שאלות בנושא שכירות, השאלה ושמירה

אחריות על נזקים לנכס ט' אייר תשע"ח

שאלה:

על מי מוטלים התשלומים הבאים, על השוכר או על המשכיר? 1. תיקון מפסק ובית מנורה בחדר המדרגות. 2.פתיחת סתימה במערכת הביוב הכללית של הבניין ולא משוייכת דווקא לדירה מסויימת. השוכר השתמש באופן נורמלי הדירה ולא יצר סתימות ע"י מגבונים וכדו' תודה רבה

תשובה:

שלום רב, אם יש לכך התייחסות בחוזה השכירות - הרי שיש לנהוג לפי הכתוב שם. אם אין התייחסות לכך בחוזה השכירות המקובל הוא שהמשכיר אחראי על בלאי טבעי של הנכס, או שאר נזקים שלא נגרמו באשמתו של השוכר. על כן אם הנזקים המתוארים בשאלה לא נגרמו על ידי השוכר - על המשכיר לשלם עבור תיקונם - אלא אם כן נאמר אחרת בחוזה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

בעיית רטיבות בדירה ט' אייר תשע"ח

שאלה:

שוכר דירה חתם על חוזה לשנה. המשכיר אמר מראש שיש בעיה קלה ברטיבות. במשך החורף התגברה הרטיבות והעובש עד כדי כך שהמשכיר לא הצליח או הזניח את התיקון. המגורים הפכו לסיוט. השוכר מצא דירה אחרת ורוצה לעזוב, והודיע למשכיר 3 חדשים על רצונו לצאת בגלל הסבל מהרטיבות. המשכיר דורש שישלם לו עד תום החוזה. השוכר טוען שזה היה מקח טעות והחוזה בטל ואינו מחוייב לשלם עד סוף השנה. - מה דעתכם?

תשובה:

שלום רב, בכדי להכריע בעניין יש לשמוע את שני הצדדים ולברר מה בדיוק אמר המשכיר מראש, ועד כמה פגעה הרטיבות ביכולת לגור בבית. נציין רק שבאופן עקרוני אם בתוך תקופת השכירות נגרם נזק לבית הגורם לכך שהשוכר לא יכול להמשיך ולהתגורר בו - הרי שהשוכר פטור מלשלם את דמי השכירות החל מן הזמן בו הפסיק להתגורר בבית. (שו"ע חו"מ שיב יז. וע' בפתחי חושן ו ז, ומכל מקום אם עדיין לא שילם - המוציא מחבירו עליו הראיה). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

ריבית בשכירת ציוד טכנולוגי ט' אייר תשע"ח

שאלה:

לכבוד הרבנים, ברצוני לשכור שני מחשבים ומדפסת כי אינני רוצה לקנות ציוד טכנולוגי מסוים ולהיות קשור אליו – אלא להחליפו כל כמה זמן בהתאם להתפתחות הטכנולוגית (או לצרכים אחרים). החברה המשכירה נוהגת להשכיר ל-36 חודשים, והגביה מבוצעת בכרטיס אשראי כעסקה כוללת של 36 תשלומים. כמו כן, השכרה כזו היא יקרה יותר מאשר לקנות את הציוד – אך כאמור אינני רוצה לקנותו. האם יש חשש ריבית בעסקה כזו? בברכה, חגי

תשובה:

שלום רב, אם אכן מדובר בדמי שכירות חודשיים אין כאן הלוואה וממילא אין איסור ריבית. כך הוא גם אם בתשלום אחד מראש המחיר נמוך יותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

נזק בהשאלה ט' אלול תשע"ח

שאלה:

שלום. השאלתי צ'ימיגג למספר ימים מחבר. במהלך ההשאלה, נגרם נזק לצ'ימיגג. (מחוסר תשומת לב שלי, אבל ממש לא בכוונה). האם אני צריך לשלם על הנזק או לתקן , לחילופין לתת מוצר אחר חדש במקומו? במקרה וארכוש צ'ימיגג חדש ואתם במקום מה שהשאלתי, האם יהיה כאן חשש ריבית? תודה רבה.

תשובה:

שלום רב, שואל חייב לשלם בכל מקרה של נזק - פרט לנזק שנגרם כתוצאה מהשימוש עצמו בלא כל התרשלות של השואל (מה שמוגדר בהלכה כ"מתה מחמת מלאכה"). כפי שאתה מעיד, הצ'ימיגג ניזוק מחוסר תשומת לב ולכן אתה חייב לשלם אף שהיה זה שלא בכוונה. התשלום צריך להיות כזה שיאפשר להחזיר את הדבר לקדמותו דהיינו לתקן, אם אפשר, או לקנות חדש אם לא ניתן לתקן. בכל מקרה אין כאן חשש ריבית משום שזו לא היתה הלוואה אלא השאלה. בשונה מהלוואה, השאלה, על אף האחריות המורחבת של השואל, אין זו אחריות מוחלטת שהרי, כאמור, הוא אינו משלם על נזק שנגרם כתוצאה מהשימוש, וכן על פחות, או על הוזלה וכדו. (ע' חוות דעת ביאורים סימן קסא ס"ק א) כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השכרת דירה לסטודנטים- יחוד י"א טבת תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה! האם אפשר לקנות דירה להשקעה בשכונת סטודנטים ולהשכיר חדרים שונים לסטודנטים, כך שיגורו בה משני המינים? האם יש עלי חיוב למנוע איסור יחוד? מדובר בהשכרת כל חדר למישהו אחר כדי להגדיל את התשואה ויש מטבח ושרותים משותפים.

תשובה:

שלום רב, בהנחה שגם אם אתה לא תשכיר להם הם ישכרו חדרים דומים אצל אחרים ניתן להקל אם יהיו בדירה בסך הכל לפחות שלושה גברים או לפחות ארבע נשים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

בענין גביית דמי שכירות של דירה ב' אדר ב תשע"ט

שאלה:

שלום רב, אני משכיר דירה ולאחרונה הדיירים כנראה מתקשים לעמוד בדמי השכירות וצ'קים חוזרים. האם חל כאן דין של לא תהיה לו כנושה? באיזה אופן מותר לי ללחוץ ולדרוש את התשלום? תודה, אלישע

תשובה:

שלום רב, בעיקרון לא חל איסור לא תהיה לו כנושה בדמי שכירות - אלא אם כן "זקפו במלווה" דהיינו שנתן ארכה לתשלום דמי השכירות וקבע מועד חדש לפירעון. (ערוך השולחן חו"מ צז כב, נתיבות צז ס"ק א). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

להשתמש בכסף פקדון י"ד טבת תשפ"א

שאלה:

שלום . האם מותר להשתמש בכסף שחבר הפקיד אצלי לשמור לו?

תשובה:

יש המתירים ובמקרה כזה הופך השומר להחשב שומר שכר החייב בגניבה ואבידה, ואם השתמש בהן בפועל - חייב גם באונסין. (ע' שו"ע חו"מ רצב ז ובנו"כ שם). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

מחלוקת בסכום בין המפקיד לנפקד כ"ו טבת תשפ"א

שאלה:

מפקיד הפקיד ארנק אצל חברו והארנק נגנב בפשיעת הנפקד . המפקיד טוען שהיו שם 2000 שח אבל לנפקד זה נראה מוזר והוא חושב שהיה שם פחות והמפקיד סתם מגזים מה הדין. ישר כח

תשובה:

בעיקרון אם המפקיד טוען בוודאות שהיה 2000 והנפקד אינו יודע - חייב הנפקד לשלם. אולם אם טענתו של המפקיד איננה סבירה מבחינת עושרו של המפקיד - פטור, וישלם רק מה שסביר שהיה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

גניבת כסף מזומן כ"ו טבת תשפ"א

שאלה:

שמרתי כסף מזומן בביתי של מישהו אחר. גנב פרץ לבית וגנב את הכסף . מה הדין

תשובה:

שלום רב, אם מדובר בשומר שכר - הוא חייב בגניבה ואבידה ולכן חייב. אם מדובר בשומר חינם - הוא חייב רק בפשיעה ופטור גניבה. ויש לדון האם החזקת כספים בבית נחשבת פשיעה, שלכאורה כספים אין להם שמירה אלא בקרקע אך ברור שכיום אין שומרים כספים בקרקע, ולכן נראה שאם מדובר בסכום כסף כזה שרגילים להחזיקו בבית ולא בכספת או בחשבון הבנק והוא הניחו במקום מוצנע בבית - אין זו פשיעה והשומר פטור. אולם אם מדובר בסכום כסף גדול שבד"כ אין משאירים בבית והוא השיאירו בבית ונגנב - הרי זו פשיעה וגם שומר חנם יהיה חייב. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

הימנעות מתשלום שכ"ד עקב מחלוקת עם המשכיר י"ט חשון תשפ"ב

שאלה:

שלום הרב ביני לבין המשכיר לי את דירתו (בעל הדירה) התגלעה מחלוקת על תשלום שכר הדירה. הצעתי למשכיר לפנות לדין תורה והוא מתמהמה עם הסכמתו לכך. האם מותר לי עד לדין התורה להימנע מהתשלום עליו יש מחלוקת ע"מ להגיע לדיון בעמדת "מוחזק" ושהוא יגיע לדיון בעמדת "המוציא מחברו"? יישר כוח וכל טוב

תשובה:

שלום רב, השאלה לא מפורטת דיה. אבל נראה לענ"ד שאם השוכר סבור שאינו צריך לשלם, מכיון שלמשל הוא עשה תיקונים בדירה ששוויים כשווי השכירות ולכן הוא נמנע מלשלם, ואילו המשכיר טוען שבכל זאת עליו לשלם ונימוקו עמו, השוכר צודק שלא ישלם עד שיחייבוהו בית דין שישמעו את שני הצדדים ויכריעו. כלומר רק ביחס לכסף שעליו יש ספק, רשאי השוכר להחזיק, אבל אין הוא רשאי להחזיק בכסף שבוודאי חייב למשכיר. לכן אם הויכוח ביניהם הוא לגבי גובה התשלום החודשי, עליו לשלם את הסכום שהוא סבור שצריך לשלם, ובית הדין ידון בטענות ויכריע אם עליו להוסיף, כפי שדורש המשכיר. השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים