שאלות ותשובות

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
יש לי ביטוח בריאות בשתי מקומות ואני משלם כל חודש לביטוחים הללו.

תשובה:

שלום רב,

השאלה היא האם מדובר בפוליסות המבטיחות פיצוי כספי בכל מקרה של טיפול רפואי המכוסה בפוליסות, או שמדובר בפוליסות המבטיחות החזר הוצאות.
אם מדובר בהחזר הוצאות הרי שאינך רשאי לקבל זאת פעמיים. אם מדובר בפיצוי כספי – אין מניעה גם שתרוויח.

כל טוב

שאלה:
מה ההלכה אם משהו לקח משהו מחבירו וישר שילם כלומר לא היה בדעתו לגנוב אלא לקחת ללא רשות ולשלם האם זה גנב והאם צריך לשלם כפל?

תשובה:
שלום רב,

תשלום כפל הוא קנס בו מתחייב הגנב רק אם בית הדין חייב אותו לשלם עפ"י עדים שהעידו עליו שגנב. אם מחזיק מיד מעצמו אין תשלומי כפל.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י

שאלה:
חברת הובלות שהעבירה מקרר והמקרר נשבר בהובלה האם צריכה לשלם ללקוח?

תשובה:
שלום רב,

ניתן להבין את השאלה בשלשה אופנים:
האופן הראשון: מדובר על מקרר שהיה בבעלות הלוקח, כגון שנלקח לתיקון, וכשהוחזר לבעליו ע"י חברת הובלות, המקרר נשבר.
בנידון זה, אם הקונה ביקש מהחברה שתוביל את המקרר אליו, הרי הם פועלים בשכר שדינם כשומר שכר שחייב בגניבה ואבדה. לכן אם הנזק ארע מחמת סיבה שמקבילה לגניבה ואבדה, חייבים לו עבור הנזק. אבל אם ארע מחמת דבר שלא העלו על דעתם שיכול לקרות, הרי זה מוגדר "אונס" שאין הם חייבים לשלם לו.

האופן השני: הקונה הזמין את המקרר, והוא הזמין את חברת ההובלה, והמקרר נשבר בעת ההובלה.
בנידון זה למרות שהקונה הוא זה שהזמין את ההובלה, אבל המקרר עדיין לא עבר לבעלותו, כל עוד לא ביקש במפורש מהסבלים שיזכו עבורו. ואם מדובר בסבלים גויים, קיים ספק אפילו כשיאמר להם שיזכו עבורו, אם אמנם זכה. לכן המוכר עדיין נשאר בהתחייבותו לספק לקונה מקרר שלם, והמוכר יתבע את חברת ההובלה שהזיקה את המקרר שבבעלותו.
אמנם יש לדון במקרה בו הקונה הזמין חברה שידועה שאינה עושה עבודתה בנאמנות, וארע הנזק, אם יוכל המוכר לתבוע את הקונה.

האופן השלישי: קונה הזמין מקרר, והמוכר שלח אליו את המקרר ע"י חברת הובלות, ובדרך המקרר נשבר.
במקרה זה, הקונה עדיין לא זכה במקרר, אלא המקרר הוא בבעלותו של המוכר, עד שיגיע לביתו של הקונה. לכן ההפסד נופל על המוכר, והוא זה שצריך לתבוע את חברת ההובלות.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

הרב אישון

שאלה:
שלום וברכה

אדם שרימה את הביטוח לאומי הן על ידי הצגת דברי שווא בוועדת נכות,והן בהוצאת תלושים לאישה לפני לידה (סכומים של 130000 לערך האם בדיעבד צריך להחזיר

תשובה:
שלום רב,

אם הכסף התקבל במרמה, ודאי חובה להחזיר.

אולם צריך לזכור שהקריטריונים של ביטוח לאומי לא בהכרח מתאימים למה שהאדם מרגיש, לטוב ולרע – לפעמים יש אדם שנחשב "נכה" למרות שהוא מרגיש בריא (בצדק או שלא בצדק).

לענ"ד, הטוב ביותר לפנות לרופא מקצועי, לספר לו את כל האמת ולקבל אבחון מלא, ועם זה לפנות לביטוח לאומי ולשאול מה לעשות. "ומודה ועוזב ירוחם"
השאלה נענתה ע"י הרב אראל סגל הלוי

שאלה:
שלום וברכה

אני נפצעתי בשנת 2018 למניינם באירוע אישי כלשהוא ו..סבלתי מפציעות בפנים ובעיקר היה אירוע נפשי כי חברי להבדיל נפטר לבית עולמו באותו מקרה,התביעה אושרה על ידי הביטוח הלאומי והתחלתי מקבל קצבה.בהתחלה באמת סבלתי מאירוע נפשי אבל אחריזה זה עבר.בוועדה השנייה שנקבעה לי עשיתי עצמי כמפוחד וכאחד כזה שמטופל על ידי גורם פסיכיאטרי ונוטל כדורים בקיצור שיקרתי .האם בדיעבד אני צריך להחזיר את הכסף הזה מדובר עם סכום של 100000 בערך במשך שנתיים .(אני אדגיש ואומר כי לולא זה לא הייתי מקבל שום וכלום לפי הקרטריונים של הביטוח לאומי.

תשובה:
שלום רב,

אם הכסף התקבל במרמה, ודאי חובה להחזיר.

אולם צריך לזכור שהקריטריונים של ביטוח לאומי לא בהכרח מתאימים למה שהאדם מרגיש, לטוב ולרע – לפעמים יש אדם שנחשב "נכה" למרות שהוא מרגיש בריא (בצדק או שלא בצדק).

לענ"ד, הטוב ביותר לפנות לרופא מקצועי, לספר לו את כל האמת ולקבל אבחון מלא, ועם זה לפנות לביטוח לאומי ולשאול מה לעשות. "ומודה ועוזב ירוחם"
השאלה נענתה ע"י הרב אראל סגל הלוי

שאלה:
שלום וברכה

אני חייב הרבה כסף חובות ומצד שני בעברי גם גזלתי המון מה קודם למה ?

יש לי נדרים לבית מדרש מלפני כמה שנים של סכום כולל של כמעט 12000 ואין באפשרותי לשלם ויש לי גם מלא חובות מה אני עושה ?אני מדגיש ששאלתי רב מאוד מוכר והוא אמר לי אין מה לעשות צריך לשלם ככל התחייבות(המציאות מוכיחה שכרגע תשלומי הבית כגון חשמל וכול… כמה חודשים טובים אני לא משלם,ואת מקצת חטאי אני מזכיר).

תשובה:
שלום רב,

אכן אתה חייב לשלם את הכל, וקודם כל עליך להשיב כל מה שגזלת.
לגבי החובות האחרים – אמנם גם אותם אתה חייב לשלם במלואם, אך אם אין לך אתה יכול לדחות את התשלום. לכן תשלם כל חודש את המכסימום שאתה מסוגל, עד שבע"ה תסיים את תשלום כל החוב.
ובע"ה תזכה לפרנסה טובה כך שיקל עליך לשלם בהקדם את כל חובותיך.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב
כידוע לפי הוראות המדינה, הבנקים לא יכולים לתת משכנתא כאשר ההחזר החודשי הצפוי גבוה מ40% מההכנסה של לוקחי המשכנתא.
האם מותר לקבל תלושי שכר מקרוב משפחה עם עסק (ללא עבודה בפועל) כדי להציג לבנק בשביל לקבל משכנתא? כמובן שזה נועד רק בשביל לעבור את המשוכה הבירוקרטית הזו ויש לנו מקורות לשלם את התשלומים החודשיים.
תודה

תשובה:

איני רואה היתר לעשות זאת. יש בזה משום גניבת דעת.

השאלה נענתה ע"י -

שאלה:
שלום רב,
האם כאשר אני תובע בהיתר בבית משפט- אני רשאי לתבוע ריבית על פי חוק.?
כמו כן כאשר אני תובע עירייה- האם ניתו לתבוע ריבית בהסתמך על היתר העסקא של מדינת ישראל?
שאלה נוספת- האם כעו"ד אני רשאי לתבוע ריבית בשביל הלקוח שלי על פי החוק שאני הרי מייצגו בהיתר ועניין הריבית- על הלקוח- ?

תשובה:
שלום רב,

באופן עקרוני, על פי ההלכה, אסורה גביית ריבית על חוב.
עם זאת, לעיתים ביה"ד יחייבו תשלום נוסף על הקרן, כקנס לחייב – אם יגיע למסקנה שעפ"י התנהגותו ראוי לקונסו.
לגבי תביעה כנגד עיריה, העיריה היא גוף עצמאי ולכן היתר העסקה של המדינה אינו תקף לגבי העיריה. אכן יש עיריות שחתמו על היתר עסקא ומהם מותר לתבוע ריבית. כמו"כ יש מקום להקל בזה במצבים מסויימים גם בלא היתר עסקא בהסתמך על כך שהעיריה היא ישות משפטית שאיננה אדם, ויש לדון בזה בכל מקרה לגופו.
ניתן להתיר כעו"ד תביעת ריבית בשביל לקוח אם הנתבע סירב לדין תורה ובתנאי מדובר בנסיבות בהן ראוי לקנוס את החייב.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י -

שאלה:
האם מותר לי לתבוע בתביעה קטנה גם עוגמת נפש וצער?
הצד השני לא מוכן לבוא לדין תורה!
האם צריך שאפנה לבית הדין ,אשלם אגרה ושהם יפנו אליו בכתב ,ורק אחרי שיסרב אוכל לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות?

תשובה:
שלום רב,
לגבי השאלה הראשונה – באופן עקרוני מותר לך לתבוע רק מה שמגיע לך על פי ההלכה. אכן לעיתים הנסיבות הן כאלו שסביר שבית הדין היה קונס את הנתבע ומחייב אותו מעבר למה שחייב על פי ההלכה. לכן כדאי להתייעץ עם ת"ח לגבי התביעה.
לגבי תשלום ארה לביה"ד וכדו' – אין זה הכרחי אך עליך לוודא שהנתבע אינו מוכן להתדיין בדין תורה לא בביה"ד שאתה מציע ולא בכל בי"ד אחר.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
אני תובע את שותפי לחברה על העלמת הכנסות ושימוש אישי בכספי החברה ועוד הוא מסרב לדין תורה מה אני יכול לעשות והאם הוא מנודה או מודיעים עליו שמסרב?

תשובה:
שלום רב,

תפנה לאחד מבתי הדין הרבניים ותבקש שיזמינו אותו לדין תורה. אם יסרב – יוציאו כתב סירוב ואז תוכל לתבוע אותו בבית מדרש.
לגבי נידוי – המנהג כיום שלא לנדות.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י -

שאלה:
שלום רב,
לאחרונה פורסם על תביעה ייצוגית כנגד המדינה וחברה לייצור תרופות בגין מתן חיסון לצהבת פגום לכאורה. להבנתי, התביעה אינה על נזק אלא על חוסר יידוע ההורים.
האם ניתן להצטרף לתביעה ייצוגית כאשר הדיונים יהיו בבית המשפט ולא בבית דין?
תודה רבה

תשובה:
שלום רב,

יש לדון בשתי שאלות:
א. עצם ההצטרפות לתביעה.
ב. קבלת התשלום במקרה שבית המשפט יפסוק לזכותכם.

לגבי עצם ההצטרפות לתביעה:
על פי סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות ביהמ"ש הוא המגדיר את הקבוצה שבשמה תתנהל התובענה.
אם אתה נמנה על הגדרת אותה קבוצה, אין צורך בהצטרפות אקטיבית להגשת התביעה, וע"כ אין בכך איסור.
אם אתה אינך נכלל בקבוצה ואתה רוצה להצטרף באופן אקטיבי בהתאם לכללים שקובע הסעיף – אזי עליך לבדוק ראשית האם מדובר בתביעה שהיית יכול לזכות בה בדין תורה.

לגבי קבלת התשלום:
על פניו לכאורה מדובר בתביעה שלא ניתן לתבוע בדין תורה, אך זה אין ודאי, משום שיתכן שאף שאין עילה נזיקית כי התביעה אינה על נזק, קיימת עילה חוזית – לאור ההסכם עם קופת החולים בה אתם מבוטחים.
לשם הכרעה בשאלה זו יש לראות את פרטי התביעה ועילותיה, ואת ההסכם עם קופת החולים.

בכל מקרה, השאלה של קבלת התשלום מתעוררת רק אם הצטרפותך מגדילה את הסכום שהנתבע יצטרך לשלם. אם הסכום שיפסוק בית המשפט אינו מושפע מהצטרפותך לתביעה והשאלה רק בין כמה אנשים יחולק הסכום – מותר יהיה לקבל את התשלום שיפסק.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב,
בעלי נתן לחברו סכום כסף גבוה מאד לפני 3 שנים והחבר טוען שמצבו הכלכלי לא טוב ואינו מחזיר את ההלוואה. סביר להניח שמצבו הכלכלי לא ישתפר כי ילדיו לקראת חתונה והוצאותיו רבות .בעלי טוען שחברו איש חסד ואינו מוכן לבקש ממנו .מה ניתן לעשות? זה גורם ללא מעט ויכוחים ביננו וחשוב לי לדעת מה ההלכה? תודה מראש

תשובה:
שלום רב,

אם אכן מדובר במי שאין לו אפשרות להחזיר – אזי צודק בעלך בכך שאינו דורש ממנו להחזיר. תביעת חוב מאדם שאין לו אפשרות לפרוע אסורה מהתורה.
אולם, יתכן שאם הלווה יעשה מאמץ וירד ברמת חייו יוכל להחזיר, ואז מותר לתבוע ממנו. אכן, גם במקרה זה אף שמותר לתבוע ממנו – מותר גם למחול אלא שהשאלה היא מה מידת הקושי של הלווה לצמצם בהוצאותיו ומאידך – מה המצב הכלכלי שלכם.
נמצא א"כ שהתשובה לשאלה תלויה בפרטים רבים שאיני מכיר.
לכן אני מציע שתפנו יחד לרב שישמע את הפרטים משניכם, ולאור זאת ידריך אתכם האם לפנות ללווה ולבקש פירעון או שלא לפנות, או אולי להגיע איתו להסדר מסויים של תשלומים, או לחילופין אולי יחליט שהוא יפנה בעצמו ע"מ לחסוך אי נעימות מבעלך.

בשורות טובות

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
נתתי הלוואה לאחותי הנשואה 1450 ש"ח
אחרי תקופה פגשתי אותה והיא נתנה לי ביד סכום כסף ואמרה שהיא מחזירה לי חלק מההלוואה.
כעת היא רוצה לפרוע את שארית החוב.
אני לא זוכרת בוודאות כמה היא הביאה לי במזומן, וגם היא לא
(לי זכיור 400, לה זכור 1000+)
מה עושים? מה ההלכה?

תשובה:
שלום רב,

אם שתיכן אינן זוכרות נכון להתפשר על סכום שתסכימו עליו אותו תפרע אחותך.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
בס"ד נעשה ונצליח
העברתי כסף לצרכי השקעה נדל"נית בחו"ל תחת הכותרת הלוואה ללא ריבית אך עם אחוזי תשואה מסויימים.
כדי שהכל יהיה כהלכה זה נעשה עפ היתר עיסקה של מכון כת"ר.
בעקבות תקופת קורונה הנכס לא נמכר ועברו תאריכי המועד אליהם התחייב המלווה בכדי להחזיר את ההלוואה עם התשואה.
המלווה טוען כי אין לו כסף לשלם ועדיין יש כתב התחייבות.
האם אני יכול לדרוש בכל מחיר ?
האם הוא מחוייב בכל מחיר להחזיר ?
האם אני צריך להביא אותו לבית דין ?
מה עליי לעשות ?
תודה רבה ובשורות טובות אמן

תשובה:
שלום רב,

היות שאיני שומע את הצד השני איני יכול לפסוק אלא רק לציין נקודות עקרוניות:
א. על פי ההלכה, גם כאשר אין ללווה כסף החוב אינו מתבטל והוא חייב לפורעו ברגע שיוכל.
ב. על פי ההלכה, אם אין ללווה כסף לפרוע הוא חייב למכור מנכסיו לצורך פרעון החוב, וישאר רק עם המינימום הההכרחי.
ג. כל עוד באמת אין ללווה כסף או נכסים לצורך פרעון החוב – אסור ללחוץ עליו לפרוע.
ד. אם לדעתך הוא מתחמק שלא כדין מפרעון החוב אתה בהחלט רשאי לתבוע אותו בבית הדין.
ה. אם לדעתך הוא נמצא במצוקה אמיתית עקב הקורונה – ראוי ללכת לקראתו ולהתחשב במצב.

כל טוב

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
במקום לשלם ריבי לבנקים (שיש להם היתר עסקה), האם מותר (ויותר מוצדק) לקחת הלווה מקרוב משפחה?

תודה מראש

תשובה:
שלום רב,

ברור שהלוואה מקרוב משפחה ללא ריבית עדיפה על הלוואה בריבית מהבנק – גם אם הבנק חתום על היתר עסקא.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,
האם פשיטת רגל במשפט האזרחי, בה החייב מקבל הפטר לחוב, יכול להתיישב עם המשפט העברי באיזשהו אופן? (מצד מנהג הסוחרים/יאוש בחוב/דינא דמלכותא )

תשובה:
שלום רב,

על פי ההלכה אין מקום ל"צו הפטר". גם כאשר הלווה הינו חדל פירעון, אין החוב נפקע וברגע שיהיה באפשרותו – הוא חייב לשלם. החוק, לעומת זאת, פוטר לחלוטין את החייבים העונים על הקריטריונים שקבע, והם יהיו פטורים מלפרוע את החוב גם כאשר ישתפר מצבם הכלכלי.
נחלקו פוסקי ההלכה בשאלת היחס לחוקי פשיטת הרגל: לדעת ר' משה פינשטיין בעל האגרות משה מדובר בחוקים המהווים "תיקון בני המדינה" התקפים גם על פי ההלכה, ואילו רבי מרדכי יעקב ברייש, בעל החלקת-יעקב סבור אין לחוקים אלה תוקף הלכתי, וכלשונו: " איזו תקנת בני המדינה יש בזה, לגזול ממונו מפני שאין ללוה לשעה לשלם?".

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה!
אני מתווך במקצועי, ורציתי לדעת האם מותר להשתמש במידע שמופיע ברשתות חברתיות ונגיש לכל.
אמקד את שאלתי: מתווכים (וגם אנשים פרטיים) מפרסמים נכסים למכירה ומקבלים תגובות מאנשים שמתעניינים בקניית נכס – תגובות האנשים חשופות לכל אחד. האם מותר לי לפנות לאותם מתעניינים ולהציע נכסים אחרים?
תודה

תשובה:
שלום רב,

אם אכן המידע חשוף לכל אחד באופן חפשי לחלוטין כאשר גם המפרסמים וגם המתעניינים יודעים שהכל חשוף – אין מניעה להשתמש במידע.
אולם לגבי פניה לאנשים – הדבר תלוי בשאלה באיזה שלב הם עומדים מול מציעי הנכס. אם עיקרי התנאים ביניהם כבר מוסכמים – אסור לך לפנות אליהם עם הצעה אחרת.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
מתווך הציע לי חלק במגרש אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל.
לאחר מכן אמר לי בעל המגרש אמר לי שיש לו מגרש אחר אותו הוא מוכן למכור.
האם זכאי המתווך לדמי תיווך מהעסקה השניה?

תשובה:
שלום רב,
שאלה דומה נידונה בשו"ת אבני נזר (חלק חושן משפט סימן לו) וזו לשונו:
שאלה. שדכן אחד שידך לגביר אחד שידוך עבור בנו עם בת גביר אחד ועשה כל התפעלות ושתדלנות כראוי לשדכן הגון וקירב דעתם ואחר כך שידך אבי הבת את בתו עם אחר. אך להגביר הזה היתה בת צעירה ממנה ובאו אח"כ שדכנים אחרים עד שגמרו שהשתדך אבי הבן עם עלם זה בעצמו לבת הגביר הזה הצעירה. ועתה תובע השדכן הראשון שדכנות בטענותיו כי פעולתו היתה ניכרת שעיקר הדבר לקרב שיהי' המחותנים ראויים להתחתן מצד מעלתם ומצד עושרם ויחוסם וטיב העלם:
ומעלתו הביא ראי' מס' משפט שלום [לא נודע לי מי הוא] שהביא בנדון מי שסרסר לאחד בית לקנות ובינתיים נמכר לעכו"ם וחזר הלוקח הנ"ל וקנהו מעכו"ם בתוספת דמים והסרסור הראשון תובע שכר סרסרות והביא שו"ת שב יעקב (סי' י"ג) והעלה דאם דברי הסרסור גרמו להטות לב הקונה הנ"ל לשלם מקח זה צריך לתת לו חלק ששית כדין מתחיל מצד אחד. ובזו השדכנים מכבר השיגו כל השדכנות כי בעת התנאים לא הי' נודע להשדכן הראשון מזה אם עשו התקשרות:
תשובה. הנה בשדכנים יש מתחיל וממוצע וגומר והממוצע הוא המקרב דעות המחותנים בדבר הנדוניא וכדומה. והנה זה השדכן הראשון אין לו טענה רק שיהי' כמו ממוצע. כי לא התחיל בשידוך עם העלמה השני' כלל אך שמ"מ קירב דעות המחותנים. וע"כ לפי מה שהביא בפ"ת (אה"ע סוף סי' נ') [בשם ספר חוקי דרך] דלאמצעי אין נותנים כלום רק למתחיל ולגומר אין טענה לזה. אך בתשו' שב יעקב (סי' י"ג) מביא בזה מנהגים כי יש מקומות נוהגים כנ"ל אך יש מקומות נותנים למתחיל שליש ולאמצעי שליש ולגומר שליש…
נמצא לפי מנהג בעל חוקי דרך אין לו כלום. ולפי מנהג האחר יש לו טענה בחלק ג' מן צד החתן לבד היינו חלק ששית מכל השדכנות. ואם יש ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב מכל השדכנות. ואף זה רק טענה. כי לנדון משפט שלום שהביא מעלתו אינו דמיון כלל. דהתם נעשה סרסור באותה שדה רק שנשתנה המוכר משא"כ בנ"ד שעלמה אחרת היא. על כן בחלק זה יבצעו תמימים. ואם לא יתרצו בביצוע אין בי כוח להוציא ממון כי הדבר ספק. גם מ"ש שאם ספק איך המנהג יש לו טענה בחלק י"ב אינו ברור כי אפשר לדמות לספק ובני יבם יבמות (ל"ז ע"ב) לכך הנכון בדרך ביצוע:

הרי שבנידון שהביא האבני נזר קיים ספק.
ונראה שבנידון דידן יש לומר שלכו"ע אין למתווך הראשון כלום וזאת משני טעמים:
א.בנידון של האבני נזר טען השדכן הראשון שהוא קירב דעת הצדדים, דהיינו שהיות שדברי בשבח החתן בפני הגביר, אף אם הדבר לא הועיל לבתו האחת של הגביר – הואיל הדבר לנישואין עם בתו השניה. כל זה לא שייך בנידון דידן בו לא מדובר על שידוכין אלא על עסקת מכירה ונמצא א"כ שמעשהו של המתווך לא הואיל כלום פרט לעצם ההיכרות בין המוכר לקונה – ועל כך אינו זכאי לדמי תיווך.
ב. על פי החוק זכאי המתווך לדמי תיווך רק על המגרש עליו סיכמו בכתב בהסכם התיווך, ואילו על המגרש השני שאינו חלק מהסכם התיווך אינו זכאי לדמי תיווך. על כן גם אם נאמר שהנידון דידן דומה למקרה של האבני נזר, היות שיש בדבר ספק מבחינת ההלכה יש ללכת אחר המנהג כפי שבא לידי ביטוי בחוק.

על כן, למעשה אין המתווך זכאי לדמי תיווך על העסקה השניה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י -

שאלה:
היות ויש מחלוקת בענין הלוואה מקופות גמל וכדו' ע"כ השאלה היא מהי ההלכה מעיקר הדין ומי המתירים?

תשובה:

אם לחברה המנהלת את קופת הגמל אין היתר עסקא אסור לכל הדעות לקחת הלוואה מקופת הגמל. גם אם יש לקופת הגמל היתר עסקא, יש האוסרים משום שהעמיתים שהם בעצם המלווים בד"כ לא מודעים לקיומו של היתר העסקא. מאידך, יש מקום לומר שקיימת הסכמה כללית של העמיתים לכך שהחברה המנהלת את כספם תנהל אותו בהתאם לכללים שלה, כולל היתר העסקא במידה והיא חתומה עליו.

למעשה, המתירים השקעה בקופות גמל גם במסלולים שאינם מוגדרים ככשרים מתירים ממילא גם את ההלוואות הללו, משום שאילו ההלוואות הללו היו אסורות הרי שלא רק הלווים אלא גם המלווים שהם העמיתים בקופות הגמל היו עוברים על איסור וממילא אסור היה להשקיע בקופות אלו.

יש לציין שבמסלולים הכשרים ניתן להניח שהמשקיעים מודעים לקיומו של היתר העסקא ולצורך בו וממילא יש מקום יותר להתיר לקיחת הלוואות במסלולים אלו. (אם כי לעיתים גופי הכשרות המפקחים על מסלולים אלו אוסרים זאת).

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
הרב הסביר (בשו"ת) שהחשש המרכזי ב'נטילת' הלואה מקופת גמל הינו מכיון שהכסף שייך לעמיתים והם אינם חתומים על היתר עסקה וחלקם אינם יודעים מהו, וא"כ לפי"ז אמור להיות אותו חשש בכיוון ההפוך, כלומר, 'להלוות' את כספי העמיתים היהודים ליהודים אחרים ואפילו לשאינם יהודים, וא"כ במידה וזו בעיה היאך מותר בכלל להפקיד כסף בקופות הנ"ל בעוד שהחברה מלוה אותם לעמיתים אחרים בלא היתר עסקה מפורש של העמיתים ביניהם?

תשובה:

אכן בפשטות כך, וכפי שכתבתי בתשובתי הקודמת. עם זאת יש מקום קצת לחלק ולומר שכאשר אדם יר"ש מפקיד בקופת הגמל הוא מתכוון שהחלק שלו יהיה עפ"י היתר עסקא וממילא אינו עובר על איסור, משא"כ כאשר הוא הלווה הוא מקבל את הכסף גם מעמיתים שאינם מודעים להיתר עסקא.

אמנם חילוק זה הוא דחוק שהרי בסופו של דבר הלווה מקבל את הכסף כולו באותם תנאים ודוחק לומר שחלק מהכסף הוא עפ"י היתר עסקא וחלק אינו עפ"י היתר עסקא.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב, האם ניתן לקחת הלוואה ללא ריבית מקרן עוגן? לוקחים לפי הבנתי 5% מעסקה משהו כזה .

לגבי הלוואה נוספת שלקחנו מהבנק הבינלאומי, הבנתי מהם שיש היתר עסקא ודי בזה, בדיעבד הבנתי שעדיף להחתים מסמך שאומר שכל הפעולות שאני מבצע יהיו תחת היתר עסקא. (עשיתי זאת בבנק לאומי)
בכל מקרה כעת כשאני פוני לבינלאומי אומרים שיש היתר כללי ודי בזה ולא מוכנים כ"כ להתעמק ולנסות לחתום איתי על מסמך פרטני.
שאלתי היא כמה עלי להתאמץ על הנושא הנ"ל?
האם ברמה של לקחת הלוואה נוספת כדי לסגור את זאת?
והאם ניתן לקחת הלוואה נוספת מהבינלאומי כאשר לא מוכנים למסמך פרטני אלא אומרים שיש את הכללי וכו'.

תודה רבה זמין בנייד 0548003916 אם משהו לא מובן וגם במייל

תשובה:

שלום וברכה,

איני יודע מה בדיוק תנאי ההלוואות מקרן עוגן אך הקרן חתומה על היתר עסקא וניתן לסמוך על כך.

אפשר לסמוך על היתר העסקא הכללי של הבנק הבינלאומי.

יש רק לציין, בלא קשר להיתר עסקא זה או אחר, שלכתחילה אין לסמוך על היתר עסקא כאשר מדובר בהלוואה שאינה למטרה עיסקית או שלכל הפחות יש ללווה עסקים אחרים.

השאלה נענתה ע"י -

שאלה:
שלום רב,
חברת ביטוסי מציעה פלטפורמת מסחר לקניה, מכירה, העברה ושמירה של מטבעות קריפטוגרפים כמו ביטקוין.
החברה כמובן עובדת במסגרת של הרגולציה בישראל ועם רישיון נש"פ מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (שמספרו 67870).
החברה שומרת בחשבון נאמנות ייעודי.
החברה אינה נותנת או לוקחת אשראי/הלוואות. החברה מעבירה אך ורק ריבית פק"מ שנותן הבנק עבור יתרות שקליות שחלק מהלקוחות מחזיקים בחשבון מסחר שלהם. כלומר זו ריבית של הבנק בגין החזקת הכספים בחשבון בנק בנאמנות.
האם יש צורך בהיתר עסקא? תודה ובברכה

תשובה:

שלום רב,

בהנחה שכל הכסף של הלקוחות מוחזק בחשבון החברה בנאמנות בלבד, והחברה אינה רשאית להשתמש בו כלל, אין כאן הלוואה לחברה וממילא אין חשש איסור ריבית ואין צורך בהיתר עסקא.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
הרב כ' שאם שני הצדדים בהלוואה חברתית מאשרים היתר עסקה אז מותר להשקיע ללא פקפוק בהנ"ל והשאלה היא האם זה חל גם אם הצדדים לא מבינים באמת מה הכוונה בכללאו את התוכן של ההיתר עסקה?
תודה

תשובה:

אכן י"א שאם הצדדים אינם מבינים מה המשמעות של היתר עסקא – הוא אינו תקף. (שו"ת אגרות משה).

למעשה קיימת חזקה שאם אדם חותם על משהו הוא קרא והבין, כמו שפסק השולחן ערוך (חושן משפט סא יג) לעניין כתובה: "מי שטען על כתובת אשתו שהיה עם הארץ ולא הבין כשקרא החזן הכתובה והתנאים – אין שומעין לו" . ומעבר לכך יש מקום לומר שכשם שהצדדים מקבלים עליהם את כל תקנות החברה ומאשרים אותן אף שאינם מודעים להם – הוא הדין לגבי היתר העסקא.

ומ"מ, אף שמן הדין הדבר מותר כנ"ל, כידוע יש שאינם סומכים כלל על היתר עסקא, ובודאי כאשר מדובר בהלוואה שאינה מחברה אלא מאנשים פרטיים, וע"כ הרוצה להחמיר בדבר -יש לו על מה לסמוך.

שאלה:
שאלה שנשאלתי בהל' אבדה:
אדם שגר בדירה כבר כתשע שנים, החליט להסיר אלמנט של קיר גבס שהיה בסלון שנבנה שנים לפניו. ובפירוק מצא שטרות כסף שמונחים בשקית ומוקפים בגומי שהתיישן והתפורר.
אדם זה קנה את הדירה מאדם אחר שמעולם לא גר בה אלא השכיר לאנשים שונים, ולפניו היו עוד מוכרים וקונים שגרו בדירה, כשבכל הזמן הזה – קיר גבס זה היה קיים (כנראה נעשה ע"י הראשון שקנה את הדירה מהקבלן לפני 26 שנים או הבא אחריו).
שאלתו: האם כיוון שיש סימן (שטרות צרורים בשקית עם גומיה וגם מונחים במקום), הוא חייב לפנות לדיירים שלפניו ולבדוק ע"י סימנים האם זה שלהם, או שמא אינו צריך:

תשובה:
פסק השו"ע (חו"מ סי' רס ס"א): "המוצא בגל או בכותל ישן… וכותל חדש, דהיינו שידוע שאבותיו של זה שהוא דר שם בנאוהו, ולא יצא מרשותם, מציאה הנמצאת בו מחציו לחוץ הוא של מוצאו, אפילו יש בו סימן, והוא שהעלה חלודה, שודאי נתייאשו בעליו ממנו כיון שארך לו שם הימים…".
מבואר שגם כשיש סימן, אם ניכר שנמצא זמן רב, נחשב שהבעלים התייאשו. ויש להוסיף, שאע"פ שאין אדם מתייאש אם שוכח בדבר בתוך ביתו, אבל אם מוכר את ביתו, התייאש ממה ששכח. במקרה זה ומי שגר אחריו לא זכה, ע"פ המבואר בסוגיית מצא בכותל ישן (ב"מ כה ע"ב כו ע"א) דשתיך טפי, ולכן המוצא זכה בו. לפ"ז בנידונינו, שקנה את הבית ומצא שם מציאה שהסימנים מוכיחים שהיתה שם זמן רב, הרי היא שלו.
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

שאלה:
הילדים שלי זורקים באופן קבוע חפצים למרפסת של השכן מתחתינו. למרות שיצרנו איתם קשר מספר פעמים, הם נמנעים מלהחזיר לנו את החפצים, בשל טענה שהדבר מהווה להם מטרד והם לא עובדים אצלנו.

האם יש לו חובה הלכתית להחזיר לנו את החפצים? באיזו תדירות (אני מבין שהוא לא חייב לעשות זאת מסביב לשעון, אך האם יש התייחסות בהלכה – פעם בשבוע? פעם בחודש?)?

אם הוא מסרב להחזיר לי את החפץ, יש דרך שמותר לי לכפות אותו לעשות זאת על פי הלכה?

תשובה:
שלום רב,

נידון זה אינו עוסק בנזקים שארעו מחמת החפצים, אלא רק בתביעה להחזרת החפצים שנפלו, כלומר הנידון קשור כללית להלכות השבת אבידה, למרות שאין זו אבידה, שהרי בעליה יודעים בכל רגע היכן היא, אבל נראה שמשם צד לדון בנידון זה.
השאלה הופנתה רק ע"י צד אחד, אבל כמובן יש גם צד שני שצריך לדעת את טענותיו כדי להוציא לאור משפט.
ונראה לדון: אם טענת בעל המרפסת, שניתן למנוע את זריקת החפצים, ע"י חינוך הילדים או ע"י עשיית רשת וכד', הרי מבחינתו כשבעלי החפצים נמנעו מכך, הם קצת נחשבים שאיבדו את החפצים מדעת, ובזה נפסק בשו"ע (חו"מ סי' רסא ס"ד): "המאבד ממונו לדעת אין נזקקין לו… י"א דאבידה מדעת הוי הפקר וכל הקודם זכה. (טור)". ואע"פ שמיד אח"כ רוצים בחזרה, מ"מ האדישות בתחילה שמחמתה נזרקו החפצים, יכולה להוות סיבה שלא להזדקק לחפצים.
ואם הם מודעים למצב שבו לא ניתן למנוע את זריקת החפצים, אלא שיש להם טירחה בכך, בנוסף לזה שאין הם מעוניינים שחפצי שכנים יהיו במרפסתם, נראה שטורח לקיחת החפצים מוטל על בעליהם, כלומר שיבואו בעצמם ויקחו את חפציהם. אשר על כן לא מובן מש"כ השואל שהם נמנעים מלהחזיר. האם מדובר שבאו אליהם והם נמנעו?
אמנם כמובן אפשר להבין את בעלי המרפסת שלא מעוניינים בביקור תדיר בביתם, אבל צריך להגיע להסדר אתם שאחת לשבוע או שבועיים או חודש, יאפשרו לבעל החפצים לבוא ולקחת בעצמו, מבלי שיזדקק לשרותם. כמו כן ראוי לפצות אותם על כך שנגרם להם עגמת נפש כחפצים נופלים לביתם.
אבל כמובן, לא ניתן "להחרים" חפצים שנפלו, ויש בזה משום איסור גזל ועושק, ככתוב בטור (חו"מ הל' גזילה סי' שנט): "וכשם שאסור לגזול כך אסור לעשוק. ואיזהו גזל ואיזהו עושק… ועושק זה שבא ממון חבירו לידו ברצון חבירו כגון בהלואה או בפקדון או שכירות וכשבא לתבעו אינו מחזירו ומחזיק בו בחזקה". אמנם כאן לא הגיע "ברצון" חבירו. אבל אין זה משנה את הדין. אסור לאדם להחזיק ממון של השני שתובעו.
לסיכום: צריכים שני הצדדים להגיע לעמק השווה, או בינם ובין עצמם או בהתייעצות עם רב.
והעיקר: "והאמת והשלום אהבו".
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

שאלה:
בסד שלום לכם.
אישה מצאה שעון, כנראה לא זול. השאיר שני פתקים באיזור – הם נתלשו ע"י אלמונים. ("כפיה דתית!".. כנראה. )שאלה מה לעשות, אמרי לה לתלות פתק במכולת ובבית הכנסת.
לכאורה אדם עשוי למשש בשעונו ויש כאן יאוש מדעת, על אף שכנראה יש סימנים, שכן דרך העולם במקרה כזה. אם לאו, שמעתי שיכולה לשום את השעון בדמים,ולכתוב את סימניו, ולהשתמש בו, ואם יבוא הבעלים, תתן לו את השעון כמות שהוא או את דמיו. נכון? כמה זמן צריכה להמתין? שלושים יום מיום המציאה?
תודה רבה
בברכת התורה.

תשובה:
שלום רב,

לא ברור כלל שהיה כאן יאוש מדעת כי יש סימנים. תלוי היכן נמצא וכמה זמן יש להניח שחלף מאז שאבד.
האפשרות להשתמש (לאחר שהכריזה) בתנאים שציינת (דהיינו שירשום בדיוק מה היה החפץ וסימניו ומה היה שוויו) היא רק כאשר יש להניח שהמאבד לא יגיע עוד. נלע"ד שאין די בשלושים יום מיום המציאה. יש צורך לפחות במספר חודשים. תלוי בנסיבות בכל דבר ודבר. (מה שווי הדבר. היכן אבד. כיצד הכריזו. וכו').

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלו' וברכה,

אשמח לדעת לגבי חברת אנליסט, ראיתי שיש להם היתר עיסקה עם המכון, האם אפשר להשקיע שם את הכסף בכל המסלולים, כגון חיסכון לכל ילד וכן קופת גמל להשקעה,
השאלה הוא מכל ההיבטים של הלכה, שאני לא מכיר אותם.

בכבוד רב,
מאיר וייס

תשובה:

היתר עסקא שיש לבית ההשקעות נועד להלוואות שבית ההשקעות נותן או מקבל, אך אינו מכסה רכישת ני"ע של חברות שאינן חתומות על היתר עסקא, משום שהרכישה נעשית עבור העמיתים ובין ההשקעות אינו לא הלווה ולא המלווה. לכן מי שמעוניין להשקיע במסלולים כשרים צריך לוודא שיש אישור הלכתי ספציפי לאותו מסלול ואינו יכול להסתפק בהיתר העסקא עליו חתום בית ההשקעות.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
ראשית, צודה לרב על ההשקעה והטרחה המרובה.

ראיתי שהרב מציין שקניית נ״ע החשבת לרוב הפוסקים כבעלות, לכן ברכישה של מניות ישראליות (וממילא של מדדים ישראליים כדוגמת ת״א 125) נכנסים לביות של חילולי שבת, לפני עיוור וכו׳ ורק במניות של חברות של גויים יש פחות בעיה.
מי הם רוב הפוסקים שאוסרים ומיעוט שמתירים? מאיך שהכרתי את הסוגיה דווקא ראיתי איפכא, שרובא מתירים כיוון דאין ברכישה של נ״ע שיווי של בעלות.

תודה רבה לרב.

תשובה:

הנושא נסקר באריכות בספרי המכון. פירוט הפוסקים בסוגיא ניתן למצוא בספר כת"ר חלק א וכן בחלק ו ובחלק יג.

נציין רק כמה מהפוסקים הידועים: המנחת יצחק והגרש"ז אויערבך רואים את בעלי המניות כבעלים. מאידך האגרות משה סבור שאם אין לבעלי המניות השפעה ממשית אינם נחשבים כבעלים. הגרי"ש אלישיב מסכים בזה באופן עקרוני עם האגרות משה אך למעשה פוסק להחמיר בזה לכתחילה.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
אשמח לדעת האם יש מניות כשרות שמותר להשקיע בהם כי רוב ככל החברות מחללות שבת ועוברים על שאר איסורים ואם מותר אשמח לדעת איזה חברות מותר וכן האם זה חומרא או בדי'.

תשובה:

שלום וברכה,

ישנן בהחלט מניות כשרות שבהשקעה בהן אין חשש שותפות בחילול שבת או באיסור ריבית. אפשר לרכוש את רשימת המניות הללו דרך אתר זה.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
האם יש לכם גם הדרכה לגבי מניות כשרות בחו"ל?

תשובה:

רשימת החברות המאושרות שמפרסם מכון כתר כוללת רק את החברות הנסחרות בבורסה הישראלית.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,

1.האם על פי ההלכה מותר לעסוק במחסר במט"ח , באופן שסוחרים בו כמו במניות ?
למשל אני חושב שהדולר יעלה אז אני קונה דולרים (כמובן הכל מתנהל דרך הברוקר) ומוכר אותם בגבוה יותר

2. האם הכל בסדר על פי ההלכה גם בפעולת שורט?
כלומר אני חושב שהדולר ירד , אז אני מוכר דולרים וקונה אותם שוב כשהמחיר ירד, כלומר הרווחתי את ההפרש (שוב לא אני מבצע את הפעולה אלא הברוקר) אני רק אומר לברוקר מה אני חושב שיקרה, זה הכל הברוקר עושה

3. כדי לסחור במטח חייב לעשות מינופים (גם אם המינופים לא גדולים) אבל חייב, כי התזוזות למשל בין הדולר ליורו הן תזוזות מאוד קטנות , אז צריך כמות כסף גדולה כדי להרוויח מתזוזה קטנה .
האם הכל בסדר עם מינוף אצל ברוקר גוי או ברוקר יהודי עם היתר עסקא?
והאם בכלל צריך היתר עסקא?

תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

עסקת שורט היא בעצם הלוואה (של מניות או מט"ח) אדם מקבל בהלוואה מניות, מוכר אותן וקונה אותן מאוחר יותר – בעת הפירעון. הלוואה של סחורה אסורה באיסור ריבית (מחשש שהסחורה תתייקר ויחזיר סחורה בשווי גדול יותר). כאשר מדובר במטבע אין בזה חשש ריבית, אך השאלה מוגדר בארץ כמטבע. שקל ודאי נחשב כמטבע וגם דולר ויורו וא"כ יהיה מותר גם ללא היתר עסקא, אך מטבעות אחרים עשויים להחשב כסחורות.

מינוף הוא הלוואה ואם יש על כך ריבית יש צורך בהיתר עסקא. אולם אם המלווה הוא ברוקר גוי – אין צורך.

שאלה:
האם מותר להעביר מחברות סרטים של טלי אברהמי או של שאר המפיקות ולצפות בהן?

תשובה:
מותר רק אם קיימת הסכמה של המפיקה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,
חברת המוזיקה ספוטיפיי מוכרת מנויים לאפלקציה שלהם, שבה אפשר לשמוע מוזיקה.
לאחרונה החברה יצאה במבצע, שבו יכולים שישה בני משפחה לקנות יחד חבילת מנויים, במחיר מוזל. בתנאי המבצע הם מדגישים שרק בני משפחה שמתגוררים יחד רשאים לממש את המבצע. אלא, החברה לא אוכפת את הכלל הזה, ולכן בפועל יוצא שכל שישה אנשים שרוצים יכולים לקנות יחד את המבצע הזה.
השאלה היא האם באמת מותר לשישה אנשים שלא מתגוררים יחד לקנות את המבצע, מתוך הבנה שזה מבצע שבו קונים יותר ומשלמים פחות, כמו 1+1, ולא בהכרח למשפחה, שהרי החברה כלל לא אוכפת את זה.

תשובה:
שלום רב,

איני מכיר את החברה ואת פרטי המבצע אך כלל העובדה שהדבר אינו נאכף אינו מתיר פגיעה בזכויות יוצרים.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
האם מותר להוריד סרט למחשב מגוגל כשהוא כבר לא נמצא ביוטיוב מפאת זכויות יוצרים כנראה ואני אישית מצליחה להוריד אותו מאיזשהו אתר בגוגל אך בזמן שזה עולה כסף וקונים את הסרט הזה בחנות (חשוב לציין שאני מורידה אותו לצפייה אישית בלבד ולא מקרינה ברבים!)

תשובה:
בתנאים המפורטים בשאלה אסור להוריד.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב ותודה מראש,
אני עובד כשחקן ובמאי מתחיל וכותב הצגות על מנת להציג אותן לציבור (בתשלום).
חלק מהעבודה היא לרקום פס-קול לעלילה שבהצגה הכוללת:
מנגינות דרמה/מתח/רגש וכו'
שירים
מנגינות של שירים (פלייבק)
(אגב, מדובר כאן בהצגות עם קהל ולא בסרטונים)

יש לי מספר שאלות בבקשה:
א. האם מותר להוריד שירים מהיו טיוב ולהשתמש בהם (כהקלטה מהמחשב) במהלך ההצגה?
(אין לי אפשרות לסמוך על השמעת השיר מהיו טיוב עצמו במהלך ההצגה, זה לא ילך..)
ב. האם מותר להוריד מהיו טיוב מנגינות של שירים ולהשתמש בהם במהלך ההצגה?
ג. האם מותר להוריד מהיו טיוב מנגינות דרמה וכד' ולהשתמש בהם במהלך ההצגה?
ד. האם מותר להוריד מהיו טיוב פליי בק של שיר ידוע ולהשתמש בהם כאשר השחקן שר בהם מילים אחרות הקשורות להצגה?
ה. אם זה אסור, כיצד ניתן ליצור פסקול להצגה? מה עושים? פונים ליוצרים? חלקם לא בעלי השגה וחלקם לא בחיים, חלקם לא ידועים..
האם יש דרך חוקית והלכתית ואפשרית לעשות כנ"ל בהיתר או לפחות חלק מהדברים?
ו. כל השאלות הנ"ל הן לגבי הצגה שתהיה בתשלום, האם מותר להשתמש בנ"ל שלא בתשלום כמו למשל בבתי ספר כשעושים טקסים וכד'?
תודה רבה וסליחה על האריכות בשאלות, הן דחופות לי מאד..

תשובה:
שלום רב,

כפי שכבר פרסמנו באתר בתשובה אחרת, מותר להוריד מהיוטיוב שירים הנמצאים כבר זמן רב באופן שיש להניח שהיוצר יודע על כך ואם רצה יכול היה לבקש להסירם. עי"ש
אולם אם מדובר בהורדה למטרה עסקית – כדי להרוויח, יש צורך להסדיר את נושא זכויות היוצרים כמקובל, משום שקיימת הנחה שהיוצר אינו מסכים שאדם יתעשר באמצעות יצירתו בלא שיתגמל אותו בהתאם לזכויות שהחוק מקנה לו.
הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בלקיחת פליי בק של שיר ידוע והלבשת של מילים אחרות עליו משום שכאן יתכן שהיוצר מתנגד לא רק מטעמים כלכליים אלא משום שאינו רוצה לפגוע במעמדה של היצירה שלו.
לגבי איתור היוצרים בעל הזכויות איני יודע אבל אני מניח שקיימת דרך. ברגע שהוסדר העניין מול בעלי הזכויות ממילא הדבר יהיה מותר גם לפי ההלכה.

כאמור, אם מדובר שלא בתשלום מותר יהיה להוריד אולם לא לשנות את היצירה ע"י הכנסת מילים אחרות לפליי בק של היצירה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה הרב!

רציתי לשאול האם מותר להוריד שיעורי תורה מיוטיוב ולפרסם את השיעורים בוואצפ ובפייסבוק לזיכוי הרבים?
אני יודע שיש דעות שפסקו ששיעורים באינטרנט זה זוטו של ים וכו’ ולכן לדעתם, אין דין של בעלות על השיעור ואפשר להוריד.
השאלה היא:1)האם אפשר להסתמך על הדעה הזאת?
2)מה קורה ביוטיוב שהם מרווחים כסף מזה שנכנסים אליהם לאתר ורואים פרסומות, ואז האם גם פה אין עניין של גזל או יש?(ואז אפילו אם מי שמעלה את השיעור מתיר לי להוריד ולפרסם אולי יהיה אסור להוריד את השיעור משום גזל של יוטיוב)
כי כשאני מוריד, אני יותר לא נכנס לאתר לשמוע את השיעור, ואז בעלי יוטיוב מפסיד מכך.
אשמח לדעת מה הדין ואולי אפשר לומר שאולי הבעלים גוי ולכן אין גזל הגוי?
3)אם נגיד שכן מותר להוריד ולפרסם בפייסבוק ובוואצפ, האם יש בזה זיכוי הרבים למי שעושה את זה?

תשובה:
שלום רב,

1. לגבי הורדת השיעורים כבר פרסמנו בתשובה אחרת שהיות שההנחה היא שמה שנמצא ביוטיוב הוא על דעת בעלי היצירה ע"כ במצב כזה ניתן לסמוך על הדעה שזה זוטו של ים. עי"ש בתשובה.
2. אין כאן חשש גזל היוטיוב. הם לא רכשו מבעל היצירה את הזכות להרוויח מפרסומות באמצעות היצירה שלו.
3. אם זה מותר וזה יגרום ליותר לתוספת לימוד תורה – זה זיכוי הרבים.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:

שלום הרב.
לפי הידוע לי, המדינה מחייבת בתשלום של מכס על דברים שנקנו בחוץ לארץ (באופן פיזי, לא בהזמנה אינטרנטית), כאשר הכמות המצויינת המחייבת תשלום לפי אתר רשות המיסים לגבי בגדים ונעליים היא: "כמות שנהוג להביא במטען יד".
השאלה שלי היא האם מותר לבקש מאדם שטס לחו"ל לקנות עבורי בגדים, כאשר ככל הנראה הוא יביא כמות של בגדים הגדולה ממטען יד וכנראה שלא יצהיר על כך. האם יש בכך "לפני עיוור"? האם ההגדרה המעומעמת ("כפי הנהוג"), מראה שאולי אין על כך הקפדה כל כך? בנוסף כמדומני שבפועל רובא דעלמא אינם מצהירים במכס על בגדים שקנו בחו"ל כל עוד אין מדובר בכמות מסחרית.

תשובה:

שלום רב,

השאלה איננה רק של לפני עיוור אלא גם שאלה של חולק עם הגנב. אם אתה מבקש שלא יצהירו על בגדים שיש לשלם עליהם מס – אתה עלול להחשב חולק עם הגנב.
למעשה הדבר תלוי הן בשווי הבגדים והן בכמותם – בהתאם לאופן שבו אוכפים זאת רשויות המס. (כלומר הקובע הוא לאו דווקא הניסוח המופיע באתר רשות המיסים שכפי שאתה טעון בצדק הוא מעומעמם, אלא האופן בו זה נאכף בפועל: על כמות או שווי כזה שרשויות המס נוהגות לאכוף תשלום מכס – יש צורך להצהיר ואסור להבריח).

כל טוב

שאלה:
שלום וברכה.
קיבלתי שירות מסוים ממישהו, בעלות של 5,000 ש"ח. הוא הציע לי, כדי להקל עלי בתשלום, שאשלם לו 3000 ש"ח בתוספת מע"מ בהעברה בנקאית, ואת היתרה בסך אלפיים ש"ח אשלם במזומן, ללא תוספת מע"מ.
נראה לי שהלכתית זה אסור, אלא אני צריך לשלם את כל ה-5000 ש"ח בתוספת מע"מ. האם אני צודק, או שמותר לשלם כפי שהציע נותן השירות?…
אודה לתשובתכם.
ויה"ר שלא תצא תקלה תחת ידי…

תשובה:
שלום רב,

משמעותה של הצעתו של בעל המלאכה היא נכונות להקל עליך לא על חשבונו אלא על חשבון מישהו אחר…
ברור לחלוטין שהדבר אסור.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב
אני בחופשת לידה, ועשיתי דברים בעיקר מהבית בשביל העבודה בזמן חופשת הלידה. האם מבחינה הלכתית מותר לי לקבל שכר עליהם אחרי החופשת לידה ?
כלומר, לא לקבל כסף בזמן הזכאות לדמי לידה, אלא לקבל תוספת שכר אח"כ כשאחזור לעבוד..

תשובה:
שלום רב ומזל טוב,

יש לבחון זאת משלוש בחינות:
א. מהותית: נראה שהחוק נועד לאפשר לאמא להקדיש את הזמן לאחר הלידה לצורך הטיפול בתינוק ועל דעת זה ניתנים דמי הביטוח הלאומי. לכן אם מדובר בעבודה שמפריעה לעשות זאת – מאבדים את הזכאות. לעומ"ז אם מדובר בעבודה בהיקף מצומצם הנעשית מהבית באופן שאינו פוגע באפשרות לטפל כראוי בתינוק – אין סיבה מהותית להפסד דמי הביטוח.
ג. איסור שקר: אם את נדרשת להצהיר על כך שאינך עובדת כלל או שאין לך הכנסה כלל – אסור לך להצהיר זאת אם את באמת עובדת ו/או מקבלת שכר.
ג. משפטית: היות שמדובר בתשלום הניתן על פי חוק – יש לקבל ייעוץ משפטי בכדי לברר האם על פי החוק הדבר מותר. אם ברור לחלוטין שהחוק אוסר זאת – הדבר אסור גם על פי ההלכה (אף אם מבחינה מהותית נראה היה להתיר).

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום לרב ותודה על האתר הנפלא!
ברצוני לקנות בית צמוד קרקע, אשר דיירים קודמים הוסיפו בו יחידת דיור נוספת (לא בחלוקה פנימית אלא בבנייה חדשה). שטח הדירה בטאבו הוא כמובן רק שטח הבית הראשוני. האם מחובתי לדווח לעיריה על תוספת הבנייה כדי לשלם ארנונה גם על השטח הבנוי הנוסף? והאם מותר לי לבנות עוד בהנחה שאין נזק לשכנים?
אציין שכמדומני בד"כ אין העיריה מחפשת אחרי בנייה בלתי חוקית אלא כאשר מתלונן מישהו. אמנם אם אפנה לעיריה אני מסתכן באכיפה וקנסות.

תשובה:
שלום רב,

איני רואה היתר שלא לשלם ארנונה על השטח הנוסף וכן איני רואה היתר לבנות עוד בלא לקבל היתר בניה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום וברכה, ליבי נוקף אותי וכנראה שבצדק., ולכן אני שואל את השאלה..
ניגש אליי אדם ערבי על יד תחנת הדלק וממש ניסה למכור לי מברגה. למעשה לא תכננתי לקנות, אבל הוא הציע מחיר כל כך זול על מברגה וראשים (כשליש מן המחיר המקובל בשוק עבור המברגה בלבד) עד שהתפתיתי לקנות.
שאלתי אותו שוב ושוב כיצד הוא מוכר במחיר כה זול, והוא אמר לי שהוא מקבל את זה ממישהו בדואי באזור הדרום שקונה בכמויות ולא משלם מס ומע"מ ושכירות וכו', ולכן יש לו מחירים כה זולים. הוא עצמו מסתובב בכפרים שונים ומוכר את הציוד.
גם אם נניח שלא מדובר בציוד גנוב (וליבי נוקף אותי שכן..), עדיין יש בעיה של קנייה בשחור…
לסיכום: א. האם אכן, כפי שאני חושש, אסור היה לי לקנות את המברגה והראשים שלה? ב. האם, לאחר מעשה, מותר לי להשתמש במברגה ובראשים? (אם לא, האם יש עניין למסור אותה לגמ"ח כלי עבודה וכיוצ"ב?). תודה רבה,
נעם.

תשובה:
שלום רב,

א. אם מדובר במעלימי מס הרי שהקניה מהם נחשבת סיוע בידי עוברי עבירה ואסורה.
ב. אם כבר קנית – מותר להשתמש.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,
אימי נפטרה והורישה לי ולאחיי את הבית שלה. כשחלתה אימי אחותי (שלה דירה משלה) עברה להתגורר עם אימי מס' חודשים עד שאימי נפטרה.לאחר מותה של אימי היא נשארה לגור בבית בטענה שהיא משפצת את הדירה שלה וכשיסתיים השיפוץ תחזור לדירתה. בנתיים עברו מס' חודשים ולא נראה שאחותי תעזוב בקרוב.
שאלתי היא האם אנו יכולים לבקש ממנה דמי שכירות כולל תשלום ארנונה וכל שאר המיסים?

בברכה,
רחלי

תשובה:
שלום רב,

באופן עקרוני ברור שמותר לבעל הבית לדרוש תשלום שכ"ד וכו' ממי שגר בדירתו, אולם בכדי להשיב האם כך הדין גם בנידון זה – צריך לשמוע את כל הצדדים.
עכ"פ לצערינו לעיתים ענייני ירושה גןרמים לסכסוכים קשים בין אחים ויש לעשות הכל כדי להימנע מכך ולהגיע להסכמות ברוח טובה, ובכך לעשות נחת רוח להורים.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
1. אישתי בצוואתה מורישה לי 25% מדירתינו המשותפת. במקרה ואלך לעולמי לפניה איך יורשיי יוכלו לקבל את ה- 25% האילו?
2. האם יש להם בכלל זכות לראות את הצוואה לאחר פטירת אישתי?
תודה רבה

תשובה:
שלום רב,

1. איני יודע מה כתוב בצוואה ולכן איני יכול להשיב. בכל מקרה מומלץ לנסח את הצוואה כך שתהיה תקפה גם מבחינה הלכתית.
2. אם הם יורשים – הם זכאים לראות את הצוואה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
אבי ע"ה כתב צוואה שנוסחה לא הלכתית
בצוואה נכתב כי הראשון מבין בני הזוג שיפטר מוריש את כל הזכויות לצד שני . כעת משנפטר אבי ז"ל הכ"מ הירושה כולה עוברת לאימי שתחיה אך ע"מ לממש את הצוואה אנו רוצים לגשת לבי"ד רבני . כפי שהבנתי כדי שאימי תירש כדין צריך הסתלקות של היורשים הזכרים אלא שאחד היורשים הוא בהגדרה של שוטה האם צריכה להיות בעיה משפטית כלשהי מצד הבי"ד בעניין הזה או שמלכתחילה לא נדרשת הסתלקות ?

תשובה:
שלום רב,

גם מי שמוגדר כשוטה הינו יורש על פי ההלכה. אם אכן הוא מוגדר כשוטה – הרי שאין לו דעת וממילא אינו יכול להסתלק מן הירושה.
במצבים כאלו ממנים אפוטרופוס שיטפל בנכסים, ואם האפוטרופוס יגיע למסקנה שטובתו של השוטה היא שהוא יסתלק מהירושה לטובת אמו – הוא יוכל לעשות זאת בשמו בתנאים מסויימים. בנגע לפרטים המדוייקים כיצד הדבר נעשה ובאלו תנאים – תקבלו בודאי הדרכה מבית הדין.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:

שלום רב,

סבתא שלי זצ"ל נפטרה בחו"ל לפני כמה חודשים. היו לה 4 ילדים. אמי היא הקטנה והיא גרושה (אני לא יודע אם גם הדין תורה או רק באזרחי). שני הגדולים ז"ל נפטרו כשסבתי זצ"ל עדיין הייתה בחיים וכן סבא שלי ז"ל. לבכור שנפטר בחייה יש לו בנים שאינם יהודים. לבן השני שנפטר לו היו לו ילדים. כרגע אמי ודודי אמורים לחלק את הירושה. סבתא שלי זצ"ל לא כתבה צוואה. לפי משפט אותה המדינה בה נמצאים אמי ודודי (אני עליתי ארצה), החלוקה תיהיה שווה בשווה. אמנם, מצד דין תורה הבנות אינן יורשות.

במאמר מסויים שלמדתי על הנושא מובא שהמנהג לחלק שווה בשווה הוא "מנהג גרוע" (מובא שם בשם שו"ת מהר"ם מינץ ושו"ת תורת חיים) מאחר שהוא עוקר דין תורה, ולכן בנידון לא הולכים אחרי מנהג המדינה או משפט אזרחי (לפי הבנה שלי במאמר).

מצד שני, אם ההורה בחיו מחלק את הירושה ע"י צוואה בתנאים מסוימים אפילו בעו"ד אזרחי יש לזה תוקף הלכתי. ואני בטוח ב-100%, ללא שום ספק, שזו הייתה רצון סתבא שלי זצ"ל (אמא שלי הקדישה את חייה לטיפול בה, וסבתא הייתה אוהבת אותה ללא תנאי).

עוד נתונים: דודי הוא חילוני (אני לא יודע אם היה שמח לקבל את הכל או שהיה מחלק איתה שווה בשווה למרות ההלכה. אמנם אני מניח שכן). בנוסף, ידוע לי שאמנם אמא שלי דתייה היא תיפגע מאוד ואני אפילו לא בטוח אם תסכים לקבל עלייה את ההלכה במקרה הזה.

1) מה הדין במקרה הזה?

2) אם הדין יהיה שהיא לא זכאית, האם לא עדיף לקיים את המשפט "עדיף שיהו שוגגים ולא מזידים"?

3) אם הבן של דודי ז"ל שהיה בכור היה יהודי, הדין היה שונה?

)4 היות אמא שלי גרושה על פי דין תורה (ולא רק דין אזרחי – כפי שאמרתי אני לא יודע) משנה את המצב? (לדעתי לא, כי היא "בוגרת")

אשמח מאוד לתשובה מפורטת עם מקורות מאחר והנידון מאוד רגיש (וגם שאוכל ללמוד, אם כבר אני צריך להתעסק בזה).

תודה רבה רבה.

תשובה:
שלום רב,

1. 2.: מדין תורה הדוד יורש ואמך לא יורשת. אולם הדוד רשאי לוותר על חצי מהירושה לטובת אמך וראוי לבקש ממנו לעשות כן.
3. אם הנכד היה יהודי הוא היה יורש.
4. העובדה שהיא גרושה לא משנה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
סבי עשה בזמנו היוון לדירה בה הוא חי עם סבתי, סבתי לא השתתפה בהוצאות ההיוון. כעת בצוואה, (הוא נפטר), הוא דורש לנקות מהחצי המגיע לה ממכירת הבית, את מחצית דמי ההיוון (סך של 6090 ש"ח ) האם טענה זו צודקת על פי ההלכה?

תשובה:
שלום רב,

התשובה לשאלה תלויה בפרטים רבים שלא ציינת, ולכן אוכל לתת רק מספר עקרונת:
באופן כללי אם הדירה שייכת לשניהם הרי שפשוט שגם את ההיוון יעשו מהכסף המשותף, ולכן אם עשה את ההיוון מכספו – עליה להשתתף. מאידך יתכן שהעובדה שלא דרש ממנה בזמנו להשתתף מהווה מחילה וממילא אינה חייבת לו.
אכן בכל מקרה אדם רשאי בצוואתו לחלק את כספו באופן שירצה ולכן בלא קשר לשאלה האם היא חייבת לו מחצית מההיוון הוא יכול לקבוע שסכום מסויים היא לא תקבל. אלא שהשאלה האם הצוואה נוסחה באופן התקף על פי הההלכה.
יש עוד לציין שעל פי ההלכה האשה כלל אינה יורשת את הבעלה אך יש לה זכות להמשיך לגור בדירתו או לקבל את הכתובה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
אני אחראית מלצרים עובדת כעשר שנים באותה חברה
ההנהלה התחלפה אצלי ואני לא מצליחה להסתדר איתם בשל כך החלטתי להתפטר הודעתי על כך למעסיק והוא דורש ממני להשאר עוד חודש ולחנך את החדשים את דרישות התפקיד שלי. האם אני מחוייבת באמת לפי החוק ללמד את ממלא המקום שלי את כל התפקיד שלי?

תשובה:

הדבר תלוי בהסכם העבודה שלכם, ומה נאמר שם לגבי פרק הזמן הנדרש להודעה מראש על התפטרות.

השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
לצורך המילואים קניתי רכב, האם אפשר לקזז מההכנסות את הנסיעות והתחזוקה של הרכב? אני נוהג לתת חומש בדרך כלל האם יש יותר קיזוז בחומש בגלל שזה חומרא?

תשובה:

מעשר (או חומש למי שמחמיר) נותנים מההכנסות נטו לכן אפשר לקזז מהשכר על ימי המילואים את הוצאות הנסיעה שהיו לצורך שרות המילואים

השאלה נענתה ע"י - הרב רועי הכהן זק

שאלה:
אני עומד לפני מכירת דירה שקניתי לפני כארבע שנים. הדירה נקנתה בכספים שקבלתי אז מההורים לצורך קניית הדירה ולכן אז לא נתתי מהם מעשר. ערך הדירה עלה בכארבע מאות אלף שקל. זו דירה יחידה שלי, אבל איני גר בה משום שבאזור שאני גר לא היה ביכולתי לקנות דירה ולכן אני גר בשכירות. ואת הכסף שהי לי השקעתי בקניית דירה בפריפריה. מטרת המכירה כעת היא לצורך קניית דירה אחרת להשקעה באזור אחר.

שאלותיי:
א. האם עלי לתת מעשר כספים מהרווח של עליית ערך הדירה? אם כן, האם אפשר לקזז מהרווח את עלויות המכירה ואת עלויות הקנייה של הדירה החדשה.
ב. גם במידה ואני חייב לעשר את הרווח, האם בעצם אפשר להגדיר שאני לא מממש כעת את הכסף אלא רק מחליף דירה בדירה, ורק כאשר אחליט שאני מסיים את השקעותיי בנדל"ן אצטרך לעשר.
ג. האם צריך לעשר כעת גם על הקרן שההורים נתנו לי לצורך קניית הדירה.
תודה מראש

תשובה:

 

א. אכן, יש להפריש, אך בקיזוז עלויות המכירה (הקניה של הדירה החדשה אינה ממין העניין). כמו"כ, יש לקזז את עליית המחיר בגין עליית המדד.

ב. לענ"ד זה לא ברור בכלל שניתן לומר כך, ולכן עדיף מאוד שלא לקזז כך.

ג. המנהג הוא שלא מפרישים מעשר על כספים שניתנו לצורך רכישת נכס מסוים, גם לא בעת מימוש הנכס.

 

השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק

השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק

השאלה נענתה ע"י הרב רועי זק

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב. בה קנינו דירה דרך מחיר למשתכן כלו'דירה בהנחה של המדינה.
כחלק מהפיקוח של המדינה הוא שכל עמוד בחוזה הינו חתום בחותם של משרד השיכון או משהו כזה.
אנחנו התעוררנו בעקבות לימוד עם הרב עמיצור אריאל לכך שישנם מצבים בבהם יש איסור ריבית גם בדבר כזה. ורצינו להחתים את היזם על היתר עסקא . היזם ירא שמים ומיד הסכים אך פתאום חשבנו שלא יהיה לכך תוקף כיון שחלק מהחוק שאין שום משמעות משפטית למסמך בנינו שאינו חתום בחותמת של משרד השיכון. מה ניתן לעשות?
עוד יצויין שכרגע נודע שבטעות שכחנו להעביר בזמן תשלום וכעת יש עליו גם ריבית.. (אנחנו מנסים לבטל אותה אך רואים שוטדאי החשש קיים)
תודה רבה מחילה על האריכות ראיתי לנכון כדי שכל הרקע יובן כראוי

תשובה:

שלום רב,

ראשית שיהיה בשעה טובה.

בלא להכנס כרגע לשאלה האם ובאלו מצבים יש איסור ריבית, טוב שתחתמו על היתר עסקא ואם היזם מסכים אין סיבה שלא לעשות זאת.

לגבי הצורך של חותמת משרד השיכון, איני מכיר את החוק בעניין זה אבל  גם אם באמת חתימה על היתר עסקא מחייבת אישור של משרד השיכון, הרי לענ"ד, היות שהמדינה עצמה גם היא חתומה על היתר עסקא אין סיבה שתהיה לה התנגדות לחתימת היזם על היתר עסקא וע"כ ניתן לצאת מתוך הנחה שאם וכאשר יצטרכו לעשות שימוש בהיתר העסקא המדינה לא תטען כי היא מתנגדת לכך.

כמובן שהחתימה על היתר העסקא לא תתיר תשלום ריבית על חוב שנוצר לפני החתימה ולכן כדאי שאכן תבטלו זאת.

השאלה נענתה ע"י -

שאלה:
בס"ד

שלום רב, רציתי בבקשה לשאול את הרב לגבי עניין סחר באמזון…מותראסור? וכל המשתמע מזה מבחינת ההלכה מבחינת מסחר בשבת וכו'…תודה

תשובה:

באתר מפורסמת תשובה בעניין. ניתן להגיע אליה דרך חיפוש "מסחר באמזון"

השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
האם יש בעיה להשקיע במסלול עוקב מדדי בנקים,הבנקים בישראל שומרים שבת וההשקעה בחברת ילין לפידות שיש לה היתר עיסקא

תשובה:

אם המסלול עוקב רק אחרי ני"ע של הבנקים אין כל בעיה הלכתית להשקיע בזה.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
בעה"י
שלום לכבוד הרב.
אשמח לשאול שתי שאלות. השאלה השנייה היא למעשה ממש.
א. האם ביטוח מותר ותופס לפי ההלכה?
כשנותנים לחברת ביטוח סכום כסף, ומקבלים בתמורה הבטחה, שאם יקרה איזשהו נזק אקבל סכום גדול יותר בחזרה, הרי נמצא שהלוויתי כסף לחברת הביטוח, וכשאקבל אותו בתמורה אקבל יותר.
האם זה מותר בגלל שזה קרוב להפסד יותר מלשכר? או בגלל שגובה הפירעון אינו תלוי בהמתנת הזמן, שהרי אם יארע באותו היום נזק גדול יקבל סכום גדול, ואם יארע אחרי עשרות שנים נזק קטן ביותר יקבל סכום קטן.
או שאין זו הלוואה כלל, אלא סוג של מקח וממכר? אך מה מוכרים פה? הרי ההבטחה לכסות את הנזקים היא "קניין דברים", לכאורה.
האם קונים את ה'פוליסה'? האם היא חפץ בעל ערך, שאפשר לשאת ולתת בו בשוק?
או שבאמת ביטוח אינו אלא קניין דברים, כמו דברים רבים אחרים בימינו, ומבחינה הלכתית אינו תופס? או שהוא תופס מדינא דמלכותא, או מכוח 'סיטומתא', ובהנחה שזה מועיל גם בקניין דברים?
ב. בעניין פריסה לתשלומים.
בגמרא ובשו"ע (יו"ד קעג) מבואר, שאם אומר שימכור עכשו בכך וכך ולאחר זמן ביותר, הרי שזה בגדר אבק ריבית.
אירע לי מעשה, שסוכן ביטוח הציע לי ביטוח רכב, בסכום מסויים, ושאל אם לפרוס לתשלומים. שאלתי אותו כמה יעלה הביטוח אם לא אפרוס לתשלומים, ואמר שאז יוריד 80 שקלים מהסכום שנקב בהתחלה. אמרתי לו שיפרוס לתשלומים, ואחר כך הבנתי שבעצם נכנסתי כאן לחשש של אבק ריבית.
אמנם, אמרתי לעצמי, שאם הביטוח בעצם איננו מקח כלל, אלא הלוואה מותנית, כעין מה שהגדרתי בשאלה הראשונה, שיש כאן הלוואה שהפירעון שלה מותנה בנזק ולפי גובה הנזק, אם כך יש לומר, שסוכן הביטוח אינו מבקש ממני 'תשלום' כלל, אלא מבקש שאלווה לו סכום מסויים, ואומר לי, שאם אלווה לו סכום קטן עכשו, יתחייב לפרוע לי כפי התנאים, וכן אם אלווה לו סכום גדול יותר המחולק ל12 חדשים, יפרע לי כפי אותם התנאים. ואולי בדבר כזה אין חשש של ריבית.
ואולי יש כאן מקום להקל מצד אחר כלשהו.
אשמח מאד לעזרתכם בכל העניין, להלכה ולמעשה.
תזכו למצוות ותבורכו מן השמים!

תשובה:

שלום רב,

א. עסק בשאלה זו בשו"ת הריב"ש (סימן שח) וז"ל:

תשובה: נראה ברור שאסור לישראל להלוות לישראל חברו דינר זהב, השוה כ' דינרין, על אחריות ספינה ההולכת מעבר לים, ושיתן לו בשובה בשלום כ"ד דינרין; לפי שזו הלואה, וקוצץ לתת לו דבר קצוב ברבית. ואעפ"י שהמלוה מקבל עליו אחריות המעות כל ימי המשך מהלך הספינה עד שובה, עדיין לא יצא מידי הלואה; דהא זוזי יהיב וזוזי שקיל, ולא הדרי ליה זוזי בעיניהו… וכל שכן בנדון זה, שיש בהלואה זו זמן שאין המעות באחריות המלוה, אלא באחריות הלוה לגמרי, דהיינו משעת הלואה עד שעת מהלך הספינה, ומשעת שובה עד שעת פרעון…

ומה שנוהגים לתת עשרים ליטרין למי שיבטיח מאה ליטרין שיש לו /לנותן העשרים/ בספינה, זו דרך אחרת היא, לפי שאין כאן הלואה, אלא כעין מכר, שמקבל עליו אחריות: מעות האחר; בעד הסך ההוא שנותן לו זה; ואף אם יקדימו לו עתה העשרים ליטרין אין חשש בזה. וכי תימא: זה שלוקח עתה עשרים ליטרין, ולאחר זמן, אם יארע הפסד בספינה, יצטרך להשיב מאה ליטרין, נמצא שהאחר יקדים עשרים ליטרין ויקבל ק' ליטרין אחר זמן, והרי זו רבית! אין זה; שהדבר ידוע שאין נותן מאה ליטרין מפני הקדמת העשרים ליטרין שהוא נותן, אלא מפני ההפסד שהגיע בספינה, שקבל עליו אחריותן; והעשרים ליטרין הראשונים, כבר קנאם המקבל מתחלה. ועוד, שאין זה מתרבה מעט מעט, אלא כעין קנס הוא, שמתחייב יחד עתה בכל המאה ליטרין באבד הספינה, ואין כאן אגר נטר ליה…

והובאו דבריו בש"ך יו"ד קעג יח עי"ש.

ב. כאמור בדברי הריב"ש אין זו הלוואה אלא כעין מקח וע"כ יש כאן חשש אבק ריבית אם אין לחברה היתר עסקא.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
בעה"י
סוכן ביטוח של חברת הפניקס הציע לי ביטוח רכב בסכום מסויים והציע לפרוס לתשלומים. שאלתי כמה יעלה בתשלום אחד, ואמר שיוריד 80 שקל מהמחיר שסיכמנו עליו.
האם מותר לומר לו שיפרוס, ולשלם את 80 השקלים הללו שהם לכאורה אבק ריבית, מצד שלחברת הפניקס יש היתר עסקא?
נראה לי שראיתי ברשת, שיש להם היתר עסקא מאושר על ידי הפיקוח של בד"ץ העדה החרדית.
אשמח לתשובתכם
תודה רבה!
תזכו למצוות ולשפע ברכות

תשובה:

אכן לחברת הפניקס יש היתר עסקא ולכן מותר.

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
האם יש צורך בשטר עסקה כשמשקיעים באופן עצמאי אצל ברוקר?
בד"כ ישלי יתרת מזומנים בחשבון, ומבירור שעשיתי מולם הם אמרו לי שאני לא מקבל ריבית על יתרת המזומנים שלי.
והאם יש לחברת מיטב היתר עסקה?

תשובה: לגבי הצורך בהיתר עסקא אצל ברוקר תלוי בשאלה: א. האם מדובר ביהודי או באינו יהודי. ב. מה סוג העסקא, האם יש בה מינוף, האם מדובר בעסקת שורט.

לחברת מיטב יש היתר עסקא

השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב.
חבר ביקש ממני הלואה, אני רוצה להלוות לו, ללא ריבית.
אמנם הכסף נמצא כעת בתכנית חיסכון שתיפתח רק בעוד כמה חדשים.
שבירת התכנית כעת כרוכה בקנס מסוים. האם מותר שהלווה ישלם את הקנס, כיון שהתשלום אינו עבור המתנת המעות, אלא על עצם היכולת להלוות?
תודה רבה.

תשובה:

אכן, כפי שכתבת, אין זה שכר המתנת מעות אלא תשלום עבור ההוצאות שבעצם נתינת ההלוואה, ולכן מותר שהלווה ישלם את הקנס.

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום הרב
ביני לבין המשכיר לי את דירתו (בעל הדירה) התגלעה מחלוקת על תשלום שכר הדירה. הצעתי למשכיר לפנות לדין תורה והוא מתמהמה עם הסכמתו לכך.
האם מותר לי עד לדין התורה להימנע מהתשלום עליו יש מחלוקת ע"מ להגיע לדיון בעמדת "מוחזק" ושהוא יגיע לדיון בעמדת "המוציא מחברו"?
יישר כוח וכל טוב

תשובה:
שלום רב,

השאלה לא מפורטת דיה. אבל נראה לענ"ד שאם השוכר סבור שאינו צריך לשלם, מכיון שלמשל הוא עשה תיקונים בדירה ששוויים כשווי השכירות ולכן הוא נמנע מלשלם, ואילו המשכיר טוען שבכל זאת עליו לשלם ונימוקו עמו, השוכר צודק שלא ישלם עד שיחייבוהו בית דין שישמעו את שני הצדדים ויכריעו.
כלומר רק ביחס לכסף שעליו יש ספק, רשאי השוכר להחזיק, אבל אין הוא רשאי להחזיק בכסף שבוודאי חייב למשכיר.
לכן אם הויכוח ביניהם הוא לגבי גובה התשלום החודשי, עליו לשלם את הסכום שהוא סבור שצריך לשלם, ובית הדין ידון בטענות ויכריע אם עליו להוסיף, כפי שדורש המשכיר.
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הלדסהיים

שאלה:
שמרתי כסף מזומן בביתי של מישהו אחר.
גנב פרץ לבית וגנב את הכסף .
מה הדין

תשובה:
שלום רב,

אם מדובר בשומר שכר – הוא חייב בגניבה ואבידה ולכן חייב.
אם מדובר בשומר חינם – הוא חייב רק בפשיעה ופטור גניבה. ויש לדון האם החזקת כספים בבית נחשבת פשיעה, שלכאורה כספים אין להם שמירה אלא בקרקע אך ברור שכיום אין שומרים כספים בקרקע, ולכן נראה שאם מדובר בסכום כסף כזה שרגילים להחזיקו בבית ולא בכספת או בחשבון הבנק והוא הניחו במקום מוצנע בבית – אין זו פשיעה והשומר פטור. אולם אם מדובר בסכום כסף גדול שבד"כ אין משאירים בבית והוא השיאירו בבית ונגנב – הרי זו פשיעה וגם שומר חנם יהיה חייב.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
מפקיד הפקיד ארנק אצל חברו והארנק נגנב בפשיעת הנפקד . המפקיד טוען שהיו שם 2000 שח אבל לנפקד זה נראה מוזר והוא חושב שהיה שם פחות והמפקיד סתם מגזים מה הדין. ישר כח

תשובה:
בעיקרון אם המפקיד טוען בוודאות שהיה 2000 והנפקד אינו יודע – חייב הנפקד לשלם. אולם אם טענתו של המפקיד איננה סבירה מבחינת עושרו של המפקיד – פטור, וישלם רק מה שסביר שהיה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום . האם מותר להשתמש בכסף שחבר הפקיד אצלי לשמור לו?

תשובה:
יש המתירים ובמקרה כזה הופך השומר להחשב שומר שכר החייב בגניבה ואבידה, ואם השתמש בהן בפועל – חייב גם באונסין. (ע' שו"ע חו"מ רצב ז ובנו"כ שם).
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,

אני משכיר דירה ולאחרונה הדיירים כנראה מתקשים לעמוד בדמי השכירות וצ'קים חוזרים. האם חל כאן דין של לא תהיה לו כנושה?
באיזה אופן מותר לי ללחוץ ולדרוש את התשלום?

תודה,
אלישע

תשובה:
שלום רב,

בעיקרון לא חל איסור לא תהיה לו כנושה בדמי שכירות – אלא אם כן "זקפו במלווה" דהיינו שנתן ארכה לתשלום דמי השכירות וקבע מועד חדש לפירעון. (ערוך השולחן חו"מ צז כב, נתיבות צז ס"ק א).

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
לאדם יש חשבון עו"ש שהוא אינו מפקיד אליו כספים אלש שמעסיקו מפקיד שם את משכורתו. האם יש צורך בפרוזבול? הרי היחס בין הלקוח לבין הבנק אינו יחס של מלוה ללוה. אמנם הבנק חיב כסף ללקוח, אבל – עקרונית – זה דומה ל"חנוני על פנקסו", שם יש חוב אך לא באופן של הלואה.
את"ל שיש צורך בפרוזבול אך זה לא נעשה, האם באופני המשיכה הבאים יש משום "לא תיגוש"?: קניה בכרטיס אשראי; משיכה מכספומט השייך לבנק אחר; תשלום בשק; העברה בנקאית.

תשובה:
שלום רב,

אכן אם הכסף היחיד שבחשבון הוא רק המשכורת שהפקיד המעסיק,אין כאן הלוואה שהלוותה לבנק וממילא אין צורך בפרוזבול. לכך יש להוסיף שיש הסוברים שכלל אין צורך בפרוזבול בחשבון עו"ש, (משום שלבנק אין "שיעבוד הגוף" כלפי המלווה, ומשום שהבנק סגור בערב ראש השנה לאחר חצות היום), ואף שלכתחילה אין הלכה כמותם, הרי בנידון דידן ניתן לצרף גם את דעתם.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
יש לי טיפול ברכב שאני רוצה לשלם בתשלומים בישרכארט.שאלתי היא האם זה מותר באופן שחלק מהתשלומים יהיו לפני ראש השנה תשע"ו ורובם לאחר מכן.כלומר האם התשלומים שאחר ראש השנה תשע"ו נשמטים בשמיטת כספים,איני יודע אם בעל העסק עושה פרוזבול וממילא האם אני מכשילו בחינת לפני עוור לא תתן מכשול כיוון שברור שימשיך לגבות את שאר התשלומים אחרי ראש השנה תשע"ו? תודה ואשריכם על זיכוי הרבים

תשובה:
שלום רב,

שמיטת כספים משמטת רק חובות שזמן פרעונן הגיע לפני שנת השמיטה ולא נפרעו.
הפריסה לתשלומים כמוה כחוב שזמן פרעונו הוא בהתאם לפריסה התשלומים. לכן , אם אתה עומד בפריסת התשלומים ומשלם כל תשלום בזמן, לא תחול על החוב שמיטת כספים משום שהתלק ששילמת לפני תום שנת השמיטה כבר שולם ואינו עוד חוב, והחלק שלא שולם נחשב כחוב שעדיין לא הגיע זמן פרעונו.
סיבה נוספת לכך ששמיטת כספים לא תשמט במקרה זה היא העובדה שזהו חוב שאין מקורו בהלוואה.

לכן, למעשה אין כל חשש לפני עיוור בתשלומים אלו – גם אם נותן השירות לא עשה פרוזבול.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום רב,
האם חברה מסחרית צריכה לעשות פרוזבול או שהחיוב הוא רק לאנשים פרטיים ?

תשובה:
שלום רב,

כאשר החברה לווה – יש אומרים שניתן לגבות ממנה את החוב גם בלא פרוזבול משום שאין אנשים פרטיים המשועבדים לפרעון החוב.
כאשר החברה מלווה לאנשים פרטיים היא צריכה פרוזבול. אמנם יש אומרים שאם מדובר בהלוואה על פי היתר עסקא – אין צורך בפרוזבול, אך לא כדאי להכנס לספיקות ולכן טוב שתעשה.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
האם מעיקר הדין יש צורך לעשות פרוזבול על תעודת סל?

תשובה:
רכישת תעודת סל נחשבת כהלוואה משום שעל פי המצב המשפטי בארץ נכון לעכשיו, רוכש תעודת הסל אינו נחשב בעלים על המניות שעליהן עוקבת תעודת הסל, ומנפיק תעודת הסל רק מתחייב לתת לו את הכסף כשהוא צמוד למדד המניות עליהן עוקבת אותה תעודת סל.
על כן נראה שדין תעודת סל כדין פקדון בנקאי שיש אומרים שאין בו צורך בפרוזבול או משום שהלווה אינו "אחיך", או מחמת היתר העסקא (כאשר יש היתר עסקא) (רדב"ז).
ומכל מקום יש הסוברים שגם בפקדון בנקאי יש צורך בפרוזבול ועל כן גם בתעודת סל הנכון לעשות פרוזבול.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

שאלה:
שלום לכבוד הרב

אם הלויתי כסף לחבר וקבענו שתאריך הפרעון הוא ג' תשרי תשע"ו – האם חוב זה יישמט בשמיטת כספים ?

תשובה:
שמיטת כספים משמטת רק חובות שזמן פרעונן הגיע לפני סיום שנת השמיטה. לכן אם תאריך הפרעון הוא ג תשרי תשע"ו – לא תשמט אותו שנת השמיטה הבעל"ט.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון