דף הבית - שאלות ותשובות - מצוות וקיומן
שאלות ותשובות

שאלות בנושא מצוות וקיומן

שאלה:
שלום, האם לרו"ח מותר לקבל תיק (לייצג את העסק בפני רשויות המס) של עסק שהוא מייצר ומוכר מוצרים לכנסיות ולנוצרים כגון: נרות לתפילה בכנסייה, צלבים וחפצי נוי עם צלב ? האם הדין ישתנה אם עיקר העסק הוא בפעילות הנ"ל. אודה אם תוכלו להפנות למקורות של התשובה. לפרטים נוספים מנחם 054-2336502 ישר כוח ושנה טובה.
תשובה:
שלום רב, אני מניח שמדובר בעסק שקיומו אינו תלוי בך, וגם אם אתה לא תקבל את התיק העסק ימשיך להתקיים. במצב כזה אין איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול, אם כי עדיין עלול להיות איסור של מסייע ידי עוברי עבירה. עם זאת נראה שבמקרה שלך לא יהיה גם איסור של מסייע ידי עוברי עבירה וזאת בצרוף מספר טעמים: (להרחבה, ראה בספר כת"ר כרך ב פרקים ט, י). א. יש אומרים שאין איסור מסייע כשמדובר ביהודי העובר את העבירה במזיד. ב. יש אומרים שאין איסור מסייע כאשר הוא נעשה שלא בשעת העבירה. ג. יש אומרים שאין איסור מסייע כאשר הוא לא נעשה בחפץ בו נעברת העבירה. ד. לא כל הפעילויות שהזכרת הינן בהכרח אסורות, משום שהצלבים אינם נחשבים עבודה זרה אלא אם כן השתחוו להם. (רמ"א יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמא סעיף א) לכן, למעשה נראה שמותר לך לייצג את העסק, וכמובן ככל שתוכל להשפיע עליהם להתרחק מעבודה זרה - תבוא עליך ברכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מחיר הכסף ט' שבט תשע"ה
שאלה:
מה מחיר הכסף למצוות פדה"ב
תשובה:
המחיר מופיע בדף הבית של האתר (בצד ימין למטה) ומתעדכן אוטומטית בכל יום. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בירור שיעור פרוטה ד' ניסן תשע"ה
שאלה:
שלום רב כפי שראיתי היום באתר הנפלא שלכם, מופיע השיעור המעודכן של שווה פרוטה: 0.055 ש"ח רציתי לשאול מהו בעצם הסכום הזה? האם זה פחות מאגורה? כלומר במילים כמה אגורות זה? תודה רבה
תשובה:
זה חמש וחצי אגורות השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הפסד ברית מילה ח' אייר תשע"ה
שאלה:
שלום אני מוהל . אשה שערכה בדיקה בתחילת הריון ואמרו לה בוודאות שהעובר זכר. מחודש רביעי פנו אלי הבעל והאשה והודיעו לי חד משמעית שאני אהיה המוהל של הבן שעתיד להיוולד בשעה טובה. ובע"ה אכן נולד בן ושוב פנו אלי הבעל בנפרד והיולדת ואף אם הבעל והודיעו לי שאני אערוך את הברית. כשניסינו לתאם מועד הם רצו בשעה 15:00 {כשעה לפני השקיעה} ביקשתי מהם שינסו להקדים בעוד כשעה כי אני מוזמן לעוד ברית, הם לא הסכימו בשום אופן, הודעתי להורים מהברית השנייה שלצערי לא אוכל לערוך עבורם את הברית כי התחייבתי לזוג הנכחי ואכן קיבלו את הביטול בהבנה ומייד סגרו עם מוהל אחר. כאן הגיעה ההפתעה שלי התקשר הסב {אב של אבי הבן} ואמר לי שמאחר והוא משלם על האולם בברית הוא רוצה להביא מוהל אחר. ואכן לא אני ערכתי את הברית. ידוע לי שהסב והמוהל גרמו לי נזק עצום הפסד של 2 בריתות. הם מודעים על כך. היום ברצונם לפצות אותי על העגמת נפש וההפסד שנגרם לי. שאלתי : א' האם ניתן לפצות על אבדן 2 מצוות חשובות כאלו. ב' אם כן כמה ? ג' מה עדיף עבורי ? לקבל פיצוי או לא ? שהרי אם אדם חשב לקיים מצווה ולא קיימה מעלה עליו הכתוב כאילו קיימה... אודה לתשובת הרב
תשובה:
שלום רב, בניסוח השאלה יש אי בהירות אם התביעה באה מהצד הרוחני של הפסד קיום המצוות או באה מהחלק הפיננסי. מצד אחד אתה כותב שגרמו לך נזק עצום הפסד של 2 בריתות וכו', שמשמעותו הפסד כספי, ומאידך, אתה שואל האם ניתן לפצות על אבדן 2 מצוות חשובות כאלו. כלומר שהטענה באה מהפסד המצוות החשובות. נראה שבזה יש גם לקחת את הצד של המזמין בשעת ההזמנה, האם התכוין לקחת אותך כפועל על כל משמעויותיו, או התכוין לזכות אותך במצוה, כשאח"כ האב יתן סכום ראוי ומכובד כפי שנראה לו, כפי שמקובל בהרבה מקומות (ועל זה המליצו המוהלים: "מל ולא פרע [=אבי הבן] כאילו לא מל..."). וכמובן שבאופן זה אין לך כל תביעה ממונית נגד האב, כיון שאין זה "תשלום" אלא "מתנה". והנה אם נדון שהתביעה היא מהצד הכספי: כיון שביטלת הזמנה אחרת בגלל ברית זו, הרי הדין מבואר בדיני פועלים שם פוסק השולחן ערוך (שלג ב): "במה דברים אמורים שאין להם עליו אלא תרעומת בשלא הלכו, דוקא בשלא היו יכולים להשכיר עצמם אמש כששכרם בעל הבית זה; אבל אם היו נשכרים אמש, ועכשיו אינם נשכרים כלל, הרי זה כדבר האבוד להם, ונותן להם שכרם כפועל בטל" כלומר לפי דברי השו"ע מי שעקב ההתקשרות עמו נמנע מהפועל להתקשר עם אחרים חייב מדינא דגרמי לשלם לפועל על כל מה שנתבטל - כפועל בטל. שעור פועל בטל בדרך כלל מחושב כמחצית מן הסכום המקובל באותו מקום או באותה חברה. על פי הרבנות הראשית התעריף המומלץ למוהל מוסמך (שאינו מומחה) הוא 1000 ש"ח לברית, וא"כ יוצא שעל האב לשלם 500 ש"ח, אולם לא ידוע לי שבמדינה בזה "אימצו" את ההמלצה לשלם 1000 ₪ על כל ברית, וצריך לברר אצל המזמינים הראשונים אם כוונתם היתה ג"כ להזמנת פועל, ולא לקיום מצוה, ואם כן - על איזה סכום סיכמו עם המוהל. עוד יש לדון בעניין זה על פי מה שכתב בפתחי חושן שכירות פרק י הערה י, שלכאורה אין כאן הפסד למוהל אלא מניעת רווח, ומסקנתו שאין להוציא מהמוחזק. כל זה אם התביעה היא על הצד של פועל. אם התביעה היא מהצד של הפסד מצווה, הרי מצאנו פיצוי על לקיחת מצווה בשיעור של 10 זהובים (ע' ש"ך יו"ד רסא א) שהוא סכום גבוה מאד (מחיר של כ80 גרם זהב), אלא לענ"ד בזה"ז כמדומה שאין תביעות כספיות כאלו, כמו שענין סבלונות לא קיים ועוד כיו"ב. לכן: א. לגבי שאלה א' – ב' אם ניתן לפצות, אם אתה מתייחס לפעולתו כמו פועל, אתה יכול לתבוע חצי ממה שהיו אמורים לשלם לך אותם שביטלת, וכל זה אם גם הם התייחסו אליך כפועל, ולא כעושה מצוה. ב. אבל אם אתה או המזמינים מתייחסים לפעולתו כעושה מצוה, אין לך תביעה כיון שבזה"ז לא נהגו לתבוע על איבוד ברכת המצוות. ג. כיון שברצונם לפצותך כדי שלא תהיה לך הקפדה וטענה עליהם, לכן גם אם התייחסת לפעולתו כפעולת מצוה, ראוי שיפצו אותך וגם ראוי שתקבל מהם, ותמחל להם, וזאת גם כדי שלא יחשבו ל"מחוסר אמנה" שאין רוח חכמים נוחה הימנו וי"א שנקרא רשע. ד. אם אתה יודע בעצמך שאתה מסוגל למחול בלב שלם מבלי שתשאר אצלך כל קפידא, גם בלי פיצויים, עדיף שתקיים "כל המעביר על מידותיו...", אבל נראה מעצם השאלה ומניסוחה שדבר זה יקשה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
פדיון הבן א' אייר תשע"ה
שאלה:
כמה צריך לשלם לכהן עבור פדיון הבן
תשובה:
השער של חמשה סלעים לפי מטבעות ימינו מופיע בדף הבית באתר ומתעדכן מדי יום. למעשה יש כהנים שיש להם מטבעות של חמשה סלעים מכסף והם מקנים אותם לאבא והוא נותן להם אותן לשם הפדיון, באופן כזה נעשה בעצם הפדיון באמצעות המטבעות הללו ואין צורך לשלם לכהן סכום נוסף (אלא אם כן סכמו עם הכהן שהוא מקנה את המטבעות ובתמורה יקבל תשלום), אולם ראוי לכתחילה לשלם את מלא הסכום כפי השער של חמשה סלעים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מכירת חמץ א' אייר תשע"ה
שאלה:
מה הוא ערב קבלן? מה היא מכירת חמץ בערב קבלן? הרי כל המכירת חמץ היתר עיסקה היתר מכירה היא דבר שהרבנים עשו כדי לעקוף את דיני התורה הרי זה קומבינה!אז מה ההבדל בין זה לאחד שמוכר את ראותיו ואת פיו בשבת כך יוכל לעשן כל השבת אז מה ההבדל? בתודה מראש
תשובה:
שלום רב, ערב קבלן הוא ערב שניתן לגבות ממנו את התשלום גם בלי לפנות תחילה אל החייב עצמו. מכירת חמץ עם ערב קבלן משמעותה שישנו אדם שקיבל על עצמו להיות ערב קבלן ולשלם את התמורה על החמץ. באופן כזה נמנע החשש שמא הגוי לא ירצה לשלם ואז תתבטל המכירה. אין כאן שום "קומבינה" לעקוף את דין תורה. קודם כל עליך לדעת שמדין תורה אין צורך כלל במכירת חמץ ודי בכך שאדם יבטל בליבו את החמץ ועל ידי כך לא יעבור על איסור בל יראה ובל ימצא. אמנם חכמים חששו שאדם לא יבטל את החמץ בלב שלם ועל כן חייבו גם לבערו, ובמקרה שהדבר בלתי אפשרי - תקנו למכור את החמץ לגוי. בד"כ מבחינתו של המוכר המכירה היא רצינית בהחלט משום שהוא מוכן למכור את החמץ שנשאר לו לפני פסח תמורת כסף. מכאן הדוגמאות שהבאת אינן ממין העניין. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
כסף לפדיון הבן ל' תשרי תשע"ו
שאלה:
מה השווי בש"ח של 100 גרם כסף טהור לפדיון הבן ?
תשובה:
השווי מפורסם באתר של מכון כת"ר, ומתעדכן מידי יום. (בדף הבית בצד ימין למטה). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מחצית השקל תשע"ו כ"א אדר א' תשע"ו
שאלה:
מהו סכום מחצית השקל בשקלים השנה, שנת תשע"ו?
תשובה:
תוכל למצוא את הסכום כפי שהוא מתעדכן בכל יום בדף הבית של האתר בצד ימין למטה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מתנות לאביונים ל' ניסן תשע"ו
שאלה:
שלום רציתי לדעת אם חברי הביאו לי כסף לחלק מתנות לאביונים ואני שילמתי את הסכום לעמותה באשראי שלי שמחלקת את הכסף לדוגמא הידברות אין קדושה על הכסף ואני יכול לקחת אותו נכון? דבר שני שאני רוצה לשאול שכולם הביאו לי כסף אני יכול לחבר הכול ולחלק לשני אביונים או שצריך לחלק את הכסף של כול אחד ואחד ולתת לאביון ? תודה
תשובה:
שלום רב, א. בלי להתייחס לעמותה זו או אחרת - באופן עקרוני אם קבלת כסף לשם מתנות לאביונות ומטעמי נוחות אתה משלם את הסכום שקבלת בכרטיס אשראי שלך - תוכל לקחת את הכסף שקבלת לעצמך. ב. אתה יכול לעשות זאת,. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
חמץ שעבר עליו הפסח א' אייר תשע"ו
שאלה:
שלום, במקום העבודה שלי - חברה ישראלית-בורסאית, הנסחרת גם בארץ וגם בארה"ב יש בפינות הקפה חמץ שעבר עליו הפסח בחברה - שלא עשתה מכירה לגוי. הנחת היסו שלי הינה שיש בו איסור חמץ שעבר עליו הפסח, אך לפתע גבר התיאבון ועלה בי הספק - אולי מכיוון שאים פה בעלות "מובהקת" של מישוה/יש בעלות חלקית של גויים - האיסור אינו תופס. חיפשתי באתר וברשת ולא מצאתי התייחסות. אשמח מאוד לתשובה! תודה.
תשובה:
שלום רב, יש הסוברים שהיות שעל פי החוק החברה היא אישיות משפטית בפני עצמה לא חל עליה איסור חמץ וממילא אין כאן דין של חמץ שעבר עליו הפסח. צד נוסף להקל כאן שאולי רוב מחזיקי המניות הם גויים. לכתחילה אין לסמוך כך, אולם, במקרה של צורך גדול, היות שאיסור חמץ שעבר עליו הפסח הוא דרבנן ניתן לסמוך. (עם זאת, נדמה לי שאכילת החמץ שבפינת הקפה אינה בגדר צורך גדול, וניתן בלא הוצאה גדולה לרכוש חמץ המותר לכתחילה לאחר הפסח). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
פדיון הבן י"ח סיון תשע"ו
שאלה:
כמה שווי של חמש סלעים לפדיון הבן כיום?
תשובה:
הסכום מפורסם באתר המכון בדף הבית ומעודכן אוטומטית בכל יום. כל טוב השאלה נענתה ע"י
סוכה בחניה משותפת ל' תשרי תשע"ז
שאלה:
שלום לכת"ר. כמה ימים לפני חג סוכות מותר לבנות סוכה בחניה משותפת של בניין דיירים (דבר הגורם לחוסר בחניות, יש וכל סוכה תופסת שתי חניות)? תודה ובברכת 'ושמחת בחגך'.
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני אסור לבנות סוכה על קרקע שבעליה מתנגדים לבניית הסוכה. לגבי בניה בחניה משותפת: כאשר הסוכה היא על חשבון מקום החניה שלו בלבד, כלומר שאם יש לו מקום חניה אחד הסוכה לא תופסת יותר ממקום אחד, ואם יש לו זכות לשני מקומות חניה - הסוכה לא תופסת יותר משני מקומות חניה וכן הלאה - הרי שהדבר מותר כמובן בתנאי שלא יחנה את רכבו בחניה אלא בחוץ. אם הוא רוצה לבנות סוכה על חשבון מקומות חניה של אחרים - עליו לקבל רשות מהשכנים האחרים. אכן נראה שכאשר מדובר בבניין שגרים בו שומרי מצוות, יש להניח שקיימת הסכמה לכך גם בלא לקבל רשות מפורשת (אלא אם כן התנגדו במפורש) - כמובן בתנאי שלכל השכנים המעוניינים בכך נותר מקום לבנות סוכה בחניה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון