טוען...
א. חומרת האיסור
איסור ריבית הוא מהאיסורים החמורים בדיני הממונות שבתורה, הן מצד עונשו והן מצד תוקפו, מפני שלא ניתן להתנות עליו.
ב. הגדרת האיסור
התורה אסרה על נטילת ונתינת ריבית, כאשר הצדדים התנו על כך מראש בעת ההלוואה (ריבית קצוצה). חכמים אסרו כל ריבית – בין אם הלווה נתן אותה למלווה אחרי החזר ההלוואה, ללא הסכם מראש (ריבית מאוחרת), בין אם הלווה נתן אותה למלווה לפני כריתת הסכם ההלוואה (ריבית מוקדמת), בין אם היא ניתנה במסגרת הסכם מכר או שכירות, ולא בהלוואה. אפילו הלוואה של מוצר לפי מידה מסויימת (נפח, משקל וכו') אסורה מדברי חכמים, בגלל החשש משינויים במחירו (הלוואת סאה בסאה).
א. הצגת השאלה
לכסף (דהיינו ההילך החוקי, לא המתכת ששמה 'כסף') בימינו אין שווי מתכתי עצמי או מידה מתכתית המשפיעה על ערכו. הכסף נוצר ע"י הבנק המרכזי (או בהוראתו ושליחותו) על-פי שיקוליו הוא, ואין הוא מגובה בשווי ריאלי כלשהו. לפיכך, נחלקו הפוסקים בשאלה – האם להתייחס לכוח הקנייה של הכסף, ולא לערכו הנומינלי (הנקוב), וממילא ההצמדה למדד המחירים לצרכן (המשקפת באופן חלקי את כוח הקניה) לא תהא מוגדרת כריבית כלל, או שיש להתייחס לערך הנומינלי, וההצמדה תוגדר כריבית.
ב. הצמדה למדד בחוזה
מכיוון שהפוסקים נחלקו בשאלת ההצמדה למדד המחירים לצרכן, יש לקבוע סעיף כזה בחוזה (בין בהסכם הלוואה ובין בהסכמי מכר או שכירות) על בסיס היתר עיסקא, בסייגים הרלוונטיים. (לגבי היתר עיסקא, יעויין באתר זה בדף הנושא).
ג. הצמדה למטבע זר בחוזה
לעומת זאת, מותר להצמיד למטבע זר, תשלומים בעסקאות מכר או שכירות. כאשר מדובר בהסכם הלוואה, כדאי לקבוע הצמדה זו על בסיס היתר עיסקא.
הסיבה להבחנה זו היא שמקרה של הצמדה מטבע זר, ההסתכלות היא שמדובר בהסכם שאליבא דאמת נערך במטבע זר, והשימוש המקביל במונחים של המטבע המקומי נעוץ בטעמים של נוחות.
ד. הצמדה בבית הדין
נחלקו הדיינים בבתי הדין השונים בשאלת החלת דיני הצמדה בפסקי דין, כאשר בחוזה בין הצדדים לא הוזכרה הצמדה, או במקרים בהם אין חוזה בין הצדדים (כגון בדיני הנזיקין). שאלה זו לא הוכרעה והיא תלויה בשיקול דעתם של הדיינים בכל תיק.
א. קנס על פיגור בתשלומים- חוזה
לפי ההלכה, נפסק כי אסור להטיל קנס קבוע על פיגור בפירעון ההלוואה, ואין דרך להתיר זאת אלא באמצעות היתר עיסקא (בסייגים הרלוונטיים). אולם, מותר להטיל קנס על פיגור בעסקאות מכר, מפני שכל איסור הריבית במקרה זה הוא מדרבנן, ולא גזרו חכמים איסור ריבית על פיגור בתשלום.
כאשר מדובר על קנס הגדל ככל שמתאחר הפירעון או התשלום, אסור הדבר גם בעסקאות מכר, אלא באמצעות היתר עיסקא (בסייגים הרלוונטיים).
ב. קנס על פיגור בתשלומי חובה- גופים שלטוניים
תשלום חובה לגוף שלטוני איננו תשלום עסקי, אלא מס (תשלום עסקי לגוף שלטוני ידון להלן, במסגרת הדיון על ריבית בתאגידים), וממילא לא נגזר לגביו איסור ריבית מדרבנן, ואין איסור ריבית בקנס על פיגור בתשלומי מסים ואגרות.
ג. ריבית וקנסות בהסדר תשלומים
הסדר תשלומים, של החזר הקרן בתוספת ריבית, אחרי שהחייב לא פרע את חובו במועדו, טעון היתר עיסקא, כאמור. אם לא נערך היתר עיסקא, והחייב מנסה להתנער מההסכם בטענה של איסור ריבית, רשאי הנושה לטעון כי ההסדר נחתם על דעת תשלום הריבית, וממילא הוא בטל, ועל החייב לשלם לו מיידית את כל הקרן. אם החייב לא יכול יהיה לשלם, יהיה הנושה רשאי לרדת לנכסיו של החייב, ואם ימשיך החייב להשתמש בהם, יהיה עליו לשלם לנושה דמי שימוש בנוסף לקרן. לחילופין, יכול הנושה לתבוע מהחייב פיצוי על הנזקים שנגרמו מעיכוב התשלום ממועדו המקורי עד לחתימת הסדר התשלומים.
א. סוגי התאגידים ומעמדם
בארץ ובעולם קיימים גופים משפטיים מאוגדים, שאינם בני אדם יחידים, אלא יש להם "אישיות משפטית נפרדת". כלומר, הם מוגדרים כיישות הנושאת זכויות וחובות במשפט, הנפרדת לחלוטין מבעלי העניין בה, מבעלי המניות שלה ומבעלי התפקידים שבה. עמותות ואגודות שיתופיות גם הן תאגידים, אבל מבחינת הפעילות הרגילה במשק, נודעת חשיבות מיוחדת לחברות בע"מ, שהן תאגידים שכל מהותם היא פעילות כלכלית (יש מספר סוגים של חברות בע"מ, ולצורך הדיון בענייני ריבית יש לעיתים השלכה הלכתית להבחנות ביניהם, כמבואר להלן).
נחלקו הפוסקים בעניין מעמדם ההלכתי של תאגידים. דעת מיעוט מקבלת את המושג של "אישיות משפטית נפרדת", ומתירה לחברה בע"מ ליטול הלוואות בריבית ולהלוות ליחידים בריבית, ללא היתר עיסקא. שיטה הפוכה, בה דוגלים פוסקים רבים, שוללת לגמרי מושג זה ומגדירה חברה בע"מ כשותפות רגילה, שחלים עליה כל דיני תורה, כולל איסורי ריבית כמלווה וכלווה. שיטת ביניים מגדירה חברה כשותפות, אך מתירה לחברה בע"מ ליטול הלוואות בריבית ללא היתר עיסקא, מפני שלבעלי המניות אין חיוב אישי בחובות החברה כך שלא מתקיים התנאי שההלוואה תיתור שעבוד הגוף אצל הלווה.
להלכה, נפסק מעיקר הדין כשיטה המחילה על חברה בע"מ את הלכות ריבית במלואן, אך השיטות האחרות קיימות כסניפים להיתר בצירוף טעמי היתר אחרים במקרים מסוימים.
ב. הלוואה בריבית לחברה בע"מ
אין להלוות לחברה בע"מ בריבית (בדרך כלל- קניית אג"ח שמנפיקה החברה בשוק הראשי או בשוק המשני) ללא היתר עיסקא. אולם, המקל בעניין זה, בצירוף סניפי היתר נוספים, אין למחות בידו. (ויעויין עוד בדף בנושא השקעות כשרות באתר)
ג. נטילת הלוואה מחברה
אין להתיר לאדם פרטי ליטול הלוואה בריבית מחברה בע"מ, אלא באמצעות היתר עיסקא. גם ריבית דרבנן (דרך מקח וממכר וכו') אסורה.
ד. חברה שרוב בעלי מניותיה גויים
נחלקו הפוסקים בעניין איסורי ריבית ביחס לחברה שרוב בעלי מניותיה גויים ומיעוטם יהודים. כאשר מדובר ברוב גדול של בעלי מניות גויים, ואופי החברה איננו יהודי במובהק (על-פי שמה ועיסוקה), ניתן להלוות לחברה כזו בריבית (קניית אג"ח) ללא היתר עיסקא, ואף מותר ללוות ממנה בריבית. אם אין הדבר ברור (כגון חברה שיש בה אחוז ניכר של בעלי מניות יהודים), מן הראוי להלוות לה באמצעות היתר עיסקא, ואין ללוות ממנה ללא היתר עיסקא.
ה. חברה ממשלתית
נחלקו רבותינו הראשונים בעניין תחולת איסורי ריבית על ממון של ציבור (כגון קופת הקהילה או קופת הצדקה הציבורית), ויש מקורות רבים הנוטים להסתמך על המתירים. על בסיס היתר זה, יש מן הפוסקים המתייחסים גם לחברה ממשלתית כציבור. וממילא, יהיה מותר להלוות לה ואף ללוות ממנה ללא היתר עיסקא. אמנם, יש מקום לפקפק בהגדרת חברה ממשלתית (בייחוד שמדובר בחברה השייכת לתחום המסחרי) כציבור, ולכן יש להסתמך אך ורק על היתר עיסקא. יש לציין כי למדינת ישראל יש היתר עיסקא, החל גם על חברות ממשלתיות.
כאשר המחיר של מוצר (או שירות) במסגרת של מכירה באשראי או תשלומים גבוה מזה שנקבע על תשלום במזומן עלולים הצדדים לעבור על איסור ריבית. יש מספר אפשרויות בהן יהיה הדבר מותר:
א. עמלת שירות
אם המחיר בתשלומים כמעט זהה למחיר במזומן, אלא שהקונה נדרש לשלם עמלה קטנה על פריסת החוב יהיה הדבר מותר, מפני שאין כאן ריבית על "המתנת מעות", אלא תשלום על שירות נוסף.
ב. הנחת מזומן
במקום בו המנהג הרגיל הוא לשלם באשראי על מוצר או שירות מעין אלו, והמחיר שנקבע באשראי הוא המחיר המקובל, מותר לתת הנחה על תשלום במזומן.
ג. היתר העלאת מחיר באשראי
1. ניתן להעלות מחיר על אשראי בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
2. אין למוצר או לשירות מחיר ידוע, דהיינו מחירו קבוע לזמן רב וניתן לקבוע את מחירו בלי לראותו (מצב זה קיים היום רק במוצרים שמחירם מפוקח).
3. המוכר מציג רק מחיר באשראי, ללא הנחת מזומן.
4. תוספת המחיר אינה מופרזת (לא יותר מהמחיר לפי יום התשלום).
5. מטרת העסקה היא רכישת המוצר או השירות ולא קבלת אשראי בריבית.
ד. סעיף שימור בעלות או העברת בעלות לחלקים
ניתן להוסיף סעיף לחוזה המכר, ולפיו הבעלות על המוצר או הנכס נשארת בידי המוכר עד לגמר התשלומים, ואילו הקונה חייב לבטח את הממכר על חשבונו לטובת המוכר עד למעבר הבעלות. כדי שיהיה מותר לקונה להשתמש במשך תקופה זו בממכר תמורת דמי שימוש, ואז אין בתשלום משום ריבית אלא משום דמי שכירות.
לחלופין, ניתן להוסיף סעיף להסכם המכר, ולפיו הבעלות על הממכר עוברת באופן חלקי- אחרי כל תשלום תעבור לקונה הבעלות על החלק היחסי של הממכר, ואילו לגבי יתרת הממכר יהיה הקונה שוכר וישלם עליה דמי שכירות. המוכר ייתן לקונה תעודת אחריות על הממכר, שתקופה עד לסיום התשלומים. הקונה יהיה רשאי לא לקנות את יתרת הממכר, ואז יחזור הממכר למוכר, והתשלומים ששולמו עד לאותו שלב ייחשבו כמתנה.
ה. שכירות במזומן ובאשראי
מותר לקבוע דמי שכירות מוזלים על תשלום מראש, וגבוהים יותר על תשלומים חודשיים. זאת, בתנאי שהתשלום במזומן מראש יתבצע בעת כניסת השוכר למושכר, או באמצעות מעשה קנין הקודם לכניסת השוכר למושכר. אם המושכר איננו פנוי בעת התשלום, אסור לתת הנחה על תשלום מראש.
במקרים רבים, יש לאדם הקונה מוצר, זכות להחזירו למוכר עד לפרק זמן מסוים מהמכירה. זכות זו מקורה במנהג (במקרים מסוימים) או בחוק (במקרים אחרים).
נחלקו הפוסקים האם מותר לקונה להשתמש במוצר במשך פרק זמן זה, או שיש בדבר חשש לאיסור ריבית. אם המוכר רשאי לגבות "דמי ביטול" על החזרת המוצר, מוצר לקונה להשתמש במוצר לכל השיטות, כי דמי הביטול ייחשבו כשתשלום שכירות על המוצר. כמו כן, אם הצדדים יסכמו ביניהם שהחזרת המוצר תיעשה בדרך של מכר חוזר ולא בדרך של ביטול המכירה המקורית, יהיה מותר לקונה להשתמש במוצר לכל השיטות.
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
האם יש בעיה להשקיע במסלול עוקב מדדי בנקים,הבנקים בישראל שומרים שבת וההשקעה בחברת ילין לפידות שיש לה היתר עיסקא
תשובה:
אם המסלול עוקב רק אחרי ני"ע של הבנקים אין כל בעיה הלכתית להשקיע בזה.
שאלה:
שלום וברכה, ראיתי תשובתכם באתר לגבי רכישת תפילין ללא מס הכנסה, שאסור לברך עליהן.
יש לי שתי שאלות בעניין.
א. קניתי תפילין מסוחר תפילין ששילמתי לו בצ'ק. שאלתי אותו עבור מי לרשום את הצ'ק והוא אמר לי שאשאיר אותו כך. אני לא זוכר אולי אני שאלתי אותו אם הוא רוצה שאשאיר אותו ללא שם. בכל אופן אני לא יודע אם באותו הרגע ידעתי שזה דומה לעסקת מזומן ואולי הוא גם עושה הון שחור.
גם לא קיבלתי ממנו קבלה עבור זה.
האם אני יכול לברך על התפילין. ומדוע?
ב. קניתי מסופר שהוא אברך מגילת אסתר. הוא ביקש שאשלם לו במזומן. ולא קיבלתי ממנו קבלה. האם אני יכול לברך על המגילה הזו?
תודה, אשמח לתשובה בהקדם.
תשובה:
שלום רב,
הנה ציטוט מתוך ספר כתר חלק ט עמ' 374:
במקום שיש ספק אמיתי אם המוכר עוסק בשחור או שהמוכר מבריח איזה מס האמור לחול על העסקה, אף שהקונה התרשל מלברר את המציאות, יכול הקונה לברך ברכת המצוה על החפץ שקנה, אפילו אם מתברר לו אחרי כן שהמוכר אכן מתעסק בשחור והבריח מסים בעיסקת הקניה.
השאלה נענתה ע"י הרב יואל דומב וארי דאבנר
שאלה:
שלום רב
אני מתגורר ביישוב ביש"ע, ונהוג בו (ע"פ הוראות הביטחון המקומי) ולמיטב ידיעתי אף בכל יישובי יש"ע, כי מי שמעוניין להכניס פלסטינים לביתו כדי להעסיקם, עליו להמציא אזרח חמוש שיאבטח אותם. בעל הבית משלם לאזרח כמקובל ליום עבודה, ללא תלוש וללא דברים נוספים, מה שקרוי העסקה ב"שחור". התנהלות זו מקובלת מאוד ונמשכת מזה שנים רבות. לרוב, מדובר בעבודה שאינה קבועה, ומשכה נע בין יום אחד לכמה ימים.
משיחה שהייתה לי עם רבש"ץ היישוב, הבנתי כי המשטרה מודעת להתנהלות זה, אף שהיא אינה כחוק (העסקה ללא תלוש, וכן שלא בטוח שמותר להשתמש באקדח לצרכים אלו), אך מעלימה עין מפאת מחסור באלטרנטיבה. נוסף על כך, לדעתי המנהל האזרחי, הגוף שאמון על אישורי העבודה של הפלסטינים, מודע אף הוא למצב זה, היות שהוא נותן אישורי עבודה לכולם אף שברור הדבר שחלקם הגדול לא מתנהל כ"עצמאי" ע"פ חוק.
ולשאלתי.
בתקופה הנוכחית איני עובד באופו מסודר בעבודה קבועה, כך שיש לי מדי שבוע יום-יומיים חופשיים. את הימים האלו אני מנסה בינתיים לנצל לעבודה באבטחה הנ"ל ביישוב שבו אני מתגורר.
רציתי לדעת האם יש מגבלה הלכתית בעבודה באופן שכזה, שהרי אני מקבל שכר על השמירה, אך לא מופרש ממנו מס כחוק.
אשמח להתייחסות, אם היא רלוונטית לתשובה זו, לגבי גובה התשלום המתקבל בסה"כ בסוף החודש.
תודה מראש
תשובה:
שלום רב,
לגבי תלוש שכר – סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע חריגים בהם אין צורך בנתינת תלוש שכר לעובד. כך למשל אדם פרטי המעסיק עובדת במשק בית אינו חייב לפי החוק לתת לה תלוש משכורת וממילא גם אינו מנכה מס במקור.
צריך לבדוק האם השומרים עליהם אתה מדבר נכללים באותם חריגים.
בכל מקרה, גם כשאין חובה לתת לעובד תלוש ולנכות מס במקור – מוטלת על העובד חובת תשלום מס. חובה זו קיימת גם על פי ההלכה באשר בעניינים אלו "דינא דמלכותא דינא".
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
שלום רב,
האם כאשר אני תובע בהיתר בבית משפט- אני רשאי לתבוע ריבית על פי חוק.?
כמו כן כאשר אני תובע עירייה- האם ניתו לתבוע ריבית בהסתמך על היתר העסקא של מדינת ישראל?
שאלה נוספת- האם כעו"ד אני רשאי לתבוע ריבית בשביל הלקוח שלי על פי החוק שאני הרי מייצגו בהיתר ועניין הריבית- על הלקוח- ?
תשובה:
שלום רב,
באופן עקרוני, על פי ההלכה, אסורה גביית ריבית על חוב.
עם זאת, לעיתים ביה"ד יחייבו תשלום נוסף על הקרן, כקנס לחייב – אם יגיע למסקנה שעפ"י התנהגותו ראוי לקונסו.
לגבי תביעה כנגד עיריה, העיריה היא גוף עצמאי ולכן היתר העסקה של המדינה אינו תקף לגבי העיריה. אכן יש עיריות שחתמו על היתר עסקא ומהם מותר לתבוע ריבית. כמו"כ יש מקום להקל בזה במצבים מסויימים גם בלא היתר עסקא בהסתמך על כך שהעיריה היא ישות משפטית שאיננה אדם, ויש לדון בזה בכל מקרה לגופו.
ניתן להתיר כעו"ד תביעת ריבית בשביל לקוח אם הנתבע סירב לדין תורה ובתנאי מדובר בנסיבות בהן ראוי לקנוס את החייב.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
האם מותר לי לתבוע בתביעה קטנה גם עוגמת נפש וצער?
הצד השני לא מוכן לבוא לדין תורה!
האם צריך שאפנה לבית הדין ,אשלם אגרה ושהם יפנו אליו בכתב ,ורק אחרי שיסרב אוכל לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות?
תשובה:
שלום רב,
לגבי השאלה הראשונה – באופן עקרוני מותר לך לתבוע רק מה שמגיע לך על פי ההלכה. אכן לעיתים הנסיבות הן כאלו שסביר שבית הדין היה קונס את הנתבע ומחייב אותו מעבר למה שחייב על פי ההלכה. לכן כדאי להתייעץ עם ת"ח לגבי התביעה.
לגבי תשלום ארה לביה"ד וכדו' – אין זה הכרחי אך עליך לוודא שהנתבע אינו מוכן להתדיין בדין תורה לא בביה"ד שאתה מציע ולא בכל בי"ד אחר.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני תובע את שותפי לחברה על העלמת הכנסות ושימוש אישי בכספי החברה ועוד הוא מסרב לדין תורה מה אני יכול לעשות והאם הוא מנודה או מודיעים עליו שמסרב?
תשובה:
שלום רב,
תפנה לאחד מבתי הדין הרבניים ותבקש שיזמינו אותו לדין תורה. אם יסרב – יוציאו כתב סירוב ואז תוכל לתבוע אותו בבית מדרש.
לגבי נידוי – המנהג כיום שלא לנדות.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
עו"ד שומר מצוות שמיצג לקוח על תביעת כסף משוכר דירה שלא שילם זמן ארוך מאד, הקרן הי' כ80,000 ש"ח אבל יש ריביות הצמדות וכו' שמגיע לכ200,000 ש"ח. האם מותר לעו"ד ליצג (השכר נגזר מהרווח)?
תשובה:
שלום רב,
בהנחה שלא נעשה בין הצדדים היתר עסקא, אסור לקבוע בחוזה השכירות ריבית על עיכוב בתשלום, וממילא אסור גם לתבוע ריבית זו במקרה שהיה עיכוב בתשלום.
אמנם יש מקום על פי ההלכה להטלת קנס על מי שמתחמק מתשלום החוב. היות שמדובר בקנס יש להתחשב בנסיבות המיוחדות בכל מקרה ומקרה. האם היה מדובר בהתחמקות לא מוצדקת ובאי רצון לעמוד בהתחייבות או שמדובר באדם שבאמת לא יכול היה לשלם ועשה מאמצים כנים לפרוע את חובו, לעבור לדירה זולה יותר וכדו', אך אין אפשרות על פי ההלכה לחייב באופן אוטומטי ריבית על האיחור.
בכל מקרה, על פי ההלכה יש להגיש את התביעה בבית דין הדן על פי דין תורה ודייני בית הדין ישקלו האם להטיל קנס וכמה – כאמור לעיל.
רק אם הנתבע מסרב לדין תורה יכול התובע לקבל אישור מבית הדין לפנות לבית משפט. במצב כזה יש המתירים לקבל גם את הריבית שפוסק בית המשפט משום שהדבר נחשב כקנס שקנס בית הדין את הנתבע על כך שסרב להופיע לדין תורה. (ר' נייר עמדה 9 – מכון משפטי ארץ).
מכאן תשובה גם ביחס לעורך הדין:
אסור על פי ההלכה לעו"ד לייצג לקוח המגיש לכתחילה תביעה עם ריבית לבית המשפט, יש קודם כל להגיש את התביעה לבית דין הדין על פי דין תורה.
אם הנתבע סירב להופיע לדין תורה ובית הדין נתן אישור לתובע לתבוע בבית משפט – רשאי עורך הדין לייצג את הלקוח בתביעה בבית המשפט – גם אם התביעה כוללת ריבית.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום,
האם יש חשש ריבית כשרוכשים דירה מקבלן ויש הצמדה של יתרות הסכום למדד תשומות הבניה.
לדוגמא:
הלקוח משלם 80% מערך הדירה כאשר ה-20% הנותרים ישולמו בכניסה לדירה עם הצמדה למדד הנ"ל.
האם יש בזה חשש ריבית ? האם צריך לעשות היתר עסקה עם הקבלן ?
שלום רב,
בזה אין חשש ריבית משום שאין כאן הלוואה. כל עוד הקונה לא נכנס לדירה לא הגיע עדיין המועד בו הוא חייב לשלם את מלוא הסכום, ומה שהוא משלם זוהי הקדמת תשלום ע"ח התשלום המלא. היות שאין כאן הלוואה אין איסור ריבית.
שונה הדבר כאשר הקונה כבר קיבל את המפתח לדירה ועדיין לא שילם את מלא הסכום. במצב כזה, היות שחובתו לשלם את מלא הסכום נוצרה עם כניסתו לדירה, הרי עיכוב התשלום כמוהו כהלוואה שנותן הקבלן לקונה ואם הוא מצמיד אותה הרי זו ריבית אסורה.
כל טוב
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: