שאלות ותשובות

שאלות בנושא דיני תיווך

שאלה:
מתווך הציע לי חלק במגרש אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל. לאחר מכן אמר לי בעל המגרש אמר לי שיש לו מגרש אחר אותו הוא מוכן למכור. האם זכאי המתווך לדמי תיווך מהעסקה השניה?
תשובה:
שלום רב, שאלה דומה נידונה בשו"ת אבני נזר (חלק חושן משפט סימן לו) וזו לשונו: שאלה. שדכן אחד שידך לגביר אחד שידוך עבור בנו עם בת גביר אחד ועשה כל התפעלות ושתדלנות כראוי לשדכן הגון וקירב דעתם ואחר כך שידך אבי הבת את בתו עם אחר. אך להגביר הזה היתה בת צעירה ממנה ובאו אח"כ שדכנים אחרים עד שגמרו שהשתדך אבי הבן עם עלם זה בעצמו לבת הגביר הזה הצעירה. ועתה תובע השדכן הראשון שדכנות בטענותיו כי פעולתו היתה ניכרת שעיקר הדבר לקרב שיהי' המחותנים ראויים להתחתן מצד מעלתם ומצד עושרם ויחוסם וטיב העלם: ומעלתו הביא ראי' מס' משפט שלום [לא נודע לי מי הוא] שהביא בנדון מי שסרסר לאחד בית לקנות ובינתיים נמכר לעכו"ם וחזר הלוקח הנ"ל וקנהו מעכו"ם בתוספת דמים והסרסור הראשון תובע שכר סרסרות והביא שו"ת שב יעקב (סי' י"ג) והעלה דאם דברי הסרסור גרמו להטות לב הקונה הנ"ל לשלם מקח זה צריך לתת לו חלק ששית כדין מתחיל מצד אחד. ובזו השדכנים מכבר השיגו כל השדכנות כי בעת התנאים לא הי' נודע להשדכן הראשון מזה אם עשו התקשרות: תשובה. הנה בשדכנים יש מתחיל וממוצע וגומר והממוצע הוא המקרב דעות המחותנים בדבר הנדוניא וכדומה. והנה זה השדכן הראשון אין לו טענה רק שיהי' כמו ממוצע. כי לא התחיל בשידוך עם העלמה השני' כלל אך שמ"מ קירב דעות המחותנים. וע"כ לפי מה שהביא בפ"ת (אה"ע סוף סי' נ') [בשם ספר חוקי דרך] דלאמצעי אין נותנים כלום רק למתחיל ולגומר אין טענה לזה. אך בתשו' שב יעקב (סי' י"ג) מביא בזה מנהגים כי יש מקומות נוהגים כנ"ל אך יש מקומות נותנים למתחיל שליש ולאמצעי שליש ולגומר שליש... נמצא לפי מנהג בעל חוקי דרך אין לו כלום. ולפי מנהג האחר יש לו טענה בחלק ג' מן צד החתן לבד היינו חלק ששית מכל השדכנות. ואם יש ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב מכל השדכנות. ואף זה רק טענה. כי לנדון משפט שלום שהביא מעלתו אינו דמיון כלל. דהתם נעשה סרסור באותה שדה רק שנשתנה המוכר משא"כ בנ"ד שעלמה אחרת היא. על כן בחלק זה יבצעו תמימים. ואם לא יתרצו בביצוע אין בי כוח להוציא ממון כי הדבר ספק. גם מ"ש שאם ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב אינו ברור כי אפשר לדמות לספק ובני יבם יבמות (ל"ז ע"ב) לכך הנכון בדרך ביצוע: הרי שבנידון שהביא האבני נזר קיים ספק. ונראה שבנידון דידן יש לומר שלכו"ע אין למתווך הראשון כלום וזאת משני טעמים: א.בנידון של האבני נזר טען השדכן הראשון שהוא קירב דעת הצדדים, דהיינו שהיות שדברי בשבח החתן בפני הגביר, אף אם הדבר לא הועיל לבתו האחת של הגביר - הואיל הדבר לנישואין עם בתו השניה. כל זה לא שייך בנידון דידן בו לא מדובר על שידוכין אלא על עסקת מכירה ונמצא א"כ שמעשהו של המתווך לא הואיל כלום פרט לעצם ההיכרות בין המוכר לקונה - ועל כך אינו זכאי לדמי תיווך. ב. על פי החוק זכאי המתווך לדמי תיווך רק על המגרש עליו סיכמו בכתב בהסכם התיווך, ואילו על המגרש השני שאינו חלק מהסכם התיווך אינו זכאי לדמי תיווך. על כן גם אם נאמר שהנידון דידן דומה למקרה של האבני נזר, היות שיש בדבר ספק מבחינת ההלכה יש ללכת אחר המנהג כפי שבא לידי ביטוי בחוק. על כן, למעשה אין המתווך זכאי לדמי תיווך על העסקה השניה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון