דף הבית - שאלות ותשובות - דיני הלוואות וחובות
שאלות ותשובות

שאלות בנושא דיני הלוואות וחובות

הלוואה ללא הגבלת זמן כ"ו תמוז תשע"ה
שאלה:
הלוויתי סכום של 4,500 ש"ח לידיד משפחה לפני כ-5 שנים ללא נקיטת תאריך החזר ההלוואה,כיום אני זקוקה לכסף בחזרה האם יש באפשרותי לבקש את הלווה להחזיר את הכסף?
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה "סתם הלוואה שלושים יום" ולכן כאשר לא קבעו זמן לפירעון לא ניתן לתבוע את החוב מוקדם יותר. (שו"ע חו"מ עג א). על פי זה במקרה שלפנינו שעברו חמש שנים בודאי שניתן לתבוע. אולם, לא תמיד זמן הפירעון יהיה לאחר שלושים יום, והדבר תלוי בשאלה מה בדיוק היה הסיכום בין הלווה למלווה. אם, למשל, הסיכום היה שהלווה יפרע את ההלוואה "לכשירחיב" ויהיה לו כסף, ברור שהזמן הוא יותר מאשר שלושים יום, ובמקרה זה יש לברר היטב מה היתה כוונת הצדדים בעת ההלוואה והאם על פי מצבו הכלכלי של הלווה כיום עליו כבר לפרוע את החוב. (ע' פת"ש שם ס"ק ד). לכן, למעשה, בכדי להשיב על השאלה יש לברר מה בדיוק נאמר בעת ההלוואה, והאם התנאים שנקבעו אז מתקיימים כיום. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
צ'ק שלא הופקד ו' אדר א' תשע"ו
שאלה:
שלום, נודע לי על ידי ועד הבית שלא הופקד צ'ק שנתתי ב 2013. האם הוא יכול לבקש את הסכום ממני היום? תודה דנה
תשובה:
אם אכן הצ'ק לא הופקד ולא שלמת את חובך לוועד הבית בצורה אחרת את חייבת לשלם את החוב. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב לפני למעלה מחצי שנה נערך חוזה ביני לבין מתווך על רכישת נכס בלונדון בשותפות עם קבוצת רכישה שהוא גיבש כאן בישראל. במסגרת ההסכם ביננו התחייב המתווך לביצוע העיסקה עם כל מה שסוכם והובטח תמורת סכום כסף שאני התחייבתי תמורתו כשסכום העיסקה נקוב בסטרלינג. והכסף שהועבר לידי המתווך הינו בפרנק שוויצרי. באותו הסכם מופיע סעיף שבמקרה והעיסקה אינה עומדת בכל התנאים המופיעים בו העיסקה בטילה וכל הכסף הופך להלואה ישירה למתווך כשהוא אישית מתחייב להשיבו. לבסוף על דעת כל הצדדים העיסקה אינה כפי שסוכם וממילא הכסף הינו הלוואה ומכאן השאלה: האם המתווך מחוייב להשיב את הכסף כאן בישראל שזהו המקום שבו נערכה העיסקה או שיכול לטעון שהכסף נמצא בלונדון. האם הוא מחוייב להשיב את הכסף בפרנקים שויצרים כפי שקיבלם. או שיכול לטעון שכבר המיר אותם לשטרלינג כשערך הסטרלינג צנח מאז בכ20%. האם עלי לשלם לו את העמלה של העברת הכסף חזרה לישראל או שזהו חלק מהתחייבותו. אשמח מאוד לקבל מענה. תודה!
תשובה:
שלום רב, על מנת להשיב יש צורך לשמוע את שני הצדדים וכן לעיין היטב בסעיפי החוזה, לכן אומר רק כי באופן עקרוני מקום פירעון ההלוואה הוא מקום ההלוואה אא"כ לא יגרם למלווה כל הפסד אם יקבל את הכסף במקום אחר. כמו"כ המטבע אותה יש לפרוע היא המטבע אותה הלוו או מטבע אחרת השווה בערכה. (שו"ע חו"מ ע"ד ובנושאי כלים). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה כהלכה כ"ב סיון תשע"ז
שאלה:
בס"ד שלום וברכה ותודה על עזרתכם. האם כאשר אני מלווה דרך העברה בנקאית ולא במזומן, אעפ"כ אני מחויב לכתוב שטר הלוואה כפי שאמרו חז"ל, או שמא מכיוון שהכול מתועד בבנק, אין חיוב לכך? בנוסף לכך, אני מתנה בלבי שאם הכסף לא יוחזר הרי זה יחשב כצדקה. בכל גוונא אשמח אם תשלחו לי טופס שטר הלוואה כהלכה. ללא ריבית והיתר עיסקא. תודה רבה!
תשובה:
שלום רב, בהלוואה דרך העברה בנקאית אין צורך בשטר ויש לרשום שם בפרטי ההעברה שמדובר בהלוואה. במקרה כזה ההלוואה מתועדת ודי בכך. אפשר להוריד מן האתר בדף של טפסים ומסמכים שטר הלוואה עם היתר עסקא. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לתבוע צק שחזר ט' אב תשע"ז
שאלה:
1:האם מותר לי לתבוע צק שחזר? לשלוח מכתב מעורך דין והוצאה לפועל? 2:הסיפור קצת מורכב אז אני ינסה להסביר.אני פרטתי צק למישהו ב1.5%והוא חזר והיה צד שלישי שהיה ערב על הצק והוא נתן לי צק על הסכום שחזר לתאריך רחוק וגם על הצק הזה הוא אמר לי לקחת עמלת פריטה 1.5% והסיכום בינהם היה שעד לתאריך של הצק הבן אדם הראשון שחזר לו הצק ישלם את הסכום ועכשיו הגיע התאריך של הצק ובן אדם שחזר לו הצק בפעם הראשונה לא משלם והערב שעכשיו הביא לי צק אמר שהוא ישלם לי את הכסף אבל בתנאי שאני יתבע אותו ויעשה לו לחץ. האם זה מותר ?
תשובה:
שלום רב, לפני שאתה פונה לערב עליך לתבוע את החייב ורק אם תבעת ולא שילם - אתה רשאי לפנות לערב. אם אכן פנית לערב לאחר שהחייב לא שילם הרי שהערב חייב לשלם לך והוא זה שצריך יהיה לתבוע מן החייב להחזיר לו מה ששילם. הערב לא יוכל להתנות את התשלום בהפעלת לחץ על הלווה בלא שהדבר כתוב במפורש בהסכם הערבות. לגבי עצם הפעלת הלחץ - אם ללווה אין כסף אסור להפעיל עליו לחץ. אם יש לו ואינו משלם - מותר, ובלבד שהלחץ נעשה במסגרת המותר על פי ההלכה והחוק. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה ו' תשרי תשע"ח
שאלה:
שלום וברכה, הלוויתי סכום כסף לעמית מהעבודה. לא סיכמנו על תאריך פרעון מדוייק, אך הוא אמר שתוך ימים ספורים הוא צפוי לקבל הלוואה מהבנק כך שאקבל את כספי חזרה. אני מצידי אמרתי כי אינו צריך למהר ושיחזיר לי את הכסף כשיהיה לו. בינתיים עברו כשלושה חודשים. בתקופה זו הוא ביצע רכישה של דבר מותרות בשובי מעל ממחצית סכום ההלוואה לו והוא מצידו לא הזכיר את דבר ההלוואה... האם מותר לי לשאול אותו אם הוא זוכר את ההלוואה? תודה
תשובה:
שלום רב, כל עוד אתה מניח שיש לו מהיכן לפרוע את ההלוואה - מותר לך בהחלט להזכיר לו את חובו, ובמיוחד של פי דבריך, היות שיש לו כסף הרי שמועד הפרעון הגיע. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מחילה על חוב בטעות ח' אייר תשע"ח
שאלה:
היה לנו מנקה בית שעבד אצלנו פעם בשבוע למשך חצי שנה. לפני כמה חודשים הוא התקשר להודיע שהוא לא יכול להמשיך בגלל שהוא עבר לגור בחיפה. הוא הזכיר לי - שבאותו שבוע הוא היה חייב לי 30 שח בגלל שהוא לא היה יכול לפרוט השטר ששילמתי לו. מיד אמרתי לו שהוא לא חייב להחזיר לי. לא נימקתי למה - אבל לי היה ברור שזה בגלל שהוא גר רחוק ואין אפשרות לשלם לי. חשוב לציין שהוא בחור מדרום אמריקה שלומד לעבור גיור(יכול להיות שהוא כבר גר). לעשות העברה בנקאית יהיה לו קשה כי הוא לא מיומן באיך לעשות את זה והעברית שלו חלשה. לפני שבוע במקרה הוא כן הגיע אלינו לנקות באופן חד פעמי היות והוא היה באזור. כששילמתי לו - אמרתי שאני מפחית ה30 שח שהוא היה חייב לי - היות וכן נפגשנו. אבל היא התנגד ואמר שאני מחלתי לו ואני לא יכול לבקש את ה30 שוב. הוא אמר שהוא אז חשב שאני מחלתי בגלל שרציתי לתת לו מתנה סתם. אבל לי היה ברור שמחלתי בגלל שלא היה מציאותי בשבילו לשלם כי הוא גר רחוק ואין לו דרך לשלם אבל עכשיו במפתיע הוא הגיע. חשוב לציין שבחדשים שהוא עבד אצלנו שילמתי לו משכורת גבוהה מהמקובל בשוק והוא גם נקה מאד איטית - כך שלדעתי הייתי יותר מדי לארג אתו בנושא של תשלום ולכן בקשתי כעת להפחית ה30 שהוא היה חייב לי (הוא לא חשב שהוא עבד איטי...). שאלתי - האם הוא צודק שמחלתי החוב והוא לא קיים - או האם זה מחלה בטעות. ואם זה בטעות - מבחינת מוסרית האם הייתי צריך לוותר במיוחד בגלל שהוא עובר שלבי גיור.
תשובה:
שלום רב, כתב הרמ"א (חושן משפט סימן רמא סעיף ב): "כל מחילה בטעות יכול לחזור בו, אפילו קנו מיניה" ובפתחי תשובה שם הביא מתשובות זכון יוסף שלא בכל טעות יחשב הדבר כ"מחילה בטעות", וזו לשונו: דמחילה בטעות לא שייך אלא בשנתגלה להמוחל או לשניהם עכשיו דבר שהיה בשעת המחילה נעלם מהם, משא"כ ע"י דבר הנולד אחר המחילה, דאטו המוחל לחבירו בחזקת שהוא עני ואח"כ נפלה לו ירושה ונתעשר תהיה המחילה בטילה למפרע, זהו ודאי דבר שאין לו שחר כלל, ומוכח בכמה דוכתי בפוסקים". ועי"ש עוד שהיכא דלא מוכחא מילתא אין זו מחילה בטעות. לכן בנידון דידן: אילו ידע המנקה בשעה שמחלת לו שבכוונתו להגיע לאזורך, והוא לא יידע אותך - הרי שמחילתך מחילה בטעות והוא חייב לך את הכסף. אולם, אם ההגעה לאזורך לא תוכננה מראש, הרי זה כמי שמחל לעני והתעשר שאין זו מחילה בטעות. כמו"כ יש לדון שאולי אין כאן מחילה בטעות משום שדעתך למחול רק מחמת היותו במקום רחוק יתכן שהיא בגדר "דברים שבלב", שהרי יש מקום לפרש את המחילה כפי שפירש המנקה - שהיא מחמת רצונך לתת לו מתנה, ודברים שבלב אינם דברים. לסיכום: אם ההגעה לאזורך לא תוכננה מראש על ידו, ובשעת המחילה לא היה ידוע כלל על כך - הרי צודק המנקה שאין זו מחילה בטעות. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם אני חייב לתת הלוואה למישהו שאני יודע שהוא לא אמין ולא יחזיר לי את הכסף? (שמעתי שחובה לתת הלוואה)
תשובה:
שלום רב, אין חובה לתת הלוואה למי שאתה יודע שגם כאשר יש לו אינו פורע את חובותיו. יתירה מזאת, מי שמלווה לאדם כזה מכשיל אותו באיסור לא תעשוק ונמצא עובר על איסור לפני עיוור לא תתן מכשול. אולם מצווה להלוות לאדם עני גם אם אתה יודע שיתכן שלא יהיה לו כסף לפורוע את החוב, ויש בהלוואה זו משום קיום מצוות צדקה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
פשיטת רגל י"ב תמוז תשע"ח
שאלה:
שלום רב, האם פשיטת רגל במשפט האזרחי, בה החייב מקבל הפטר לחוב, יכול להתיישב עם המשפט העברי באיזשהו אופן? (מצד מנהג הסוחרים/יאוש בחוב/דינא דמלכותא )
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה אין מקום ל"צו הפטר". גם כאשר הלווה הינו חדל פירעון, אין החוב נפקע וברגע שיהיה באפשרותו – הוא חייב לשלם. החוק, לעומת זאת, פוטר לחלוטין את החייבים העונים על הקריטריונים שקבע, והם יהיו פטורים מלפרוע את החוב גם כאשר ישתפר מצבם הכלכלי. נחלקו פוסקי ההלכה בשאלת היחס לחוקי פשיטת הרגל: לדעת ר' משה פינשטיין בעל האגרות משה מדובר בחוקים המהווים "תיקון בני המדינה" התקפים גם על פי ההלכה, ואילו רבי מרדכי יעקב ברייש, בעל החלקת-יעקב סבור אין לחוקים אלה תוקף הלכתי, וכלשונו: " איזו תקנת בני המדינה יש בזה, לגזול ממונו מפני שאין ללוה לשעה לשלם?". כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון