הנחת מזומן או תשלום באשראי
שאלה:
א.במקום שישנו מחיר רגיל על המוצרים וכשאתה מגיע לקופה אם שילמתי בישרכרט וכדו' אתה משלם את המחיר הרגיל, ואם אתה משלם בכסף מזומן ישנה "הנחת מזומן" ואתה משלם פחות.(במס' אחוזים איני יודע כמה)
האם כשאני משלם בישרכרט(וממילא משלם יותר ממי שמשלם מזומן)בתשלום אחד ,יש בכך משום ריבית- שהרי שילמתי יותר ממי שמשלם בכסף מזומן ואולי זה כהמתנת המעות על כך שהעסק קיבל את כספו לאחר זמן מחברת הישרכרט ועל כך גובה ממני יותר כסף ,או שמא זה בגלל שאני חוסך לו את העמלה שחברת ישרכרט גובה ממנו? בין כך ובין כך האם מותר לי לקנות שם את "המחיר הרגיל"(היקר יותר ממחיר במזומן)בישרכרט?
ב.במידה ואסור לקנות בישרכרט באופן הנ"ל- האם אני צריך לברר בכל מקום שאני משלם בישרכרט את "המחיר הרגיל. האם יש שם "הנחת מזומן" או שלא?(וממילא כל עוד איני יודע על כך מותר לי לקנות בישרכרט בלי לברר את הענין ).
ג.האם ישנם בעיות כלשהם בקניה בכרטיס אשראי באופן זה או אחר?
יישר כוחכם על שאתם מזכים את הרבים ישלם ה' פעלכם. תודה רבה.
תשובה:
שלום רב,
בשאלתך הגדרת את המחיר שמשלמים באשראי כ"מחיר הרגיל", ואת המחיר במזומן כ"הנחת מזומן". במצב כזה יש הסוברים שאין כל חשש ריבית משום שאינך משלם יותר עבור האשראי אלא רק מפסיד את ההנחה. (מחנה אפרים, חכמת אדם). אך יש הסוברים שגם במצב כזה עלול להיות חשש ריבית משום שתמיד הסכום במזומן הוא נחשב כמחיר החפץ, גם אם הוא מוגדר כ"הנחת מזומן", וממילא נחשב המחיר המשולם באשראי ככולל תוספות על מחיר החפץ וזוהי ריבית האסורה.
נמצא שלדעה הראשונה אין כלל שאלה, אולם על פי הדעה השניה יש לדון האם בנידון שבשאלתך יש איסור.
בספר תורת ריבית (פרק יז סעיף כט) כתב שיש בכך חשש ריבית ולכן אין לרכוש בכרטיס אשראי אלא אם כן יש לעסק היתר עסקא.
אולם לענ"ד יש מקום להתיר גם אם אין לעסק היתר עסקא משום שאין כאן הלוואה של בעל העסק ללקוח, אלא של חברת האשראי ללקוח, ולחברת האשראי יש היתר עסקא. הראיה לכך שאין זו הלוואה ללקוח, שגם אם הלקוח בסופו של דבר לא ישלם, יקבל בעל העסק את הכסף מחברת האשראי, ונמצא שהלקוח אינו נחשב כלווה ביחס לבעל העסק. ואמנם כאשר הלקוח משלם בכרטיס אשראי מקבל בעל העסק את הכסף מאוחר יותר, אך גם זה אינו נחשב כאשראי שניתן ללקוח, אלא כאשראי שנותן בעל העסק לחברת האשראי, שהרי אין קשר בין מועד החיוב של הלקוח ע"י חברת האשראי, לבין מועד הזיכוי של בעל העסק על ידי חברת האשראי, כך שיתכנו בהחלט מצבים בהם הלקוח כבר שילם לחברת האשראי אך זו לא העבירה עדיין את הכסף לבעל העסק, ומכאן כאמור שאין מדובר בחוב של הלקוח לבעל העסק אלא בחוב של חברת האשראי לבעל העסק.
זאת ועוד, גובה "הנחת המזומן" הוא קבוע ואינו משתנה לפי מועד חיוב כרטיס האשראי של הלקוח, או לפי מועד זיכוי חשבונו של בעל העסק, נמצא א"כ שאין זה "שכר המתנת מעות" משום שכאמור גובה ההנחה לא יהיה נמוך יותר כאשר מועד הזיכוי של בעל העסק קרוב, ולא יהיה גבוה יותר כאשר מועד הזיכוי של בעל העסק רחוק. נמצא שהייקור בתשלום בכרטיס אשראי אינו מחמת האשראי אלא מחמת העמלות שחברת האשראי גובה, וא"כ אין זו כלל ריבית אלא רק פיצוי על ההפסד שנגרם לבעל העסק ע"י העמלות שמשלם.
ע"כ לענ"ד ניתן להקל ולרכוש בכרטיס אשראי במקרים שיש "הנחת מזומן" גם כאשר לעסק אין היתר עסקא - בצרוף הדעות הסוברות שבהנחת מזומן אין מלכתחילה כל איסור ריבית. כמובן שלכל הדעות יהיה מותר במצב זה לרכוש במזומן ולקבל את הנחת המזומן.
כל טוב ובשורות טובות
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון, בתאריך ט"ז סיון תשע"ד