שאלות ותשובות

שאלות בנושא ריבית

שאלה:
אם הקונה שילם לפני עליית המע"מ, אך הסחורה תגיע רק אחרי העלייה, האם יש חשש איסור? מחד הקונה יקבל חפץ בשווי יותר ממה ששילם, מאידך המוכר לא הרוויח, וגם הלוקח היה מעדיף לקבל את החפץ מיד בתשלום.
תשובה:
אין בזה חשש איסור ריבית במפורט בספר כת"ר כרך ו סימן ח'. השאלה נענתה ע"י
שאלה:
לגבי מסחר באופציות. לפי מודל b&s מחושבת ריבית על אופציות call. השאלה האם דינה כריבית בגלל המודל, או בגלל העובדה שמחיר האופציה נקבע במסחר ולא תמיד לפי המודל, (יש לציין שעדיין גם כשזה לא נסחר לפי המודל עדיין ה callיותר ייקר מה pot) . וכן לגביי חוזים עתידיים שם החוזה מחושב בתוספת ריבית ושם אפילו מחיר הגלום של החוזה נחשב בנטרול הריבית, דהיינו שתמיד יש פער בין המחיר בשוק של המוצר למחיר החוזה, והפער הוא פער הריבית הנהוגה באותה מדינה
תשובה:
איסור ריבית מותנה בכך שיש הלוואה. אם אין הלוואה, גם אם מחיר של נכס מסויים לוקח בחשבון את הריבית הנהוגה – אין בכך איסור ריבית. רכישת אופציה אינה הלוואה, שהרי התשלום על נכס הבסיס נעשה רק כאשר מקבלים אותו, והתשלום הנעשה מראש אינו עבור נכס הבסיס אלא עבור הזכות לרכוש אותו במחיר שנקבע – כעין תשלום פרמית ביטוח. על כן אין בכך חשש ריבית גם אם מודל b&s מחשב ריביות. השאלה נענתה ע"י
חשש ריבית בתעודות סל י"ט שבט תשע"ד
שאלה:
ראשית ברצוני לברך את הרב על מאמריו הנפלאים ועל סידרת הספרים המופלאה והחדשנית בהוצ'' מכון כת"ר הספרים עזרו לי באופן אישי, ובוודאי לעוד רבים אחרים, והתנהל במהלך העסקים בצורה טובה ובריאה כדעתה והדרכתה של תורה. בנוסף רציתי לבקש את התייחסותו של הרב בנוגע למס'' שאלות שעלו בליבי אודות המאמר ''חשש ריבית ברכישת תעודות סל'' שפורסם בכתב העת ''אמונת עתיך'' גיליון מס'' 95 עמ'' 67. אני מבקש את סליחת הרב מראש על כל התהיות למרות שאינני מצוי ובקיא בהלכה כראוי. מכל מקום הדבר קרוב לליבי ומצוי במעשי, ועל כן הנני משתדל להעמיק בנושא, ולקיימו הלכה למעשה. במאמר ישנם שני אמירות שניסוחם לעניות דעתי יכולות להוות מכשלה בהלכה למעשה. 1. הרב מציין שהדיון ההלכתי הינו בנוגע לקניה מהחברה המנפיקה עצמה, ולא לקניה בשוק המשני, אולם עיקר המסחר בשוק המשני מתבצע ע"י החברה המנפיקה בעצמה שכן חברות תעודות הסל פועלות כעושות שוק ואחראיות על עיקר הציטוטים גם במסחר הרציף (אפשר אפילו לזהות אותם בקלות ע"י הכמויות הקבועות שהם מצטטים). ועל כן יש מקום לטעות בהבנה כאילו סוחר שקונה בשוק המשני אינו קונה לדר"כ מהחברה המנפיקה בעצמה. 2. הרב כתב בסוף פרק ב'' שבגלל ששוק המניות מוגדר כ''יצא השער'' מותר להלוות מניות. אלא שבפרקטיקה הנהוגה בארץ על כל הלוואה של מניות משלמים ריבית קצוצה. וכן הלווה אינו יודע מיהו המלווה שלו (חבר הבורסה/ גוף מוסדי/ או אדם פרטי) כך שגם אם חבר הבורסה מחזיק היתר עיסקא הרי שהמלווה יכול להיות אדם פרטי. בנוסף ישנה בעיה נוספת שבניגוד להלוואה רגילה כאן המלווה יודע בדיוק על רמת ההפסד או הרווח מהעיסקא, ועל כן לא שייך לחייב את הלווה שבועה על הרווחים שכן המלווה עצמו מעיד עליו. 3. לגופו של המאמר קשה לי להבין מדוע להחשיב השקעה בתעודת סל כהלוואה צמודה ולא כתיווך פיננסי בשלום עמלה. שהרי הלווה כלל אינו רוצה לילוות,והמלווה כלל אינו רוצה להלוות. ועוד שיוצא שהמלווה משלם את הריבית ללווה(דרך עמלת כניסה ויציאה, ודרך דמי ניהול). כך שבעצם היה עלינו להגדיר את המשקיע בתור לווה ואת המנפיק בתור מלווה. הדבר בולט עוד יותר בתעודות ממנופות ששם הסוחר משיג מינוף ע"י כך שמנפיק התעודה מתכסה כנגדו פי 3 בשוק וכך הוא בעצם ממנף עצמו ע"י הלוואה מהמנפיק 4. הרב ציין שגם במקרה שבו אין לחברה המנפיקה היתר עיסקא יכול המשקיע לרכוש את התעודה בתנאי שיכול ע"פ התשקיף להמיר את התעודה למניות. התקשתי בדבר משני סיבות: א. ההמרה למניות כרוכה בעמלת המרה (על פי התשקיף) ואז הרי יש כאן תשלום ריבית (בנוסף לעמלת הרכישה). ב. מדדי המניות משתנים מעת לעת, הן המניות עצמם והן יחסיהם במדד. יוצא איפה שהמשקיע בתעודה כלל אינו יודע איזה מניות ובאיזה כמות או יחס הוא עתיד לקבל אם ירצה לפדות את התעודה ועל כן קשה אני מתקשה להבין מדוע חל פה העיקרון ההלכתי של ''יצא השער'' שכן אפילו לא יודעים על איזה נכס תהיה בפועל ההצמדה לבסוף אשמח מאוד לקבל את תשובת הרב.
תשובה:
תודה על דבריך החמים ועל התייחסותך הרצינית. לגופם של דברים: 1. גם אם המסחר נעשה ע"י החברה המנפיקה, כל עוד זה בשוק המשני אין, לכאורה, חשש ריבית, שהרי מדובר בעסקת מכירה ולא בהלוואה. חשש הריבית הוא רק בעת ההנפקה שהיא בעצם הלוואה לחברה תמורת ריבית, וכן בעת קבלת הקופונים שהיא הריבית עצמה. 2. לגבי הלוואת מניות – פשוט שהלוואת מניות בריבית אסורה והיתר "יצא השער" לא מתיר זאת. דברי ערוך השולחן אותם ציטטתי בענין זה עוסקים בודאי בהלוואת מניות בלא ריבית. 3. לענ"ד אין זה תיווך פיננסי משום שמנפיק תעודות הסל אינה מחוייבת לרכוש עבור המשקיע את מניות אחריהן עוקבת אותה תעודה. מנפיק תעודות הסל מקבל את הכסף לרשותו, ובכפוף לחוק, רשאי להשקיע אותו כראות עיניו, ונמצא שיש כאן הלוואה למנפיק תעודות הסל. העדר הכוונה של המלווה להלוות והלווה ללוות אינה משנה כלל לעניין הגדרת העיסקה כהלוואה. מכאן גם שתשלום העמלה שמשלם המשקיע למנפיק אין בו חשש ריבית שהרי, כפי שבעצמך כתבת, זהו תשלום שמשלם המלווה ללווה. 4. א. בנוגע לתשלום העמלה – כאמור לעיל היות שהמשלם הוא המלווה – אין כאן חשש. ב. לגבי העובדה שהשער משתנה – התייחסתי לכך בגוף המאמר עי"ש בעמ' 69-70 ובהערה 11. השאלה נענתה ע"י
רכישה בתשלומים באשראי ג' אדר א' תשע"ד
שאלה:
שלום רב, יש ברשותנו כרטיס ישראכרט שאנו לא מרבים להשתמש בו. לפני מספר חודשים רכשנו לראשונה רכישה גדולה בתשלומים ובחשבון החודשי הרכישה מופיעה ב2 שורות, אחת של הקנייה והשניה של עמלת תשלום נדחה. האם יש כאן חשש של ריבית? ובכלל נשמח להסבר קצר על כרטיסי אשראי ורכישות קרדיט. תודה
תשובה:
שלום וברכה, יש להבחין בין שני סוגי עסקאות: א. עסקה בתשלומים מול בית העסק. במצב כזה נותן האשראי הוא בית העסק ולא חברת האשראי ולכן אין כל חשש הלכתי בעמלת התשלום הנדחה שגובה חברת האשראי משום, שכאמור, היא לא המלווה. בעסקה כזו יש לשים לב לכך שהמחיר שבית העסק גובה ברכשה בתשלומים אינו גבוה יותר מהמחיר שהוא גובה ברכישה במזומן. אם המחיר בתשלומים גבוה יותר עלול להיות בכך חשש ריבית וכדי למנוע חשש זה יש לוודא שלבית העסק יש היתר עסקא. ב. רכישה בעסקת "קרדיט". בסוג זה של עסקאות ניתן האשראי על ידי חברת האשראי ולא על ידי בית העסק. בית העסק מקבל מיד את כל הכסף מחברת האשראי, ופריסת סכום הקניה לתשלומים ע"י חברת האשראי כמוה כהלוואה הניתנת על ידה. במצב זה היה לכאורה חשש ריבית בעמלת התשלום הנדחה, אלא שהיות שחברת ישראכרט חתומה על היתר עסקא - הדבר מותר. כמו כן, אם חברת האשראי חתומה על היתר עסקא לא יהיה גם איסור בריבית שהיא גובה על עסקת הקרדיט. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד שלום רב. יש לי חברה שנותנת פתרון הגנה בפני הונאות ושימושים חריגים בכרטיסי אשראי לכ עסק שסוחר באינטרנט. אני שואל האם ישנה בעייה הלכתית לתת את השירותים או למכור את המערכת שלנו לחברות שמתעסקות בפורקס ואופציות בינאריות וגם לחברות שמציעות הלוואות במסגרת crowdfunding עם ריבית. אציין שלגביי חברות ה crowdfunding לא ידוע אם יש להם היתר עיסקה מבית דין מוכר. הבעלים טוען שיש לו אבל אם אוכל לסדר משהוא רשמי יותר הוא ישמח. בתודה מראש על מענה ברכה והצלחה ובשורות טובות.
תשובה:
שלום וברכה, בעסקאות עתידיות ואופציות בד"כ אין חשש ריבית כך שאין כל בעיה לתת להם שירותים אלו, ויש בזה אף מצוה בכך שאתה מגן עליהם מפני הונאות. אולם השקעה באופציות בינאריות אסורה על פי ההלכה כמו שמפורט בתשובה אחרת באתר, ולכן אין לסייע להם. מותר לך לתת את השירות לחברות ה crowdfunding מכמה סיבות: א. יתכן שיש להם היתר עסקא כפי שאומר המנהל. ב. יתכן שאין צורך בהיתר עסקא משום שמדובר בתאגיד. ג. גם אם לא תתן את השירות החברה תמשיך לפעול. ד. ניתן לתלות שאתה נותן את השירות עבור פעילות החברה מול אינם יהודים לגביהם אין איסור ריבית. מכל מקום אם המנהל מעוניין בהיתר עסקא מסודר יותר - תוכל להפנותו אלינו ונשמח לעזור. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בשנת 2006 אחי ביקש הלוואה מאחותי. הכסף של אחותי היה מופקד בחשבון על שמי. התנאי שהיצבתי היה שההלואה תהיה בדולרים וההחזר בדולרים (כדי להימנע מאיסור ריבית). ההלוואה לא הייתה לזמן מוגבל ואף אחד מהם לא חתם על מסמך הלוואה. הכול היה בעל-פה. כיום שער הדולר נמוך יחסית לשער של לפני 8 שנים. אחי מוכן להחזיר את סכום ההלוואה המקורי בשקלים ואחותי טוענת שהוא חוצפן. שניהם לא דתיים. אני מוצא את עצמי באמצע ולא יודע מה לעשות. יש לציין בשגלל התנאי, אחי קנה אופציות על הדולר כדי לנטרל עליות בשער הדולר אך בגלל ירידת השער הוא הפסיד. איזה הסדר הוגן והלכתי אפשר להציע להם בהנחה שיקבלו את הצעתי?
תשובה:
שלום רב, היות שמדובר היה בהלוואה דולרית ללא היתר עסקא יש להחזיר בהתאם לשער הדולר - אף אם הוא נמוך יותר. עם זאת, גם אם יחזיר את סכום ההלוואה המקורי בשקלים לא יהיה בזה איסור ריבית. (ואמנם אם מראש היו מתנים שהלווה יחזיר את הגבוה מבין שני הסכומים: הצמדה לדולר או למדד - היה בכך איסור ריבית). מעבר לכך אסור להחזיר. יש לומר למלווה שאל לה לכעוס - משום שבהלוואה בלא ריבית שנתנה קיימה מצוות צדקה במעלה גבוהה ביותר, ועל כך ודאי תזכה לשכר הרבה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום יש הצעת חוק חדשה שתחייב בנקים לשלם ריבית על יתרת זכות בחשבון הבנק. האם מותר לקבל את הריבית הזו? מה צריך לעשות מי שיש לו יתרה? הרי חשבון הבנק נחוץ לצורך קבלת משכורת ותשלום חשבונות בהוראות קבע, ולא סביר "לרוקן" את החשבון בכל חודש כדי להימנע מהריבית. תודה אסף ארצי
תשובה:
שלום רב, ניתן לקבל את הריבית משום שהבנקים חתומים על היתר עסקא ולכל הדעות ניתן לסמוך על כך כאשר מדובר בקבלת ריבית מהבנק. גם העובדה שמדובר בריבית המשולמת על פי הוראת המחוקק היא צד להקל, לפי חלק מהשיטות. לסיכום - אין כל בעיה בהצעת החוק הזו כל עוד מדובר בבנקים החתומים על היתר עסקא כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
א.במקום שישנו מחיר רגיל על המוצרים וכשאתה מגיע לקופה אם שילמתי בישרכרט וכדו' אתה משלם את המחיר הרגיל, ואם אתה משלם בכסף מזומן ישנה "הנחת מזומן" ואתה משלם פחות.(במס' אחוזים איני יודע כמה) האם כשאני משלם בישרכרט(וממילא משלם יותר ממי שמשלם מזומן)בתשלום אחד ,יש בכך משום ריבית- שהרי שילמתי יותר ממי שמשלם בכסף מזומן ואולי זה כהמתנת המעות על כך שהעסק קיבל את כספו לאחר זמן מחברת הישרכרט ועל כך גובה ממני יותר כסף ,או שמא זה בגלל שאני חוסך לו את העמלה שחברת ישרכרט גובה ממנו? בין כך ובין כך האם מותר לי לקנות שם את "המחיר הרגיל"(היקר יותר ממחיר במזומן)בישרכרט? ב.במידה ואסור לקנות בישרכרט באופן הנ"ל- האם אני צריך לברר בכל מקום שאני משלם בישרכרט את "המחיר הרגיל. האם יש שם "הנחת מזומן" או שלא?(וממילא כל עוד איני יודע על כך מותר לי לקנות בישרכרט בלי לברר את הענין ). ג.האם ישנם בעיות כלשהם בקניה בכרטיס אשראי באופן זה או אחר? יישר כוחכם על שאתם מזכים את הרבים ישלם ה' פעלכם. תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, בשאלתך הגדרת את המחיר שמשלמים באשראי כ"מחיר הרגיל", ואת המחיר במזומן כ"הנחת מזומן". במצב כזה יש הסוברים שאין כל חשש ריבית משום שאינך משלם יותר עבור האשראי אלא רק מפסיד את ההנחה. (מחנה אפרים, חכמת אדם). אך יש הסוברים שגם במצב כזה עלול להיות חשש ריבית משום שתמיד הסכום במזומן הוא נחשב כמחיר החפץ, גם אם הוא מוגדר כ"הנחת מזומן", וממילא נחשב המחיר המשולם באשראי ככולל תוספות על מחיר החפץ וזוהי ריבית האסורה. נמצא שלדעה הראשונה אין כלל שאלה, אולם על פי הדעה השניה יש לדון האם בנידון שבשאלתך יש איסור. בספר תורת ריבית (פרק יז סעיף כט) כתב שיש בכך חשש ריבית ולכן אין לרכוש בכרטיס אשראי אלא אם כן יש לעסק היתר עסקא. אולם לענ"ד יש מקום להתיר גם אם אין לעסק היתר עסקא משום שאין כאן הלוואה של בעל העסק ללקוח, אלא של חברת האשראי ללקוח, ולחברת האשראי יש היתר עסקא. הראיה לכך שאין זו הלוואה ללקוח, שגם אם הלקוח בסופו של דבר לא ישלם, יקבל בעל העסק את הכסף מחברת האשראי, ונמצא שהלקוח אינו נחשב כלווה ביחס לבעל העסק. ואמנם כאשר הלקוח משלם בכרטיס אשראי מקבל בעל העסק את הכסף מאוחר יותר, אך גם זה אינו נחשב כאשראי שניתן ללקוח, אלא כאשראי שנותן בעל העסק לחברת האשראי, שהרי אין קשר בין מועד החיוב של הלקוח ע"י חברת האשראי, לבין מועד הזיכוי של בעל העסק על ידי חברת האשראי, כך שיתכנו בהחלט מצבים בהם הלקוח כבר שילם לחברת האשראי אך זו לא העבירה עדיין את הכסף לבעל העסק, ומכאן כאמור שאין מדובר בחוב של הלקוח לבעל העסק אלא בחוב של חברת האשראי לבעל העסק. זאת ועוד, גובה "הנחת המזומן" הוא קבוע ואינו משתנה לפי מועד חיוב כרטיס האשראי של הלקוח, או לפי מועד זיכוי חשבונו של בעל העסק, נמצא א"כ שאין זה "שכר המתנת מעות" משום שכאמור גובה ההנחה לא יהיה נמוך יותר כאשר מועד הזיכוי של בעל העסק קרוב, ולא יהיה גבוה יותר כאשר מועד הזיכוי של בעל העסק רחוק. נמצא שהייקור בתשלום בכרטיס אשראי אינו מחמת האשראי אלא מחמת העמלות שחברת האשראי גובה, וא"כ אין זו כלל ריבית אלא רק פיצוי על ההפסד שנגרם לבעל העסק ע"י העמלות שמשלם. ע"כ לענ"ד ניתן להקל ולרכוש בכרטיס אשראי במקרים שיש "הנחת מזומן" גם כאשר לעסק אין היתר עסקא - בצרוף הדעות הסוברות שבהנחת מזומן אין מלכתחילה כל איסור ריבית. כמובן שלכל הדעות יהיה מותר במצב זה לרכוש במזומן ולקבל את הנחת המזומן. כל טוב ובשורות טובות השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בעבר נכנסתי לחנות וראיתי כספונט (כספומט להוצאת כספים) כאשר באתי להוציא כסף התברר שהכסף אזל. בעל החנות אמר לי רגע ,וראיתי כי הוא בעצמו ממלא את הכספונט בכסף. שאלתי היא :כיוון שישנה עמלה של כ-5 ש"ח על על הוצאה והוצאה (אגב זה לא משנה מהו הסכום) האם זה נחשב כריבית לבעל המכולת על עצם זה שבעל החנות הלוה לי כסף.(למרות שזה כמו כל כספומט שאני צריך ללחוץ על הקוד הסודי שלי לאחר הכנסת כרטיס האשראי ע"מ להוציא את הכסף,כמו כן אני יכול לבדוק את יתרתי בבנק) שהרי הוא בעצמו ממלא את שטרות הכסף במכונה ומסתמא זה מכספו או שמא אני אומר שהכסף הוא לא על ההלואה של הכספים (שהרי מיידית זה יורד לי מהחשבון בנק שלי) אלא רק כעמלה על עצם השימוש במכשיר הכספונט ועל עצם הטיפול בו ע"י בעל החנות.(אולי זה מוכח כך מכח זה שלא משנה מהו הסכום שמושכים דמי העמלה לא משתנים...).אשמח לתשובה בהקדם מקווה ששאלתי לא מסורבלת.תודה רבה ויישר כח ישלם ה' שכרכם על זיכוי הרבים הנפלא...
תשובה:
אין בכך כל חשש מכמה סיבות: א. בעל המכולת אינו מלווה כסף למושך הכסף מהכספומט, שהרי מושך הכסף אינו חייב דבר לבעל המכולת. ב. אם יש כאן הלוואה של בעל המכולת, ההלוואה היא לבנק שהוא המלווה ללקוח (במקרה שהלקוח נמצא ביתרת חובה. אם הלקוח נמצא ביתרת זכות הוא אינו מקבל כל הלוואה בשעה שמושך כסף בכספומט). היות שלבנק יש היתר עסקא אין כלל חשש ריבית בהלוואה לבנק, ומה עוד שיש הסוברים שבהלוואה לבנק אין חשש ריבית אף בלא היתר עסקא. ג. היות שמדובר כאן על סכום קבוע שמשלם הלקוח גם אם אינו לווה כלל (כשנמצא ביתרת זכות), וסכום זה אינו תלוי בגובה ההלוואה או במשך זמן ההלוואה - לכן אין זה 'דמי המתנת מעות' אלא תשלום עבור הוצאות הבנק ושכר העובדים וכד' וממילא אין בזה כל חשש ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד שלום וברכה לדיינים הנכבדים, האם תוכלו לומר לי אם יש בסעיף הבא בחוזה השכרת דירה, חשש של איסור ריבית? "אם השוכר לא יפנה את המושכר במועד הקבוע בהסכם זה, עם תום תקופת השכירות בפועל או עם סיומה קודם זמנה בנסיבות האמורות בהסכם זה (להלן: "מועד הפינוי") הרי שמבלי לפגוע בסעדים חלופיים ו/או נוספים, ישלם השוכר למשכיר בגין כל יום שלאחר מועד הפינוי ועד מועד הפינוי בפועל, סכום הגדול פי שלושה משכר הדירה היומי האחרון. סכום זה מוערך מראש על-ידי הצדדים, בעת חתימת הסכם זה, כפיצוי נאות וקבוע, בגין אחור בפינוי המושכר במועד, וזאת מבלי שהמשכיר יצטרך להוכיח נזק ו/או אובדן רווח צפוי מחמת אי פינוי המושכר. הפיצוי ישולם בנוסף לדמי השכירות ויתר החיובים הכספיים החלים על השוכר על-פי הסכם זה. אין בקבלת הפיצוי המוסכם הנזכר לעיל, בכדי לפגוע בזכותו של המשכיר לקבלת כל סעד ו/או תרופה ו/או פיצוי אחר הקבועים בהסכם זה ו/או בכל דין." תזכו למצוות, אריאל כהן.
תשובה:
שלום וברכה, אני מבין שאין מדובר כאן על איחור בתשלום דמי השכירות אלא על איחור בפינוי הנכס. אם אכן כך הרי שאין כאן "המתנת מעות" וממילא הפיצוי שנקבע אינו "דמי המתנת מעות" ולכן אין בזה חשש ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, ברצוני להלוות כסף לקרוב משפחה לצורך רכישת דירה. הלווה רוצה לשלם את ההצמדה - האם יש בכך איסור ריבית? תודה.
תשובה:
יש רבים הסוברים שהצמדה נחשבת ריבית, במיוחד בתנאי האינפלציה הנמוכה של היום, ולכן הנכון להלוות עם היתר עסקא אף שאין ריבית אלא הצמדה בלבד. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
חיוב ריבית בחברת גז ד' תשרי תשע"ה
שאלה:
שלום רב. חברת הגז שלי שלחה לי חשבון גז ובו סכום לתשלום וריבית. החשבון מהחברה נשלח במועד הרגיל שלו (לא היה איחור בתשלום מצידי או משהו כזה). סכום הריבית היה שלוש אגורות (פחות משווה פרוטה בעת התשלום). שאלתי א. האם קיים איסור ריבית עבור ריבית פחות משווה פרוטה. ב. האם יש צורך להתחיל לחתום היתר עיסקה עם כל חברת טלפון חשמל גז מים עירייה שאני מקבל ממנה שירותים. ג. אודה בכלל על הסבר כיצד היתר עיסקה עם בנקים וחברות אשראי תופס אם הלקוח עצמו לא חתם על ההיתר. ד. נניח וחוייבתי ריבית ללא היתר עיסקה האם אני מחוייב למסור כל ממוני כדי לא לשלם ריבית של נאמר חמישה שקלים.
תשובה:
שלום רב, א. בשולחן ערוך יורה דעה סימן קסא סעיף א נפסק כי יש איסור ריבית גם בפחות משוה פרוטה אך אינו יוצא בדיינים. ב. אין צורך לחתום אתם על היתר עסקא נפרד ודי בכך שהם חתמו על היתר עסקא כללי שמחייב כל מי שמקבל מהם אשראי או נותן להם אשראי. ג. ההיתר תופס משום שכל לקוח עובד עם הבנק על דעת התקנון של הבנק, והיות שהיתר העסקא הוא חלק מהתקנון - הוא מחייב את כל מי שהבנק מתעסק עמו. ד. השאלה לא ברורה, מדוע ידרשו ממך את כל כספך כאשר אתה חייב רק חמשה שקלים. מכל מקום לדעת הרב אלישיב אדם אינו עובר על איסור ריבית כאשר גובים ממנו ריבית בעל כרחו - וכסף זה נחשב כגזלה בידו של הגובה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, לאחרונה הושק אתר חדש בשם בלנדר להלוואות חברתיות www.blender.co.il. אני מעוניין לדעת האם ניתן לקחת ולתת הלוואות דרך חברה זו שהיא חוץ בנקאית? התקשרתי לחברה ע״מ לברר אם יש להם היתר עסקה, הם לא ידעו על מה אני מדבר. להתייחסותכם אודה. בברכה, יוסי בן עגו
תשובה:
אתר בלנדר הוא בעצם מתווך בין מלווים ללווים. שהם אנשים פרטיים. היות שהמדובר שם באנשים פרטיים ולא בבנקים או בתאגידים אחרים' איסור הריבית הוא חמור הרבה יותר. המלווה שם בלא היתר עסקא עלול לעבור על כמה איסורי תורה, וכן הלווה. ועל כן יש להיזהר מאד שלא להתעסק עם האתר כל עוד אין לו היתר עסקא. יש להדגיש שהיתר העסקא שם צריך לכלול את כל המלווים ולא את אתר בלנדר בלבד שכאמור הוא אינו המלווה אלא רק המתווך. אם תהיה נכונות מצד החברה הנ"ל, תוכל להפנות אותם אלינו ונסייע להם בניסוח היתר עסקא מתאים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום. אנחנו רוכשים דירה בע"ה דרך משכון הנכס של ההורים. כלומר, ההתקשרות מול הבנק ותשלומי המשכנתא לבנק ייעשו על ידם, ואנחנו נחזיר להם את הכסף הזה מדי חודש. האם במצב כזה מתעוררת שאלה לגבי איסור ריבית, שהרי יוצא שההורים לוקחים הלוואה בריבית מהבנק, כשאת הרווחים מהשכרת הדירה אקבל אני ולא ההורים. לכאורה, לא יועיל היתר עיסקה של הבנק בהלוואה כזאת. ואם כך, מה הפתרון ההלכתי?
תשובה:
שלום רב, כפי שאני מבין, המצב שאתה מתאר הוא מצב בו אתה הוא הלווה, וההורים הם "ערב קבלן" (דהיינו ערב שניתן לפנות אליו ישירות לגביית החוב מבלי צורך לפנות תחילה אל הלווה עצמו). בשו"ת אמרי יושר חלק א סימן קפט כתב שכאשר לבנק יש היתר עסקא מפורסם - אין חשש ריבית בכגון זה משום שגם הערב השתעבד על דעת היתר העסקא, כלומר שהוא מתחייב לעשות עסקים בסכוםן הכסף עליו הוא ערב - אף שלא קיבל ישירות את הכסף. לכן למעשה, בהנחה שההלוואה נלקחה מבנק שיש לו היתר עסקא (כפי שהוא כיום בכל הבנקים בארץ), מותר להורים לפרוע את המשכנתא ומותר להם גם לגבות מכם את מה שהם פרעו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
לאחרונה נשאלתי האם מותר לשלם לכביש 6 ריבית בעקבות פיגור בתשלום על נסיעה, כידוע כביש 6 הוא חברה פרטית ולא שייך בה דינא דמלכותא, בבירור שעשיתי אין היתר עסקה לחברה, לצערנו פעמים רבות קורה שאדם שוכח לשלם את החיוב ובוא נאלץ לשלם את הריבית האם יש פה איסור? תודה אריאל
תשובה:
אריאל שלום, ריבית על איחור בתשלום אסורה, אף אם הדבר נעשה בדרך של הטלת קנס הגדל ככל שהעיכוב בפירעון נמשך, וכמו שנפסק להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה קעז טז): אם חייב עצמו לתת למלוה כך וכך בכל שבוע בעוד שמעכב ממנו, הרי זה רבית גמור. הגה: אף על גב דכתב לו כך דרך קנסא: אם לא אפרע לך לזמן פלוני אתן לך כל שבוע כך וכך, ואף על גב דאם היה פורע לו בזמנו לא הוי כאן רבית כלל, מ"מ הואיל וכתב לו ליתן לו קצבה בכל שבוע ושבוע, הוי רבית גמור. (רוב הפוסקים). וכן עיקר, אף על גב דיש מקילין והתירו ללוות ברבית בדרך זה (הגהות מרדכי פא"נ בשם ר"י דארליינש). ואמנם יש שכתבו שכאשר החייב מעכב את החוב שלא כדין, למרות תביעות של בעל חובה הרי הוא נחשב כגזלן ומותר לקנוס אותו אף אם מדובר בקנס מתרבה: כך כותב רבי יוסף שאול נתנזון , המבאר שאין בתשלום ריבית על עיכוב פרעון, משום איסור ריבית: "דהרי לא הלוהו כלל, וזה עיכב מעותיו, ואף דמעכב כיסו של חבירו פטור, אבל משעה שתבעו שיחזיר לו צריך להחזיר לו ואין בזה משום ריבית דהו"ל כגזלן... וצריך לתת הריבית. (שו"ת שואל ומשיב תנינא, חלק ד תשובה קכג) כך פסק גם הגרש"ז אוירבך זצ"ל (שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן עא) הכותב: "לענין קנסות הנהוגים בגמ"חים אשר הקנס הוא לפי ערך הזמן, שכשמאחר בהחזרת ההלואה חצי שנה משלם שקל אחד, וכשמאחר שנה משלם שני שקלים. וטענו רבים שדינו כריבית ולא כקנס, י"ל דכיון שאחר שהגיע זמן הפרעון יכול הגמ"ח לגבות החוב, נמצא דלאחר הזמן הו"ל כגזילה אצלו, ואין כאן שכר המתנת מעות כי אם שיעור גודל העוולה, ועל עוולה של חצי שנה משלם רק שקל אחד, ושל שנה שלמה משלם שני שקלים..." וכן כתב בשו"ת להורות נתן (חלק ג יורה דעה סימן נד): "נראה דכל זה אם לא תבעו המלוה אלא שהלוה עיכב את הממון בלא נטילת רשות דעדיין לא נכנס לכלל עושק. אבל אם המלוה תובע את הממון והלוה כובש את הממון אצלו בחזקה דהוי עושק... הנה בכה"ג נראה דכיוון דהוי גזלן מותר ליתן ריבית על הזמן שעשקו בחזקה. דאף על גב דמתחלה באה לידו בדרך הלואה מכל מקום כשתבעו והוא כובשו בחזקה יצאה לגמרי מכלל הלואה ונעשה עושק ואין בזה משום מחזי כריבית כיוון שהוא תובעו בחזקה והלוה הוא גברא אלימי ואינו רוצה לשלם הרי ניכר שפקעה הלוואתו ושרי." אך כל זה כאשר נמנע במזיד מלפרוע את החוב שאז יש מקום לקונסו, אך אין היתר לגבות באופן אוטומטי ריבית כאשר עיכוב החוב נבע משכחה. לכן ראוי שכל עוד אין לחברה היתר עסקא, יקפיד כל אדם על תשלום החוב בזמן, ואם חושש משכחה יחתום הוראת קבע וכדו' - על מנת שלא להכשל או להכשיל באיסור ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
קרן הלוואות, שהסכום הראשוני קיבלה בהלוואה, בתנאי שאם יסגר הגמ"ח הכסף יחזור צמוד למדד, האם זה מותר? האם יש הבדל אם ההסכם היה רק במצב בו הפרשי ההצמדה הם לטובת התורם, או לשני הצדדים? תודה רבה
תשובה:
שלום רב, אמנם יש הבדל בין המצב הראשון בו התורם לא יכול להפסיד, לבין המצב השני בו התורם יכול גם להפסיד מקרן, אך למרות זאת, בשני המקרים יש לעשות היתר עסקא, בודאי כאשר מדובר בתנאי האינפלציה של היום שבאופן כללי ניתן לומר שהכסף שומר על ערכו, אף אם המדד עולה או יורד בשיעור כלשהו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ריבית מפיקדון ה' אדר תשע"ה
שאלה:
מה אומרת ההלכה בקשר להפקדת כסף בבנק לתקופה מסוימת על מנת לקבל ממנו אחוז מסוים עם הזמן?
תשובה:
שלום רב, הפקדת כסף בבנק היא בעצם הלוואה לבנק. ניתן לסמוך בעניין זה על היתר העסקא שיש לבנקים ולקבל את האחוז שהבנק נותן על הפקדון. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואת באתר בלנדר י"ג אדר תשע"ה
שאלה:
שלום הרב, ראיתי שנשאלה שאלה (לפני מס' חודשים) לגבי אתר בלנדר, ונתקבלה תשובה שנדרש מהם היתר עיסקה. כיום,ישנו באתר החברה "היתר עיסקא" של הרב אריה דביר שמופיע בקישור: https://loans.blender.co.il/about/policy / שאלתי,האם למרות כך,אין בעיה הלכתית להלוות באתר מכיוון שאין ספק שישנם לווים באתר במצב שבו הם באוברדראפט ולא כהשקעה בעסק. חלק משיווק האתר נעשה במטרה לסייע לאנשים אלו ולתת להם ריבית נמוכה יותר,שזו לכאורה מטרה מבורכת אבל אשמח לדעת האם מבחינת ההלכה הדבר מותר או אף רצוי (מבחינת נתינת הלוואה וגם לקיחת הלוואה). תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, ראיתי את היתר העסקא אליו הפנית. יש לי ספק רב האם היתר העסקא הזה מועיל. מדובר בהיתר עסקא עליו חתומה חברת וי פיננסי טכנולוגיות שהיא רק המתווכת בין המלווים והלווים אך היא בעצמה אינה בנק ואינה לא מלווה ולא לווה. היתר העסקא מועיל להלוואות שהחברה החתומה עליו נותנת או לוקחת, אך ספק רב האם הוא מועיל גם כאשר החברה היא מתווכת אינטרנטית בלבד. לענ"ד בכדי שההיתר יועיל למשתמשים באתר יש צורך לכתוב בו באופן ברור שכל המלווים והלווים מקבלים על עצמם את תנאי היתר העסקא עליו חתומה החברה. לגבי החשש שהעלית בנוגע לאוברדראפט אכן יש מקום לחשש וכידוע הפוסקים נחלקים בשאלה האם מותר לסמוך על היתר העסקא במצב כזה, אך בכל מקרה אם אתה לווה למטרה עסקית - תוכל לסמוך על היתר העסקה אם יעשה באופן הראוי כאמור לעיל. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בונוס על כרטיס דביט כ"ח אדר תשע"ה
שאלה:
שלום רב. בבנק (בבעלות יהודית בחו"ל) יש 2 סוגי כרטיסי דביט (כמו כרטיס אשראי אבל אי אפשר להכנס למינוס - אפשר לגהץ רק בהתאם לכסף שיש בחשבון עו"ש): 1 - בתור בונוס על כל $ שקונים בכרטיס בחנות מקבלים מייל נוסף למייליג" בחברת בתעופה הלאומית. 2 - CASHBACK - על כל $ שקונים בכרטיס בחנות מקבלים אחוז מסויים חזרה לחשבון או לחשבון הסלולר. האם יש באחזקת כרטיסים כאילו בעיית ריבית?
תשובה:
אני מניח שבשני הכרטיסים מדובר בחיוב מיידי של החשבון וא"כ אין כאן כלל הלוואה וממילא אין כל חשש ריבית. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בבנק (בעלות יהודית בחו"ל) למחזיקי כרטיס פלאטינום (מצריך אחזקת כסף רב יותר בעו"ש) מותנים אפשרות להמרת מט"ח במחירים משתלמים יותר מבשוק. האם אפשר להשתמש בזה?
תשובה:
אם הבנק מתנה את ההטבה בכך שתחזיק כסף רב בחשבון עלול להיות חשש ריבית, משום שהחזקת כסף בחשבון כמוה כהלוואה שאתה מלווה לבנק, ואם בתמורה לכך הוא מאפשר המרת מט"ח בתנאים משתלמים - יש בכך משום ריבית. אולם, אם הבנק נותן את ההטבה גם כאשר אין לך כסף בחשבון העו"ש, הרי שאין זו הטבה בתמורה להלוואה ולכן אין בה איסור. בכל מקרה, היות שמדובר בבנק אני מניח שהוא גובה ונותן ריבית, ולכן יש צורך שיהיה לו היתר עסקא. אם יש לו היתר עסקא אין כל בעיה גם בהטבה שבהמרת המט"ח. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, בתפקידי כועד בית קיבלתי הצעה לביטוח הרכוש המשותף כאשר ניתן לשלמה במס' תשלומים שהינם צמודי מדד. האם זה מותר או שיש כאן בעיית ריבית? תודה,
תשובה:
הפוסקים נחלקים בשאלה האם הצמדה למדד כמוה כריבית. ולמעשה נראה שבמציאות הכלכלית כיום שהאינפלציה נמוכה, יש מקום להחשיב הצמדה למדד לריבית, ובמיוחד שהמדד אינו משקף בהכרח את השינוי בערך הכסף משום שהוא נקבע על פי סל מוצרים שרירותי. לכן יש לוודא שלחברת הביטוח יש היתר עסקא, ואם לא - לבקש תשלומים בלא הצמדה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני עובדת בסוכנות ביטוח כאשר אני שולחת פוליסת ביטוח רכב או דירה למבוטח אני צריכה לציין בפניו 2 אפשרויות תשלום 1. עד 4 תשלומים החברה לא גובה תשלום שנקרא "דמי אשראי" (יכול להיות שזה ריבית) 2. אם משלמים יותר מ 4 תשלומים צריך לשלם את התשלום של הדמי אשראי האם מותר לי לכתוב: בתשלום עד 4 תשלומים סך X בתשלום מעל 4 תשלומים סך Y
תשובה:
אכן דמי אשראי שלוקחת חברת הביטוח זו ריבית. לכן יש לוודא שחברת הביטוח חתומה על היתר עסקא ואז ניתן להציע את התשלומים עם דמי האשראי. אם החברה לא חתומה על היתר עסקא - אין להציע את האפשרות של פריסת תשלומים עם דמי אשראי עד שהחברה תחתום על היתר העסקא. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
למה לא ניתן לקבל הלוואה מקרן השתלמות (נראה לי שגם בפנסיה) שנמצאות בבמסלול כשר ? זה בכל חברות הביטוח כך שזה כנראה בעיה הלכתית ולא טכנית של חברה מסויימת בברכה
תשובה:
הלוואה מקן השתלמות היא בעצם הלוואה שמלווים העמיתים זה לזה, שהרי הכסף אינו שייך לקרן ההשתלמות אלא לעמיתים, והקרן רק מנהלת אותו. הבעיה היא בכך שמדובר בהלוואה בריבית האסורה על פי ההלכה, כאשר לא ברור שהיתר העסקא של הקרן תופס שהרי, כאמור, הקרן לא הלווה ולא המלווה אלא רק מנהלת את הכספים. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב וישר כח ! עסק שנותן שירות / מוכר מוצרים יקרים ורוצה לתת ללקוח אפשרות לשלם במספר תשלומים ע"פ מחיר X (כ. אשראי או בצ'קים / הוראת קבע) או במזומן חד-פעמי X-20% (הנחת מזומן) 1. האם זה מותר ע"פ ההלכה ? 2. האם יש הבדל פה בין שירות לבין מוצר? 3. האם יש הבדל לעניין ריבית בצורת הגבייה - כ. אשראי או צ'קים וכו' ?
תשובה:
שלום רב, יש להבחין בין מוצר שאספקתו היא מיידית, לבין שירות או מוצר שאספקתו היא לאחר זמן. אם מדובר במוצר שאספקתו היא מיידית, אין כל בעיה לשלם במזומן ולקבל את ההנחה. הבעיה עלולה להיות דווקא בתשלום בתשלומים בלא לקבל את ההנחה, משום שהתשלומים הם בעצם הלוואה שהמוכר נותן לקונה, כאשר יש אומרים שהמחיר הגבוה יותר שמשלם הקונה בתשלומים לעומת הנחת המזומן - נחשב ריבית. למעשה, אם התשלומים נעשים באמצעות כרטיס אשראי של חברה החתומה על היתר עסקא - תהיה מותרת גם הקניה בתשלומים, ואילו אם התשלומים נעשים באמצעות שיקים יש להבחין בין מוצרים שהרגילות לשלם עליהם בתשלומים שאז יש מקום להתיר, לבין מוצרים שבד"כ אין משלמים עליהם בתשלומים שאז אסור. (ראה מאמרנו: האם יש חשש ריבית בבחירה בין דביט לקרדיט בכרטיס חיוב, אמונת עתיך גליון 106). כל זה במוצרים בהם האספקה היא מידית. לעומ"ז בשירות או במוצרים שהאספקה היא לאחר זמן עלול להיות איסור דווקא בהנחת מזומן, משום שהיא נחשבת כהלוואה שמלווה הקונה למוכר, כאשר בתמורה הוא מקבל מוצר השווה יותר מהסכום אותו שילם. במצב כזה ניתן להתיר כאשר מדובר במוצר הנמצא כבר ברשותו של המוכר, אך גם זה בתנאי שלא יפרסם מראש שני מחירים - מחיר בהנחה על מזומן ומחיר מלא בתשלומים. כל זה כאשר אין למוכר היתר עסקא. אם יחתום על היתר עסקא - יהיה הדבר מותר. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
לק"י שלום וברכה . ברשותי גמ"ח כספים, ורציתי לדעת האם יש אפשרות לגבות קנס לטובת הגמ"ח על איחור בתשלום של הלוואה? תודה רבה
תשובה:
שלום רב, לדעת הגרש"ז אוירבאך - מותר אפילו קנס מתרבה, כלומר קנס הגדל בהתאם למשך זמן האיחור. הוא מבאר שאין בזה משום ריבית משום שהחזקת הכספים אצל הלווה נעשית שלא ברשות והרי זו גזילה, וכל שמאחר יותר כך נחשב כגזלן גדול יותר וממילא יש מקום לקנסו בסכום גבוה יותר. אם מדובר בקנס חד פעמי - מותר לכל הדעות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני צריך לקנות מחשב יקר לצורך תיכנות לצורך פרנסה האם מותר לי לשלם בקרדיט?
תשובה:
שלום רב, אם אתה מתכוון למסלול קרדיט דרך חברת האשראי - מותר, היות שיש להם היתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום לכבוד הרב, קראתי את תשובת הרב בנושא, שפורסמה ב"אמונתך לעיתים". האם אין לראות בדרישת התשלום שאותה שולחת החברה כתביעה לשלום החוב וממילא נמנעת בעיית הריבית אף לדעת :להורות לנתן" ? גם אם אכן לראות בדרישת התשלום כתביעה, האם נכון יהא לומר שלדעת הגרש"ז זצ"ל - אין בעיית ריבית במקרה של איחור בתשלום, גם אם החברה לא הגישה תביעה נגד החייב ? עוד באותו עניין - האם רשויות ציבוריות כמו עיריות נדרשות עפתי ההלכה לערוך היתר עסקה לצורך גביית ריבית על פי חוק, למשל על תשלומי ארנונה ?
תשובה:
שלום רב, לענ"ד אין די בדרישת התשלום בכדי להתיר גביית רבית למאחר, גם לא לדעת הגרש"ז, משום שההיתר הוא רק כאשר אדם נמנע במזיד מלשלם – אז יש לקונסו, וככל שהעיכוב גדול יותר יש מקום לקונסו בסכום גבוה יותר. אולם כאשר אי התשלום נבע משכחה, חוסר תשומת לב, אונס וכדו' אין מקום לחייב ריבית, ועל כן אין זה נכון לגבות ריבית באופן אוטומטי בלא התחשבות בנסיבות – כפי שכתבתי בתשובתי. לגבי רשויות ציבוריות המצב שונה: שם אין מדובר על תשלום הבא כחוב בעבור שרות או תמורה כלשהי שהאדם קיבל, כפי שהוא בכביש 6 שמשלם על נסיעה, או בחברת החשמל שמשלם על החשמל שקיבל. החיוב שם הוא חיוב הנובע מזכותה של העיריה להטיל מס, וזכותה של העיריה לקבוע שיעורי מס שונים בהתאם למועדי התשלום ולכן בזה אין חשש ריבית אף בלא היתר עסקא. צד נוסף להקל בעיריה הוא מצד שמדובר בגוף ציבורי בלא בעלות של אנשים ספציפיים. (בשונה מחברה ציבורית שם ניתן לראות את בעלי המניות כבעלים). אמנם לרווחא דמילתא חתומה המדינה על היתר עסקא, ולכן לענ"ד יש בהחלט מקום להחתים גם רשויות מקומיות, אך לא בגלל גביית הרביות על איחור בתשלומי המס, אלא על עסקאות אחרות שיתכן שהעיריה עושה ויש בהם חשש ריבית. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
כאשר שוכרים רכב, חלק מתנאי השכירות הוא להחזיר מיכל דלק מלא. האם אין בזה איסור סאה בסאה?
תשובה:
אין איסור סאה בסאה כאשר מדובר במוצר שיש לו מחיר קבוע בשוק (שולחן ערוך יורה דעה הלכות רבית סימן קסב סעיף ג). כל המוצרים בפיקוח ממשלתי נחשבים כבעלי מחיר קבוע (תורת ריבית ז יד) ובכלל זה גם דלק, וממילא אין כאן כל חשש. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
"ערך צבור" - חשש ריבית? כ"ו תמוז תשע"ה
שאלה:
באוטובוסים, כבר נהגו מכמה טעמים להקל לקנות כרטיסיות של מספר נסיעות בהנחה משמעותית. בחברת מטרופולין וקווים ישנו "ערך צבור" בו מפקידים מראש סכום של 30, 50 או 100 ש"ח וזוכים על ידי זה להנחה של 20%. האם זה מותר כמו כרטיסיה, או שיש חשש ריבית כיון שמפקידים כסף בלי קנייה מוגדרת. בברכה
תשובה:
שלום רב, אין הבדל בין זה לבין כרטיסיה. ההיתר בכרטיסיה מבוסס על כך שאין זה "שכר המתנת מעות" שהרי אתה יכול להשתמש מיד בכל הכרטיסיה ולקבל את אותה הנחה. כך גם בערך הצבור ההנחה שאתה מקבל היא קבועה בין אם אתה מנצל את הערך הצבור מיד ובין אם לאו, נמצא שגם כאן אין זה בגדר "שכר המתנת מעות" ולכן אין זה חשש ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום לרב! הבנתי שהרבה רבנים סוברים שאסור להיות במינוס בבנק משום איסור ריבית. כיון שלא חל על זה היתר העיסקה שבבנק. שאלתי, האם יש מקום להקל בזה? ואם אי אפשר לקחת הלואה מגמ"חים משום שהתנאים להחזר לא אפשריים כ"כ וגם משום הלואות קודמות שאני מחזיר בתשלומים בכל חודש וכדו', האם גם במצבים כאלו זה אסור? או שיש שמקילים בזה ואפשר לסמוך עליהם בשעת הדחק?
תשובה:
שלום רב, הימצאות במינוס בבנק כמוה כנטילת הלוואה מן הבנק. הבעיה בכך (מעבר לבעיה הכלכלית) היא בתשלום הריבית שגובה הבנק על המינוס שזו בעצם ריבית על הלוואה. אמנם לבנק יש היתר עסקא אך היתר העסקא מיועד, בעיקרון, להלוואות למטרה עיסקית, כאשר ה"ריבית" שמשלם הלווה היא בעצם תשלום חלקו של הבנק ברווחי העסק בו השקיע הלווה. מינוס בבנק נועד, במקרים רבים, לא למטרה עסקית אלא לצריכה שוטפת ועל כן יש מהפוסקים שאומרים שלכך לא מועיל היתר עסקא. אלא שבהיתר העסקא של הבנקים יש סעיף בו נכתב כי הלקוח מקנה לבנק חלק בכל עסקיו היותר טובים וכשרים, ועל כן גם כאשר ההלוואה נלקחה למטרה שאיננה עסקית, אם יש ללווה "עסקים" כלשהם שעשויים להניב רווחים (כגון דירה, מכונית, תכנית חיסכון וכד') - יהיה תשלום ה"ריבית" תשלום חלקו של הלווה בעסקים אלו. על פי זה יהיה ניתן לסמוך על היתר העסקא גם כאשר מדובר במינוס - אלא אם כן אין ללווה כל נכס שיכול להנייב רווח. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
משיכת יתר ב' אלול תשע"ה
שאלה:
שלום רב, בקרב מרבית המשפחות במדינת ישראל שצורכות הלוואות ומשיכת יתר מתרחשת ירידה דרסטית באיכות החיים וברמת החיים כתוצאה מצריכה בלתי פוסקת של אשראים - אלו נגרמים(על פי רוב) ממציאות של ניהול כלכלי לקוי והוצאות גדולות מהכנסות... אם כך מה ההגיון ההלכתי במתן היתר עיסקא ? שהרי בשל כך נגרם נזק אדיר למשפחות. עוד אשאל - האם מותרת הלוואה לכיסוי משיכת יתר שנגרמה מפער שלילי כרוני בין הכנסות להוצאות ? אודה לקבל אישור לפרסם שאלתי ותשובתכם ברשת חברתית. תודה רבה !
תשובה:
שלום וברכה, אתה מעלה בעיה ידועה וכאובה מאד אשר, כפי שאתה כותב בצדק, נגרמת מניהול כלכלי לקוי, ומרצון לחיות ברמת חיים הגבוהה מעבר ליכולת. עם זאת, לא רק בעלי המשפחות הנקלעים למצב זה אשמים במצב. חז"ל אמרו "לא עכברא גניב אלא חורא גניב" - אילו לא היה חור בו יכול היה העכבר להטמין את האוכל - לא היה גונב. חלק מהאשמה מוטלת גם על הבנקים אשר לא רק שלא מזהירים את הלקוחות מפני הלוואות מסוג זה, אלא אף מנסים לשכנע אותם לקחת הלוואות אלו - מה שמכניס רווחים גדולים לבנק, אך מאמלל את המשפחות. עם זאת, יש לדעת שהיתר העסקא של הבנקים מנוסח באופן הכולל את כל הפעולות שהבנק מבצע, כך שאין היתר עסקא ספצפי הנוגע למשיכות יתר. אכן יש מפוסקי ההלכה הסבורים כי למרות היתר העסקא הכללי של הבנק, אין להסתמך עליו לשם משיכת יתר, וזאת משום שהיתר העסקא נועד להלוואה למטרה עיסקית ולא להלוואה לשם צריכה, ומשיכת יתר נעשית בד"כ לשם צריכה. לפי אותם פוסקים אסור יהיה לקחת מהבנק הלוואה בריבית לשם כיסוי משיכת היתר, - משום שגם כאן אין מדובר במטרה עסקית. אולם, יש מפוסקי ההלכה הסבורים כי אם ללווה ישנם נכסים בין אם נכסים ריאליים ובין אם נכסים פיננסיים, מותר לו על פי ההלכה להסתמך על היתר העסקא לשם משיכת יתר, משום שאף שמשיכת היתר עצמה לא נעשית למטרה עסקית, מכל מקום על פי תנאי היתר העסקא הופך הלווה את הבנק לשותף בכלל העסקים שיש לו והריבית המשולמת היא בעצם חלקו ברווחי אותם עסקים. אכן, גם עם מבחינת דיני ריבית אין איסור, לפי דעות אלו, במשיכת היתר, ברור שאסור על פי ההלכה להכניס את המשפחה למצב אותו אתה מתאר. אתה רשאי לפרסם את תשובתי זו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
עסקה שהשתבשה ט' חשון תשע"ו
שאלה:
שלום רב, ברצוני לברר 2 דברים: 1. ביצעתי הסכם עם חבר לפני כמה שנים שישקיע בעסקיו סכום מסוים שכולו ממני, במידה ויהיו רווחים נתחלק ברווחים, במידה ולא הוא ישיב לי את מלוא הסכום שסוכם ללא רווח או הפסד. בנוסף, סיכמנו שבמידה ויהיה איחור הוא ישלם לי סכום מסוים כ"קנס" כל חודש של איחור. האם הדבר מותר או שמדובר בריבית? 2. לשם מתן ההשקעה לקחתי הלוואה מהבנק וסוכם שהוא ישלם את מלוא הריבית. קרה והדבר נגרר כבר כמה שנים ובינתיים יש בידי לכסות את הסכום של ההלוואה מכספי (לשם שקט נפשי של סיום ההלוואה). במידה ואסגור את ההלוואה האם מותר לי לקחת את הריבית שהיה אמור גם ככה לשלם לבנק? כמובן השאלה נובעת מכך שיש לי הפסד מכיוון שגם איני יודעת מתי יחזיר לי את הכסף (יכול גם להיות עניין של שנים ואזקק בעצמי להלוואה עד אז) וגם יש לי אפשרות להשקיע את הסכום בתוכנית מניות/חסכון במקום לסגור את ההלוואה "שלו". כל השאלות האלו נובעות מאחר והעניין אמור היה להסתיים לאחר כמה חודשים ונגרר כבר שנים. תודה מראש
תשובה:
שלום רב, 1. קנס מתרבה הגדל כל חודש נחשב בד"כ כריבית אסורה. 2. בעצם יש כאן שתי הלוואות: הלוואה שאתה לקחת מהבנק והלוואה חדשה שאתה נתת לחבר.לכן יש צורך בהיתר עסקא נפרד בינך לבין החבר ולא מועיל היתר העסקא של הבנק. אמנם, אם ההלוואה נלקחה מהבנק מלכתחילה בכדי להעבירה לחבר, כגון שהחבר זקוק להלוואה והבנק לא מאשר לו, ואילו לך הבנק כן מאשר, ולכן אתה לוקח את ההלוואה מהבנק ומעבירה מיד לחבר - ניתן לסמוך על כך שהיתר העסקא של הבנק יהיה תקף גם ביחס להלוואה שאתה נתת לחבר. מכאן שהתשובה לשאלתך תלויה בשאלה האם לקחת את ההלוואה מהבנק באופן הנ"ל. אם לא - יהיה אסור לך לגבות את הריבית מהחבר. בכל מקרה ברור שאסור לך לסגור את ההלוואה לבנק ולהמשיך לקחת את הריבית מהחבר משום שבמצב כזה ברור שמדובר בשתי הלוואות שונות ואני מבין שלא עשית היתר עסקא בהלוואה שבינך לבין החבר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואות חברתיות כ"ו חשון תשע"ו
שאלה:
ב"ה בעבר נתקלתי בחברת בלנדר המתווכת בין לווים למלווים וראיתי אצלכם שיש בעיה בהיתר העסקא שלהם ושלא להצטרף להלוואות דרכם. היום נתקלתי באתר נוסף שפועל באותה שיטה: www.eloan.co.il יש להם היתר עסקה (בקישור הזה): www.eloan.co.il/doc/hiyter-iska רציתי לשמוע מה דעתכם על זה. כמו כן, כיוון שכאשר אתה בוחר למי להלוות אתה רואה את נתוני הבקשה שלו ויודע לשם מה הוא זקוק להלוואה, תהיתי אם מותר להלוות רק לאלו שמצהירים שהם זקוקים לכסף לשם השקעה בעסק או לימודים, שאז נראה לי שמתקיים פה הרעיון היסודי של היתר עסקא, שאיני רואה איך הוא תקיים בהלוואה לסגירת מינוס, למשל. בכל מקרה, מכל העסק הזה נודף ריח קשה של ההלוואה בריבית. לכן מעניין אותי האם גם אם זה מותר הלכתית זה משהו שאין רוח חכמים נוחה ממנו, ועדיף להימנע. תודה רבה ויש"כ.
תשובה:
שלום רב, ראיתי את נוסח היתר העסקא. יש לי מספר הערות על הנוסח וכן נדמה לי שחסרה שם חותמת של החברה אך זה לא העיקר. הבעיה העיקרית היא שהחברה היא רק מתווכת. אמנם בנוסח היתר העסקא נכתב במפורש כי הוא חל גם על עסקאות בהן החברה מתווכת אך לענ"ד קשה להסתמך על כך לכתחילה כשמדובר בהלוואות בין אנשים פרטיים ששניהם אינם יודעים שבעצם המדובר בעסקא ולא בהלוואה. אין זה דומה להלוואות הניתנות ע"י בנקים החתומים על היתר עסקא, שם אף אם הלקוח אינו יודע שמדובר בעסקא, הבנק מצהיר שהוא נותן את הכסף כעסקא וקיימת הסמכה מכללא של הלקוח לכל תנאי הבנק הנותן. דבר זה, כאמור, לא קיים כאן כאשר הן המלווה והן הלווה אינם יודעים כלל שהם מבצעים עסקא ולא הלוואה. נכון שבהלוואה לשם השקעה בעסק, ואולי גם לימודים, מתקיים הרעיון היסודי של היתר עסקא ויש בהחלט מקום להלוות להם, אך כל זה בתנאי שיעשה היתר עסקא מפורש בין הלווה לבין המלווה. מבחינה מעשית ניתן לעשות זאת ע"י הוספת משבצת נוספת בלוח ההלוואות שם יכתב האם מדובר בהלוואה עפ"י היתר עסקא. לבי השאלה האם רוח חכמים נוחה מכך - אם מדובר בהלוואה למטרה עסקית הנעשית עפ"י היתר עסקא ובריבית בגובה סביר - רוח חכמים נוחה מכך. במקרים אחרים - לא ברור, יש לבדוק כל מקרה לגופו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ריבית בפיקדון ביהמ"ש כ"ו חשון תשע"ו
שאלה:
הפקדתי לפני כמה שנים סכום כסף ע"פ הוראת בימ"ש. עכשיו אני זכאי לקבלו בחזרה עם הצמדה (ונדמה לי שגם ריבית מסוימת) א. האם מוגדר כהלואה או שמכיון שלקחו ממני בעל כורחי (ונגד דין תורה) יהיה מותר לי לקחת? ב. אם לא האם מותר לי לקחת את הריבית כפירעון חוב אחר שהמדינה חייבת לי? ג. האם המדינה עושה היתר עסקא שחל גם על כספים כאלה? ד. ככל הידוע לי א"א לקחת רק את הקרן בלי ההצמדה. אשמח לחוות דעתכם.
תשובה:
שלום רב, יש אומרים שהיות שמדינת ישראל אינה אדם פרטי ואף לא שותפות לא חל עליה כלל איסור ריבית, ובכל מקרה מדינת ישראל גם חתומה על היתר עסקא. לכן, אם מדובר בריבית שהמדינה משלמת לך מותר לך לקבלה ובמיוחד שאני מבין שזו לא היתה הלוואה שנתת מרצונך. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מוצר חדש של בנק הדואר אפשרות להיות במינוס של עד 500 שח תמורת תשלום קבוע חדשי של 5 שח בנק הדואר טוען שזהו תשלום עבור השרות בלבד ואם כן אין כאן משום רבית, או אולי יש כאן הערמה ובאמת הבנק לוקח ריבית מוקדמת עבור ההלואה (אעפ שהוא קבוע מדי חדש גם כשאין הלוואה) רק מטעמי שווק נאמר שהם דמי עמלת שרות בלבד.
תשובה:
שלום רב, בנק הדואר חתום על היתר עסקא. אלא שיש מקום לדון האם מועיל היתר עסקא על עמלה זו, שהרי היא נגבית על עצם האפשרות לקבל אשראי, גם אם היא לא נוצלה בפועל. מכאן שגם אם הלקוח ינצל את האשראי ועל פי תנאי היתר העסקא ישבע שהפסיד לא יקבל חזרה את העמלה. (ע' תורת ריבית יז יא, ברית יהודה פרק ה הערה ח (בהשמטות, ופרק מ סעי טו). מאידך, נראה שהיות שבהיתר העסקא נכתב שאין רשות לאף אחד מעובדי הבנק לעשות פעולה האסורה באיסור ריבית, יש לומר שאכן אם ישבע הלקוח שהפסיד בהתאם לתנאי היתר העסקא יקבל את העמלה בחזרה שאם לא כן נמצא שגביית העמלה נעשתה שלא ברשות. עוד יש לומר שהעמלה כלל אינה נחשבת לריבית משום שהיא לא נגבית כתמורה לכסף שמקבל הלקוח באשראי, אלא בכדי לכסות את הוצאות הבנק הכרוכות בנתינת האשראי. לסיכום, מכל הטעמים דלעיל נראה שמותר לרכוש מוצר זה מבנק הדואר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ריבית חברה זרה ד' כסלו תשע"ו
שאלה:
שלום וברכה, אין לי מספיק רקע הלכתי או עסקי בשביל לשאול שאלה עם המושגים הרלוונטים, לכן אני רק מתארת את המקרה. רכשתי אגח של חברת אמ.די.ג'י . זו חברה זרה שמתעסקת בנדלן בחו"ל, והוקמה לצורך גיוס הון באמצעות הנפקת אגח בבורסה בתל אביב. יכולה להיות עם זה בעייה בריבית?או בעיה אחרת? תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, איני מכיר את החברה, אך אם זו חברה זרה ניתן לצאת מתוך הנחה שרוב בעלי המניות שלה הם אינם יהודים ואז אין חשש ריבית או חששות אחרים. אמנם אם ידוע לך שמדובר בחברה שרוב מחזיקי מניותיה הם יהודים - יש צורך בהיתר עסקא בכדי למנוע חשש איסור ריבית. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום! אנחנו רוצים לרכוש מוצר בכרטיס אשראי דרך האינטרנט וכתוב שם שעד ל5 תשלומים זה ללא ריבית ומ5 תשלומים זה עם ריבית. האם מותר לקנות את המוצר אם אנחנו מתכוונים לשלם בתשלום אחד או פחות מ5 תשלומים? אשמח לתשובה, תודה רבה!
תשובה:
מותר לקנות בפחות מ - 5 תשלומים אין אין בזה תוספת ריבית. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
חבר לווה ממני סכום כסף גדול, הוא לא עמד בהסכם שתוך חודש הוא מחזיר הכל. לאחר שנה וחצי הוא התחיל להחזיר תשלומים, כיום רוב הסכום הוחזר אבל נשאר כמה אלפים חוב. לפני כשבוע הוא טס לחול וביקשתי ממנו שיקנה לי סיגריות כמובן שבתשלום מלא ולא הכפת לי אפילו שירוויח עלי (כמות שעולה בארץ 320 שח, עולה במדינה שם 50 שח בערך) הוא עשה זאת בשמחה. השאלה האם יש כאן חשש ריבית
תשובה:
שלום רב, אם מדובר בטובה שהיה עושה לך בכל מקרה, גם אם לא היית מלווה לו, אין בכך חשש ריבית, אולם אם עשה את הטובה בגלל ההלוואה - אסור. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
פירעון חוב בדולרים ו' אדר א' תשע"ו
שאלה:
מישהו הלווה לי באיזור 6 אלף שקל. החזרתי לו אלפיים שקל, ועוד אלף דולר (ועדיין צריך להשלים לו את הפער הקטן - של 350 שקל בערך). שאלתי היא: האם יש בעיה - וא"כ איך מתקנים אותה - להחזיר הלוואה של שקלים בדולרים.. למלווה היה צורך בדולרים, בשביל חוב שהוא היה צריך לשלם בדולרים. ככה שהוא הרוויח את מה שהוא היה מפסיד ע"י שהוא היה מחליף שקלים וכו'. מצד שני, גם אני הרווחתי, שלא הייתי צריך להחליף את הדולרים בשקלים. חשבנו לקבוע את זה לפי השער היציג של אותו יום. יש לציין, שזו לא בדיוק היתה הלוואה רגילה. הייתי צריך מישהו שיגהץ לי משהו באשראי (בסכום הנ"ל), ובמקום שילמתי לו מזומן את הנ"ל (2000 ש"ח, ואלף דולר), כשאת השאר (350 ש"ח בערך) אני עדיין חייב. תודה רבה!
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני ניתן לפרוע חוב גם בדולארים על פי ערך ההלוואה בשקלים בשעת ההלווה. אלא שמבחינת חישוב שער החליפין בין השקל והדולאר מסתבר שאין להתחשב בשער היציג אלא בשעה הקניה או המכירה בהתאם לנסיבות: אם המלווה מעוניין בשקלים הרי כאשר משלמים לו בדולארים יש לפרוע את החוב לפי השער בו המלווה ימכור את הדולארים לבנק בכדי לקבל שקלים דהיינו שער הקניה הנמוך. אולם אם המלווה מעוניין בדולארים הרי שהחישוב צריך להיות לפי השער בו המלווה היה צריך לשלם שקלים בכדי לקנות דולארים דהיינו לפי שער המכירה הגבוה. לכן במקרה שבשאלה הנכון הוא שפרעון ההלוואה בדולרים יהיה לא לפי השער היציג אלא לפי שער המכירה (הגבוה). (ר' חזו"א יו"ד סימן קפב אות ה) כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ריבית שלילית ו' אדר א' תשע"ו
שאלה:
שלום, לדעתי כדאי לקיים דיון על ריבית שלילית. כבר כיום קיימת ריבית כזו (אמנם רק לבנקים) אבל זו רק שאלה של החלטה כלכלית, ויש מצב שאולי ניתן יהיה בעתיד הלא רחוק לקבל הלוואה עם החזר קטן מ 100%. ולעניין הלוואה ללא ריבית ע"פ המצווה בפרשת משפטים, האם אנו צריכים לתת הללוואה בריבית שלילית? הרי הלוואה ללא ריבית, כאשר במשק הריבית שלילית, היא הלוואה עם ריבית. אני חושב שיש עוד נושאים הקשורים ולכן שווה דיון
תשובה:
שלום רב, כעיקרון הקובע לעניין ריבית הוא הערך הנומינאלי של ההלוואה בלא קשר להתייקרויות או הזולות במשק. (אא"כ בתנאי אינפלציה דוהרת כפי שהיה בעבר שם יש שסברו שיש להתחשב בהתייקרות במשק). לכן וודאי שאין כל איסור בהלוואה בה ההחזר הוא 100% ויש בכך משום מצווה גם אם הריבית במשק שלילית. ברור גם שאין כל איסור בהלוואה שהפירעון שלה הוא פחות מ 100% משום שאין כל איסור בכך שהמלווה יקבל פחות ממה שנתן. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מימון דרך האתר הדסטארט כ"ו אדר א' תשע"ו
שאלה:
שלום הרב, רציתי לברר האם במימון מראש דרך האתר הדסטארט אין בעיה של ריבית? הרי בעצם אני יודע כמה יעלה המוצר לאחר שהוא יצא לאור, ועל התשלום מראש אני מקבל איזו הנחה או תוספת מתנה שלא יקבל מי שלא ישלם עכשיו. לכאורה דבר זה הוא ריבית לכל דבר שהרי בגלל הקדמת מעות אני משלם פחות או מקבל תוספת לתמורה לכסף. תודה רבה! מאיר.
תשובה:
שלום רב, הוזלה בגלל הקדמת מעות אסורה כאשר אדם רוכש מוצר או שרות וכד', ומשלם על כך מראש ובתמורה מקבל הנחה. במצב כזה עלולה להיות בעיית ריבית משום שהקדמת התשלום כמוה כהלוואה שמקבל המוכר מהקונה, והמחיר הזול היא התמורה להלוואה. נדמה לי שבאתר המדובר אין הדבר כן. לא מדובר שם על רכישת מוצר או שרות אלא על תרומה כאשר המתנה שאתה מקבל היא בתמורה לתרומה. אם כך הרי אין כאן כלל הלוואה שהרי לא היתה כאן הקדמת תשלום ואם אין הלוואה הרי אין איסור ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
המשך לגבי האתר הדסטארט י"א אדר ב תשע"ו
שאלה:
שלום הרב, הרב הגדיר את הכספים המועברים דרך האתר הדסטרארט כתרומה ואת התמורה כמתנה, ולכך אין בזה איסור ריבית כלל. השאלה, לפי מה הרב קבע שזוהי תרומה? המשתמשים באתר מגדירים זאת כקניה מראש וגם הטרימנולגיה של האתר נראת כ שלם וקבל. (כמו כן ב׳ויקיפדיה׳ גם ישנה התייחסות שזה כעין קניה מראש של המוצר.) לפי הגדרה זו יהיה איסור ריבית. האם האפשרות להתייחס לזה כתרומה אע"פ שיש שמתייחסים לזה כתשלום גורמת שאין בזה איסור? מה יהיה הדין אם הנותן מתכוון לתרומה והמקבל חושב על קניה? ולהפך כשהמקבל חושב על תרומה והנותן חושב על תשלום? תודה רבה! מאיר.מהישיבה
תשובה:
שלום רב, אכן אם מדובר בקניה מראש של המוצר עלולה להיות בעיה של ריבית בהנחה שערכה של המתנה שמקבל התורם עולה על הקרן שקיבל. אולם לענ"ד אין זו קניה מראש של מוצר וגם באתר שם מגדירים את ההטבה שמקבל התורם כתשורה ולא כמוצר הנמכר בגין הסכום ששולם, ומה עוד שבד"כ שווי התשורה הזאת נמוך מסכום התמיכה וא"כ אף אילו היתה זו הלוואה - אין כאן ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב! אני עומד בימים אלו לפני מכירת דירה, וברצוני לברר האם יש חשש איסור ריבית בסעיפים הבאים: מבלי לגרוע בכל האמור לעיל הרי שבגין כל יום של איחור בתשלום כלשהו, חלקו או במלואו, מבין התשלומים \... ישלמו הקונים קנס קבוע מראש בגין הפרה זו, בסך 400 ₪ (ארבע מאות ₪ ) לכל יום איחור מבלי לפגוע בזכויות הקונים לתרופותיהם לפי ההסכם ו/או לפי כל דין, החל מהיום השמיני לאיחור. וכן: כל איחור במסירת החזקה, ובכפוף לאמור בהסכם זה בדבר התחייבויות הקונים כתנאי מוקדם למסירת החזקה, יזכה את הקונים בתשלום פיצוי מוסכם וקבוע מראש בסך 400 ₪ (ארבע מאות ₪ ) לכל יום איחור, מבלי לפגוע בזכויות הקונים לתרופותיהם לפי ההסכם ו/או לפי כל דין, החל מהיום השמיני לאיחור. האם יש חשש ריבית, ואם כן כיצד ניתן להימנע מאיסור זה?
תשובה:
שלום רב, הסעיף הראשון הוא בעצם קנס מתרבה על איחור בתשלום שאסור באיסור ריבית. אולם, אם ברור שהמוכר רואה את הקונה המעכב את התשלום כגזלן, אף שהוא משלם את הקנס, דהיינו שלא נח לו בדחיית התשלום למרות הקנס הגבוה שיקבל - יש המתירים לגבות זאת. בסעיף השני אין חשש ריבית משום שאין כאן תשלום על הלוואה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אדם שכעזרה למשפחה משלם בהוראת קבע בכרטיס אשראי את חשבונות החשמל ,מים, וארנונה, ומקבל מהם את הכספים במזומן. הם מעוניינים מאוד לתת לו מתנה להביע הוקרתם. האם תשלומיו אלה נחשבים כהלוואה, ובמתנה יש חשש ריבית? האם יש משמעות לזמן קבלת התשלום אם החזרת הכסף לפני זמן ה"הורדה" של החיוב או אחרי תודה על תשובתכם
תשובה:
שלום רב, אכן אם החזרת הכסף למשלם נעשית לפני שחברת האשראי גובה את הכסף מחשבונו - אין כאן כל הלוואה וממילא אין חשש ריבית. (ר' ברית יהודה פרק ב סעיף ד ומה שהביא שם בהערה יא בשם החקרי לב). אולם נראה שגם אם החזרת הכסף למשלם נעשית לאחר שחשבונו חוייב ע"י חברת האשראי לא יהיה בנידוננו בהכרח איסור ריבית והדבר יהיה תלוי בשאלה האם החזרת הכסף נעשתה לפני מועד התשלום האחרון של החשבון או לאחריו. אם התשלום במזומן ניתן למשלם לפני מועד התשלום האחרון שנקבע לחשבון ע"י חברת החשמל וכד', הרי שהרווח היחיד שיש למשפחה הוא הטרחה הנחסכת להם בתשלום, ולא דחיית התשלום, שהרי הם יכלו בעצמם לשלם באותו מועד לחברת החשמל, וממילא לא נראה את המתנה כשכר המתנת מעות אלא כשכר עבור הטרחה. אולם, אם המשפחה מעוניינת לדחות את התשלום מעבר למועד האחרון ולשם כך היא מבקשת מהמשלם שישלם את החשבון במועד שנקבע בחשבון והיא תחזיר לו מאוחר יותר - הרי זה כהלוואה שקיבלה המשפחה מהמשלם וממילא יש מקום לומר שמסתמא נתנה בגלל ההלוואה. (ע' תורת ריבית פרק שלישי סעיף ד שיסוד האיסור אפילו מפרש ששולח לו לשם מתנה הוא משום שמסתמא ניתן מחמת ההלוואה). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מסחר יומי בבורסה י"ח סיון תשע"ו
שאלה:
בס"ד לצוות מכון כתר בראשות הרב אישון שליט"א לאחרונה התחלתי ללמוד את התחום של מסחר יומי בבורסה והתעוררו לי כמה שאלות הלכתיות בנושא, אשמח לתשובות המכון. 1.מסחר במינוף. לכאורה במינוף רגיל שהכסף מוחזר לברוקר באותו היום אין בעיה, הבעיה היא במינוף ליום העסקים הבא שבו נלקחת ריבית,לכאו' פשוט שצריך היתר עסקא ופה התעוררו לי 2 שאלות: א. האם היתר עסקא כללי של בית השקעות(במידה ויש כמובן) הולך גם על מינוף, שהרי עיקר העיסוק של חברות הברוקאז' אינו בענייני הלוואה והשאלה אם יש כוונה להחיל את היתר העסקא גם על מינוף. ב. בנוסח ההיתר עסקא כתוב שהעסקא צריכה להיות קרובה לשכר ורחוקה מהפסד, לכאו א"א להגדיר מסחר במינוף ומסחר בברוסה ככזה והשאלה אם ההיתר עסקא יועיל למרות הנ"ל. 2. קניה בחסר - "שורט". למיטב הבנתי שורט עובד בצורה שהברוקר מלווה לסוחר מניות בכמות מסויימת ע"מ שיחזיר אותם אח"כ, המניות לא שייכות לברוקר אלא לאדם שקנה אצל הברוקר בעבר מניות והברוקר רק מנהל אותם ויש לו אפשרות ורשות חוקית להלוות את המניות של אותו פלוני שקנה. כמובן שההלוואה נעשית ללא ידיעתו של בעל המניות (ובמידה וירצה אותו פלוני למכור יקח הברוקר מאדם שלישי וכן הלאה) הסוחר מוכר את המניות במחיר השוק הנכחי ומקווה שהמחיר ירד,במידה והמחיר ירד הסוחר הרוויח, הוא קונה מניות ומחזיר לברוקר שמחזיר לאותו אדם. במידה והמחיר עלה הסוחר הפסיד ויאלץ להחזיר מניות בשווי גבוה יותר ממה שמכר. ויש לדון כאן מצד כמה דברים. א. גם במקרה שהמחיר ירד והסוחר לא מחזיר מניות בשווי גבוה משלווה עדיין יש פה לכאורה "סאה בסאה" והשאלה שלי אם מועיל היתר עסקא על סאה בסאה,במידה ולא האם יועיל היתר מדין "יש לו" במידה ויש לו מניה אחת לפחות של אותה חברה. ב. במקרה שהמחיר עלה הסוחר מחזיר מניות בשווי גבוה יותר ממה שלווה,על הצד שלא מועיל היתר עסקא בסאה בסאה לכאו' זה ממש ריבית(לכה"פ מדרבנן) והשאלה כנ"ל. ג. יש לדון מי נחשב המלווה, הברוקר או האדם שלו שייכות המניות, אם נאמר שהברוקר, לכאו' איך אדם יכול להחשב 'מלווה' על דבר שאינו שלו,ואם האדם שלו שייכות המניות, איך אדם יכול להחשב 'מלווה' בלי לדעת שהוא מלווה ולמי הוא מלווה. והנ"מ תהיה היא האם יש עניין לעשות היתר עסקא מול הברוקר אם הוא גם ככה לא נחשב המלווה. ולצד השני, גם אם הברוקר גוי או שיש היתר עסקא מולו עדיין אולי נבוא לחשוש שהמלווה יהודי (לכאו' רוב בעלי המניות בבורסה בת"א) ומולו אין היתר עסקא ד. יש לדון אם זה נחשב סאה בסאה שכן הסוחר לווה מניות ומחזיר מניות או שמא מכיוון שהסוחר לא מקבל לידיו את המניות אלא הם מיד נמכרות במחיר השוק (והברוקר מביא כסף לסוחר) וגם כשהסוחר מחזיר, מכיוון שאין לו את האפשרות לקנות מניות בצורה ישירה אלא הברוקר קונה עבורו נמצא שזו הלוואת דמים רגילה ולא סאה בסאה. ה. לכאו' גם בשורט א"א להגדיר את הפעולה כ"קרובה לשכר ורחוקה מהפסד" והשאלה כנ"ל אם יועיל היתר עסקא. אשמח להתייחסות בהקדם. בתודה מראש מיכאל יעקב
תשובה:
שלום רב, 1. א. היתר עסקא חל על כלל העסקים שיש בהם חשש ריבית - ולכן מסתמא חל גם על מינוף. ב.בהיתר העסקא כתוב בד"כ שהמקבל ישקיע את הכסף בכלל העסקים הטובים שלו ולכן גם אם אתה מקבל את הכסף לשם המינוף אין מניעה שהעסקה תהיה לגבי דברים אחרים. 2. אכן מועיל גם היתר עסקא וגם "יש לו". שני ההיתרים הללו מועילים כמובן גם כאשר המחיר עלה. המלווה הוא בעל המניה שהרי כפי שאתה אומר בצדק אדם לא יכול להלוות דבר שאינו שלו. לכאורה עפי"ז היה צריך בעל המניה לחתום על היתר עסקא, אך נראה שהיות שבפועל את הפעולה עושה הברוקר, ובעל המניה אף לא יודע על כך - די בכך שהברוקר עושה זאת על פי היתר עסקא, ודעתו של בעל המניה סומכת על הברוקר שיעשה במניה שלו כל מה שמתיר החוק, ואם יש לברוקר היתר עסקא דעתו סומכת על הברוקר שינהג במניה שלו בהתאם להיתר העסקא. אכן אם מדובר בברוקר גוי לא יועיל הדבר בלא היתר עסקא שהרי, כאמור, לא הברוקר הוא המלווה - אלא אם כן בעל המניה או הלווה הם גויים. לענ"ד אין זו הלוואת דמים רגילה, משום שבפועל באמת המניות עוברות ידיים, ולאחר עסקת המכירה נחשב הקונה כבעל המניה, וברור שלו בעל המניה מכר לו אותה שהרי הוא כלל לא ידע על העיסקא, גם הברוקר לא יכול להחשב כמוכר משום שהוא לא בעל המניה, ועל כרחך שהמוכר הוא הלווה שקיבל את המניה בהלוואה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ריבית שלא באה מהלווה כ"ט סיון תשע"ו
שאלה:
האם מותר לגבות ריבית בהלוואה עם צד שלישי ראובו אומר לשמעון תן הלוואה ללוי ואני ישלם את הריבית ללא ידיעת לוי
תשובה:
הדבר מותר, בהתאם למה שנפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קס סעיף יג): מותר לומר לחבירו: הילך זוז והלוה עשרה דינרים לפלוני, והוא שלא יחזור ויקחנו מהלוה וגם לא יאמר הלוה למלוה: פלוני יתן בשבילי. ויש אומרים שצריך גם כן שלא יפייסנו הלוה לתת למלוה בשביל שילוהו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
יש לי 2 תיקי הוצאה לפועל.האחד בעקבות תביעה של גרושתי,שבה פסקה לי השופטת תשלום של כ4,500 ש"ח לגרושתי ואותו אני משלם בתשלומים.וכן יש לי תיק הוצאה לפועל של מזונות ,שבעבר שולמו לגרושתי באמצעות הביטוח הלאומי ועל פי החוק החדש משולמים לה באמצעות הוצאה לפועל.יש לציין שאני חי מקצבת נכות ואיני עובד. האם אני עובר על איסור תשלום ריבית?
תשובה:
שלום רב, אני מניח, למרות שלא ציינת זאת בשאלה, כי מדובר במצב בו בית המשפט פסק שעליך לשלם ריבית. איסור ריבית חל, באופן עקרוני, גם על המקבל וגם על הנותן. אולם לעיתים, כאשר החייב נהג שלא כהוגן והתחמק מתשלום חובו ניתן לראות את החיוב בריבית כקנס ואז אין בזה איסור, והדבר תלוי בנסיבות המדוייקות ולפי ראות עיני בית הדין. עם זאת, בכל מקרה, כאשר אדם משלם ריבית עפ"י חיוב של בית משפט, גם אם מדובר בריבית האסורה על פי ההלכה, המשלם אינו עובר על איסור אלא רק המקבל. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מינוף כ"ט סיון תשע"ו
שאלה:
חברת 500+ אשר עוסקת במסחר בבורסה במינוף [לכאורה זה הלוואה לכל דבר, מכיון שכל עסקה הם לוקחים עמלה] האם צריכה לעשות היתר עיסקא, או לא. השאלה בגלל שראיתי ששאלו את הרב שאלה דומה והוא ענה שלא צריך
תשובה:
שלום רב, אכן מינוף זו הלוואה ואם לוקחים עליה ריבית זו הלוואה בריבית האסורה על פי ההלכה, אלא אם כן נעשה היתר עסקא, וכך כתבנו גם בתשובות אחרות באתר. מעבר לכך עלולה להיות בעיה של הימורים אסורים במינוף - והדבר תלוי ברמת הסיכון. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
חבר איש שיפוצים עבד אצל בעל בית ובתום העבודה בעל הבית ביקש לעכב את הפרעון בגלל שהיה דחוק והבטיח שכשיפרע יוסיף על הסכום שסיכמו בגלל האיחור וגם בגלל שמגיע לו כי העבודה יותר יקרה ממה שסיכמו והוא עשה עבודה טובה (יצויין שאין שער ברור לעבודות כאלו) ושאל אותי אם זה לא רבית,אני עניתי לו שנראה לי שזה רבית ואסור רק אם יבוא בעל הבית שלושים יום מהפרעון ויתן לו את התוספת בסתם אז מותר (ע''פ מ''ש בב''י סי' ק''ס שאם הרבית מופלגת הרבה מותר וביאר בספר מלוה ה' ח''א עמ' שס''ה שזה שלושים יום) מה באמת הדין תודה מראש.
תשובה:
שלום רב, אכן, אם התוספת היא בגלל האיחור בתשלום - היא אסורה משום ריבית. מאידך, אם התוספת היא משום שבעל הבית סבור שיש לשלם יותר על העבודה - היא מותרת, ובלבד שהיה משלם סכום זה גם בלא שהיה מעכב את התשלום. כאן הוזכרו שני הנימוקים ולכן ההצעה שהצעת אכן הצעה טובה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
פריטת צקים א' תמוז תשע"ו
שאלה:
אני פורט צקים מזומנים ב 1%-1.5% . האם מותר לי באיזה דרך לקחת יותר מזה באיזה דרך?
תשובה:
שלום רב, בהנחה שהמדובר בצ'קים לפירעון מידי ולא בצ'יקים דחויים, מותר לקחת אחוז מסויים כדמי טרחה על ההליכה לבנק, ההפקדה וכד'. לענ"ד אחוז גבוה יותר עלול כבר להחשב כריבית אסורה. אם בכל זאת אתה רוצה לקחת יותר, או, אם אתה רוצה לפרוט גם צי'קים דחויים - יש לעשות היתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
הלוואתי סכום של 18000 דולר למישהו וביקשתי ממנו שיחזיר לי את החוב לאחר 3.5 שנים . עברו מאז 18 שנה ערך הדולר ירד אם הייתי יודע שהוא לא יחזיר לי בזמן לא הייתי נותן לו . השאלה שלי כזאת האם אני יכול לדרוש ממנו שייתן לי מהמועד שהוא היה צריך להחזיר לי בפועל . הכוונה אחרי 3.5 שסיכמתי ושהיה צריך להחזיר לי אז . לפי מדד המחירים לצרכן. אם הוא היה עומד במילה שלו אז זה היה בסדר . הבעיה שהכסף איבד מהערך שלו . אני לא רוצה ריבית רק שהכסף שאני יקבל ממנו יהיה באותו ערך. מחכה לתשובתך בתודה מראש
תשובה:
שלום רב, לווה שלא פורע את חובו בזמן עובר על איסור עושק וגזילה ומשיב רעה תחת טובה. אולם, למרות זאת, גביית תשלום על "המתנת מעות", כלומר על כך שהכסף לא היה אצלך אסורה באיסור ריבית. אולם, אם תתבע אותו לדין תורה, עשוי בית הדין לקנוס אותו על הגזל המתמשך (בהנחה שלאורך השנים הרבות אתה תבעת ממנו לפורע והוא התחמק מלשלם בניגוד לדעתך ובלא הסכמתך). קנס זה מותר ואין בו איסור ריבית. כמו כן, אם הלווה רוצה מעצמו לפצות אותך ע"י הצמדת החוב למדד - מותר לך לקחת. (תורת ריבית יט הערה צג בשם שבט הלוי). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מינוף י"ג תמוז תשע"ו
שאלה:
האם בהשקעה במסחר מט"ח במינוף x1 צריך היתר עיסקא?
תשובה:
אם לוקחים ריבית על המינוף הרי שזו הלוואה בריבית הדורשת היתר עסקא כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אנחנו לקראת עסקה של מכירת בית. אחד מסעיפי החוזה: "איחר הקונה בתשלום מתשלומי התמורה, ישלם הקונה למוכר, לגבי כל תשלום שישלם באיחור, החל מהיום השביעי לאיחור 200 ₪ לכל יום איחור " האם יש בזה משום איסור ריבית?
תשובה:
שלום רב, קנס מתרבה על איחור בתשלומים נחשב על פי ההלכה כריבית. אמנם הגרש"ז אויערבך מיקל בקנס מתרבה כאשר החזקת הכסף על ידי החייב נעשית בניגוד לרצון המלווה הרואה את המעכב את התשלום כגזלן. (זאת בשונה ממקרה בו לא אכפת למלווה שהחייב ימשיך להחזיק בכסף ובלבד שישלם את הקנס). לכן לכתחילה יש להוסיף סעיף בחוזה הקובע כי כל תשלום שיש בו חשש ריבית יהיה על פי היתר עסקא (ולציין את הנוסח - כגון, לדוגמא, עפ"י נוסח היתר העסקא של בנק המזרחי). בדיעבד יש על מה לסמוך גם בלא זה - אם אכן מבחינתכם כמוכרים אתם רואים את הקונה המעכב את התשלום ואינכם מעוניינים בעיכוב - גם אם ישלם את הקנס שנקבע. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום האם מותר לשלם לסדרת טיפולי שיניים מראש - כאשר מקבלים הנחה של 10% על הטיפולים בתשלום מראש? בברכה
תשובה:
שלום רב, כאשר מדובר בפועל או בקבלן מותר לתת הנחה על תשלום המשולם מראש עם תחילת העבודה. לכן מותר לשלם מראש בהנחה על סדרת טיפולי השיניים - כאשר התשלום מראש מתבצע עם תחילת הטיפול הראשון (אך לא לפני תחילת הטיפול הראשון). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה מקרן השתלמות כ"ה תשרי תשע"ז
שאלה:
למה א"א לקחת הלוואה מקרנות השתלמות בקרנות שמנוהלות בכשרות העדה החרדית? מה הפן הלכתי בזה? ואדם שיש לו היתר עיסקא אם זה יעזור לו ?
תשובה:
שלום רב, בקרנות השתלמות הכספים שייכים לעמיתים והחברה המנהלת את הקרן אינה בעלת הכספים אלא רק מנהלת אותם בנאמנות עבור העמיתים בקרן. נמצא שכאשר לוקחים הלוואה מן הקרן המלווים הם העמיתים ובעצם עלולה להיות כאן הלוואה בריבית בלא היתר עסקא בין העמיתים. אמנם לחברה המנהלת יש היתר עסקא אך בפשטות זה מועיל רק לעסקאות שעושה החברה בכספה שלה ולא לעסקאות הנעשות בין העמיתים בקרן. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אדם פרסם מודעה למכירה של יחידת דיור בהרבה פחות ממחיר השוק. הסיבה למכירה במחיר זה היא ע"מ שיוכל לקנות את הדירה בחזרה במחיר דומה לאחר כמה שנים לפחות 3 שנים. עד אז קונה היחידה משכיר את היחידה למוכר בשכירות חודשית של 3 אלף לחודש. האם זה עסקה אסורה בריבית? האם ניתן לערוך הסכם הצורה של העתר עסקה לפי הנתונים האלו? או על פי שינוי קל ?
תשובה:
שלום רב, אם הקונה מחוייב לחזור ולמכור את יחידת הדיור למוכר באותו מחיר לאחר פרק הזמן שסוכם ביניהם הרי שקבלת דמי השכירות אסורה באיסור ריבית. (שו"ע יו"ד קעד א, חו"מ רז ו, שו"ע הרב הלכות ריבית סימן נד). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מסחר באגרות חוב כ"ה תשרי תשע"ז
שאלה:
שלום רב לדייני מכון כתר . שאלתי האם מותר לסחור באגרות חוב, והרי יש בזה ריבית ? השאלה מתייחסת הן לאגרות חוב ממשלתיות והן לאגרות חוב של חברות פרטיות. תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, באג"ח ממשלתי מותר משתי סיבות: א. מסתבר שאין איסור ריבית כשמדובר במדינה שלווה ב. למדינה יש היתר עסקא. באג"ח קונצרני אם אין לחברה היתר עסקא אכן לדעת רוב הפוסקים יש חשש ריבית. אולם לדעת האגרות משה אין איסור ריבית בהלוואה לחברה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואות עמית לעמית (ptp) כ"ט תשרי תשע"ז
שאלה:
שלום, האם מותר לתת הלוואה דרך שירות הלוואות עמית לעמית בו כל הצדדים מרוויחים? במידה ולא האם ניתן לבצע היתר עסקה כדי להשתתף המלווה?
תשובה:
שלום רב, אני מבין שמדובר על הלוואה נושאת ריבית. במצב כזה מותר לתת את ההלוואה בשני תנאים: א. כאשר ההלוואה היא על פי היתר עסקא. ב. כאשר ההלוואה נועדה למטרה שעשויה להצמיח רווח כספי. לכן: א. כדי שההלוואה תהיה על פי היתר עסקא יש צורך בכך שהצדדים יאשרו את קבלת תנאי היתר העסקא. הדבר יכול להעשות כחלק ממה שנדרשים הצדדים לאשר בשעה שהם נכנסים לאתר, אבל חשוב שיצויין באופן ברור שהיתר העסקא הוא חלק מהתנאים שאותם יש לאשר לפני שמלווים / לווים. (אין די בכך שהחברה שמפעילה את האתר חתומה על היתר עסקא בלא שהצדדים נדרשים לאשר זאת). ב. בהלוואות מסוג זה נדרשים בד"כ הלווים לציין את מטרת ההלוואה. לאור מה שכתבנו יש לבחור לתת הלוואות למטרות שעשויות להפיק רווח כספי. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ריבית על החזרי מס ל' תשרי תשע"ז
שאלה:
שלום, הגשתי בקשה להחזרי מס על מספר שנים אחורה, וקיבלתי ריבית פיגורים ממס הכנסה על העיכב בהחזר. האם זו ריבית אסורה, ומה ניתן לעשות עם הכסף?
תשובה:
שלום רב, אין בזה איסור ריבית משתי סיבות: א. לא היתה כאן הלוואה אלא תשלום מס על פי החוק. ב. מדינת ישראל חתומה על היתר עסקא (ויתכן שאף אין צורך בהיתר עסקא כשמדובר במדינה). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, רציתי לשאול האם מותר על פי דין להשקיע בחברה בחו"ל שעיקר עיסוקה בהלוואות בריבית לעסקים? החברה משלמת גם למשקיעים בריבית קבועה... בברכה אבישלום
תשובה:
שלום רב, לגבי רכישת מניות באותה חברה, ניתן לעניין זה לצאת מתוך הנחה שההלוואות בריבית ניתנות לעסקים של אינם יהודים שהם הרוב בחו"ל. לעניין קבלת ריבית מהחברה - אם מדובר בחברה של גויים מותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
קניתי דירה מקבלן ובטעות איחרתי באחד התשלומים והקבלן דורש שאשלם לו ריבית פיגורים איני יודע אם יש לקבלן היתר עיסקה מה ניתן לעשות ? אציין שעדין לא עברתי לקבלן את התשלום של הריבית פיגורים
תשובה:
שלום רב, אכן ריבית פיגורין על איחור בתשלום לדירה עלולה להיות אסורה באיסור ריבית, ועל כן אין לקבוע ריבית כזאת בלא היתר עסקא, ואם אין היתר עסקא על הקונה להקפיד לשלם בזמן כדי שלא יגיע לתשלום רבית פיגורין. אמנם, בדיעבד, אם כבר איחר והקבלן דורש את רבית הפיגורין נראה שמותר לו לשלם. טעם הדבר, היות שמדובר בעיסקת מכר הרי אין כאן ריבית דאורייתא אלא רק ריבית דרבנן. בריבית דרבנן עובר הלווה על איסור לפני עיוור בלבד. בנידון שלפנינו אם הלווה ישלם עלול לעבור על איסור לפני עיוור בכך שמכשיל את הקבלן בנטילת ריבית דרבנן. אולם, אם יסרב לשלם עלול לעבור על איסור לפני עיוור חמור יותר בכך שהקבלן יכעס על הרוכש ועלול להגיע לידי איסור דאורייתא של לא תשנא את אחיך בלבבך (סברא דומה אומר הגרש"ז אויערבך לגבי הגשת כיבוד למי שאינו נזהר בברכות). בנוסף, אין זה ברור לחלוטין שיש כאן איסור דרבנן כי במצבים מסויימים (כאשר הקבלן רואה את הרוכש המעכב את התשלום כגזלן, ואינו מסכים שהכסף יישאר בידו גם אם ישלם את ריבית הפיגורין) יתכן שאין כאן אפילו איסור דרבנן. לכן, למעשה, בדיעבד, אם הקבלן דורש את התשלום מותר לשלמו. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, האם יש חשש ריבית כשרוכשים דירה מקבלן ויש הצמדה של יתרות הסכום למדד תשומות הבניה. לדוגמא: הלקוח משלם 80% מערך הדירה כאשר ה-20% הנותרים ישולמו בכניסה לדירה עם הצמדה למדד הנ"ל. האם יש בזה חשש ריבית ? האם צריך לעשות היתר עסקה עם הקבלן ?
תשובה:
שלום רב, בזה אין חשש ריבית משום שאין כאן הלוואה. כל עוד הקונה לא נכנס לדירה לא הגיע עדיין המועד בו הוא חייב לשלם את מלוא הסכום, ומה שהוא משלם זוהי הקדמת תשלום ע"ח התשלום המלא. היות שאין כאן הלוואה אין איסור ריבית. שונה הדבר כאשר הקונה כבר קיבל את המפתח לדירה ועדיין לא שילם את מלא הסכום. במצב כזה, היות שחובתו לשלם את מלא הסכום נוצרה עם כניסתו לדירה, הרי עיכוב התשלום כמוהו כהלוואה שנותן הקבלן לקונה ואם הוא מצמיד אותה הרי זו ריבית אסורה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה כ"ב כסלו תשע"ז
שאלה:
שלום רב לקחתי הלוואה מחבר למשך שנה כמובן ללא ריבית אבל לפי שער הדולר בתום השנה החזרתי את מלוא הסכום ונתתי לו מתוך הוקרה במתנה גמורה 20 אחוז מסכום ההלוואה האים זה נחשב לריבית
תשובה:
שלום רב, אם מדובר במתנה שניתנה בגלל ההלוואה, הרי זו ריבית מאוחרת שאסורה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה מקרן השתלמות כ"ב כסלו תשע"ז
שאלה:
סיימתי 6 שנים של קרן השתלמות. הוצע לי להשאיר את הקרן ולא למשוך את כל הכסף, ע"מ שהקרן תהיה נזילה כל הזמן. (אם אמשוך את כל הסכום,אצטרך לפתוח קופה חדשה שתהיה נזילה רק עוד 6 שנים). הסכום בו אני מעוניין מפעם לפעם נחשב להלוואה, עליה אני משלם ריבית. האם הדבר אפשרי מבחינת דיני ריבית? שם הקופה- שלדג של הראל
תשובה:
שלום רב, הלוואה מכספי הקרן היא בעצם הלוואה מכספי העמיתים האחרים המופקדים בקרן. היות שחברת הראל חתומה על היתר עסקא הרי שניתן לראות את ההלוואות הללו כנעשות על פי היתר עסקא ולהתירן. עם זאת, במסלולים הכשרים של קרנות השתלמות לא מאפשרים הלוואה מכספי הקרן משום שחוששים לכך שהעמיתים אינם מודעים להיתר העיסקא וממילא אולי היתר העיסקא לא תופס לגביהם. לכן יש עדיפות הלכתית להלוואה מהבנק על פני הלוואה מקרן השתלמות. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השקעה במט"ח כ"ב כסלו תשע"ז
שאלה:
חבר נתן לי כסף להשקיע עבורו במט"ח ע"י תוכנה במחשב בביתי,היות והוא אין לא מחשב בבית וגם שאין לא שום ידע להשתמש בתוכנה או לסחור במט"ח. עשינו בסכם שהיות ונדרש ממני שעות ארוכות ביום להיות צמוד למחשב הסכמנו שהוא ישלם לי 50% מהרווחים. בסוף הפסדתי את כספו וזאת ללא רשלנות אלא שביו טלטולים לא צפויים. עשיתי כל מה שביכולתי להרוויח אבל לצערי לא היה הצלחה. עכשיו הוא מבקש ממני לשלם לו את הכסף בחזרה אני אמרתי לו שאפשר או להרוויח או להפסיד ושאני לא מוכן לקחת אחריות על הכסף. מה בדין האם אני חייב להחזיר או לא?
תשובה:
שלום רב, איני יודע מה סוכם ביניכם. אבל על פי ההלכה אסור לתת חלק ברווחים בלא להשתתף גם בהפסדים. נטילת חלק ברווחים בלא להסתכן כלל אסורה באיסור ריבית. לכן, אם הנותן מקבל 50% ברווחים עליו לשאת לפחות ב 50% מההפסדים. אמנם, היות שמגיע לך שכר טרחה הרי שחלקך בהפסדים צריך להיות פחות מאשר חלקך ברווחים, ואם סיכמתם על 50% ברווחים, הרי סביר שתישא בלא יותר מ 33% בהפסדים, והנותן ישא לכל הפחות ב 67% מההפסדים (ב"מ סח ע"ב). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני שוכר דירה. סיכמתי עם המשכיר לבנות הרחבה לדירה, כשהמימון הוא על ידי בתורת הלוואה למשכיר, שתיפרע בתשלומים ע"י הפחתת שכר הדירה. כמו כן אני הוא המארגן והדואג לכל ענייני הבניה. ברור שמוסכם ששכר הדירה לא יעלה השנה על אף התוספת לדירה, וכן סביר להניח שהמשכיר לא יתבע להעלות את שכר הדירה על אף התוספת גם בשנים הבאות. שאלתי: האם יש איסור ריבית בשימוש שלי בתוספת שתיבנה לדירה? לא בטוח שהמשכיר לא היה מעוניין להעלות את שכר הדירה אם המימון היה שלו ורק האירגון והביצוע היה על ידי. בתודה ובברכה, אמיר.
תשובה:
שלום רב, אם ניכר הדבר שבגלל ההלוואה אתה גר בדירה במחיר זול מאשר המקובל על דירה כזו אכן יש בזה חשש ריבית. אולם מניסוח שאלתך משמע שאין זה ברור שבלא ההלוואה היה בעל הבית מעלה את המחיר, ובאמת לעיתים מעוניין המשכיר שהשוכר ימשיך לגור בבית ולכן לא מעלה מחיר. אם אכן זהו המצב שאין ניכר שהמשכיר מוזיל את המחיר בגלל ההלוואה - מותר ואין בזה חשש ריבית. (כדין ריבית מאוחרת שלא ניכר שניתנת בגלל ההלוואה. ר' תורת ריבית פרק שלישי. ור' גם ברית יהודה פרק יב ד ובהערה יא שם). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום! אני עברתי גיור ואימא שלי אינה יהודיה. האם מותר לי להשתמש בכרטיס אשראי שלה כאשר תשלום נושא ריבית למשל לפרוס לתשלומים? תודה
תשובה:
שלום רב, השאלה היא מי אחראי על תשלום החוב כלפי המלווה. אם אתה האחראי הרי גם אם אתה משלם בכרטיס האשראי של האמא הרי אתה נחשב הלווה ואסור לך לשלם ריבית. אולם אם האמא היא האחראית ולא אתה - מותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אנחנו בשיעור דף היומי עוסקים בפרק איזהו נשך בענין ריבית ואחד הלומדים העלה שאלה כשאני משלם ארנונה שנה מראש אני משלם בהנחה נגיד במקום 1200 משלמים 300 ש"ח פחות האם זה נקרא ריבית? {פירוש: הרי בשכירות דירה אני קבל דירה אני מקבל משהו לכן כשאני משלם מראש אני מקבל הנחה וכיביכול קיבתי משהו אבל ברגע שאני משלם ארנונה כרגע לא קיבלתי כלום מהעירייה האם זה נקרא איסור ריבית} אבקש לפרט בתשובה כמה שאפשר וכולל מקורות. בתודה לומדי דף היומי
תשובה:
שלום רב, נראה שאין בזה חשש ריבית משום שתשלום ארנונה אינו תשלום על שירות או מוצר אלא מס שמטילה העיריה. (אף שהארנונה משמשת להספקת שירותים שונים על ידי העיריה לא ניתן לראותה כתשלום עבור אותם שירותים משום שגם מי שאינו נהנה כלל מהשירותים מחוייב בתשלום מלא). על כן לא ניתן לראות את התשלום מראש כהלוואה לעיריה על שירות שתיתן בעתיד, ולא את התשלום החודשי כאשראי שנותנת העיריה לתושב, אלא אלו הם חוקי המס שהמשלם מראש משלם סכום מסויים והמשלם בתשלומים משלם סכום אחר. והיות שאין כאן הלוואה - אין כאן איסור ריבית, וכן כתב בספר תורת ריבית (פרק י סעיף סט). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
קרן פנסיה כ"ח כסלו תשע"ז
שאלה:
שלום וברכה, אני מורה ורציתי לדעת האם קרן פנסיה בהראל היא תקינה על פי ההלכה . המסלול הוא כללי.
תשובה:
שלום רב, יש עדיפות הלכתית בהשקעה במסלולים שיש להם פיקוח הלכתי. יש לברור האם למסלול המדובר יש הכשר הלכתי. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, אני משכיר ב"ה דירה הדייר מבקש פעמים רבות לשלם באיחור אני משתדל לבוא לקראתו ומסכים הרבה פעמים. שאלתי - לפעמים יש איזו תקלה קטנה בדירה וכדומה ושמתי לב שאני אולי משדר לו שאני מצפה שהוא יטפל קצת מעבר לחובתו כדייר, בעצם בגלל שאני בא לקראתו ומאפשר איחור התשלומים. האם יש בכך ריבית או מעין ריבית? (אם כן -מה העצה להתנהלות כי קשה להמנע מכך כי התחושה היא שהוא חייב לי טובה)
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני אסור לאדם לעשות טובה לחברו שנתן לו אשראי גם כאשר לא סיכמו זאת מראש - אם מדובר בטובה שלא היה עושה אותה בלא האשראי שקיבל. אולם, כאשר אין מדובר בהלוואה אלא בדרך מקח וממכר מותרת נתינת טובת הנאה כאשר לא ניכר שנעשית בגלל האשראי. לכן במקרה שלכם שאין מדובר בהלוואה אלא בדחיית תשלום דמי שכירות מותר לשוכר לעשות דברים שאינו מחוייב בהם על פי החוזה - כהכרת הטוב, ובלבד שלא יאמר במפורש שעושה זאת בגלל האפשרות לדחות תשלומים, וכן שיהיה מדובר בתיקונים שמקובל לעיתים שעושה אותם השוכר ולא המשכיר. אם מדובר בתיקונים גדולים שעל פי המקובל תמיד המשכיר עושה אותם - הרי שניכר שעושה זאת בגלל הדחיה בתשלום ולכן זה אסור. (שו"ע יו"ד קס סעיף ד. תורת ריבית ג, י). מכאן שאסור לך לומר לו שבגלל האשראי שקיבל אתה מצפה ממנו שיתקן בעצמו את התיקונים, אבל מותר לשדר לו שבאופן כללי אתה מצפה שלא יתנהג בקפדנות עם סעיפי החוזה - כאשר מדובר בתיקונים קטנים שמקובל לעיתים שהשוכר מתקן בעצמו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה לחבר כ' שבט תשע"ז
שאלה:
אחיין שלי הלוואה 10000 ש"ח לחבר. החבר רצה להחזיר את הכסף בתשלומים והאחיין שלי אמר לו שאין צורך כשיהיה לו את כל הסכום שיחזיר לו. לאחר כמה שנים החבר החזיר במקום 10000 ש"ח 12000 ש"ח האחיין שלי אמר לו שזה יותר ממה שהוא לווה אבל החבר טען שעבר הרבה זמן והוא רוצה לפצות אותו האם מותר לו לקבל את הכסף?
תשובה:
שלום רב היות שהכסף נשאר אצל הלווה בהסכמתו של המלווה, אין צורך לפצות את המלווה, וממילא אם הלווה ישלם יותר הרי זו ריבית אסורה. אמנם אין זו ריבית קצוצה האסורה מן התורה, אבל כל טובת הנאה שנותן הלווה למלווה בתמורה להלוואה אסורה באיסור ריבית. לכן על הלווה להחזיר רק את סכום ההלוואה בלא תוספת. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ב"ה קנינו בעז"ה דירה. ההורים עזרו לנו בהלוואה בחלק מהסכום (כהשקעה מצידם). סיכמנו שאחוז מסויים מן הדירה יהיה שייך להם (לא רשמי) ואנחנו נשלם להם דמי שכירות על החלק שלהם. (עם אופציה לקניית האחוזים בדירה מהם). לאחר דין ודברים, הוחלט שצורת חישוב האחוזים בדירה - מסובכת ממספר סיבות, ולכן הצעתי להם שזה יהיה כהלוואה בהיתר עיסקא ונשלם להם את אותו סכום אבל כהיתר עיסקא. ההורים שלי לא התלהבו מרעיון של הלוואה עם ריבית ולכן הציעו שעדיין ייחשב שיש להם חלק בדירה אך אין הוא מחושב באחוזים משווי הדירה אלא כסכום קבוע (הסכום שהלוו לנו) ששייך להם מתוך שווי הדירה. שאלותיי: א' - האם מותר לעשות כזה דבר? ב' - האם עדיין יש צורך בהיתר עיסקא במקרה כזה? ואם כן, האם זה עדיף על היתר עיסקא רגיל? ג' - האם מותר להצמיד את סכום הקרן למדד כלשהו? תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, א. אפשר להקנות להורים חלק מסויים בדירה (יש צורך במעשה קנין. אפשר לעשות קנין סודר). במקום ריבית אסורה אתם תשלמו דמי שכירות על אותו חלק השייך להורים. אם מגדירים כך הרי שדמי השכירות צריכים להישאר קבועים כל עוד השטח השייך להם נשאר כפי שהיה. (ניתן להעלות את דמי השכירות או להוריד כמקובל בשוק השכירות). ב. במצב כזה אין צורך בהיתר עסקא. במצבים מסויימים (אם אין לכם עסקים) זה אפילו עדיף על היתר עסקא. ג. הצמדה אסורה בלא היתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום פתחתי גמ'ח הלוואות ללא ריבית בצורה של אתר אינטרנט שמשתמש בסליקה דרך חברה פייפאל היא גובת 3.4% + 1.2שח לכל החזר. אני מבקש 40שח לדמי ניהול שכוללים העברה בנקאית וזמן לעשות הפעולות ולעקוב אחרי ההחזרים לטלפן לאנשים שלא מחזירים לעשות חשבונות לנהל האתר . האם אני צריך היתר עסקה עבור זה ? תודה יוסף גרשון ירושלים
תשובה:
שלום רב, אם מדובר בדמי ניהול קבועים שאינם משתנים בהתאם למשך ההלוואה הרי שאין זה שכר המתנת מעות אלא הוצאות ושכר טרחה ולכן מותר גם בלא היתר עסקא. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אם אני נכנס לתחנת דלק וחייב לתת מזומן לאדם אחר אני מבקש 400 שח והוא אומר שהוא לוקח עמלה של שש שקלים ואז אני משלם דרך כרטיס אשראי 406 האם נחשב כריבית?
תשובה:
שלום רב, אם זו עמלה קבועה שאינה משתנה בהתאם לזמן שבעל העסק צריך להמתין עד שיקבל את הכסף מחברת האשראי - הרי שאין זה שכר המתנת מעות ואין בזה חשש רבית. אני מניח שזהו המצב במקרה שתיארת ולכן הדבר מותר. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום עליכם, האם מותר להשקיע כסף בקרן נדל"ן במסלול מימון? בניגוד למסלול הון שבו אתה שותף של היזם בפרוייקט ומרוויח איתו ביחד וכמו כן יכול גם להפסיד איתו - מסלול מימון אומר שאתה לא ממש שותף עם יזם הנדל"ן בפרוייקט שהוא בונה אלא מלווה לו כסף והוא מתחייב לך לתשואה שנתית קבועה של עשר אחוז. כאשר יש לך קדימות בקבלת הכסף על פני היזם ומשקיעי מסלול ההון. כך שאתה מתפקד קצת כמו בנק. אשמח לתשובה צבי בן ראובן
תשובה:
שלום רב, לפי מה שאתה מתאר מדובר בהלוואה בריבית של עשרה אחוז לשנה. לכן אסור להשקיע בקרן זו אלא אם כן קרן המימון חתומה על היתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מכירת כרטיס למופע במחיר מוזל במכירה מוקדמת היא עברה על איסור ריבית ומדוע למשל: כרטיס למופע במכירה מוקדמת נמכר ב-35 שקלים וביום המופע ב-50 שקלים
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני הנחה במכירה מוקדמת עלולה להיות אסורה באיסור ריבית. הדבר נובע מכך שמועד הרגיל לתשלום הוא קבלת המוצר, וכאשר משלם מראש יש כאן הלוואה למוכר שבתמורה לה נותן המוכר לקונה מוצר השווה יותר ממה ששילם. אולם, נראה שכאשר מדובר בכרטיסים למופע הדבר שונה. כאשר אדם רוכש כרטיס למופע, גם אם זה במכירה מוקדמת, המוצר אותו הוא רוכש הוא הכרטיס - דהיינו זכות הכניסה למופע ולא המופע עצמו. לכן אף אם המופע יהיה בעוד זמן, אין זה נחשב הקדמת מעות משום שהמוצר שהוא זכות הכניסה נרכש כבר עכשיו, וזמן התשלום הוא זמן קבלת המוצר. במצב כזה אין כל הלוואה וממילא אין חשש ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מיזם חקלאי א' אדר תשע"ז
שאלה:
שלום רב בע"ה בדרך להקים מיזם חקלאי שנועד גם למצוות ישוב הארץ. כרגע מגייס כספים ממשקיעים אידאולוגיים וברצוני לוודא כי ההסכם שאני מציע נקי מאיסור ריבית. מציע למשקיעים לתת $5000. מהשנה השישית עד השנה ה-10 אחזיר להם $1000 לשנה( 5 שנים). מהשנה ה-11 עד ה16 הם מקבלים כל שנה "תשלום הצלחה" (success fee) בהתאם לגובה התקבולים של העסק. למשל מ900,000 עד 1,000,000 מקבלים $400, אם מ1,000,000 עד 1,250,000 מקבלים $650 וכן הלאה. אשמח לשמוע את חוות דעתכם.
תשובה:
שלום רב, ראשית ברכת הצלחה במיזם החקלאי. השאלה האם יש כאן איסור ריבית תלויה בתנאים המדויקים החל מהשנה ה 11 עד ה 16. האם השותפות של המשקיעים היא גם בהפסדים. אם מובטח להם אחוז בתקבולים בלא תלות בשאלה האם העסק מרוויח הרי שיש כאן ריבית שהרי הם מובטחים בקרן ובעוד אחוז מסויים בתקבולים. לכן אם הדבר כך - יש צורך לחתום על היתר עסקא. אם קיימת אפשרות שהמשקיעים יפסידו גם מהקרן - אם יהיו הפסדים) הרי שאין בזה איסור ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום. בתי השקעות נוהגים לתת ריבית זכות על היתרה בחשבון כזה, כלומר על הסכום שאינו מושקע כרגע בפועל אלא שוכב סתם בחשבון. לכאורה חשבון נאמנות בבית השקעות הריהו כפיקדון ולא כהלוואה - האם יש צורך בהיתר עיסקא לבית ההשקעות
תשובה:
שלום רב, אני מעריך שבתי ההשקעות משלמים ריבית על יתרת הזכות בחשבון זה משום שהם עושים שימוש בכסף, והרי זה כמו פקדון בבנק שאף שקרוי פיקדון הוא בעצם הלוואה לבנק, שהרי הבנק רשאי להשתמש בו לצרכיו, ומחוייב להחזיר ללקוח בכל מקרה את סכום ההפקדה. לכן יש צורך בהיתר עסקא לבית ההשקעות - כפי שקיים בבנקים. אכן אילו לא היו רשאים לעשות שימוש בכסף והיו רק מספקים "שרותי שמירה", אין כאן הלוואה וממילא אין איסור ריבית. (אך אין זה סביר כלל שבמקרה כזה ישלמו ריבית למפקיד). כל טוב כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, נקלעתי למצב שאני צריך לקחת הלוואה. אחת ההלוואות המשתלמות (ריבית נמוכה מאד באופן משמעותי) היום בשוק היא כנגד קרן השתלמות. כיון שאני במסלול הלכתי אני חסום מלקחת הלוואה. שאלתי היא האם אפשר לעבור למסלול כללי כי מבין התשובות שלכם אני מבין שלכתחילה צריך לבחור במסלול ההלכתי (וכך אכן עשיתי) אך היום זה עניין של אלפי שקלים הפרש בריביות בהלוואות ובאפשרויות ההחזר (כיון שיש להם את הקרן כערבון הם מאד נוחים בהחזרים). האם זהו מצב של בדיעבד המאפשר לי לעבור למסלול כללי? תודה
תשובה:
שלום רב, הבעייתיות שבהלוואה מקרן השתלמות נעוצה בכך שהלווואה אינה מכספים השייכים לקרן אלא מכספי העמיתים האחרים המופקדים בקרן. נמצא שבעצם המלווים הם העמיתים האחרים וא"כ יש כאן הלוואה בריבית מאדם פרטי לאדם פרטי שהיא בעייתית יותר מאשר הלוואה לחברות. אמנם הקרן חתומה על היתר עסקא אך, כאמור, היא רק מבצעת את ההלוואה, אך היא אינה הלווה ואינה המלווה. אכן ניתן לומר שמי שמפקיד את כספו בקרן ההשתלמות עושה זאת על דעת שהקרן תשתמש בכספים בהתאם לכללים שלה וממילא יש כאן גם קבלת היתר העסקא עליו חתומה הקרן, אך, כאמור אין זה פשוט. לכן טוב יותר למצוא מקורות אחרים - כגון גמ"חים למיניהם. אם אין דרך אחרת הרי, שיש על מה לסמוך גם בהלוואה מהקרן. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ריבית בהחזר מס כ"ח אדר תשע"ז
שאלה:
שלום וברכה. קיבלתי הודעה שמגיע לי החזר מס בסך כמה מאות ש"ח. לא טיפלתי בזה. כעבור כמה שבועות הגיעה נוספת ובה הסכום גדל בכמה שקלים. מתברר שזה 'תוספת ריבית והצמדה' על האיחור בהחזר. האם יש בסכום התוספת הזה בעיה הלכתית? מה הטעם? תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, אין בזה איסור הלכתי משתי סיבות: א. המדינה חתומה על היתר עסקא. ב. יש הסוברים שאין כלל איסור ריבית כאשר מדובר בהלוואה למדינה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
המתנת מעות כ"ב סיון תשע"ז
שאלה:
רציתי לשאול אם יש במקרה הזה ריבית או המתנת מעות, חמי שיחי' מכר את הבית שלו סוף קיץ שעבר, והוא עצמו פינה את הבית מיד אבל המפתחות עדיין נשארו אצלו כי הקונים חיכו לקבל את המשכנתא מהבנק וגם חייבים עוד חלק מהכסף, אני באתי מחו"ל לכמה שבועות ואני משתמש בינתיי עם הדירה הקודמת, לפורים זה היה עם רשות וכרגע החלטנו להישאר בדירה עד כמה ימים אחרי חג הפסח, רציתי לשאול אם יש במקרה הזה ריבית או המתנת מעות, אני לא ראיתי את עצם החוזה אבל אם כבודו יגיד לי מה לבדוק אני יכול לבדוק את זה תודה רבה מראש
תשובה:
השאלה למי שייכת הדירה באותו זמן. אם הדירה עדיין בבעלות חמיך הוא רשאי לאפשר לכך לגור בה ואין בכך כל חשש ריבית. אם הדירה שייכת כבר לקונים וחמיך מאפשר להם דחיית התשלום עד קבלת המשכנתא. הרי יתכן שהמגורים שם יחשבו כריבית שהרי אתם הייתם חייבים לשלם דמי שכירות לקונים והפטור מדמי שכירות הוא בתמורה להלוואה שקבלו מחמיך (דהיינו דחיית מועד התשלום). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם פריסת תשלומים לחוב בביטוח לאומי יש בעיה של ריבית.והאם יש להם היתר עסקה?
תשובה:
עצם פריסת התשלומים ודאי שאין בה בעיה של ריבית. אבל גם אם הביטוח הלאומי גובה על כך ריבית זה מותר משום שהביטוח הלאומי חתום על היתר עסקא ויתכן שכלל אין צורך בהיתר עסקא כשמדובר בחוב למדינה. (חוב לביטוח הלאומי כמוהו כחוב למדינה). השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, לקחתי הלוואה מבנק דיסקונט בפריסת החזר של 60 תשלומים. ההלוואה הוגדרה עם ריבית פריים+אחוז מסויים. בסיכומו של דבר הובהר לי שסכום ההחזר הסופי יהיה גבוה בכ-3,000 ש"ח מסכום ההלוואה המקורי. האם אין בכך איסור ריבית? האם הגדרת ההלוואה עצמה כהלוואה עם ריבית מותרת? אם בנק דיסקונט חתום על היתר עיסקא האם יש בכך פיתרון לשאלות אלו? תודה רבה
תשובה:
הבנקים כולם כולל בנק דיסקונט חתומים על היתר עסקא שיש בו כדי לפתור את בעיית הריבית. עם זאת, לכתחילה נכון שלא לקחת הלוואה בריבית על סמך היתר עסקא כאשר המטרה היא צריכה ולא השקעה שיש בה גם צפי לרווח כספי. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני עובד מדינה שהועסק בחוזה שכר כולל, שעד היום לא קיבל תשלום על שעות נוספות. לאחר תביעה של ועד העובדים בית הדין לעבודה פסק שמגיע לנו תשלום גם על השעות הנוספות, כולל הפרשי ריבית והצמדה. השבוע קיבלנו את התשלום בעד הקרן, והודעה כי נקבל בקרוב גם ריבית והצמדה. רציתי לברר - האם ניתן לקבל את הסכום על סמך היתר עיסקא כללי של המדינה, או שההיתר מתייחס דווקא לאג"ח של המדינה וכדומה. אנחנו לא יודעים איך יתייחסו בחשבות השכר לפנייה בה נבקש לוותר על ההצמדה והריבית, והאם חייבים להתאמץ ולהחזיר במקרה שבו לא ייענו לבקשתנו.
תשובה:
מותר לך לקבל את הפרשי הריבית וההצמדה בהסתמך על היתר העסקא עליו חתומה המדינה, ומה עוד שיתכן ואין כלל צורך בהיתר עסקא כשמדובר במדינה, ובמיוחד שכאן זה לא דרך הלוואה. מעבר לכך, לעיתים ניתן לראות את הפרשי הריבית וההצמדה כקנס על הלנת השכר - אך זה תלוי בנסיבות המדוייקות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
חשבון הפוך כ"ה סיון תשע"ז
שאלה:
שלום רב, בבנק שלי יש דבר שנקרא ״חשבון הפוך״ שלפיו בסוף כל חודש הבנק משלם לנו ריבית על יתרת הזכות (עד גובה מסוים). לבנק יש היתר עסקא האם יש איסור ריבית בכך שהבנק משלם לנו את הסכום הזה בגין יתרת הזכות? תודה רבה וכל טוב
תשובה:
שלום רב, אין כל איסור בקבלת ריבית על יתרת זכות בבנק החתום על היתר עסקא, משום שברור שהבנק משקיע את הכספים המופקדים אצלו והם צוברים רווחים. הריבית על פי היתר העסקא היא שותפות שלך ברווחים אלו. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
יבס"ד שלום לכבוד הרב. יש לי כמה שאלות בנושא: א) האם מותר לסחור בשורט מול חו"ל במערכת של חו"ל כאשר אני לא יודע מי הברוקר שמלווה לי את המניות. 2) הרב כתב שכאשר יש לי מנייה אחת מאותו סוג אין צורך בהיתר עסקא מדין "סאה בסאה" האם מותר לי ללוות ומיד לאחר מכן למכור את המנייה, האם אין כאן משום הערמה? 3)יש לי אופציה בתוכנה גם להלוות מניות ולקבל על כך ריבית ,האם לי מותר להלוות כאשר אני לא ייודע מי לווה ממני את המנייה? 4)שאלה צדדית- כאשר אני רוצה לפתוח חשבון אני צריך להמיר שקלים לדולרים אצל הברוקר והוא לוקח עמלה, האם מותר לי?
תשובה:
שלום רב, א. אם מדובר בחו"ל הרי היות שהרוב גויים ניתן לתלות שהמלווים הם גויים ולכן מותר. ב. די בכך שיש לו מניה אחת מאותו סוג בשעת ההלוואה - גם אם לאחר ההלוואה הוא מוכר אותה. (ברית יהודה פרק יז הערה כז). ג. אם מדובר בארץ - אסור אף שאינך יודע מי הלווה. אם מדובר בחו"ל - מותר כשאינך יודע מי הלווה. ד. עמלה על המרת שקלים לדולרים אינה ריבית משום שאין כאן הלוואה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום כבוד הרב, הלוויתי לחבר לפני מס' שנים שווי של 1000$ במטבע ארגניטאי-פסו. אז השווי שלו היה 16,000 פסו+- סיכמנו שיחזיר לי שווי של 1000$ כשירווח לו. כעת זה יוצא 30,000 פסו+-. האם יש בזה איסור ריבית ? תורה רבה
תשובה:
שלום רב, כאשר מלווים במטבע שהוא הילך חוקי במדינה ומצמידים את ההלוואה לדולאר שאינו הילך חוקי, יש המתירים משום שסבורים שהדולאר בהיותו מטבע חזק נחשב אצל האנשים כמטבע אף שאינו הילך חוקי, ויש האוסרים. לכן לכתחילה יש לעשות זאת רק עם היתר עסקא. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
כבוד הרבנים שלום לפני כמה שנים?לוויתי דולרים על מנת להחזיר דולרים היום אני רוצה לפרוע לי יש שקלים ולמלווה טוב שקלים האם אוכל לפרוע לו כשער היציג היום ? תודה
תשובה:
שלום רב, בהלוואה של דולרים אין הבדל בין אם הפרעון יהיה בדולרים לבין אם הפירעון יהיה בשקלים עפ"י השער היציג - אם זה בהסכמת המלווה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מהו אחוז ריבית מכסמלי שעירייה מותר לה לגבות..???
תשובה:
העיריה רשאית לקנוס את מי שאינו משלם את המיסים בזמן ולהטיל עליו מס גבוה יותר - כפי שתמצא לנכון. כאשר לא מדובר על תשלום ישיר על שירותים או מוצרים (כגון אספקת מים) אלא על תשלום מיסי העיריה אין בזה חשש ריבית משום שאין כאן הלוואה אלא קביעת תעריפים שונים לתשלום המס - לפי מועד התשלום. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
לאור הכיוון הנראה של עליה בשער הדולר האם מותר לרכוש דולרים (מהבנק..) ולאחר עליית המדד למכור אותם?
תשובה:
מבחינת ההלכה אין בכך שום בעיה שהרי אין כאן הלוואה וממילא אין חשש ריבית. (וגם אילו היה חשש ריבית - יש לבנק היתר עסקא). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
ריבית פריסת תשלומים ה' תשרי תשע"ח
שאלה:
שלום רב, האם מותר לפרוס עסקה לתשלומים כאשר זה כרוך בעמלת תשלומים באופן שהסכום הכולל המשולם בתשלומים (כולל העמלות) גבוה מהסכום שמשולם במידה ונעשה בתשלום אחד?
תשובה:
שלום רב, כל "שכר המתנת מעות", הוא ריבית. על כן אם העמלה נגבית בכדי לפצות את הספק על העיכוב בתשלום - הרי זו ריבית האסורה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלואות לעמיתים ה' תשרי תשע"ח
שאלה:
האם בהלואות לעמיתים אין משום חשש של הלוני ואלוך שישנה מחויבות העמיתים בקרן להלוות אחד לשני.
תשובה:
שלום רב, נלע"ד שאין כאן חשש הלוני ואלוך משום שלמעשה אין כאן כל טובת הנאה שנותן העמית שקיבל הלוואה לחברו שלוקח עתה הלוואה, שהרי הכסף בכל מקרה אינו ברשותו אלא ברשות הקרן, והתנאים על פיהם הוא רשאי למשוך את הכסף מקרן ההשתלמות אינם מושפעים כלל מההלוואה שהקרן נתנה. אלא שעד שאתה שואל על חשש הליני ואלוך שהוא חשש דרבנן, עליך לשאול על הריבית עצמה שמשלם המלווה. ואם אינך שואל על כך משום שאתה סבור שניתן להסתמך לעניין זה על היתר העסקא, הרי שהיתר העסקא פותר גם את בעיית הלויני ואלוך, אם קיימת, משום שבד"כ נכתב בהיתר העסקא שאם הדרך של חציו מלווה וחציו פיקדון אינה מועילה להסיר חשש ריבית, הרי שהכסף ינתן על דרך של כולו פיקדון. במצב כזה אין כלל הלוואה וממילא אין כאן "הלויני ואלוך". יש עוד להעיר, כפי שכתבנו בתשובות אחרות, שלא ברור שהיתר העסקא של בית ההשקעות מועיל להלוואות של עמיתים מהקרן, משום שעל היתר העסקא חתום בית ההשקעות, והוא אינו כלל צד להלוואה, שהרי ההלוואה היא מכספי העמיתים, והעמיתים לא חתמו על היתר העסקא. כל טוב כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ראיתי שנושא הלוואה כנגד קרן השתלמות נידונה ע"י הרב שלמה אישון, שכתב שהדבר בעייתי מכיון שזה לא נחשב כהלוואה מהקרן שיש לו היתר עיסקא, אלא כהלוואה מהעמיתים של הקרן. ברצוני לשאול, אם אנו אומרים שזה הלוואה מהעמיתים, למה מאותו טעם לא נאמר שזה נחשב כאילו הלוונו מעצמינו? הלא הכסף שלנו גם נמצא שם, וא"כ באותו מידה שהלוונו מאחרים, באותו מידה אפשר לומר שהלוונו מעצמנו. תודה
תשובה:
שלום רב, הכסף של כלל העמיתים מעורב יחד, ובכל סכום שהקרן מלווה שותפים כלל העמיתים. לא שייך לומר כאן "ברירה" דהיינו שהתברר למפרע שהכסף שקיבל הוא כספו שלו, משום שבדאורייתא לא אמרינן ברירה. (ואם היתר העסקא אינו מועיל הרי שיש כאן חשש דאורייתא - שהרי מדובר בהלוואה בין שני אנשים פרטיים). זאת ועוד, על פי תנאי הקרן כאשר העמית מפקיד כספים הוא אינו יכול למושכם בכל עת ועל כן הקרן מחייבת אותו בריבית על ההלוואה שקיבל ומכאן שרואה זאת כהלוואה שמקבל מכספי הקרן ולא כמשיכה חזרה של הכספים שלו. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ב"ה שלום ברצוני לשאול, אני בעל עסק ופרסמתי מכירה של מוצרים, וכתבתי שהתשלום הוא במזומן בלבד, והוספתי בסוף למי שמעוניין לשלם באשראי צריך להוסיף X אחוזים ( מה שהחברת אשראי גובה, אבל גם זה לא מדויק אלא עשיתי מעיין 'אמצע' מאחר ויש אנשים שרוצים לשלם בתשלום אחד ויש כאלו שרוצים ביותר ואז ממילא חברת האשראי גובה יותר, לכן פרסמתי אחוז ממוצע) האם הדבר בעייתי ?( פשוט מישהו האיר את עייני שייתכן והדבר בעייתי) אם כן מה הדרך הנכונה לרשום זאת, מאחר ובמוצרים מסוימים אין לי אפשרות 'לספוג' את העמלה תודה
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני כאשר בעל עסק קובע מחיר נמוך לתשלום במזומן ומחיר גבוה יותר לתשלום באשראי, הרי שהדבר עלול להחשב כ"שכר המתנות מעות" האסור באיסור ריבית. אולם, אם ברור שהתוספת אינה בגלל "המתנת המעות" אלא לשם כיסוי הוצאות ישירות הנגרמות למוכר עקב האשראי - הדבר מותר. מתוך דבריך אני מבין שהתוספת שאתה מוסיף נועדה רק לכסות את העמלה שאתה משלם לחברת האשראי, והיא סכום קבוע שאינו תלוי במספר התשלומים. במצב זה ניכר שאין זה "שכר המתנת מעות", שהרי אינך מעלה את הסכום גם כאשר המתנת המעות היא לתקופה ארוכה יותר. לכן הדבר יהיה מותר רק עליך לציין במפורש שהתוספת היא לכיסוי עמלת חברת האשראי. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מקדמה על עיסקה ו' תשרי תשע"ח
שאלה:
האם כשנותנים מקדמה על עיסקה כשהתמורה תתקבל רק בעוד חודש או חודשים. יש בזה מישום ריבית?
תשובה:
שלום רב, אם המוכר נותן הנחה בתמורה למקדמה - עלולה להיות בעיית ריבית. אם תשלום המקדמה לא משפיע על המחיר - אין כל בעיה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה בארה"ב ב' חשון תשע"ח
שאלה:
שלום רב האם מותר לי לקחת הלוואה מחברה בארה"ב שיש להם אתר באינטרנט והם הוציאו כבר מעל 28 מילארד דולר הלוואות ומיליון וחצי לקוחות זה עובר דרך בנק אבל בגדול זה לא הלוואה בנקאית אלא יש משקיעים ויש לווים התרגום של שם החברה היא "מועדון לווים", אין לי מושג מי המלווה אני חותם מול החברה דרך הבנק על ההלוואה , השאלה האם יש בעיה מבחינת ריבית היות שיכול להיות סיכוי שאולי מי שהשקיע את הכסף שבסופו של דבר ניתנה לי כהלוואה הוא יהודי ואין לו היתר עסקה או שאין בעיה וזה מדובר על ארה"ב והיהודים הם כמה אחוזים בארה"ב ,אני מצרף קישור לאתר אם הרב רוצה לראות כל טוב כתיבה וחתימה טובה https://www.lendingclub.com/
תשובה:
שלום רב, אני מבין שמדובר בגוף המתווך בין מלווים לבין לווים, כדוגמת ההלוואות החברתיות הקיימות גם בארץ. אם כך הוא הדבר, הרי שהמלווים הם אנשים פרטיים ולא חברה. היות שהצדדים אינם חתומים על היתר עסקא, הרי שאם המלווה יהודי אסור ליהודי ללוות דרך חברה זו. אמנם נכון שרוב אזרחי ארה"ב אינם יהודים, והיות שמדובר בחברה שפועלת בארה"ב ניתן להניח שרוב המלווים אינם יהודים, אך למרות זאת, נראה שלא ניתן לסמוך כאן על הרוב, מחמת הכלל הקובע ש"כל קבוע כמחצה על מחצה דמי". משמעות הכלל היא שכאשר דבר נמצא במקום קביעותו - לא הולכים לגביו אחר הרוב. יש להניח שהלוואות אלו מתבצעות כאשר המלווים יושבים בביתם ומבצעים את ההלוואה דרך האינטרנט. הבית נחשב כמקום קביעותו של אדם וממילא מבחינת ההלכה לא נוכל לתלות שהמלווה שהלווה לך הוא מהרוב שאינם יהודים. (ר' כתובות טו ע"א ותוספות שם ד"ה לגבייהו). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב, אנו עומדים לפני חתימה על הסכם פונדקאות. ההסכם בעיקרו הינו סטנדרטי והוא מנוסח בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים במשרד הבריאות. עיון בנוסח העלה אצלי שאלות האם אין בסעיפים שאצטט בסמוך משום איסור ריבית. סעיף 7.א.(3) : "התשלום הבסיסי יוצמד למדד הידוע ביום החתימה על הסכם זה (להלן: מדד הבסיס) מוסכם, כי היה והמדד הידוע במועד ביצוע התשלום בפועל יהיה נמוך ממדד הבסיס לא יופחת התשלום והמדד הקובע יהיה מדד הבסיס. בנוסף , יש סעיף הקובע שבמקרה של הפרה יסודית מצד האם הנושאת, ההורים המיועדים יהיו זכאים לדרוש החזר של כל הסכומים ששולמו על ידם בהקשר להסכם זה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה... א. האם הכרחי לבטל סעיפים אלו משום ריבית? ב. והיה ויתברר שלא ניתן לבטל סעיפים אלו בהתאם לדרישות הוועדה מה ניתן לעשות כדי שנוכל לחתום על ההסכם מחד, אך חלילה לא לעבור על איסור ריבית מאידך? ג. אם ניתן לעשות היתר עסקא אודה אם תתנו הנחיות מה ואיך לעשות זאת? ד. אנחנו ספרדים.
תשובה:
שלום רב, יש הבדל בין סעיף 7 א (3) לבין הסעיף העוסק בהפרה יסודית. בסעיף 7 א (3) אין כל חשש ריבית משום שאין מדובר בהלוואה אלא בקביעת גובה התשלום, וכל עוד אין הלוואה אין איסור ריבית. לעומת זאת, בסעיף ההפרה היסודית עלול להיות חשש ריבית משום שהחזרת הכסף דומה להחזרת הלוואה, לכן הנכון על פי ההלכה לא לקבוע תשלום הפרשי הצמדה וריבית אלא לקבוע שההורים המיועדים יהיו זכאים לדרוש בנוסף להחזר כל הסכומים ששולמו על ידם בהקשר להסכם זה גם תשלום פיצוי על הנזק ועגמת הנפש שנגרמו להם. (ניתן גם לקבוע מראש סכום קבוע כפיצוי). פיצוי זה היות שהוא קבוע ואינו תלוי במשך הזמן שעובר עד להשבת הכסף - אין בו איסור ריבית. עם זאת, היות שהסעיף אינו מחייב אתכם לתבוע הצמדה וריבית אלא רק מאפשר לכם לעשות זאת, על כן מותר לכם לחתום על ההסכם ובמקרה של הפרה יסודית לא לדרוש הצמדה וריבית. בהצלחה בע"ה. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
דמי טיפול ג' חשון תשע"ח
שאלה:
בס"ד האם מותר לי לשלם שכר לימוד בכרטיס אשראי כאשר המכללה בה אני לומד גובה דמי טיפול של כמה אחוזים אם משלמים באשראי
תשובה:
שלום רב, אם מדובר בסכום קבוע שאינו משתנה בהתאם למשך הזמן שעובר עד שהמכללה מקבלת את הכסף, ומבחינת גובה הסכום זהו סכום סביר לכיסוי הוצאות - הדבר מותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
נכיון צ'יקים י"ג טבת תשע"ח
שאלה:
שלום וברכה, נכיון צ'יקים שניהלו ב' צדדים במשך תקופה. כל צ'יק שחזר למקבל הוא החזירו לנותן והלה החזיר לו את הסכום המלא הכתוב בצ'יק, והוא (הנותן) פדה את הכסף מבעל הצ'יק. לא היה שום סיכום ברור בין ב' הצדדים, אך כך הם התנהלו. כעת חזרו סכום גדול של צ'יקים ונותן הצ'יק אינו מעוניין להמשיך עם קבלת האחריות כפי שנהג עד כה. האם יש יכולת לחייבו בקבלת הצ'יקים בחזרה ובפירעון של סכום הצ'יק, או שמא לא. יצויין: 1. לנותן הצ'יק היה שטר היתר עיסקא. 2. סכום הריבית שהיה מנכה מקבל הצ'יק הוא בערך 3% מצטברים (כלומר: נכיון של 10 צ'יקים דחויים ע"ס 2,000 ש"ח על פני 10 חודשים: חודש ראשון 3%, חודש שני 6%, חודש שלישי 9% וכו'. 3. יש כאן מקום לדון הן מצד דיני ממונות (חו"מ) והן מצד דיני ריבית. בברכה רבה
תשובה:
שלום רב, היות שהיה כאן היתר עסקא אין איסור ריבית (בהנחה שהיתר העסקא מנוסח כראוי). לשאלה האם יש יכולת לחייבו איני יכול להתייחס בלא לשמוע משני הצדדים מה היה בדיוק הסיכום ביניהם ומה הביא את נותן הצ'יק לחזור בו מקבלת האחריות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מבצע בחברת BTB כ"ט אדר תשע"ח
שאלה:
ראיתי שחברת BTB יצאה במבצע שמי שמפקיד 10000 ש"ח בזמן מסויים, יקבל 200 ש"ח נוספים. ראיתי באתר שלהם ובאתר הזה שיש להם היתר עסקא ואפשר לסמוך עליו. עד כמה שהבנתי ההיתר עסקא אינו כנגד החברה, אלא של הלווה מול המלווה. ולכן השאלה האם יש חשש רבית במבצע הנ"ל כיון שאין היתר עסקא עם החברה עצמה, או שאין צריך היתר עסקא כלל, כיון שלא מלווים לחברה, אלא רק מפקידים אצלה כסף.
תשובה:
שלום רב, אם ההלוואה אינה לחברה, כלומר היא לא רשאית להשתמש בכסף אלא רק מתווכת בין הלווה למלווה, הרי שאם החברה נותנת סכום כסף למי שמלווה דרכה - אין בכך איסור, משום שריבית אסורה רק כאשר באה מממונו של הלווה למלווה, וכאן החברה שנותנת את המענק אינה לווה. אולם אם הכסף מופקד בחברה באופן שהיא רשאית להשתמש בו - הרי שהיא נחשבת לווה וממילא המענק שהיא נותנת אסור באיסור ריבית. ביחס לשאלה האם היתר העסקא מכסה ומתיר גם את זה - יש לראות את נוסח היתר העסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלואות מסוג B2B כ"ט אדר תשע"ח
שאלה:
לאחרונה פנו אלי מחברה המתמחה בחיבור בין מלוים ללוים ומציגה זאת כהשקעה עם היתר עסקא. קישור מצורף: mag.btbisrael.co.il/2016/06/07/היתר-העסקא-לחברת-btb/ אני מבקש לדעת אם על דעת רבני האתר מדובר אכן בהשקעה שיש לה היתר או ששומר נפשו ירחק.
תשובה:
שלום רב, אם עדיין הנכנסים לאתר נדרשים לאשר את תנאי היתר העסקא, ומדובר בהיתר עסקא המנוסח כראוי, וההלוואות הן למטרות עסקיות הרי שהדבר מותר על פי ההלכה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלו'ם . האם דייר שמוסר דירתו בבנין משותף ישן להרס ובינוי מחדש (תמא 38) נכנס לבעיות ריבית? (היזם מספק דירה גדולה יותר, משלם כל מיני הטלים, משלם שכר דירה חודשי לדיירים מיום הפינוי עד לכניסה לדירות החדשות ועוד ועוד). תודה.
תשובה:
שלום רב, כדי שיחול איסור ריבית צריכה הלוואה. עצם העובדה שאדם מאפשר לקבלן להרוס את ביתו ולבנותו מחדש אינה הלוואה. לכן על פניו לא נראה שיש כאן חשש ריבית, אלא אם כן ישנם תנאים נוספים שאיני יודע עליהם המהווים הלוואה של בעל הדירה לקבלן. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום, אני מעוניינת לרכוש מוצר מסוים באינטרנט. מחיר המוצר כאשר משלמים בתשלום אחד נמוך מהמחיר בתשלומים. האם ניתן לרכוש את המוצר?
תשובה:
שלום רב, אם ע"י הפריסה לתשלומים את תקבלי את המוצר לפני שתסיימי את כל התשלומים הרי שעלול להיות כאן איסור ריבית ולכן יש לבחור את האופציה של תשלום אחד. אמנם אם מדובר בלא יהודים - אין איסור ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה ההורים התחיבו לתת סכום קצוב לקניית דירה וכשראו שלא יוכלו לעמוד בהתחייבות הוחלט שכשאני אקח משכנתא אקח גם את החלק של התחייבותם והם ישלמו כל חודש לבנק הסכום שצריך לשלם בצמוד להתחייבותם, (לדוגמא: הלוואה בסך 200000 כשחצי מזה עבור התחייבות ההורים וההחזר החודשי עומד ע"ס 1000 ש"ח כך שכל חודש 500 ש"ח אני משלם לבנק ו-500 ש"ח ההורים משלמים לבנק). לקחתי משכנתא בהסדר הנ"ל ויצוין שאני הלווה היחיד מול הבנק בלא ערבות של ההורים. שאלתי: האם נחשב הדבר כהלוואה ביני לבין ההורים שיש בה ריבית וצריך לעשות ביננו היתר עיסקא? וא"כ באיזה נוסח? [מדובר שכבר לקחתי את ההלוואה מהבנק, ואנו אמורים בקרוב להתחיל לשלם את ההחזר החודשי] (כאמור התחייבות ההורים הייתה על סכום קצוב ולבסוף היתה החלטה לקחת ע"י משכנתא)
תשובה:
שלום רב, אני מבין שפירעון ההלוואה לא מוטל כלל על ההורים אלא עליך. לא הבנק ולא אתה לא תוכלו לתבוע את ההורים לפרוע את ההלוואה. (אף שמלכתחילה ההורים התחייבו לתת לך את הסכום, מ"מ התחייבותם לא הופכת את המשכנתא להלוואה שהם קבלו). אם כך הוא הדבר הרי שההורים אינם נחשבים כלווים הפורעים את חובם כלפיך, אלא כמי שפורעים את החוב שלך לבנק, והיות שההלוואה שלקחת מהבנק היא עפ"י היתר עסקא - הדבר מותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
חברה המשמשת זירת מסחר י"ב כסלו תשע"ו שאלה: שלום רב, אני מעוניין לברר האם חברה שהינה זירת מסחר ישראלית למכשירים פיננסיים (חוזה הפרשים על מניות/אופציות/מט"ח/סחורות/תעודות סל) חייבת בהיתר עסקא? החברה אינה עוסקת במתן/תשלום/חיוב הלוואות ו/או ריביות כלל, וכל עיסוקה בשירות של פלטפורמת מסחר אינטרנטית למכשירים פיננסיים. כאשר הלקוח מרוויח, החברה מפסידה ולהיפך. בנוסף, במצבים מסוימים החברה גובה עמלות על פעולות מסוימות (לא עמלות מסחר). כמו כן, במידה והתשובה חיובית - במה הדבר כרוך בכדי לקבל היתר כאמור? תודה מראש, תשובה: שלום רב, אני מבין שהחברה שלכם אינה עוסקת כלל בהלוואות בריבית: היא אינה מלווה ללקוחות בריבית ואינה לווה בריבית מלקוחות. גם המינוף שחברתכם מבצעת (שכמוהו כהלוואה ללקוח) נעשה בלא שהלקוח משלם כל תמורה עליו. אם אכן כך הם פני הדברים אינכם חייבים בהיתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון רצתי לשאל כשהחברה לקוחת או נותנת רבית כשעיסקה פתוחה בלילה בשעה 12 ואם אומרים שזה דמי משמרת (לא מבין מע הפריש של המלים אלו ) אם כן צריך היתר עסקה ומי צריך לעשות אם מספיק שהחברה עו גם הלוקח צריך לעשות
תשובה:
שלום רב, לגבי דמי משמרת צריך לבדוק בגין מה לוקחים אותם והאם הם גדלים ככל שהזמן גדל. אם יש בכך איסור ריבית יש צורך בהיתר עסקה בין החברה ללקוח. אפשר גם שהחברה תחתום על היתר עסקה כללי ותפרסם אותו באופן בולט - באתר האינטרנט וכדו'. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
תשלום מראש ט"ו אייר תשע"ח
שאלה:
האם תשלום מקדמה עבור עיסקה שתתבצע בעוד חצי שנה אסורה בגלל ריבית. יש לציין שהתשלום הוא השתתפות בהוצאות שקיימות כבר עכשיו. כמו כן הלקוח לא מקבל הנחה עבור המקדמה
תשובה:
שלום רב, אם הלקוח לא מקבל הנחה על כך שמשלם מראש אין כל חשש ריבית בתשלום זה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלואה מהבנק עבור קרוב ט"ו אייר תשע"ח
שאלה:
האם יש בעיה לבקש מבן משפחה לקחת עבורי הלואה מהבנק שלו ואני אשלם לו את התשלום החודשי ?
תשובה:
שלום רב, יש כאן בעצם שתי הלוואות: האחת - ההלוואה של הקרוב מהבנק והשניה - ההלוואה שלך מהקרוב. יש להניח שההלוואה של הקרוב מהבנק היא על פי היתר עסקא, אולם ההלוואה שלך מהקרוב דורשת גם היתר עסקא (בהנחה שאתה משלם לו את הריבית שהוא משלם לבנק). ולכן עליכם לעשות הסכם הלוואה עם היתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה האם מותר לשלם סכום של 20 ש"ח על הלוואה של 10000 חד פעמי המלווה טוען שהוא רוצה לבדוק את תקינות החשבון לכן הוא לוקח 20 ש"ח עבור בדיקה זו לאחר מכן הוא פורס את ההלואה לתשלומים ללא ריבית תודה רבה
תשובה:
שלום רב, אם אכן עלות הבדיקה שעורך המלווה היא 20 ש"ח (עבור זמן העבודה, הוצאות שונות וכדו') הדבר מותר משום שעל פי ההלכה ההוצאות הנדרשות כדי לסדר או לבצע את ההלוואה או להבטיח את פרעון ההלוואה מוטלות על הלווה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום יש כל מיני ברוקרים של פורקס וחוזה הפרשים שיש להם היתר עסקא השאלה האם יש שם משהו שמצריך בכלל היתר עסקא נפקא מינה לחברה שאין לה או שהרב שנתן את ההיתר כבר לא מסכים לתת האם יש בעיה במינוף? או בריבית גלגול? תודה תמיר פ
תשובה:
שלום רב, המינוף הוא בעצם הלוואה ובד"כ גובים עליו ריבית כך שהוא דורש היתר עסקא. ריבית גלגול גם היא ריבית שאסורה ודורשת היתר עסקא. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
החזר הוצאות כ"א אייר תשע"ח
שאלה:
שלום אני מעוניין לקחת הלוואה מקרוב משפחה. מעבר לקרן אני רוצה לשלם לו החזר הוצאות, עקב שחרור הכסף מתכניות חיסכון, או מכירת ניירות ערך. כגון: עמלות שונות של הבנק. מס על רווחי הון. האם אוכל לשלם למלווה החזרי הוצאות כגון אלה? תודה רבה
תשובה:
שלום רב, ההוצאות הנדרשות לשם ביצוע ההלוואה מוטלות על הלווה, ולכן מותר למלווה לגבות מהלווה את ההוצאות הכרוכות בשחרור הכסף ואת העמלות שהבנק גבה בשל כך. לגבי המס על רווחי הון - המלווה רשאי לגבות מהלווה את סכום המס רק אם אלמלי ההלוואה שנתן היה יכול למכור את הני"ע באופן שלא היה מחוייב במס זה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הנחת מזומן כ"ט אב תשע"ח
שאלה:
מה ההלכה במקרה שבו אדם משלם מחיר מלא עם אשראי ואם ישלם עם מזומן תהיה לו הנחה. האם יש פה ריבית?
תשובה:
שלום רב, אם ישלם במזומן אין כאן כל הלוואה וממילא הדבר מותר בלא חשש. השאלה מתעוררת במקרה שישלם באשראי: בד"כ מחיר הסחורה מוגדר עפ"י מחירו במזומן וממילא אם המחיר באשראי גבוה יותר הרי יש כאן איסור ריבית. אולם בנידון דידן המוכר מגדיר את המחיר במזומן כ"הנחה" ואת המחיר בתשלומים כמחיר הרגיל של הסחורה, ועל כן יש מקום להתיר, אלא שהדבר תלוי בשאלה האם הגדרה זו של המוכר אכן נכונה. לכן, אם בכל החנויות מוכרים את הסחורה במזומן במחיר בו באותה חנות מוכרים בתשלומים, והמחיר במזומן באותה חנות נמוך מן המחיר בחנויות האחרות, ניכר שצודק המוכר בהגדרתו ועל כן יש מקום להתיר לרכוש גם בתשלומים שהרי זהו בעצם מחיר המוצר ואין כאן ייקור בגלל האשראי (חכמת אדם כלל קלט). כמו"כ אם מדובר במוצר שהרגילות למכור אותו באשראי הרי שיש מקום לומר שהמחיר באשראי הוא המחיר ה"אמיתי" של המוצר והנחת המזומן היא באמת הנחה ועל כן גם באופן זה יש מקום להתיר. (תורת ריבית ח טו). אולם יש אומרים שעל פי ההלכה לעולם מחיר המוצר הוא כמחירו במזומן ולשיטה זו בכל מצב אסור יהיה לרכוש בתשלומים אם המחיר בתשלומים גבוה יותר - אא"כ הדבר נעשה על פי היתר עסקא. (שו"ע הרב ריבית יח). כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום לרבנים ויישר כח על פועלכם הגדול שאלה מה עדיף ובמה אין חשש ריבית. כאשר אדם סוגר מחיר לביצוע עבודה כל שהיא (במקרה של השואל שמאות) ואומר לצד השני המחיר הוא 5000 אם תאחר בעבודה המחיר יהיה 7000. או לחילופין הוא אומר לו המחיר 7000 ואם תמסור בזמן מסויים תשלם רק 5000. תודה ויישר כח
תשובה:
שלום רב, אם הבנתי נכון את המקרה אין כאן כלל הלוואה: התשלום יתבצע בכל מקרה בסיום העבודה, אלא שגובה התשלום על העבודה תלוי במועד מסירת העבודה. אם אכן אלו העובדות הרי שאין כאן הלוואה כלל וממילא אין כאן כל חשש ריבית. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
אתרי קניות מחול כ"ט אב תשע"ח
שאלה:
שלום. יש אתר קניות בדולרים מח"ול בשם "אלי אקספרס" ולאחר הרכישה וההמרה לשקל ישראלי מופיע באשראי סכום מזערי של ריבית האם מותר לרכוש שם או שזה אסור תודה רבה
תשובה:
שלום רב, צריך לבדוק מי גובה את הריבית: אם גובה אותה האתר בחו"ל שהוא אינו בבעלות יהודית - אין בדבר איסור. אם גובה אותה חברת האשראי בארץ - הרי שניתן לסמוך על היתר העסקא עליה היא חתומה. אם הריבית נגבית על ידי גורם אחר - צריך לבדוק מיהו ובהתאם לכך ניתן יהיה לקבוע האם הדבר מותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מותר לשלם רישיון רכב למשרד הרישוי באשראי קרדיט בתשלומים?
תשובה:
שלום רב, אשראי קרדיט הוא הלוואה שנותנת חברת האשראי. היות שלחברת האשראי יש היתר עסקא מותר לשלם באופן כזה. במקרה זה גם אין חשש שמדובר בהלוואה שאינה למטרה עסקית משום שרכב יכול לשמש גם אמצעי להפקת רווחים. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, הבנתי שיש קצת בעיה כאשר יש אופצייה של "הנחת מזומן" במוסד הלימודים בו אני לומדת נותנים לי כמה אפשרויות תשלום על הלימודים רציתי לדעת האם יש בעיה של ריבית באחת מן הדרכים: 1. תשלום מראש במזומן על כל השנה בהנחה של 2.5% משכר הלימוד 2. תשלומים תקופתיים באמצעות הוראת קבע כאשר לתשלומים יתווספו הפרשי ההצמדה למדד המחירים לצרכן 3. תשלומים תקופתיים באמצעות כרטיס אשראי כלומר פעם בתקופה נדרש לשלם סכום מסויים גם כן בתוספת הפרשי ההצמדה. תודה רבה.
תשובה:
שלום רב, הנחת מזומן עלולה להיות בעייתית כאשר מדובר ברכישה של מוצר שמקבלים אותו מיד. במצב זה יש מקום לומר שהמחיר במזומן אותו משלמים בעת קבלת המוצר הוא בעצם מחיר המוצר ואילו התשלומים הם הלוואה שאת מקבלת מהמוכר, וממילא אם המחיר בתשלומים יקר יותר הדבר עלול להחשב כתוספת ריבית אסורה. אולם כאשר מדובר בשכר לימוד הדבר שונה: מדובר על "מוצר" שאת מקבלת במשך השנה כולה, וא"כ התשלומים אינם נחשבים כהלוואה. אם זו לו הלואה הרי ממילא המוסד רשאי לקבוע את גובה התשלום בהתאם למועד התשלום ואין בזה חשש ריבית. אכן יש לדון שמא התשלום במזומן יהיה אסור, שהיות שאת אינך מקבלת את ה"מוצר" מיד, הרי זו כאילו הלואה שאת נותנת למוסד הלימודים, והוא פורע את החוב באמצעות הזכות שניתנת לך ללמוד במוסד, כאשר שווי הפירעון גבוה מההלוואה (שהרי קבלת הנחה בתשלום מראש). אולם נראה שגם בזה אין חשש משום שאת מקבלת מיד את הזכות ללמוד במוסד, והיות שקבלת תמורה מיד - אין זו הלוואה. מבחינה זו דומה תשלום שכ"ל לתשלום שכירות שעל פי ההלכה מותר לקבוע בו מחיר זול יותר למזומן ומחיר גבוה יותר לתשלומים שישולמו תוך כדי תקופת השכירות. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
ילד שרכש מוצר עבור הוריו וההורה משלם לילדו עבור המוצר יותר (מעגל את הסכום כלפי מעלה) האם זה ריבית. והאם התשובה תשתנה אם הקונה אינו בן/ בת.
תשובה:
שלום רב, ראשית יש לדון האם יש כאן הלוואה והדבר תלוי בשאלה באיזה אופן נרכש המוצר, ובענין זה קיימות שתי אפשרויות: א. הילד רכש את המוצר לעצמו, מתוך כוונה להקנות להם אותו כשיגיע אליהם. ב. הילד זכה במוצר מלכתחילה עבור ההורים. נפק"מ בין שתי האפשריות היא במקרה בו המוצר נשבר לפני שהגיע להורים: על פי אפשרות א ההפסד הוא של הילד. עפ"י אפשרות ב ההפסד הוא של ההורים. עפ"י אפשרות א אין כאן כלל הלוואה אלא שתי עסקאות של מכירה: החנות מכרה את המוצר לילד והילד מוכר את המוצר להורים. במצב כזה אין שום בעיה בכך שההורים ישלמו לילד יותר ממה שהוא שילם בחנות. עפ"י אפשרות ב יש כאן הלוואה שהרי כאשר ההורים זכו במוצר הם התחייבו לשלם עליו וכאשר הילד משלם על המוצר לבעל החנות במקום הוריו הוא בעצם נותן להם הלוואה. עפ"י אפשרות זו היה מקום לחשוש לריבית כאשר ההורים מחזירים לילד יותר ממה ששילם, אך למעשה אין לחשוש לכך משתי סיבות: א. מסתבר שתוספת התשלום היא עבור הטרחה ברכישת המוצר ולא עבור שווי המוצר שניתן בהלוואה, שהרי יש להניח שגם אם ההורים היו משלמים מראש לילד היו נותנים לו את אותו סכום. ב. דרכם של הורים לתת לילדיהם מתנות וכדו' וע"כ מסתבר שגם תוספת זו אינה עבור ההלוואה. כאשר מדובר באנשים אחרים שסיבה ב לא שייכת בהם עדיין קיימת סיבה א להתיר וטוב יותר שיאמר במפורש שמוסיף כסף עבור הטרחה. (ע' ברית פינחס ספר התשובות ז עח) השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד שלום רב מוכר שהתחייב בהתחייבות בלתי חוזרת לספק מוצר ללקוח בזמן מסויים, ולא עמד סיפק את המוצר בזמן, האם מותר לשלם \ לקבל פיצויים על האיחור כשמתפרש במפורש שהמוכר נותנו בגלל איחור זמן האספקה. נא לפרט אם יש הבדל בין אם הלקוח לא שילם מראש, או ששילם תשלום חלקי או מלא [אבל נאמר במפורש שאין הפיצוי בגלל "הקדמת המעות" אלא בגלל איחור האספקה], ואם יש הבדל אם מדובר במטלטלים או בקרקע \ בית \ דירה - ואם יש הבגל אם ההתחייבות היתה על דבר ספיציפי ומסויים ממש, או לא ספיציפי (כגון אספקת מוצר חשמלי מדגם מסויים מדוייק אבל לא אחד ספיציפי - או 10 קילו תפוחי אדמה ולא על איזה קילו בדיוק), ואם יש הבדל בין אם כבר עבר הזמן או שעדיין לא עבר הזמן אבלל חושש שיעבור הזמן שבו התחייב לספק בו את המוצר או יודע שיעבור הזמן - והאם יש הבדל אם המוכר מציע את הפיצויים או שהלקוח מבקש פיצויים מהמוכר - ומה יהיה בכל הנ"ל בשכירות במקום במכירה (כגון שחתמו על חוזה לשכירות בית בזמן מסויים או שכירות רכב בזמן מסויים ובעל הבית או בעל הרכב אינו מספק את המוצר להשכרה בזמן שהתחייב - ואני מדגיש שכל אופני השאלה הוא האופן שנאמר במפורש שהפיצוי הוא על "איחור הזמן באספקת המוצר שהמוכר התחייב לספק ללקוח") . אבקש אם אפשר גם לכלול בתשובה נימוקים ו\ או מקורות לכל תשובה \ פסק הלכה שנכתב - תודה
תשובה:
שלום רב, א. אם הלקוח עדיין לא שילם אין כאן הלוואה ולכן אין כל חשש ריבית. ב. אם הלקוח שילם מראש, בין אם תשלום מלא ובין אם תשלום חלקי, הרי יש כאן הלוואה שפרעונה הוא עם הספקת המוצר. במצב כזה מותר קנס חד פעמי (בין אם נקבע מראש קנס חד פעמי ובין אם לא נקבע כלל אך לאחר האיחור מטילים את הקנס) אך אסור לקבוע מראש קנס המתרבה עם הזמן (שו"ע יו"ד קעז יד. ברית פינחס ספר התשובות א ג) כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
תוספת על שוטף + 60 י"ג אלול תשע"ח
שאלה:
שלום. אני עובד כ-פרי-לנסר עבור עמותה ומקבל תשלום כל חודש בהגשת מספר שעות העבודה בחודש הזה. העמותה רוצה לדחות את התשלום לשוטף + 60 ובתמורה ישלמו תוספת של 10%. 1. האם יש בעיה בריבית למרות שמדובר בדמי שכירות ולא הלואה? 2. האם יש הבדל בין מצב שכבר עשיתי את העבודה (אבל טרם הגשתי חשבונית), כמו בחודש הזה, לבין מצב שטרם התחלתי את העבודה (כמו בחודש הבא)? בתודה מראש
תשובה:
שלום רב, 1. יש כאן בעיה של ריבית משום שדחיית התשלום כמוה כהלוואה שאתה נותן לעמותה. 2. אם עדיין לא התחלת את העבודה אפשר לקבוע מראש מחיר גבוה על העבודה שהוא ישולם בכל מקרה בין אם ישולם מיד עם סיום העבודה ובין אם ישולם לאחר סיום העבודה בשוטף + 60. אסור לקבוע מחיר זול יותר למזומן ומחיר גבוה יותר לאשראי. השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הוספת דלק בהשאלת רכב י"ג אלול תשע"ח
שאלה:
לוויתי רכב מחבר האם מותר לי להחזיר לו עם יותר דלק משמעותית (או החלפתי רכב עם חבר)
תשובה:
שלום רב, יש כאן בעצם שתי עסקאות: האחת - השאלת המכונית והשניה - הלוואת הדלק. על ההשאלה מותר לשלם כשם שמותר לשלם על שכירות, אך על הלוואת הדלק אסור לשלם. בנידון דידן יש להניח שאת תוספות הדלק הוא אינו נותן בתמורה להלוואת הדלק שקיבל אלא כהכרת הטוב על המכונית שקיבל בהשאלה ועל כן הדבר מותר. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלות במסחר בשוק ההון כ"ח תשרי תשע"ט
שאלה:
1. אני רוצה להתחיל לסחור בבורסה האמריקאית, האם בעסקת שורט יש בעיה בכך שיש לווים שהם לוקחים ריבית על עסקת השורט? ואני בעצם לא יודע מי אלה הלווים אם הם יהודים או לא. 2. אני נמצא בחברה בשם אינטראקטיב ברוקרס ישראל אם הרב מכיר אותם אשמח אם יתן לי חוות דעת. 3. יכול להיות שהם לוקחים לי ריבית על מינוף אני צריך לבדוק את העניין, אם כן איך אני יכול לפתור את העניין הזה מולם? 4.אם יש עוד בעיות שאני צריך לבדוק אשמח לדעת. תודה רבה מראש.
תשובה:
שלום רב, 1. בעסקת שורט עלול להיות חשש ריבית גם אם לא לוקחים ריבית, משום שאסור ללוות סחורה על מנת להחזיר אותה כמות (דין "סאה בסאה"), אלא שלענין זה די אם יש ללווה לפחות מניה אחת מסוג המניות אותן אתה רוצה ללוות. אם לוקחים ריבית על עסקת השורט הדבר אסור בכל מקרה. אם אינך יודע מי הלווים אפשר לתלות שהרוב גויים שעליהם לא חל איסור ריבית. 2. איני מכיר את החברה. 3. ריבית על מינוף אסורה אם מדובר ביהודים. אפשר לפתור זאת על ידי היתר עסקא אך צריך לנסח אותו באופן המועיל. אתה יכול להשתמש בהיתר העסקא של מכון כת"ר שנמצא במדור טפסים ומסמכים באתר המכון. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה בריבית פריים כ"ח תשרי תשע"ט
שאלה:
שלום יש באפשרותי לקבל הטבה בחברת כרטיסי אשראי בריבית פריים בלבד (1.6). ההלוואה היא לצרכים ולא לעסקים למרות שיש עסק קטן.... אך באתי לשאול מצד אחר, בכל מיני גמחים למיניהם יש עמלה, למשל דמי ניהול או במקרה שמעבירים את הכסף דרך בנק אינטרנטי יש את עמלת אותו גוף חיצוני וכדומה, במקרה דנן עלות הריבית נמוכה בהרבה מהעלויות החיצוניות שגובים הגמחים, וזה עורר אותי לחשוב, האם מכיוון שריבית הפריים נקבעת לפי ההפרש בין הריבית שהבנק (ישראל) גובה בעבור הלוואות לבנקים אחרים לבין הריבית שהוא נותן בעבור פקדונות שאצלו, זה בעצם מעין דמי ניהול, דהיינו מינימום כסף שהוא גובה כדי שלא יפסיד כסף ואין זה כסף שהוא גובה בעבור הסיכון שבהלוואה. הלכך האם מותר ללוות כאשר (יצוין) קיבלתי הטבה מהחברה להלוואה ללא ריבית מעבר לריבית הפריים. מקווה שהתנסחתי בבהירות תודה
תשובה:
שלום רב, עלות הכסף כפי שבאה לידי ביטוי בריבית הפריים היא ריבית האסורה על פי ההלכה. יש להבדיל בין דמי ניהול ועמלות שנועדו לכסות את העלויות הכרוכות בביצוע ההלוואה, לבין עלות הכסף שהיא בדיוק הריבית שאסרה תורה. יש להדגיש שכל דמי המתנת מעות, דהיינו תשלום על כך שהכסף אינו אצל המלווה היא הריבית האסורה על פי ההלכה, ולא רק כסף הנגבה עבור הסיכון שבהלוואה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הלוואה של אבא לבתו כ"ח תשרי תשע"ט
שאלה:
א. אבא לקח הלוואה מהבנק בשביל הבת שלו לקניית דירה. האב משלם לבנק והבת מחזירה לאב את הכסף מדי חודש כשיכולה. 1. האם מותר לאבא לקבל מהבת גם את הכסף של הריבית ששילם לבנק. 2.אם הוא יכול, נוצרה אפשרות לאבא לשלם יותר וכך לחסוך כספי ריבית, האם הוא צריך להודיע לבת שתשלם לו פחות או שהוא יכול להמשיך את התשלום הקבוע 3. אם התשובה לאחד הקודמים היא לא: האב עוזר הרבה לבת שלו בהוצאות רבות אך לא נעים לקבל ממנה כסף עליהם, האם הוא יוכל לקבל את כספי הריבית כהחזר ההוצאות האלו בלי לסכם איתה. תודה רבה
תשובה:
שלום רב, 1. יש כאן בעצם שתי הלוואות נפרדות: מהבנק לאבא ומהאבא לבנק. לכן יש צורך בהיתר עסקא על ההלוואה שבין האבא לבת. 2. אם עשו היתר עסקא כנ"ל, מותר לו להמשיך לקבל מהבת את התשלום הקבוע. עם זאת נלע"ד שראוי שיאמר לה זאת בכדי למנוע חשש של גניבת דעת. 3. כל טובת הנאה שמקבל המלווה מהלווה בגלל ההלוואה, ואלמלא ההלוואה לא היה מקבל אותה - אסורה. היות שעל פי דבריך, אלמלא ההלוואה לא היה האבא מבקש תשלום עבור העזרה לבת, ורק בגלל הלוואה היא משלמת את החזר ההוצאות הרי שזה אסור אפילו היתה יודעת שהתשלום הוא עבור החזר ההוצאות, וכל שכן שהדבר אסור כאשר היא סבורה שהיא משלמת ריבית אסורה. כל טוב השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון