטר בוררות בו הם יכולים לחייב את המזיק בנזקי גרמא? דהיינו בסופו של יום אין כאן דין תורה מהותי!, מדוע בתי הדין אינם מחילים דין תורה מהותי ופוטרים מזיק בגרמא? תודה רבה!

תשובה:

1. יש להקדים ולומר שההבחנה בין הדין הפלילי לבין הדין האזרחי בד"כ אינה קיימת במשפט העברי. אדם המזיק נחשב כמי שעבר עבירה וככזה עבר על הדין הפלילי אך העונש הוא עונש "אזרחי" של תשלום הנזק, וכן הוא בגנב, בחובל בחברו ועוד. עקרון זה יכול להסביר גם את הפטור של גרמא: הפטור של גרמא בד"כ נוגע ליסוד העובדתי של העבירה, כלומר מעשה שנעשה בגרמא אינו מקיים את היסוד העובדתי, וזוהי סיבת הפטור במניח סם לפני בהמת חבירו. עם זאת, לעיתים הא נוגע גם ליסוד הנפשי, משום שלעיתים כן מחייבים גם על נזק שנעשה בגרמא - אם נעשה מתוך כוונה לפגוע, וזהו דין גרמי - לפי חלק מן הראשונים. כמו"כ לעיתים נובע הפטור של גרמא מהעדר קשר סיבתי. 2. בית הדין כן מחילים במקרים רבים את הפטור של גרמא, ולכן, בשונה מבתי המשפט, בית הדין במקרים רבים לא יחייב על הוצאות עקיפות, הפסד רווחים ועוד. אכן, כמו שכתבתי לעיל, לעיתים ביה"ד יחייבו בגרמא והדבר יהיה תלוי בין השאר בכוונתו של המזיק, או בשאלה האם הנזק נגרם כתוצאה מכך שהניזק הסתמך על המזיק, וכן בדברים נוספים. השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר

כשרות המטבע י"ב שבט תשע"ד

שאלה:

המטבע הישראלית אינה מייצגת שום ערך עצמי. ערכה נקבע על פי בקוש והיצע ועל פי תמרוני הבנקים כולל בנק ישראל. האם המטבע כשרה לכתחילה להיות הלך חוקי? אשמח לקבל בנספח לתשובה מראי מקומות. תודה

תשובה:

שלום וברכה, לא הבנתי את השאלה. האם שאלתך האם המטבע כשרה מבחינת החוק או מבחינת ההלכה. אם מבחינת ההלכה - האם ההלכה צריכה לתת הכשר להלך חוקי? השאלה האם מטבע הוא הלך חוקי נקבעת ע"י השלטון ולא ע"י ההלכה. כל טוב המשך: האם מדינה המתנהלת על פי התורה רשאית לנהוג בדרך הזאת שהרי בתורה כנראה קנין כזה לא יחול באשר הקניה נעשית בנייר שיש לו ערך עצמי 0 והוא גם אינו מייצג חוב כלשהו של מישהו. תשובה: קנין לא חייב להיות בכסף. המשך (2): אני מבקש להתייחס לשאלתי כפי שהוצגה, אין חידוש בקנין אחר בוודאי הרי יש גם קנין חליפין. השאלה היא מהו הבסיס בתורה לקנין בנייר שערכו העצמי 0 והוא גם לא מהווה שטר חוב לערך של ממשות כל שהיא. תשובה: ע' בספר ברית יהודה פרק יח הערה י שהביא משו"ת חת"ס יו"ד קלד, ומהחזו"א יו"ד עב ס"ק ב ופוסקים נוספים ששטרי כסף הנהוגים במדינה, אף שהנייר שלהם אינו שוה – דינם כדין מטבע כסף. כל טוב השאלה נענתה ע"י מכון כת"ר

שימוש בכרטיס הנחות ג' אדר ב תשע"ד

שאלה:

הרב שלום.לסבא של בעלי יש כרטיס הנחות שקיבל מבתי הסוהר ששם עבד הכרטיס מקנה הנחות בקניית בגדים בחנויות מסויימום באופן קבוע כאשר מציגים את הכרטיס במעמד הקניה.חמי נפטר יש אפשרות להמשיך להשתמש עם הכרטיס או שלא ניתן?

תשובה:

יש לבדוק זאת אצל שרות בתי הסוהר מהם קיבל את הכרטיס. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

האם מותר לקחת דברים מפחי מיחזור כ"ז ניסן תשע"ד

שאלה:

שלום. בעירנו שמו בנוסף לפחי אשפה הרגילים הירוקים שיש לכל בית/בנין גם פחי אשפה בתכלת עבור אשפה יבשה (אריזות קרטון, נייר , ספרים ...) (מדובר בפחים כאלה שיש כל 3-4 בתים) לא ברור לי האם מותר לקחת דברים מפח האשפה או שיש בזה משום גזל. מפני שאולי הגורם שקיבל זיכיון על הצבת הפחים ואיסוף האשפה , זוכה גם בזבל שהוכנס לפח (כגון שהוא ממחזר את החומר ומוכר אותו) ואז אולי אסור לקחת דבר מהפח ? בתודה מראש על תשובתכם הספציפית והעקרונית.

תשובה:

איתא בשו"ע חו"מ הל' הפקר ונכסי הגר, סי' רעג סע' יג, הלוקח דגים מתוך מצודתו של חבירו כשהיא בתוך הים, או שלקח חיה ממצודתו כשהיא פרוסה במדבר, הרי זה אסור מדברי סופרים. ואם היה המצודה כלי, ולקח מתוך המצודה, ה"ז גזלן. עכ"ל. ומבואר בסמ"ע שאף אם אין לזה דין כלי גמור מ"מ יש בזה גזל מפני דרכי שלום. עכ"ד. חזינן דאף שמיירי במקום הפקר שלא קבלו רשות להניח שם מצודתם, מ"מ כיון שזכו בקנין חצר, אסור לקחת מהם. א"כ ה"ה וק"ו במקום שקבלו רשות להניח את המתקנים, שזכו בדברים שניתנו בתוכם. ולגבי המחשבה של בעלי החפצים שהניחו במתקן, הוי דברים שבלב שאינם דברים. אמנם כל זה כשיש למתקן תחתית, אבל אם אינו אלא גדר ברה"ר, א"כ אין לו דין כלי ולא זכו בקנין חצר. לכן להלכה אסור לקחת מהמתקנים שיש להם תחתית. כיון שבעליהם כבר זכו בדברים שניתנו לתוכם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים

האם מותר לקחת דברים מפחי מיחזור (ב) א' תמוז תשע"ד

שאלה:

בתשובתכם באתר ישנה השוואה למצודות? השאלה מדוע זה שווה הרי המצודה הינה בגדר חצר המשתמרת לכה"פ מדרבנו משא"כ פחי מיחזור כל הרוצה ליטול יבוא ויטול, כמו"כ רוב האנשים אינם מתחשבים בפסיקה ולכן כשצריכים בקבוק או נייר נוטלים משם? תודה

תשובה:

יישר כח לשואל. בעקבות השאלה אנו נוגעים בנקודה עקרונית, מה המודד להגדרת "חצר המשתמרת" לענין קנין חצר, האם התנאים האובייקטיביים של החצר, או המציאות בפועל. בנידון זה כתב נתיבות המשפט (סי' ר' ביאורים ס"ק ג): "...והנה מה נקרא אינה משתמרת, נראה דדוקא כשהוא מגולה בלא מחיצות נקרא אינה משתמרת, אבל כל שיש מחיצות סביב, אף שאינו נעול במנעול, נקרא חצר המשתמרת. וכן מוכח בגיטין בפרק הזורק (דף ע"ט ע"א). וראיה לזה, דהא כלים מטעם חצר הוא כמבואר בשיטה (ב"מ ט' ע"ב ד"ה וז"ל הרשב"א), וא"כ קשה למאן דסבירא ליה דבעינן דוקא בתוכה, א"כ כלי בסימטא אמאי קנה דהא לאו משתמרת הוא, ועומד בתוכה אי אפשר בכלי, אלא על כרחך דמחיצות הכלי כמחיצות החצר וחשיב כחצר המשתמרת." מבואר בזה שאף שהמקום אינו נעול ואפשר לקחת ממנו, בכל זאת נחשב מקום המשתמר לענין קניין. למדנו בזה שמתייחסים למקום עצמו אם באופן טבעי הדבר משתמר בתוכו, ולכן כלי הנמצא בסימטא שיש שם עוברים ושבים קונה מטעם חצר, כיון שהדבר הנמצא בתוכו הוא שמור מצד המקום עצמו. ומכאן לנידונינו, הבקבוקים הנמצאים במתקן שיש לו מחיצות, הם שמורים מחמת המקום ואינם עשויים להתגלגל החוצה באופן טבעי או ע"י בע"ח. והרי זה דומה למצודות של חיות, שהמצודה נמצאת במדבר במקום הפקר, ויתכן שגם שם יש אינשי דלא מיעלי שלוקחים מהמצודות, ואעפ"כ נפסק שאם המצודה כלי ה"ז גזלן גמור ואם אינה כלי ה"ז אסור מד"ס. א"כ ה"ה בנד"ד. לאור זאת אין זה משנה אם יש מאנשי המקום רגילים לקחת משם, כיון שבאופן עקרוני הדבר אסור. השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים

נזק מצינור הניקוז של מכונת כביסה ד' תשרי תשע"ה

שאלה:

תיאור המקרה ------------------ בקומה מעלי התגוררה משפחה בשכירות. מסיבה שאינה ברורה לי (כנראה סתימה) ניתק הדייר את צינור הניקוז של מכונת הכביסה שלו מפתח הניקוז הייעודי והניח למים לזרום למסתור הכביסה ומשם לרחוב. לאחר זמן מה התברר כי חלק מהמים חלחלו אל דירתי, והגיעו לחדר שמתחת, פגעו בתקרת הגבס וכן בגב ארון והיה צריך לשפץ את התקרה ואת הארון. טענת השכן -------------- השכן טוען שמעיקר הדין הנו פטור מלשלם. הוא לא התכוון להזיק. הנזק הוא נזק מים וכמופיע בשו"ע על שפיכת מים לא משלמים נזק. עוד הוא טוען כי לא רק שזה אינו "גירי דילה" אלא רק "גרמה דגרמה" כי הוא רק הפעיל את המכונה ולאחר זמן המכונה שפכה מים שלאחר זמן הזיקו לי. טענה נוספת הנה שהרצפה עקומה ואלו הייתה ישרה כל המים היו נוזלים לרחוב והוא לא אחראי לריצפהץ עוד טען כי השיפוץ היה יקר ולמשל לא הייתי צריך להחליף גב לארון אלא רק לייבש ולנקות טענותיי --------- כלפי הקבלן אין טענה. משהסתיימה שנת הבדק ובעל הדירה שחרר את הקבלן ממחויבות (שאינה מהותית) אזי הוא שוחרר ולשוכר שבה אח"כ לא יכולה להיות טענה כלפיו. לטענת "גרמה דגרמה" - לא נכון כי אי אפשר למכונת כביסה כיום שתפעל אם אין כניסת מים. ואם יש כניסת מים מוכרח שתהה יציאת מים כלומר זו תוצאה ודאית ("פסיק רישא") וזה שיש שיהוי זהו רצונו של בעל מכונת הכביסה כי הוא מעוניין שהמכונה תפעל זמן מה ע"מ לנקות את בגדיו. אי אפשר להשוות זאת למופיע בשו"ע כיוון שכאן מדובר על שפיכת כמות מים בעוצמה רבה. ביחס לארון - הגב היה רקוב עם עובש והתפורר. אין ברצוני להשתמש בגב פגוע זה. עלות גב חדש אינה יקרה במיוחד. ברם טענתי העיקרית הנה שברגע שהדייר החליט לא להשתמש בפתח הניקוז הייעודי חלה עליו חובת בדיקה שהשימוש החריג שלו אינו מזיק לאחרים. רק בדיעבד התגלה שמחלחלים מים כלפי מטה ממיסתור הכביסה. הוא יכל לבדוק ולהתייעץ למשל עם הקבלן (בנושא אחר הדייר התייעץ עם מהנדס החברה!) הוא גם לא התייעץ עם איש אינסטלציה על ההשלכות האפשריות סיכום ------- לענ"ד הוא חייב לשלם לי את מלוא הנזק (שכר עבודה לפועל, חומרים, שכר עבודה לי) בתודה מראש

תשובה:

שלום רב, כדי לפסוק בדיני ממונות יש צורך לשמוע ישירות את שני הצדדים. לא ניתן לפסוק על ידי קבלת תאור בכתב שנכתב על ידי צד אחד - גם כאשר הוא מציג את עמדת הצד השני. לכן לא אוכל לפסוק בשאלה. רק נעיר שכלל לא ברור שהפעלת מכונת כביסה נחשבת "גרמא" ביחס ליציאת המים, משום שלא כל שיהוי מגדיר את המעשה כגרמא. כמו"כ, לעיתים כאשר יש פשיעה מצידו של המזיק מחייבים אותו גם על נזק בגרמא, וזאת על ידי הגדרת הנזק כ"גרמי". כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

ביטוח נזק לרכב ז' תמוז תשע"ה

שאלה:

מסרתי את רכבי לתיקוני פחחות וצבע למוסך בעל המוסך בדק את הרכב והציע מחיר של 2,500 ש"ח,שאלתי אותו אם אפשר לתבוע את הנזק מחברת הביטוח והוא אמר שהוא יכול לטפל בתביעה,הסיכום היה בינינו שאני לא ישלם עבור התיקון ועלי להעביר לו את הסכום שהביטוח ישלם לי,בפועל קיבלתי 9,500 ש"ח האם עלי לתת לו את מלוא הסכום?,או שיש מקום להתחלק בעודף התשלום?

תשובה:

שלום רב, בדרך כלל, כאשר תובעים את חברת הביטוח העלות גבוהה יותר מאשר כאשר הדבר נעשה בלא תביעה. הדבר נובע מכך שלשלם תביעה מחברת הביטוח יש צורך בהערכת שמאי. הערכת השמאי עצמה כרוכה בעלות ובמקרים רבים הוא מעריך את הנזק בסכום גבוה יותר מאשר בהצעתו המקורית של בעל המוסך, וזאת מסיבות שונות. על כן אין זה מפתיע שקבלת מחברת הביטוח סכום גבוה יותר, ואם הסיכום היה שסכום זה הולך לבעל המוסך - עליך לעמוד בסיכום, כמובן לאחר בדיקה שבעל המוסך ביצע את כל התיקונים הנדרשים בהתאם להערכת השמאי. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

רטיבות מקיר חיצוני בגובה דירה כ"ד תשרי תשע"ו

שאלה:

אנחנו כ- 7 דיירים בבנין משותף בן כ- 16 שנים , כאשר שני דיירים בכל קומה ושכן אחד בקומת מינוס , לאחד הדיירים שנמצא בקומה השנייה חודרים מי גשמים דרך קיר חיצוני בחדר הורים בגובה הדירה שלו , השאלה היא האם יש הבחנה בין קיר חיצוני של דירה מסויימת לבין קירות חיצוניים של חדר מדרגות שמשותף לכולם ? או שעל כל הדיירים להתחלק בעלות התיקון ? , תודה ויישר כח

תשובה:

על פי סעיף 1 בתקנון המצוי של בעלי הדירות בבית המשותף, נחשבים הקירות החיצוניים בבניין כרכוש משותף. על פי סעיף 3 לתקנון רשאי בעל הדירה לתבוע מנציגי הבית המשותף לעשות תיקונים ברכוש המשותף כאשר אי ביצועם גורם לו נזק. מכאן שעל פי המקובל על כל הדיירים להתחלק בעלות התיקון. כך הוא גם לפי ההלכה הן מחמת המנהג והן משום שבעלי המקום ממנו חודרת הרטיבות הם כלל הדיירים. (ר' דיני הבית המשותף פרק יג). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

נזק שלא במתכוון כ"ה תשרי תשע"ו

שאלה:

שלום רב, אני שוכרת דירה יחד עם עוד 3 שותפות. לפני זמן מה אפשרנו לסטודנטית לקולנוע לצלם את סרט הגמר שלה בדירתנו, תמורת סכום של 800 ש"ח (עבור 5 ימים, א'-ה' בשבוע). היא והצוות הרב שלה היו בדירתנו 5 ימים, כל יום עד שעות הערב המוקדמות, השתמשו במים, בחשמל וכד'. לאחר סיום הצילומים קרו שני דברים: 1. חברים בצוות ההפקה שכחו דברים שונים בדירתנו. ביום ב' (כאשר ההפקה נסתיימה ביום ה' קודם לכן) צילמנו תמונה של כל הדברים יחד ושלחנו לסטודנטית האחראית. היא הרשתה לנו לזרוק את כל מה שאנחנו לא רוצות. בוקר לאחר מכן (יום ג') היא שאלה האם זרקנו הכל, והתשובה הייתה כי טרם זרקנו משהו מהדברים שנשכחו. היא ביקשה להשאיר משקפי שמש שמישהי אמרה לה ששכחה בדירה. אמרתי לה שבסדר. יום למחרת (ד') בערב, אחת מהשותפות שלי שאלה אותי מה אמרו לי לעשות עם הדברים אשר נשכחו. אמרתי לה שהיא יכולה לזרוק הכל. כנראה נגרם מהיסח הדעת שלי בזמן שקיבלתי את ההודעה בה ביקשו לשמור את המשקפיים או לחילופין בזמן בו עניתי לשותפה. השותפה זרקה את הכל לפח. יום למחרת (ה') התקשרה אליי הבחורה ששכחה את משקפי השמש ותוך כדי שיחה איתה נזכרתי כי ביקשו ממני לשמור את המשקפיים. היא אמרה שהמשקפיים יקרות וכי היא לא יכולה לנהוג בלעדיהן וכו' (על אף שהתקשרה כמעט שבוע לאחר ששכחה אותם אצלנו). האם עליי לשלם לה עבור המשקפיים? 2. גילינו ביום ראשון בערב, כי המקרר היה מנותק מהחשמל. ידוע לנו כי צוות ההפקה ניתק אותו מהחשמל ע"מ שלא ירעיש בזמן הצילומים. ביום שישי סידרנו את המקרר אך לא שמנו לב כי הוא לא בשקע, אלא רק ביום ראשון לאחר שהבחנו כי מוצרים התקלקלו. האם על הסטודנטית או מישהו מצוות ההפקה לשלם את הנזק? אם חסרים פרטים כלשהם על מנת לפסוק אשמח לתת אותם (במידה ואני יודעת). השתדלתי לפרט ככל יכולתי. תודה וערב טוב, אלה

תשובה:

שלום וברכה, נקדים ונאמר כי הלכה למעשה בדיני ממונות ניתן לפסוק רק לאחר שמיעת שני הצדדים. על כן דברי נאמרים בהסתייגות, בהנחה שאין נתונים רלוונטיים נוספים שאינם מופיעים בשאלה. 1. באופן עקרוני אדם מועד לעולם וחייב לשלם גם על נזקים שעשה שלא במתכוון. עם זאת, נראה שבמקרה זה אתן פטורות מלשלם על המשקפיים מן הטעם הבא: זריקת המשקפיים נעשתה כתוצאה מהאמירה שלך והמעשה של חברתך. האמירה שלך אינה מהווה נזק ישיר אלא רק גרימת נזק בעקיפין. ואמנם לעיתים יש לחייב גם על גרימת נזק בעקיפין אך נראה במקרה זה ניתן לראות את האמירה כאונס משום שנבעה מהיסח הדעת ומן העובדה שקודם לכן קבלתן רשות לזרוק את הכל, ועל גרמא באונס אין מחייבים ומשום כך את פטורה מלשלם. חברתך שזרקה את המשקפיים עשתה זאת על פי רשות שקבלה ממך ונראה שהיה לה יסוד להניח שניתן לסמוך על דבריך, ונמצא שהיא נחשבת כמי שהזיקה באונס גמור ולכן גם היא פטורה. (ע' פתחי חושן נזיקין פרק א הערה מב - מד). 2. גם כאן באופן עקרוני יש לחייב את מי שניתק את המקרר מהחשמל בלא לומר לכם ובלא לבדוק האם יש מוצרים שעלולים להתקלקל, ולשם כך יש למצוא את האחראי או האחראים לכך מבין השוהים בדירה. אולם למעשה, היות שלמרות מה שכתבתי בסעיף 1, היה מקום גם לחייב אתכן על זריקת המשקפיים, ולא להחשיב זאת כאונס , לכן נראה שהנכון הוא שלא להוציא כסף מהמוחזק, דהיינו אתן לא תשלמו על המשקפיים אך גם לא תקבלו פיצוי על הנזק למוצרים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שימוש בעגלת "סופר" שנלקחה מהסופר ללא רשות ט"ו שבט תשע"ו

שאלה:

שלום רב, בבניין המגורים שבו אני גר ישנה עגלת "סופר" שנלקחה מאחד מרשתות הקניות הגדולות, על העגלה קיים עדיין הסמל של אותה רשת. השכן שברשותו העגלה מאפשר לכל הדיירים להשתמש בעגלה איש איש לצרכיו. א. האם יש צורך להשיב את האבידה לרשת, מדין השבת אבידה? ב. בהנחה והעגלה נגזלה, הםא ניתן להשתמש בה? תודה

תשובה:

שלום רב, לצערנו הרב מדובר בתופעה קשה הגורמת נזקים כבדים לסופרים השונים ויש למחות בכל מי ששותף לגניבה זו. למעשה, על השכן להודיע לסופר על כך המצאות העגלה בביתו ובכך יצא ידי חובותו. יש לעיין אם הודיע לסופר וכבר עברה תקופה ארוכה והסופר טרם נטל את העגלה האם עדיין יהיה אסור לו להשתמש בעגלה, כיון שלא ברור שהתייאשו. ונראה שיש בזה "מילי דחסידותא", כפי ששמענו על צדיקים שהקפידו בכך, אבל לא מעיקר הדין. וצ"ע. השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים

חזקה ברכב כ"ג ניסן תשע"ו

שאלה:

לכבוד הרב שלום במהלך לימודנו עלתה לנו שאלה שאלה: ראובן תובע את הרכב שנמצא אצל שמעון וכתוב ברישום על שמו של ראובן שמעון טוען: ביום ראשון לקראת הערב נפגשתי עם ראובן ושילמתי לו על הרכב אבל כיון שהדואר היה סגור לא היה אפשר להחליף בעלות סיכמנו שלמחרת נעביר נסיתי לתפוס אותו בלי הצלחה והיום הוא תובע אותי שגנבתי את הרכב (היום יום השלישי) ראובן טוען: שמעון גנב לי את הרכב מעולם לא מכרתי לו את הרכב ולא קיבלתי כסף. היה נלע"ד לכאורה רכב זה דבר שעושים עליו שטר וכתב הסמ”ע בסימן קלה לכן אם אין למחזיק שטר זה ריעותא ומוציאים מידו (וכתב הסמ”ע בסימן קלה שאע”פ שזה מטלטלין אין חזקה כיון שיש שטר) והדין יהיה עם ראובן אך כאן אולי הדין יהיה שונה שיש ראיה גדולה ונבאר בעז”ה הגמרא במסכת בבא בתרא בדף לו. מביאה שעבד כנעני יש לו חזקה אחרי ג”ש אבל עבד קטן חזקה לאלתר ומסבירה הגמרא כיון שקטן לא יכול ללכת ואע”פ שאמו רגילה שם כיון שאמא לא שוכחת את בנה ומסבירים הרגמ”ה והריטב”א שזה דווקא אם עבר זמן שצריך למחות ולא מיחתה, מקשה הקצות החושן בסימן קלה והרי עבדים עושים להם שטר א”כ יש ריעותא של אחוי שטרך ולמה שיהיה חזקה ומתרץ שפה שזה ראיה גדולה כמו צנא דפירי עכ”ד ונראה להסביר שאם באמת לא נמכר הילד האמא היתה מבררת איפה הוא נעלם (בימינו מתקשרת למשטרה) או אם יודעת איפה הוא לא משאירה אותו שם ומרימה כל צעקה וכיון שלא עשתה זאת אנו אומרים שהיא מכרה ולא צריך שטר, ולכאורה קשה א”כ נאמר את זה גם על קרקעות ונראה לענ”ד ע”פ דברים של הרב איילת השחר לחלק שקרקע של אדם אדם לא צריך לעשות שום מעשה כדי שיעבור הבעלות אלא מישהו פשוט פולש לקרקע, אבל בילד שבדרך כלל הוא אם האמא שלו אם היה חשש שהמחזיק גנב את הילד היה על האמא למחות ומזה שהיא לא מחתה סימן שלא נגנב הילד לכן אנו מעמידים שהיא הביאה את הילד ואז זה כהודאה של המערער כמו אדם שמרים לו סל של פירות מהשדה ומביא למחזיק וזה כהודאה למחזיק שקנה (וכן כותב הריטב”א בלה:) (וכותב היד רמה (נז.) שלא מצינו שום חזקה פחות משלוש שנים חוץ ממעשה שמוכח שזה לא שייך יותר למערער) לכן גם במקרה שלנו אדם לא שוכח את המפתחות של הרכב והרכב יעלם יותר מיום לכן אם לא מיחה אמרינן שהביא את המפתחות לשמעון ואז זה כמו צנא דפירי והוי חזקה ולא צריך שטר כך אולי אפשר לומר. מה כבוד הרב מורה? תודה רבה ומחילה על הטירחה.

תשובה:

שלום רב, שאלת חכם חצי תשובה. אכן אם היינו מדמים לחלוטין את רישום הרכב לשטר היה מקום להסתפק האם הנסיבות שבשאלה דומות לדברי הקצות בעניין עבד קטן, והדבר תלוי בפרטים המדוייקים של המקרה. אולם נלע"ד שבנידון דידן רישום הרכב עדיף על שטר, משום שעפ"י החוק הוא יוצר חזקה שהרכב שייך למי שהוא רשום על שמו, והטוען אחרת עליו הראיה. במילים אחרות, עפ"י החוק מי שהרכב רשום על שמו הוא נחשב המוחזק והמוציא מחבירו עליו הראיה. נראה שחוק זה הוא בגדר של תקנת הציבור שנועדה בדיוק למקרים כגון זה שבשאלה ועל כן יש להתחשב בו גם על פי ההלכה. מכאן שעל שמעון הטוען שהרכב נמכר לו להביא ראיות שקנה את הרכב, וכל עוד לא עשה כן - יש להחזיר את הרכב לראובן. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

מפעל הפיס כ"ב כסלו תשע"ז

שאלה:

בס"ד שלום מה ההתייחסות ההלכתית למנוי במפעל הפיס. מנוי בעלות חודשית בברכה ותודה מראש

תשובה:

השאלה לא מובנת. אם השאלה לגבי עצם רכישת כרטיס הגרלה של מפעל הפיס הרי שלדעת הגר"ע יוסף זצ"ל הדבר אסור לספרדים ומותר לאשכנזים, אך פוסקים רבים סוברים שמותר גם לספרדים. (דעת הגר"א שפירא זצ"ל). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שבירת משקפיים בטעות ב' אדר תשע"ז

שאלה:

נערים בכיתה ח שחקו בהפסקה של בית הספר בכיתה בזריקת נעליים ותוך כדי המשחק אחד הנערים פגע בטעות בנער אחר במשקפיים שלו זה נער שלו השתתף במשחק ,נערים אלו הם בני 13 פלוס האם מי שהשתתף במשחק הלו רצוי הזה חייב בתשלום אורק מי שפגע בנער ושבר את המשקף חייב לשלם והאם יש חובה גם למנהל ולמחנך לשאת בתוצאות

תשובה:

שלום רב, אדם מועד לעולם, בין בשוגג ובין במזיד בין באונס ובין ברצון. לכן, היות שהנער השובר הוא מעל גיל בר מצווה, הרי שעליו לשאת בתוצאות ולשלם על הנזק שגרם. לנערים האחרים אולי היה חלק בעקיפין בכך אך אין זה יותר מגרמא שפטור, ולכן על השובר לשלם. אכן, אילו נשברו המשקפים של אחד המשתתפים במשחק היה מקום אולי לפטור בטענה שכאשר נכנסו למשחק ידעו על הסיכון לשבירת המשקפים ומחלו על כך (אך זה תלוי בשאלה האם עצמת הזריקה שגרמה לשבר היתה סבירה ביחס למשחק) אך כאשר מדובר בנער שלא היה חלק מן המשחק ודאי שאין לדבר על מחילה ומשום כך, כאמור, השובר חייב. המנהל והמחנך צריכים לעשות עבודה חינוכית בכדי להפסיק סוג כזה של משחקים, ואילו הארוע שהתרחש יוכל לסייע בעבודה חינוכית זו, אך הם אינם צריכים לשאת בנזק הכספי, והם פטורים מלשלם. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

בעל מלאכה שגרם לנזק ב' ניסן תשע"ז

שאלה:

התקנתי מזגן ללקוח, הוזמנתי ע"י שוכר הדירה וכן השוכר שילם לי, רציתי לשים את המזגן במקום x ובעל הדירה ביקש להזיז מטר שמאלה ועשיתי כרצונו, ובזמן עשיית חור בבטון עם כוס יהלום פגעתי בצינור ניקוז של 4 צול, לא יכולתי לדעת שהצינור עובר במקום זה, ( בסוף העברתי את המזגן למקום שהצעתי לכתחילה... ), הבאתי בעל מקצוע שפתח את הקיר ותיקן הכל וגבה 2500 ש', שאלתי- מי אמור לשאת בהוצאה ? אני, בעל הבית, או השוכר ?

תשובה:

שנינו במסכת בבא קמא (צח ע"ב): "נתן לאומנין לתקן וקלקלו - חייבין לשלם. נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל - חייב לשלם. והבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל, ושיבר את האבנים או שהזיקן - חייב לשלם". וכך נפסק להלכה רמב"ם חובל ומזיק פ"ו הי"א שו"ע חו"מ סימן שו סעיף ב ושוב בסימן שפד סעיף ג). אין ספק כי האומן התכוון לתקן ולא לקלקל והבנאי התכוון לפרק את הקיר במלי לגרום לנזק, והנזק נגרם בשגגה. יתר על כן, יתכן כי אם היה מדובר באדם העוזר לחברו בהתנדבות היה ראוי לפטור אותו (כדין אדם שמעד וגרם לנזק שפטור (רמב"ם נזקי ממון פי"ג ה"ז ובשו"ע חושן משפט סימן תיב סעיף ד) למרות שהדבר נגרם מתוך חוסר תשומת לב מספקת (בבא קמא כז ע"ב) אולם מעובד הנשכר לביצוע פעולה נדרשת מידה גדולה יותר של אחריות. העובד בשכר מודגר כ"שומר שכר" שחייבה אותו התורה גם על נזקים שארעו שלא באשמתו כגון גניבה ואבידה, כל עוד היה ניתן למנוע אותם באופן כזה או אחר. רק על נזקים בלתי נמנעים פטור השומר שכר המוגדרים בהלכה בשם "אונס גדול". ההבדל הזה שבין החבר העוזר בהתנדבות ובין העובד המקבל שכר על עבודתו מתבאר בגמרא (בבא מציעא פב ע"ב) כי גם אם נאמר שנתקל אינו פושע אלא אנוס את העובד שמקבל שכר על עבודתו אנו מחייבים גם באונס כדין שומר שכר, ולכן יש לחייבו גם במקרה של חוסר זהירות כ"נתקל" וכפי ששנינו (שם): "המעביר חבית לחבירו ממקום למקום ושברה... נושא שכר – ישלם". וכך אכן פוסק הרמב"ם (הלכות שכירות פ"ג ה"ב): "המעביר חבית ממקום למקום בשכר ונשברה דין תורה הוא שישלם שאין זה אונס גדול והרי השבירה כגניבה ואבידה שהוא חייב בהן". התשובה לשאלתך טמונה בשאלה המקצועית האם איש מקצוע העומד לקדוח חור בקיר יכול לדעת, גם אם במאמץ מסויים, היכן עוברים הצינורות השונים בקירות. התשובה היא כי כל עוד הבניה של הדירה נעשתה לפי הכללים המקובלים לפיהם החשמל והמים עוברים בצינורות ישרים מנקודות הביקורת שלהם לנקודות האספקה (שקע/ברז), אזי הדבר אפשרי בהחלט. שאלתך מתייחסת לצינור גדול במיוחד בקוטר של 4 צול (כ 11 ס"מ קוטר). צינור זה נועד לניקוז שירותים ומיקומו ניתן להשערה בבדיקה סבירה של בעל מקצוע. בדיקה זו לא נעשתה ולפיכך הפועל שקדח בקיר ושבר את הצינור חייב לשלם על הנזק שנגרם. אמנם בעל הבית אמר לו היכן למקם את המזגן אולם הוא לא אמר לו היכן בדיוק לקדוח ואת זה היה עליו לבדוק בעצמו. בכל מקרה השוכר שהסכים לשלם על המזגן פטור מכל וכל. (יש להעיר כי אלמלי הסכמתו היה זכאי השוכר לפחות להחזר הוצאות כדין היורד לנכסי חבירו שלא מדעתו שזכאי לקבל החזרת על הוצאותיו שגרמו להשבחת הנכס, כל עוד בעל הדירה מעוניין בהשארת המזגן על מכונו) ההלכה מטילה אחריות כבדה על הפועל ומחייבת אותו על כל נזק שגרם. אולם למרות שכך מחייב הצדק, הרי שישומו בעייתי שכן הפועל לעיתים רבות דל אמצעים בעצמו, אך מתעסק הוא ברכוש אחרים השווה ממון רב, ועשוי להתחייב בסכומים הרבה מעבר ליכולתו הכלכלית. מצב זה יוצר בעיה ברמה האישית, שכן דין יש כאן אך רחמים אין כאן, והפועל העובד בעבור חופן מעות, ימצא את עצמו חייב סכומי עתק בעבור טעות קלה שעשה. לפיכך קבעו חכמים עקרון לפיו על הדיין להפעיל שיקול דעת מוסרי הכולל גם רחמים וחמלה, כאשר הוא ניגש לדון את הפועל על נזק שגרם, וכך מספרת הגמרא (בבא מציעא פג ע"א): "רבה בר בר חנן תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא. שקל לגלימייהו, אתו אמרו לרב. אמר ליה הב להו גלימייהו. אמר ליה: דינא הכי? אמר ליה אין 'למען תלך בדרך טובים'. יהיב להו גלימייהו. אמרו ליה: עניי אנן, וטרחינן כולה יומא, וכפינן, ולית לן מידי. אמר ליה: זיל הב אגרייהו. אמר ליה: דינא הכי? אמר ליה: אין, 'וארחות צדיקים תשמר' ". כלומר, לא זאת בלבד שרב חייב את רבה בר בר חנה להחזיר לפועליו את אשר לקח מהם בדין, אלא אף חייב אותו לפי דרישתם של פועליו לשלם להם את משכורתם. נחלקו הראשונים בשאלה, האם הדיין רשאי לכפות את המעסיק לנהוג כך, למרות שמדובר בהליכה לפנים משורת הדין: לדעת הרא"ש (בבא מציעא פרק ב סימן ז) כל יחודיותה של הדרישה ללכת "לפנים משורת הדין" היא כי לא ניתן לכפות על כך, שאם לא כן היה הופך הדבר להיות שורת הדין ו כך סבור להלכה הבית יוסף (חו"מ יב ח, וכך נראה מלשון הרמ"א שם סעיף ב). לעומתו סבורים הראב"ן והראבי"ה (במרדכי בבא מציעא רמז רנז) כי ניתן להוכיח מפסיקתו של רב הסובר כי "דינא הכי" כי ניתן לכפות על כך וכך סבור להלכה הב"ח (חו"מ יב ד והש"ך שם ס"ק ח) למעשה נראה כי נטית רוב הפוסקים, להכריע כי יש לתת את היכולת לבית דין לכפות על לפנים משורת הדין לפי שיקול דעתם, במקום בו הדבר נראה צודק וראוי, כגון ששהנזק נעשה בשגגה ובעל הבית עשיר והפועל עני (פת"ש יב ס"ק ו' ובשו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן קכ"א והארכנו על כך בספרנו כתר י "דיני עבודה במדינת ישראל ע"פ ההלכה עמ' 440). לסיכום: מתקין המזגנים חייב בתשלום הנזק שנגרם אם כי לפנים משורת הדין אם בעל הבית יודע שמצבו הכלכלי של המתקין דחוק ומצבו שלו איתן עליו להתחשב במתקין המזגנים ולספוג את הנזק ויקיים בכך דברי חכמים "למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור". השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן

משחק בגוגואים כ"ב סיון תשע"ז

שאלה:

בכיתה שלנו, כיתה ד', נוהגים לשחק בגוגואים בצורה כזו שאחד מרוויח ואחד מפסיד (יש משחקים שתלויים בכשרון כמו קליעה למטרה, ויש משחקים שבנויים יותר על 'מזל' כמו זוג או פרד). למדנו במשנה במסכת ראש השנה שמשחק בקוביה פסול לעדות. רציתי לשאול האם מותר המשחק בגוגואים או שזה כמו משחק בקוביה. תודה רבה שלמה

תשובה:

משחק בקוביה עליה דברה המשנה הוא מהמר על כסף. לכן במקרה שלכם אם לא מדובר במשחק על כסף, דהיינו שאין התחייבות של המפסיד לשלם כסף למנצח, אלא זו תחרות בלבד - הדבר מותר. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

לקיחת ארגזים מקרטונייה ה' תשרי תשע"ח

שאלה:

שלום, ברצוני לשאול האם מותר לקחת ארגזים הנמצאים בקרטוניה ומיועדים למחזור. למיטב ידיעתי, אם החפץ העומד למחזור נמצא ברשות/בכלי של הגוף הממחזר- הם קונים אותו, כך שייתכן ויש בכך איסור גזל. עם זאת, אולי בקרטוניה המצב שונה. קרטוניה אינה כלי, אלא מחיצות העוטפות את הקרטונים כמעט מכל עבריהם, כך שאולי גם אם הקרטונייה היא בבעלות פרטית, בעליה אינו קונה את הארגזים הנמצאים שם. בנוסף, האם יש הבדל בין מיכל מחזור שבבעלות גוף פרטי למיכל מחזור שבבעלות הרשות המקומית. [אני גר באלון שבות, ואינני יודע למי שייכת הקרטונייה]. אשמח לתשובתכם, בתודה מרובה

תשובה:

שלום רב, זכיין שקיבל רשות להניח מתקן מיחזור ברה"ר כדי שיניחו בתוכו בקבוקים ריקים או קרטונים וכד' - זכה בעל המתקן בחפצים שהונחו בתוכו, ואסור לאחרים לקחת משם כל עוד לא קבלו ממנו רשות לכך. וזאת בשני תנאים: א. המתקן הוא בעל מחיצות טובות שמונעות לקיחת החפצים בצורה קלה (אף אם אין לו תחתית). ב. בני המקום אינם מתנהגים כלפי החפצים המונחים במתקן כחפצי הפקר". על כן, היות שלדבריך, הקרטוניה אינה כלי, ואין שום מניעה מלקחת את הקרטונים, לא היתה כאן זכיה כיון שהקרטונים לא הגיעו לרשותו. השאלה היא היכן הקרטוניה ממוקמת. אם ברשות פרטית הרי זכה בקנין חצר. כשמדובר במיכל מיחזור, לכאורה אין הבדל בין בעלות פרטית לבעלות הרשות המקומית. הרשות המקומית ממונה ע"י הציבור לטובת הציבור, ומתפקדת כמו רשות פרטית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים

תאונה ג' חשון תשע"ח

שאלה:

שלום הרב. אם נניח ראובן נתן מכה לרכב של שמעון והעלות אצל פחח היא 500 אבל שמעון מתעקש להפעיל ביטוח ללא שום סיבה מוצדקת ויוצא שהעלות של ראובן תהיה 1500. מבחינת החוק במדינה שמעון רשאי לכוף את ראובן להפעיל ביטוח. כמה הוא יהיה חייב ע"פ דין תורה?

תשובה:

שלום רב, אם ברור שאפשר לתקן ב 500 ש"ח באיכות זהה לתיקון שעולה 1500 ש"ח, ואם התיקון ב 500 ש"ח אינו כרוך בתשלום "בשחור" והעלמת מס, הרי שראובן אינו חייב לשלם יותר מ 500. אולם, אם התיקון הזול נעשה במוסך לא מורשה והדבר עלול לגרום נזק לניזק, כגון שהוא יוריד את שווי הרכב, או שיבטל את אחריות היצרן - יוכל הניזק לתבוע מן המזיק תשלום כפי עלות המוסך המורשה. (ר' משפטיך ליעקב ד, כ) כל טוב כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

מוצר המכיל פחות מהרשום עליו - להתרות או לפרסם? י"ג שבט תשע"ח

שאלה:

שלום לכבוד הרבנים וישר כוח על כל פעולכם! אני רגיל לקנות מוצר מסויים המיוצר ע"י חברות שונות. בשנה האחרונה הבחנתי שאחת החברות אינה ממלאת את הקופסה כראוי ולאחר שקילת כמה קופסאות ראיתי שבמקום 110 גרם הרשומים על האריזה המוצר מכיל בסביבות 100 גרם. רציתי לפנות ליבואן ולהתרות בו שיתקן זאת (ולאיים בפרסום הדבר), אך מאידך גיסא הסתפקתי שאולי חובה עלי לפרסם את הדבר ולפנות למועצה לצרכנות כדי להביא לפיצוי לכלל הלקוחות שהפסידו כדי להשיב את אבידתם? כיצד יש לנהוג במקרה זה? תודה רבה!

תשובה:

שלום רב, קודם כל יש לפנות באופן מיידי ליבואן כדי למנוע את המשך הרמאות במשקל שהיא עבירה חמורה. לגבי פיצוי לכלל הלקוחות, צריך לדעת שקשה יהיה להוכיח מי ניזוקו ומה היה הנזק. אמנם ההלכה קובעת שמי שרימה במשקל ואינו יודע את מי הוא רימה - יעשה בכסף צרכי ציבור, אך זה כאשר הוא מעוניין לעשות תשובה, אבל הציבור אינו יכול לתבוע ממנו לעשות זאת, כי, כאמור יש צורך להוכיח נזק, והמוציא מחבירו עליו הראיה. לכן למעשה אני מציע להמתין לתשובתו של היבואן לאחר שתפנה אליו ולאור תשובתו להחליט לגבי ההמשך. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה בעניין גניבה י"ב תמוז תשע"ח

שאלה:

שלום עליכם לפני כשבועיים נגנבו לבני בן ה12 אופניים חדשים היום ראינו ילד פחות מגיל 13 שנוסע עליהם עצרנו אותו והוא טען שקנה את האופניים לפני יום ב400שח ממישהו ברחוב שהוא לא מכיר לקחנו את האופניים כרגע אלינו האם צריך להחזיר לו את הסכום הנל או פשוט להשאיר אצלנו את האופניים נציין שהוא היה מוכן לוותר על הכסף כי די פחד מממשטרה

תשובה:

שלום רב, בהנחה שלא התייאשתם מהאופניים, הרי שעל הילד לתת לכם את האופניים כפי שעשה. לגבי התשלום: אם הילד לא ידע שהמדובר באופניים גנובים, ולא ידע שהמוכר הוא גנב - אתם צריכים לשלם לו את מה שהוא שילם. אם הוא ידע שהאופניים גנובים, או שידע שהמוכר לו הוא גנב מפורסם - אינכם צריכים לשלם לו. (שו"ע חו"מ סימן שנו) השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תשלומי נזקי קטן י"ז אלול תשע"ח

שאלה:

שלום . קיבלתי כסף על תביעה שתבעתי עם עוד" על האצבע של הילדה שלי שהיא הייתה קטנה נכרתה לה האצבע . השאלה היא האם מותר לי להשתמש בכסף או שזה שייך לילדה

תשובה:

שלום רב, הלכה פסוקה ברמב"ם (הל' חובל ומזיק פ"ד הל' יד), החובל בבת קטנה של אחרים, אם נזק הפוחת אותה מכספה הוא, הרי הוא של אב, וכן שבתה של אב, שהרי מעשה ידיה וכסף מכירתה של אביה הוא, עכ"ל. ואמנם כיום אין האב יוכל למכור את בתו, וגם אסור לו לקדשה כשהיא קטנה (שו"ע אבעה"ז לז ח. וכן על פי החוק), מ"מ בדיעבד אם קידש - הקידושין חלים. אבל הרא"ש (ב"ק פ"ח אות ז) כתב, ומיהו לקמן בברייתא אמרינן דאם חבל בה אחר, אפילו סמוכה על שולחן אביה הוי שבת דידה. דבמידי דאתי לה מעלמא לא קפיד. עכ"ל. נמצאנו למדים שנידון זה נתון במחלוקת: לפי הרמב"ם הכסף של האב ואילו לפי הרא"ש הכסף של הבת. השו"ע (חו"מ סי' תכד סע' ו) העתיק את פסק הרמב"ם, אבל הרמ"א (שם) כתב: וי"א דווקא בסמוכה על שלחנו (=של אב), אבל אינה סמוכה על שלחנו, הוא שלה) (טור בשם הרמב"ם). וי"א דאפילו בסמוכה על שלחנו הוא שלה, אם אחרים חבלו בה (שם בשם הרא"ש) וכו'. הרי שנחלקו בזה השו"ע, שסובר כרמב"ם, עם הרמ"א שסובר כרא"ש. הערוך השולחן (חו"מ סי' תכד סע' ט) הוסיף בדעת הרמ"א ע"פ הרא"ש, ואף אם יאמר (=האב) שמקפיד, לא צייתינן ליה, דמסתמא מחל לה בשעת החבלה ועתה רוצה לחזור בו. עכ"ל. לפ"ז נידונינו לכאורה נתון במחלוקת רמב"ם ושו"ע עם הרא"ש ורמ"א. אמנם מלשון השאלה נראה שמדובר שבזמן החבלה היתה הבת קטנה, כלומר לפני בת מצוה, אבל בזמן התשלומין היא כבר גדולה. אם אמנם כך, הרי לא שייך בזה הטעם של הרמב"ם שכסף קידושיה ומכירתה שלו, שהרי אינו יכול לקדש את בתו הגדולה וגם לא למכרה. מסקנה: אם הבת גדולה בזמן שהתקבל הכסף, הרי הוא שייך לה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

צילמה את חברתה וגרמה נזק כ"ח תשרי תשע"ט

שאלה:

לפני מספר חודשים ביקשה ממני חברתי שאצלם אותה במצלמתה, איני זוכרת בדיוק את האירוע כיוון שהוא היה מזמן אך כזכור לי כשבאתי להחזיר לה את המצלמה עזבתי אותה לפני שהיא תפסה אותה (אני כן חשבתי שהיא תפסה) והמצלמה נפלה. רק היום (לאחר כמה חודשים מהאירוע) היא נגשה אלי, אפילו שהייתה לה אפשרות לגשת אלי קודם ואיני יודעת מדוע נגשה רק עכשיו, ואמרה שמאז הנפילה נגרמה נזק למצלמה (היא לא נשברה לגמרי אך היא ניזוקה) ברצוני לדעת האם אני חייבת לשלם על הנזק. (אם זה משנה אני בת 15)

תשובה:

שלום רב, על מנת לפסוק האם את חייבת לשלם יש צורך לשמוע את שני הצדדים ולברר את הפרטים המדוייקים של המקרה. על כן אוכל רק לומר שיש לך דין של שומר חינם על המצלמה. שומר חינם חייב רק בנזק שנגרם כתוצאה מפשיעה שלו ופטור מנזקים שנגרמו שלא בפשיעתו. הקביעה האם המצלמה נפלה כתוצאה מפשיעה שלך ואת חייבת, או שנפלה שלא בפשיעתך ואת פטור - תוכל, כאמור, להעשות רק לאחר שמיעה של שתיכן. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

פלאפון שהוזק לאחר שנפל י"ז אייר תש"פ

שאלה:

ביתי וחברתה עשו הליכה תוך כדי הליכה נפל לחברתה הפלאפון מידה וביתי דרכה על הפלאפון והזיקתו האם היא חייבת לשלם את הנזק ואיך ראוי לנהוג במקרה זה תודה רבה ותזכו למצוות

תשובה:

שלום רב, יש צד גדול לומר שזו שדרכה על הפלאפון עשתה זאת באונס גמור, כיון שהן עשו הליכה ביחד, באופן שהן קרובות זו לזו, וכיון שכן, שלא היה אמור לעלות על דעתה שיפול הפלאפון מחברתה ומקום נפילתו יהיה בדיוק מתחת לרגלה, שמחמת זה תצטרך לשמור מרחק מחברתה. וע"כ לפי שיטת תוספות תהיה פטורה. וגם לפי הרמב"ן שמחייב באונס גמור, כבר ביארו שיסבור שהירושלמי שפוטר את הישן ששבר את הכלים שהניח חבירו לידו, היינו כיון שנעשה בפשיעת השני. א"כ כאן לגבי נפילת הפלאפון מהחברה, יש לדון אם נחשב פשיעה, שלא החזיקה אותו היטב, או אולי גם לה ארע איזשהו אונס שמחמתו זה נפל. עכ"פ מחמת הספק אי אפשר להוציא ממון. העולה מכאן: לפי תוס' היא פטורה מעיקר הדין ולפי הרמב"ן היא פטורה מחמת הספק. לכן למעשה אין עליה חובת תשלום עבור הפלאפון שנשבר.) השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

ריבית על החזר גנבה ז' אלול תש"פ

שאלה:

שלום האם אפשר לדרוש הצמדה על כספים שנגנבו ומוחזרים ע"י הגנב ? תודה

תשובה:

שלום רב, באופן עקרוני על פי ההלכה הגנבה מוחזרת כפי שוויה בשעת הגנבה בלא הצמדה, אלא אם כן בית הדין מחליט לקנוס את הגנב ואז ההצמדה יכולה להיות חלק מהקנס. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

הערמה על ביטוח לאומי י"ג אלול תש"פ

שאלה:

שלום לרבנים! האם מותר לאישה לקראת לידה להיות רשומה כעובדת אצל חבר או קרוב משפחה שיוציא לה תלוש משכורת פיקטיבי עם משכורת גבוהה כדי שדמי הלידה שהיא תקבל מביטוח לאומי יגדלו בהתאם? (וגם חבות מס הכנסה השנתית שלה)

תשובה:

אסור! השאלה נענתה ע"י

שימוש מקום חניה פרטי בלי רשות י"ח אלול תש"פ

שאלה:

האם זה מותר להשתמש במקום חניה פרטי פנוי (באתר פרטי) בלי רשות? האם זה נמצא תחת גדירת גניבה ר״ל?

תשובה:

שלום רב, אם השימוש במקום גורם נזק לבעל החניה - אסור. אם השימוש במקום אינו גורם נזק לבעל החניה, הרי שאם בעל החניה לא אסר את השימוש במקום - מותר להשתמש מדין "זה נהנה וזה לא חסר". אולם אם בעל החניה אסר את השימוש במקום, כגון שתלה שלט המודיע שמדובר בשטח פרטי שאסור להכנס אליו, - אסור לחנות אף אם הדבר אינו גורם לו כל נזק. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

חובות ונדרים ג' חשון תשפ"א

שאלה:

שלום וברכה אני חייב הרבה כסף חובות ומצד שני בעברי גם גזלתי המון מה קודם למה ? יש לי נדרים לבית מדרש מלפני כמה שנים של סכום כולל של כמעט 12000 ואין באפשרותי לשלם ויש לי גם מלא חובות מה אני עושה ?אני מדגיש ששאלתי רב מאוד מוכר והוא אמר לי אין מה לעשות צריך לשלם ככל התחייבות(המציאות מוכיחה שכרגע תשלומי הבית כגון חשמל וכול... כמה חודשים טובים אני לא משלם,ואת מקצת חטאי אני מזכיר).

תשובה:

שלום רב, אכן אתה חייב לשלם את הכל, וקודם כל עליך להשיב כל מה שגזלת. לגבי החובות האחרים - אמנם גם אותם אתה חייב לשלם במלואם, אך אם אין לך אתה יכול לדחות את התשלום. לכן תשלם כל חודש את המכסימום שאתה מסוגל, עד שבע"ה תסיים את תשלום כל החוב. ובע"ה תזכה לפרנסה טובה כך שיקל עליך לשלם בהקדם את כל חובותיך. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

קצבת ביטוח לאומי שהתקבלה שלא כדין ח' חשון תשפ"א

שאלה:

שלום וברכה אני נפצעתי בשנת 2018 למניינם באירוע אישי כלשהוא ו..סבלתי מפציעות בפנים ובעיקר היה אירוע נפשי כי חברי להבדיל נפטר לבית עולמו באותו מקרה,התביעה אושרה על ידי הביטוח הלאומי והתחלתי מקבל קצבה.בהתחלה באמת סבלתי מאירוע נפשי אבל אחריזה זה עבר.בוועדה השנייה שנקבעה לי עשיתי עצמי כמפוחד וכאחד כזה שמטופל על ידי גורם פסיכיאטרי ונוטל כדורים בקיצור שיקרתי .האם בדיעבד אני צריך להחזיר את הכסף הזה מדובר עם סכום של 100000 בערך במשך שנתיים .(אני אדגיש ואומר כי לולא זה לא הייתי מקבל שום וכלום לפי הקרטריונים של הביטוח לאומי.

תשובה:

שלום רב, אם הכסף התקבל במרמה, ודאי חובה להחזיר. אולם צריך לזכור שהקריטריונים של ביטוח לאומי לא בהכרח מתאימים למה שהאדם מרגיש, לטוב ולרע - לפעמים יש אדם שנחשב "נכה" למרות שהוא מרגיש בריא (בצדק או שלא בצדק). לענ"ד, הטוב ביותר לפנות לרופא מקצועי, לספר לו את כל האמת ולקבל אבחון מלא, ועם זה לפנות לביטוח לאומי ולשאול מה לעשות. "ומודה ועוזב ירוחם" השאלה נענתה ע"י הרב אראל סגל הלוי

קצבת ביטוח לאומי שהתקבלה שלא כדין ח' חשון תשפ"א

שאלה:

שלום וברכה אדם שרימה את הביטוח לאומי הן על ידי הצגת דברי שווא בוועדת נכות,והן בהוצאת תלושים לאישה לפני לידה (סכומים של 130000 לערך האם בדיעבד צריך להחזיר

תשובה:

שלום רב, אם הכסף התקבל במרמה, ודאי חובה להחזיר. אולם צריך לזכור שהקריטריונים של ביטוח לאומי לא בהכרח מתאימים למה שהאדם מרגיש, לטוב ולרע - לפעמים יש אדם שנחשב "נכה" למרות שהוא מרגיש בריא (בצדק או שלא בצדק). לענ"ד, הטוב ביותר לפנות לרופא מקצועי, לספר לו את כל האמת ולקבל אבחון מלא, ועם זה לפנות לביטוח לאומי ולשאול מה לעשות. "ומודה ועוזב ירוחם" השאלה נענתה ע"י הרב אראל סגל הלוי

שבירת מקרר בהובלה כ"ז טבת תשפ"א

שאלה:

חברת הובלות שהעבירה מקרר והמקרר נשבר בהובלה האם צריכה לשלם ללקוח?

תשובה:

שלום רב, ניתן להבין את השאלה בשלשה אופנים: האופן הראשון: מדובר על מקרר שהיה בבעלות הלוקח, כגון שנלקח לתיקון, וכשהוחזר לבעליו ע"י חברת הובלות, המקרר נשבר. בנידון זה, אם הקונה ביקש מהחברה שתוביל את המקרר אליו, הרי הם פועלים בשכר שדינם כשומר שכר שחייב בגניבה ואבדה. לכן אם הנזק ארע מחמת סיבה שמקבילה לגניבה ואבדה, חייבים לו עבור הנזק. אבל אם ארע מחמת דבר שלא העלו על דעתם שיכול לקרות, הרי זה מוגדר "אונס" שאין הם חייבים לשלם לו. האופן השני: הקונה הזמין את המקרר, והוא הזמין את חברת ההובלה, והמקרר נשבר בעת ההובלה. בנידון זה למרות שהקונה הוא זה שהזמין את ההובלה, אבל המקרר עדיין לא עבר לבעלותו, כל עוד לא ביקש במפורש מהסבלים שיזכו עבורו. ואם מדובר בסבלים גויים, קיים ספק אפילו כשיאמר להם שיזכו עבורו, אם אמנם זכה. לכן המוכר עדיין נשאר בהתחייבותו לספק לקונה מקרר שלם, והמוכר יתבע את חברת ההובלה שהזיקה את המקרר שבבעלותו. אמנם יש לדון במקרה בו הקונה הזמין חברה שידועה שאינה עושה עבודתה בנאמנות, וארע הנזק, אם יוכל המוכר לתבוע את הקונה. האופן השלישי: קונה הזמין מקרר, והמוכר שלח אליו את המקרר ע"י חברת הובלות, ובדרך המקרר נשבר. במקרה זה, הקונה עדיין לא זכה במקרר, אלא המקרר הוא בבעלותו של המוכר, עד שיגיע לביתו של הקונה. לכן ההפסד נופל על המוכר, והוא זה שצריך לתבוע את חברת ההובלות. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

בגדר של גנב כ"ב אייר תשפ"א

שאלה:

מה ההלכה אם משהו לקח משהו מחבירו וישר שילם כלומר לא היה בדעתו לגנוב אלא לקחת ללא רשות ולשלם האם זה גנב והאם צריך לשלם כפל?

תשובה:

שלום רב, תשלום כפל הוא קנס בו מתחייב הגנב רק אם בית הדין חייב אותו לשלם עפ"י עדים שהעידו עליו שגנב. אם מחזיק מיד מעצמו אין תשלומי כפל. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלות בנושא גניבה ונזקי ממון