טוען...
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
יש לי ביטוח בריאות בשתי מקומות ואני משלם כל חודש לביטוחים הללו.
תשובה:
שלום רב,
השאלה היא האם מדובר בפוליסות המבטיחות פיצוי כספי בכל מקרה של טיפול רפואי המכוסה בפוליסות, או שמדובר בפוליסות המבטיחות החזר הוצאות.
אם מדובר בהחזר הוצאות הרי שאינך רשאי לקבל זאת פעמיים. אם מדובר בפיצוי כספי – אין מניעה גם שתרוויח.
כל טוב
שאלה:
מה ההלכה אם משהו לקח משהו מחבירו וישר שילם כלומר לא היה בדעתו לגנוב אלא לקחת ללא רשות ולשלם האם זה גנב והאם צריך לשלם כפל?
תשובה:
שלום רב,
תשלום כפל הוא קנס בו מתחייב הגנב רק אם בית הדין חייב אותו לשלם עפ"י עדים שהעידו עליו שגנב. אם מחזיק מיד מעצמו אין תשלומי כפל.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י
שאלה:
חברת הובלות שהעבירה מקרר והמקרר נשבר בהובלה האם צריכה לשלם ללקוח?
תשובה:
שלום רב,
ניתן להבין את השאלה בשלשה אופנים:
האופן הראשון: מדובר על מקרר שהיה בבעלות הלוקח, כגון שנלקח לתיקון, וכשהוחזר לבעליו ע"י חברת הובלות, המקרר נשבר.
בנידון זה, אם הקונה ביקש מהחברה שתוביל את המקרר אליו, הרי הם פועלים בשכר שדינם כשומר שכר שחייב בגניבה ואבדה. לכן אם הנזק ארע מחמת סיבה שמקבילה לגניבה ואבדה, חייבים לו עבור הנזק. אבל אם ארע מחמת דבר שלא העלו על דעתם שיכול לקרות, הרי זה מוגדר "אונס" שאין הם חייבים לשלם לו.
האופן השני: הקונה הזמין את המקרר, והוא הזמין את חברת ההובלה, והמקרר נשבר בעת ההובלה.
בנידון זה למרות שהקונה הוא זה שהזמין את ההובלה, אבל המקרר עדיין לא עבר לבעלותו, כל עוד לא ביקש במפורש מהסבלים שיזכו עבורו. ואם מדובר בסבלים גויים, קיים ספק אפילו כשיאמר להם שיזכו עבורו, אם אמנם זכה. לכן המוכר עדיין נשאר בהתחייבותו לספק לקונה מקרר שלם, והמוכר יתבע את חברת ההובלה שהזיקה את המקרר שבבעלותו.
אמנם יש לדון במקרה בו הקונה הזמין חברה שידועה שאינה עושה עבודתה בנאמנות, וארע הנזק, אם יוכל המוכר לתבוע את הקונה.
האופן השלישי: קונה הזמין מקרר, והמוכר שלח אליו את המקרר ע"י חברת הובלות, ובדרך המקרר נשבר.
במקרה זה, הקונה עדיין לא זכה במקרר, אלא המקרר הוא בבעלותו של המוכר, עד שיגיע לביתו של הקונה. לכן ההפסד נופל על המוכר, והוא זה שצריך לתבוע את חברת ההובלות.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
הרב אישון
שאלה:
שלום וברכה
אדם שרימה את הביטוח לאומי הן על ידי הצגת דברי שווא בוועדת נכות,והן בהוצאת תלושים לאישה לפני לידה (סכומים של 130000 לערך האם בדיעבד צריך להחזיר
תשובה:
שלום רב,
אם הכסף התקבל במרמה, ודאי חובה להחזיר.
אולם צריך לזכור שהקריטריונים של ביטוח לאומי לא בהכרח מתאימים למה שהאדם מרגיש, לטוב ולרע – לפעמים יש אדם שנחשב "נכה" למרות שהוא מרגיש בריא (בצדק או שלא בצדק).
לענ"ד, הטוב ביותר לפנות לרופא מקצועי, לספר לו את כל האמת ולקבל אבחון מלא, ועם זה לפנות לביטוח לאומי ולשאול מה לעשות. "ומודה ועוזב ירוחם"
השאלה נענתה ע"י הרב אראל סגל הלוי
שאלה:
שלום וברכה
אני נפצעתי בשנת 2018 למניינם באירוע אישי כלשהוא ו..סבלתי מפציעות בפנים ובעיקר היה אירוע נפשי כי חברי להבדיל נפטר לבית עולמו באותו מקרה,התביעה אושרה על ידי הביטוח הלאומי והתחלתי מקבל קצבה.בהתחלה באמת סבלתי מאירוע נפשי אבל אחריזה זה עבר.בוועדה השנייה שנקבעה לי עשיתי עצמי כמפוחד וכאחד כזה שמטופל על ידי גורם פסיכיאטרי ונוטל כדורים בקיצור שיקרתי .האם בדיעבד אני צריך להחזיר את הכסף הזה מדובר עם סכום של 100000 בערך במשך שנתיים .(אני אדגיש ואומר כי לולא זה לא הייתי מקבל שום וכלום לפי הקרטריונים של הביטוח לאומי.
תשובה:
שלום רב,
אם הכסף התקבל במרמה, ודאי חובה להחזיר.
אולם צריך לזכור שהקריטריונים של ביטוח לאומי לא בהכרח מתאימים למה שהאדם מרגיש, לטוב ולרע – לפעמים יש אדם שנחשב "נכה" למרות שהוא מרגיש בריא (בצדק או שלא בצדק).
לענ"ד, הטוב ביותר לפנות לרופא מקצועי, לספר לו את כל האמת ולקבל אבחון מלא, ועם זה לפנות לביטוח לאומי ולשאול מה לעשות. "ומודה ועוזב ירוחם"
השאלה נענתה ע"י הרב אראל סגל הלוי
שאלה:
שלום וברכה
אני חייב הרבה כסף חובות ומצד שני בעברי גם גזלתי המון מה קודם למה ?
יש לי נדרים לבית מדרש מלפני כמה שנים של סכום כולל של כמעט 12000 ואין באפשרותי לשלם ויש לי גם מלא חובות מה אני עושה ?אני מדגיש ששאלתי רב מאוד מוכר והוא אמר לי אין מה לעשות צריך לשלם ככל התחייבות(המציאות מוכיחה שכרגע תשלומי הבית כגון חשמל וכול… כמה חודשים טובים אני לא משלם,ואת מקצת חטאי אני מזכיר).
תשובה:
שלום רב,
אכן אתה חייב לשלם את הכל, וקודם כל עליך להשיב כל מה שגזלת.
לגבי החובות האחרים – אמנם גם אותם אתה חייב לשלם במלואם, אך אם אין לך אתה יכול לדחות את התשלום. לכן תשלם כל חודש את המכסימום שאתה מסוגל, עד שבע"ה תסיים את תשלום כל החוב.
ובע"ה תזכה לפרנסה טובה כך שיקל עליך לשלם בהקדם את כל חובותיך.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
שלום רב,
האם כאשר אני תובע בהיתר בבית משפט- אני רשאי לתבוע ריבית על פי חוק.?
כמו כן כאשר אני תובע עירייה- האם ניתו לתבוע ריבית בהסתמך על היתר העסקא של מדינת ישראל?
שאלה נוספת- האם כעו"ד אני רשאי לתבוע ריבית בשביל הלקוח שלי על פי החוק שאני הרי מייצגו בהיתר ועניין הריבית- על הלקוח- ?
תשובה:
שלום רב,
באופן עקרוני, על פי ההלכה, אסורה גביית ריבית על חוב.
עם זאת, לעיתים ביה"ד יחייבו תשלום נוסף על הקרן, כקנס לחייב – אם יגיע למסקנה שעפ"י התנהגותו ראוי לקונסו.
לגבי תביעה כנגד עיריה, העיריה היא גוף עצמאי ולכן היתר העסקה של המדינה אינו תקף לגבי העיריה. אכן יש עיריות שחתמו על היתר עסקא ומהם מותר לתבוע ריבית. כמו"כ יש מקום להקל בזה במצבים מסויימים גם בלא היתר עסקא בהסתמך על כך שהעיריה היא ישות משפטית שאיננה אדם, ויש לדון בזה בכל מקרה לגופו.
ניתן להתיר כעו"ד תביעת ריבית בשביל לקוח אם הנתבע סירב לדין תורה ובתנאי מדובר בנסיבות בהן ראוי לקנוס את החייב.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
האם מותר לי לתבוע בתביעה קטנה גם עוגמת נפש וצער?
הצד השני לא מוכן לבוא לדין תורה!
האם צריך שאפנה לבית הדין ,אשלם אגרה ושהם יפנו אליו בכתב ,ורק אחרי שיסרב אוכל לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות?
תשובה:
שלום רב,
לגבי השאלה הראשונה – באופן עקרוני מותר לך לתבוע רק מה שמגיע לך על פי ההלכה. אכן לעיתים הנסיבות הן כאלו שסביר שבית הדין היה קונס את הנתבע ומחייב אותו מעבר למה שחייב על פי ההלכה. לכן כדאי להתייעץ עם ת"ח לגבי התביעה.
לגבי תשלום ארה לביה"ד וכדו' – אין זה הכרחי אך עליך לוודא שהנתבע אינו מוכן להתדיין בדין תורה לא בביה"ד שאתה מציע ולא בכל בי"ד אחר.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני תובע את שותפי לחברה על העלמת הכנסות ושימוש אישי בכספי החברה ועוד הוא מסרב לדין תורה מה אני יכול לעשות והאם הוא מנודה או מודיעים עליו שמסרב?
תשובה:
שלום רב,
תפנה לאחד מבתי הדין הרבניים ותבקש שיזמינו אותו לדין תורה. אם יסרב – יוציאו כתב סירוב ואז תוכל לתבוע אותו בבית מדרש.
לגבי נידוי – המנהג כיום שלא לנדות.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
שלום רב,
לאחרונה פורסם על תביעה ייצוגית כנגד המדינה וחברה לייצור תרופות בגין מתן חיסון לצהבת פגום לכאורה. להבנתי, התביעה אינה על נזק אלא על חוסר יידוע ההורים.
האם ניתן להצטרף לתביעה ייצוגית כאשר הדיונים יהיו בבית המשפט ולא בבית דין?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
יש לדון בשתי שאלות:
א. עצם ההצטרפות לתביעה.
ב. קבלת התשלום במקרה שבית המשפט יפסוק לזכותכם.
לגבי עצם ההצטרפות לתביעה:
על פי סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות ביהמ"ש הוא המגדיר את הקבוצה שבשמה תתנהל התובענה.
אם אתה נמנה על הגדרת אותה קבוצה, אין צורך בהצטרפות אקטיבית להגשת התביעה, וע"כ אין בכך איסור.
אם אתה אינך נכלל בקבוצה ואתה רוצה להצטרף באופן אקטיבי בהתאם לכללים שקובע הסעיף – אזי עליך לבדוק ראשית האם מדובר בתביעה שהיית יכול לזכות בה בדין תורה.
לגבי קבלת התשלום:
על פניו לכאורה מדובר בתביעה שלא ניתן לתבוע בדין תורה, אך זה אין ודאי, משום שיתכן שאף שאין עילה נזיקית כי התביעה אינה על נזק, קיימת עילה חוזית – לאור ההסכם עם קופת החולים בה אתם מבוטחים.
לשם הכרעה בשאלה זו יש לראות את פרטי התביעה ועילותיה, ואת ההסכם עם קופת החולים.
בכל מקרה, השאלה של קבלת התשלום מתעוררת רק אם הצטרפותך מגדילה את הסכום שהנתבע יצטרך לשלם. אם הסכום שיפסוק בית המשפט אינו מושפע מהצטרפותך לתביעה והשאלה רק בין כמה אנשים יחולק הסכום – מותר יהיה לקבל את התשלום שיפסק.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה
אני חייב לנושים במסגרת הוצאה לפועל(170000)
לערך,ויש גם אוטו מעוקל ברשותי.
ניסיתי כמה פעמים להחזירו ונתקלתי באין מענה ודחיות.
אני נמצא בהליך של פשיטת רגל האם מה שייפסקו לי שמה לשלם פוטר אותי מדיני שמיים
תשובה:
שלום רב,
הליך פשיטת הרגל יפטור אותך רק אם תהיה מחילה של הנושים שאתה חייב להם. (המדובר על תשלום הקרן. לגבי תשלום הריבית יתכן ובכלל אינך חייב לשלם לפי ההלכה).
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב,
בעלי נתן לחברו סכום כסף גבוה מאד לפני 3 שנים והחבר טוען שמצבו הכלכלי לא טוב ואינו מחזיר את ההלוואה. סביר להניח שמצבו הכלכלי לא ישתפר כי ילדיו לקראת חתונה והוצאותיו רבות .בעלי טוען שחברו איש חסד ואינו מוכן לבקש ממנו .מה ניתן לעשות? זה גורם ללא מעט ויכוחים ביננו וחשוב לי לדעת מה ההלכה? תודה מראש
תשובה:
שלום רב,
אם אכן מדובר במי שאין לו אפשרות להחזיר – אזי צודק בעלך בכך שאינו דורש ממנו להחזיר. תביעת חוב מאדם שאין לו אפשרות לפרוע אסורה מהתורה.
אולם, יתכן שאם הלווה יעשה מאמץ וירד ברמת חייו יוכל להחזיר, ואז מותר לתבוע ממנו. אכן, גם במקרה זה אף שמותר לתבוע ממנו – מותר גם למחול אלא שהשאלה היא מה מידת הקושי של הלווה לצמצם בהוצאותיו ומאידך – מה המצב הכלכלי שלכם.
נמצא א"כ שהתשובה לשאלה תלויה בפרטים רבים שאיני מכיר.
לכן אני מציע שתפנו יחד לרב שישמע את הפרטים משניכם, ולאור זאת ידריך אתכם האם לפנות ללווה ולבקש פירעון או שלא לפנות, או אולי להגיע איתו להסדר מסויים של תשלומים, או לחילופין אולי יחליט שהוא יפנה בעצמו ע"מ לחסוך אי נעימות מבעלך.
בשורות טובות
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
נתתי הלוואה לאחותי הנשואה 1450 ש"ח
אחרי תקופה פגשתי אותה והיא נתנה לי ביד סכום כסף ואמרה שהיא מחזירה לי חלק מההלוואה.
כעת היא רוצה לפרוע את שארית החוב.
אני לא זוכרת בוודאות כמה היא הביאה לי במזומן, וגם היא לא
(לי זכיור 400, לה זכור 1000+)
מה עושים? מה ההלכה?
תשובה:
שלום רב,
אם שתיכן אינן זוכרות נכון להתפשר על סכום שתסכימו עליו אותו תפרע אחותך.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
בס"ד נעשה ונצליח
העברתי כסף לצרכי השקעה נדל"נית בחו"ל תחת הכותרת הלוואה ללא ריבית אך עם אחוזי תשואה מסויימים.
כדי שהכל יהיה כהלכה זה נעשה עפ היתר עיסקה של מכון כת"ר.
בעקבות תקופת קורונה הנכס לא נמכר ועברו תאריכי המועד אליהם התחייב המלווה בכדי להחזיר את ההלוואה עם התשואה.
המלווה טוען כי אין לו כסף לשלם ועדיין יש כתב התחייבות.
האם אני יכול לדרוש בכל מחיר ?
האם הוא מחוייב בכל מחיר להחזיר ?
האם אני צריך להביא אותו לבית דין ?
מה עליי לעשות ?
תודה רבה ובשורות טובות אמן
תשובה:
שלום רב,
היות שאיני שומע את הצד השני איני יכול לפסוק אלא רק לציין נקודות עקרוניות:
א. על פי ההלכה, גם כאשר אין ללווה כסף החוב אינו מתבטל והוא חייב לפורעו ברגע שיוכל.
ב. על פי ההלכה, אם אין ללווה כסף לפרוע הוא חייב למכור מנכסיו לצורך פרעון החוב, וישאר רק עם המינימום הההכרחי.
ג. כל עוד באמת אין ללווה כסף או נכסים לצורך פרעון החוב – אסור ללחוץ עליו לפרוע.
ד. אם לדעתך הוא מתחמק שלא כדין מפרעון החוב אתה בהחלט רשאי לתבוע אותו בבית הדין.
ה. אם לדעתך הוא נמצא במצוקה אמיתית עקב הקורונה – ראוי ללכת לקראתו ולהתחשב במצב.
כל טוב
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
במקום לשלם ריבי לבנקים (שיש להם היתר עסקה), האם מותר (ויותר מוצדק) לקחת הלווה מקרוב משפחה?
תודה מראש
תשובה:
שלום רב,
ברור שהלוואה מקרוב משפחה ללא ריבית עדיפה על הלוואה בריבית מהבנק – גם אם הבנק חתום על היתר עסקא.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב,
האם פשיטת רגל במשפט האזרחי, בה החייב מקבל הפטר לחוב, יכול להתיישב עם המשפט העברי באיזשהו אופן? (מצד מנהג הסוחרים/יאוש בחוב/דינא דמלכותא )
תשובה:
שלום רב,
על פי ההלכה אין מקום ל"צו הפטר". גם כאשר הלווה הינו חדל פירעון, אין החוב נפקע וברגע שיהיה באפשרותו – הוא חייב לשלם. החוק, לעומת זאת, פוטר לחלוטין את החייבים העונים על הקריטריונים שקבע, והם יהיו פטורים מלפרוע את החוב גם כאשר ישתפר מצבם הכלכלי.
נחלקו פוסקי ההלכה בשאלת היחס לחוקי פשיטת הרגל: לדעת ר' משה פינשטיין בעל האגרות משה מדובר בחוקים המהווים "תיקון בני המדינה" התקפים גם על פי ההלכה, ואילו רבי מרדכי יעקב ברייש, בעל החלקת-יעקב סבור אין לחוקים אלה תוקף הלכתי, וכלשונו: " איזו תקנת בני המדינה יש בזה, לגזול ממונו מפני שאין ללוה לשעה לשלם?".
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה!
אני מתווך במקצועי, ורציתי לדעת האם מותר להשתמש במידע שמופיע ברשתות חברתיות ונגיש לכל.
אמקד את שאלתי: מתווכים (וגם אנשים פרטיים) מפרסמים נכסים למכירה ומקבלים תגובות מאנשים שמתעניינים בקניית נכס – תגובות האנשים חשופות לכל אחד. האם מותר לי לפנות לאותם מתעניינים ולהציע נכסים אחרים?
תודה
תשובה:
שלום רב,
אם אכן המידע חשוף לכל אחד באופן חפשי לחלוטין כאשר גם המפרסמים וגם המתעניינים יודעים שהכל חשוף – אין מניעה להשתמש במידע.
אולם לגבי פניה לאנשים – הדבר תלוי בשאלה באיזה שלב הם עומדים מול מציעי הנכס. אם עיקרי התנאים ביניהם כבר מוסכמים – אסור לך לפנות אליהם עם הצעה אחרת.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מתווך הציע לי חלק במגרש אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל.
לאחר מכן אמר לי בעל המגרש אמר לי שיש לו מגרש אחר אותו הוא מוכן למכור.
האם זכאי המתווך לדמי תיווך מהעסקה השניה?
תשובה:
שלום רב,
שאלה דומה נידונה בשו"ת אבני נזר (חלק חושן משפט סימן לו) וזו לשונו:
שאלה. שדכן אחד שידך לגביר אחד שידוך עבור בנו עם בת גביר אחד ועשה כל התפעלות ושתדלנות כראוי לשדכן הגון וקירב דעתם ואחר כך שידך אבי הבת את בתו עם אחר. אך להגביר הזה היתה בת צעירה ממנה ובאו אח"כ שדכנים אחרים עד שגמרו שהשתדך אבי הבן עם עלם זה בעצמו לבת הגביר הזה הצעירה. ועתה תובע השדכן הראשון שדכנות בטענותיו כי פעולתו היתה ניכרת שעיקר הדבר לקרב שיהי' המחותנים ראויים להתחתן מצד מעלתם ומצד עושרם ויחוסם וטיב העלם:
ומעלתו הביא ראי' מס' משפט שלום [לא נודע לי מי הוא] שהביא בנדון מי שסרסר לאחד בית לקנות ובינתיים נמכר לעכו"ם וחזר הלוקח הנ"ל וקנהו מעכו"ם בתוספת דמים והסרסור הראשון תובע שכר סרסרות והביא שו"ת שב יעקב (סי' י"ג) והעלה דאם דברי הסרסור גרמו להטות לב הקונה הנ"ל לשלם מקח זה צריך לתת לו חלק ששית כדין מתחיל מצד אחד. ובזו השדכנים מכבר השיגו כל השדכנות כי בעת התנאים לא הי' נודע להשדכן הראשון מזה אם עשו התקשרות:
תשובה. הנה בשדכנים יש מתחיל וממוצע וגומר והממוצע הוא המקרב דעות המחותנים בדבר הנדוניא וכדומה. והנה זה השדכן הראשון אין לו טענה רק שיהי' כמו ממוצע. כי לא התחיל בשידוך עם העלמה השני' כלל אך שמ"מ קירב דעות המחותנים. וע"כ לפי מה שהביא בפ"ת (אה"ע סוף סי' נ') [בשם ספר חוקי דרך] דלאמצעי אין נותנים כלום רק למתחיל ולגומר אין טענה לזה. אך בתשו' שב יעקב (סי' י"ג) מביא בזה מנהגים כי יש מקומות נוהגים כנ"ל אך יש מקומות נותנים למתחיל שליש ולאמצעי שליש ולגומר שליש…
נמצא לפי מנהג בעל חוקי דרך אין לו כלום. ולפי מנהג האחר יש לו טענה בחלק ג' מן צד החתן לבד היינו חלק ששית מכל השדכנות. ואם יש ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב מכל השדכנות. ואף זה רק טענה. כי לנדון משפט שלום שהביא מעלתו אינו דמיון כלל. דהתם נעשה סרסור באותה שדה רק שנשתנה המוכר משא"כ בנ"ד שעלמה אחרת היא. על כן בחלק זה יבצעו תמימים. ואם לא יתרצו בביצוע אין בי כוח להוציא ממון כי הדבר ספק. גם מ"ש שאם ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב אינו ברור כי אפשר לדמות לספק ובני יבם יבמות (ל"ז ע"ב) לכך הנכון בדרך ביצוע:
הרי שבנידון שהביא האבני נזר קיים ספק.
ונראה שבנידון דידן יש לומר שלכו"ע אין למתווך הראשון כלום וזאת משני טעמים:
א.בנידון של האבני נזר טען השדכן הראשון שהוא קירב דעת הצדדים, דהיינו שהיות שדברי בשבח החתן בפני הגביר, אף אם הדבר לא הועיל לבתו האחת של הגביר – הואיל הדבר לנישואין עם בתו השניה. כל זה לא שייך בנידון דידן בו לא מדובר על שידוכין אלא על עסקת מכירה ונמצא א"כ שמעשהו של המתווך לא הואיל כלום פרט לעצם ההיכרות בין המוכר לקונה – ועל כך אינו זכאי לדמי תיווך.
ב. על פי החוק זכאי המתווך לדמי תיווך רק על המגרש עליו סיכמו בכתב בהסכם התיווך, ואילו על המגרש השני שאינו חלק מהסכם התיווך אינו זכאי לדמי תיווך. על כן גם אם נאמר שהנידון דידן דומה למקרה של האבני נזר, היות שיש בדבר ספק מבחינת ההלכה יש ללכת אחר המנהג כפי שבא לידי ביטוי בחוק.
על כן, למעשה אין המתווך זכאי לדמי תיווך על העסקה השניה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
יש לי ביטוח בריאות בשתי מקומות ואני משלם כל חודש לביטוחים הללו.
עברתי בדיקה במרפאה פרטית. האם מותר לי לתבוע את שתי חברות על אותו סכום של הבדיקה וכך "ארוויח" מזה?
תשובה:
שלום רב,
השאלה היא האם מדובר בפוליסות המבטיחות פיצוי כספי בכל מקרה של טיפול רפואי המכוסה בפוליסות, או שמדובר בפוליסות המבטיחות החזר הוצאות.
אם מדובר בהחזר הוצאות הרי שאינך רשאי לקבל זאת פעמיים. אם מדובר בפיצוי כספי – אין מניעה גם שתרוויח.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה,
עסקה שנכרתה בין קבלן בניין לבעל שטח נדל"ן . הבעלים ידע שישנה הפקעה של העירייה של חלק מהשטח כך שאחוזי הבנייה מצומצמים ולא הביא זאת לידיעת הקונה
. הקבלן היה לו ניסיון קודם של בנייה באותו איזור ולא נתקל בבעיה .
המוכר טוען שהקבלן יכל לבדוק בעירייה את מצב החלקה .
מה הדין במקרה זה .
תודה
תשובה:
שלום רב,
על פי ההלכה ראוי שהמוכר יגלה לקונה כל מידע רלוונטי שידוע לו ואשר הקונה איננו יודע עליו.
בדיעבד אם לא גילה – תלוי הדין במספר גורמים. על כן לא ניתן לענות ספציפית על השאלה בלא שמיעת שני הצדדים ובלא קבלת נתונים מדוייקים, ואענה ברמה העקרונית בלבד:
יש להבחין בין מצב בו הקבלן שאל את הבעלים אודות אחוזי הבניה בשטח והבעלים נתנו אינפורמציה מוטעית לבין מצב בו הקבלן לא שאל כלל.
במקרה הראשון זהו מקח טעות והקבלן רשאי לבטל את המקח. לעומ"ז במקרה השני, אם יכול היה הקבלן להעלות על דעתו שיש הפקעה של העיריה ובכל זאת נמנע מלברר – אין זה מקח טעות.
בנוסף, יש לבדוק מה שוויה האמיתי של הקרקע לאחר ההפקעה וכמה הקבלן שילם בפועל. אם הסכום שהקבלן שילם הוא כפול משוויה האמיתי של הקרקע יש מקום ג"כ לביטול מקח.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני מעוניין בשנה הקרובה ללמוד "לשאת ולתת באמונה" יש ברשותי את הכרכים של המכון.
אשמח אם הרב ינחה אותי באילו כרכים ונושאים להתמקד.ובנוסף על איזה ספרים נוספים הרב ממליץ,שבעזרתם אוכל ללמוד את הנושא באופן כזה שיעזור לי בעתיד הקרוב במסחר
תשובה:
איני יודע באיזה תחום בדיוק אתה מתכווין לעסוק. בכל מקרה אם מדובר במסחר כדאי לעבור על מה שנכתב בעניין צרכנות כהלכה (למשל כרך ג של סדרת כתר) וכן בנושאים של תחרת עסקית ושבת. בנוגע לספרים נוספים כדאי לעיין גם בסדרת ספרי פתחי חושן העוסקת בנשאים שונים משו"ע חו"מ.
היה ברוך על רצונך להיות נושא ונותן באמונה, שכידוע על עניין זה נשאל אדם כשמגיע לעולם האמת.
אם תמקד יותר את תחום עיסוקך אוכל אולי להפנות אותך לנושאים יותר ספציפיים.
השאלה נענתה ע"י
שאלה:
אשה שרכשה כרטיס חופשי חודשי של אגד, וכן בן או בת הסמוכים על שולחן האב, האם מותר לאב או לבעל להשתמש בכרטיס הזה לצורך הנסיעות הפרטיות שלו באגד ? אני שואל מצד ההלכה שקנין האשה הבן או הבת שייך לבעל או לאב.
תשובה:
אם לפי תנאי הכרטיס הוא אישי ולא ניתן להעברה – אסור להעבירו גם לבעל. אין אומרים לענין זה אשתו כגופו.
השאלה נענתה ע"י
שאלה:
שלום מעונין לדעת על השקעה בחברת btb האם קיים חלות היתר העיסקא גם אם לא חתמתי ממש על השטר ואם כן למה ?
תודה
תשובה:
שלום רב,
השקעה בהלוואות חברתיות מותרת בתנאי שהחברה חתומה על היתר עסקא והן המלווה והן הלווה נדרשים לאשר את היתר העסקא כתנאי לביצוע ההלוואה.
אם ניתן לבחור את מטרת ההלוואה – יש לבחור מטרות עסקיות שיש בהן סיכוי לרווח.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שאלה שנשאלתי בהל' אבדה:
אדם שגר בדירה כבר כתשע שנים, החליט להסיר אלמנט של קיר גבס שהיה בסלון שנבנה שנים לפניו. ובפירוק מצא שטרות כסף שמונחים בשקית ומוקפים בגומי שהתיישן והתפורר.
אדם זה קנה את הדירה מאדם אחר שמעולם לא גר בה אלא השכיר לאנשים שונים, ולפניו היו עוד מוכרים וקונים שגרו בדירה, כשבכל הזמן הזה – קיר גבס זה היה קיים (כנראה נעשה ע"י הראשון שקנה את הדירה מהקבלן לפני 26 שנים או הבא אחריו).
שאלתו: האם כיוון שיש סימן (שטרות צרורים בשקית עם גומיה וגם מונחים במקום), הוא חייב לפנות לדיירים שלפניו ולבדוק ע"י סימנים האם זה שלהם, או שמא אינו צריך:
תשובה:
פסק השו"ע (חו"מ סי' רס ס"א): "המוצא בגל או בכותל ישן… וכותל חדש, דהיינו שידוע שאבותיו של זה שהוא דר שם בנאוהו, ולא יצא מרשותם, מציאה הנמצאת בו מחציו לחוץ הוא של מוצאו, אפילו יש בו סימן, והוא שהעלה חלודה, שודאי נתייאשו בעליו ממנו כיון שארך לו שם הימים…".
מבואר שגם כשיש סימן, אם ניכר שנמצא זמן רב, נחשב שהבעלים התייאשו. ויש להוסיף, שאע"פ שאין אדם מתייאש אם שוכח בדבר בתוך ביתו, אבל אם מוכר את ביתו, התייאש ממה ששכח. במקרה זה ומי שגר אחריו לא זכה, ע"פ המבואר בסוגיית מצא בכותל ישן (ב"מ כה ע"ב כו ע"א) דשתיך טפי, ולכן המוצא זכה בו. לפ"ז בנידונינו, שקנה את הבית ומצא שם מציאה שהסימנים מוכיחים שהיתה שם זמן רב, הרי היא שלו.
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
שאלה:
הילדים שלי זורקים באופן קבוע חפצים למרפסת של השכן מתחתינו. למרות שיצרנו איתם קשר מספר פעמים, הם נמנעים מלהחזיר לנו את החפצים, בשל טענה שהדבר מהווה להם מטרד והם לא עובדים אצלנו.
האם יש לו חובה הלכתית להחזיר לנו את החפצים? באיזו תדירות (אני מבין שהוא לא חייב לעשות זאת מסביב לשעון, אך האם יש התייחסות בהלכה – פעם בשבוע? פעם בחודש?)?
אם הוא מסרב להחזיר לי את החפץ, יש דרך שמותר לי לכפות אותו לעשות זאת על פי הלכה?
תשובה:
שלום רב,
נידון זה אינו עוסק בנזקים שארעו מחמת החפצים, אלא רק בתביעה להחזרת החפצים שנפלו, כלומר הנידון קשור כללית להלכות השבת אבידה, למרות שאין זו אבידה, שהרי בעליה יודעים בכל רגע היכן היא, אבל נראה שמשם צד לדון בנידון זה.
השאלה הופנתה רק ע"י צד אחד, אבל כמובן יש גם צד שני שצריך לדעת את טענותיו כדי להוציא לאור משפט.
ונראה לדון: אם טענת בעל המרפסת, שניתן למנוע את זריקת החפצים, ע"י חינוך הילדים או ע"י עשיית רשת וכד', הרי מבחינתו כשבעלי החפצים נמנעו מכך, הם קצת נחשבים שאיבדו את החפצים מדעת, ובזה נפסק בשו"ע (חו"מ סי' רסא ס"ד): "המאבד ממונו לדעת אין נזקקין לו… י"א דאבידה מדעת הוי הפקר וכל הקודם זכה. (טור)". ואע"פ שמיד אח"כ רוצים בחזרה, מ"מ האדישות בתחילה שמחמתה נזרקו החפצים, יכולה להוות סיבה שלא להזדקק לחפצים.
ואם הם מודעים למצב שבו לא ניתן למנוע את זריקת החפצים, אלא שיש להם טירחה בכך, בנוסף לזה שאין הם מעוניינים שחפצי שכנים יהיו במרפסתם, נראה שטורח לקיחת החפצים מוטל על בעליהם, כלומר שיבואו בעצמם ויקחו את חפציהם. אשר על כן לא מובן מש"כ השואל שהם נמנעים מלהחזיר. האם מדובר שבאו אליהם והם נמנעו?
אמנם כמובן אפשר להבין את בעלי המרפסת שלא מעוניינים בביקור תדיר בביתם, אבל צריך להגיע להסדר אתם שאחת לשבוע או שבועיים או חודש, יאפשרו לבעל החפצים לבוא ולקחת בעצמו, מבלי שיזדקק לשרותם. כמו כן ראוי לפצות אותם על כך שנגרם להם עגמת נפש כחפצים נופלים לביתם.
אבל כמובן, לא ניתן "להחרים" חפצים שנפלו, ויש בזה משום איסור גזל ועושק, ככתוב בטור (חו"מ הל' גזילה סי' שנט): "וכשם שאסור לגזול כך אסור לעשוק. ואיזהו גזל ואיזהו עושק… ועושק זה שבא ממון חבירו לידו ברצון חבירו כגון בהלואה או בפקדון או שכירות וכשבא לתבעו אינו מחזירו ומחזיק בו בחזקה". אמנם כאן לא הגיע "ברצון" חבירו. אבל אין זה משנה את הדין. אסור לאדם להחזיק ממון של השני שתובעו.
לסיכום: צריכים שני הצדדים להגיע לעמק השווה, או בינם ובין עצמם או בהתייעצות עם רב.
והעיקר: "והאמת והשלום אהבו".
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
שאלה:
בסד שלום לכם.
אישה מצאה שעון, כנראה לא זול. השאיר שני פתקים באיזור – הם נתלשו ע"י אלמונים. ("כפיה דתית!".. כנראה. )שאלה מה לעשות, אמרי לה לתלות פתק במכולת ובבית הכנסת.
לכאורה אדם עשוי למשש בשעונו ויש כאן יאוש מדעת, על אף שכנראה יש סימנים, שכן דרך העולם במקרה כזה. אם לאו, שמעתי שיכולה לשום את השעון בדמים,ולכתוב את סימניו, ולהשתמש בו, ואם יבוא הבעלים, תתן לו את השעון כמות שהוא או את דמיו. נכון? כמה זמן צריכה להמתין? שלושים יום מיום המציאה?
תודה רבה
בברכת התורה.
תשובה:
שלום רב,
לא ברור כלל שהיה כאן יאוש מדעת כי יש סימנים. תלוי היכן נמצא וכמה זמן יש להניח שחלף מאז שאבד.
האפשרות להשתמש (לאחר שהכריזה) בתנאים שציינת (דהיינו שירשום בדיוק מה היה החפץ וסימניו ומה היה שוויו) היא רק כאשר יש להניח שהמאבד לא יגיע עוד. נלע"ד שאין די בשלושים יום מיום המציאה. יש צורך לפחות במספר חודשים. תלוי בנסיבות בכל דבר ודבר. (מה שווי הדבר. היכן אבד. כיצד הכריזו. וכו').
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שלום, אני מפקיד בכל חודש בפר"י בבנק פועלים סכום שאני רוצה לחסוך. כמו כן רציתי לפתוח תכנית חיסכון בבנק פועלים. המטרה שלי היא שמירת הכסף לחתונות ילדים וכו', ואיני מחפש בזה להרוויח, אלא רק לשמור על הכסף מחוץ לעו"ש. השאלה האם זה לכתחילה לעשות זאת דרך הבנק? אם לא, האם אתם מכירים איזה גורם אחראי שאפשר לעשות זאת דרכו, בצורה קלה ונוחה עם מעקב כמה חסכתי וכו', דרך האנטרנט? תודה
שלום רב,
מבחינה הלכתית השקעה בתכנית חסכון בבנק החתום על היתר עסקא מותרת לכתחילה.
תשובתנו מתייחסת אך ורק להיבט ההלכתי ולא להיבט הכלכלי ואין בה בכדי להביע דעה כלשהו בנוגע להעדפת אפיק השקעה זה על פני אפיקים אחרים.
כל טובה
שלום, רציתי לדעת האם ניתן לרכוש אג"ח של חברת החשמל – האם יש להם היתר עסקה, וכן האם יש בעיה של חברה המבצעת איסור שבת.
שלום וברכה,יש לחברת החשמל היתר עסקה.
לגבי עבודה בשבת – ברור שלפחות חלק מהעבודות שמבצעים עובדי חברת החשמל בשבת מוגדר כפיקוח נפש. צריך לבדוק האם כל העבודות מוגדרות כך. לנו אין נתונים על כך.
בעקבות נייר העמדה שלכם / הרב שלמה אישון על השקעה בחברות העוברות על איסור ריבית יש לי שאלה
(אני חילוני/ מתעניין כך שסליחה אם השאלה מפגינה בורות) זה שלחברה "יהודית" אסור לגבות או לשלם ריבית, קיבלתי מצד שני, אין בעיית ריבית בעבודה עם והשקעה בחברות "נוכריות"
אבל! בעולמנו הגלובלי, במיוחד בחברות ציבוריות, איך ניתן להפריד?
חברה איננה יודעת בדרך כלל מי בעלי מניותיה ברגע מסויים
גם אם היא יודעת, במרבית החברות הציבוריות, בעלי המניות הגדולים הם חברות/ קרנות/ קופות שלא ניתן לדעת מי מרכיב אותן
יוזכר כי אפילו בישראל יש אחוז גדול של האוכלוסיה שאינו יהודי (ניתן לשער שהמדובר בשליש) פלוס משקיעים זרים
קל וחומר בחברות שמעבר לים
לפיכך- אם מותר להשקיע בחברה של גויים שעניין איסור הריבית אינו חל עליה, כיצד אוכל לדעת אם חברה מסויימת הנסחרת בבורסה הישראלית הנה חברה "יהודית"?
(הדבר נכון, כמובן, גם על מצוות אחרות ולא רק על עניין הריבית)
תודה על הפניה למקורות/ תשובה שתבהיר את העניין
בברכה
השאלה היא אכן במקום. אלא שלמעשה, אם מדובר בחברה בה הרוב הדומיננטי של המניות מוחזק על ידי מי שאינם יהודים, וכן הניהול נעשה ע"י מי שאינם יהודים, באופן שבפועל ליהודים אין כל השפעה על התנהלות החברה הרי ניתן לראות בחברה זו חברה של אינם יהודים. ראה שו"ת אגרות משה אורח חיים סימן ד סעיף נד, ואבן העזר חלק א סימן ז, וכן שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן א.
כל טוב
אשמח לדעת מה עלי לעשות מן הדין בתיק נירות הערך שברשותי.
בין היתר מופיעים שם מניות (טבע, ת"א25, ת"א100), אג"חים (בזן וחברת חשמל), קרנות נאמנות (5 במספר) ועוד מניות בחברת דגנים בחו"ל.
אשמח גם לדעת מה אני אמור לעשות במצב של "חשש" המצוין על חלק מהשמות הנ"ל – האם מדובר באיסור גמור ולהיפטר מהם? האם להמתין לבירור סופי? וכו"..
תודה רבה ותזכו למצוות.
יש להעדיף חברות שיש להן היתר עסקה – את רשימת החברות תוכל לראות באתר מכון כתר.
עם זאת, אין צורך להפטר מכך מיד, כדי שלא יגרם לך הפסד, אך ראוי לעשות כן בהקדם האפשרי.
לגבי חברת דגנים בחו"ל היות שזו חברה של גויים אינך צריך לחשוש עתה לחמץ שעבר עליו הפסח, אלא רק לקראת פסח יש למכור את המניות – כאמור בתשובתי הקודמת.
כל טוב
האם יש הבדל בין תעודת סל וקרן מחקה ? לפי מה שביררתי שתיהם עוקבות אחרי מדד מסוים ובשתיהם אני לא ממש שותף באחזקת מניות של חברות מחללות שבת וכדו' . אשמח אם תוכלו להסביר לי מהו ההבדל בדיוק אם קיים.
תודה מראש,
יש הבדל בין תעודת סל לבין קרן מחקה. בתעודת סל אינך מחזיק במניות אלא מקבל הבטחה להצמדה למדד מסויים. לעומ"ז בקרן מחקה הקרן קונה עבורך מניות מסויימות ונמצא שאתה מחזיק באותן מניות.
שאלה:
האם מותר להעביר מחברות סרטים של טלי אברהמי או של שאר המפיקות ולצפות בהן?
תשובה:
מותר רק אם קיימת הסכמה של המפיקה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב,
חברת המוזיקה ספוטיפיי מוכרת מנויים לאפלקציה שלהם, שבה אפשר לשמוע מוזיקה.
לאחרונה החברה יצאה במבצע, שבו יכולים שישה בני משפחה לקנות יחד חבילת מנויים, במחיר מוזל. בתנאי המבצע הם מדגישים שרק בני משפחה שמתגוררים יחד רשאים לממש את המבצע. אלא, החברה לא אוכפת את הכלל הזה, ולכן בפועל יוצא שכל שישה אנשים שרוצים יכולים לקנות יחד את המבצע הזה.
השאלה היא האם באמת מותר לשישה אנשים שלא מתגוררים יחד לקנות את המבצע, מתוך הבנה שזה מבצע שבו קונים יותר ומשלמים פחות, כמו 1+1, ולא בהכרח למשפחה, שהרי החברה כלל לא אוכפת את זה.
תשובה:
שלום רב,
איני מכיר את החברה ואת פרטי המבצע אך כלל העובדה שהדבר אינו נאכף אינו מתיר פגיעה בזכויות יוצרים.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מותר להוריד סרט למחשב מגוגל כשהוא כבר לא נמצא ביוטיוב מפאת זכויות יוצרים כנראה ואני אישית מצליחה להוריד אותו מאיזשהו אתר בגוגל אך בזמן שזה עולה כסף וקונים את הסרט הזה בחנות (חשוב לציין שאני מורידה אותו לצפייה אישית בלבד ולא מקרינה ברבים!)
תשובה:
בתנאים המפורטים בשאלה אסור להוריד.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב ותודה מראש,
אני עובד כשחקן ובמאי מתחיל וכותב הצגות על מנת להציג אותן לציבור (בתשלום).
חלק מהעבודה היא לרקום פס-קול לעלילה שבהצגה הכוללת:
מנגינות דרמה/מתח/רגש וכו'
שירים
מנגינות של שירים (פלייבק)
(אגב, מדובר כאן בהצגות עם קהל ולא בסרטונים)
יש לי מספר שאלות בבקשה:
א. האם מותר להוריד שירים מהיו טיוב ולהשתמש בהם (כהקלטה מהמחשב) במהלך ההצגה?
(אין לי אפשרות לסמוך על השמעת השיר מהיו טיוב עצמו במהלך ההצגה, זה לא ילך..)
ב. האם מותר להוריד מהיו טיוב מנגינות של שירים ולהשתמש בהם במהלך ההצגה?
ג. האם מותר להוריד מהיו טיוב מנגינות דרמה וכד' ולהשתמש בהם במהלך ההצגה?
ד. האם מותר להוריד מהיו טיוב פליי בק של שיר ידוע ולהשתמש בהם כאשר השחקן שר בהם מילים אחרות הקשורות להצגה?
ה. אם זה אסור, כיצד ניתן ליצור פסקול להצגה? מה עושים? פונים ליוצרים? חלקם לא בעלי השגה וחלקם לא בחיים, חלקם לא ידועים..
האם יש דרך חוקית והלכתית ואפשרית לעשות כנ"ל בהיתר או לפחות חלק מהדברים?
ו. כל השאלות הנ"ל הן לגבי הצגה שתהיה בתשלום, האם מותר להשתמש בנ"ל שלא בתשלום כמו למשל בבתי ספר כשעושים טקסים וכד'?
תודה רבה וסליחה על האריכות בשאלות, הן דחופות לי מאד..
תשובה:
שלום רב,
כפי שכבר פרסמנו באתר בתשובה אחרת, מותר להוריד מהיוטיוב שירים הנמצאים כבר זמן רב באופן שיש להניח שהיוצר יודע על כך ואם רצה יכול היה לבקש להסירם. עי"ש
אולם אם מדובר בהורדה למטרה עסקית – כדי להרוויח, יש צורך להסדיר את נושא זכויות היוצרים כמקובל, משום שקיימת הנחה שהיוצר אינו מסכים שאדם יתעשר באמצעות יצירתו בלא שיתגמל אותו בהתאם לזכויות שהחוק מקנה לו.
הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בלקיחת פליי בק של שיר ידוע והלבשת של מילים אחרות עליו משום שכאן יתכן שהיוצר מתנגד לא רק מטעמים כלכליים אלא משום שאינו רוצה לפגוע במעמדה של היצירה שלו.
לגבי איתור היוצרים בעל הזכויות איני יודע אבל אני מניח שקיימת דרך. ברגע שהוסדר העניין מול בעלי הזכויות ממילא הדבר יהיה מותר גם לפי ההלכה.
כאמור, אם מדובר שלא בתשלום מותר יהיה להוריד אולם לא לשנות את היצירה ע"י הכנסת מילים אחרות לפליי בק של היצירה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה הרב!
רציתי לשאול האם מותר להוריד שיעורי תורה מיוטיוב ולפרסם את השיעורים בוואצפ ובפייסבוק לזיכוי הרבים?
אני יודע שיש דעות שפסקו ששיעורים באינטרנט זה זוטו של ים וכו’ ולכן לדעתם, אין דין של בעלות על השיעור ואפשר להוריד.
השאלה היא:1)האם אפשר להסתמך על הדעה הזאת?
2)מה קורה ביוטיוב שהם מרווחים כסף מזה שנכנסים אליהם לאתר ורואים פרסומות, ואז האם גם פה אין עניין של גזל או יש?(ואז אפילו אם מי שמעלה את השיעור מתיר לי להוריד ולפרסם אולי יהיה אסור להוריד את השיעור משום גזל של יוטיוב)
כי כשאני מוריד, אני יותר לא נכנס לאתר לשמוע את השיעור, ואז בעלי יוטיוב מפסיד מכך.
אשמח לדעת מה הדין ואולי אפשר לומר שאולי הבעלים גוי ולכן אין גזל הגוי?
3)אם נגיד שכן מותר להוריד ולפרסם בפייסבוק ובוואצפ, האם יש בזה זיכוי הרבים למי שעושה את זה?
תשובה:
שלום רב,
1. לגבי הורדת השיעורים כבר פרסמנו בתשובה אחרת שהיות שההנחה היא שמה שנמצא ביוטיוב הוא על דעת בעלי היצירה ע"כ במצב כזה ניתן לסמוך על הדעה שזה זוטו של ים. עי"ש בתשובה.
2. אין כאן חשש גזל היוטיוב. הם לא רכשו מבעל היצירה את הזכות להרוויח מפרסומות באמצעות היצירה שלו.
3. אם זה מותר וזה יגרום ליותר לתוספת לימוד תורה – זה זיכוי הרבים.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב.
לפי הידוע לי, המדינה מחייבת בתשלום של מכס על דברים שנקנו בחוץ לארץ (באופן פיזי, לא בהזמנה אינטרנטית), כאשר הכמות המצויינת המחייבת תשלום לפי אתר רשות המיסים לגבי בגדים ונעליים היא: "כמות שנהוג להביא במטען יד".
השאלה שלי היא האם מותר לבקש מאדם שטס לחו"ל לקנות עבורי בגדים, כאשר ככל הנראה הוא יביא כמות של בגדים הגדולה ממטען יד וכנראה שלא יצהיר על כך. האם יש בכך "לפני עיוור"? האם ההגדרה המעומעמת ("כפי הנהוג"), מראה שאולי אין על כך הקפדה כל כך? בנוסף כמדומני שבפועל רובא דעלמא אינם מצהירים במכס על בגדים שקנו בחו"ל כל עוד אין מדובר בכמות מסחרית.
תשובה:
שלום רב,
השאלה איננה רק של לפני עיוור אלא גם שאלה של חולק עם הגנב. אם אתה מבקש שלא יצהירו על בגדים שיש לשלם עליהם מס – אתה עלול להחשב חולק עם הגנב.
למעשה הדבר תלוי הן בשווי הבגדים והן בכמותם – בהתאם לאופן שבו אוכפים זאת רשויות המס. (כלומר הקובע הוא לאו דווקא הניסוח המופיע באתר רשות המיסים שכפי שאתה טעון בצדק הוא מעומעמם, אלא האופן בו זה נאכף בפועל: על כמות או שווי כזה שרשויות המס נוהגות לאכוף תשלום מכס – יש צורך להצהיר ואסור להבריח).
כל טוב
שאלה:
שלום וברכה.
קיבלתי שירות מסוים ממישהו, בעלות של 5,000 ש"ח. הוא הציע לי, כדי להקל עלי בתשלום, שאשלם לו 3000 ש"ח בתוספת מע"מ בהעברה בנקאית, ואת היתרה בסך אלפיים ש"ח אשלם במזומן, ללא תוספת מע"מ.
נראה לי שהלכתית זה אסור, אלא אני צריך לשלם את כל ה-5000 ש"ח בתוספת מע"מ. האם אני צודק, או שמותר לשלם כפי שהציע נותן השירות?…
אודה לתשובתכם.
ויה"ר שלא תצא תקלה תחת ידי…
תשובה:
שלום רב,
משמעותה של הצעתו של בעל המלאכה היא נכונות להקל עליך לא על חשבונו אלא על חשבון מישהו אחר…
ברור לחלוטין שהדבר אסור.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום הרב
אני בחופשת לידה, ועשיתי דברים בעיקר מהבית בשביל העבודה בזמן חופשת הלידה. האם מבחינה הלכתית מותר לי לקבל שכר עליהם אחרי החופשת לידה ?
כלומר, לא לקבל כסף בזמן הזכאות לדמי לידה, אלא לקבל תוספת שכר אח"כ כשאחזור לעבוד..
תשובה:
שלום רב ומזל טוב,
יש לבחון זאת משלוש בחינות:
א. מהותית: נראה שהחוק נועד לאפשר לאמא להקדיש את הזמן לאחר הלידה לצורך הטיפול בתינוק ועל דעת זה ניתנים דמי הביטוח הלאומי. לכן אם מדובר בעבודה שמפריעה לעשות זאת – מאבדים את הזכאות. לעומ"ז אם מדובר בעבודה בהיקף מצומצם הנעשית מהבית באופן שאינו פוגע באפשרות לטפל כראוי בתינוק – אין סיבה מהותית להפסד דמי הביטוח.
ג. איסור שקר: אם את נדרשת להצהיר על כך שאינך עובדת כלל או שאין לך הכנסה כלל – אסור לך להצהיר זאת אם את באמת עובדת ו/או מקבלת שכר.
ג. משפטית: היות שמדובר בתשלום הניתן על פי חוק – יש לקבל ייעוץ משפטי בכדי לברר האם על פי החוק הדבר מותר. אם ברור לחלוטין שהחוק אוסר זאת – הדבר אסור גם על פי ההלכה (אף אם מבחינה מהותית נראה היה להתיר).
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום לרב ותודה על האתר הנפלא!
ברצוני לקנות בית צמוד קרקע, אשר דיירים קודמים הוסיפו בו יחידת דיור נוספת (לא בחלוקה פנימית אלא בבנייה חדשה). שטח הדירה בטאבו הוא כמובן רק שטח הבית הראשוני. האם מחובתי לדווח לעיריה על תוספת הבנייה כדי לשלם ארנונה גם על השטח הבנוי הנוסף? והאם מותר לי לבנות עוד בהנחה שאין נזק לשכנים?
אציין שכמדומני בד"כ אין העיריה מחפשת אחרי בנייה בלתי חוקית אלא כאשר מתלונן מישהו. אמנם אם אפנה לעיריה אני מסתכן באכיפה וקנסות.
תשובה:
שלום רב,
איני רואה היתר שלא לשלם ארנונה על השטח הנוסף וכן איני רואה היתר לבנות עוד בלא לקבל היתר בניה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום וברכה, ליבי נוקף אותי וכנראה שבצדק., ולכן אני שואל את השאלה..
ניגש אליי אדם ערבי על יד תחנת הדלק וממש ניסה למכור לי מברגה. למעשה לא תכננתי לקנות, אבל הוא הציע מחיר כל כך זול על מברגה וראשים (כשליש מן המחיר המקובל בשוק עבור המברגה בלבד) עד שהתפתיתי לקנות.
שאלתי אותו שוב ושוב כיצד הוא מוכר במחיר כה זול, והוא אמר לי שהוא מקבל את זה ממישהו בדואי באזור הדרום שקונה בכמויות ולא משלם מס ומע"מ ושכירות וכו', ולכן יש לו מחירים כה זולים. הוא עצמו מסתובב בכפרים שונים ומוכר את הציוד.
גם אם נניח שלא מדובר בציוד גנוב (וליבי נוקף אותי שכן..), עדיין יש בעיה של קנייה בשחור…
לסיכום: א. האם אכן, כפי שאני חושש, אסור היה לי לקנות את המברגה והראשים שלה? ב. האם, לאחר מעשה, מותר לי להשתמש במברגה ובראשים? (אם לא, האם יש עניין למסור אותה לגמ"ח כלי עבודה וכיוצ"ב?). תודה רבה,
נעם.
תשובה:
שלום רב,
א. אם מדובר במעלימי מס הרי שהקניה מהם נחשבת סיוע בידי עוברי עבירה ואסורה.
ב. אם כבר קנית – מותר להשתמש.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב,
אימי נפטרה והורישה לי ולאחיי את הבית שלה. כשחלתה אימי אחותי (שלה דירה משלה) עברה להתגורר עם אימי מס' חודשים עד שאימי נפטרה.לאחר מותה של אימי היא נשארה לגור בבית בטענה שהיא משפצת את הדירה שלה וכשיסתיים השיפוץ תחזור לדירתה. בנתיים עברו מס' חודשים ולא נראה שאחותי תעזוב בקרוב.
שאלתי היא האם אנו יכולים לבקש ממנה דמי שכירות כולל תשלום ארנונה וכל שאר המיסים?
בברכה,
רחלי
תשובה:
שלום רב,
באופן עקרוני ברור שמותר לבעל הבית לדרוש תשלום שכ"ד וכו' ממי שגר בדירתו, אולם בכדי להשיב האם כך הדין גם בנידון זה – צריך לשמוע את כל הצדדים.
עכ"פ לצערינו לעיתים ענייני ירושה גןרמים לסכסוכים קשים בין אחים ויש לעשות הכל כדי להימנע מכך ולהגיע להסכמות ברוח טובה, ובכך לעשות נחת רוח להורים.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
1. אישתי בצוואתה מורישה לי 25% מדירתינו המשותפת. במקרה ואלך לעולמי לפניה איך יורשיי יוכלו לקבל את ה- 25% האילו?
2. האם יש להם בכלל זכות לראות את הצוואה לאחר פטירת אישתי?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
1. איני יודע מה כתוב בצוואה ולכן איני יכול להשיב. בכל מקרה מומלץ לנסח את הצוואה כך שתהיה תקפה גם מבחינה הלכתית.
2. אם הם יורשים – הם זכאים לראות את הצוואה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אבי ע"ה כתב צוואה שנוסחה לא הלכתית
בצוואה נכתב כי הראשון מבין בני הזוג שיפטר מוריש את כל הזכויות לצד שני . כעת משנפטר אבי ז"ל הכ"מ הירושה כולה עוברת לאימי שתחיה אך ע"מ לממש את הצוואה אנו רוצים לגשת לבי"ד רבני . כפי שהבנתי כדי שאימי תירש כדין צריך הסתלקות של היורשים הזכרים אלא שאחד היורשים הוא בהגדרה של שוטה האם צריכה להיות בעיה משפטית כלשהי מצד הבי"ד בעניין הזה או שמלכתחילה לא נדרשת הסתלקות ?
תשובה:
שלום רב,
גם מי שמוגדר כשוטה הינו יורש על פי ההלכה. אם אכן הוא מוגדר כשוטה – הרי שאין לו דעת וממילא אינו יכול להסתלק מן הירושה.
במצבים כאלו ממנים אפוטרופוס שיטפל בנכסים, ואם האפוטרופוס יגיע למסקנה שטובתו של השוטה היא שהוא יסתלק מהירושה לטובת אמו – הוא יוכל לעשות זאת בשמו בתנאים מסויימים. בנגע לפרטים המדוייקים כיצד הדבר נעשה ובאלו תנאים – תקבלו בודאי הדרכה מבית הדין.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב,
סבתא שלי זצ"ל נפטרה בחו"ל לפני כמה חודשים. היו לה 4 ילדים. אמי היא הקטנה והיא גרושה (אני לא יודע אם גם הדין תורה או רק באזרחי). שני הגדולים ז"ל נפטרו כשסבתי זצ"ל עדיין הייתה בחיים וכן סבא שלי ז"ל. לבכור שנפטר בחייה יש לו בנים שאינם יהודים. לבן השני שנפטר לו היו לו ילדים. כרגע אמי ודודי אמורים לחלק את הירושה. סבתא שלי זצ"ל לא כתבה צוואה. לפי משפט אותה המדינה בה נמצאים אמי ודודי (אני עליתי ארצה), החלוקה תיהיה שווה בשווה. אמנם, מצד דין תורה הבנות אינן יורשות.
במאמר מסויים שלמדתי על הנושא מובא שהמנהג לחלק שווה בשווה הוא "מנהג גרוע" (מובא שם בשם שו"ת מהר"ם מינץ ושו"ת תורת חיים) מאחר שהוא עוקר דין תורה, ולכן בנידון לא הולכים אחרי מנהג המדינה או משפט אזרחי (לפי הבנה שלי במאמר).
מצד שני, אם ההורה בחיו מחלק את הירושה ע"י צוואה בתנאים מסוימים אפילו בעו"ד אזרחי יש לזה תוקף הלכתי. ואני בטוח ב-100%, ללא שום ספק, שזו הייתה רצון סתבא שלי זצ"ל (אמא שלי הקדישה את חייה לטיפול בה, וסבתא הייתה אוהבת אותה ללא תנאי).
עוד נתונים: דודי הוא חילוני (אני לא יודע אם היה שמח לקבל את הכל או שהיה מחלק איתה שווה בשווה למרות ההלכה. אמנם אני מניח שכן). בנוסף, ידוע לי שאמנם אמא שלי דתייה היא תיפגע מאוד ואני אפילו לא בטוח אם תסכים לקבל עלייה את ההלכה במקרה הזה.
1) מה הדין במקרה הזה?
2) אם הדין יהיה שהיא לא זכאית, האם לא עדיף לקיים את המשפט "עדיף שיהו שוגגים ולא מזידים"?
3) אם הבן של דודי ז"ל שהיה בכור היה יהודי, הדין היה שונה?
)4 היות אמא שלי גרושה על פי דין תורה (ולא רק דין אזרחי – כפי שאמרתי אני לא יודע) משנה את המצב? (לדעתי לא, כי היא "בוגרת")
אשמח מאוד לתשובה מפורטת עם מקורות מאחר והנידון מאוד רגיש (וגם שאוכל ללמוד, אם כבר אני צריך להתעסק בזה).
תודה רבה רבה.
תשובה:
שלום רב,
1. 2.: מדין תורה הדוד יורש ואמך לא יורשת. אולם הדוד רשאי לוותר על חצי מהירושה לטובת אמך וראוי לבקש ממנו לעשות כן.
3. אם הנכד היה יהודי הוא היה יורש.
4. העובדה שהיא גרושה לא משנה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
סבי עשה בזמנו היוון לדירה בה הוא חי עם סבתי, סבתי לא השתתפה בהוצאות ההיוון. כעת בצוואה, (הוא נפטר), הוא דורש לנקות מהחצי המגיע לה ממכירת הבית, את מחצית דמי ההיוון (סך של 6090 ש"ח ) האם טענה זו צודקת על פי ההלכה?
תשובה:
שלום רב,
התשובה לשאלה תלויה בפרטים רבים שלא ציינת, ולכן אוכל לתת רק מספר עקרונת:
באופן כללי אם הדירה שייכת לשניהם הרי שפשוט שגם את ההיוון יעשו מהכסף המשותף, ולכן אם עשה את ההיוון מכספו – עליה להשתתף. מאידך יתכן שהעובדה שלא דרש ממנה בזמנו להשתתף מהווה מחילה וממילא אינה חייבת לו.
אכן בכל מקרה אדם רשאי בצוואתו לחלק את כספו באופן שירצה ולכן בלא קשר לשאלה האם היא חייבת לו מחצית מההיוון הוא יכול לקבוע שסכום מסויים היא לא תקבל. אלא שהשאלה האם הצוואה נוסחה באופן התקף על פי הההלכה.
יש עוד לציין שעל פי ההלכה האשה כלל אינה יורשת את הבעלה אך יש לה זכות להמשיך לגור בדירתו או לקבל את הכתובה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום רב.
מאמרו החשוב של הרב אישון בנושא מטבע וירטואלי \ ביטקוין באתרכם מבוסס על כך שהביטקוין אינו מוכר כמטבע ע"י אף מדינה.
האם העובדה שסלבדור הכירו בו כמטבע משנה את הפסיקה בנושא?
בכבוד רב
משה
שלום רב,
במדינות שעדיין אינן מכירות בו כמטבע – דינו של הביטקוין לא השתנה גם לאחר הכרתה של סלבדור.
אך יתכן מאד שגם בסלבדור עצמה לא יחשב הביטקוין כמטבע משום שלמיטב ידיעתי הוא הוכר כמטבע לעניין זה שמותר להשתמש בו כאמצעי תשלום גם בתשלומי מס למדינה, אך הוא לא מונפק ע"י המדינה והמדינה לא מחייבת לקבל אותו כאמצעי תשלום וגם הציבור אינו רואה בו מטבע ככל המטבעות. אם אכן זו המציאות הרי שגם שם הוא יחשב הלכתית כסחורה ולא כמטבע.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום
אשמח לדעת מה שווי הסכום בשקלים נכון להיום?
תודה מראש.
שלום רב,
אני מניח שהכוונה ל 200 זוז המוזכרים בכתובה.
בעניין זה נחלקו הדעות: דעת המחבר שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) זוז מדינה הוא שמינית דינר צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעים, שהם במידות זמננו 120 גרם כסף.
השווי בשקלים משתנה לפי מחיר הכסף בשוק העולמי ולפי שער החליפין של השקל. באתר המכון (בדף הבית בצד ימין למטה) ניתן למצוא את השווי בשקלים של מחצית השקל המחושב לפי שווי 10 גרם כסף, ובהתאם לכך לחשב את השווי של 200 זוז.
לדעת הרמ"א שם יש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששויו פי שמונה. נמצא שלשיטת הרמ"א מדובר במשקל של 960 גרם כסף.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום רב,
אני בתהליך גירושין בארה״ב. בכתובה כתוב 200 מטבעות זהב. הייתי רוצה לממש את הכתובה ואינני יודעת את ערכה נכון להיום. גם נישאנו בארה״ב. בעלי נטש וחי חיים כפולים ולא רוצה לדאוג לי.
אני מבינה שאפשר לממש את חוזה הכתובה בבית משפט אזרחי. השאלה על איזה סכום מדובר?
שלום רב,
הכתובה היא מסמך משפטי המחייב גם בבית משפט אזרחי. לגבי הסכום – צריך לראות את הכתובה בשלמותה.
בשורות טובות
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום רב,
יישר כח על ההמרה ומתן המידע !
האם המחיר הנקוב באתר הינו כולל מע"מ או כסף טהור?
שלום רב,
כפי שמצויין בהערה ליד השער – השער אינו כולל מע"מ..
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
כמה שווה היום ליטרא זהב לעניין המבייש ת"ח.
שלום רב,
הרמב"ם כותב כי השיעור הוא שלושים וחמישה דינרים שהם תשעה סלעים פחות רביע.
בדף הבית באתר המכון מופיע השווי כיום של חמשה סלעים שהם עשרים דינרים. עפי"ז תוכל לחשב בקלות השווי כיום של שלושים וחמישה דינרים.
יש רק להעיר שלדעת הרמ"א אין כיום דין ת"ח לעניין זה וכן דעת רבים מהפוסקים.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בס"ד
שלום רב
מה הוא הערך היום של מחצית השקל
שלום רב,
הנתון מופיע בדף הבית של המכון בצד ימין למטה ומתעדכן מדי יום בהתאם לשערי המתכות בעולם ולשערי המט"ח.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
א. מהו ערך של פרוטה היום.
ב. מהו סכום של זכר למחצית השקל שיש לתת.
שלום רב,
הנתונים מתפרסמים בדף הבית של המכון (בצד ימין למטה) ומעדכנים מדי יום בהתאם לשינוי בשערי המתכות והמט"ח.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
האם אדם יכול להשתמש במעשר עני לצורך משלוח מנות
לכתחילה אין לתת ממעות מעשר עני לצורך משלוח מנות. אך אם עושה כן – יש לו על מה לסמוך.
אחרי שנתן את המינימום של שתי מתנות לאדם אחד יכול בודאי להוסיף עוד מתנות ממעות מעשר עני – אם נותן משלוח מנות לעניים.
יש להדגיש שהתשובה מתייחסת למעשר עני. מעות מעשר שני ודאי שאסור היום (כשאיננו יכולים לאכול פירות בירושלים בטהרה) להשתמש כלל – לא למשלוח מנות ולא למתנות לאביונים ולא לכל שימוש אחר.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום וברכה
אני משיב על שאלות באוינטרנט, ויצא לי כבר הרבה מאוד פעמים להשאל על סכום חמישה סלעים, ותמיד אני בודק אצלכם ומשיב. התעוררתי לכך שבעיתון יתד נאמן בימי רביעי באופן קבוע יש חישוב אחר וסכום גבוה יותר, אשמח להבין מה הנושא ועל מה נסובה המחלוקת, כך אדע את המעשה אשר יעשון.
תודה רבה
שלום וברכה,
דרך החישוב מפורטת באריכות בספר כת"ר כרך יג שיצא לאור לאחרונה בסימן ו. עי"ש.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לפי מה נקבע המחיר אצלכם לפדיון הבן
דהינו א כמה גרם ? ב האם מוסיפים מעמ? ג האם לפי שער הבורסה או כפי הנמכר בשוק וזה ההגיון הפשוט כמה יעלה 100 גרם כסף כעת לאבי הבן
שלום רב,
הסכום המופיע באתר אינו כולל מע"מ – כמצוין שם ליד הסכום.
לגבי אופן החישוב עסקנו בזה בספרנו אמצעי תשלום ומכשירים פיננסיים לאור ההלכה – כתר יג. עי"ש בסימן ו.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
כבוד הרב שלום וברכה,
אני מועסקת כסייעת באולפנה 4 שנים במסגרת עמותה.
לאחר שיחה עם המועצה המקומית המעבירה את הכספים עבור הסייעות, הבנתי שאני לא מקבלת את מה שמגיע לי, וכאשר העברתי את המידע למנהל, הוא כעס ואמר שאני כפויית טובה ומעתה הוא ירע את תנאי העבודה שממילא הם אינם לפי מה שמקובל במועצה או בעיריות.
אני אמורה לחתום על חוזה חדש הכולל הרעת תנאי התעסוקה שלי, מה עליי לעשות?
תודה מראש,
שלום וברכה
בשאלתך חסרים פרטים אלו תנאים מגיעים לך ואת לא מקבלת ומדוע את חושבת שהם מגיעים לך. כשתכתבי לנו נוכל להתייחס לכך.
בנוגע להמשך עבודתך ולתנאים החדשים אינך חייבת לחתום על חוזה זה המרע את תנאי עבודתך ואת יכולה לדרוש לסיים את עבודתך ולקבל פיצויי פיטורים מלאים כאילו פיטרו אותך. איני בטוח כי זו עצה טובה שכן לעיתים עדיף להשאר עם עבודה בתנאים פחות טובים מבעבר מאשר להשאר בלי עבודה בכלל או לחפש עבודה בה התנאים לא יהיו טובים יותר בהכרח אולם זוהי זכותך המלאה על פי ההלכה וגם על פי החוק.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום,
שמי… ואני כרגע עובדת כמורה.
אני מעוניינת להגיש מועמדות לתוכנית מצויינות של צוערים לשירות המדינה. זו תוכנית עם מיון קפדני שמתקבלים אליה מצטיינים מתוך מטרה לשבץ אותם בתפקידי מפתח בשירות המדינה. המחזור הקרוב אמור להתחיל בחודש ינואר. זו תוכנית שסיכוי הקבלה אליה הוא נמוך ואני בכל זאת מעוניינת לנסות. האם זה לגיטימי להגיש מועמדות באופן דיסקרטי? מה ההלכה אומרת בנושא? במידה ואתקבל- האם זה לגיטימי לעזוב מקום עבודה חינוכי באמצע השנה? אני מרגישה שיש לי מה לתת בשירות המדינה. בלי קשר לכך שאני נהנת מלהיות מורה. מדובר בארגון מפרגן אבל אפילו ארגונים מפרגנים חושבים קודם כל על עצמם ולא בהכרח על העובד.
אני זקוקה מאוד לפרנסה ואני חוששת לאבד אותה במידה ואשתף בעניין. מדובר בארגון מתפקד ובעל אמצעים שיכול לספוג את זה, מצד שני חשוב לי להיות הוגנת (אך לא טהרנית יתר על המידה…)
במקומות רבים נהוג לחפש עבודה מתוך עבודה אחרת…
אני מבינה שזו סוגיה מוסרית
אך כמו כל סוגיה אחרת חשוב לי לקבל את ההחלטה מתוך אורה של התורה ואם יש מקורות שיכולים לעזור אשמח לעצה מהירה
שלום רב,
כאשר מורה נכנסת לעבודה רשאים הן המורה והן המעסיק לצאת מתוך הנחה שמדובר בעבודה עד סוף שנת הלימודים – אלא אם כן סכמו במפורש אחרת.
אם המורה רוצה להפסיק את עבודתה באמצע השנה – דינה כדין פועל הרוצה לחזור בו באמצע יום העבודה שעל פי ההלכה רשאי לעשות כן אלא אם כן המדובר ב"דבר האבד" דהיינו שהפסק העבודה תגרום נזק בלתי הפיך למעסיק.
הפסקת עבודתה של מורה באמצע השנה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לתלמידים, לכן את רשאית להפסיק את עבודתך באמצע השנה רק לאחר שתוודאי שיש מורה מתאימה שיכולה להחליף אותך בלא שיגרם נזק לתלמידים.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
היי, אני עובדת חדשה בפיצריה
אני קופאית, כחלק מהיותי עובדת חדשה קרו לי טעות אחת / שתי טעויות
לצורך הדוגמה, היה לחץ בעבודה ובשגגה לגמרי שכחתי לחייב מישהי על קולה..
רציתי לשאול האם אני חייבת לשלם על ״הניזק״, זה נבע מתוך לחץ ולא במזיד חס ושלום.
מה הדין?
השאלה היא מה קורה במקרים שעובד עושה טעות בשגגה לגמרי ויוצא שהוא ״מזיק״ לעסק (בכך שלא מחייב בתשלום את האדם שלקח את הקולה לצורך הדוגמה) ? תודה רבה!
שלום רב,
עובד שגרם נזק למעסיק חייב לשלם גם אם היה זה בשוגג. לכן באופן עקרוני את חייבת לשלם על הנזק שגרמת למעסיק בכך שנתת מוצרים בלא לגבות תשלום.
יש לציין שגובה הנזק אינו מחיר המוצר לצרכן אלא מחיר המוצר למעסיק.
אכן יש מצבים שבהם בית הדין רשאי, לפנים משורת הדין, שלא לחייב את העובד. אחד ממצבים אלו יכול להיות עומס חריג בעבודה, ויש לדון בכל מקרה לגופו.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בס"ד שלום לכם. נשאלתי ממנהל מחלקה הנדרש לדווח בקביעות על העובדים, האם הם עובדים היטב, מחסירים וכד' ויש בזה גם לשון הרע. כיצד ינהג.
תודה רבה, בברכה.
שלום רב,
עפ"י הדרכת החפץ חיים יש קודם כל לדבר עם העובדים ולהעיר להם לפי הצורך.
אם זה לא עוזר הרי שבד"כ יחשב הדבר לשון הרע לצורך משום שהמנהל המשלם את שכרם חייב לוודא שעושים את עבודתם נאמנה.
כמובן יש לבדוק כל מקרה לגופו – האם אכן מדובר במעשה הפוגע באיכות עבודתו של העובד.
בכל מקרה על המנהל להקפיד ולומר במדוייק רק מה שהוא רואה – בלא הוספות והשערות, וכאמור זה רק לאחר שהשיחה הישירה עם העובדים לא הועילה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום וברכה, אני עובד בהוסטל של דיירים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה מאוד, המשמעות של זה היא שהדיירים יוצאים ומגיעים להוסטל מתי שרוצים. הרבה פעמים מדריכים מגיעים למשמרת בצהריים ורק אחרי כמה שעות מגיעים דיירים וכו'.
לפני כחודש הגעתי למשמרת לילה שאף דייר לא הגיע אליה-נשארתי בכ"ז עד סופה גם כשהבנתי שכנראה כבר לא יגיעו דיירים ודיווחתי על המשמרת כמשמרת רגילה לעניין שכר-האם הכסף אכן מגיע לי?
יצוין כי הגעתי במיוחד למשמרת מחוץ לעיר ואם הייתי יודע שלא תיהיה לי משמרת אז קיים סיכוי סביר שהיינו משנים את התוכניות המשפחתיות שלנו (זה היה ביום חמישי, היינו אצל ההורים שלי באותו יום ואם היינו יודעים שאין לי משמרת יכול ליהיות שהיינו נשארים לשבת)
יצויין גם שלפעמים רק ב1 בלילה מגיעים דיירים לדירה ובשעה כזאת כבר אין תחבורה ציבורית, אני אמנם מגיע להוסטל באופניים (2.8 ק"מ) אבל האם בגלל זה אני מחוייב לסיים את המשמרת ולחזור הביתה באמצע הלילה בגלל שמסתבר שכבר לא יגיעו דיירים?
תודה רבה!
אביה
שלום רב,
אכן יש הגיון רב בדבריך, אבל השאלה מה נקבע בעניין זה בהסכם העבדה אצלכם.
השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק
שלום רב,
ברשותי חשבון המיועד להשקעות בלבד. ההשקעות בו שונות ומגוונות – ניירות ערך, תעודות סל, מניות וכו'. חלק מההשקעות נותנות דיוודנטים, חלקם ריביות (ע"י היתר עיסקא). החשבון נפתח לפני שנים והיו לאורך השנים הרבה מכירות וקניות של השקעות ולא הופרשו ממנו עד כה מעשרות. שאלותי –
1. איך לגשת עתה ולחשב את סכום המעשר המחוייב לחשבון שיכלול את הרווחים לאורך השנים בצורה הנכונה ביותר?
2. מה הדרך הנכונה לחשב מעשר על חשבון זה מעכשיו ואילך?
תודה רבה.
שלום רב,
א. ההכרעה ההלכתית המקובלת היא שהפרשת מעשר כספים מתבצעת מתוך רווח שמומש בפועל.
ב. לפיכך, כאשר תמשוך בעתיד את הכספים מתוך החשבון, יהיה מעשר הכספים עשירית מהרווח, על-פי התחשיב הבא:
סכום המשיכה פחות סכום ההפקדות מוצמד למדד= רווח.
ג. תחשיב זה מתאים למקרה בו תמשוך את כל הכספים מהחשבון. גם אם אתה מושך רק את הרווח, סכום המעשר יהיה דומה.
ד. אולם, אם תבחר למשוך רק חלק מהרווח, יש לבצע את התחשיב בהתאם לסכום ההפקדה (צמוד למדד) המשוייך לרווח זה.
ה. באשר לפעילויות העבר בחשבון- אם מדובר בפעולות שלא יצאו ממסגרת הפנימית של חשבון ההשקעות (דהיינו מכירת וקניות של השקעות ללא משיכת כספים מחוץ לחשבון), אין חיוב להפריש מע"כ.
ו. אם בעבר משכת כספים, המנהג המקובל הוא שאין מפרישים מע"כ על העבר.
בברכה
השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק
שלום וברכה,
עד עתה השתדלנו אשתי ואני (+3ילדים בלע"ה) בס"ד להפריש מעשר מכל ההכנסות כפשוטו, בשנה האחרונה אני בחל"ת וההכנסות קטנו,
1.האם ניתן לקזז ממעשר הכספים עלויות של ביטוחי בריאות (קופ"ח) וביטוחים משלימים נוספים?
2.האם יש הוצאות נוספות שניתן לקזזם מהמעשר לכתחילה?
תודה רבה
אבי
שלום רב,
1. ביטוח בריאות פרטי הוא מוצר אותו אדם רוכש עבורו ועבור בני משפחתו. לא ניתן לקזזו ממעשר הכספים.
2. בדומה לכך, לא ניתן לקזז הוצאות מחיה וכדומה ממעשר כספים.
3. מעשר כספים הוא עשירית מההכנסה (לשכיר- מהנטו; לעצמאי- מהרווח מהעסק).
4. אולם, אם במצבכם הכלכלי הנוכחי הפרשת מע"כ תגרום לכך שלא תוכלו לרכוש ביטוח בריאות או מוצרים הכרחיים אחרים, אתם פטורים ממע"כ, ועליכם להפריש צדקה לפי יכולתכם הכלכלית.
בברכה,
השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק
השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק
שלום רב!
ברצוני לשאול האם עלי לתת מעשר מכספים שקיבלנו מההורים לצורך קניית דירתנו.
אדגיש כי הם פתחו בפנינו אפשרויות ולא היו צמודים לדירה בלבד, ואכן השקענו את הכסף בפרוייקט נדל"ן ולא קנינו דירה בפועל.
האם יש בזה דעות לכאן ולכאן, ואם כן, מי האומר שצריך לתת?
תודה רבה!
שלום רב,
נחלקו הפוסקים לגבי הפרשת מעשר כספים ממתנות כספיות מסוג זה.
לדעת החזון איש אכן יש להפריש מעשר כספים, וכך גם דעת הגרש"ז אוירבך.
פוסקים רבים אחרים פטרו מתנות ממע"כ (הדעות מפורטת בספר צדקה ומשפט ובספרים נוספים על צדקה ומעשר כספים).
בל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק
שלום כבוד הרב,
ברוך השם זכיתי לעשר כל חודש כבר תקופה מסך ההכנסות נטו שנכנס לי בכל חודש.
בשעה טובה זכיתי להתחתן ואני ואשתי רוצים לעשות חשבון משותף.
האם לאחר איחוד החשבונות אני עדיין מעשר רק מכהסף שאני מרוויח או כדי שייחשב לי למעשר אצטרך לעשר מסך ההכנסות שלי ושל אשתי?
שלום רב,
אחרי החתונה יש להפריש מעשר כספים גם מהכנסות האשה.
השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק
שלום וברכה ותודה על העזרה
1. איך מגדירים מי עני בימנו ? והאם עני יהודי שאינו שומר שבת וכד' גם נחשב.
2. האם מפרישים מעשר מפיצויים בגין ת"ד ?הרכב הפיצויים בחלקו לעבר ובחלקו לעתיד. ולא בהכרח ברור הסכומים לנזק של שבת (אובדן כושר עבודה) ולנזק הוצאות טיפולים וכד' ולנזק עוגמת נפש כאב וכו'.
3. האם חובה להפריש מעשרות מקצבת בט"ל לנכות (מתאונת דרכים) מקבל הקצבה אינו עובד ואינו משתכר ונסמך על שולחן הוריו?
4. בהנחה שהורים לא תחת הגדרת עניים, והם זקוקים להחליף את הרכב מפאת צרכים רפואיים , האם ניתן לתת מהמעשרות לעזרה עבורם להחלפת הרכב למתאים יותר?
שלום רב,
1. עני הוא יהודי שאין ביכולתו הכלכלית לממן עבורו ועבור משפחתו חפצים ו/או מוצרים שרוב מוחלט של האוכלוסייה (מעל 98%) בנקודת הזמן הנוכחית אינו יכול להסתדר בלעדיו. גם יהודי שאינו שומר שבת נחשב – אא"כ מחלל שבת בפרהסיא מתוך התרסה מכוונת.
2. לענ"ד, מכיוון שא"א לפלח את התשלומים, כפי שהוסבר בשאלה, אין חובה להפריש מהם מע"כ. אולם, אם ברור שסכום מסויים עולה על מכלול הנזקים, מן הראוי להפריש מע"כ על יתרה זו.
3. אם כל פרנסתו על הוריו, וכספי הקצבה אינם נצרכים לנפגע ולהוריו לצרכי מחייתו ורפואתו, אז אכן יש להפריש מע"כ מהקצבה. אם אין זה המצב, אז אין מקום להפריש מע"כ מהקצבה
4. לא, מפני שהרכב ישמש גם אותו עצמו, כך שיוצא שהוא משתמש בכספי מע"כ לצרכיו שלו.
השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
ב"ה
בניתי מרפסות על העמודים בקומה שנייה בהיתר בניה והשכן מתחת לא רצה להשתתף
והיה גם הוצאות משפטיות שונות גם בגללו
ולאחרונה קומה ראשונה וקומה שלישית רוצים להשתמש.
1. כמה עליהם להשתתף כספית
2. והאם ניתן למנוע מהם מלהשתמש עד שישלם?
3. והאם משתמשים בלא לשלם
תודה ולהשמע
שלום רב,
1. כפי חלקם היחסי, כלומר שליש.
2. כן. כל עוד לא שלמו, אין זה שייך להם.
3. דינם כדין שואל שלא מדעת, שנחשב גזלן. תתבע אותם לדין תורה
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
ביצעתי תוספת בנייה בדירתי שהיא בקומה שנייה , חדרים ומרפסות שזה עמודים וריצפה ותיקרה. ורק אני שילמתי לכל ההוצאות הבנייה ,
השאלה היא:
1. מתי השכנים השכן מלמטה ושכן ממעלה צריכים להשתף בהוצאות הבנייה ?
2. והאם מותר להם להשתמש בעמודים לתליית מזגנים או הצינורות של המזגנים,
3. והאם אם השתמשו בתליית צנורות על העמודים האם הם מחייבים לשלם את חלקם?
שלום רב,
1. כשירצו להשתמש במה שבנה, יצטרכו לשלם לו לפי חלקם היחסי.
2. כל עוד לא שילמו, אסור להם להשתמש, שכן העמודים שייכים למי שבנה אותם. אם ירצו, יוכלו לדון לגבי תשלום עבור שימוש בעמודים.
3. כנ"ל. כמו כל דין מי שמשתמש בשל חברו, שצריך מעיקר הדין לשלם לו כפי שיסכמו ביניהם, תשלום עבור שימוש.
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום
רציתי לשאול :
עשיתי מנוי לשימוש במחשב עם סינון לתקופה מה . כאשר המנוי נגמר והכל המשיך לעבוד ביקשתי מהאחראים לטפל בנושא והם הבטיחו לעשות כן . בסופו של דבר הם לא עשו כלום
והרמת הסינון עובדת גם כאשר אני לא ממשיכה לשלם .
האם יש לי צורך להודיע להם על כך שנית ?
בנוסף האם כשמצטרפים לאתר ורוכשים מנוי להורדת קובץ שלא נמצא ברשות הציבור זה בסדר ? האם התשלום עובר הלאה למפיקים או שבעלי האתר העלו את החומרים ודורשים כסף ללא רשות ?
שלום רב,
באופן עקרוני אדם שמקבל שרות חייב לשלם עליו אא"כ הודיע שהוא לא מעוניין בו.
במקרה הזה יתכן אולי שהעובד שאתו דברת התרשל בעבודתו ולא העביר הלאה את בקשתך ולכן נכון להודיע פעם נוספת.
לגבי השאלה השניה: צריך לבדוק כל אתר לגופו האם זה אתר החשוד כאתר המעלה חומרים שלא כדין או שאינו חשוד כאתר כזה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
מצטער על הניסוח הלא מסודר.
כאשר כמה חברים עושים קנייה מרוכזת, כמו קניות מרמי לוי/שופרסל, קנייה מאמזון/אלי אקספרס/איביי, הזמנת אוכל (מסעדה/משלוחים של אוכל):
– מתי מתבצע רגע הקניין, ואיך?
– האם החפצים נקנים לכל אחד מהחברים בנפרד, למרות שרק אחד שילם ושאר החברים עוד לא שילמו לו, או ש כל עוד לא החזירו לו את התשלום על החפצים שקנו דרכו – הכל של המשלם?
– מה קורה במקרה בו המשלם החליט לאחר הקנייה לוותר על הכסף, מכל סיבה שהיא (מתנה / אין לו רצון לקיים אינטראקציה עם האחר שהשתתף דרכו בקנייה, למשל במקרה והסתכסכו בינתיים)? ומה אם האחר לא מוכן לקחת את חפציו עד שישלם את הכסף? ואם דעתו הייתה לקנות רק אחרי שישלם? [אני מניח שהמשלם חשב כבר ברגע הקנייה שהחפצים לא שלו, אלא של המשתתפים האחרים, אם זה משנה {אם אכן זה משנה, אשמח לדעת מדוע ובאיזה מובן} ].
תודה רבה!
שלום רב,
אני מניח שמדובר שאחד מהחבורה שילם בכרטיס אשראי וכד' עבור כל הקנייה, ואח"כ הם מתחלקים ביניהם.
במקרה כזה, אכן החפצים שייכים למשלם, שקנה אותם בקניין סיטומתא, עד שהאחרים יקנו ממנו.
הקניין שלהם ממנו הוא בהגבהה או במשיכה וכד'. אבל תשלום בלבד, אינו מקנה במטלטלין.
אם ארע אח"כ שאינו רוצה לממש את הקנייה המשותפת, כגון שהסתכסכו ביניהם, והוא רוצה את הכל לעצמו, –
מבחינה דינית, זה נשאר לו, אבל יש בעיה של "מחוסר אמנה", שנלמד מהכתוב "הן צדק" שיהא ההן שלך צדק. הסיבה שעובר על כך היות שהם סמכו עליו והיה מוסכם שקונה עבורם, וכעת אינו עומד בדיבורו. ועל זה נאמר שאין רוח חכמים נוחה ממנו. כך גם במקרה בו אחד החברים חוזר בו ואינו מעוניין לקחת.
אבל יש לדון אם לאחר הקנייה קיבל אחד החברים ידיעה שהוא כבר אינו זקוק לאותו מוצר שנקנה עבורו, כגון שנודע לו שקיבל אותו מוצר במתנה מאדם אחר, או מכל סיבה שהיא, האם יוכל לחזור בו. –
נראה שבמקרה זה לא יוכל להמנע מלשלם למי שקנה עבורו, כיון שאותו שקנה סמך עליו שישלם, ואם אינו משלם לו זה נחשב שמזיק לו בגרמי.
ואינו דומה למי שסיכם עם מוכר שיקנה מוצר מסויים, ואח"כ רוצה לחזור בו מהסיבה דלעיל. שכנראה מותר לו כיון שהוא נחשב כיחס לזה כ"אנוס". אבל שם המוכר לא "הוציא הוצאות על פיו", ולכן אינו חייב לו, משא"כ כאן.
להרחבה בעניין זה – ר' ספר כתר כרך יב.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
אני בעלת עסק ושוחחתי עם בעל עסק אחר
על לקוח משותף והוא הקליט את השיחה בנינו ללא ידעתי
האם מותר לו להשמיע ללקוח שלי את ההקלטה שבא דובר על הלקוח
שלום רב,
אסור לאדם להעביר הלאה דברים שנאמרו לו – אם הוא יודע שהאומר אינו מסכים לכך. לכן אסור לו להשמיע את ההקלטה ללקוח בלא הסכמתך.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום,
האם יש חשש ריבית כשרוכשים דירה מקבלן ויש הצמדה של יתרות הסכום למדד תשומות הבניה.
לדוגמא:
הלקוח משלם 80% מערך הדירה כאשר ה-20% הנותרים ישולמו בכניסה לדירה עם הצמדה למדד הנ"ל.
האם יש בזה חשש ריבית ? האם צריך לעשות היתר עסקה עם הקבלן ?
שלום רב,
בזה אין חשש ריבית משום שאין כאן הלוואה. כל עוד הקונה לא נכנס לדירה לא הגיע עדיין המועד בו הוא חייב לשלם את מלוא הסכום, ומה שהוא משלם זוהי הקדמת תשלום ע"ח התשלום המלא. היות שאין כאן הלוואה אין איסור ריבית.
שונה הדבר כאשר הקונה כבר קיבל את המפתח לדירה ועדיין לא שילם את מלא הסכום. במצב כזה, היות שחובתו לשלם את מלא הסכום נוצרה עם כניסתו לדירה, הרי עיכוב התשלום כמוהו כהלוואה שנותן הקבלן לקונה ואם הוא מצמיד אותה הרי זו ריבית אסורה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום,
הציבור החרדי לרוב נזקק לגמ"ח לשם חתונת הילדים. לפי מה שהבנתי הגמחי"ם הגדולים הרבה פעמים עובדים בשיטה הבאה; מרגע שהילד נולד נותנים לגמ"ח כ-40 ש"ח בכל חודש, נתינה זו מקנה לנותן את הזכות לקבל הלוואה גדולה כאשר הילד ירצה להתחתן (חלק מהכסף ישוב אליו כמענק וחלק משמש לניהול הגמ"ח). האם אין כאן ריבית מוקדמת?
שלום רב,
לכאורה יש כאן ריבית, אלא אם כן קיים נתק ברור בין התרומה לגמ"ח לבין ההלוואה, כלומר שאין התחייבות של הגמ"ח להלוות לתורמים, ומאידך הגמ"ח רשאי להלוות גם למי שלא תורמים לו.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום וברכה
יש לי שיק מאדם אחר שתאריך שלו לעוד חודש ואין לי כוונה להשתש בו לפני התאריך וחבר רוצה ללוות ממני את השיק על מנת להחזיר עוד 3 חודשים והוא יפרוט את זה באחוזים , האם יש בכך איסור ריבית?
שלום רב
איני מבין את פרטי השאלה.
אם הכוונה לכך שהחבר יקבל את השיק שהוא, למשל, של 1000 ש"ח, ויחזיר לך לאחר שלושה חודשים 1100, למשל, – יש בזה איסור ריבית, אלא אם כן אתה מכרת לו את השיק, כלומר שאתה נותן לו את השיק תמורת 1100 ש"ח, ומאותו רגע את מסתלק מהשיק ואינך אחראי כלל האם השיק יפרע או לא יפרע.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום רב
קניתי מוצר בתשלומים בעסקת קרדיט אבל חברת האשראי (מקס) אינה גובה עמלה מיוחדת על כך,
עכשיו עוד לפני שסיימתי לפרוע הכל ברצוני לפרוע את כל ההלוואה ולשלם את כל התשלומים שאני עוד צריך לשלם, בבת אחת
דא עקא שחרת האשראי גובה "עמלת פירעון מוקדם" על סך קבוע של 20 ש"ח
א. במקרה הנוכחי האם זה מותר?
ב. באופן שעל העיסקה עצמה גם יש ריבית – גם אם הפירעון כסדרו, האם יש בעיה בפירעון מוקדם – שהרי בין כה וכה וכה אני משלם עמלה?
ג. האם בהלוואה בריבית בבנק ישתנה הדין לקולא בגלל שזו הלוואה לכל מטרה ולא קנייה של מוצר צריכה?
תזכו למצוות ותודה רבה
שלום רב,
א. עמלת פירעון מוקדם משמעותה שהלווה מחזיר יותר ממה שלווה ולכן גם זה אסור באיסור ריבית, ואף שלכאורה אין זה שכר המתנת מעות אלא להיפך, שכר הקדמת מעות, אך היות שיש כאן תוספת על הקרן הנובעת מהלוואה שקיבלת – על כן זה אסור. אגב, המציאות שאתה מתאר שהחברה לא גובה ריבית כלל על ההלוואה ורק גובה עמלת פירעון מוקדם נראית לי תמוהה שהרי בד"כ עמלת פירעון מוקדם נובעת מכך שהמלווה מפסיד את הריבית שהיה מקבל אילו הלווה לא היה מקדים את התשלום. ויותר מסתבר שחברת האשראי אולי אינה גובה עמלה על ההלוואה אבל היא גובה ריבית.
אכן חברות האשראי הגדולות בארץ חתומות על היתר עסקא וא"כ אפשר לסמוך על כך לעניין איסור ריבית בין בריבית על ההלוואה ובין בעמלת הפירעון המוקדם.
ב. כנ"ל.
ג. הסתמכות על היתר עסקא ראוי שתהיה לכתחילה רק כאשר מדובר בהלוואה למטרה שיש בה צפי לרווח ולא לצריכה – בין אם מדובר בעסקת קרדיט ובין אם מדובר בהלוואה מהבנק.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
אמא שלי ביקשה שאשלם לה חשבון חשמל ומים והעבירה לי לחשבון סכום קצת יותר גדול לפני ששילמתי האם יש בזה ריבית והאם משנה אם התשלום לפני ההחזר או אחרי?
דבר נוסף היא ביקשה ממני לבצע נסיעה ושילמה לי הוצאות דלק יותר ממה שעלה לי האם יש בזה ריבית.
תודה
שלום רב,
א. לגבי חשבון החשמל: אם התשלום היה מראש אין כל בעית ריבית משום שהיא נחשבת המלווה, ואתה פרעת את החוב באמצעות תשלום החשבון בסכום נמוך ממה שקבלת.
אם היא החזירה לך לאחר התשלום נמצא שאתה המלווה והיא הלווה ואז עלולה להיות בעית ריבית אם ההחזר גבוה יותר, אך אעפי"כ במקרה שלך הדבר מותר משום שמדובר באמא ובן ודרכם של הורים לתת כסף לילדיהם ואין זה שכר המתנת מעות ואף אינו נראה כריבית.
ב. לגבי החזר הוצאות דלק – אין בזה חשש ריבית
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בס"ד
שלום רב.
אני מקבל כרטיס מהעבודה בו אני יכול לקנות אוכל מתחנות דלק הפתוחות בשבת.
שאלתי היא :האם עלי להפסיד כסף ולקנות מכספי אוכל במקום השומר שבת ולא לקנות מתחנות דלק אלו?
תודה ויום טוב.
שלום רב,
קיימות גם תחנות דלק הסגורות בשבת וראוי שתרכוש את האוכל שם.
לחילופין, ראוי שתדרוש ממקום העבודה כרטיס לרכישת אוכל במקום הסגור בשבת שהוא בד"כ מקום כשר.
רק אם לא ניתן בשום אופן לפעול באחת הדרכים הללו אתה יכול לרכוש שם. היות שיש להניח שמדובר במקום בלא תעודת כשרות יש להקפיד לרכוש מוצרים סגורים בלבד עם אישור כשרות.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום וברכה,
אני סוחר לאורך השבוע במטבעות קריפטוגרפיים על פי המלצות אנליסטים.
אופי המסחר הוא שאין לדעת מתי המטבע יגיע למחיר הרצוי ולכן כשיש המלצה לקנות קונים, שמים הוראת מכירה למחיר הרצוי וממתינים.
שאלתי היא, האם יש לבטל הוראות מכירה לפני השבת בכדי שלא תתבצע קנייה או מכירה בשבת?
יש לציין שאם אני מבטל את ההוראה לפני שבת אני נדרש לספוג הפסדים כבדים מכורח המכירה בשער לא טוב.
שבת שלום
שלום רב,
אם ביצוע ההוראה אינו גורם לחילול שבת ע"י יהודים ניתן להקל ולא לבטל את ההוראה לפני השבת
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום הרב, האם מותר לעשות העתקת מסחר שסוחר במניות והמסחר הנ"ל יכול לקרות גם בשבת
. היהודי הנ"ל עושה פעולות בחשבון שלו , ואוטומטית המחשב שולח אותה פקודה אצלי בחשבון .
האם יש בעיה של הנאה מחילול שבת ?
ואם כן האם ניתן לאסור רק את הרווח שמגיע מיום השבת ולאסור את הרווח החלקי הזה בהנאה ?
שלום רב,
אם אני מבין נכון את התיאור, מה שקורה למעשה הוא שהיהודי מחלל שבת עושה בשבת פעולות גם במחשב שלך באמצעות הפקודה המעתיקה את כל ההוראות שהוא נותן. א"כ אין הבדל בין זה לבין אם הוא עובד ישירות במחשב שלך. בשני המצבים זה אסור.
השאלה איננה רק של חלוקת הרווחים אלא עוד קודם לכן – ברמה של הלכתחילה. אסור לך מלכתחילה לסכם עם יהודי שיעבוד במחשב שלך בשבת.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
במקרה של הזמנת קנית ני"ע למשך ימים או שבועות ש"יושבת" ומחכה למחיר מתאים שאז הקניה נעשית באופן אוטומטי, האם מותר להשאיר את ההוראות קניה גם על פני השבת שאז יתכן שהשוק ירד למחיר מתאים והקניה תתבצע באופן אוטומטי, או חייבים לבטל את כל ההוראות עד שבת.? אולי זה כמו להניח מלכודת לחיות מתחילת השבוע וממילא נשארה לשבת?
תודה מראש
שלום רב,
אם הדבר נעשה באופן אוטומטי בלא מעורבות אדם כלל – אפשר להקל. (לפירוט והרחבה בשיטות השונות ר' ספר כת"ר כרך שני פרק יא).
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
האם מותר להשאיר הוראה עתידית לקניית מניות בשבת במערכת המסחר?
הבורסות בעולם אינן עובדות בשבת.
אם אתה מתכווין למצב בו אצלך זה שבת אבל בחו"ל שם מתבצעת המכירה זה חול – מותר.
שאלה:
שלום הרב
ביני לבין המשכיר לי את דירתו (בעל הדירה) התגלעה מחלוקת על תשלום שכר הדירה. הצעתי למשכיר לפנות לדין תורה והוא מתמהמה עם הסכמתו לכך.
האם מותר לי עד לדין התורה להימנע מהתשלום עליו יש מחלוקת ע"מ להגיע לדיון בעמדת "מוחזק" ושהוא יגיע לדיון בעמדת "המוציא מחברו"?
יישר כוח וכל טוב
תשובה:
שלום רב,
השאלה לא מפורטת דיה. אבל נראה לענ"ד שאם השוכר סבור שאינו צריך לשלם, מכיון שלמשל הוא עשה תיקונים בדירה ששוויים כשווי השכירות ולכן הוא נמנע מלשלם, ואילו המשכיר טוען שבכל זאת עליו לשלם ונימוקו עמו, השוכר צודק שלא ישלם עד שיחייבוהו בית דין שישמעו את שני הצדדים ויכריעו.
כלומר רק ביחס לכסף שעליו יש ספק, רשאי השוכר להחזיק, אבל אין הוא רשאי להחזיק בכסף שבוודאי חייב למשכיר.
לכן אם הויכוח ביניהם הוא לגבי גובה התשלום החודשי, עליו לשלם את הסכום שהוא סבור שצריך לשלם, ובית הדין ידון בטענות ויכריע אם עליו להוסיף, כפי שדורש המשכיר.
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים
שאלה:
שמרתי כסף מזומן בביתי של מישהו אחר.
גנב פרץ לבית וגנב את הכסף .
מה הדין
תשובה:
שלום רב,
אם מדובר בשומר שכר – הוא חייב בגניבה ואבידה ולכן חייב.
אם מדובר בשומר חינם – הוא חייב רק בפשיעה ופטור גניבה. ויש לדון האם החזקת כספים בבית נחשבת פשיעה, שלכאורה כספים אין להם שמירה אלא בקרקע אך ברור שכיום אין שומרים כספים בקרקע, ולכן נראה שאם מדובר בסכום כסף כזה שרגילים להחזיקו בבית ולא בכספת או בחשבון הבנק והוא הניחו במקום מוצנע בבית – אין זו פשיעה והשומר פטור. אולם אם מדובר בסכום כסף גדול שבד"כ אין משאירים בבית והוא השיאירו בבית ונגנב – הרי זו פשיעה וגם שומר חנם יהיה חייב.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
מפקיד הפקיד ארנק אצל חברו והארנק נגנב בפשיעת הנפקד . המפקיד טוען שהיו שם 2000 שח אבל לנפקד זה נראה מוזר והוא חושב שהיה שם פחות והמפקיד סתם מגזים מה הדין. ישר כח
תשובה:
בעיקרון אם המפקיד טוען בוודאות שהיה 2000 והנפקד אינו יודע – חייב הנפקד לשלם. אולם אם טענתו של המפקיד איננה סבירה מבחינת עושרו של המפקיד – פטור, וישלם רק מה שסביר שהיה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום . האם מותר להשתמש בכסף שחבר הפקיד אצלי לשמור לו?
תשובה:
יש המתירים ובמקרה כזה הופך השומר להחשב שומר שכר החייב בגניבה ואבידה, ואם השתמש בהן בפועל – חייב גם באונסין. (ע' שו"ע חו"מ רצב ז ובנו"כ שם).
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב,
אני משכיר דירה ולאחרונה הדיירים כנראה מתקשים לעמוד בדמי השכירות וצ'קים חוזרים. האם חל כאן דין של לא תהיה לו כנושה?
באיזה אופן מותר לי ללחוץ ולדרוש את התשלום?
תודה,
אלישע
תשובה:
שלום רב,
בעיקרון לא חל איסור לא תהיה לו כנושה בדמי שכירות – אלא אם כן "זקפו במלווה" דהיינו שנתן ארכה לתשלום דמי השכירות וקבע מועד חדש לפירעון. (ערוך השולחן חו"מ צז כב, נתיבות צז ס"ק א).
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
לאדם יש חשבון עו"ש שהוא אינו מפקיד אליו כספים אלש שמעסיקו מפקיד שם את משכורתו. האם יש צורך בפרוזבול? הרי היחס בין הלקוח לבין הבנק אינו יחס של מלוה ללוה. אמנם הבנק חיב כסף ללקוח, אבל – עקרונית – זה דומה ל"חנוני על פנקסו", שם יש חוב אך לא באופן של הלואה.
את"ל שיש צורך בפרוזבול אך זה לא נעשה, האם באופני המשיכה הבאים יש משום "לא תיגוש"?: קניה בכרטיס אשראי; משיכה מכספומט השייך לבנק אחר; תשלום בשק; העברה בנקאית.
תשובה:
שלום רב,
אכן אם הכסף היחיד שבחשבון הוא רק המשכורת שהפקיד המעסיק,אין כאן הלוואה שהלוותה לבנק וממילא אין צורך בפרוזבול. לכך יש להוסיף שיש הסוברים שכלל אין צורך בפרוזבול בחשבון עו"ש, (משום שלבנק אין "שיעבוד הגוף" כלפי המלווה, ומשום שהבנק סגור בערב ראש השנה לאחר חצות היום), ואף שלכתחילה אין הלכה כמותם, הרי בנידון דידן ניתן לצרף גם את דעתם.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
יש לי טיפול ברכב שאני רוצה לשלם בתשלומים בישרכארט.שאלתי היא האם זה מותר באופן שחלק מהתשלומים יהיו לפני ראש השנה תשע"ו ורובם לאחר מכן.כלומר האם התשלומים שאחר ראש השנה תשע"ו נשמטים בשמיטת כספים,איני יודע אם בעל העסק עושה פרוזבול וממילא האם אני מכשילו בחינת לפני עוור לא תתן מכשול כיוון שברור שימשיך לגבות את שאר התשלומים אחרי ראש השנה תשע"ו? תודה ואשריכם על זיכוי הרבים
תשובה:
שלום רב,
שמיטת כספים משמטת רק חובות שזמן פרעונן הגיע לפני שנת השמיטה ולא נפרעו.
הפריסה לתשלומים כמוה כחוב שזמן פרעונו הוא בהתאם לפריסה התשלומים. לכן , אם אתה עומד בפריסת התשלומים ומשלם כל תשלום בזמן, לא תחול על החוב שמיטת כספים משום שהתלק ששילמת לפני תום שנת השמיטה כבר שולם ואינו עוד חוב, והחלק שלא שולם נחשב כחוב שעדיין לא הגיע זמן פרעונו.
סיבה נוספת לכך ששמיטת כספים לא תשמט במקרה זה היא העובדה שזהו חוב שאין מקורו בהלוואה.
לכן, למעשה אין כל חשש לפני עיוור בתשלומים אלו – גם אם נותן השירות לא עשה פרוזבול.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום רב,
האם חברה מסחרית צריכה לעשות פרוזבול או שהחיוב הוא רק לאנשים פרטיים ?
תשובה:
שלום רב,
כאשר החברה לווה – יש אומרים שניתן לגבות ממנה את החוב גם בלא פרוזבול משום שאין אנשים פרטיים המשועבדים לפרעון החוב.
כאשר החברה מלווה לאנשים פרטיים היא צריכה פרוזבול. אמנם יש אומרים שאם מדובר בהלוואה על פי היתר עסקא – אין צורך בפרוזבול, אך לא כדאי להכנס לספיקות ולכן טוב שתעשה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
האם מעיקר הדין יש צורך לעשות פרוזבול על תעודת סל?
תשובה:
רכישת תעודת סל נחשבת כהלוואה משום שעל פי המצב המשפטי בארץ נכון לעכשיו, רוכש תעודת הסל אינו נחשב בעלים על המניות שעליהן עוקבת תעודת הסל, ומנפיק תעודת הסל רק מתחייב לתת לו את הכסף כשהוא צמוד למדד המניות עליהן עוקבת אותה תעודת סל.
על כן נראה שדין תעודת סל כדין פקדון בנקאי שיש אומרים שאין בו צורך בפרוזבול או משום שהלווה אינו "אחיך", או מחמת היתר העסקא (כאשר יש היתר עסקא) (רדב"ז).
ומכל מקום יש הסוברים שגם בפקדון בנקאי יש צורך בפרוזבול ועל כן גם בתעודת סל הנכון לעשות פרוזבול.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום לכבוד הרב
אם הלויתי כסף לחבר וקבענו שתאריך הפרעון הוא ג' תשרי תשע"ו – האם חוב זה יישמט בשמיטת כספים ?
תשובה:
שמיטת כספים משמטת רק חובות שזמן פרעונן הגיע לפני סיום שנת השמיטה. לכן אם תאריך הפרעון הוא ג תשרי תשע"ו – לא תשמט אותו שנת השמיטה הבעל"ט.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: