דף הבית - שאלות ותשובות - עובדים ומעסיקים
שאלות ותשובות

שאלות בנושא עובדים ומעסיקים

לא תלין כ"ד ניסן תשע"ד
שאלה:
האם ניתן להסכים בחוזה על תנאי תשלום "שוטף + 60" או שיש בכל זאת איסור "הלנת שכר"?
תשובה:
אם הדבר מותר על פי החוק - מותר לעשות כן גם על פי ההלכה, והיות שהדבר נעשה בהסכמה של שני הצדדים אין בכך משום איסור "הלנת שכר". עם זאת, במצב כזה בעל הבית אינו מקיים מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו". כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, אני עובד בחברה פרטית. אנחנו כ- 10 עובדים. הבעלים מוכר את החברה. רציתי בבקשה לדעת האם מבחינה הלכתית הוא חייב לנו "בונוס" כלשהו מסכום המחירה או תוספת למשכורת או פיצוי כלשהו. בתודה רבה מראש. רפאל.
תשובה:
רפאל שלום, היות שאתם אינכם שותפים בחברה אלא עובדים בה, הבעלים אינם חייבים לתת לכם דבר מסכום המכירה. עם זאת, אם מכירת החברה תגרום לפיטורין שלכם - אתם זכאים לפיצויי פיטורין כפי שנקבע בחוק. כך יהיה גם אם אינכם מפוטרים אלא שאתם נדרשים לשנות באופן משמעותי את תנאי העבודה. במצב כזה אתם רשאים להודיע על הפסקת עבודתכם בחברה ואז ותחשבו כמי שפוטרו ותהיו זכאים לפצויי פיטורין כנ"ל. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
עובדת בעמותה אותה אני מנהל התפטרה ביוזמתה ואנו מתלבטים בדבר פיצויי הפיטורין. מחד - מדובר בעובדת מסורה שאנו מעריכים את עבודתה והיינו רוצים לבטא זאת גם בתשלום פיצויי פיטורין מלאים. מאידך - כספי העמותה הם כספים שנתרמו ע"י תורמים שונים לשם קידום פעילותה של העמותה ואיננו בטוחים שאנו רשאים להשתמש בהם לתשלום שאיננו מעוגן בחוק. מהי דעת תורה בענין?
תשובה:
שלום וברכה, במקומות עבודה רבים מקובל שגם במקרים של התפטרות מקבל העובד פיצויים כאילו פוטר. הדבר תלוי כמובן בנסיבות בכל מקרה ומקרה, אך באופן כללי ניתן לומר שאם בעל הבית מבין את הצורך של העובד בהתפטרות (למשל נסיבות משפחתית, שינוי מקום מגורים וכדו') מקובל וראוי שבעל הבית יתן לעובד פיצויי פיטורין כאילו פוטר. פוסקי ההלכה ראו במצוות הענקה לעבד עברי מקור ממנו ניתן ללמוד על כך שראוי שלא לשלח את העובד ריקם, ומבחינה זאת אין הבדל בין אם מדבר בפיטורין או בהתפטרות מוצדקת של העובד. היות שכאמור נתינת פיצויי פיטורין במקרה של התפטרות שהצורך בה מובן הינה דבר ראוי ומקובל, מותר לך להשתמש לשם כך בכספי העמותה שניתנו על מנת שהעמותה תנוהל באופן ראוי ובהתאם למנהג המקובל. זאת ועוד, יחס טוב ומתחשב לעובד שמתפטר משפיע לטובה על תחושתם של העובדים הממשיכים לעבוד במקום מה שבודאי תורם לאיכות עבודתם - ומבחינה זאת תשלום פיצויים לעובד המתפטר הוא אינטרס של העמותה. לכן: אם מדובר בהתפטרות שהצורך בה מובן, ועובדת מסורה - מותר לכם לתת לה פיצויי פיטורין כאילו פוטרה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ננסה לספר בקצרה את הסיפור. מסרתי שני שיעורי תורה ביישוב דתי בחודש נובמבר. התשלום התעכב והתעכב והתעכב, למרות תזכורות חוזרות שלי. לדברי רכזת התרבות, העיכוב היה במתנ"ס. בתחילת יולי (!) קיבלתי סוף סוף צ'ק מהמתנ"ס. הם היו חייבים לי 500 ש"ח, ושילמו לי 541, ללא כל הסבר. שאלתי את הרכזת על מה התוספת, והיא פטרה אותי ב"לא יודעת". חברתי, שהיא יועצת הלכה, הפנתה את תשומת ליבי שייתכן שיש פה ריבית פיגורים ואולי זה אסור. אני לא מכירה את האנשים במתנ"ס ואין לי את מי לשאול מה פשר התוספת. הצ'ק הופקד. האם בשלב זה מוטל עליי לעשות משהו או שמותר לי לקבל את הצ'ק שהופקד? בתודה שרה
תשובה:
שלום וברכה, מותר לך להשאיר את הכסף שהופקד אצלך ואינך חייב להחזיר, וזאת מכמה סיבות: א. יש אומרים שאין איסור ריבית כאשר מדובר בחוב של שכר (בשונה מאשר בהלוואה). ב. יש אומרים שאין איסור ריבית כאשר התוספת על הקרן נועדה לפייס את העובד או לפצות אותו על ההפסד שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב בתשלום. ג. היות שמדובר ביישוב דתי - קרוב לודאי שיש להם היתר עסקא שלפיו כל חוב שיש בו חשש ריבית נחשב כעיסקא והריבית אינה אלא שותפות ברווח המותרת. ד. גם היא היה חשש כלשהו – זהו רק חשש דרבנן של ריבית מאוחרת, ובכגון זה אם כבר הפקדת את השיק – אינך חייב להחזיר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה מוסד חינוכי שהיה בבעלות פרטית, הועבר למשרד החינוך, האם יש חובה הלכתית לשלם פיצויים עבור שנות העבודה, לטענת המוסד הם לא פיטרו את העובד, ומאידך העובד לא יקבל פצוי ממשרד החינוך עבור שנות עבודתו ברשת הפרטית
תשובה:
שלום רב, חוק פיצויי פיטורין התקבל על ידי כל בתי הדין וגדולי ישראל כמחייב מבחינה הלכתית. כ"כ בשו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קסז. וראה פסקי דין - ירושלים (דיני ממונות ובירורי יהדות ג עמוד קצא) שם ביה"ד מדקדק בלשון החוק על מנת לחשב את שיעור הפיצויים. וראה בשו"ת תשובות והנהגות של הרב שטרנבוך כרך ה סימן שסג הקובע כי יש לקבל את חוק פיצויי הפיטורין ככתבו וכלשונו "בפיצויי פיטורין שעיקר חיובם אינו מדין תורה אלא מצד מנהג המדינה וקי"ל שכירות פועלים הכל כמנהג המדינה, היינו דוקא מה שכתוב במפורש בחוק כהסדר לפיצויים, והשוכר את הפועל שניהם מקבלים על עצמם את מנהג המדינה". בלשון החוק מפורש כי שינוי מעביד אינו משפיע על זכאותו של העובד לפיצויי פיטורין על כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה וכך מפורש בסעיף הראשון לחוק "מי שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי-פיטורים". זוהי משמעותו הפשוטה של החוק וכך מנהג בתי המשפט לפרשו (ראה ד"מ 2481/02 טלי שני נ' רנ"ר החברה לפיתוח גנים בע"מ ). עקרון זה נקרא "עקרון רצף הזכויות" והוא מנהג פשוט המחייב גם על פי ההלכה. בנוגע לשאלה האם עצם המעבר של מקום העבודה ידים פרטיות לידים ציבוריות מהווה עילה לקבלת פיצויי פיטורין הדבר אינו מפורש בחוק וממילא יהיה נתון לפרשנות של בית הדין (גם בתי המשפט מתחבטים בשאלה זו ומכריעים בה לפי שיקול דעתם בכל מקרה לגופו). לעניות דעתי התנאים של משרד החינוך בדרך כלל טובים יותר (לאורך זמן) ולכן עצם העברת הבעלות אינה מהווה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" שהובילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורין אולם בהחלט יתכן כי בחינה של המקרה לגופו עשויה להוביל למסקנה שונה. למעשה עליך לדרוש ממשרד החינוך את שמירת זכויותיך הדבר מחוייב על פי ההלכה וכן על פי החוק. אם המשרד יסרב לכך יש לפעול בכלים משפטיים. במידה ואכן יתברר כי מסיבה זו או אחרת אכן רצף זכויותיך יפגע מסתבר כי תהיה שמורה לך הזכות להתפטר ולקבל פיצויי פיטורין שכן אין לך הרעת תנאים גדולה יותר מאיבוד זכויות עבודה של שנים. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
חופשת מחלה י"ג שבט תשע"ה
שאלה:
שלום וברכה. אשתי נמצאת בימים אלו בשהלי חופשת הלידה שלה. האם מותר לה להאריך את חופשת הלידה שמגיעה לה מהמדינה על חשבון ימי מחלה?(שגם הם מגיעים לכל עובד) בעיקרון חופשת לידה (בתשלום)נגמרת לאחר שלושה וחצי חודשים. לאחר מכן אפשר להאריך את החופשה ללא תשלום. אך אם נחשבן זאת ע"ח ימי מחלה אז נקבל כסף בתורת חולה. יש לציין שדבר זה נהוג כיום. עד כמה אנחנו מתחשבים בכך שההלכה מתייחסת ליולדת כחולה כל 24 חודש לעניין צומות? כמו כן ממי יוצא הכסף של חופשות המחלה? מהמעסיק? ביטוח לאומי? מהעובד (בצורה זאת או אחרת)? תודה רבה
תשובה:
שלום רב נחלקו הפוסקים האם חל על המעביד לשלם לעובד שחלה עבור הימים בהם נעדר מעבודתו. אולם מנהג העולם המחייב גם על פי ההלכה לעשות כן בגדרי חוק דמי מחלה הקובע כי על המעביד לשלם לעובד עבור ימים אלו באופן כזה או אחר. אי לכך יש לקבל גם את הגדר החוק ל"מחלה": "מחלה" – אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי יולדת אחרי ימי משכב הלידה אינה עונה להגדרה זו ולכן קבלת חופשת מחלה בנסיבות אלו הינה אסורה מדין הונאה. יוער כי למרות שאין זה מקובל לדרוש אישור מהרופא ומרבית מקומות העבודה מסתפקים בהצהרת העובד על מחלתו ברור ששום רופא לא היה נותן אישור אמין במקרה זה (אלא אם כן המצב ח"ו מצדיק זאת) ולכן הצהרה זו אינה אלא שקר שמטרתו להוציא ממון שנאסר מן התורה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שכר במשרד החינוך י"ג אדר תשע"ה
שאלה:
שלום רב, בחודש דצמבר האחרון קיבלתי תוספת במשכורת של 10% עבור גמול חינוך כיתה. קיבלתי את התוספת רטרואקטיבית מספטמבר. מאז תוספת זו ממשיכה להופיע בתלוש שלי. איני מחנכת כיתה. ביררתי עם 2 המנהלות שאני עובדת תחתן, ושתיהן אמרו שהן לא מדווחות עלי חינוך כיתה. פניתי לטלר שכר של משרד החינוך לדווח על הטעות. היא ענתה לי "על פי בדיקה מגיע לך גמול חינוך משום שאת מבצעת שעות מתיא וטרום הכניסה שלך לאופק קיבלת את התוספת הנ"ל." (ציטוט מתוך המייל ששלחה לי). האם עלי לברר הלאה את הנושא (כי אני די בטוחה שלא מגיע לי. גם בעבר מעולם לא חינכתי כיתה)? או שאפשר להסתפק בבדיקה הנ"ל ולקבל את הכסף? כמו -כן, במידה ובעתיד משרד החינוך ירצה לקחת הכסף חזרה (כפי שסופר לי ע"י כמה מורות שניתן להן שכר שגוי ואז משרד החינוך לקח חזרה בתוספת ריבית וכו) האם מותר לי להתנגד לכך שיקחו בטענה שאני ביררתי ואושר לי שזה מגיע לי? בתודה מראש על ההתיחסות לפרטי השאלה. א.ה.
תשובה:
שלום רב, אם להבנתך המייל ששלחו לך מבוסס על נתונים שגויים עליך לשלוח למשרד החינוך את הנתונים הנכונים בכדי שלא תקחי כספים שלא מגיעים לך וכן כדי שלא תצטרכי להשיב לאחר מכן כשיתבעו ממך. אם הנתונים שבמייל הם נכונים - כנראה אין זהו טעות ומותר לך לקחת. אם בכל זאת יקחו ממך בעתיד - עליך יהיה לבדוק היכן הטעות. אם יתברר שבאמת שילמו לך בטעות לא תוכלי להתנגד. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום עליכם גנן שלח את הפועל שלו לגינה שלי, בטעות, במקם לגינה אחרת אליה הוזמן. הפועל ביצע עבודת ניקוי במשך זמן רב, עד שנודעה הטעות, ואז הלך לו. הגנן לא ביקש תשלום עבור עבודתו. (במקרה זה גם אמרנו לו שהוא טועה, אך הוא המשיך לעבוד.) שאלתי עקרונית. האם אני חייב לשלם לו עבור עבור העבודה אף שלא בקשתיה? ואם איני מטפל בגינה כי אין לי כסף אפילו לצרכי ההכרחיים? בברכת התורה
תשובה:
שלום רב ברמת העקרון אדם חייב לשלם עבור עבודה שנעשתה עבורו גם אם הוא לא הזמין אותה, ובלבד שלאחר מעשה הוא שמח בה או לכל הפחות מעוניין בהשארתה. אלא שגובה התשלום נקבע לפי השאלה האם האדם היה עושה מלאכה זו בכל מקרה. אם כך ברמת העקרון יתכנו שלשה מצבים (על פי הגמרא בבא מציעא קא ע"א והשו"ע שעה א): 1. האדם אינו מעוניין כלל בעבודה לא לפני מעשה ולא לאחר מעשה. את חוסר העניין הוא אמור לבטא בדרישה להשבת המצב לקדמותו. במקרים בהם לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו נחלקו הפוסקים (קצות ונתיבות בסימן שו) ולמעשה יש לבחון האם מדובר בדרישה אמיתית או בדרישה למראית עין. במקרה שלך אם גם בשנים שעברו לא טיפלת בגינה כלל משיקולי חוסר תקציב וכך עשית גם השנה מסתבר כי טענתך איני מעוניין בכלל כלל הינה טענה אמיתית ואינך צריך לשלם כלל. טענתך זו מתחזקת בכך שהודעת לו באמצע עבודתו שהוא טועה ועליו לעבור לגינה אחרת. 2. לו הדבר היה תלוי בו האדם לא היה עושה את העבודה בעצמו אך כיוון שנעשתה הוא שמח בה ומעוניין בשארתה. במקרה זה קובעת ההלכה כי על האדם לשלם לעובד את הוצאותיו. במסגרת הוצאותיו יש לכלול שימוש בחומרים (אם נעשה) וכן שעות עבודה של פועל פשוט בתחום הגינון (רשי ב"מ קיז ע"ב) (ניתן לברר זאת לפי המחיר אותו משלם קבלן גינון לפועליו). 3. האדם היה עושה את העבודה בעצמו או מזמין פועל אחר שיעשה אותה (מסתבר כי זהו אינו המקרה שלכם) עליו לשלם לעובד כמחיר המקובל לשלם לגנן על ביצוע עבודה בסדר גודל שכזה. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
אני גננת הסוגרת את הגן כשאחרון הילדים נאסף בידי הוריו. כשהורה מאחר לאסוף את ילדו אני נאלצת להשאר בגן אחרי השעה הנקובה שהוסכמה בחוזה, והמעסיקה שלי מוכנה במקרה הטוב לשלם לי את תוספת הזמן לפי השכר הרגיל שלי. אני אינני מוכנה להשאר מעבר לשעה המתוכננת ולטענתי גם אם מאלצים אותי להשאר מעבר לשעה, לא ייתכן ששכרי יהיה כאילו עבדתי רגיל (השארות לא מתוכננת פוגעת בתוכניותי הפרטיות, לרבות חוסר אפשרות לסוע באוטובוס שכמובן לא ממתין לי). כמה מחויב לשלם מעסיק עבור שעה בלתי מתוכננת?
תשובה:
שלום וברכה מעסיק אינו יכול לדרוש מעובד לעשות דבר שלא סיכם על כך מראש. אולם אין זה אומר כי את יכולה לסרב. זה אומר כי זכותך להתפטר ואף לדרוש על כך פיצויי פיטורים. התורה משאירה את הבחירה האם להמשיך בעבודה בידי העובד. אם החלטת, מכל סיבה שהיא שלא להתפטר אלא לעמוד בדרישות החדשות, על אף חוסר הנעימות שבהן, זוהי בחירה שלך ואת זכאית כמובן לתשלום עבורן. במידה ומדובר בשעות נוספות על פי הגדרתן (מעבר לשמונה שעות ביום לשבוע עבודה בן ששה ימים ותשע שעות ביום לשבוע עבודה בן חמשה ימים) על המעביד לשלם תוספת של 25% לשכר על השעתיים הראשונות (מעבר לכך 150%). במידה ומשך הזמן הנדרש ממך על מנת לחזור הביתה התארך בשם העבודה הנוספת (כגון שבדרך כלל את מגיעה בחצי שעה הביתה וביום בו את מתעכבת את מגיעה בשעה הביתה) מסתבר כי את זכאית לדרוש תשלום גם עבור זמן זה. תוספת ביאור לנקודה האחרונה: על פי שורת הדין (בבא מציעא פג ע"ב) זמן החזרה מהעבודה אינו נחשב כזמן עבודה בפועל. אולם כבר ההלכה אומרת (שם) כי הדבר מושפע ממנהג המדינה. מנהג המדינה המקובל הוא שלא משלמים שכר אלא עבור זמן העבודה בפועל. אולם המקובל לפסוק בבתי המשפט כי אם המעסיק נתן לעובד הוראה המאריכה את זמן הגעתו או חזרתו מהעבודה הוא זכאי לשכר על ההארכה (דב"ע מד/3-143 פד"ע טז 269). על אף שיש מקום להסתפק האם לפסיקה זו ישנו תוקף מחייב על פי ההלכה מסתבר שהיא יצרה מנהג מקובל במקרים כעין אלו והמנהג בוודאי מחייב גם על פי ההלכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
אני העסקתי מטפלת בביתי מזה 17 שנה. לבקשתה שילמתי לה "בשחור" במזומן במשך כל השנים האלה. בשנתיים האחרונות היא כבר לא תפקדה אך לא היה לי לב לפטר אותה מתוך הכרת הטוב. היא מעל גיל 70. ברוב שנות העבודה היא נתנה מעל ומעבר וגם אני נתתי לה מתנות גדולות. מקרר, מקפיא ובעצם כל מה שהוצאנו מהבית העברנו אליה. לפני 10 שנים אנחנו עברנו משבר כלכלי גדול, איבדנו את הבית וכן בעלי לא עובד כבר 10 שנים. איכשהו הצלחנו להתאושש אך בתקופה האחרונה המצב הכלכלי שוב החמיר ואין באפשרותי לשלם לה ולכן הודעתי לה בצער על הפסקת עבודה. לפני שנים רבות שילמתי לה פיצוי על מספר שנים, במזומן. לפי זכרוני זה היה על 4-5 שנות עבודה. במהלך השנים היו עליות וירידות בשכר ואם אינני טועה גם תקופה שהיא לא עבדה, אך כאמור הדברים לא רשומים ואין לי היום מידע מדויק. הבוקר היא ניגשה וביקשה ממני פיצוי על 15 שנות עבודה. לטענתה שילמתי לה פיצוי רק על שנתיים. זהו מכה כלכלית אדירה עבורי. מה גם שאני בכלל לא בטוחה שזה אכן מגיע לה. אני לא רוצה להגיע לדין תורה ואני לא רוצה חס וחלילה לעבור על ההלכה. השאלה אם לפי ההלכה אני אכן צריכה לשלם את הסכום שהיא מבקשת. חודש שכר כפול 15 שזה 45 אלף שקל (לפי השכר שהיא קיבלה בשנתיים האחרונות) אודה מאד לעזרתכם
תשובה:
שלום וברכה עקרונית ההלכה אוסרת לתת תשובה סופית על שאלה בדיני ממונות מבלי לשמוע את שני הצדדים שכן כמעט תמיד משמיעת טענות שני הצדדים מתבררות עובדות חדשות אשר שופכות אור על המציאות ועשויות לשנות את הפסיקה באופן משמעותי. אעפ"כ נוכל לתת את עקרונות ההלכה מתוך תקווה שלאחר מכן אם יתברר כי ישנם פערים בינכן תצליחו ליישב את ההדורים: א. על פי ההלכה כאשר מעביד מפטר עובד הוא חייב לשלם לו פיצויי פיטורים כחוק. שעור פיצויי הפיטורים הוא משכורת חודשית אחרונה כפול שנות ההעסקה. ב. העובדה כי השכר שולם ב"שחור" אינה פוטרת אתכם מחובת תשלום פיצויי פיטורים. ג. אני מבין משאלתך כי היו פיטורין בעבר הרחוק אשר שולמו פיצויים בגינם אלא שהמחלוקת ביניכם היא מה היה משך התקופה עבורה שולמו הפיצויים. בנקודה זו ידך על העליונה שכן את הנתבעת ועליה יהיה להוכיח שמגיע לה ממך סכום גבוה יותר. לכן מצד הדין את צריכה לשלם לה על 13 שנים בלבד (מכיוון שאינך זוכרת את השנה החמישית בוודאות עליך לשלם גם בעברה שכן מוסכם עליך כי נתחייבת בזמן כלשהו לשלם בעבור שנה זו אלא שאינך זוכרת אם שילמת או לא שילמת את מה שהיית חייבת בו). ולמעשה את חייבת לשלם לה 39000 ש"ח. אם כן קיים ביניכן פער של 6000 ש"ח בלבד. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
מתפטר בדין מפוטר י"ח סיון תשע"ו
שאלה:
שלום רב. אני נמצא בעבודה ולא טוב לי. אין תנאים לא קרן פנסיה לא הבראה וכו. השאלה שלי היא כזאת לפי חוק מדינה אם אני מתפטר אני נקרא ''מתפטר בדין מפוטר'' ומקבל את מלוא הפיצויים והשאלה שלי היא האם לפי דין תורה מגיע לי פיצויים אם אני עוזב מרצוני?
תשובה:
שלום וברכה על פי ההלכה זכותו של אדם להתפטר בכל עת (תוך מתן הודעה מוקדמת). חובת תשלום פיצויי פיטורים הינה חובה חוקית והלכתית כאחד המתפרשת על פי לשון החוק (ראה בין השאר בשו"ת תשובות והנהגות כרך ה סימן שסג ובהרחבה בספרנו כתר י' - דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה עמ' 322 ואילך). כפי שציינת נכון, אם אכן המעסיק אינו מפריש עבורך לקרן פנסיה, ומסרב לעשות זאת גם אחרי שדרשת זאת ממנו, הרי שזכותך להתפטר ולקבל פיצויי פיטורין שכן כפי שאומר החוק התפטרות שנעשתה במצב בו "אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" מזכה בפיצויי פיטורין, ובוודאי אי תשלום השכר המגיע לך על פי חוק, למרות שביקשת זאת (דהיינו הפרשה לפנסיה) מהווה מצב בו אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו. יש לציין כי תשלום דמי הבראה אינם חובה חוקית אלא חובה הנובעת מהסכמי עבודה קיבוציים שונים שאיני יודע אם חלים עליך. כמו כן חובה להעיר כי במידה והמעסיק מוכן לשלם את מה שהוא חייב על פי חוק, אזי גם הדבר נעשה רק בעקבות דרישתך וגם אם אינך מרוצה מגובה השכר שלך ומהעובדה שאינך מקבל הטבות שונות אין זו עילה להתפטרות וממילא אינך זכאי לפיצויי פיטורים. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
כבוד הרב שלום וברכה, אני מועסקת כסייעת באולפנה 4 שנים במסגרת עמותה. לאחר שיחה עם המועצה המקומית המעבירה את הכספים עבור הסייעות, הבנתי שאני לא מקבלת את מה שמגיע לי, וכאשר העברתי את המידע למנהל, הוא כעס ואמר שאני כפויית טובה ומעתה הוא ירע את תנאי העבודה שממילא הם אינם לפי מה שמקובל במועצה או בעיריות. אני אמורה לחתום על חוזה חדש הכולל הרעת תנאי התעסוקה שלי, מה עליי לעשות? תודה מראש,
תשובה:
שלום וברכה בשאלתך חסרים פרטים אלו תנאים מגיעים לך ואת לא מקבלת ומדוע את חושבת שהם מגיעים לך. כשתכתבי לנו נוכל להתייחס לכך. בנוגע להמשך עבודתך ולתנאים החדשים אינך חייבת לחתום על חוזה זה המרע את תנאי עבודתך ואת יכולה לדרוש לסיים את עבודתך ולקבל פיצויי פיטורים מלאים כאילו פיטרו אותך. איני בטוח כי זו עצה טובה שכן לעיתים עדיף להשאר עם עבודה בתנאים פחות טובים מבעבר מאשר להשאר בלי עבודה בכלל או לחפש עבודה בה התנאים לא יהיו טובים יותר בהכרח אולם זוהי זכותך המלאה על פי ההלכה וגם על פי החוק. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
ביטול הסכם עם מטפלת ל' תשרי תשע"ז
שאלה:
בס"ד לקחתי לבני מטפלת, וסיכמנו בע"פ שהיא תשמור עליו כל השנה תמורת 1800 ש"ח לחודש. אחרי כשבועיים מתחילת עבודתה היא הודיעה לי שלא משתלם לה כלכלית לשמור על הילד והיא מעדיפה לצאת לעבוד. היא אמרה שהיא מוכנה לשמור עליו עד סוף החודש. במקביל חיפשתי מטפלת אחרת ומצאתי מטפלת שמוכנה לשמור עליו החל מהשבוע הבא. המטפלת הנוכחית אמרה שזה לא בסדר מבחינתי ושהיא תכננה לשמור על הילד עד סוף החודש כדי להרוויח את מלוא הסכום. אמרתי לה שאשלם לה באופן ייחסי על זמן העבודה שעבדה (שמרה על הילד). היא טענה שלכאורה המטפלת השניה גוזלת אותה כי היא תכננה לשמור על הילד עד סוף החודש וגם כי היא הודיעה למקום העבודה שתתחיל לעבוד בו בתאריך שבו תסיים לשמור על בני (כלומר כעבור חודש) ואילו עכשיו היא תיוותר מחוסרת עבודה ושכר כשבועיים עד שתתחיל בעבודה החדשה. שאלתי: האם חובה עלי להשאיר אצלה את בני עד סוף החודש כדי שתקבל תשלום מלא? או שמותר לי לשלם לה באופן ייחסי על ימי העבודה שעבדה עד כה?
תשובה:
שלום וברכה משאלתך קשה לדעת מה בדיוק היה השיח בינכן עם הודעתה הראשונה. על פי הבנתי את דבריך כפי שניסחת זאת בשאלתך היא ביקשה להתפטר בעתיד דהיינו שהפיטורים יחולו מסוף החודש. כלומר היא תמשיך לעבוד על פי ההסכם הקודם אלא שהיא רק הודיעה לך כי בכוונתה לחזור בה ולהתפטר בסוף החודש ולתת לך זמן מספיק למצוא לה מחליפה אלא שאת זו המבקשת לפטרה קודם הזמן ושואלת האם הדבר מותר על פי ההלכה. (למיטב הבנתי היא לא ביקשה להתפטר מיידית ולבסוף המשיכה לעבוד על בסיס יומי ללא כל התחייבות להמשך העסקתה למשך תקופה כלשהי. במקרה שכזה ההלכה היתה אחרת). התשובה היא כי התורה אינה נותנת למעסיק רשות לפטר את העובד (אם לא בעילות מוצדקות ומוגדרות ביותר). כך כותב למשל הרא"ש (שו"ת הרא"ש כלל קד סימן ד) "מי ששכר מלמד לבנו ללמדו שנה אחת ובתוך השנה מצא טוב ממנו... כיון ששכרו לזמן קצוב והתחיל במלאכתו אינו יכול להוציאו מתחת ידו תוך זמנו אם אינו פושע במלאכתו", וכך פסקו הפוסקים (ערוך השלחן יו"ד רמה יט). העולה מכאן כי זכותה של המטפלת לעבוד עד סוף החודש ולקבל שכר מלא על עבודתה. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
פיצויים למנקה ל' תשרי תשע"ז
שאלה:
עבדתי 7 שנים במשק בית אצל משפחה נהדרת . המשפחה הרעיפה עליי הרבה מתנות כמו : טלוויזיה ,מיטה, שולחן פינת אוכל וכ"ו .אחרי 7 שנים בעלת הבית אמרה לי שאני לא בקו הבריאות וכדאי שאפסיק לעבוד אצלם. וככה היה .יצאתי מבלי לקבל פיצויים וכשהעלתי את העניין הם טענו שאני כפויית טובה . כי קיבלתי מהם הרבה מתנות מהם. מה אני אמורה לעשות ?
תשובה:
שלום וברכה החוק במדינת ישראל קובע כי כל עובד שפוטר מעבודתו זכאי לקבל פיצויי פיטורים בגובה של משכורת חודשית כנגד כל שנת עבודה. כפי שכותב בעל ספר החינוך (מצוה תפב) חוק זה נחקק ברוח ההלכה המחייבת את האדון להעניק מענק לעבדו העברי עם סיום עבודתו, וכמו כן כל פוסקי ההלכה קובעים כי החוק מחייב ככתבו וכלשונו גם על פי ההלכה (שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קסז; פסקי דין - ירושלים (דיני ממונות ובירורי יהדות ג עמוד קצא) שם ביה"ד מדקדק בלשון החוק על מנת לחשב את שיעור הפיצויים; שו"ת תשובות והנהגות של הרב שטרנבוך כרך ה סימן שסג הקובע כי יש לקבל את חוק פיצויי הפיטורין ככתבו וכלשונו "בפיצויי פיטורין שעיקר חיובם אינו מדין תורה אלא מצד מנהג המדינה וקי"ל שכירות פועלים הכל כמנהג המדינה, היינו דוקא מה שכתוב במפורש בחוק כהסדר לפיצויים, והשוכר את הפועל שניהם מקבלים על עצמם את מנהג המדינה"). מתנות שניתנו לעובד במהלך שנות עבודתו המבטאות הערכה וראויות לתודה ולהוקרה אינן מהוות מימוש של חובה הלכתית וחוקית זו. אי לכך זכותך לפיצויי פיטורים עומדת בעינה ואין זו כפיות טובה אלא שכן פיצויי פיטורים אינם חובה של לפנים משורת הדין אלא זוהי שורת הדין וכשם שלא יעלה על הדעת שדרישה לקבל משכורת תתפרש ככפיות טובה, על אף שהעובד נהנה ואף תוגמל באופנים כאלו ואחרים כך דרישה לקבל פיצויי פיטורים אינה כפיות טובה כלל וכלל. יתכן ויש ללמד זכות על המשפחה ולומר כי השם "פיצויי פיטורים" הטעה אותם לחשוב כי מדובר בפיצוי על נזק שנגרם בעוד שלמען האמת אין זה כך שכן פיצוי נועד לכסות נזק שנגרם או חוזה שהופר ואילו מענק זה אינו תלוי כלל בשאלה האם המעביד הוא שיזם את הפיטורים או מהי מידת הפגיעה שנפגע העובד כתוצאה מפיטורין אלו אם בכלל נפגע. אולם זהו המושג הרווח ואולי זהו מקורה של הטעות. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
אדם גרוש שנפגע בעבודה והפסיק לעבוד. הוא קיבל מהמעסיק משכורת על אותו חודש, חלק מהתשלום על חודש זה שולם לו למרות שלא עבד כמחוייב על פי חוק וחלק כנראה כמחווה של המעסיק. בנוסף הוא קיבל מביטוח לאומי על 45 ימי עבודה סכום של 75 אחוזים כ'דמי פגיעה' המשולמים למי שנפגע בעבודה על התקופה הראשונה שלא עובד בה. הסכם הגירושין קובע כי: "הבעל ישלם לידי האשה למזונות הבת, מדורה וחינוכה ויתר הוצאותיה מכל מין וסוג 1000 ₪ עבור כל חודש או 1/6 ממשכורתו – התעריף הגבוה מבין שניהם... למען הסר ספק – משכורת הינה התשלום נטו המתקבלת על עבודתו הקבועה של הבעל ולא כולל מתנות/ מענקים וכיו"ב". השאלה היא האם הוא צריך לחשב את השישית מהמשכורת גם מתשלום דמי הפגיעה של הביטוח הלאומי, או שהם אינם מחושבים לעניין זה? יגדוע לנו שזו שאלה שאמורה להתברר בבית דין בין הבעל לאישה, אך מדובר כאן בכגון שהאישה לא תובעת את הבעל, אך הוא רוצה להיות ישר ולשלם מה שהוא מחוייב עפ"י ההלכה. תודה רבה
תשובה:
לענ"ד הבעל אינו חייב לשלם למזונות הבת גם מדמי הפגיעה שקיבל מהבט"ל ואבאר דברי: חובת האב לזון את בתו אינה נובעת מן ההסכם אלא מכח ההלכה. חובה זו מעוגנת בהסכם הגירושין הואיל והיא מבוצעת ע"י האשה הגרושה המשמשת כשליחה של האב למלוי חובתו כלפי הבת. משמעותו ההלכתית של הסכם הגירושין הינה הסכמה של האם לזון את הבת מכספה במקום האב במידה ודמי המזונות אותם משלם האב לא יספיקו לכך. במקרה שלפנינו הסכימה האשה להסתפק ב 1000 ש"ח אותם ישלם האב אם משכורתו של הבעל מעבודתו הקבועה לא תעלה על 6000 ש"ח. ההסכם שבין הצדדים הגדיר את המשכורת בהגדרה חיובית ובהגדרה שלילית גם יחד: 1. "הגדרה חיובית - התשלום נטו המתקבלת על עבודתו הקבועה של הבעל" 2. "לא כולל מתנות/ מענקים וכיו"ב" דמי פגיעה מחד אינם עונים להגדרה השלילית שכן הם נחשבים על פי חוק לשכר עבודה (ולכן משולם מהם מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי) מאידך אין הם עונים על ההגדרה החיובית "תשלום המתקבל על עבודתו הקבועה של הבעל". דמי הפגיעה אינם מתקבלים בגין עבודה כלשהי, להפך הם משולמים לאדם שאינו מסוגל לעבוד. כמו כן בוודאי שהם אינם קבועים. הם מהווים פיצוי חלקי על אבדן ראשוני של היכולת לעבוד ולמעשה מהוים "רשת בטחון" של הבט"ל לאדם שאינו מסוגל לעבוד בגין פגיעה שקשורה לעבודתו. המסקנה שעולה מן הדברים היא כי ההסכם אינו מחייב את האב לשלם יותר מ 1000 ש"ח בחודש עבוד מזונות ביתו בתקופה בה אינו עובד וניון מדמי הפגיעה. השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
תשלום עבור עבודה י' אב תשע"ז
שאלה:
הזמינו אותי לעבודה ללא סיכום מראש על תנאי התשלום וכעת אני דורש על העבודה סכום של 4000 ש"ח. כאשר הלקוח טוען לאחר ביצוע העבודה שהוא לוקח אותי על בסיס סיכום שהיה בעבודה אחרת שבה הוזמנתי לאותו מקום ע"י מישהו אחר ששם סוכם כי הבסיס הוא תשלום עבור ימי עבודה 650 ש"ח ליום והוא עוד טוען שהסיכום הוא 500 ש"ח ולא 650 ש"ח. מה הדין והאם אפשר לצרף מקורות תודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה על פי ההלכה כאשר הצדדים לא סיכמו ביניהם על גובה שכר העבודה אזי הכלל הבסיסי על פיו נקבע גובה השכר הוא "הכל כמנהג המדינה" (בבא מציעא פג ע"א). כלומר השכר המקובל לשלם עבור עבודה מסוג זה ובאותה האיכות. כך כותב הרי"ף (בבא מציעא מו ע"א באלפס) "מאן דעבדי ליה סתמא [ד]דינא דשקלי כמנהג המדינה". וכן פסק בשו"ע חו"מ שלא ב וכך מקובל לפסוק גם בבתי הדין ולהבדיל, גם בבתי המשפט במדינת ישראל (דב"ע לה/1-1 פפהשוילי נ' סולוביצ'יק 323). כאשר מנהג המדינה אינו ברור ואחיד וקיימים כמה מנהגים במדינה, והמחיר (על אותה עבודה) אינו מדוייק אלא נע בין מחיר נמוך ובין מחיר גבוה יש להשתמש שוב בכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", ולמעשה המחיר שישולם, הינו המחיר הנמוך ביותר בו ניתן להשיג עבודה מסוג זה. כך כותב הרי"ף בהמשך דבריו:"מאן דמיתגר בתלתא ומאן דמיתגר בד' לא שקלי אלא תלתא דדעתיה דאיניש אתרעא זילא ועלייהו דידהו רמיא לגלויי ליה לבעה"ב דלא מתגרינן לך אלא בד". וכ"כ בחידושי הרמב"ן והרשב"א בבא מציעא פז ע"א. יתר על כן, לדעת הריטב"א (בבא מציעא עו ע"א ובקצות החושן שלא ג) במידה וניתן להשיג עובד במחיר נמוך לא תעמוד לעובד הטענה כי המחיר הממוצע או המקובל גבוה יותר "ואפילו רובא בד' ומיעוטא בג' שאין הולכין בממון אחר הרוב... בשוכר סתם או כשעושה מלאכה שלא בקציצה אין לו אלא כפחות שבפועלים". להבדיל כך מקובל גם בבתי המשפט במדינת ישראל להטיל את חובת הראיה במקרים אלו על העובד (דב"ע נא/5-2 וילס ורהייס נ' שמואל פייבר פד"ע כג' 133). אמנם כאשר מדובר בעבודה מאיכות אחרת, העובדה שישנם פועלים הלוקחים על עבודה פחות איכותית תשלום נמוך יותר, אינה מהווה שיקול בקביעת המחיר על העבודה האיכותית. כך כותב במפורש הרי"ף (שם) "והני מילי היכא דלא שויא עבידתייהו ד' אבל היכא דשויא עבידתייהו ד' כיון דטרחי אנפשייהו ועבדי ליה עבידתא דשויא ארבעה שקלי ד' מבעל הבית". הואיל ומזמין העבודה הסכים לשלם לך כפי ששילמו לך בעבר באותו המקום הרי שמצבך מעט טוב יותר שכן הוא מסכים לשלם לך מעבר למינימום (בהנחה שהמחיר המינימלי לעבודה מעין זו נמוך מ 500 ₪). יתר על כן, הואיל והסכמתו לשלם אינה לפי סכום אלא לפי תשלום קודם מסתבר כי די בכך שתוכיח כי כי בעבודה הקודמת שביצעת המחיר ששולם היה 650 ₪ על מנת שישלם לך סכום זה. במידה ולא תצליח להוכיח זאת הוא יכול להסתפק בתשלום של 500 ₪ (ובלבד שמחיר זה אינו נמוך מהמחיר המינימלי לעבודה מעין זו). להבא אנחנו ממליצים לאמץ את פסיקתו של מרן החפץ חיים על מנת למנוע מצבים שכאלו מציע רבי ישראל מאיר מראדין (קונטרס אהבת חסד סוף ח"א הערה עמ' 42) ו להגדיר במדויק מהן דרישות העבודה ומהו השכר המובטח בעבורן: "כל אדם שמבקש לאדם אחר שיעשה לו איזה פעולה בשכר, יקצוב עמו המקח בתחילה, שאי לאו הכי עלול מאד להיות גזלן ועושק שכר שכיר. דהלא ע"פ רוב יצטרך האדם למאות פעולות בכל שנה, ומצוי מאד שאחר הפעולה יש ויכוח בין האומן והבעה"ב בענין שילום השכר, ולכשיפרדו כל אחד חושב בנפשו שהוא נגזל מן השני... ומדינא הוא כמנהג המדינה לפי המקום והזמן... ומי יוכל לדעת את מנהג המדינה בכל פעולה ופעולה לפי עניינה... על כן הרוצה לצאת ידי שמים, יקצוב עמו בתחילה ויצא מכל ספק.". כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
תלוש משכורת י' אב תשע"ז
שאלה:
שלום הרב. אני עובד לפי שעות, בממוצע של 40 שעות בחודש (משכורת של כ1000-2000 ש"ח). המעביד שלי מסכים שבחודש שאני צריך סכום יותר גדול מהשעות שעבדתי - הוא אכן נותן לי לפי מה שאני מבקש להוסיף, וכמובן שהוא כותב בתלוש גם את הסכום הזה. ואני בחודש הבא עובד גם את השעות ששוות את הסכום הזה למפרע. כלומר, כל הכסף שמועבר אלי מדווח ללא יוצא מן הכלל, אלא שלא תמיד זה באותו חודש שבו בוצעה העבודה שלי. לפעמים העבודה נעשית אחר כך. שאלתי רואה חשבון ירא שמים, ואמר שזה נראה לו עניין פורמלי בלבד, וזה בסדר מבחינת החוק, למרות שבעצם כמובן למען הסדר הטוב צריך לכתוב בתלוש ולקבל את הסכום הכתוב בו לפי העבודה בפועל מדי חודש בחודשו. שאלתי בבקשה: א. האם הרואה חשבון צודק באבחנתו? ב. ואם כן, האם זה לכתחילה גם לפי ההלכה?
תשובה:
שלום וברכה על פי ההלכה שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף. אולם כמובן שהצדדים רשאים להתנות ביניהם ככל שיחפצו שכן המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים ולמעשה שכר העבודה שלך בחודש הבא משולם מראש בחודש שלפניו. אגב, בשכירות דירה כיום זהו המנהג המקובל לשלם מראש עבור המגורים בדירה למרום שמצד הדין תשלום השכירות אמור להתבצע בסוף החודש (ראה ב"מ קב ע"ב). מבחינת דיני מיסוי רואי החשבון מומחים ומוסמכים לומר מהן דרישות המדינה ממשלם המיסים ולפיכך אם רואה חשבון אמר לך שהדבר תקין אתה יכול לסמוך עליו לכתחילה. למיטב ידיעתנו תשלום המס יורד מהשכר (ומההטבות) ששולם בפועל בעת ששולמו ולפיכך אין זה משנה אם אתה משלם את המס אחרי שעבד או לפי ובלבד שאתה משלם אותו בשעה שקיבלת את השכר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
שלום הרב. כרקע לשאלה אני מצטט מאתר 'כל זכות' הידוע: "על-פי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, עובדת (ובתנאים מסוימים גם עובד) שהתפטרה תוך 9 חודשים מיום שילדה על-מנת לטפל בילד, זכאית לקבל פיצויי פיטורים (בתנאי שהתקיימו יחסי עובדת-מעביד בינה לבין המעסיק במשך שנה לפחות)". אשתי עבדה בשנתיים האחרונות כמורה בבית ספר יסודי. כבר מתחילת השנה הזאת התלבטנו האם היא תמשיך לעבוד שם. בכל מקרה, ב"ה נולדה לנו בת לפני 7 חודשים. אשתי יצאה לחופשת לידה, וכשהסתיימה החופשה היא חזרה לשלושה שבועות כדי לא להפסיד את המשכורות של החופש. בינתיים החלטנו שהיא עוזבת שם. בעיקר מפני שרצה להיות עם התינוקת בבית לפחות בחודשים הראשונים של שנה הבאה. אמנם זו הסיבה העיקרית (לאורך כל השנים קשה לה מאד עם העובדה שהיא יוצאת לעבוד והילדים לא איתה בבקרים...), אך כמובן שיש עוד סיבות לעזיבתה. ידענו על הזכות הנ"ל בציטוט. מנהלת בית הספר אישרה לה ברצון להתפטר מעצמה ולכתוב שזאת התפטרות 'על מנת לטפל בילד' (כפי שנדרש בתהליך קבלת הזכאות לפיצויים אלה). גם המנהלת כתבה כך במכתבה, וגם הנהלת חשבונות טיפלה בזה כמות שהוא. שאלתנו: פתאום חשבנו שאולי התביעה הזו אינה בתכלית הישרות (מכיון שהטיפול בילדה היא סיבה משמעותית ועיקרית ויקרה ללבנו, אבל כמו שצוין - היא איננה הסיבה היחידה לעזיבת מקום עבודה זה. וכמובן, שגם בתקופה הקרובה כשהיא תישאר בבית עם הילדה- היא תעבוד בע"ה מהבית בעבודות מזכירות וכד'). עוד נתון: המנהלת והנהלת החשבונות עדיין לא שומרי תומ"צ לצערנו, ולכן העובדה שהם אישרו והסכימו- אין לה משמעות להלכה. אלא שאולי לעניין הישרות עם החוק- יש משמעות להסכמתן. (ואז אולי זה גורם שגם לפי ההלכה זה מעשה ישר). בבקשה, הרב יתייחס בתשובתו גם לאמת האידיאלית (איך היינו אמורים לנהוג לכתחילה), והם יש שינוי כשהתהליך נעשה כבר בדיעבד. (למרות שנראה שאנחנו עדיין בשלב שאם ההלכה אומרת שזה לא ישר, אפשר למשוך ולבטל את התביעה). והאם יש בכאן מידת חסידות. יש לציין שלא הצלחנו לברר את דעת ורצון המחוקק. אשתי יודעת שהמון משפחות עושות כך, בלי פלפולים ושאלות. ובאמת יכול להיות שהרב יגיד שכוונת המחוקק כוללת בודאי גם מצבים כאלה שאינם שחור לבן. ועובדה שכך העם נוהג (אך לא בטוח שזה העם שרגיל כבר להתנהל על פי דעת התורה..). יורנו נא הרב דרכי תורת אמת. אין צורך להגיד שזה אמור להיות סכום שמשמעותי לנו לחיים הבסיסיים... אבל זה ודאי לא סיבה להתיר את האסור!
תשובה:
שלום וברכה כל פוסקי ההלכה מאמצים את חוק פיצויי הפיטורים ככתבו וכלשונו (ראה שו"ת מנחת יצחק ו קסז תשובות והנהגות ה שסג ועוד). לשון החוק מורה כי אם מטרת ההתפטרות של אשה היא טיפול בילד אזי יש לראות בהתפטרות כפיטורין. מתוך הנחה שלהלכה אנחנו "דורשין לשון הדיוט" הרי שיש לדרוש את החוק בלשונו ולפרש את סעיף 7 (העוסק בנד"ד) ע"פ לשון סעיף 6 העוסק בהתפטרות לרגל מצב בריאות לקוי. בסעיף זה נאמר כי על מנת להפעיל סעיף זה אזי על המצב הבריאותי להווות "סיבה מספקת להתפטרות". כלומר המחוקק עצמו ידע כי יתכן ואדם יתפטר בשל מספר סיבות ואעפ"כ הסכים להקנות לו מעמד של מפוטר אם הסיבה הנקובה בחוק מהווה סיבה מספקת. לענ"ד כך יש לפרש גם את כוונת החוק בסעיף 7 ולומר כי אם הטיפול בילדה מהווה "סיבה מספקת להתפטרות" די בכך בכדי לראות בה כפיטורין, גם אם יתכנו סיבות אחרות. מלשון שאלתכם וכן מהעובדה שאשתך נשארה בבית אחרי ההתפטרות עולה כי אכן הטיפול בילדה היווה סיבה מספקת לגמרי אלא שנתלוו לו סיבות אחרות שהוסיפו לקבלת ההחלטה ולפיכך יש להסיק כי זוהי זכותכם המלאה לזכות בפיצויי פיטורים מן הדין ולכתחילה ללא חשש ופקפוק. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שעות עבודה י"א חשון תשע"ח
שאלה:
1. אני התקבלתי לעבודה במזכירות של חברת תיווך צימרים ובשעתו ראיינה אותי אחת מטעם הבוס ואמרה לי שהמשרה היא 6 שעות , היו ימים שהרבה זמן לא הייתה עבודה דיברתי עם הבוס ואמר שיש להודיעו והוא יתן עבודה ואם אין עבודה ניתן לרשום שעות עבודה בכל הזמן שאני זמינה לטלפונים ומיילים למרות שבפועל איני עובדת לאחר זמן הבוס החרדי (חוזר בתשובה ) מכר את החברה לחברה ארצית כללית .יותר נכון התמזג איתה . כך שחלק מהרווחים מגיעים אליו לפי עבודתי וחלק לחברה הארצית, אולם המשכורת שלי משולמת מכספי החברה ובחוזה של מיזוג החברות עליו הוחתמתי מטעם החברה הארצית הופיע כדלהלן: הממונה הישיר על דינה הינו (שם הבוס הנ'ל) מנהלת מחלקת צימרים . לאחמ''כ שאלתי שוב את הבוס לגבי הזמנים שאין עבודה אחר שביקש ממני להוסיף שעות עבודה ל7 שעות והורה לי כנ''ל הנה התמליל של שאלתי : "האם אני יכולה לרשום בינתיים 7 שעות עבודה? (בימים שאין לי כ"כ מה לעשות אבל אני זמינה ליד המחשב אם יש טלפון/ מייל) ת. בטח האם גם לאחר שעה 5 - שהטלפון כבר אינו מקבל שיחות ניתן להשלים את ה7 שעות? (אני זמינה לאימיילים) ת. כן " שאלתי היא : האם ניתן לסמוך על דבריו , מסתבר שיש לו ענין בכך שאני ישאר לעבוד שם , (היות ואם אקזז את כל השעות שאיני עובדת בפועל תהא משכורתי דלה בתקופות מסויימות - גם ככה אני מקבלת שלושים שח לשעה למרות שעובדת קודמת במצבי הייתה מקבלת 40 לשעה ) היות אם אעזוב לא תהיה החברה הארצית מרוצה מהמיזוג שמיזג איתם חברת תיווך צימרים שאינה מתפקדת כשורה בלי עובדת מנוסה (- לפני שמכר החברה סיפר לבעלי שמאוד מרוצים מעבודתי ) 2. לאחר פעמים רבות ששלחתי לו לאחרונה ליתן לי דברים לעשות כשלא היה והוא לא הגיב הפסקתי לשלוח לו ושאלתי היא מה לגבי אותם שעות שדיווחתי האם צריך להשיבם וכיצד . ואם אשאלנו גם על זה והוא יקל לי האם לסמוך עליו ? תודה רבה ! 3. היו פעמים שלא היה עבודה ולא דיווחתי ע''כ לבוס והמשכתי בעיסוקיי וע''כ שאלתי את אותו הבוס הממונה עלי הנ''ל תמליל השיחה כדלהלן : ש. " רציתי לשאול- בימים האחרונים לא דיווחתי לכם בכל פעם שלא הייתה עבודה. האם היה משהו לעשות ולא שלחתם לי כי חיכיתם ממני לדיווח כזה? אני חוששת מגזל- רשמתי את השעות האלה למרות שבפועל כמעט לא עבדתי- מחוסר עבודה. אשמח אם תנסו להזכר אם היה בשבוע האחרון יום שהיה לכם מה לתת לי ולא שלחתם בגלל שלא דיווחתי. תודה ת. לא היה ואין חשש לגזל " ע''כ . שאלתי האם ניתן לסמוך עליו וכנ''ל בשאלה הראשונה 4. היו פעמים שיצאתי מהבית בזמן שלא הייתה עבודה ובשובי טיפלתי בכל הפניות שהיו (בד''כ לא היו ) והטיפול לא היה על חשבון עבודה נוספת שהייתי צריכה לעשות ולמעשה החשבתי בשעון הנוכחות את כל הזמן עד סיום הטיפול כולל היציאה באמצע לסך ה7 שעות שלי שאלתי היא האם צריך להשיב המשכורת על אותו הזמן וכמה צריך מספק אם בכלל . תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה לפי דבריך הממונה הישיר עליך הוא הבוס שלך. משמעות העובדה היא שהוא רשאי לקבוע את תנאי עבודתך. אם מבחינתו זמן עבודה הוא זמן בו את זמינה לטלפונים ועונה למיילים אזי זוהי עבודתך וגם אם היא קלה בעיניך זכותו לא לדרוש ממך עבודה אחרת. (אמנם זכותו לשנות את דעתו ביום מן הימים ולדרוש ממך לעשות עבודות משרדיות אחרות בשעות בהן את פנויה כפי שמבואר בשו"ע חו"מ שלה א). בנוגע לשאלתך האחרונה, תשובתנו היא כי אינך יכולה להחשיב כזמן עבודה את הזמן בו יצאת מביתך ולא היית זמינה לטלפונים, גם אם חזרת לאנשים לאחר מכן (בתחום המכירות קורה לא אחת שאדם מתקשר למוכר אחד וכאשר לא נענה מתקשר למוכר אחר וגם אם המוכר הראשון יחזור אליו יהיה זה מאוחר מדי). הזמן שעליך להחזיר הוא הזמן מאז שיצאת מזמינות ועד שחזרת לזמינות. הדרך הפשוטה להחזיר זמן עבודה שדווח בטעות היא זו עבודה של שעות נוספות או עבודה ביום שהוגדר כיום חופשה או מחלה. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
ימי מחלה י"א חשון תשע"ח
שאלה:
שלום וברכה! האם מותר לקחת חופשה על חשבון ימי המחלה על אף שהעובד לא שרוי באמת בחולי... אלא מכיון שאין ימי חופשה כי הם יורדים אוטומטית על חוסר השעות באותו החודש. ונגרם מזה הפסד כספי גדול. ומה גם שימיי המחלה נצברים ללא שימוש ברוך ה' והמעביד ממילא חייב לי ימים אלו. אשמח לתשובה מהירה... תודה רבה.
תשובה:
שלום וברכה נחלקו הראשונים בשאלה האם יש לעובד זכות לקבל משכורת על ימים בהם נעדר מעבודתו עקב מחלה, ובאלו תנאים. למעשה קבעו הפוסקים שלכל הפחות מחמת הספק אין העובד זכאי לדרוש תשלום על ימי מחלתו (שו"ת כנה"ג ח"ו א ריט ועיין בהרחבה בספרי כתר י דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה עמ' 203 ואילך). אמנם למעשה מנהג העולם הוא לאמץ את החוק הישראלי המעניק זכאות מסויימת לתשלום עבור ימי מחלה (על פי החוק יש זכאות חלקית מהיום השני וזכאות מלאה מהיום הרביעי למחלה) וזאת בהעדר הסכם המעניק לעובד זכאות גם על ימי המחלה הראשונים. על כל פנים מכיון שהזכות לתשלום על ימי מחלה הינה פרי יצירתו של החוק, יש להצמד להגדרת מחלה הקבועה בחוק והיא "אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי". כלומר אם האדם לא ענה להגדרה זו אין העדרותו מוגדרת כמחלה וממילא אינו זוכה בהטבה המוקנית בחוק ובכל מקרה המעביד בוודאי אינו "חייב לך" עבור העדרות מהעבודה שלא נעדרת ממנה לא על פי ההלכה, ולהבדיל בין קודש לחול, גם לא על פי החוק. (יש להעיר כי העדרות מהעבודה שלא על חשבון חופשה אינה מוגדרת מבחינה הלכתית כהפסד כספי אלא שנמנע ממך רווח שיכולת להרויח ולא הרווחת). לסיכום: ימי מחלה לא מנוצלים אינם ימי חופשה פוטנציאלים ואין להצהיר על ימים בהם לקחת חופש מעבודתך כימי מחלה. עובד שהצהיר על ימי מחלה למרות שהיה בריא וקיבל תשלום בגין ימים שלא עבד שלא מסיבה של מחלה עבר על איסור גזל מדאורייתא וחייב להשיב את הכסף שקיבל למעסיקו בהקדם האפשרי. בברכה השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
אשתי פוטרה עבודתה והמעסיק מתמהמה בתשלום הפיצויים, (אינני יכול לתבוע ֹ מהחברת פנסיה כי הוא לא הפקיד עקב "בעיה מסויימת" בהפקדה, ולכך אמר לי שישלם הכל במזומן, אבל אני חושד בושהוא מנסה להתיש אותנו עד שנתייאש כי הוא סוחב את הזמן) האם מותר לי לדווח עליו לרשויות ?! אםכן האם יהיה מותר לי גם כן לקבל את התוספת על האיחור בתשלום הפיצויים?!
תשובה:
שלום רב, אם לדעתך הוא מתחמק מתשלום המגיע לאשתך הנכון הוא לתבוע אותו בדין תורה. אם יסרב - תוכל לפנות לבית משפט ולקבל כל מה שיפסקו לך שם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
פיטורין ט' טבת תשע"ט
שאלה:
שלום מה יש להלכה לומר בענין פיטורין? (אני המעביד) ברור לי שאם העובד לא עובד טוב וגורם לחברה הפסדים, יש מקום לפטר אותו. אבל מה הדין אם העובד עושה עבודה מקצועית, אבל לא נעים לשאר העובדים לעבוד איתו בגלל אישיותו? האם ההלכה מתירה להוריד אותו מנכסיו ולפטר אותו? אשמח אם תוכלו גם להנחות וגם להפנות אותי למקורות. תודה רבה
תשובה:
שלום רב, פיטורין הגורמים לעובד לאבד את מקור פרנסתו בעייתיים מארבעה בחינות: א. העסקת עובד שאינו יכול להשתכר בדרך אחרת מהווה קיום מצוות צדקה, וממילא פיטוריו הם ביטול מצווה חשובה זו. ב. סגירת מקור פרנסתו של אדם מושווית ע"י חז"ל לאיסור גזל. ג. יש הסוברים שיש בכך משום מזיק בגרמי. ד. יש בכך משום אי עמידה של המעסיק בדיבורו. (כאשר הפיטורין נעשים בתוך תקופת ההעסקה). מאידך, אם העובד מפר את חוזה העבודה, או גורם נזק בלתי הפיך למעביד - אין הוא חייב להמשיך להעסיקו. (להרחבה בנושא - ע' בספר כתר כרך י - דיני עבודה במדינת ישראל עפ"י ההלכה). השאלה א"כ האם במקרה שלך מדובר בנזק משמעותי הנגרם לעסק כתוצאה מכך שלא נעים לעבוד עם אותו עובד, וכן האם לא ניתן לפתור את הבעיה בדרך אחרת - למשל לשוחח אתו, או להעבירו לתפקיד אחר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון