מכון כת"ר

טוען...

קניין רוחני וזכויות יוצרים

1. קניין רוחני ופגיעה בו בהלכה

א. קניין רוחני לסוגיו (זכויות יוצרים, פטנטים, סימן מסחרי וכו') לא נזכר בדברי חז"ל או בדרי רבותינו הראשונים וראשוני האחרונים.

ב. לכאורה, לפי פשטות המקורות, לא ניתן לרכוש זכות קניינית בדבר שאין בו ממשות, וגם לא ניתן לרכוש זכות ממונית שלילית, כלומר זכות למנוע מאדם אחר להעתיק או להשתמש ברעיון או בתוכן מסויים (בניגוד לשימוש בחפץ ממשי של הזולת, שם מדובר באיסור גזל)

ג. אולם, יש מגדולי האחרונים שהגדירו הפרה של קניין רוחני כהסגת גבול (כהגדרתה שדף נפרד באתר זה). לפי הגדרה זו, רשאי בעל הקניין הרוחני לפנות לבית דין על מנת שבית הדין יעכב בדין את מפר הזכויות מההפרה.

ד. כאשר אין מדובר באומנות, אלא בפטנט חד פעמי או ביצירה יחידה, דינו הוא כדין "עני המהפך בחררה" (כמפורט בדף נפרד באתר זה), ומפר הזכויות נקרא רשע.

ה. שיטה אחרת, בה נקטו אחרונים חשובים אחרים, נוקטת שאיסור העתקת היצירה שמטיל המו"ל בגו¬ף הספר או הדיסק מקנה לו לא רק את הזכויות הנובעות מהלכות הסגת גבול, אלא גם מגדירות אותו כבעלים גמור על זכויות ההעתקה, מדין מכר משוייר (כלומר, שהוא לא מכר כלל את זכות ההעתקה אלא רק את זכות השימוש, כך שהוא נשאר בעליה של זכות ההעתקה, ולא הקונה).

ו. לפיכך, פגיעה בזכותו הקניינית תוגדר כגזל, והוא יהיה רשאי לתבוע פיצוי ממוני בבית דין בגין הפרת זכותו.

ז. שיטה שלישית, בה דוגלים אחרונים חשובים נוספים, נוקטת כי לחקיקה בארץ ובחו"ל בעניין קניין רוחני יש תוקף הלכתי, על בסיס גדרי "דינא דמלכותא" (כמפורט בדף נפרד באתר).

ח. בחלק מתוכנות המחשב נכתב על האריזה שאין החברה מוכרת את התוכנות אלא רק נותנת רשות שימוש. מדובר בעצם בהסכם השכרה של התוכנה. במצב כזה, כל השיטות יסכימו שהושכרה כאן רשות השימוש בלבד. בהתאם לכך, אם שינה השוכר והוסי¬ף להשתמש בתוכנה למטרות נוספות, בייחוד העתקה, עליו לשלם על כך.

ט. יודגש, כי לפי כל השיטות, אסור על-פי ההלכה לפגוע בקניינו הרוחני של הזולת, וכל המחלוקת נוגעת לאפשרות של בעל הקניין לתבוע פיצויים מהפוגע בגין ההפרה.

2. פיצויים על פגיעה בזכויות יוצרים

א. מפר זכויות היוצרים אינו בבחינת זוכה מן ההפקר. בהפרת זכות יוצרים נהנה המפר ישירות משל חבירו. ברור שכאשר "זה נהנה וזה חסר" חל עליו הדין "ואם נהנית משלמת מה שנהנית" כדין כל מי שנהנה מיזמתו מרכושו של חבירו כך הדין גם כאשר בעל הזכויות חסר, ומפר הזכויות אינו נהנה.

ב. גם כאשר מחזיק הזכויות אינו חסר, אם הוא תבע ממפר הזכויות להסתלק מהם והלה לא עשה כן, עליו לשלם דמי שכירות תמורת השימוש בזכויות.

ג. כאשר מפר הזכויות אינו נהנה מהפרתן (לדוגמא, כאשר הוא יכול להעתיק את היצירה ממהדורה שהזכויות בה אינן שמורות), ובעל זכות היוצרים אינו חסר, אך הוא מוחה בו מלהשתמש בה, המפר פטור מלשלם.

ד. בדרך כלל המחבר מוכר את הספר או הקלטת במחיר גבוה ממחיר העלות. עצם העובדה שאדם שצילם לא יקנה את היצירה כתוצאה מכך אינה אלא מניעת רווח. אולם, על כך שנהנה מרכושו של חבירו עליו לשלם, כפי מה שנהנה, בהתאם למחיר העלות, ולא בהתאם למחיר שרצה להרוויח.

3. הפרת זכות יוצרים לשם מסחר בהן

א. כאשר מפר זכויות היוצרים עשה בהן שימוש עסקי והרוויח, חיוב הפיצוי לבעל הזכויות אינו מתמצה בהשבת העלות, כאמור.

ב. זכות היוצרים היא דבר שאינו נגזל, ובדומה לקרקע היא נותרת ברשות בעליה. לפיכך, הרווח שהפיק מפר זכות היוצרים מן המסחר בה שייך לבעל הזכות.

ג. אם מפר זכות היוצרים הוציא הוצאות וטרחה על הפצת היצירה, יהיה על בעל הזכות לשלם לו, כדין היורד לשדה חבירו שלא ברשות. התשלום שעל בעל זכות היוצרים לשלם במקרה כזה הוא: אם הרווח יתר על ההוצאה – ההוצאות שהוציא מפר הזכויות; אם היציאה יתירה על הרווח – אין לו אלא הוצאה בשיעור הרווח.

ד. מאחר שזכות היוצרים היא דבר שאינו נקנה בקנייני גזילה, לא על ידי הגזלן עצמו ולא על ידי מי שרכש יצירה שהופרה בה זכות היוצרים, רשאי בעל הזכות לתבוע הן את מפר הזכות, והן את מחזיק היצירה.

4. העתקה לשימוש עצמי

א. בדרך כלל, מותר להעתיק ספר או יצירה אחרת שהאדם רכש לשימוש עצמי אישי בלבד, מכיוון שזהו המנהג המקובל. אולם, אם המחבר אסר דבר זה במפורש, אז אין כל היתר להעתיק.

ב. מותר לצלם או להעתיק יצירה תורנית שאזלה מן השוק מפני דברי התורה שבה שהם רכוש הציבור. עם זאת, אם יש על מהדורה מסוימת זכות יוצרים, והמעתיקים מעדיפים דווקא את אותה מהדורה, עליהם לשלם לבעל זכות היוצרים במהדורה תמורת השימוש בה, שכן זכות היוצרים במהדורה ספציפית זו אינה רכוש הציבור אלא רכוש פרטי.

ג. בעל הזכות אינו יכול במקרה כזה לעכב בעדם מלהעתיק ולצלם את מהדורתו, מפני שבמקרה של יצירה תורנית, בצד זכות היוצרים מוטלת על המו"ל החובה להפיץ את הדברים, שכן דברי התורה המהווים בסיס למהדורתו הם נחלת הציבור.

5. העתקת דוגמת עיצוב

א. בנוגע להעתקת דוגמת עיצוב או צביעה שעשה אומן אחר, אם הראשון השקיע בכך טרחה, כדי להמציא משהו מיוחד, אזי אסור להעתיק את הדוגמא לשם מטרה מסחרית. לעומת זאת, אם כל ייחודה של הדוגמה הוא בכך שאין היא נפוצה, על אף ¬שההעתקה תסייע לו לחקות את הדוגמא אין בכך איסור.

ב. טעמו של דבר הוא, שבשונה מזכות יוצרים, החוק אינו מקנה ליוצר בעלות על עיצוב. אם הראשון השקיע טרחה כדי להמציא משהו מיוחד, דינו כדין זכות יוצרים במשפט התורה, כאמור לעיל.

ג. כאשר המעצב המקורי לא טרח ביצירת דבר מקורי אין כל איסור בהעתקה.

ד. מובן שבמקרים שבהם שמו של מעצב נחשב כמותג, יהיה אסור להשתמש בשמו, או לגרום לקונים לחשוב שהוא זה שעיצב את התכשיט את הבגד הנמכר.

6. שימוש בסימן מסחרי של אחר

א. "סימן מסחר", הוא סימן המשמש או מיועד לשמש לאדם לעניין טובין שהוא מייצר או סוחר בהם, הרשום בפנקס סימני המסחר.

ב. יש מספר נימוקים לבעל הסימן למנוע את העתקתו, ועל כן, הקפדה כזו אינה מוגדרת כמדת סדום. ראשית, העתקת הסימן מעלה באופן מדומה את היקף עסקיו של הראשון, ובכגון זה אדם עשוי שלא להשביע את עצמו מחמת עין הרע. שנית, יכול הראשון לטעון שהשני ייצר סחורה פגומה ובכך יפגום במוניטין שלו. ניתן להעלות על הדעת גם טענות נוספות. לפיכך אין כאן דין "כופים על מידת סדום", וכאשר הראשון מוחה, אסור לשני להעתיק את הסימן המסחרי שהראשון רכש את הבעלות עליו.

ג. במציאות המודרנית העתקת סימן מסחרי אסורה לא רק כאשר בעל הסימן מוחה במעתיק, אלא גם כאשר הוא אינו מוחה, אם מפני שאינו יודע, ואם מסיבות אחרות, שאינן בגדר מחילה. טעמו של דבר הוא שבזמננו הסימן המסחרי נוטל חלק פעיל בפרסומת של המוצר. קהל הצרכנים מזהה את המוצר שבפרסומות על פי הסימן המסחרי. במקרה של העתקת סימן מסחרי, נהנה המעתיק מן הפרסומות שמפרסם בעל הסימן המקורי. מסיג הגבול במקרה זה מוגדר לפיכך רשע, כמו בדין "עני המהפך בחררה".

ד. יתר על כן, מאחר שהמוניטין של היצרן שווה כס¬ף, שהרי בשעה שמוכרים אותו מעריכים בין השאר את שווי המוניטין, שימוש במוניטין של אחר כמוהו כשימוש ברכושו של אחר בלא רשותו. נמצא שלדעת הסבורים שהגוזל קרקע עובר בלא תגזול על אף ¬שקרקע אינה נגזלת, גם כאן עובר הלה בלאו זה.

ה. בשונה מזכות יוצרים, דינא דמלכותא אינו מקנה לבעל הסימן "בעלות" עליו, רק את הזכות לנקוט צעדים משפטיים נגד המשתמשים באותו סימן, כדי למנוע מהם את השימוש בסימן המסחר שלו.

מאמרים בנושא

זכויות יוצרים
מטבע וירטואלי ('ביטקוין') – האם נחשב מטבע עפ"י ההלכה קניינים נזקי ממון זכויות יוצרים מטבעות
מטבע וירטואלי ('ביטקוין') – האם נחשב מטבע עפ"י ההלכה
הרב שלמה אישון ביטקוין (Bitcoin) הינו מטבע דיגיטלי בעל ערך, שאינו בבעלות גוף מרכזי כגון מדינה או בנק (מטבע מבוזר).[1] באמצעות האינטרנט
22 ניסן 2024
זכויות יוצרים על אימרה מעוטרת נזקי ממון זכויות יוצרים
זכויות יוצרים על אימרה מעוטרת
הרב שלמה אישון   הצגת הבעיה ראיתי אימרה יפה מאוירת: 'אט אט את את', נראה שהגה אותה האמן. אם אני רוצה לאייר את האימרה, למשל כדי להעניק
22 ניסן 2024

כלים ומדריכים

זכויות יוצרים

שאלות ותשובות

זכויות יוצרים
  • סרטים של חרדים זכויות יוצרים

    שאלה:
    האם מותר להעביר מחברות סרטים של טלי אברהמי או של שאר המפיקות ולצפות בהן?

    תשובה:
    מותר רק אם קיימת הסכמה של המפיקה.
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • ספוטיפיי משפחתי זכויות יוצרים

    שאלה:
    שלום רב,
    חברת המוזיקה ספוטיפיי מוכרת מנויים לאפלקציה שלהם, שבה אפשר לשמוע מוזיקה.
    לאחרונה החברה יצאה במבצע, שבו יכולים שישה בני משפחה לקנות יחד חבילת מנויים, במחיר מוזל. בתנאי המבצע הם מדגישים שרק בני משפחה שמתגוררים יחד רשאים לממש את המבצע. אלא, החברה לא אוכפת את הכלל הזה, ולכן בפועל יוצא שכל שישה אנשים שרוצים יכולים לקנות יחד את המבצע הזה.
    השאלה היא האם באמת מותר לשישה אנשים שלא מתגוררים יחד לקנות את המבצע, מתוך הבנה שזה מבצע שבו קונים יותר ומשלמים פחות, כמו 1+1, ולא בהכרח למשפחה, שהרי החברה כלל לא אוכפת את זה.

    תשובה:
    שלום רב,

    איני מכיר את החברה ואת פרטי המבצע אך כלל העובדה שהדבר אינו נאכף אינו מתיר פגיעה בזכויות יוצרים.
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • הורדת סרט מאתר בגוגל זכויות יוצרים

    שאלה:
    האם מותר להוריד סרט למחשב מגוגל כשהוא כבר לא נמצא ביוטיוב מפאת זכויות יוצרים כנראה ואני אישית מצליחה להוריד אותו מאיזשהו אתר בגוגל אך בזמן שזה עולה כסף וקונים את הסרט הזה בחנות (חשוב לציין שאני מורידה אותו לצפייה אישית בלבד ולא מקרינה ברבים!)

    תשובה:
    בתנאים המפורטים בשאלה אסור להוריד.
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • שימוש בשירים מהיו טיוב לטובת הצגות זכויות יוצרים

    שאלה:
    שלום הרב ותודה מראש,
    אני עובד כשחקן ובמאי מתחיל וכותב הצגות על מנת להציג אותן לציבור (בתשלום).
    חלק מהעבודה היא לרקום פס-קול לעלילה שבהצגה הכוללת:
    מנגינות דרמה/מתח/רגש וכו'
    שירים
    מנגינות של שירים (פלייבק)
    (אגב, מדובר כאן בהצגות עם קהל ולא בסרטונים)

    יש לי מספר שאלות בבקשה:
    א. האם מותר להוריד שירים מהיו טיוב ולהשתמש בהם (כהקלטה מהמחשב) במהלך ההצגה?
    (אין לי אפשרות לסמוך על השמעת השיר מהיו טיוב עצמו במהלך ההצגה, זה לא ילך..)
    ב. האם מותר להוריד מהיו טיוב מנגינות של שירים ולהשתמש בהם במהלך ההצגה?
    ג. האם מותר להוריד מהיו טיוב מנגינות דרמה וכד' ולהשתמש בהם במהלך ההצגה?
    ד. האם מותר להוריד מהיו טיוב פליי בק של שיר ידוע ולהשתמש בהם כאשר השחקן שר בהם מילים אחרות הקשורות להצגה?
    ה. אם זה אסור, כיצד ניתן ליצור פסקול להצגה? מה עושים? פונים ליוצרים? חלקם לא בעלי השגה וחלקם לא בחיים, חלקם לא ידועים..
    האם יש דרך חוקית והלכתית ואפשרית לעשות כנ"ל בהיתר או לפחות חלק מהדברים?
    ו. כל השאלות הנ"ל הן לגבי הצגה שתהיה בתשלום, האם מותר להשתמש בנ"ל שלא בתשלום כמו למשל בבתי ספר כשעושים טקסים וכד'?
    תודה רבה וסליחה על האריכות בשאלות, הן דחופות לי מאד..

    תשובה:
    שלום רב,

    כפי שכבר פרסמנו באתר בתשובה אחרת, מותר להוריד מהיוטיוב שירים הנמצאים כבר זמן רב באופן שיש להניח שהיוצר יודע על כך ואם רצה יכול היה לבקש להסירם. עי"ש
    אולם אם מדובר בהורדה למטרה עסקית – כדי להרוויח, יש צורך להסדיר את נושא זכויות היוצרים כמקובל, משום שקיימת הנחה שהיוצר אינו מסכים שאדם יתעשר באמצעות יצירתו בלא שיתגמל אותו בהתאם לזכויות שהחוק מקנה לו.
    הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בלקיחת פליי בק של שיר ידוע והלבשת של מילים אחרות עליו משום שכאן יתכן שהיוצר מתנגד לא רק מטעמים כלכליים אלא משום שאינו רוצה לפגוע במעמדה של היצירה שלו.
    לגבי איתור היוצרים בעל הזכויות איני יודע אבל אני מניח שקיימת דרך. ברגע שהוסדר העניין מול בעלי הזכויות ממילא הדבר יהיה מותר גם לפי ההלכה.

    כאמור, אם מדובר שלא בתשלום מותר יהיה להוריד אולם לא לשנות את היצירה ע"י הכנסת מילים אחרות לפליי בק של היצירה.

    כל טוב
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • הורדת שיעורים מיוטיוב זכויות יוצרים

    שאלה:
    שלום וברכה הרב!

    רציתי לשאול האם מותר להוריד שיעורי תורה מיוטיוב ולפרסם את השיעורים בוואצפ ובפייסבוק לזיכוי הרבים?
    אני יודע שיש דעות שפסקו ששיעורים באינטרנט זה זוטו של ים וכו’ ולכן לדעתם, אין דין של בעלות על השיעור ואפשר להוריד.
    השאלה היא:1)האם אפשר להסתמך על הדעה הזאת?
    2)מה קורה ביוטיוב שהם מרווחים כסף מזה שנכנסים אליהם לאתר ורואים פרסומות, ואז האם גם פה אין עניין של גזל או יש?(ואז אפילו אם מי שמעלה את השיעור מתיר לי להוריד ולפרסם אולי יהיה אסור להוריד את השיעור משום גזל של יוטיוב)
    כי כשאני מוריד, אני יותר לא נכנס לאתר לשמוע את השיעור, ואז בעלי יוטיוב מפסיד מכך.
    אשמח לדעת מה הדין ואולי אפשר לומר שאולי הבעלים גוי ולכן אין גזל הגוי?
    3)אם נגיד שכן מותר להוריד ולפרסם בפייסבוק ובוואצפ, האם יש בזה זיכוי הרבים למי שעושה את זה?

    תשובה:
    שלום רב,

    1. לגבי הורדת השיעורים כבר פרסמנו בתשובה אחרת שהיות שההנחה היא שמה שנמצא ביוטיוב הוא על דעת בעלי היצירה ע"כ במצב כזה ניתן לסמוך על הדעה שזה זוטו של ים. עי"ש בתשובה.
    2. אין כאן חשש גזל היוטיוב. הם לא רכשו מבעל היצירה את הזכות להרוויח מפרסומות באמצעות היצירה שלו.
    3. אם זה מותר וזה יגרום ליותר לתוספת לימוד תורה – זה זיכוי הרבים.

    כל טוב
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • סרטונים מיוטיוב זכויות יוצרים

    שאלה:
    האם מותר להוריד סרטון מהיוטיוב לשימוש פרסום בפייסבוק?

    תשובה:
    שלום רב,

    אסור להוריד סרטון מהיוטיוב לצורך מטרה עסקית בלא לקבל הסכמת בעל הזכויות.

    כל טוב
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • הורדת שיורים מיוטוב זכויות יוצרים

    שאלה:
    שלום וברכה.

    ברצוני לשאול לגבי הורדת שירים מאתר יוטוב.
    האתר באופן רשמי לא מאפשר להוריד שירים אלא לשמוע אותם עם חיבור לאינטרנט, אולם קיימים מון אתרים שבהם אפשר לשים את לינק של שיר ואתר מוריד קובץ למחשב וזה דבר נפוץ מאוד וכולם עושים את זה.
    האם זה מותר?
    האם זה דומה להקלטת שיר מרדיו?

    תודה רבה

    תשובה:
    שלום רב,

    מבחינת ההלכה, אם מדובר בשיר הנמצא כבר זמן רב ביוטיוב, באופן שאם היוצר היה רוצה יכול היה לבקש להסיר אותו משום – מותר להוריד משום שהיוצר מודע לכך שמורידים ובעצם העובדה שהוא לא מסיר הוא מסכים לכך. (כדין "זוטו של ים" שו"ע רנט ז). ואף שהאתר לא מאפשר באופן רשמי הורדה, הרי ההורדה היא פשוטה, ומה עוד שהיום אפשר באמצעות המכשירים הסלולרים לשמוע את השיר בכל מקום דרך האינטרנט גם בלא להורידו, כך שאין הבדל משמעותי בין שמיעה בלא הורדה לבין הורדה.
    יודגש שכל האמור הוא מן הבחינה ההלכתית בלבד בלא להכנס לשאלה החוקית והמשפטית.

    כל טוב

    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • פריצת תכנה זכויות יוצרים

    שאלה:
    שלום רב. אני נדרשת לצורך הלימודים להשתמש בתוכנות שעולות כסף. יש חברה, שכרגע מוכרת להורדה רק את הגרסה העדכנית ביותר. האם מותר לי להשתמש בתוכנה פרוצה של גרסה ישנה יותר ?

    תשובה:
    שלום רב,

    בעיקרון אין להשתמש בתוכנה בלא רשות של בעלי הזכויות, אלא אם כן לא ניתן להשיג את התוכנה באופן חוקי

    כל טוב
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

יעוץ

כאן תמצאו מבחר משירותי כתר הרלוונטיים לנושא
זכויות יוצרים

על סדר היום הציבורי

זכויות יוצרים

נושאים נוספים

זכויות יוצרים
  • קניינים
close

שלח את שאלתך ואנו נחזור אליך עם תשובה בהקדם

    שלח שאלה