דף הבית - שאלות ותשובות - קניינים, צרכנות ומסחר
שאלות ותשובות

שאלות בנושא קניינים, צרכנות ומסחר

שאלה:
לפני מספר שנים נכנסתי לחנות חרוזים שבה אני נוהגת לקנות פעמים רבות, ושם ראיתי שרשרת שעליה היה מחיר 58 שח. השרשרת מצאה חן בעיני, והחזקתי אותה בידי. ואז חשבתי אולי אראה את יתר השרשראות מאותו הסוג, אולי אמצא ביניהן אחת יפה יותר. כשהסתכלתי על שרשרת אחרת, ראיתי שמחירה הוא 85 שח. כלומר, הבנתי שאולי אני טעיתי לגבי המחיר (הכתב לא היה ברור, והיה אפשר לקרוא את פתק המחיר משני הכיוונים, כאשר המדבקה לבנה לגמרי ואין סימן זיהוי מה למעלה ומה למטה, כך שמצד אחד המחיר הוא 58 ומהצד השני המחיר הוא 85. ) 85 היה יקר לי מדי ובלתי מוצדק לדעתי לשרשרת הזו. החלטתי שאם השרשרת עולה 58 אקנה אותה, ואם 85 לא אקנה אותה. למיטב זכרוני היו שם עוד שרשראות שמחירן 85 שח מאותו סוג. בקיצור הלכתי לקופה עם השרשרת הראשונה שלקחתי, שבכוונתי היה לקנות אותה בהתחלה, ושאלתי את המוכר כמה עולה השרשרת. הוא הסתכל ואמר : 58 שח. ``טוב``, אמרתי, שילמתי קניתי ויצאתי. רק עלי לציין לפעמים יש באותה חנות חרוזים שרשרות דומות מאד שאחת קצרה מעט יותר מן השניה ועל כן מחירה זול יותר, והן נמצאות באותו מקום יחדיו. לא זכור לי אם בדקתי את אורך השרשרת. בכל מקרה שאלתי את המוכר למחיר ורכשתי את השרשרת בהתאם לתשובתו. השאלה שלי היא: 1. האם נהגתי כשורה- (שילמתי את המחיר שאמר לי המוכר וכפי שאני הבנתי אותו בהתחלה ,האם זה בסדר?). 2. האם הייתי צריכה ליידע את המוכר שראיתי שם שרשראות שעולות 85 שח? (אולי הוא לא שם לב) 3. אם לא פעלתי כשורה מה עלי לעשות כעת? 4. פעמים רבות רואים בחנויות על אותו מוצר מחיר שונה, למשל שמפו אחד שעליו כתוב 14 שח ולידו אותו שמפו בדיוק במחיר 17 שח למשל, שכנראה אחד מהם במבצע, או שחלק מעודכנים וחלק לא, האם יש בעיה לקנות את הזול יותר? שמעתי פעם כמדומני שהמחיר שרשום על המוצר זה מחירו (למרות שכבר פעמים רבות ניסו לחייב אותי במחיר גבוה יותר בטענה שהמחיר שמופיע על המוצר לא מעודכן). כיצד יש לנהוג על פי ההלכה? בתודה
תשובה:
השאלה האם נהגת כשורה תלויה בשאלה האם המחיר של 58 ש"ח הוא מחיר מקובל לשרשרת מסוג זה בחנות זו או שזהו מחיר נמוך בהרבה מהמקובל. אם זהו מחיר מקובל ולפי דבריך מחיר של 85 הוא מחיר מופרז -הרי שנהגת כשורה. אולם אם מחיר זה נמוך בהרבה מהמקובל בחנות זו לשרשרת מסוג זה הרי יש להניח שהקריאה הנכונה של המחיר היא 85 וע"כ נהגת שלא כשורה. מתוך העובדה שהמוכר אמר לך שהמחיר הוא 58 נראה יותר שזהו מחיר סביר וע"כ כאמור נהגת כשורה. מכל מקום אם נהגת שלא כשורה (דבר שכאמור לא נראה סביר) עברת על דין אונאת ממון. במצב זה רשאי המוכר, על פי ההלכה, לבטל את העיסק. אלא שזכות זו לבטל את העיסקה מוגבלת בזמן והיות שעברו כבר מספר שנים - אין הוא רשאי עוד לבטלה וע"כ העיסקה קיימת ואינך צריכה לעשות כרגע דבר, פרט לחרטה על המעשה וקבלה לעתיד שלא לעשותו שוב. לגבי מקרים בהם מופיע על מוצר מסויים מחיר נמוך מאשר על מוצרים דומים אחרים, למיטב ידיעתי לפי החוק את זכאית לשלם את המחיר שעל המוצר. ההגיון שבחוק הוא - רצונו של המחוקק להבטיח שעל המוצרים יודפס מחיר עדכני של המוצר כדי שכל קונה ידע בדיוק כמה משלם על המוצר. זהו חוק שנועד לתקנת הציבור ועל כן גם מבחינת ההלכה יש לו תוקף וע"כ אם אכן זהו החוק את רשאית להסתמך עליו גם על פי ההלכה. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
באיזה הפרשי מחיר עלי להעדיף תוצרת הארץ על תוצרת חוץ. לדוגמא שמן זית מתוצרת הארץ (עבודה עברית) מחירו לליטר 44 ש"ח ומחירו של ליטר שמן זית באותה איכות תוצרת חוץ (ספרד) 33 ש"ח. יש לציין שאנו צורכים כליטר שמן זית בחודש.
תשובה:
נאמר בתורה (ויקרא פרק כה יד): "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" מביא שם רש"י את דרשת חז"ל: "מנין כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך, תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך מכור, ומנין שאם באת לקנות קנה מישראל חברך, תלמוד לומר או קנה מיד עמיתך:" הרמב"ם והשולחן ערוך לא הביאו זאת להלכה, אולם בשו"ת הרמ"א (סימן י) פסק כך להלכה, והדגיש שאין לומר שדין זה הוא רק כאשר המחירים זהים, אלא גם כאשר הגוי מוזיל, אם הדבר אפשרי, יש לקנות מיהודי. נשאלת השאלה עד איזו שיעור הוזלה שהוזיל הגוי יש עדיין לקנות דוקא מיהודי, ומאיזה שיעור הוזלה נתיר ליהודי לקנות מהגוי ולא מהמוכר היהודי. בענין זה כתב בשו"ת מנחת יצחק שם: "עדיין יש לעיין כמה השיעור ההפסד בזה, שיפטור עי"ז מלקנות מישראל, ואם נאמר דרק בשיעור הפסד מרובה נפטר בזה, אז היינו באים להמבואר בפוסקים, לענין השיעור הפסד מרובה, הנאמר בפוסקים לענין או"ה, דיש סוברים לחלק בין עני לעשיר, ויש סוברים דאזלינן בתר שתות מהקרן... אכן מצאתי בס' דרכי תשובה (יו"ד סי' קנ"ט סק"ז), שהביא מס' מרבה תורה (סק"ח), שכתב, די"ל דדוקא כשהריבית שיקח מהעכו"ם, הוא פחות משוה פרוטה, אז יקדים הישראל, אבל אם הריבית שיקח מהעכו"ם, הוא כשיעור שוה פרוטה, העכו"ם קודם וסיים בצ"ע עיי"ש, ולפי דברינו גם נדון דידן דינו כמו בריבית, ולמעשה צ"ע כמו בשם כנ"ל." מכאן שאם ההפרש יותר משישית מהקרן (דהיינו 20% שהוא שתות מלבר) - אין חובה לקנות מהיהודי. אם ההפרש הוא פחות משוה פרוטה - יש חובה לקנות מהיהודי, אם ההפרש הוא בין שני השיעורים הללו - קיים ספק. בנידוננו ההפרש בין המחיר הזול של הגוי לבין המחיר היקר של היהודי הוא למעלה משישית ועל כן מותר לקנות את התוצרת חוץ הזולה יותר. עם זאת יש לציין שיש אומרים בשם הרב קוק זצ"ל שלקנות מיהודי זה בגדר דומה לגדרו של הידור מצוה היינו שליש ולא ששית. על פי זה יש מקום גם במקרה שבשאלה לרכוש תוצרת הארץ. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
אשה שרכשה כרטיס חופשי חודשי של אגד, וכן בן או בת הסמוכים על שולחן האב, האם מותר לאב או לבעל להשתמש בכרטיס הזה לצורך הנסיעות הפרטיות שלו באגד ? אני שואל מצד ההלכה שקנין האשה הבן או הבת שייך לבעל או לאב.
תשובה:
אם לפי תנאי הכרטיס הוא אישי ולא ניתן להעברה – אסור להעבירו גם לבעל. אין אומרים לענין זה אשתו כגופו. השאלה נענתה ע"י
לשאת ולתת באמונה י"ט שבט תשע"ד
שאלה:
אני מעוניין בשנה הקרובה ללמוד "לשאת ולתת באמונה" יש ברשותי את הכרכים של המכון. אשמח אם הרב ינחה אותי באילו כרכים ונושאים להתמקד.ובנוסף על איזה ספרים נוספים הרב ממליץ,שבעזרתם אוכל ללמוד את הנושא באופן כזה שיעזור לי בעתיד הקרוב במסחר
תשובה:
איני יודע באיזה תחום בדיוק אתה מתכווין לעסוק. בכל מקרה אם מדובר במסחר כדאי לעבור על מה שנכתב בעניין צרכנות כהלכה (למשל כרך ג של סדרת כתר) וכן בנושאים של תחרת עסקית ושבת. בנוגע לספרים נוספים כדאי לעיין גם בסדרת ספרי פתחי חושן העוסקת בנשאים שונים משו"ע חו"מ. היה ברוך על רצונך להיות נושא ונותן באמונה, שכידוע על עניין זה נשאל אדם כשמגיע לעולם האמת. אם תמקד יותר את תחום עיסוקך אוכל אולי להפנות אותך לנושאים יותר ספציפיים. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום רב האם ניתן להשתמש בזכות אדם אחר לטובתי? למשל - לקרוב משפחה יש הנחת עובדי משרד החינוך לרכישת תוכנה (פרוייקט חותם). א. האם אוכל דרכו - עבורי? ב. במקרה זה, ניתן לרכוש מספר לא מוגבל של תוכנות. האם הדין משתנה אם מותר לו לרכוש פעם אחת. הוא יקנה, וייתן לי במתנה/ארכוש את העותק ממנו? תודה!
תשובה:
למיטב הבנתי פרויקט חותם מיועד עבור עובדי הוראה, ולכן האפשרות לרכוש תכנות בפרויקט זה היא רק לשם שימוש ע"י עובדי ההוראה, ולא לשם העברתם ע"י עובד ההוראה לאדם אחר שאינו עובד הוראה. כל טוב שלמה אישון השאלה נענתה ע"י
שאלה:
מקרה תאורטי: מקרה של אדם (להלן - א') שעוסק במסחר זעיר (מכירת מצות) בשני ישובים שונים. לאחר שנתיים שא' מוכר באותם שני מקומות מישהו אחר (להלן - ב') משתמש באותו מוצר בדיוק שא'' מוכר על מנת להיכנס לאחת ממקומות המכירה. א' מחליט שלא להתערב. לאחר שנה, לקראת זמן הפסח א' החל כרגיל לסחור בשני מקומות המכירה שלו. לאחר מספר ימים ב' פונה לא' ודורש ממנו להפסיק למכור באזור המשותף שהם מוכרים בו. על מנת לזרז את א'' הוא מאיים שאם א'' לא יסגור את נקודת המכירה, הוא יפגע בפרנסתו על ידי כניסה לשוק של א' בישוב השני שבו א' מוכר. נתונים נוספים: - שני הישובים השונים שא'' מוכר בהם רחוקים אחד מהשני באופן משמעותי (למעלה משעה) - המקרה אינו נוגע לי אישית. התבקשתי לברר את הנושא על ידי מי שהנושא נוגע לו. ועכשיו לשאלה: האם ב'' נוהג באופן תקין כאשר הוא מאיים לפלוש לנקודות המכירה של א' ועוד עם אותו מוצר? במידה שב' אינו נוהג כתיקונו, האם יש לא' עילה לתבוע את ב' בבית דין? תודה רבה וישר כוחכם!
תשובה:
שלום, ראשית חשוב לציין שאיני פוסק הלכה למעשה במקרה זה משום שלא שמעתי את שני הצדדים, וגם איני יודע את כל הפרטים. על כן אתייחס לנושא באופן עקרוני בלבד. באופן עקרוני אם אדם מוכר במקום מסויים אין לאחר להכנס ולמכור באותו מקום אלא אם כן מדובר בשוק גדול שיש בו בכדי לפרנס את שניהם. לכן אם מדובר בישוב קטן שיש בו כמות קטנה יחסית של לקוחות פוטנציאלים יהיה אסור לשני להכנס לאותו מקום. כל זה אם השני מציע סחורה באותם תנאים, אולם אם השני מציע סחורה בתנאים השונים באופן משמעותי מהראשון, למשל מחיר זול יותר באופן משמעותי, או איכות טובה יותר באופן משמעותי וניכר - מותר לו להכנס. לגבי תביעה בבית הדין, העדיפות היא כמובן שיסתדרו ביניהם ולא ינקטו לשון איומים בודאי כאשר מדובר במכירת דברי מצווה. אם לא מצליחים להסתדר, הרי לענ"ד יש עילה לתבוע בבית הדין. כל טוב שלמה אישון השאלה נענתה ע"י
ירידים וערבי מכירה י"ט שבט תשע"ד
שאלה:
שלום הרב, אנחנו מנהלים "חנות" ביתית למוצרי יודאיקה ומתנות וכן אתר באינטרנט (כרגע זה תוספת להכנסה ולא עיסוק עיקרי) בדר"כ אנחנו מוכרים זול יותר מרב החנויות. האם מותר לנו להשתתף בירידים או בערבי מכירה בערים / ישובים שיש בהם חנות למוצרים דומים? והם יש הגבלות? תודה מראש
תשובה:
כאשר מדובר בעיר, היות שהחנויות שבה מיועדות לציבור רחב, מותר לפתוח חנות למכירת חפצי יודאיקה אף אם קיימת כבר חנות דומה. זאת מתוך הנחה שהיות שמדובר בקהל לקוחות פוטנציאלי גדול – יש מקום לתחרות ויש בכך רווח ללקוחות. עם זאת, ממידת חסידות ראוי שלא לפתוח את החנות המתחרה בסמוך לחנות הקיימת אלא במקום אחר בעיר. לעומת זאת, כאשר מדובר ביישוב קטן וסגור, שקהל הלקוחות בנוי על תושבי המקום בלבד – אין לפתוח חנות נוספת הדומה לחנות הקיימת. אולם, אם מדובר בשירות או במוצר שאינו קיים באותו יישוב – מותר. לכן, מותר יהיה להשתתף בירידים או בערבי מכירה מיוחדים גם ביישובים הקטנים, ובלבד שהמבחר המוצע באותם ירידים וערבי מכירה וכן המחירים של אותם מוצרים שונים באופן משמעותי מהקיים בחנות הקבועה שביישוב. (ע' שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנו סעיפים ה – ז) השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום רב, קיבלתי הצעה להיות שותף בעסק לממכר סגיריות. ברצוני לברר מה דעת ההלכה בנדון. האם יש כאן חשש של "לפני עיוור לא תיתן מכשול" או איסור אחר? אשמח לקבל את המקורות שעל פיהן התבססה התשובה
תשובה:
כאשר ניתן להשיג את הדבר גם במקום אחר - אין איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול. לכן, היות שהמדינה אינה אוסרת מכירת סיגריות, ובלא העסק שלך ניתן יהיה לרכוש אותן במקום אחר - אין במכירתן על ידך משום איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול. אמנם יש אומרים שגם במצב כזה יש איסור דרבנן של מסייע ידי עוברי עבירה, אלא שבנוגע לאיסור זה יש כמה צדדים להקל: א. יש אומרים שכאשר העבירה נעשית במזיד אין איסור. ב. יש אומרים שכאשר לא מושיטים "חפץ של איסור" אלא חפץ שעלול לגרום איסור אין איסור של מסייע. ג. יתכן שהשימוש בסיגריות יהיה בכמות קטנה ביותר שאין בה משום נזק משמעותי. והאריך בעניין זה בשו"ת ציץ אליעזר חלק כא סימן יד לסיכום: כל עוד המדינה מאפשרת מכירת סיגריות אין איסור הלכתי להיות מוכר סיגריות אף שיש איסור הלכתי לעשן. השאלה נענתה ע"י
Windows 7 + Office 2006 ב' אדר א' תשע"ד
שאלה:
שלום לרב, אני מעוניין לקנות Windows 7 וOffice 2006 פניתי למיקרוספט על מנת לקנות את המוצרים אבל הם לא מוכרים את המוצרים יותר. יש לי Windows 8 חוקי ואני לא רוצה אותו כי הוא לא נח ולכן אני רוצה לקנות את הקודם. אני מזמין השבוע Office 2013 מהחברה אבל זה לוקח זמן עד שיגיע על פי מה שדיברתי איתם. השאלות: א. האם לבנתיים אני יכול להשתמש בווינדווס 2006 שהם לא מוכרים יותר או 2013 לא חוקי עד שאקבל את מה שאני מזמין? ב. האם מותר לי להוריד את הWindows הישן יותר או שאני צריך לחפש חנות שבה מוכרים את הWindows 7? (והאם זה משנה אם מיקרוספט מקבל או לא רווחים ממכירה של המוצרים שהיא כבר לא מוכרת?) תודה רבה על העזרה.
תשובה:
שלום וברכה, א. אם כבר שילמת על ה office 2913 אך עדיין לא קבלת אותו אתה יכול בינתיים להשתמש ב 2013 לא חוקי. ב. אם אתה מעוניין דווקא בגרסה הישנה שמיקרוספט כבר אינה מוכרת והמחשב שברשותך אינו מתאים לשימוש בגרסה החדשה שמיקרוספט מוכרת - אתה רשאי להשתמש גם בעותק לא חוקי של הגרסה הישנה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, עסקה שנכרתה בין קבלן בניין לבעל שטח נדל"ן . הבעלים ידע שישנה הפקעה של העירייה של חלק מהשטח כך שאחוזי הבנייה מצומצמים ולא הביא זאת לידיעת הקונה . הקבלן היה לו ניסיון קודם של בנייה באותו איזור ולא נתקל בבעיה . המוכר טוען שהקבלן יכל לבדוק בעירייה את מצב החלקה . מה הדין במקרה זה . תודה
תשובה:
שלום רב, על פי ההלכה ראוי שהמוכר יגלה לקונה כל מידע רלוונטי שידוע לו ואשר הקונה איננו יודע עליו. בדיעבד אם לא גילה - תלוי הדין במספר גורמים. על כן לא ניתן לענות ספציפית על השאלה בלא שמיעת שני הצדדים ובלא קבלת נתונים מדוייקים, ואענה ברמה העקרונית בלבד: יש להבחין בין מצב בו הקבלן שאל את הבעלים אודות אחוזי הבניה בשטח והבעלים נתנו אינפורמציה מוטעית לבין מצב בו הקבלן לא שאל כלל. במקרה הראשון זהו מקח טעות והקבלן רשאי לבטל את המקח. לעומ"ז במקרה השני, אם יכול היה הקבלן להעלות על דעתו שיש הפקעה של העיריה ובכל זאת נמנע מלברר - אין זה מקח טעות. בנוסף, יש לבדוק מה שוויה האמיתי של הקרקע לאחר ההפקעה וכמה הקבלן שילם בפועל. אם הסכום שהקבלן שילם הוא כפול משוויה האמיתי של הקרקע יש מקום ג"כ לביטול מקח. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
יוקר הדירות ב' אייר תשע"ד
שאלה:
מבירור הצעות מחיר לבניית בתים, עולה שמחירי השוק של הדירות מגיעים לכדי פי 2 מעלות הבנייה, ובאיזורים מסויימים אף יותר מכך. מסתבר שעל פי רוב מחירי השוק יעלו - כי מי שיכול להרוויח 100 לא ייסתפק ב90. האם יש מקום לפסוק גבול לפער או ליחס שיהיה מותר בין עלות בניית הדירה לבין מחיר מכירתה?
תשובה:
סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות סימן רלא סעיף כ שלום רב, באופן בסיסי על פי ההלכה אין התערבות בקביעת שער השוק. ההלכה מתערבת במצבים בהם נמכרים מוצרים במחיר גבוה ממחיר השוק - שם עלול להיות איסור אונאה, אך כלל אין התערבות במחיר השוק עצמו. עם זאת, בדברים מסויימים, הנחשבים חיי נפש, קובעת ההלכה שיש להתערב ולהגביל את מתח הרווחים על מנת למנוע התייקרויות מיותרות. הסמ"ע (רלא ס"ק לו) חילק זאת לשלוש קבוצות: א. עיקר אוכל נפש הדומה ליינות ושמנים וסלתות יכול להשתכר עד שתות (20%) ולא יותר. ב. בדברים שאין בהן אוכל נפש כלל כגון הקושט והלבונה יכול להשתכר כל מה שירצה אפילו כפלי כפלים מהקרן. ג.בדבר שיש בו ממכשירי אוכל נפש כגון כמון ותבלין והדומה להן מותר להרויחן עד הכפל ולא יותר. מכאן שביחס לדירות, יש מקום להגבלת מתח הרווחים כאשר מדובר בדיור מינימאלי המהווה "חיי נפש", אך מעבר לדיור המנימאלי אין מקום להתערבות ויש לאפשר לכוחות השוק לקבוע את המחיר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
פרסום מטעה ט"ז תמוז תשע"ד
שאלה:
שלום! במסגרת קורס אקדמי באתיקה בעסקים, אני מגישה עבודה בנושא הבא: לאחרונה התוודעתי יותר ויותר, באמצעות כתבות באמצעי התקשורת , לכך שהתחרות העזה על עגלת הקניות לחג מובילה את רשתות השיווק למבצעים ולהוזלות מחירים אגרסיביות, כפי שמתרחש מדי חג, המחירים מתאפיינים בירידה לקראת החג ובחזרה למחיר הרגיל מיד לאחר החג. מהכתבות עולה כי כשבועיים לפני החג, בזמן שסקרי המחירים נמצאים בשיאם, רשתות השיווק מורידות מחירים - אבל מיד לאחר מכן הן מעלות את מחירי המוצרים הפופולאריים לחג. מדובר לעיתים בהתייקרות של עשרות אחוזים. רשתות השיווק עושות שימוש בתוצאות סקר "הסל הזול ביותר" המתפרסמות באמצעי התקשורת, זאת על אף שהן מודעות לכך כי תוצאות הסקר מתבססות על המחירים הזולים שכבר לא רלוונטיים כלל. כלומר לכאורה הרשתות נוהגות בצורה פסולה פעמיים: פעם ראשונה כאשר הן מורידות מחירים לפני המועד בו הן יודעות שבכל שנה מתבצע הסקר והמחירים נדגמים ברשת ומפורסמים באמצעי התקשורת השונים, ולאחר מכן מעלות את המחיר ומכסות את עצמן מבחינה חוקית כאשר הן מציינות בפרסומי המחירים הזולים את ההערה "עד גמר המלאי". וחמור מכך, בפעם השנייה, כאשר הרשתות עושות שימוש בתוצאות הסקר בפרסומים שלהן, על אף שהן מודעות לכך שהסקר התבצע כאשר המחירים היו נמוכים הרבה יותר. שאלות המחקר: האם יש פסול בהתנהגות רשתות השיווק בכך שהן מוזילות את המחירים לפני פרסום סקרי "הסל הזול ביותר" בעיתונות ולאחר מכן מעלות את מחירי סל הקניות עוד לפני החג ו/או במהלכו? האם מדובר בהונאה? מצג שווא? גניבת דעת? רמאות? אודה לכם מאוד על עזרה בנושא. בתודה מראש, מיכל
תשובה:
מיכל שלום, הוזלת המחירים כשבועיים לפני החג מותרת על פי ההלכה. להלכה נפסק כי מותר למוכר לתת הטבות ו/ או להוזיל מחירים על מנת למשוך אליו לקוחות. אמנם יש שסייגו זאת וקבעו שההיתר להוזלת מחירים מותנה בכך שלא "ישבור" את השוק, אבל אני מבין שכאן לא מדובר בשבירת השוק ולכן הדבר מותר לכל הדעות. גם העלאת המחירים לאחר מכן מותרת, ועל הלקוח מוטל לבדוק את המחיר. אולם, שימוש מצד רשתות השיווק בפרסומיהן בתוצאות הסקר המעיד שהן כביכול הזולות ביותר, בשעה שהן יודעות שהמחירים שבסקר כבר אינם רלוונטים משום שהן העלו את המחיר - מהווה גניבת דעת של הלקוחות והוא אסור על פי ההלכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מותר לי למכור תוכנה אינטרנטית שאנו בונים לסוכנים שיהיה להם יכולת להשתמש בתוכנה כדי לשווק לחנויות בתמורת סכום חודשי מבעלי החנויות כך שאדם יכול לפתוח לעצמו עסק פרטי מהבית בעזרת התוכנה שלנו וכך שהוא נהפך לסוכנות לשיווק באינטרנט ויכול לעבוד מהבית המוצרים שלנו עולים בין 1000שח ל 4000שח תשלום חד פעמי וכל חודש אנחנו מציעים מוצר חדש בדרך כלל כל סוכן\קונה עד שלש תוכנות. אנחנו גם מאפשרים לקונים שלנו לקבל את הכסף שלהם חזרה לאחר חודש אם הם רואים שהמקצוע הזה לא מתאים להם. שיטת המכירה שלנו היא באמצאות וובינר ( כמו שיעור חי באינטרנט) שבבת אחת משתתפים 1000 איש בד"כ 180 איש (18%) קונים את המוצר שאנחנו מסבירים עליו. אנחנו מסבירים לאנשים בשיעור שצריך להשקיע מאמץ וזה לא פשוט לחיצה על כפתור ומקבלים מיליונים. הבעיה היא שרק כ 10% מהקונים שלנו מרוויחים כסף מהמוצר שהם קונים- התשובה שאמרו לי בעלי החברה שלי היא שאנחנו יודעים שהמוצר עובד וטוב אבל הבעיה היא שאנשים מתעצלים ולא משקיעים את הזמן והמאמץ הדרוש כדי להשיג לקוחות. ולכן זה לא הבעיה שלנו.
תשובה:
ה"מוצר" שאתם מוכרים לסוכנים אינו התוכנה עצמה (שהרי הסוכנים רוכשים אותה על מנת למכור אותה) אלא הזכות למכור את התוכנה. יש אפוא לדון האם "מוצר" זה נחשב כמוצר שיש בו פגם שעל המוכר לגלות אודותיו לקונה. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רכח סעיף ו) נפסק: "אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח. אף אם הוא עובד כוכבים, לא ימכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה." והוסיף שם הסמ"ע (ס"ק ז): "אע"פ שאין בו אונאת ממון מ"מ היה לו להודיעו, והוא דומה לגניבת דעת דאסור אע"פ שאין בו חסרון ממון". על פניו גם בנידון דידן ברור שהסוכנים שפונים אל החברה על מנת לרכוש את המוצר עושים זאת על דעת כך שקיים סיכוי סביר שיצליחו למכור ולהרוויח, וברור שאילו היו יודעים שרק 10% ירוויחו – לא היו נכנסים לעסק הזה. מכאן שיש חובה להודיע מראש ללקוחות שהם לוקחים סיכון של 90% בערך שלא יצליחו למכור, ואם לא הודיעו להם – הרי זו גניבת דעת. אין זה סביר לטעון שמדובר במוצר שאין בו כל פגם והעובדה שרק 10% מהסוכנים מרוויחים נובעת מעצלנות של 90% מהלקוחות. העובדה שרק 10% מרווחים מעידה שהמדובר במוצר שיש בו חסרון אובייקטיבי שעל המוכר לחשוף בפני הקונה. יש להדגיש שחסרון אין פירושו בהכרח שהתוכנה איננה תקינה. יכולים להיות חסרונות אחרים (למשל עלות גבוהה יחסית לתועלת) שגורמים לכך שמבחינה אובייקטיבית היכולת להרוויח על התוכנה נמוכה הרבה מעבר למקובל במסחר. חסרונות אלה, שקיים סיכוי סביר שאילו הסוכנים היו יודעים אודותיהם לא היו נכנסים לעסק, על החברה, כאמור, לחשוף בפני הסוכנים. אמנם יתכן והדבר תלוי במחלוקת הפוסקים שלדעת האגרות משה (יורה דעה א לא) "אין המוכר מחוייב לגלות כל זמן שהלוקח אינו שואל כשצריך לשאול", ואילו לדעת הדברי יוסף (יורה דעה סימן ט) "על המוכר להודיע ולא על הקונה לשאול", אלא שגם לדעת האגרות משה, אף שאין על המוכר חובה לגלות מראש כל זמן שהקונה איננו שואל, עליו לאפשר לקונה לשאול, ובאם אכן שאל – על המוכר להציג בפניו את הנתונים המלאים. יש אם כן לבדוק האם בנידון שלפנינו מתנהלים הדברים באופן זה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה! ישנו מושג בתחום המשכנתאות הקרוי "מסלול פיתוי". אדם שצריך סכום מסוים אך התנאים שהבנקים מציעים לו הם לא משהו על כן הוא כביכול מבקש יותר כסף ממה שהוא צריך. כתוצאה מכך הוא יכול להתמקח עם הבנק ולקבל תנאים יותר טובים ביחס לסכום שהוא באמת כן צריך שהרי עכשיו הבנק חושב שהוא הולך להרווויח עליו יותר. בפועל יום לאחר שהוא מקבל את הכסף ומשתמש בו הוא פורע מייד את הסכום העודף וכך הוא נשאר עם התנאים הטובים שהוא רצה ביחס לסכום שהוא באמת צריך. שאלותי הם: 1.האם יש בכך הונאה? 2.גם אם אין בכך הונאה האם עדיף להימנע מזה שהרי על אף שיש "היתר עיסקא" מכל מקום אפשר שיש לסמוך על זה רק כי אין ברירה אך במקרה כזה אתה לווה עוד כסף שאותו אתה באמת לא צריך ואם כן אולי כדאי להימנע מכך מצד איסור ריבית? אשמח לקבל תשובה מפורטת וברורה. תורה רבה ויישר כח
תשובה:
שלום רב, 1.איסור הונאה קיים כאשר אדם מוכר במחיר גבוה או נמוך ממחיר השוק. זה לא המצב במתואר בשאלתך ולכן אין כאן איסור הנאה. מאידך, לכאורה עלול להיות כאן איסור של גניבת דעת, אך אני מניח שכמו שאתה מודע למסלול זה, גם הבנקים מודעים לכך, וביכולתם להתנות שאם יפרע חלק מהסכום - ישתנו התנאים. ואם לא מתנים זאת - כנראה עושים זאת מתוך שיקולים שלהם. לכן לענ"ד אין כאן גניבת דעת -כמובן בתנאי שבכל ההצהרות שלך ובטפסים שמלאת - אמרת אמת. 2. איסור הריבית איננו גדל אם אתה לוקח סכום גדול יותר. מאידך, מסתבר שככל שאחוז הריבית קטן יותר כך קל יותר לסמוך על היתר העסקה. לכן נלע"ד שאין מניעה מצד איסור ריבית להשתמש ב"מסלול פיתוי" - כפי שהצגת אותו בשאלתך. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
צ'ק שלא הופקד כ"ה כסלו תשע"ה
שאלה:
שלום, לפני כשבעה חודשים קיבלתי שירות מספק מסויים. על השירות שילמתי בשני צ'קים: אחד על סך 10,000 ש"ח והשני על סך 350 ש"ח. השבוע, לאחר שבעה חודשים, פנה אלי נותן השירות ואמר שהצ'ק על סך 350 ש"ח אותר במקרה בתוך ספר בבית שלו, ומכיוון שכבר לא ניתן להפקידו הוא מבקש שאני אעביר צ'ק חדש. חשוב להבהיר שלא היה לי מושג שהצ'ק לא הופקד. מטבע הדברים ראיתי שהצ'ק הגדול הופקד אך לא שמתי לב לכך שהקטן לא. ברצוני לדעת האם ההלכה מחייבת אותי להעביר תשלום מחדש, או שיש כאן אחריות של מי שאיבד את הצ'ק ברשלנות. תודה.
תשובה:
שלום רב, כל עוד הספק לא פדה את השיק, ולא העביר אותו לאדם אחר - נחשב הדבר כאילו לא שלמת לא עדיין על השירות שקבלת. לכן עליך להעביר לו תשלום מחדש - בתנאי, כמובן, שאכן לא נעשה ולא יעשה כל שימוש בשיק הקודם שנתת. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
חוב באוטובוס כ"ט שבט תשע"ה
שאלה:
לפני זמן מה נסעתי באוטובוס ולאחר שהגעתי הביתה שמתי לב ששילמתי באשמתי על כרטיס מיותר. לאחר זמן נסעתי שוב ומכיוון שהיה לי רק שטר 200 הנהג אמר לי לשלם בפעם הבאה, סכום החוב שלי כמעט דומה (לרעתי) לסכום שהפסדתי. האם עלי לשלמו או שאני יכול כך להחזיר את כספי (לא נראה לי שאתבע מהם להחזיר לי)
תשובה:
אם המדובר באותו סכום - הרי התשלום המיותר ששילמת בתחילה מהווה החזר לחוב שלך על הנסיעה בלא לשלם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, אני בחור צעיר שנפל ברשותי תיק השקעות בחברת ברוקר אמריקאית. לפני שאני מתחיל להתעסק בתחום ההשקעות ברצוני לשאול כמה שאלות שנוגעות לפן התורני/הלכתי שבמסחר. הפעם אני אציג שאלה בתחום ההשקפתי. שאלתי היא האם ישנו בעיה מוסרית בעצם המכירה וקניה של מניות הנסחרות בבורסה? ביאור: לכאורה מניה זה בעלות על סכום מסוים בתוך חברה מסוימת. האדם שקונה את המניה קונה אותו לרוב בגלל שהוא מאמין שהשווי של החברה תעלה בעתיד וממילא גם ההחזקה שלו תהיה שווה הרבה יותר וכך יוכל למקור את המניה עם רווח. כמובן שהנקודה שבו הוא מחליט למכור את המניה זה במקום שבו הוא מאמין שהחברה מיצתה את עצמה ( או שהחברה לדעתו עומדת לקרוס) וממילא לא שווה לו רווחית להחזיק במניה יותר. בעצם יוצא, שכשהוא מוכר את החברה מבחינתו הוא מוכר נכס שלא יניב רווח ולפעמים להיפך - צפוי לרדת בזמן הקרוב.עכשיו אני חוזר למה ששאלתי בהתחלה וזה האם אין בעיה מוסרית שאדם מוכר נכס למישהוא אחר כאשר מבחינת המוכר הנכס לא הולך להניב רווחים ולפעמים להיפך ? שאלה זאתי די מטרידה אותי היות ואני מגיע מרקע אמריקאי שכידוע כמעט כל האמריאים מושקעים מאוד עמוק בבורסה.מיותר לציין שחלק לא מבוטל מהמסחר שם נעשה ע"י יהודים שומרי תורה ומצוות שמתפרנסים כבר לאורך שנים רבות מעיסוק זה. אשמח מאוד לקבל את חוות דעתכם בעניין כדי שאוכל לדעת האם דעת תורה נוחה מזה.
תשובה:
שלום רב, בעיה מוסרית וגם הלכתית יכולה להיות רק אם המוכר יודע על נתונים מסויימים בנוגע לחברה שהקונים אינם יכולים לדעת עליהם. במצב כזה מכירת המניה בלא ליידע את הלקוח על הבעיה עלולה להחשב כגניבת דעת או אונאה. אולם, אם כל הנתונים הידועים למוכר הינם נתונים שגם הלוקח יכול לדעת, אין בעיה מוסרית במכירה משום שאם הקונה רוצה - הוא יוכל לקבל את כל הנתונים הרלוונטיים. אם הקונה מחליט לרכוש את המניה בלא לברר, רק הוא האחראי לכך ואין כל אחריות מוסרית על המוכר. זאת ועוד, לעיתים המוכר והקונה יודעים אותם נתונים בדיוק, אלא שהמוכר מפרש את הנתונים בצורה מסויימת ומגיע למסקנה כי טוב לו יותר למכור, ואילו הקונה מפרש את אותם נתונים באופן אחר ורואה במכירה השקעה כדאית.. כמו"כ, לעיתים המכירה נעשית פשוט משום שהמוכר זקוק לכסף ועל כן הוא מוכר אף שהוא ידוע שמדובר בהשקעה טובה. בשני המקרים הללו כמובן שאין שום בעיה מוסרית במכירה. לסיכום: אין בעיה מוסרית במכירת מניות, ובלבד שהדבר לא יעשה מחמת נתונים הידועים למוכר בלבד ואשר הקונה אינו יכול לדעת על קיומם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
קביעת מחירים ו' תמוז תשע"ה
שאלה:
שלום וברכה, מעוניין לדעת מהם ההלכות הרלוונטיות לגבי קנית תוצרת (קמח ולחם מלא,דבש, פירות יבשים במשקל) בכמות גדולה מחנות בעיר אחת ומכירה בעיר אחרת בבית שלי בעיקר:איך מחשבים מחיר לצרכן ומשקלות תודה רבה שנזכה לשאת ולתת כפי רצון ה' ונזכה לברכה בכל משלח ידינו
תשובה:
שלום רב, לגבי קביעת המחירים נראה שהמוצרים שאתה מציין נחשבים כמוצרים המוגדרים "עיקר אוכל נפש" בהם מתח הרווחים אסור שיעלה על 20%. (סמ"ע סימן רלא ס"ק לו) כל זה לאחר חישוב ההוצאות והטורח. (שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות סימן רלא סעיף כ). לכן המחיר שאתה קובע יכול שיהיה יקר ב 20% מהמחיר בו אתה רוכש, ובנוסף אתה יכול לחשב במחיר את החזר ההוצאות שהיו לך ושכר ממוצע עבור העבודה שעבדת. כמובן שבחישוב שלך צריכה עלות זו להתחלק בין כל הרוכשים על פי צפי המכירות. כל זה בהנחה שמדובר במוצרים שאין עליהם פיקוח ממשלתי, כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
חובת גילוי לקונה ז' תמוז תשע"ה
שאלה:
שלום, אני עומד למכור דירה של אימי ז"ל. יש לי לקוח שמעונין בה. האם עלי לספר ללקוח, שממש לאחרונה השכנים מלמעלה ביקשו היתר מהעריה לבנות מרפסת מעל החצר שלנו. אנחנו התנגדנו מטעם שזה יחשיך את הדירה ועוד. ההתנגדות התקבלה בעריה. האם חובה לספר לו זאת? מצד אחד: הרי העריה קבלה את טענתנו, ודחתה את בקשת השכנים? ומצד שני - מן הסתם השכנים, שעדיין מאוד מאוד רוצים את ההרחבה, בוודאי ילחצו עליו שהוא כן יסכים? אני הייתי מאוד שמח שלא לגלות לו זאת, כי זה יביא אותו לדבר עם השכנים, והם ממש שונאים אותנו על שהתנגדנו. תודה רבה. מוטי
תשובה:
שלום רב, היות שהעיריה קבלה את ההתנגדות שלכם אין עליכם חובה לספר מיוזמתכם על כך שהשכנים רצו לבנות את המרפסת, שהרי, כאמור, נכון לעכשיו אין באפשרותם לעשות זאת. עם זאת, אם הלקוח ישאל אתכם על יחסי השכנות עליכם לספר לו על המתח שנוצר סביב הבקשה לבניית המרפסת. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
העלאת שכר דירה ח' תמוז תשע"ה
שאלה:
מה דעת ההלכה בנושא העלאת שכר הדירה לדייר המתגורר בה כעת או באופן כללי לדירה באיזור מסויים? והשאלה היא בנוגע לאחוזים בהם ניתן להעלות את שכר הדירה (לצורך העניין, בחוק שכירות הוגנת שנפל בכנסת הקודמת נקבע שהעלאת שכר הדירה לא תעלה על 2% לשלוש שנים - אם איני טועה). תודה רבה!
תשובה:
מכון כת"ר פרסם בעניין זה נייר עמדה. תוכל לצפות בו במדור ניירות עמדה שבאתר. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ספק תפילין ב"שחור" י' טבת תשע"ו
שאלה:
קראתי את ההלכה שכתבתם בנוגע לתפילין " בשחור". רציתי לשאול את כבוד הרב מאחר ואיני יודע לגבי הסופר ויצרן הבתים (אני קונה במפוצל) ולכאורה אין זה עסקי אך מאחר וחשוב לי שיהיה מהודר בכל הכיוונים האם בזה שאני לא מזדכה על תרומות ממס הכנסה בשיעור המעמ לדעת הרב יכול להןאיל? מה שהנדינה הפסידה אם בכלל מקבלת חזרה
תשובה:
שלום רב, הבעיה כאן אינה הפסד המס למדינה אלא שיש בכך מסייע לדבר עבירה אם הסופר אינו משלם מס וגם זה עשוי לפגום בהידור כי יש שרואים אותו כסופר שאינו ראוי לכתוב. עם זאת במקרה שאינו יודע כתבנו בספר שיכול גם לכתחילה לברך על התפילין גם אם התברר אחר כך שהסופר אינו משלם מס. (אם רוצה להחזיר את המס ע"י שלא מזדכה על תרומות זה יכול לעזור בשביל עצם ההפסד שנגרם במקרה זה) בברכה השאלה נענתה ע"י הרב יואל דומב
שאלה:
שלום, לפני כשנתיים רכשתי בטלפון, בחיוב אשראי מוצר מסחרי. המוצר הגיע אלי בדואר, אך בכמות כפולה- שתי יחידות, ובחיוב כפול. בפנייתי לחברה המסחרית החברה זיכתה אותי בגין התשלום הכפול (כלומר, החזירה לי באשראי את הסכום על היחידה השניה, שלא הזמנתי, והשאירה את החיוב על היחידה הראשונה). כאשר שאלתי מה לעשות ביחידה השניה שנשארה אצלי, הם ענו שאשמור את זה אצלי, ובהזדמנות, הם יקחו זאת ממני. מאז, במשך שנתיים, החברה לא יצרה איתי קשר בנושא. מדובר בחברה שלרוב מוכרת לעסקים קטנים, ולא ללקוחות יחידים. בנוסף, החברה נמצאת בפתח תקוה, ואני בירושלים. ולבסוף, מדובר על מוצר בשווי של כ-300 ש"ח. כעת אני מעוניינת להשתמש במוצר. מה עלי לעשות? האם אני צריכה לפנות לחברה וליידע אותה, או שניתן להגדיר את אי הפניה של החברה אלי עד כה כייאוש בעלים? בתודה מראש על תשובתכם.
תשובה:
שלום רב, אין זה ודאי שאי הפנייה אליך נחשב ליאוש משום שיתכן ושכחו ומה עוד שמלכתחילה אמרו שיקחו זאת בהזדמנות. לכן יש לפנות אליהם ולידע אותם. את גם רשאית לומר להם שאינך מעוניינת עוד לשמור על המוצר ואם לא יבואו לקחתו תוך פרק זמן סביר תראי זאת כהפקר מצידם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום בימים האחרונים מופצת הודעה בנוסח הבא: "זוג ביטל חתונה ובעל האולם דורש את הכסף בהתאם.תעבירו בקבוצות אולי נמצא זוג שמתאים לו התאריך: 17/2/16באולמי ״האחוזה״ במודיעיןסגרו ל600 איש ( 240 שקל למנה) מי שמעוניין שיצור קשר 050-8907081תעבירו דחוף בבקשה בקבוצות אולי ימצא זוג שיתאים לו בעוד חודש בדיוק!" הודעות על זוגות אומללים שכאלו שבנסיבות אלו ואחרות נאלצו לבטל אירוע (לאו דוקא אולם, זה יכול להיות גם אירוח לשבת שבע ברכות וכד') הן לא אירוע יוצא דופן. מה דעת ההלכה \ רוח ההלכה לגבי סכומים ראויים לדמי ביטול (כמובן יש להבחין בין ביטול העלול לגרום מניעת רווח לבין ביטול הגורם להפסד ישיר ובין ביטול ימים בודדים לפני לביטול חודש לפני כמו במקרה הנ"ל) תודה רבה
תשובה:
שלום רב, התשובה לשאלה זו תלויה במספר גורמים ועשויה להשתנות ממקרה למקרה. אם היה הסכם בין הזוג ובין האולם כי בכל מקרה של ביטול עליהם לספוג את הנזק יש לבחון את ההסכם האם הוא מחייב על פי ההלכה (עשויה להיות כאן בעיה הלכתית הנקראת בשם "אסמכתא", דהיינו התחייבות עתידית מותנית שהצד המתחייב לא התכווון אליה. ניתן לפתור בעיה זו באמצעות ניסוח מתאים אך בדרך כלל החוזים בהם משתמשים בעלי האולמות אינם בנויים על פי ההלכה). בהנחה שלא היה הסכם, או שהיה הסכם אך הוא לא מחייב על פי ההלכה יש להבחין בין שני מצבים שונים: האחד, זוג הזמין אולם ולאחר מכן החליט לדחות את התאריך במספר שבועות או להתחתן במקום אחר השני, זוג ביטל ארוסין והחתונה התבטלה מכל וכל במקרה הראשון בו החתונה לא התבטלה אלא נדחתה או הועתקה יש להבחין בין מקרה בו הביטול נעשה במועד בו בעל האולם לא היה יכול למלא ערב זה ובין מקרה בו הביטול נעשה פרק זמן ארוך לפני החתונה בו ניתן למצוא זוגות אחרים להשכרת האולם. כאשר הביטול נעשה מספיק זמן מראש אין מקום לחייב את הזוג בתשלום על אולם שלא שכרו, לא בדיני אדם ולא בדיני שמים. לעומת זאת כאשר הביטול נעשה פרק זמן קצר מדי לפני החתונה במועד בו בעל האולם לא יכול למלא ערב זה ונגרם לו הפסד משמעותי אלא שהפסד מסוג זה מוגדר כנזק ב"גרמא" (תוספות בבא קמא כ ע"א ד"ה זה, רמ"א שסג ו). על נזק מסוג שכזה פטור מדיני אדם אך חייב בדיני שמים (בבא קמא נה ע"ב). משמעות הדבר שבית דין של מעלה השופט גם על היבטים מוסריים, שמסיבות משפטיות כאלו ואחרות לא ניתן לחייב עליהם בבית דין של מטה, מחייב בו. התורה אינה אדישה למעשה זה ואוסרת אותו "גרמא בנזיקין אסור" (בבא בתרא כב ע"ב). מעשה זה פסול מוסרית ולכן אדם המזיק את חבירו בגרמא במתכוון נקרא רשע (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד סימן קמח). אי לכך, מן הראוי שבני הזוג יקחו אחריות על מעשיהם וישלמו, אם יש בלבם מידה של יראת שמים. אמנם במקרה השני, בו הזוג ביטול את האירוסין והחתונה התבטלה מכל וכל יש להניח כי הדבר נעשה באופן מפתיע ביותר לשני הצדדים, ואין ספק כי היה גורם שהתגלה לצדדים שלו היו יודעים אותו לא היו מתארסים כלל. את אותו גורם מסתבר להגדיר כאונס גמור ולכן פטור הזוג מלשלם כל תשלום שהוא על האולם (שו"ע חו"מ שלג ב), ומסתבר שעל בעל האולם להשיב להם גם את דמי המקדמה אותם שילמו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
שלום וברכה, אשתי מורה באולפנא ועל כן זכאית לרכוש תוכנות אופיס בהנחה ממשרד החינוך דרך פורום "חותם". אך בבואי לרכוש את התוכנות דרך האתר ראיתי שעל מנת לרכוש אותו צריך לחתום על הצהרה דרקונית שאינה מציאותית כלל וכלל. בהצהרה נכתב: "משרד החינוך מזמין בעבורך את זכות השימוש בתוכנה בביתך למטרות הקשורות בעבודה, במסגרת ובכפוף להסדר Microsoft School Subscription Enrollment. אינך מורשה להשתמש בתוכנה בביתך למטרות אישיות." ובהמשך נכתב שוב שאני מצהיר: "ברור לי שאיני מורשה להשתמש בתוכנה למטרות אישיות." https://www.scool.co.il/ness/index.aspx?id=2423 לאשתי אין מחשב מהעבודה, אלא מחשב אישי ביתי. האם זה אומר שאם היא רוצה לרכוש את התוכנה ולהשתמש בה, עליה לרכוש מחשב נוסף לבית המיועד לעבודה בלבד?? לא יתכן שיהיה למישהו תוכנת וורד במחשב והוא ישתמש בו "אך ורק למטרות עבודה", ולא יורשה להשתמש בו למטרות אישיות. זהו סעיף דרקוני, שאינו הגיוני, מה עוד שהתוכנות נמכרות בהנחה זו גם לגמלאי משרד החינוך שכבר לא עובדים בהוראה, וגם הם נדרשים לחתום על הצהרה זו. האם מותר לחתום על הצהרה זו ולקנות את התוכנות ולהשתמש בהם גם לשימוש אישי, שמא השורות הללו נכתבו רק למען ה"סדר הטוב" בין משרד החינוך למייקרוסופט? אחרת לא ברור אם מישהו שם התכוון אליהן ברצינות, כאמור זה לא הגיוני... (האם עולה על דעת מישהו שכאשר מישהו שמקבל אימייל עם קובץ וורד אישי - יהיה אסור לו לפתוח אותו במחשב עם התוכנה שקנה ממשרד החינוך??) שאלה נוספת באותו העניין: בהצהרה נכתב: "הנך מורשה להשתמש בתוכנה ובמדיה הנלווית בכפוף לתנאים ולהגבלות של הסכם הרישוי, וזאת במהלך תקופת הרישוי המתחילה ביום 1/4/2010 ומסתיימת ביום 31/3/2016. מיד עם תום תקופת הרישוי או מוקדם יותר, אם תסתיים העסקתך במשרד החינוך, תידרש להסיר את התוכנה מהמחשב הביתי שלך. " התקשרתי ל"חותם" ובע"פ הם אומרים שהכוונה היא שעד ה31.3.16 אפשר לקנות את התוכנה אך אין צורך להסירה אחכ מהמחשב. זה כמובן לא מה שאתה מצהיר עליו... האם בכל זאת מותר לאשר הצהרה זו? תודה רבה, עמית
תשובה:
שלום רב, אני מסכים שזהו תנאי בלתי סביר וברור שגם אלו שכתבו אותו לא התכוונו שאדם ירכוש מחשב נוסף שיהיה מיועד לעבודה בלבד. לכן צריך לפרש את התנאי שכוונתו שלא להשתמש בתכנה למטרות אישיות בלבד. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה. קיבלתי הצעה מאוד טובה לעבודה במכירות טלפוניות של אופציות בינאריות ופורקס. האם זהו תחום שמותר לעבוד בו מבחינה הלכתית? אני רק מצרף לקוחןת ולא מנהל תיקים. אציין שהעבודה פונה לחול בלבד ולא ליהודים. תודה רבה ויישר כח.
תשובה:
שלום רב, כבר כתבנו על הבעייתיות שבשיטה זו ולכן טוב יותר למצוא עבודה אחרת, אלא אם כן תוכל ליידע את הלקוחות שאליהם אתה פונה בצורה ברורה ומדוייקת (ולא רק כדי לצאת ידי חובה) על הסיכונים הגדולים שהם לוקחים על עצמם בהצטרפותם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב. שאלתי היא האם מותר לילד שלומד בישיבה תכונית , שמשלם על הרבה זכויות ולא לוקח אותם ( כגון- משלם על טיולים ולא הולך , משלם על לינה בפנימיה וישן בבית) לקחת שרותים שהוא לא משלם עליהם בתמורה ( לדוגמא- לאכול ארוחות מסוימות שהוא לא משלם עליהם)?
תשובה:
שלום רב, כאשר תלמיד ישיבה משלם על פנימיה וטיולים - הישיבה מעמידה לרשותו חדר בפנימיה וכן משלמת עבורו על הטיול. העובדה שהוא לא מנצל זאת - אינה מעלה ואינה מורידה משום שהישיבה בכל מקרה כבר הוציאה את הכסף עבורו. ואפילו אם תאמר שהעובדה שהוא לא מתגורר בפנימיה ולא השתתף בטיול חסכה לישיבה כסף - היא אינה מחוייבת להחזיר את הכסף לתלמיד, משום שהזכות כבר נרכשה, העיסקה נגמרה, ואין אפשרות לבטל אותה - אלא אם כן הישיבה תסכים לכך. היות, שכאמור, הישיבה אינה מחוייבת להחזיר לו כסף, ממילא אין הוא רשאי לאכול ארוחת צהרים בלא לקבל רשות לכך מהישיבה ואם יעשה כך כמוהו כגוזל מכספה של הישיבה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שליחות י"ח סיון תשע"ו
שאלה:
ראובן הביא לשמעון 300 ש"ח בכדי שיקנה לו 10 ספרים בסכום זה -כל ספר שלושים ש"ח אולם שמעון הצליח להשיג את הספרים במחיר זול יותר למי שייך העודף ובעצם האם שמעון יכול להשאיר העודף אצלו?
תשובה:
שלום רב, אם מדובר באופן בו שמעון מצא חנות זולה יותר המוכרת לכולם במחיר זול - העודף שייך לראובן המשלח. אם המחיר הזול הושג כתוצאה מהשתדלות מיוחדת של שמעון שהצליח להוריד את המחיר - יחלקו ראובן ושמעון בעודף. להרחבה ומקורות כדאי לעיין בספר כתר כרך ו סימן כא שם עסקנו בנושא זה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ב"ה שלום. לכבוד הרבנים מורה בבית ספר מסר צ'ק במועד לוועד המורים, אולם הצ'ק נשכח ולא הופקד. כעת לאחר שנתיים פונים לאותו מורה שהוא צריך להביא צ'ק חילופי. המורה מרגיש שכעת יש עליו נטל כפול. החוב של השנה והחוב מלפני שנתיים. האם המורה חייב להביא צ'ק חילופי או שהוא פטור כיוון שהוא עשה את המוטל עליו ואחרים התרשלו.? תודה
תשובה:
שלום רב, אם המורה היה חייב כסף, הרי כל עוד שהשיק לא נפדה - נחשב המורה כמי שלא שילם את חובו ולכן חייב לשלם. ראוי להקל עליו מבחינת פריסת התשלום וכד' אם קשה לו לשלם בבת אחת, אבל החוב לא נפקע והוא חייב לשלם - בתנאי, כמובן, שיחזירו לו את הצ'יק הישן. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד. שלום כבוד הרבנים. יש בעיר שלי סופרמרקט (חלק מרשת גדולה), אליו אני הולך כמעט כל יום חמישי בשביל לקנות בשר או עוף. לא פעם ולא פעמיים, כאשר ניגשתי אל מדפי העופות המקוררים (לא הקפואים, ולא אלה שבקצביה), מצאתי חלקי עוף באריזה ובמקום בו כתוב "תאריך אחרון למכירה", היה מצוין התאריך של אתמול ואפילו שלשום! ביום חמישי האחרון הגעתי לשם וראיתי כמה אריזות שהתאריך האחרון למכירה שלהן היה לפני שלושה ימים! בחלק מהפעמים שמתי לב שיוצא ריח רע מהאריזות, ואולי גם צבע קצת שונה מהרגיל בבשר עצמו. שאלתי היא- האם מותר לי לדווח על החנות הזו למשרד הבריאות, בתקווה שיערכו שם ביקורת פתע ואולי אף יתנו קנס, בכדי שדברים כאלה לא יקרו. הרי לא מעט אנשים, בגלל חוסר תשומת לב או ראיה לא טובה, פשוט יקנו את העופות האלה בלי לדעת... תודה מראש וישר כח.
תשובה:
שלום רב, ברור שאסור לך להתעלם ממה שאתה רואה, בכך שאתה פועל בכדי למנוע את המשך המצב אתה מקיים מצוות השבת אבידה. עם זאת, דיווח לשלטונות אינו השלב הראשון. יש ראשית ליידע את הנהלת הסופרמרקט ולדרוש מהם להקפיד שלא למכור בשר שפג תוקפו. אם, למרות הדרישה, הנהלת הסופר לא עשתה דבר - מותר, ואף חובה לדווח לשלטונות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
במכולת הישובית נהגתי לקנות בהקפה. הרשום נעשה בקופה ממוחשבת. בבדיקת החשבון התברר לי למעלה מכל ספק לגבי מקרה מסוים שלא יתכן שאני קניתי. לפי התאריך ולפי המוצרים הסוג והכמות.בעל המכולת דחה אותי מה שרשום רשום האם צדק עם בעל המכולת ועלי לשלם עבור החיוב הזה.
תשובה:
שלום רב, נראה שמצב זה הוא שהמוכר טוען ברי – לא מתוך ידיעה אישית אלא מחמת הנאמנות שיש ל"חנווני על פנקסו", אך כל הנאמנות אמורה רק במצב של "שמא ושמא", שאם אין ידוע אם החוב נפרע, נאמן החנווני ע"פ הרשום בפנקס, שהחוב לא נפרע. אבל בנידון זה המצב קצת הפוך. המוכר אינו יודע אלא רק קורא את הרשום בקופה, כלומר טענתו אינה טענת ברי אלא טענת שמא, ולעומת זאת הקונה טוען "התברר לי למעלה מכל ספק לפי התאריך ולפי המוצרים" שהוא לא ביצע את הקניה, אלא כנראה ארעה טעות והקופאי רשם על חשבונו במקום על חשבון הקונה האמיתי, ודבר זה עלול לקרות בקלות במצב הממוחשב. אבל כיון דבדיני ממונות עסקינן ואי אפשר לשמוע רק צד אחד, מן הראוי ללכת לבורר מוסכם שישמע את טענותיכם ויברר האם אמנם אתה צודק הקונה בטענתך שברור לך שלא קנית את המוצרים. ואם אכן כך, הרי אתה פטור מתשלום. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
שאלה:
השנה בעלי קנה רכב מחבר. הוא קנה מהחבר בטענה שהוא סומך עליו יותר מאדם זר. הרכב עבר טסט זמן קצר לפני שהרכב נמכר לנו ואני התעקשתי גם לעשות בדיקת שילדה למרות שבעלי לא כ"כ רצה כי לא היה לו נעים מהחבר. הבדיקה הראתה שיש פגיעה בשילדה מאחור אבל זה לא פגיעה רצינית אלא רק מורידה את הערך של הרכב. לבסוף החלטנו לקנות למרות חששות רבים מצידי, והחלטנו לשלם בשתי תשלומים. לאחר כמה זמן בנסיעה השניה שבעלי נהג (אני לא נוהגת) הרכב איבד שליטה והתנגש בקיר ובנס הוא יצא רק עם שריטה ביד. הרכב כמובן הלך לפירוק. אנחנו שילמנו את התשלום הראשון. האם למרות מה שקרה עלינו לשלם את התשלום הנוסף בסך 7000 ש"ח למרות שבשורה התחתונה לא הספקנו בכלל להנות מהרכב? האם אין אחריות של המוכר למרות מבחינתו הכל היה תקין? חשוב לי להדגיש שהתאונה קרתה בפורים והייתי בסערת רגשות כי גם הייתי אחרי לידה.
תשובה:
שלום רב, אני מבין שהתאונה לא נגרמה בגלל פגם שהיה ברכב, ואם כן אין כל משמעות לכך שלא הספקתם ליהנות מהרכב ועליכם לשלם את מלא המחיר למוכר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לא שלמתי על כל המוצרים כ"ג חשון תשע"ז
שאלה:
שלום,קניתי בחנות 5 דבקים כשהגעתי הבייתה שמתי לב ששילמתי רק על דבק 1 מה עליי לעשות ?
תשובה:
שלום רב, אתה חייב לשלם על כל הדבקים. עליך לחזור לחנות ולשלם את היתרה, אא"כ תשוחח עם בעל החנות וימחל לך. כל טוב השאלה נענתה ע"י
שאלה:
האם ישנה בעייה הלכתית במסחר אלקטרוני בשיטת הדרופשיפינג?! השיטה היא למכור מוצר בלי שרכשתי את המוצר מראש, רק לאחר שהוזמן מוצר ממני אני פונה לאתר אמזון לדוגמא וקונה משם את 'המוצר שנרכש ממני' וכותב את הכתובת של הלקוח שלי והם דואגים לשילוח של המוצר, (אני מוודא שלא אתקע בלי הסחורה שנרכשה ממני באמצעות תוכנה שבודקת שאכן המוצר קיים באתר).
תשובה:
שלום רב, איני מכיר את פרטי השיטה הזו. אבל העובדה שאתה מזמין את המוצר רק לאחר שקבלת הזמנה מלקוח אינה מהווה בעיה, וישנם ספקים רבים העובדים כך. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום קניתי פיאה ומשום מה לא מרוצה ממנה. האם יש לי זכול למחירה המלא של הפיאה שקניתי בסביבות 10,000 ש"ח. בתודה מראש קונת הפיאה
תשובה:
שלום רב, אם דנים לפי עיקר דין תורה, הרי לאחר הקניה אין זכות לחזור כל עוד אין טענה על הטעיה וכד' שאז יש לדון מדין מקח טעות. אבל בלאו הכי – המקח קיים. אפשר למכור את הפאה בכל מחיר שהקונה ממנה תסכים לשלם, ואין בזה משום הונאה כיון שלא נקבע בזה מחיר שוק. אם לפי חוק החזרת מוצרים תוך 14 יום לפי התנאים של החוק, הרי ברור שיש זכות לקבל את מלא התמורה בהפחתת דמי ביטול שהם 100 ₪ או 5% ממחיר הפאה, לפי הנמוך שבהם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
שאלה:
שלום הרב אני מוכר מוצרים על אמזון בארצות הברית, הרבה פעמים קונים מה שהוא על המחשב במקום אחד בזול, ומוכרים בהרבה יותר על אמזון, ויש לפעמים שלוקחים שני דברים ביחד ועושים ממנה חבילה אחד, ומוכרים ביוקר זהו הדרם שאנשים קונים על האתר הזה, ולרוב פעמים הם יודעין שזה לא הכי זול, אבל אנשים מאד אוהבים לקנות שמה, מחמת כמה סיבות שסומכים על האתר הזה ועוד, - השאלה הוא לגבי דין אונאה, דהרבה פעמים מוכרים מוצר ליקר מאד, כיון דלא נמצא בכלל כרגע בשוק השאלה הוא גם כשעושים חבילה משתי דברים, דלכאורה הקונה מתאנה בזה שאם רוצה יכול לחפש השני דברים בנפרד ויקנה אותם בזול השאלה הוא אי צריך לחשוש דיהודי קונה, אי הווא כל דפריש או קבוע השאלה גם אי חייב לבדוק השם של הקונה ולפי זה להחליט אי נראה שהוא יהודי אני ישמח מאד אם אשפר להשיב על מה שאפשר תודה רבה
תשובה:
שלום רב, כדי לתת תשובה מדוייקת יש לבדוק כל מקרה לגופו. על כן במסגרת זו נתייחס רק לעיקרון: א. איסור אונאה קיים רק בדבר שיש לו מחיר שוק. ב. נחלקו הדעות לגבי האופן בו מחושב מחיר השוק במקום בו קיים טווח מחירים. ומכל מקום ברור שמכירה במחיר שהוא גבוה באופן משמעותי מהמחיר הגבוה ביותר שבתוך טווח המחירים - יחשב הונאה. ג. דין אונאה לוקח בחשבון גם את הסביבה בה נמכר המוצר, את נוחות הקניה, את השירות וכדו'. ד. אין זה נכון למכור באתר באופן שיש בו אונאה ועלול להיות בזה גם חילול השם. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לא תחמוד ו' שבט תשע"ז
שאלה:
שלום עליכם. ראיתי בשם אחד הפוסקים שמותר לשאול אפילו פעמיים אם הבעלים מוכן למכור. האם זו דעה מקובלת, או שיש חולקים. גם ראיתי, את שלמדתוני, כי לחץ ע"י העלת מחיר - גם הוא לחץ. האם מותר להציע מחיר גבוה בשאלה הראשונה או השניה כגון: אתה מוכן למכור במחיר גבוה? וכד'.? לכאורה יש לחלק בין דבר שלא עומד למכירה בדכ, ובין מכונית, שודאי תמכר באיזה זמן, ואפילו דירה? תודה רבה בברכת התורה מאיר לובין
תשובה:
שלום רב, איסור לא תחמוד שייך כאשר מדובר בדבר שאינו עומד למכירה כלל, כגון אם שואלים אדם לגבי דירתו שיושב בה שקט ושאנן, כפי שאנשים רבים גרים בדירתם רבות בשנים בלי רצון לעזוב. אבל אם שואלים אותו לגבי רכב, שכידוע דרך בעלי רכבים להחליפם מידי כמה שנים, לכן בזה אם שאל בראשונה ונענה בשלילה, אין הכרח שהכוונה היא שאין כלל רצונו במכירה, אלא יתכן שבמחיר המוצע אין רצונו, ולכן מותר לו להציע מחיר גבוה בשניה כיון שיתכן שבזה יתרצו הבעלים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
תורנות בהסעת ילדים ו' שבט תשע"ז
שאלה:
שלום רב. אנחנו כמה משפחות שנזקקות להסיע את ילדיהם למקום הלימודים. לחלק מהמשפחות יש יותר מילד אחד, האם התשלום להסעה מתחלק לפי מספר המשפחות או לפי מספר הילדים, האם הדין שונה כאשר ההסעה מתבצעת בפועל ע"י ההורים ולא ע"י חברת הסעה חיצונית? תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, נראה שסבב הסעות הורים הוא תחליף להסעה מאורגנת (ולא למונית), והיות שאילו היתה הסעה מאורגנת היו משלמים עבור כל ילד , הרי גם עתה יש לקבוע את החלוקה לפי מספר הילדים כי לכל ילד יש מושב נפרד ברכב. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב רועי הכהן זק
שימוש בהנחה של חבר כ"ד שבט תשע"ז
שאלה:
האם מותר לי להשתמש בהטבות/הנחות שיש לחבר שלי כדי לקנות מוצרים?
תשובה:
שלום רב, אם אינך נדרש להצהיר ו/ או לחתום שאתה הוא החבר הזכאי להנחה מותר לך להשתמש שהרי זה כאילו הוא קונה ונותן לך ואתה נחשב כשליחו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
יורד לאומנות חברו א' אדר תשע"ז
שאלה:
אם אני משווק של חברה ויש עוד משווק נוסף שמוכר במחיר גבוה יותר את המוצר ואני יכול לתת הנחה של 15% על אותו מוצר האם אני רשאי להציע זאת ללקוחות של המשווק ,כגון שהם חברים שלי וכדומה או שזה כאילו אני גוזל את פרנסתו ?
תשובה:
שלום רב, נושא השגת גבול הוא רחב ותלוי בפרטים רבים כמו למשל, היכן מתבצע השיווק, האם למשווק הראשון יש זכויות יתירות על המקום. האם מדובר בהנחה סבירה היוצרת תחרות הוגנת או מחיר הפסד שנועד "לחסל" את המשווק הראשון, האם יש ללקוחות הסכם קצוב לזמן עם המשווק ועוד. באופן עקרוני אם אין לראשון זכויות עודפות על המקום (כגון שהוא בן הישוב ואתה מגיע מחוץ לישוב), אם מדובר בהנחה סבירה, ואם לא מדובר במצב בו יש ללקוחות הסכם לזמן קצוב עם המשווק, ואתה פונה אליהם בתוך תקופת ההסכם - מותר לך להציע את המוצר בהנחה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מכירה פומבית כ"ד סיון תשע"ז
שאלה:
האם ישנה בעיה לקנות חפץ במכירה פומבית? לכאורה יש בזה משום אונאה. והאם יש הבדל אם זו מכירה שנעשית על ידי בעל החפץ או הוצאה לפועל וכדו'?
תשובה:
אין בעיה של אונאה בקניה במכירה פומבית משום שמראש ידוע שהמחיר בו נמכר המוצר אינו מחיר השוק, ובעצם הההשתתפות במכירה הפומבית יש הסכמה לשלם יותר או פחות ממחיר השוק - בהתאם לתוצאות המכירה. בנוסף, במקרים רבים מדובר במכירה של חפצים מיוחדים ונדירים שאין להם כלל מחיר שוק, וממילא אין בהם איסור אונאה. כל זה כאשר המכירה נעשית על ידי בעל החפץ. כאשר מדובר במכירה הנעשית על ידי הוצאה לפועל שם המצב שונה שהרי המכירה נעשית בלא הסכמתו של בעל החפץ, ובאמת שם מסתבר שיהיה איסור אונאה אם מדובר ברכישה במחיר הנמוך ממחיר השוק - בהתאם לכללי דיני אונאה, אך, כאמור, כל זה בהנחה שמדובר במוצר שיש לו מחיר שוק. (צריך לקחת בחשבון שאם מדובר במוצרים משומשים, כפי שנמכרים בד"כ בהוצאה לפועל, הרי שלרובם אין מחיר שוק וממילא לא יהיה גם איסור אונאה). בנושא זה של קניה מהוצאה לפועל עיינו גם בתשובה המפורסמת באתר בעניין קניה מכונס נכסים שם עסקנו בשאלה האם יש חשש איסור גזל בקניה זו. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
פג תוקף כ"ד סיון תשע"ז
שאלה:
מה הדין אם סופרמרקט מוכר לי מוצר שפג תוקפו כבר חצי שנה ועדיין מוצא למכירה מה שגם אחרי ספירת מלאי ? ו
תשובה:
מוצר שפג תוקפו הוא מוצר פגום והרי זה מקח טעות ואתה רשאי להחזירו ולבקש את כספך בחזרה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הצעת מחיר גבוהה כ"ו סיון תשע"ז
שאלה:
שלום. האם אני כסוחר וכמוכר של סחורה יכול להציע הצעת מחיר גבוהה מהרגיל, כיוון שאני יודע שהקונה יבוא למו"מ מתוך רצון לנסות להוריד את המחיר ולהציע הצעה נמוכה מהרגיל?
תשובה:
בהנחה שזוהי דרך מקובלת במסחר - הדבר מותר. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מסחר בשיטת דרופשיפינג כ"ה סיון תשע"ז
שאלה:
שלום, נשאלה כאן כבר שאלה על מסחר בשיטת הדרופשיפינג, אך אני רוצה לדייק יותר בהצגת העיקרון שעליו השיטה מבוססת: בשיטה זו המוכר מציג למכירה באחד מאתרי המסחר (להלן: אתר א)(בד"כ אחד מהאתרים היותר מוכרים) מוצר שהוא ראה באתר מסחר אחר (להלן: אתר ב), בתג מחיר גבוה יותר מזה שבאתר המקורי, אתר ב. שני האתרים פתוחים לציבור הרחב וזמינים באינטרנט לכולם. כאשר מתבצעת הזמנה באתר א, המוכר ניגש לאתר ב וקונה את המוצר. אלא שבתור הכתובת למשלוח המוצר הוא לא מזין את פרטיו שלו עצמו אלא את פרטי הקונה באתר א, כך שהמוצר נשלח ישירות אליו. הרעיון הוא להרוויח מפער המחירים. האם אפשר לדבר כאן על הונאה? לכאורה לא ברור שיש כאן טווח מחירים ידוע ומוגדר, ובכלל לא ברור מהי הזירה שלפיה מגדירים טווח מחירים כזה (המסחר הוא כלל עולמי בעצם, ומטבע הדברים עשויים להיות הפרשים גדולים בין מוכרים שונים במרחב כזה). בכל מקרה הנתונים זמינים גם לפני הקונה במידה והוא רוצה לחקור יותר על המוצר שהוא עומד לקנות, ולאו דווקא במאמץ רב. אם נאמר שכן יש כאן הונאה, האם נוכל להגדיר לה שיעור? הרי לא יתכן שכל מכירה בפער כל שהוא תיחשב הונאה (שאז אין אפשרות לחלק גדול מן המסחר הנהוג), ולפי איזה קריטריון נגדיר את טווח המחירים במצב של מסחר כלל עולמי כזה? תודה.
תשובה:
אין זה שונה מכל סרסור. המוכר כאן דורש תשלום למעשה עבור החיפוש אותו הוא עושה ברשת. אכן גם הקונה יכול היה למצוא את האתר הזול, אלא שהוא לא רצה להשקיע זמן והמוכר עשה את העבודה הזאת בשבילו. יתכן גם שהאתר הזול הוא באנגלית והמוכר מציג את המוצר בעברית ודורש על כך תשלום. בקיצור, יש כאן עבודה מסויימת אותה עושה המוכר עבור הלוקח ועל כך הוא רשאי לדרוש תשלום, ולכן הדבר מותר. השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שאלה:
שלום וברכה. האם מותר להתלונן למוקד פניות הציבור בגלל שירות גרוע אף על פי שיש כאן משום איום של עו"ד בתביעה לבית משפט הדן בערכאות?
תשובה:
אני מניח שתלונות מסוג זה, בהנחה שהן צודקות, יביאו לשיפור השירות בעתיד ולכן מותר להתלונן ומותר גם לאיים בתביעה. אם תרצו לממש את האיום ולתבוע בפועל הרי יש ראשית לנסות תביעה בדין תורה - ורק אם הצד השני יסרב ניתן יהיה לתבוע בבית משפט. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, לפני כמה שבתות התארחנו אצל קרובי משפחה וישנו בדירה שמאן דהו הסכימו ליתנה לנו על השבת בחינם. בסיום השבת רציתי לכתוב להם פתק תודה רבה, אך לא מצאתי ולא רציתי לחטט להם בחפציהם. ולכן השארתי להם שטר של 100 ש"ח במתנה. כשבאתי לבית הקרובים אשתי שם הכינה פתק עם שוקולד וכיו"ב, ונמצא שבזה יצאנו ידי חובת הנתינה. הלכתי לביתם ושמתי את הפתק ולקחתי את 100 הש"ח בחזרה. לכאורה הכסף כבר נקנה להם מדין חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו אם היא חצר המשתמרת. הייתי רוצה לדבר איתם ישירות שימחלו לי, אך אין לי אפשרות להשיג את מספר הפלאפון שלהם. האם ניתן לסמוך על כך שאילו היו יודעים ודאי שלא היו מקפידים? שהרי לא ציפו לזה, וגם ידוע לי שהם אנשי חסד שאינם קפדנים. תודה רבה!
תשובה:
שלום רב, לכאורה באמת יש כאן קנין חצר, ואף שלא היתה כוונת קנין מצד הקונה, היות שהנותן התכוון להקנות והחצר משתמרת זכה הקונה גם ללא כוונה "דחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו" (שו"ע חו"מ רסח ג. ועיין בנתיבות סימן ר ס"ק יד שאפילו במקרים בהם נדרש מעשה קנין כוונת קנין של המקנה די בה על מנת ליצור קנין). אלא שבאמת אין כאן קנין משום שזו מתנה בטעות, שכן מלכתחילה גיליתם דעתכם שאינכם מעוניינים לתת להם כסף, שכן הייתם מסתפקים בפתק לו הייתם מוצאים, ואף עשיתם מעשה וחיפשתם אחריו (במגבלות ראויות שמירת הפרטיות), ולמפרע כאשר גילית שאשתך הכינה פתק תודה ואפילו שוקולד הבנת כי הנתינה היתה בטעות וזו הסיבה שאתה מבקש לחזור בך. במקרה זה עוסק השלט"ג (וכך פוסק הרמ"א חו"מ רז ד) שכאשר מדובר במתנה דברים שבלב הוי דברים וכפי שמבאר הסמ"ע (שם ס"ק י) "דאומדן דעת כל דהו מבטל המעשה ואמרינן ביה דלא גמר בדעתו לתנו לו ". זאת ועוד, יתכן ואף אם היית מניח 100 ₪ כפי שהיה, ואח"כ היית חוכך בדעתך וסובר שכדאי ומכובד יותר להמיר את השטר במוצר ששווה כערכו שאז אין כאן מתנה בטעות, ולכאורה כבר חל קנין חצר, גם אז יש לדון שמא בנידון כזה בו בעה"ב אינו נמצא, וביד האורח להחליף את מתנתו, יתכן שאין גמירות דעת האדם מוחלטת עד לרגע בו עוזב את הבית לחלוטין, וממילא חסר בהקנאת הנותן ולכן לא זכתה החצר עדיין, ולכן יוכל האורח להחליף את מתנתו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים והרב אורי סדן
שאלה:
שלום קניתי באינטרנט מוצר במחיר נמוך מאוד מערכו האמיתי. לאחר המכירה המוכר טוען כי המחיר שפורסם באתר היה טעות מה הדין במקרה זה? תודה דניאל
תשובה:
שלום רב ראשית יש לבדוק האם יש התייחסות לכך בתקנון האתר. בנוסף, יש לבדוק האם לפי החוק אתה זכאי לקבל את המוצר במחיר המוצג באתר. בעניין זה יש לציין שאמנם בד"כ המחיר שמפורסם באתר מחייב את המוכר, אך, לעיתים, במקרים קיצוניים בהם ברור לכל שמדובר בטעות, קבע בית המשפט כי העסקה בטלה. מבחינת ההלכה, אם מדובר במצבים בהם ברור שלפי החוק או לפי התקנן זכאי הקונה למוצר במחיר הנמוך - היות שהתקשרות הצדדים היתה על דעת החוק והתקנון - יהיה הקונה זכאי לקבל את המוצר במחיר הנמוך גם על פי ההלכה. אולם, כאשר הדבר אינו מוסדר בתקנון וכאשר החוק אינו ברור דיו (כגון כאשר מדובר במקרים בהם ברור לכל שנפלה טעות במחיר) - יחולו על פי ההלכה דיני אונאה. על פי זה, אם מדובר במחיר שהוא נמוך בהרבה ממחיר השוק של המוצר, באופן שההפרש שבין המחיר בו קנית את המוצר לבין מחיר השוק הוא יותר משישית - המקח בטל, כלומר שעליך להחזיר את המוצר ותקבל את כספך בחזרה. יש לציין שבד"כ קשה לקבוע מהו מחיר השוק ומתי יחולו דיני אונאה, אולם ישנם מצבים בהם ברור לכל שהמחיר שפורסם באינטרנט רחוק מאד ממחיר השוק ואז, כאמור, יחולו דיני אונאה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, סגרתי עם מישהו על שכירות דירתו, אבל לא עשינו חוזה. עכשיו אני רוצה לבטל את העיסקה. אני יודעת שהוא יתקשה עכשיו למצוא שוכרת במקומי ויהיה לו מזה הפסדים, האם אני מחוייבת לשלם לו את ההפסדים, או שאני פטורה כי לא היה חוזה (אף שהחלטנו לגמרי)? אם אני פטורה, האם ראוי לכתחילה לשלם ("מחוסרי אמנה...")? תודה רבה
תשובה:
שלום רב, אם סגרתם ביניכם את כל הפרטים העיקריים (תקופת השכירות, המחיר וכד') הרי שאם מדובר בשכירות לתקופה של פחות מחמש שנים - ההסכם בעל פה ביניכם מחייב מבחינת החוק. (אם מדובר בהשכרת קרקע לתקופה של מעבר לחמש שנים אין תוקף להסכם בעל פה). על פי ההלכה כל עוד לא נעשה קנין אמנם אין להסכם תוקף משפטי אך יש לו תוקף מוסרי המחייב את האדם לעמוד בדיבורו - אלא אם כן העמידה בהסכם כרוכה בהפסד מרובה. לאור זאת יש מקום לתת תוקף הלכתי לקביעת החוק בעניין זה, לפחות במקרים שאין בהם הפסד מרובה לחוזר בו, הן משום שיש בו תקנת הציבור והן בהיותו משקף את מנהג המדינה. לכן יש מקום לפצות את המשכיר על ההפסד שנגרם לו מביטול השכירות על ידכם - אלא אם כן הביטול נבע מהפסד מרובה שהיה נגרם לכם אילו הייתם שוכרים דירה זו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ליידע חבר על מחיר נמוך י"א חשון תשע"ח
שאלה:
מי שפוגש אדם בחנות שרוצה לקנות מוצר ששם מוכרים אותו יקר האם מותר או חייב להגיד לו שבחנות אחרת זה הרבה יותר זול
תשובה:
שלום רב, אדם הרואה שעומדים לגזול את חבירו חייב מדין השבת אבידה ליידע על כך את הנגזל. אולם, מחיר גבוה אינו בהכרח גזל. מחיר השוק אינו מחיר אחיד והוא מושפע מגורמים שונים כגון מיקום החנות, רמת השירות, איכות המוצר ועוד. כל עוד מחיר המוצר הינו בתוך המסגרת של "מחיר השוק" אין בו אונאה ולכן אין חובה ליידע את החבר על מקום בו מוכרים את המוצר במחיר זול יותר. אולם אם המחיר אותו דורשת החנות הינו מעל מחיר השוק - יש ליידע על כך את החבר. (חפץ חיים הלכות רכילות כלל ט סעיף י) ביחס לקביעת מחיר השוק ר' כתר כרך ד עמ' 146 שישנן שיטות שונות, ולמעשה נראה שאם מדובר במחיר חריג שרוב המכריע של החנויות אינן מוכרות באותו מחיר הרי זו אונאה ויש ליידע על כך את החבר. אם מדובר במחיר המצוי גם בחנויות אחרות, אף שיש חנות המוכרת בזול יותר - אין חובה ליידע על כך את החבר אך מותר לעשות כן אף שהדבר עלול לגרום מניעת רווח למוכר, משום שאין סיבה להעדיף את רווחי המוכר על פני הפסדי הקונה. (וע' בחפץ חיים שם שכתב שאם האונאה פחות משתות אפשר דאין לומר לו, משום שאם אין בכך איסור הרי כשאומר לו הוא בכלל לשון הרע, אך נראה שזה רק כאשר רוצה להזהיר את הקונה שלא יקנה באותה חנות - וכפי שמדובר בחפץ חיים שם, אך אם רק מיידע את הקונה שבחנות אחרת ניתן להשיג את המוצר במחיר זול יותר בלא לדבר בגנות החנות בה הוא נמצא - אין בכך משום לשון הרע). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מעשה קניין במרכולים. י"ד טבת תשע"ח
שאלה:
שלום עליכם. האם הנחת המוצרים בעגלת הקניות של המרכולים, או בעגלת קניות פרטית של הקונה, או תפישתם ביד ללא עגלה מהוות מעשה קניית שהרי בכולם יש הגבהה, או שחסר גמירות דעת של בעלי המרכול, שרואים בתשלום בלבד כקניין? גם אם ההגבהה היא קניין, לכאורה מצד המנהג כולם רואים בתשלום דווקא את הקניין, , וכמו בסיטומטא גם כאן, לא תחשב ההגבהה כקניין, בגלל המנהג? ומה הדין במכולת עם שולחן רגיל ללא עגלות? תודה רבה. בברכת התורה מאיר לובין
תשובה:
שלום רב, אכן במסחר בימינו שהכל מתנהל באמצעות המחשב בו ניתן לסקור את כל המוצרים העומדים למכירה, לא חלה מכירה מצד המוכר אא"כ עבר את הקופה הרושמת, ואפילו אם שילם הקונה לקופאי באופן פרטי וגם עשה קנין הגבהה או חצר (סל קניות) לא מהני כיון שאין המוכר מעוניין למכור באופן זה אלא רוצה להיות מסודר, וכאשר המוצר עובר את הקופה הרושמת זה נחשב קנין סיטומתא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
תיירות רפואית בחו"ל י"ב ניסן תשע"ח
שאלה:
שלום וברכה, אני ואשתי שתיבדל לחיים ארוכים ולשלום עוסקים בתחום הדנטלי ברומניה. במסגרת עיסוקנו אנו מלווים יהודים לטיפול שיניים במחיר נמוך יותר מהמחירים בארץ. אנו מתפרנסים בעניין זה. שאלתי היא כיצד לקבוע את שיעור העמלה שעלינו לגבות לצורך העניין, שמה חלילה לא יחשב גזל השירות הכולל ליווי מלא תיווך לינה הסעות וכו' בברכה, גולן.
תשובה:
שלום רב, אם יש תעריף מקובל לעבודות דומות אתם רשאים לקבוע את העמלה שלכם בהתאם לכך. אם אין תעריף מקובל תעשו הערכה של מספר שעות העבודה הנדרשות מכם, את ההוצאות שיש לכם וכו' ובהתאם לכך תחשבו כמה ראוי לגבות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ביטול קניה י"ב תמוז תשע"ח
שאלה:
המקרה: אדם ששוחח עם חנות לגבי קניית מוצר מסויים וסגר מחיר ושילם באשראי ואחרי כן התקשרו אליו מחנות אחרת [ששוחח איתם קודם והציעו מחיר גבוה] והציעו לו לבטל את הקניה ולרכוש דרכם במחיר נמוך יותר. השאלות: האם מותר לבטל קניה ראשונה או אסור? האם יש בזה מי שפרע ? האם זה בגדר מי שראוי לו לעמוד בדיבורו ? האם חוקי המדינה שמותר להחזיר עד שבועיים [כמדומני] גוברים כי אומרים שגם המוכר וגם הקונה עושים על דעת חוקי המדינה ? תודה רבה
תשובה:
שלום רב, יש להבחין בין הדין המקורי לבין הדין לאחר חוק החזרת מוצרים. בדין המקורי מקרה זה שייך לדין מחוסר אמנה ומי שפרע, כיון שלאחר שכבר סיכמו ביניהם וגם כבר שילם, הדין הוא שהחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו וגם מקבל מי שפרע, כיון שחוזר בו מדיבורו שסיכם שיקנה את המוצר. אבל לאחר שקיים חוק החזרת מוצרים, שמותר לקונה להחזיר את המוצר ללא כל סיבה, תוך 14 יום, באריזה המקורית, א"כ נכון הוא ששני הצדדים עשו את העיסקה על דעת החוק. ואם לאחר שלקח את המוצר יוכל להחזירו, וודאי שיכול מתחילה שלא לקחתו. השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
חוזה לקניית דירה י"א אלול תשע"ח
שאלה:
שלום, אני בעז"ה קונה דירה ביום שלישי במסגרת מחיר למשתכן. על פי הבנתי אי אפשר כמעט לשנות משהו מההסכם הכתוב אשר נקבע בתיאום מול הקבלן ומול משרד השיכון. מה אני צריך להקפיד על פי ההלכה שיהיה בהסכם? ( לגבי היתר עיסקא ביקשתי מהם והם אמרו שלא תיהיה בעיה להוסיף , יש עוד דברים? צריך לשים לב שההיתר עיסקה כתוב כמו שצריך או שזה דבר פשוט?) תודה רבה, חיים
תשובה:
שלום רב, אכן חשוב לכתוב בחוזה שכל תשלום שיש בו חשש איסור ריבית יהיה על פי היתר עסקא. יש לציין מהו נוסח היתר העסקא עליו מסכימים הצדדים. אפשר לצרף אותו כנספח ולציין בחוזה שהיתר העסקא מצורף כנספח, ואפשר גם להפנות לנוסח היתר עסקא שניתן לראותו - גם אם אינו מצורף כנספח. למשל ניתן לכתוב שהיתר העסקא יהיה עפ"י הנוסח המהודר של מכון כתר המפורסם באתר המכון. כמובן שאם מדובר בנוסח חדש של היתר עסקא צריך לוודא שכתוב כמו שצריך. ראוי גם לתקן את סעיף השיפוט ולכתוב שהשיפוט יהיה בבית דין לממונות הדן על פי ההלכה, אלא שאני מניח שהקבלן לא יסכים לכך - ואם אין ברירה אפשר לחתום גם בלא תיקון זה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
חנות אינטרנטית כ"ח תשרי תשע"ט
שאלה:
איזה חששות הלכתיות יש לגבי פתיחת חנות אינטרנטית, על מה צריך לשים לב, ומה לגבי שבת, האם צריך לסגור את האתר וכו... ביצוע עסקאות בשבת
תשובה:
שלום רב, יש לוודא שהחנות אינה גורמת ליהודים לחלל שבת ברכישה בחנות. יש לוודא שאין מכירה של מוצרים שאינם כשרים. יש לוודא שהחנות אינה מציעה פריסת תשלומים בריבית אסורה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון