חוקי המדינה - שאלות ותשובות

לובינג בכנסת כ"א שבט תשע"ד

שאלה:

שלום רב, אני מחפשת מענה הלכתי על השאלות הבאות: אודה לכם אם תשלחו לי מייל תשובה: Lushani@walla.co.il 1. האם מותר לנבחר ציבור לקדם חקיקה המונעת ע"י חברה עסקית? 2. האם חברה מסחרית יכולה לשכור לוביסטים על מנת לקדם חקיקה שמטיבה עמה: האם פניה ישירה לנבחרי ציבור מותרת או שיש צורך בהכרח לפנות דרך גורם שלישי? האם הלכתית מותר להגדיל רווחים עסקיים באמצעות חקיקה?(איסורי גזל ממון וכ"ו)

תשובה:

1. בשולחן ערוך חושן משפט סימן קסג סעיף א נפסק כי נבחר ציבור צריך לפעול למען הציבור לשם שמים ולא לשם אינטרסים פרטיים שלו או של אחרים. 2. חברה מסחרית יכולה לעשות זאת רק אם היא סבורה שיש בכך משום טובת הציבור. אחרת היא מכשילה את נבחר הציבור. השאלה נענתה ע"י

תפילין שנקנו ב"שחור" א' אדר ב תשע"ד

שאלה:

א. האם מעלימי מס פסולים לכתיבת תפילין ומזוזות? ב. האם תפילין שנקנו ממעלים מס פסולות? ג. האם מותר לברך על תפילין שנקנו ממעלים מס?

תשובה:

א. המעלים מס אינו פסול לכתוב סת"ם, וגם נאמנותו לכשרות חפצי קדושה שהוא מייצר או מוכר אינה נפסלת. ב.התפילין אינן פסולות ג. אסור לברך על תפילין שנקנו בלא לשלם מע"מ (אם העסקה חייבת במע"מ). לכן אסור לכתחילה לקנותם משום שבכך מונע את הברכה על המצווה. הרחבה בספר כת"ר כרך ט - בין אדם לשלטון. השאלה נענתה ע"י הרבנים יואל דומב וארי דבנר

מסירת מידע לרשות המיסים כ"ה כסלו תשע"ה

שאלה:

שלום, תושב חו"ל רכש דירות בבנין שלנו ולא העביר אותן על שמו, אלר רשם הערת אזהרה בטאבו. הוא עושה לנו צרות צרורות בתהליך הוצאת היתר בניה וגורם לנו נזקים כבדים. גם אי-העברת הדירות בטאבו כאמור, גורמות לנו נזקים בתהליכי הרישוי והוא נמנע להעבירן לשמו, משיקולי מיסוי כנראה. אני רוצה לדווח לשלטונות המס על כך. האם יש בכך איסור הלכתי?

תשובה:

שלום רב, על פי ההלכה מותר למסור לשלטונות המס מידע על מעלימי מס בתנאים המופיעים בספר חפץ חיים, שעיקרם: 1. לדיווח קדם נסיון של המדווח להאיר את עיניו של המעלים מס כי המעשה מנוגד לחוק ולהלכה האוסרת העלמת מס . 2. האדם ראה בעצמו את העלמת המס ואינו מסתמך בדבריו על מידע שהגיע אליו מאדם אחר. 3. המעשה עליו מדווח מהווה העלמת מס וודאית ולא ניתנת לפרשנות אחרת. לדוגמא, אם ראה בעל מלאכה לוקח כסף ואינו מוציא קבלה אע"פ שסביר להניח כי נעשתה כאן עבירה אין זה ודאי שכן יתכן ובעל המלאכה יוציא קבלה לאחר מכן, אלא אם כן שמע בעצמו את אותו בעל מלאכה אומר שאין בכוונתו להוציא קבלה על הסכום אותו קיבל. 4. הדיווח חייב להיות מדוייק. אסור להוסיף כל פרט או פרשנות כלשהי על העובדות. 5. הדיווח אינו מגיע מתוך נקמנות אלא מתוך מניעים ראויים. 6. המדווח אינו מעלים מס בעצמו . כפי שאתה מתאר בשאלתך, תנאים אלה אינם קיימים אצלך: לא ניסית לדבר אתו על האיסור שבמעשהו. אינך בטוח לחלוטין שמדובר במעשה האסור על פי החוק. אינך יודע לחלוטין את פרטי העובדות, ואתה עושה זאת ממניעים של נקמנות. לכן עליך להשתמש בדרכים אחרות, המותרות על פי ההלכה, כדי למנוע את הנזק שהוא גורם לכם, ובכדי להביאו לפצות אתכם על הנזק שכבר גרם - אם אכן כך היה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

הנחה בארנונה לדירה מחולקת כ"ה כסלו תשע"ה

שאלה:

חייל בשירות חובה מקבל מהעירייה הנחה מלאה בארנונה על הדירה שבבעלותו/בשכירותו. מה יעשה חייל ששוכר דירה אחת מתוך דירה שמחולקת לשתי דירות? בעירייה היא רשומה כדירה אחת וממילא חשבון הארנונה הוא חשבון אחד.

תשובה:

על פי החוק (תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג-1993 סעיף 14.ד) חייל זכאי להנחה גם אם אינו מתגורר לבדו בדירה אלא הוא מהווה בה "דייר משנה". על מנת לצמצם את ההנחה לצרכי החייל מוגבלת ההנחה עד 70 מ' ראשונים (אא"כ הוא מתגורר בהם עם יותר מ 4 נפשות). כיוון שהדירה אינה מפוצלת הרי שמעמדו של החייל הינו לכל הפחות כדייר משנה בדירה הכפולה ועל כן זכאי הוא להנחה על 70 מ' ראשונים. במצב זה אין הונאה שכן העיריה אינה מכירה בפיצול וממילא מבחינתה החייל באמת דייר משנה אלא שבהסכמים פנימיים בין המחזיקים בדירה הוא אינו מורשה להשתמש בכל הנכס אלא רק בחלקו. ואת העיריה זה לא מעניין. (איני מתייחס לעצם פיצול הדירה האם הוא מותר על פי ההלכה למרות שהוא מנוגד לחוק. שאלה זו רחבה יותר היות ומצריכה היא התייחסות למעמדם ההלכתי של חוקי התכנון הנאכפים ושאינם נאכפים) כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן

חלוקת תשלום וועד הבית בין השכנים כ"ז טבת תשע"ה

שאלה:

שלום, אשמח לדעת מה דעת תורה בעניין תשלום לועד בית. אצלנו יש חברת ניהול שמשלמת על חמשל מעליות, ניקוי חדר זבל, גינה, תאורה במדרגות ועוד. האם התשלום צריך להיות: 1. קבוע לכל הדירות? (הרי כולנו שותפים!) 2. ביחס למספר הנפשות? (תכלס יכול להיות דירה גדולה עם מעט אנשים שמפעילים פחות את המעלית מאשר דירה קטנה עם הרבה אנשים שמפעילים את המעלית הרבה) 3. ביחס לגודל הדירה. (הרי כל אחד יש לו חלק שונה בבניין...) תודה רבה ויישר כח!

תשובה:

שלום רב, באופן עקרוני, חלוקת התשלומים בין הדיירים השונים צריכה על פי ההלכה להיות בהתאם למידת ההנאה שיש לכל דירה מהתשלומים הללו, כפי שעולה מסוגיית הגמרא במסכת בבא בתרא דף ז ע"ב. לכן אופן החלוקה ישתנה בהתאם לסוגי התשלומים, כפי שפרט בספר דיני הבית המשותף: א. תשלומים חד פעמיים הקשורים לשיפוצים של הבנין - ישלמו בעל הדירות בהתאם לגודל דירתם ולחלקם היחסי ברכוש המשותף. ב. תשלומי ניקיון, חשמל, ישלמו כולם בשווה. ג. דייר הצורך יותר חשמל במידה משמעותית ראוי שישלם יותר משאר השכנים. יש לציין שעל פי החוק חלוקת התשלומים היא בהתאם לגודל הדירה, אולם במקרים רבים קיים מנהג רווח בין הדיירים שכל דירה משלמת בשווה את התשלומים הקבועים. מנהג זה מחייב לגבי תשלומים אלו, אך אין הוא מחייב בהכרח ביחס לתשלומים חד פעמיים, לכן אם נדרשו הדיירים לשלם, למשל, עבור איטום הבנין, יכולים הם לטעון שמה שהסכימו לחלוקה שווה של תשלומי וועד הבית היה זה משום שמדובר בסכום לא גדול, אבל כאשר מדובר בהשקעה גדולה הם מעוניינים שהחלוקה תהיה על פי מידת ההנאה או על פי חוק המדינה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

ועד בית כ"ח אדר תשע"ה

שאלה:

שלום, לגבי דמי ועד הבית קיימת חלוקה, שהשוכר חייב בתשלום השוטף ושאר התשלומים חלים על בעל הדירה. 1. האם על ועד הבית חלה החובה מידי שנה להחזיר כסף לשוכר ולדרוש תשלום מבעל הבית או שזו התחשבנות שבין השוכר ובעל הדירה? 2. בסוף השנה נשאר תקציב עודף בקופת הוועד. האם חייבים להחזיר את החלק של התשלום השוטף בתקציב שנשאר לשוכר או שגם כאן זה דין ודברים שבין השוכר לבעל הבית? תודה,

תשובה:

מבחינת וועד הבית האחריות לתשלום היא על בעל הדירה. ההתחשבנות בין בעל הדירה לבין השוכר היא עניין שביניהם ואין על וועד הבית להתערב בכך. לכן, אם בפועל השוכר משלם עבור הדירה - יש לקבל ממנו ואין צורך לדרוש מבעל הבית. לגבי החזרים - יש להחזיר למי ששילם בפועל בין אם זה השוכר ובין אם זה בעל הבית. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

מצות בהנחה משמעותית ד' ניסן תשע"ה

שאלה:

שלום! ראיתי מודעות שמפרסמות על מכירת מצות שמורות בעבודת יד בהנחה משמעותית כי המכירה "מסובסדת". האם עליי לחשוש שהסבסוד נובע מהעלמת מס?

תשובה:

שלום רב, כל יהודי הוא בחזקת כשרות. אם אין בסיס לחשד שיש כאן העלמת מס אין סיבה לחשוש. עצם העובדה שמדובר במחיר מסובסד אינה מהווה חשד להעלמת מס. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תשלום מע"מ כשהקבלן משלם בשחור לפועלים ד' אלול תשע"ה

שאלה:

שלום וברכה, ברצוני לדעת האם קיימת חובה לשלם מעמ על החלק שקבלן השלד שלי משלם בשחור לפועלים הפלסטינאים. אמנם הוא ממציא לי קבלות, אך עד כמה אני חייב לשלם עבורו את המעמ על דברים אחרים כאשר ברור שלפועלים שעובדים על הבית משלם בשחור. תודה.

תשובה:

שלום רב, כאשר קונה קשר קשר עם המוכר לחלק את הרווח מהמע"מ שנחסר, הוא שותף עם המוכר בגניבת המע"מ ועליו להחזיר את המע"מ שהוברח. אולם במקרה שתיארת לא קשרת כל קשר עם הקבלן, שנתן לך מחיר גלובאלי על הבנייה שמבצע, ולכן לא נראה שניתן לחייב מדין גרמא או גרמי על כך שבסיבתך הקבלן בנה עם פועלים בשחור ולא שילם מס עבורם. אמנם בעקיפין הוא יתכן ונהנת ממחיר יותר טוב כתוצאה מכך, אך אין זה נחשב לנזק ישיר ולכן אינך חייב להחזיר את המע"מ בברכה השאלה נענתה ע"י הרב יואל דומב

תיקונים בחדר המדרגות ט' חשון תשע"ו

שאלה:

שלום אני גר בבנין משותף ,לאחרונה נפלו שלושה אריחים מהמסדרון שקרובים לפתח דלתי כתוצאה מנגיעה קלה בהם. (יכול היה ליפול מטריקת דלת לצורך העניין) אציין שבחלקו של המסדרון שקרוב לדירתי היו נזילות מים קשות שתוקנו מספר פעמים. נפילת האריחים וקיום הנזילות במסדרון בפער של פחות מחודש. שאלתי היא האם אני צריך לתקן את האריחים שנפלו במסדרון או שוועד הבית צריך לטפל בזה?

תשובה:

אם מדובר בקירות שבחדר המדרגות הרי שזהו רכוש משותף ועל כן על הדיירים כולם לשאת בעלות התיקון. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

בניה ללא אישורי בניה י' טבת תשע"ו

שאלה:

שלום כבוד הרב משפחתנו מעונינת לקנות דירה ואחר חיפושים עלו לנו כמה שאלות הלכתיות הנוגעים לנו ולעוד קונים רבים ובעלי דירות בכלל והדברים נוגעים מאוד למעשה והם מעשים שבכל יום. א.האם מותר לבנות דברים המצריכים אישורי בניה מהעיריה ללא אישור [כגון סגירת מרפסת,הרחבת המטבח או הסלון לשטח הגינה] ? - האם יש להתחשב בכך שעיריות לא אוכפות את הדבר בצורה מוחלטת ויש מקומות שאף גובים ארנונה על התוספת בניה ולא קונסים על ההרחבה. והרבה מהחוקים וההתנהלות לקבלת האישורים קשורים בסחבת בירורקרטית 'לא אמיתית'.[ויש אף מועצות ביו"ש המעודדות דברים מסוימים] כמובן שהנ"ל מדובר על בניה בתוך השטח שלי לא בצד הפונה כלפי הרחוב[החורג מגבולות הבניין],ולא מפריע לשכנים, [ובמצבים מסוימים בין כה וכה מקורה מהשכנים מלמעלה]. ב.האם הדין שונה לגבי הוספת דיירים בדירה, המכונה 'יחידת דיור' ? ג.האם בבואנו לקנות בית כשכבר נעשו בו עבירות בניה מצד העיריה, אני מחויב אחר הקניה להרוס את מה שכבר עשו או שאפשר להשאיר את הקיים. [למותר לציין על הנזק הממוני של קניית דירה למשל שהרחיבו בה עוד חדר ומוכרים אותה בהתאם, ואח"כ צריך לשלם עוד הוצאות על מנת להחזיר את המצב לקדמותו ולהוריד את ערך הדירה] לגבי שלושת השאלות אשמח לדעת את סיבת האיסור או ההיתר. [והאם יש הבדל הלכתי בין החוקים של המדינה לבין החוקים של עיריות] כמו כן רציתי להוסיף שאבותינו נקראו ישרים,וכידוע שהשאלה הראשונה שנשאל היא 'נשאת ונתת באמונה' ועצם השאלה של דברים כאלו הנוגעים לממון עצמנו פעמים רבות מביאה ונובעת מחוסר ישרות,וברצוני לדעת גם,- האם גם אם דברים מסוימים מותרים ראוי לעשות כך, וביחוד האם ראוי שכך יתנהגו ת"ח? בתודה מראש, ומחילה מכבוד תורתו על האריכות, אבל הדברים נצרכים ונוגעים להמוני עמך בית ישראל

תשובה:

שלום רב, יש להבדיל בין שני מצבים: המצב האחד הוא כאשר הבניה הנעשית ללא אישור גורמת נזק כלשהו לשכנים, בין אם מדובר בנזק הנגרם כתוצאה מהמבנה המסתיר אור, אוויר או נוף, בין אם מדובר בנזק הנגרם כתוצאה מריבוי הדיירים במקום (רעש, מחסור במקומות חניה ועוד), בין אם מדובר בהיזק ראיה או בכל נזק אחר. במצבים אלו אסורה תוספת הבניה לא רק על פי החוק אלא גם על פי ההלכה. המצב השני הוא כאשר הבניה אינה גורמת כל נזק, אלא שמסיבות בירוקרטיות ואחרות לא ניתן לקבל רשיון. במצבים אלו העבירה היא עבירה על החוק בלבד אך לא עבירה הלכתית. היות שכך, מותר, במצבים אלו על פי ההלכה להתחשב בכך שהעיריות אינן אוכפות את הדבר בצורה מוחלטת. מכאן תשובה לסעיפים א, ב, שבשאלה. לגבי סעיף ג - אין עליך חובה מצד ההלכה להרוס את מה שכר נעשה, אמנם אם תוגש נגדך תביעה מצד שכן או שכנים שיטענו שנגרם להם נזק כתוצאה מהבניה, יתכן שתהיה חייב להרוס אלא כן יתברר ששתיקתם עד כה מהווה מחילה מבחינתם. לגבי השאלה האם מדובר בהתנהגות ראויה לת"ח: אם מדובר באופן בו אין כל נזק, כאמור לעיל, הרי החובה היא חובה אזרחית בלבד ולא הלכתית ומשם כך איני רואה הבדל בין ת"ח לאדם אחר, אלא אם יש חשש חילול השם שאז יש לת"ח להזהר ביותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

הרפורמה במקרקעין ה' אדר א' תשע"ו

שאלה:

שלום וברכה, בשנים האחרונות בוצעה רפורמה במקרקעין להעברת מקרקעין שבבעלות המדינה לבעלות פרטית. האם רפורמה זאת נוגדת את הציווי האלוקי: "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ" ?

תשובה:

שלום וברכה, אין קשר בין העברת המקרקעין שבבעלות המדינה לבעלות פרטית שהיא מהלך טוב וראוי לשם הורדת מחירי הדיור לבין האיסור של והארץ לא תימכר לצמיתות שמתייחס לזמן שהיובל נוהג אז מחוייב הקונה להחזיר את הקרקע שקנה לבעלים הראשונים שירשו אותה מאבותיהם. (אך ודאי שלא למדינה). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

הריסת בית כנסת שנבנה ללא היתר י"ג אדר ב תשע"ו

שאלה:

שלום רב, כתובע מטעם רשות מקומית, אודה לקבלת תשובה לשאלה הבאה:- 1 קבוצת תושבים הקימה בית כנסת מפחונים, על קרקע עירונית, שעתידה לשמש כחצר גן ילדים. 2 המבנה הוקם ללא היתר וללא אישור של הרשות. 3 מהיום הראשון, דרשה הרשות מאותם פולשים, לסלק את הפחון, אך ללא הועיל. 4 חלפו כ 3 שנים ועדיין המבנה במקום וכעת הוא גם מפריע להקמת גן ילדים. 5 הרשות הציעה למתפללים מקום חלופי, בו יוכלו להקים מבנה של קבע לבית הכנסת, אך בפועל הם לא פינו את המבנה. 6 השאלה היא, האם במקרה זה, רשאית הרשות המקומית להרוס את בית הכנסת (כמובן, לאחר קבלת צו בית משפט) או שמא הדבר אסור ("לא תעשו כן לה' אלוקיכם").

תשובה:

שלום וברכה ראשית כל יש להעיר כי כל תשובה בדיני ממונות ראוי לתת רק אחרי בירור העובדות אצל שני הצדדים. אולם בהינתן כי העובדות הן כפי שתואר על ידך הרי שבית הכנסת בנוי על קרקע גזולה, ובמקרה בו הגזל הוא מהרבים הדבר חמור אף יותר (תוספתא בבא קמא פרק י הי"ד). בנוגע לבית כנסת שנבנה על קרקע גזולה כתב האשכול (הלכות בית כנסת מהדורת תרצ"א) (רבי אברהם בן יצחק, חמיו של הראב"ד בעל ההשגות): "לגזול קרקע ולבנות עליה בית כנסת מצוה הבאה בעבירה היא גם איכא למילף מדוד שאמר כי קנה אקנה במחיר". נחלקו הראשונים (באשכול שם) האם קיים בנוסף גם איסור הלכתי להתפלל בקרקע גזולה או שקרקע אינה נגזלת ויש להסתפק בכוונת דבריו האם כאשר בנה על הקרקע הגזולה בית כנסת התפילה במקום תיאסר לכל הדעות. בהקשר זה ראוי לציין למה שכתב הרמ"א (או"ח תרל"ז) כי אסור לעשות סוכה בקרקע של רבים ולדעת המגן אברהם ס"ק ג אף אין לברך עליה ואף כי לדעת הבה"ל מותר לברך עליה שכן בשימוש זמני מן הסתם הרבים מוחלים אולם גם הוא יסכים כי בניית מבנה של קבע על קרקע של רבים שאין הרבים מוחלים עליה אסורה ואם כן התפילה במקום אסורה. העולה מכאן הוא כי בית כנסת זה קם בחטא והתפילה בו איסור. הגמרא במסכת מגילה כו ע"א אומרת כי למרות שקדושת בית כנסת חמורה, הרי שלז' טובי העיר מותר להפקיע את קדושתו "אמר רבא: לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר - אפילו למישתא ביה שיכרא שפיר דמי". הואיל ולעיריה ישנה סמכות של ז' טובי העיר (כך מובא בפסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין ט עמוד רעב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל) אזי הרכוש הציבורי ובכללו בית הכנסת הנבנה על קרקע של העיריה הינו בבעלותה ויכולה היא למכרו אפילו לצורך מסבאה, מה שגרוע מלהרסו, וכ"ש וק"ו שאם נבנה שלא ברשיון, על שטח ציבורי ללא הסכמת העיריה שרשאית העיריה להרסו על מנת להקים במקומו גן ילדים. כמובן שאם ניתן למצוא דרך להעתיקו למקום אחר אותו ניתן להקצות עבור בית הכנסת הדבר עדיף. (יש להעיר כי על פי הנחיות היועמ"ש (סימוכין 2006-0067-35) אין להסתפק במקרה של הריסת בית כנסת בצו הריסה מנהלי ויש לבצע את ההריסה רק אחרי קבלת צו הריסה שיפוטי). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן

חזקת ג"ש בימינו ל' ניסן תשע"ו

שאלה:

שלום לרב התלבטנו אם יש חזקת ג"ש היום כנגד טאבו השאלה היא: ראובן דר בדירה ג"ש אבל הדירה רשומה על שם שמעון בטאבו ושמעון לא מיחה אבל עכשיו שמעון דורש שראובן יצא מהדירה ראובן טוען: קניתי את הדירה ועשינו שטר אבל התרשלתי להעביר בעלות בטאבו ועכשיו אבד שטרי שמעון טוען: מעולם לא מכרתי לו את הדירה וראיה לכך שכתוב על שמי בטאבו. הנה דנו מצד שיש לשני הצדדים ריעותא לראובן יש ריעותא שלא העביר בטאבו ולא כתב אזהרה ולשמעון יש ריעותא שלא מיחה ניסנו לברר קצת איזה ריעותא יותר גרוע א)מקור ראשון: הב"י בסימן קמו סעיף כה(ב) מביא שאלה שנשאל הרשב"א ראובן החזיק בקרקע ג"ש וטוען שקנה אותה משמעון לעומתו שמעון טוען שמעולם לא מכר ומביא ראיה לכך שלא מכר ספר של המקום שכתוב שהמכירה התבטלה ופסק הרשב"א לטובת המחזיק כיון ששמא חזר ולקחה וחזקתו מוכיחה עליו עכ"ד לכאורה היה לנו לומר שלאדם שהחזיק בקרקע יש ריעותא שיודע שכתוב בספר של המקום שהתבטל המקח והיה עליו לתקן את מה שכתוב בספר וללכת לדרוש שיכתוב שעכשיו קנה ובכל זאת הרשב"א פסק לטובת המחזיק וי"ל שהטעם של הריעותא שאדם לא מיחה יותר גדולה וכן פסק הרמ"א. מקור שני: הגמרא בדף סח: מביאה אדם בשם אנקלמוס והסביר הרשב"ם שזה אדם שהוא סופר המלך שכותב את כל הבתים והשדות שיש לכל אחד עכ"ד וכן בעמוד א הגמרא מביאה אדם שקוראים לו בר מחוויתא ומסביר רשב"ם שזה עבד הממונה להגיד ולהראות תחומי השדות של מי זה ושל מי זה ואי אפשר לעיר בלא אותו אדם עכ"ד ובכל פרק שלישי שדיבר על דיני חזקת קרקעות לא מצינו שהגמרא הזכירה ולו ברמז את האנשים האלה שמשנים משהו בדיני חזקה ולכאורה היינו צריכים לומר שלמחזיק יש ריעותא כל עוד שלא הולך ורושם אצל אותו סופר ונראה הטעם שהגמרא לא הזכירה כיון שהריעותא שלהמערער יותר גדולה. מקור שלישי: בשו"ת אמרי יושר (סימן צ"ה) ושו"ת תשורת ש"י (ח"ב סימן א) פסקו באדם שהחזיק בקרקע וטוען שקנה ולא העביר בטאבו, ואע"פ שיש מנהג להעביר בטאבו, הוי חזקה גמורה. ב)ואלי ניטען שכיון שאדם לא העביר בטאבו כיון שאפשר להוציא בערכאות אז זה נחשב כמניח כספו על קרני הצבי. ולכאורה לא כך מהגמרא בדף נה. מביאה שיש חוק אצל הפרסים שעד 40 שנה לא הוי חזקה ומסביר הרשב"ם בהסברו השני שגם לישראל מול ישראל אין חזקה עד 40 שנה, ורבינו יונה חולק וסובר שהחזקה היא אחרי ג"ש כיון שלא הולכים אחרי ערכותיהם ולכאורה גם כאן היינו צריכים להגיד שהיה צריך להזהר בשטרו 40 וכיון שלא נזהר נחשב מניח כספו על קרני הצבי ולכן ראיה שלא קנה שהרי יכול לתבוע אותו בערכותיהם, ולא אמרינן דבר כזה כיון שלא מחשיבים את ערוכתיהם אלא רק את משפטי התורה וכן לא הביאו זאת הראשונים אלא את הסברו הראשון של הרשב"ם וכן בב"י ובשו"ע לא הוזכר דין זה. אולי אפשר לומר שאי עברת בטאבו זו ריעותא גדולה יותר מהרגיל ולכן צריך לדון מצדדים אחרים א)לומר שאי העברה בטאבו היא מחאה. אבל לכאורה לא נראה כך, שהרמב”ם מסביר את עניין מחאה שאם אדם לא מיחה אומרים לו איך יכול להיות שראית מישהו משתשמש בקרקע שלך ולא אמרת כלום משמע שהמחאה היא בשביל לגלות שהמוחה מקפיד ופה לא גילה דעתו ודרך העולם להקפיד אחרי ג”ש ואם לא הקפדת כנראה לא שייך לך וכן במקרה שלנו ששתק ג”ש. ב) יש לנו את הריעותא של המערער שלא מיחה מול הריעותא של המחזיק שלא העביר בטאבו וכיון שאיננו יודעם למי יש ריעותא יותר גדולה תשאר הקרקע אצל המחזיק בדין זה מצינו מחלוקת בראשונים למי יש מוחזקות בקרקע הגמרא בדף לב: מביאה מחלוקת בין רב יוסף לרבה ופוסקת הגמרא בקרקע כרבה כיון שמי שעומד על הקרקע הקרקע שייכת לו ומסביר הרשב"ם כיון שיש ספק כמי ההלכה פסקו שהקרקע שייכת למחזיק שעומד על הקרקע (כיון שיש חזקה בקרקע כמו במטלטלין מיד רק שיש ריעותא לכן לא קנה אבל כשיש ספק קונה וכן פשט דברי הריטב"א בדף כט. ) וכן כתבו הרמב"ן והריטב"א. לעומתם התוס' הסבירו שפסקו כרבה ממש ולא מספק עיי"ש ולכן הקרקע שייכת לו אבל במקרה של ספק רגיל שייך למרא קמא וכן כתבו הרא"ש והנימוק"י ולכן לכאורה במקרה כזה במחלוקת כזאת היה נראה שצריך לומר שב ואל תעשה עדיף נודה לרב על התשובה

תשובה:

שלום רב, מסתבר שהרישום בטאבו לא גרע משטר, והיות שסברת "טפי מתלת שנין לא מזדהר איניש בשטר" לא שייכת לגבי רישום בטאבו, הרי שלעניין זה גם לאחר שלוש שנים דינו כבתוך שלוש שנים ואין ליושב בקרקע חזקה. יש עוד להוסיף שיש הסוברים שהחוק הקובע שבעלות בקרקע עוברת רק ברישום הוא בגדר של דינא דמלכותא, ואף שלענ"ד יש מקום לתת לעיתים תוקף הלכתי למכירת קרקע גם בלא רישום - ניתן גם לצרף גם דעה זו לאמור לעיל. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

דיור ציבורי בהלכה י"ח סיון תשע"ו

שאלה:

שלום עליכם. אני חוקר במסגרת לימודי תואר M.A את נושא הדיור הציבורי בישראל ורציתי לקבל חוות דעת או הפניה למקורות אודות מדיניות ההלכה לגבי הדיור הציבורי, נושא שעולה רבות על סדר היום הציבורי. תודה - בועז אלוש

תשובה:

אפנה אותך לנייר העמדה באתר מכון כת"ר בנושא צדק חברתי העוסק גם בנושא הדיור. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

עבודה במס הכנסה כ"ה סיון תשע"ז

שאלה:

שלום רב! אני סטודנט לחשבונאות(ראיית חשבון) ,התחלתי להתעניין לעשות את ההתמחות (ולאחר מכן לעבוד) במס הכנסה . שאלתי היא האם יש בעיה הלכתית לעבוד במס הכנסה?שהרי חייבים משלמים ריבית דריבית על החוב שלהם ? ובנוסף האם יש פה גם בעיה מוסרית ?(כוונתי לעניין הריבית דריבית ,לא לעניין עצם קיום מס הכנסה שזה ברורו לי שזה הכרחי ) תודה רבה !

תשובה:

אין כל בעיה לעבוד במס הכנסה. הריבית שהחייבים משלמים אינה אסורה באיסור ריבית משום שכך קובעים חוקי המס שככל שהאדם משלם מאוחר יותר הוא חייב בשיעור מס גבוה יותר, ואין מדובר כאן בהלוואה אלא בחוב על פי חוק. לכך יש להוסיף את העובדה שיתכן ואין כלל איסור ריבית כאשר מדובר במדינה ומה עוד שהמדינה חתומה על היתר עסקא. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

חניה בכחול לבן ללא תשלום כ"ו סיון תשע"ז

שאלה:

שבוע טוב רציתי לדעת מה הדין במקרה הבא: חיפשתי חניה ברמת גן, ומשלא מצאתי מקום חינמי, חניתי בכחול לבן, וקיותי שבזמן הקצר שברצוני לשהות בעיר, לא יגיע פקח לבדוק את רכבי. רציתי לדעת האם משום שלא שלמתי את מקום החניה ע''י פנגו וכו', ועברתי כביכול על החוקים העירוניים, עלי לשלם זאת כעת, או שמא משום שלקחתי על עצמי את סיכון קבלת הקנס, לא נחשב הדבר כאילו גזלתי משהו ולכן אין צורך להשלים את תשלום החניה תודה מראש,

תשובה:

נצטט את דבריו של מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א בעניין זה: "הסדרי החניה והתשלומים נועדו לאפשר לכל הציבור ליהנות מחניה מסודרת, שאף אחד לא יתפוס מקום לזמן רב וימנע מחברו לחנות אף הוא באותו מקום לצרכיו. משום כך, בשעות שאין פעילות עסקית, כגון בלילה או בשבת העיריה לא מקפידה על תשלום, כי באותן שעות אין אחד מפריע כל כך לאחר. המסקנה העולה מדברי היא לענ"ד שאם אדם חנה בטעות במקום כזה וגרם נזק לאחרים עליו לפצות את הניזק אם אפשר ולא את העיריה... לדבריי שהוא גרם נזק למי שחיפש חניה ולא מצא, הוא לא יודע למי לשם ואינו יוצא ידי חובה בתשלום לעיריה. לכל היותר אפשר לומר שהתשלום לעיריה היא צרכי רבים אולם אין בכך כדי לתקן את המעוות לגמרי, אלא רק כדרך לתשובה". (מתוך מכתב ברכה לספר כתר כרך ט). השאלה נענתה ע"י

כסף המילואים י' אב תשע"ז

שאלה:

לכבוד מרנן ורבנן! עשיתי מילואים בצבא. אני אברך חרדי, ולכן במשך המילואים ישבתי ללמוד תורה במשך הזמן. המפקד ראני ויעיפני מן הבסיס קודם הזמן. כך שבפועל הייתי במילואים רק חמישה עשר ימים. אך המפקד ברוב טובו ואהבתו לתורה, הוסיף לי מדנפשיה עוד חמישה ימי מילואים. בהתאם לכך גם קיבלתי יותר כסף. ונפשי לשאו'ל הגיעה האם אני צריך להחזיר את הכסף לצבא, או כלל כלל לא. יורונו רבותינו ושכמ"ה א.ש ס"ט

תשובה:

שלום רב, ימי מילואים אליהם זומנת כוללים גם חופשה, כמו בסדיר. חופשה של חמשה ימים לתקופה של עשרים ימים אינה גדולה בכלל (כל סופ"ש קצר הוא יומיים. "חמשוש" (= חמישי ושישי). הוא שלשה ימים ובעשרים ימים יש שני סופשי"ם שלא מופרך שבאחד מהם ואפילו בשניהם יהיה "חמשוש" שני "חמשושים" הם ששה ימים. המקובל להוציא מילואימניק לחמשוש שכן צה"ל מפסיק לעבוד ביום חמישי בצהרים ואין סיבה להשאירו כך שלמעשה גם אם היית מקבל ששה ימים שהם שני חמשושים זה לא היה יותר מן המקובל) את ימי החופשה ניתן לשנות ולחבר לחופשה ארוכה יותר ואין בעיה גם לתת אותה בסוף המילואים אם הדבר אפשרי מבחינת תפקידו של החייל ונחיצותו. בקיצור זה בסדר גמור. עשית את שרותך כראוי וקיבלת עליו תמורה סבירה בהחלט. איך חייב להחזיר שום דבר לאף אחד. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן

עבודה "בשחור" בעבודות מזדמנות א' חשון תשע"ח

שאלה:

במידה ואני עובד בעבודה מזדמנת (נקיון בית מדרש, קריאה בתורה, ניקיון בית) ומשלמים לי בשחור האם עליי לדווח על כך למס הכנסה האם זה בכלל חובה והאם יש פה עניין של יאוש מדעת שהרי נפוץ מאוד למצוא אנשים עובדים בשחור בעבודות מזדמנות

תשובה:

שלום רב, על פי ההלכה קיימת חובה לשלם מס, ולא ניתן לדבר על יאוש מכמה סיבות. (א) רשויות המס לא "אבדו" את חובת המס ואין מצב חובת המס שונה ממה שהיה כשנוצר חובת המס מלכתחילה. (ב) יש מחלוקת האם בכלל יש דין ייאוש בחוב, והוא הדין בחובת מס ייתכן שלא יועיל ייאוש. (ג) רשויות המס אינם מודעים לקיום חובת המס כדי להתייאש ממנה ויש כאן יאוש שלא מדעת דלא מהני—להיפך, אם הרשויות היו מודעים לקיומו של חוב, בודאי לא היו מתייאשים מגבייתו. אף שקיימים, לדעת כמה ראשונים, מקרים שייאוש שלא מדעת מועיל, כמו בדין זוטו של ים, אין זה דומה לנידון שלנו. אולם למרות שייאוש לא יועיל, נראה שבמקרה זה אין אחריות עליך לדרוש דיווח על העסקתך - זאת בהנחה שהסכומים שאתה מקבל לא חייבים במס הכנסה משום שהם מתחת לתקרת המס. בנוגע למס מעסיק זה לא עניינך אם המעסיק אינו מדווח על העבודה, ולא בגלל זה צריך להפסיד את ההזדמנות הזו או לחפש דווקא מי שמדווח על ההעסקה. רק בעלי תפקידים שיש בהם שיקול דעת וסמכות אינם יכולים לעבוד בחברה שבכוונה מעלימה מיסים, אך עובדים זוטרים רשאים להמשיך את העסקתם ואינם חייבים (אף שיכולים) לדרוש תלוש ותנאי העסקה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יואל דומב

האם אומן קונה בשבח כלי עפ"י דינא דמלכותא ג' חשון תשע"ח

שאלה:

שלום, החזו"א (יו"ד מד,א) כותב שדין אומן קונה שבח כלי תלוי לפי דינא דמלכותא. שאלתי מה המעמד המשפטי של ימינו לאומן, האם הוא קונה חלק בכלי עצמו או בשבח? אם אפשר ליתן מקור לתשובה.

תשובה:

שלום רב, ראשית יש להעיר שהחזו"א עוסק שם באומן גוי לגביו הקובע הוא האם בדיניהם אומן קונה בשבח כלי. החזו"א אינו עוסק באומן יהודי. לגוף הענין: דין אומן קונה בשבח כלי נאמר לעניין תשלום נזק - שאם האומן קיבל חומר גלם ועשה כלי והזיקו - משלם רק על חומר הגלם ולא על הכלי (ר' שו"ע שו ב ובנו"כ שם), וכן לגבי קידושי אשה בעבודתו של האומן (ר' שו"ע אבהע"ז כח טו). נושא קידושי האשה אינו רלוונטי בחוק. לגבי תשלומי הנזיקין - גם לפי החוק התשלום יהיה על חומר הגלם שנתן בעל הבית ולא על הכלי שיצר האומן ועוד לא הגיע לידו של בעל הבית, אך זאת לא משום שעפ"י החוק אומן קונה בשבח כלי, אלא משום שעל פי החוק הפיצוי הוא על הנזק שנגרם בפועל לבעל הבית. (ולעיתים יהיה חייב האומן גם על נזקים עקיפים שנגרמו לבעל הבית מהעדר הכלי). על כן נראה שעל פי החוק אומן אינו קונה בשבח כלי, וממילא אם יהודי נתן לאומן גוי חומר גלם השייך ליהודי, על מנת שהגוי ייצר ממנו כלי - הכלי לא יהיה טעון טבילה. (זאת בנוסף לכך שעצם השאלה האם להלכה אומן קונה בשבח כלי נתונה במחלוקת). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תשלום על חניה בכחול לבן ג' חשון תשע"ח

שאלה:

שלום רב לא מזמן יצא לי להגיע לעיר בני ברק לצורך מסוים, ומפאת לחץ של זמן, חניתי בכחול לבן ללא הפעלת אמצעי תשלום (פנגו וכד'). לקחתי סיכון שאקנס. האם עלי בדיעבד לשלם לעירייה על זמן החנייה, או שמא מכיוון שהסתכנתי בקנס, אני פטור מתשלום זה? תודה מראש עקיבה

תשובה:

שלום רב, ר' בספר כתר כרך ט שם כתבו חוקרי מכון כתר הרב יואל דומב וארי דאבנר כי אין ייאוש בחוב כזה ולכן חייבים לשם לעיריה גם בדיעבד. ור' גם במכתב הברכה לספר שם כתב הרה"ג יעקב אריאל שליט"א כי הסדרי החניה והתשלומים נועדו לאפשר לכל הציבור ליהנות מחניה מסודרת, שאף אחד לא יתפוס מקום לזמן רב וימנע מחבירו לחנות אף הוא באותו מקום לצרכיו. משום כך בשעות שאין פעילות עסקית, כגון בלילה או בשבת העיריה לא מקפידה על תשלום, כי באותן שעות אין אחד מפריע כל כך לאחר. לכן הוא מסיק שאם אדם חנה בטעות בלא לשלם עליו לפצות את הניזק אם אפשר (מדין גרם בנזיקין שחייב בדיני שמים) ולא את העיריה. הגר"י אריאל מוסיף כי הגדרה זו מחמיר יותר, משום שאין די שישלם לעיריה את עלות החניה, אלא עליו לשלם למי שחיפש חניה ולא מצא, והיות שאינו יודע למי לשלם אינו יכול לתקן את המעוות. אמנם יש מקום שישלם לעיריה מדין תשלום צרכי רבים המשלם מי שהזיק ואינו יודע למי - אך בכך אינו יוצא לגמרי ידי חובתו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

האם יש אופן שמותר לבעל לחתוםבמקום אשתו ח' אייר תשע"ח

שאלה:

ב"ה לכבוד הרבנים שלום, האם במסגרת המשפחה חייבים להקפיד שהמשתמש בכרטיס אשראי יהיה בעל הכרטיס? למשל האם האישה יכולה למסור כרטיס האשראי לבעל או לבן לחייב עבור תשלום למוצר. אם הכל נעשה על דעת האישה, והכסף נמשך מהחשבון המשותף , והרי חברת האשראי מעוניינת שיעשו חיובים כל עוד אין רמאות, האם יש בזה בעיה הלכתית? או אולי חברת האשראי קובעת את הכללים בזה? ובמקרה דומה, אם האישה מוסרת צ'ק עבור תשלום שהיא מעוניינת לבצע , ושכחה לחתום ויש טרחה לחזור שוב לאותו מקום, האם הבן או הבעל יכולים לחתום במקומה? תודה.

תשובה:

שלום רב, חוק או תקנה שאינם נאכפים ע"י הרשויות, והציבור אינו מקפיד על שמירתם, אינו מחייב מבחינה הלכתית. כך, למשל, אין חובה הלכתית להולך רגל לעמוד ברמזור אדום ביום הכיפורים - אף שלפי החוק חוקי התנועה תקפים גם ביום הכיפורים. לכן גם בנידון שבשאלה. אם מדובר אכן בנסיבות כאלה בהם ברור לכל שהדבר נעשה בהסכמה מלאה של כל הצדדים, וברור שבנסיבות כאלו אנשים בד"כ מוסרים כרטיס אשראי לבן משפחה, או מבקשים מבן משפחה שיחתום - הדבר מותר על פי ההלכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

ריבית בקנסות ח' אייר תשע"ח

שאלה:

בס"ד שלום וברכה אני גר בירושלים, ורכבי (שרשום על שמי) מושאל לקרוב משפחה בחיפה, זה תקופה התברר לי כעת שהרב קיבל קנס לפני שנה, וצבר ריביות. נאמר לי שנשלח מכתב לירושלים (כמובן) אך לא הגיע מבחינה הלכתית, על מי מוטל הקנס? (עלי והוא חייב לפרוע, או עליו באופן ישיר) על מי מוטל לסלק ולפי זה, האם מותר לי לשלם את הריבית האם מותר לאותו קרוב משפחה (לכאורה אינו חייב מדינא בריבית, כך שאין הריבית באה מיד החייב)

תשובה:

שלום רב, סעיף 27 לפקודת התעבורה קובע: (א) נעברה עבירה תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג אותה שעה ברכב או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי העניין, זולת אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן: המחזיק) או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו; (ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזקה האמורה בסעיף (א) על המחזיק; (ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף (א) על אותו אדם. מכן שעל פי החוק מוטל הקנס על הנוהג ברכב ולא על בעל הרכב, אלא שעל בעל הרכב להוכיח שלא הוא נהג בשעת העבירה. על כן גם מבחינת ההלכה הקנס מוטל על קרוב המשפחה שלך שקיבל את הרכב בהשאלה. מכאן שגם חיוב הריבית מוטל על קרוב המשפחה ולא עליך. (ויש לדין מהי מידת האשמה שלך, אם קיימת, בכך שהמכתב לא הגיע לייעדו, והאם אתה נחשב כמי שגרם לכך ששואל הרכב נאלץ לשלם את הריבית). לגבי איסור ריבית - אין כאן חשש הן משום שיש מקום לראות את ה"ריבית" לא כשכר המתנת מעות, אלא שכך קבעה המדינה שגובה הקנס משתנה בהתאם למועד התשלום, והן משום שהמדינה חתומה על היתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

החזרי מס ט"ו אייר תשע"ח

שאלה:

שלום ישנו חוק בסעיף 46 להחזרי מס. שאם אדם תורם לארגון צדקה מוכר הוא מקבל החזר של 35% מהתרומה כבחזר מס. שאלתי היא האם מותר לקחת קבלות על שכר לימוד ממוסדות לימוד שיש להם אישור להחזרי מס, ולהציג אותם בפני מס הכנסה לצורך ההחזר? התשלום הוא לא כצדקה על כשכר לימוד לילדי.

תשובה:

שלום רב, אם מדובר בשכר לימוד זו אינה תרומה ואסור לקבל עליה זיכוי במס. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

להקה לחתונה כ' אייר תשע"ח

שאלה:

הזמנו להקה לחתונה, ועכשיו התברר לנו שהלהקה דורשת תשלום ללא מע"מ. הם רוצים שנשלם להם במזומן, ולא רוצים לשלם מע"מ. האם מותר לנו להישאר עם הלהקה הזאת או שחובת תשלום המיסים מוטלת על כתפי הלהקה? יצויין שהלהקה היא להקה מתחילה, ולא משהו מאורגן לגמרי, אבל ככל שידוע לי גם על "עסקה אקראית" יש חובה לשלם מע"מ. בתודה מראש!

תשובה:

שלום רב, עוסק פטור אינו חייב לשלם מע"מ. בשנת 2018 עוסק פטור הוא מי שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 99,003 ש"ח. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

החזר כספים ללא מסים ט"ו אלול תשע"ח

שאלה:

שלום לכבוד הרב, המדיניות בעמותה שלנו שהעובדים מקבלים החזר של 1.4 ש"ח לק"מ הדלק ודאי עולה פחות - וזה מיועד לכסות את העלויות העקיפות שיש לעובד בנסיעה זו (בלאי רכב וכיוצ"ב). - הסך הזה ודאי עולה יותר מ1.4 לק"מ. מנהלת החשבונות אומרת שאני יכול לשלם החזר כחלק מהמשכורת (וממילא נצטרך להפריש מסים ולהוציא את כל העלויות מעביד). או לבקש קבלות דלק על הסך המוסכם (אם כי שאינו משקף את עלות הדלק). שאלתי כמובן - האם זה מותר ע"פ ההלכה? תודה מראש על התשובה, בברכה, אילן

תשובה:

שלום רב, לדבריך יש בידך שתי אפשרויות: או לקבל החזר כחלק מהמשכורת (ולשם מיסים) או להביא קבלות על סך ההחזר. מטרת האפשרות השנייה היא כדי שגם אתה וגם המעסיק תרוויחו מכך: אתה לא תצטרך לשלם מס על הנסיעות והמעסיק לא יצטרך להפריש מיסי מעביד ושאר עלויות- ביטוחים וכו'. אולם במקרה זה צודק המעסיק, שהרי אין זה משכורת אלא החזר נסיעות ואין מקום בעצם לחייב ביטוחים ומס על מה שאינו מוגדר כעבודה. משום כך נראה לנו לגיטימי לגמרי להביא קבלות דלק למעסיק גם אם הסכום גבוה מסכום עלות הדלק, ובתנאי שכמו שאמרת מטרת סכום הקבלות לכסות בלאי, הוצאות תיקוני רכב וכו' ולא כחלק סמוי מהמשכורת שלך. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יואל דומב

עבודה באבטחה ב"שחור" ד' טבת תשע"ט

שאלה:

שלום רב אני מתגורר ביישוב ביש"ע, ונהוג בו (ע"פ הוראות הביטחון המקומי) ולמיטב ידיעתי אף בכל יישובי יש"ע, כי מי שמעוניין להכניס פלסטינים לביתו כדי להעסיקם, עליו להמציא אזרח חמוש שיאבטח אותם. בעל הבית משלם לאזרח כמקובל ליום עבודה, ללא תלוש וללא דברים נוספים, מה שקרוי העסקה ב"שחור". התנהלות זו מקובלת מאוד ונמשכת מזה שנים רבות. לרוב, מדובר בעבודה שאינה קבועה, ומשכה נע בין יום אחד לכמה ימים. משיחה שהייתה לי עם רבש"ץ היישוב, הבנתי כי המשטרה מודעת להתנהלות זה, אף שהיא אינה כחוק (העסקה ללא תלוש, וכן שלא בטוח שמותר להשתמש באקדח לצרכים אלו), אך מעלימה עין מפאת מחסור באלטרנטיבה. נוסף על כך, לדעתי המנהל האזרחי, הגוף שאמון על אישורי העבודה של הפלסטינים, מודע אף הוא למצב זה, היות שהוא נותן אישורי עבודה לכולם אף שברור הדבר שחלקם הגדול לא מתנהל כ"עצמאי" ע"פ חוק. ולשאלתי. בתקופה הנוכחית איני עובד באופו מסודר בעבודה קבועה, כך שיש לי מדי שבוע יום-יומיים חופשיים. את הימים האלו אני מנסה בינתיים לנצל לעבודה באבטחה הנ"ל ביישוב שבו אני מתגורר. רציתי לדעת האם יש מגבלה הלכתית בעבודה באופן שכזה, שהרי אני מקבל שכר על השמירה, אך לא מופרש ממנו מס כחוק. אשמח להתייחסות, אם היא רלוונטית לתשובה זו, לגבי גובה התשלום המתקבל בסה"כ בסוף החודש. תודה מראש

תשובה:

שלום רב, לגבי תלוש שכר - סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע חריגים בהם אין צורך בנתינת תלוש שכר לעובד. כך למשל אדם פרטי המעסיק עובדת במשק בית אינו חייב לפי החוק לתת לה תלוש משכורת וממילא גם אינו מנכה מס במקור. צריך לבדוק האם השומרים עליהם אתה מדבר נכללים באותם חריגים. בכל מקרה, גם כשאין חובה לתת לעובד תלוש ולנכות מס במקור - מוטלת על העובד חובת תשלום מס. חובה זו קיימת גם על פי ההלכה באשר בעניינים אלו "דינא דמלכותא דינא". כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

ברכה על תפילין ומגילה י"ט סיון תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה, ראיתי תשובתכם באתר לגבי רכישת תפילין ללא מס הכנסה, שאסור לברך עליהן. יש לי שתי שאלות בעניין. א. קניתי תפילין מסוחר תפילין ששילמתי לו בצ'ק. שאלתי אותו עבור מי לרשום את הצ'ק והוא אמר לי שאשאיר אותו כך. אני לא זוכר אולי אני שאלתי אותו אם הוא רוצה שאשאיר אותו ללא שם. בכל אופן אני לא יודע אם באותו הרגע ידעתי שזה דומה לעסקת מזומן ואולי הוא גם עושה הון שחור. גם לא קיבלתי ממנו קבלה עבור זה. האם אני יכול לברך על התפילין. ומדוע? ב. קניתי מסופר שהוא אברך מגילת אסתר. הוא ביקש שאשלם לו במזומן. ולא קיבלתי ממנו קבלה. האם אני יכול לברך על המגילה הזו? תודה, אשמח לתשובה בהקדם.

תשובה:

שלום רב, הנה ציטוט מתוך ספר כתר חלק ט עמ' 374: במקום שיש ספק אמיתי אם המוכר עוסק בשחור או שהמוכר מבריח איזה מס האמור לחול על העסקה, אף שהקונה התרשל מלברר את המציאות, יכול הקונה לברך ברכת המצוה על החפץ שקנה, אפילו אם מתברר לו אחרי כן שהמוכר אכן מתעסק בשחור והבריח מסים בעיסקת הקניה. השאלה נענתה ע"י הרב יואל דומב וארי דאבנר

ענייני מע"מ כ"ט תשרי תש"פ

שאלה:

שלום רב. אנו עומדים לסיים את בניית ביתנו ב"ה. את רוב העבודה וההתקשרות מול בעלי המקצוע עשה בעבורנו קרוב משפחה שאנו סומכים עליו. כעת, ישבנו איתו לסיכום ההוצאות וכו', והתברר לנו שאת רוב העבודה הוא 'סידר' לנו ללא מע"מ. שאלתנו - עד כמה עלינו להתאמץ ולחזור אל בעלי המקצוע לבקשת חשבונית? ואם ישנה חובה, האם חלה על כל הסכום? (למותר לציין שמדובר על סכום גבוה שעלינו להוסיף למשכנתא, שלא נילקח על ידנו בחשבון, בגלל חוסר התיאום עם בן המשפחה). תודה!

תשובה:

שלום רב, אמנם על פי החוק לא מוטלת על הקונה חובה לדרוש חשבונית ולא מוטלת עליו חובה לבדוק האם המוכר גובה ומשלם מע"מ. עם זאת אסור על פי ההלכה לסכם עם המוכר במפורש על תשלום בלא מע"מ בתמורה לכך שהמוכר לא יתן חשבונית. אמנם בנידון דידן המקרה מורכב יותר משום שאנו עוסקים במצב של דיעבד כאשר העבודה כבר נעשתה כאשר אתם לקחתם בחשבון מחיר מסויים (מתוך הנחה שהוא כולל מע"מ) ודרישת חשבונית משמעותה ייקור המחיר מעבר למתוכנן על ידכם. אילו העבודה עדיין לא היתה נעשית היה מקום לראות זאת כמקח טעות ולבטל את העסקה (בגלל חוסר ההבנה בשאלה האם המחיר כולל מע"מ או לא), אך בשלב זה הדבר בלתי אפשרי. לכן, בנסיבות אלו, היות שעל פי החוק חובת תשלום המע"מ אינה מוטלת עליכם אין עליכם חובה הלכתית לדרוש חשבונית ולשלם יותר ממה שהסכמתם עליו ואתם רשאים להשאיר את המצב כפי שהוא. (להרחבה ר' ספר כתר כרך ט - בין אדם לשלטון עמ' 397 ואילך). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

קניית מוצרים מוזלים בשחור, והשימוש בהם לאחר מעשה כ"ג אלול תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה, ליבי נוקף אותי וכנראה שבצדק., ולכן אני שואל את השאלה.. ניגש אליי אדם ערבי על יד תחנת הדלק וממש ניסה למכור לי מברגה. למעשה לא תכננתי לקנות, אבל הוא הציע מחיר כל כך זול על מברגה וראשים (כשליש מן המחיר המקובל בשוק עבור המברגה בלבד) עד שהתפתיתי לקנות. שאלתי אותו שוב ושוב כיצד הוא מוכר במחיר כה זול, והוא אמר לי שהוא מקבל את זה ממישהו בדואי באזור הדרום שקונה בכמויות ולא משלם מס ומע"מ ושכירות וכו', ולכן יש לו מחירים כה זולים. הוא עצמו מסתובב בכפרים שונים ומוכר את הציוד. גם אם נניח שלא מדובר בציוד גנוב (וליבי נוקף אותי שכן..), עדיין יש בעיה של קנייה בשחור... לסיכום: א. האם אכן, כפי שאני חושש, אסור היה לי לקנות את המברגה והראשים שלה? ב. האם, לאחר מעשה, מותר לי להשתמש במברגה ובראשים? (אם לא, האם יש עניין למסור אותה לגמ"ח כלי עבודה וכיוצ"ב?). תודה רבה, נעם.

תשובה:

שלום רב, א. אם מדובר במעלימי מס הרי שהקניה מהם נחשבת סיוע בידי עוברי עבירה ואסורה. ב. אם כבר קנית - מותר להשתמש. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

ארנונה על תוספת בנייה א' חשון תשפ"א

שאלה:

שלום לרב ותודה על האתר הנפלא! ברצוני לקנות בית צמוד קרקע, אשר דיירים קודמים הוסיפו בו יחידת דיור נוספת (לא בחלוקה פנימית אלא בבנייה חדשה). שטח הדירה בטאבו הוא כמובן רק שטח הבית הראשוני. האם מחובתי לדווח לעיריה על תוספת הבנייה כדי לשלם ארנונה גם על השטח הבנוי הנוסף? והאם מותר לי לבנות עוד בהנחה שאין נזק לשכנים? אציין שכמדומני בד"כ אין העיריה מחפשת אחרי בנייה בלתי חוקית אלא כאשר מתלונן מישהו. אמנם אם אפנה לעיריה אני מסתכן באכיפה וקנסות.

תשובה:

שלום רב, איני רואה היתר שלא לשלם ארנונה על השטח הנוסף וכן איני רואה היתר לבנות עוד בלא לקבל היתר בניה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

חופשת לידה ושכר ט"ו טבת תשפ"א

שאלה:

שלום הרב אני בחופשת לידה, ועשיתי דברים בעיקר מהבית בשביל העבודה בזמן חופשת הלידה. האם מבחינה הלכתית מותר לי לקבל שכר עליהם אחרי החופשת לידה ? כלומר, לא לקבל כסף בזמן הזכאות לדמי לידה, אלא לקבל תוספת שכר אח''כ כשאחזור לעבוד..

תשובה:

שלום רב ומזל טוב, יש לבחון זאת משלוש בחינות: א. מהותית: נראה שהחוק נועד לאפשר לאמא להקדיש את הזמן לאחר הלידה לצורך הטיפול בתינוק ועל דעת זה ניתנים דמי הביטוח הלאומי. לכן אם מדובר בעבודה שמפריעה לעשות זאת - מאבדים את הזכאות. לעומ"ז אם מדובר בעבודה בהיקף מצומצם הנעשית מהבית באופן שאינו פוגע באפשרות לטפל כראוי בתינוק - אין סיבה מהותית להפסד דמי הביטוח. ג. איסור שקר: אם את נדרשת להצהיר על כך שאינך עובדת כלל או שאין לך הכנסה כלל - אסור לך להצהיר זאת אם את באמת עובדת ו/או מקבלת שכר. ג. משפטית: היות שמדובר בתשלום הניתן על פי חוק - יש לקבל ייעוץ משפטי בכדי לברר האם על פי החוק הדבר מותר. אם ברור לחלוטין שהחוק אוסר זאת - הדבר אסור גם על פי ההלכה (אף אם מבחינה מהותית נראה היה להתיר). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תשלום במזומן ללא מע"מ... י"ט שבט תשפ"א

שאלה:

שלום וברכה. קיבלתי שירות מסוים ממישהו, בעלות של 5,000 ש"ח. הוא הציע לי, כדי להקל עלי בתשלום, שאשלם לו 3000 ש"ח בתוספת מע"מ בהעברה בנקאית, ואת היתרה בסך אלפיים ש"ח אשלם במזומן, ללא תוספת מע"מ. נראה לי שהלכתית זה אסור, אלא אני צריך לשלם את כל ה-5000 ש"ח בתוספת מע"מ. האם אני צודק, או שמותר לשלם כפי שהציע נותן השירות?... אודה לתשובתכם. ויה"ר שלא תצא תקלה תחת ידי...

תשובה:

שלום רב, משמעותה של הצעתו של בעל המלאכה היא נכונות להקל עליך לא על חשבונו אלא על חשבון מישהו אחר... ברור לחלוטין שהדבר אסור. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

תשלום מכס בנתב"ג כ"ח תשרי תשפ"ב

שאלה:

שלום הרב. לפי הידוע לי, המדינה מחייבת בתשלום של מכס על דברים שנקנו בחוץ לארץ (באופן פיזי, לא בהזמנה אינטרנטית), כאשר הכמות המצויינת המחייבת תשלום לפי אתר רשות המיסים לגבי בגדים ונעליים היא: "כמות שנהוג להביא במטען יד". השאלה שלי היא האם מותר לבקש מאדם שטס לחו"ל לקנות עבורי בגדים, כאשר ככל הנראה הוא יביא כמות של בגדים הגדולה ממטען יד וכנראה שלא יצהיר על כך. האם יש בכך "לפני עיוור"? האם ההגדרה המעומעמת ("כפי הנהוג"), מראה שאולי אין על כך הקפדה כל כך? בנוסף כמדומני שבפועל רובא דעלמא אינם מצהירים במכס על בגדים שקנו בחו"ל כל עוד אין מדובר בכמות מסחרית.

תשובה:

שלום רב, השאלה איננה רק של לפני עיוור אלא גם שאלה של חולק עם הגנב. אם אתה מבקש שלא יצהירו על בגדים שיש לשלם עליהם מס - אתה עלול להחשב חולק עם הגנב. למעשה הדבר תלוי הן בשווי הבגדים והן בכמותם - בהתאם לאופן שבו אוכפים זאת רשויות המס. (כלומר הקובע הוא לאו דווקא הניסוח המופיע באתר רשות המיסים שכפי שאתה טעון בצדק הוא מעומעמם, אלא האופן בו זה נאכף בפועל: על כמות או שווי כזה שרשויות המס נוהגות לאכוף תשלום מכס - יש צורך להצהיר ואסור להבריח). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלות בנושא חוקי המדינה