טוען...
א. חוזה הוא הסכם
חוזה הוא הסכם בין שני צדדים (או יותר). מסמך חד צדדי (כגון צוואה) איננו חוזה.
ב. חפץ ממשי וכספים
על-פי ההלכה, ניתן לבצע עסקאות בחפצים ונכסים ממשיים שונים, וכן בזכויות ממוניות החלות עליהם (כגון שכירות), אבל אין תוקף הלכתי להתחייבות של אדם לעשות מעשה בעתיד או להימנע ממנו.
אולם, יש תוקף הלכתי גמור להתחייבות לשלם סכום כסף (אלא אם כן מדובר בסכום גבוה מאוד, היוצר בעיה של אסמכתא, כמבואר להלן).
[יצויין, כי הדיון על תוקפה של התחייבות לעבוד נמצא בדף על דיני עבודה באתר זה.]
ג. חפץ שאיננו קיים בעת כריתת החוזה
אין תוקף הלכתי לחוזה העוסק בחפץ או נכס שאיננו קיים במציאות בעת כריתת החוזה, וכן אין תוקף לחוזה העוסק בחפץ או נכס שאינם בבעלותו של אחד מהצדדים בעת כריתת החוזה.
ד. אסמכתא
על-פי ההלכה, אין תוקף להתחייבות כספית כאשר ניכר שהמתחייב לא התכוון לכך.
ה. ניסוח החוזה בצורה הנותנת לו תוקף
בשל המגבלות האמורות לתוקפו של חוזה, יש לכלול בו שלושה מהלכים, שמחילים עליו תוקף הלכתי:
1) סעיף שבועה המחייב כל אחד מהצדדים לקיים את התחייבויותיו בחוזה, בתוקף השבועה. הצדדים ילחצו ידיים לפני החתימה, כך שהשבועה תחול מכוח תקיעת כף.
2) סעיף של התחייבות ממונית מותנית – כל אחד מהצדדים יקבל על עצמו התחייבות כספית בסכום משמעותי. סעיף זה בחוזה יורה כי אם יבצע כל אחד מהצדדים את התחייבויותיו על-פי החוזה, יימחל לו החוב.
3) סעיף בו הצדדים מאשרים כי ההתחייבויות בחוזה נעשו באופן שאין בו בעיית אסמכתא.
ו. מעשה קנין
על פי ההלכה, על מנת שיהיה לחוזה תוקף, יש צורך במעשה המביע את גמירות דעתם של הצדדים. מעשה זה מכונה בהלכה "מעשה קנין", והקניין המקובל ביותר הוא קניין סודר- החלפת הדבר הנקנה בחפץ אחר אותו מגביה האדם המתחייב (בדרך כלל מחזירים את החפץ לבעליו המקורי מיד אחר ביצוע הקנין). בנוסף, על מנת למנוע כל טענה על תוקף הקניין (והחוזה) מאשרים שני הצדדים במפורש את ביצוע הקנין כנדרש.
לפיכך, לפני חתימת יש לכלול בסוף החוזה סעיף שנאמר בו: "כל העיסקאות, ההקנאות, החיובים והמחילות האמורים לעיל, בכל החוזה, נעשו בקנין היותר מועיל, בכלי הכשר לקנות בו, בב"ד חשוב, בגלוי, וגם באופן היותר מועיל, כתיקון חכמים; כל אחד מהצדדים מודה בחתימתו, לאחר שהוא למד היטב את הדין ואת העובדות הרלוונטיות, כי כל האמור נעשה".
א. מנסח החוזה
יש להשתמש בחוזה התקף על-פי ההלכה, שנוסח ע"י תלמידי חכמים הבקיאים גם בחוק המדינה, על מנת שהחוזה יהיה תקף הן לפי ההלכה והן לפי החוק.
מן הראוי לנסח את החוזה בצורה התקפה לכל השיטות בהלכה, ככל הדבר מתאפשר.
דוגמת חוזים התקפים על-פי ההלכה (והחוק, להבדיל) נמצאת באתר זה. על מנת לוודא שהחוזה יתאים למקרה הפרטני של הצדדים לחוזה, רצוי מאוד שתלמיד חכם הבקיא גם בחוק המדינה, יעבור על החוזה ויתאימו לכך.
ב. ויתור על טענת "קים לי"
טענת "קים לי" היא משמעותה שבית דין איננו יכול לפסוק לטובת התובע, אם יש שני מקורות הלכתיים התומכים בטענת הנתבע.
מן הראוי לכלול בחוזה סעיף המוותר על טענת "קים לי", בנוסח הבא (או נוסח דומה): "אם ישנה מחלוקת הפוסקים בקשר לענין הכרוך בתקפות החוזה, סעיף מסעיפיו, תנאי מתנאיו או דבר מכל דבריו, הצדדים מקבלים עליהם את השיטה הנותנת יתר תוקף לכל האמור, כך שלא יוכלו לטעון "קים לי" כנגדה. כל צד מתחייב לשלם כל חוב המוטל עליו על פי שיטה זו, ומקנה לרעהו כל זכות ששיטה זו סבורה שיש לחברו."
ג. סעיף בוררות
על מנת להימנע מעבירה על איסור ערכאות, יש לכלול בחוזה סעיף שכל מחלוקת בין הצדדים לגבי החוזה או כל עניין המסתעף ממנו, תידון בבית דין לדיני ממונות על-פי ההלכה. ניתן ורצוי לקבוע בית דין מסויים, או רב מסויים שיקבע את זהות בית דין. כמו כן, רצוי לקבוע כי בית הדין המוסכם יהיה מוסמך לדון גם אם אחד מהצדדים יחזור בו מהסכמתו לבוררות, כפי שבוטאה בחוזה.
ד. תנאים בחוזה
בדרך כלל, יש בכל חוזה גם התחייבויות מותנות. על-פי ההלכה, על מנת שלתנאי יהיה תוקף, עליו להיות מנוסח בצורה הדומה לתנאי שהתנה משה רבינו עם בני ראובן ובני גד בספר במדבר- תנאי כפול, שהחיוב קודם לשלילה (אם יתקיים התנאי – יתקיים השטר, ולא יתקיים התנאי- לא יתקיים השטר); התנאי קודם למעשה (אם יתקיים התנאי יתקיים המעשה ולא- המעשה יתקיים אם יתקיים התנאי).
אפשרות פשוטה יותר, התקפה על-פי ההלכה, היא לקבוע שכל התנאים בחוזה ייעשו כתנאי בני גד ובני ראובן, בניסוח הבא: "הצדדים קובעים ומודיעים בזאת, כי כל התנאים האמורים בחוזה, כולם תקפים שרירים וקיימים, כתנאי שהתנה משה רבינו ע"ה עם בני גד ובני ראובן, וכתנאים העשויים כתיקון חכמים."
ה. ריבית
החוזים המצויים (שלא נוסחו על-פי ההלכה) כוללים בדרך כלל סעיפים המטילים חיובי ריבית שונים. איסור ריבית הוא איסור חמור על פי ההלכה (כמפורט בדף בעניין ריבית, באתר זה). על מנת שלא להיכשל, חלילה, באיסור ריבית, יש לכלול בחוזה סעיפים המשלבים 'היתר עיסקא' בחוזה (על היתר עיסקא, יעויין בדף הנ"ל בעניין ריבית, באתר זה).
כאשר מדובר בחוזה למכירת חפץ או נכס, כדאי לכלול בחוזה סעיף הקובע כי החפץ או הנכס נמכר בחלקים, בהתאם לתשלומים. כלומר, בכל תשלום הקונה רוכש בעלות על חלק יחסי בחפץ או בנכס, כנגד התשלום. כך לא יהיה בדבר איסור ריבית, מפני שאין כאן הלוואה, אלא קנייה נפרדת של כל חלק בתשלום מיידי.
ו. איסורים אחרים בחוזה
כדאי לכלול בחוזה סעיף הקובע שכל אחד מהצדדים לא ישמוט את חובותיו על-פי החוזה מכח דיני שמיטת כספים (כמבואר באתר זה, בדף בעניין שמיטת כספים).
ז. פיצויים על הפרת חוזה
על-פי ההלכה, אין בדרך כלל פיצויים על מניעת רווח. צדדים המעוניינים לכלול בחוזה פיצויים על מניעת רווח (וכן פיצויים שיביאו את הצד שנפגע מהפרת החוזה למצב בו היה נמצא אם היה החוזה מתקיים), רשאים לעשות כן. לסעיף זה יהיה תוקף הלכתי, אם הוא יגובה בשבועה ובקנס מותנה, כמפורט לעיל.
ח. יפוי כח בלתי חוזר
על-פי ההלכה יהיה תוקף ליפוי כח בלתי חוזר, אם הוא יגובה בקנס מותנה, כמפורט לעיל.
ט. ביטול חוזה עקב הטעיה או הפרה
על-פי ההלכה, ניתן לקבוע בחוזה כי אם הייתה הטעיה במסגרת כריתת החוזה, תהיה זכות ביטול לצד שנפגע מחבירו. כמו כן, ניתן לקבוע בחוזה כי אם אחד מהצדדים יפר את התחייבויותיו (או חלק מסויים מהן) בחוזה, תהיה לחבירו זכות ביטול.
י. שמירת זכויות
יש להדגיש בחוזה, שאין בכל הסעיפים הנוספים בו, כדי ליתן לו תוקף על-פי ההלכה, ואינם נצרכים על-פי חוק המדינה, בכדי לגרוע מזכויות על-פי חוקי המדינה.
יא. תוקף החתימה על החוזה
בחתימתם על החוזה, מקבלים הצדדים עליו את האמור בו, ולא תישמע טענה כי אחד מהצדדים (או שניהם) לא הבינו את האמור בו.
א. פרשנות על-פי לשון החוזה
בית הדין מפרש חוזה על-פי לשונו הברורה. במקרה של אי בהירות, יתפרש החוזה לטובת הנתבע, על-פי הכלל "יד בעל השטר על התחתונה". בית הדין לא משלים בחוזה דברים שלא נאמרו בו.
ב. חקיקת הכנסת
על-פי ההלכה, יש תוקף מלא לחלק מחוקי הכנסת בענייני ממון, לחלק אחר מהחוקים יש תוקף חלקי, ולחלק שלישי אין תוקף כלל. גם בפרשנות חוזה, יתחשב בית הדין בחקיקת הכנסת לפי רמת התוקף ההלכתי שיש לחקיקה הרלוונטית.
אם בחוזה עצמו נאמר במפורש כי הצדדים יפעלו לפי חוק (או חוקים) מסוים, שאיננו נוגד את ההלכה, יהיה לדבר תוקף הלכתי ובית הדין יכריע בהתאם לחוק. זאת, אם הסעיף בחוזה ינוסח כהתחייבות ממונית, כגון: כל אחד מהצדדים התחייב לשלם לחבירו כל מה שהוא חייב לו על-פי חוק מסוים, ומחילה של כל אחד מהצדדים על מה שחבירו פטור ממנו לפי אותו חוק.
אולם, אין לקבוע באופן גורף כי החוזה כולו ידון לפי חוקי המדינה, ולא לפי חוקי ההלכה.
ג. מנהג המדינה
אם אחד מהצדדים מסתמך על מנהג המדינה, עליו להוכיח שזה הוא אכן המנהג הרווח במגזר העסקי הרלוונטי. אם המנהג מנוגד להלכה, עליו להוכיח שמנהג בתי הדין לפסוק על-פי מנהג זה.
אם בחוזה עצמו נאמר במפורש כי הצדדים יפעלו לפי מנהג מסויים במגזר העסקי הרלוונטי, יהיה לדבר תוקף הלכתי ובית הדין יכריע בהתאם למנהג.
ד. נתינת תוקף הלכתי לסעיף בחוזה
על בית הדין לפרש את החוזה בצורה שנותנת תוקף לסעיף הנדון (לסעיפים הנדונים), ולא לבחור לפרשו באופן שלפיו הסעיף איננו תקף על פי ההלכה.
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
האם מותר לחתום על חוזה שכירות שמופיע בו "..כתובת הצדדים ומקום השיפוט…ג. מוסכם בזה בין הצדדים כי תחום סמכות השיפוט לכל דבר ועניין בגין הסכם זה ו/או הפרת הוראותיו, ו/או הנובע ממנו הינו כל בית משפט בארץ לפי בחירת המשכירים " (המשכירים אינם שומרי מצוות)
יום טוב
תשובה:
שלום רב,
נכון לקבוע בחוזה סמכות שיפוט בבי"ד לממונות הדן על פי ההלכה, אולם אם הצד השני מתנגד מותר לחתום על החוזה גם כך.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
שלום רב,
אני מבקש להשקיע בקרן נדל"ן.
אופן ההשקעה הוא בנתינת הלוואה ויש התר עסקה.
יש סעיף בחוזה שאומר שחוקי מדינת ישראל יחולו, ואין שום התייחסות לבי"ד יהודי.
שאלתי האם מותר/אסור/לא ראוי להיכנס לכזו עסקה שידוע מראש שאם תהיה בעיה אצטרך לדון בבית משפט.
בתודה מראש
תשובה:
שלום רב,
ראשית, עצם העובדה שיש סעיף שחוקי מדינת ישראל יחולו אין משמעותו בהכרח שאתה חייב להתדיין בבית משפט. ניתן ללכת לבין דין הדן על פי דין תורה והוא יקבע מה המשמעות ההלכתית של סעיף כזה ואיזה דין יכול עליכם ובאיזה אופן.
אכן לעיתים יש סעיף הקובע במפורש את מקום שיפוט והוא אינו מאפשר דיון בדין תורה. כמובן שסעיף כזה הוא בעייתי וטוב יותר שלא היה. אמנם לענ"ד אין בסעיף זה בכדי לאסור עליך להכנס להשקעה. ניתן לצאת מתוך הנחה שלא יהיה צורך להגיע להתדיינות משפטית וממילא הסעיף הזה לא יבוא לידי ביטוי.
אם בסופו של דבר יתבעו אותך למשפט שלא בדין תורה אתה בגדר אנוס (ואין זה בגדר תחילתו בפשיעה משום שלא היתה לך ברירה אלא להסכים לסעיף או להפסיד את אפשרות ההשקעה). אם אתה תרצה להגיש תביעה – עשה זאת ראשית בדין תורה, למרות הסעיף בחוזה, ואם הצד השני יתנגד תוכל לתבוע בבית משפט.
יש לציין שסעיפים דומים קיימים בחוזי שירות ומכירה של חברות שונות ולא מצאנו שיאסרו להתקשר בעסקאות אתם.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בס"ד
בוצע עסקה בשותפות עם מספר אנשים כאשר 2 מהם היו היזמים.
בעת ביצוע עסקה היית אימון בין השותפים ולא נבדק החוזה ונספחים.
אחוזי תשלום נקבעו לכאורה עפ"י שמאות שצירפו היזמים לחוזה.
מסתבר שהיזמים הוזילו את מגרשיהם ע"י השפעה על שמאי.
דבר זה ניתן להוכיח ע"י שמאויות נוספות שבוצעו של אותו שמאי במקרים אחרים וגם שמאיים אחרים.
ההפרשים מגיעים ליותר מ- פי 2.
האם ניתן לתבוע את היזמים ולכוף אותם ללוח תשלומים לפי שמאי ניטרלי ?
אודה על תשובתכם
שלום רב,
שאלה זו נוגעת לדיני אונאה ולדיני חוזים ונזיקין והיא תלויה בפרטים רבים ולכן לא ניתן לענות עליה בלא לשמוע את שני הצדדים.
כמובן שפתוחה בפניך הדרך לתבוע את היזמים בדין תורה וביה"ד יפסוק לאחר שישמע את פרטי המקרה משני הצדדים.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום,
אני בעז"ה קונה דירה ביום שלישי במסגרת מחיר למשתכן. על פי הבנתי אי אפשר כמעט לשנות משהו מההסכם הכתוב אשר נקבע בתיאום מול הקבלן ומול משרד השיכון.
מה אני צריך להקפיד על פי ההלכה שיהיה בהסכם?
( לגבי היתר עיסקא ביקשתי מהם והם אמרו שלא תיהיה בעיה להוסיף , יש עוד דברים? צריך לשים לב שההיתר עיסקה כתוב כמו שצריך או שזה דבר פשוט?)
תודה רבה,
חיים
שלום רב,
אכן חשוב לכתוב בחוזה שכל תשלום שיש בו חשש איסור ריבית יהיה על פי היתר עסקא. יש לציין מהו נוסח היתר העסקא עליו מסכימים הצדדים. אפשר לצרף אותו כנספח ולציין בחוזה שהיתר העסקא מצורף כנספח, ואפשר גם להפנות לנוסח היתר עסקא שניתן לראותו – גם אם אינו מצורף כנספח. למשל ניתן לכתוב שהיתר העסקא יהיה עפ"י הנוסח המהודר של מכון כתר המפורסם באתר המכון.
כמובן שאם מדובר בנוסח חדש של היתר עסקא צריך לוודא שכתוב כמו שצריך.
ראוי גם לתקן את סעיף השיפוט ולכתוב שהשיפוט יהיה בבית דין לממונות הדן על פי ההלכה, אלא שאני מניח שהקבלן לא יסכים לכך – ואם אין ברירה אפשר לחתום גם בלא תיקון זה.
כל טוב
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: