מכון כת"ר

טוען...

השקעה בחברות שאינן שומרות שבת או שעוסקות בהלוואות בריבית ובאיסורים אחרים עלולה להיות כרוכה בבעיות הלכתיות.

מלבד השאלות ההלכתיות, גם מן הבחינה הערכית והמוסרית ברור שלא ראוי שכספנו ישמש למטרות שיש בהן פגיעה בערכים המקודשים לנו, ויש לעשות כל מה שאפשר כדי שהכסף ישמש לעידוד חברות להתנהל באופן המותר על פי ההלכה.
יש לציין שבעבר אם אדם רצה, הוא יכול היה להימנע לחלוטין מהשקעה בחברות, ובאופן כזה לא להיכנס לשאלות של השקעה בחברות העוברות על איסורים, אך כיום הדבר בלתי אפשרי.
כל אדם עובד הוא בעל קרן פנסיה, ורבים חוסכים גם בקרנות השתלמות, תכניות ביטוח שונות וכן הלאה.
הגופים הללו משקיעים את כספי לקוחותיהם בצורה זו או אחרת בחברות שונות, אם על ידי רכישת מניות ואם על ידי רכישת איגרות חוב, כך שבפועל, אדם עלול למצוא את עצמו משקיע את כספו בחברות העוברות על איסורי תורה, אף בלא ידיעתו.
לכן בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לחשיבותן של השקעות כשרות, ויותר ויותר משקיעים מבקשים להשקיע את כספם במסלולים הנמצאים בפיקוח הלכתי.
עם זאת, המורכבות שבמבנה החברות ופעילותן גורמת לכך שהמושג "השקעה כשירה" אינו חד משמעי וישנן שיטות שונות להגדרתו.

להלן נסקור את השיטות השונות בעניין זה ונציע את הנראה לנו בסוגיה זו.

האם הצורך הלכתי במסלולי הלכה או רק עניין השקפתי?

ההשקעה בכל מוצרי החיסכון היא באמצעות מוצרי חיסכון המנוהלים על פי חוק השקעות משותפות בנאמנות. על פי החוק מוצרי ההשקעה מנוהלים בצורה של קופה משותפת הרשומה על שם הגוף המנהל כנאמן, כשהמוטבים הם החוסכים. כך החוסכים מוגנים מהסיכון של פשיטת רגל של הגוף המנהל כיוון שהוא רשום רק כנאמן ולא כבעלים ובמקרה של פשיטת רגל הנושים של הגוף המנהל לא יוכלו לגשת לנכסים המנוהלים.

ע"פ הגישה הרווחת, כשהנכסים רשומים בנאמנות על שם מישהו, מבחינה הלכתית הבעלים הוא המוטב (זה שעבורו הנאמן מנהל את הנכסים) ולא הנאמן, ולכן אם הנאמן רוכש נכסים אסורים האיסור הוא על הבעלים המוטב (החוסך). לפי השיטה הזו יש לוודא שמוצרי החיסכון מחזיקים רק נכסים שאין בהחזקתם איסורים הלכתיים.

יש מיעוט מהפוסקים הסבורים שמבחינה הלכתית הבעלים הוא הנאמן, ולשיטתם אין צורך בכשרות למוצרי חיסכון. כמו"כ יש מיעוט מהפוסקים הסבורים שאמנם המוטב הוא הבעלים מבחינה הלכתית, אבל אם הוא מודיע לגוף המנהל שהוא לא מעוניין שיקנו בכספו נכסים אסורים זה מספיק, ואם המנהל ירכוש אח"כ נכסים אסורים החוסך לא יעבור איסור לאחר שהוא גילה את דעתו שהוא אינו מעוניין בכך.

אבל כאמור זו דעת מיעוט שיש אמנם פוסקים חשובים הסבורים כך ומי שרבותיו סבורים כך יכול לסמוך עליהם, אבל דעת הרוב היא שהחוסכים הם הבעלים ויש צורך במסלולים כשרים

מה הם סוגי הנכסים העלולים להיות אסורים?

אגרות חוב – לדעת כמעט כל הפוסקים האיסור על הלוואה בריבית הוא בין על הלוואה ליחיד ובין על הלוואה לתאגיד, ולכן יש איסור להחזיק אג"ח של חברה שלא חתומה על היתר עסקה (הדעה המתירה היא דעת הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה, הסובר שאין איסור ריבית בהלוואה לתאגיד).

מניות – לדעת רוב הפוסקים מי שמחזיק מניה נחשב כבעלים של נכסי החברה לפי הערך היחסי של ההחזקה שלו, ולכן אם החברה עוברת איסורים הרי שקיימת בעיה הלכתית בהחזקת מניותיה. יש דעות הסבורות שבעלי מניות המחזיקים בכמות קטנה יחסית של מניות, אינם נחשבים לבעלי ממון החברה ולשיטתם מותרת החזקת מניות בכמות קטנה גם של חברות העוברות על איסורים. (יש הרבה יותר שיטות המתירות החזקת מניות של חברות העוברות על איסורים מאשר שיטות המתירות הזחקת אג"ח בלא היתר עסקא, ולכן יש יותר מקום להקל במסלולי מניות שאינם מחזיקים אג"ח קונצרני)

האם יש הבדל בין מוצרי החיסכון?

אין הבדל בין אם מדובר בחיסכון היזום על ידי החוסך (פוליסת חיסכון), לבין אם מדובר בחיסכון שמופרש בעבורו על ידי מישהו אחר כמו בקרן פנסיה או חיסכון לכל ילד, בסופו של דבר בכל מוצרי החיסכון מדובר בכסף שהחוסך הוא זה שרשום כבעלים המוטב שלו, וזה לא רלוונטי איך הוא קיבל את הכסף הזה. החריג היחיד זה מי שיש לו קרנות פנסיה ותיקות (קרנות פנסיה שנפתחו לפני שנת 1995 לעובדים פרטיים, ולפני שנת 2002 לעובדי מדינה) שאז מבחינה חוקית הבעלות על הקרן בד"כ היא לא של העובד ולרוב אין צורך במסלולים כשרים

סוגי המסלולים הכשרים

ישנם מספר סוגים של מסלולים כשרים:

מסלולי הלכה – מסלולים יעודיים שנפתחו עבור ציבור החוסכים הדתי, המסלולים האלו בד"כ הם ברמת סיכון בינונית (מקביל מבחינת החשיפה למניות למה שבעבר היה נקרא מסלולים כלליים שהם היו מסלולי ברירת המחדל לכל החוסכים וכיום לאחר שברירת המחדל הם מסלולים מותאמי גיל זה מקביל למסלולים לבני 50-60), כך שלחוסכים יותר צעירים שמעוניינים ברמת חשיפה למניות יותר גבוהה הם מהווים מגבלה מסוימת. בנוסף, יש כיום מספר גופי כשרות המפקחים על מסלולי ההלכה.

על פי המדיניות של רוב גופי הכשרות החרדים במסלולי ההלכה לא מחזיקים בכלל את הנכסים הרגילים המוחזקים במסלולים הרגילים המקבילים, אלא רק מוצרים מחקים כמו קרנות סל ונגזרים, כך שבטווח הארוך בד"כ יש פער בין התשואה של מסלולי ההלכה לתשואה של המסלולים המקבילים באותה רמת הסיכון באותה חברה.

על פי מדיניות הכשרות של מכון כתר מסלולי ההלכה מנוהלים בדיוק באותה צורה כמו המסלולים המקבילים רק שהם מחזיקים רק נכסים כשרים (אין מגבלה גורפת על שום סוג של נכסים. יש רשימה של נכסים מאושרים כך שהפילוח של אפיקי ההשקעה במסלולי ההלכה זהה לפילוח אפיקי ההשקעה במסלולים המקבילים, רק שבכל אפיק יש מספר מועט של ני"ע ספציפיים שלא מוחזקים בשל בעיית כשרות). עקרונות מדיניות הכשרות של מכון כת"ר מפורטים להלן.

מסלולי ההלכה של חברת אלטשולר שחם הם בפיקוח של מכון כתר ומנוהלים על פי מדיניות זו, ובאמת במסלולים אלו אין פער בתשואות בין מסלולי ההלכה למסלולים הכלליים המקבילים (מצו"ב קובץ אקסל עם השוואת התשואות)

מסלולים שאינם מסלולי הלכה אך קיבלו הכשר הלכתי – בד"כ לא מדובר במסלולים כלליים שאותם אין אפשרות להכשיר בלי לפתוח מסלול ייעודי המוגבל רק לני"ע כשרים, אלא במסלולים מתמחים שבתחום ההתמחות שלהם כל ני"ע הם כשרים או שיש להם תחליפים כשרים. מסלולים כאלו היו קיימים בעבר רק במסלולים בסיכון נמוך כמו מסלולי אג"ח ממשלות ומסלולים כספייים, ובשנתיים האחרונות כשברוב החברות נפתחו מסלולים מחקי מדדי מניות גם המסלולים האלו מוכשרים בד"כ.

עקרונות מדיניות הכשרות של מכון כתר

לעניין איסור ריבית ישנן שלושה סוגים של חברות:

  • חברה שההשקעה בה בחשש איסור: חברה המנפיקה אג"ח ואינה חתומה על היתר עסקא
  • חברה שההשקעה בה מותרת: חברה החתומה על היתר עסקא
  • חברה שההשקעה בה מותרת אך בעדיפות נמוכה: חברה שאינה חתומה על היתר עסקא אך אינה מנפיקה אג"ח

לעניין חילול שבת, אלו החברות המוגדרות, לעניין ההשקעה בהן, כאינן מחללות שבת:

  • חברה שלא נעשית בה כל פעילות בשבת
  • חברה שעושה מאמץ אמיתי לצמצם את חילולי השבת בעסקים שבבעלותה.
  • החברה שמספקת שירותי תקשורת שעשויים להיות כרוכים בפיקוח נפש.
  • שחברה שעוסקת בנושאי בטחון פנים אשר עשויים להיות כרוכים בפקוח נפש.
  • חברה הנותנת בשבת תמיכה טכנית ללקוחות בלבד או שמפעילה תחזוקה הכרחית בלבד.
  • שעור הנכסים בהם מתקיים חילול שבת נמוך מ 10% מכלל נכסי החברה.
  • שעור הפעילות האסורה בשבת נמוך מ 10% מפעילות החברה בימות החול.

לרשימת מניות ואג"ח המאושרים ע"י מכון כתר הקש כאן

כשרות מסלולים לא מפוקחים

יתכן שיש מסלול ספציפי שכרגע כל ני"ע שלו הן ללא בעיה הלכתית, אבל לא ניתן לסמוך על זה כיוון שהרכב ני"ע משנה כל הזמן ובסבירות גבוהה בעתיד ייוחזקו במסלול גם ני"ע אסורים. כל זמן שהמסלול לא מפוקח על ידי גוף כשרות בד"כ ברוב התקופות יחזיקו בו ני"ע אסורים (מדובר על מסלולים כלליים שמחזיקים מניות ואג"ח קונצרני, במסלולים המחזיקים רק אג"ח ממשלתי בד"כ יש תעודת כשרות).

האפשרות לחסוך במסלולים כשרים ברמת סיכון שונות

כאמור, עד לפני מספר שנים החוסכים הדתיים היו מוגבלים רק למסלולי הלכה או למסלולי אג"ח ממשלות ולכן לחוסך שהיה מעוניין במסלולים בסיכון יותר גבוהה לא הייתה אפשרות לעשות את זה בדרך כשרה, אך בשנתיים האחרונות נפתחו ברוב החברות מסלולים מחקי מדדי מניות שהם מסלולים 100% מנייתים כשרים, כך שלחוסך הדתי יש את כל האופציות לחסוך במסלולים מפוקחים, המסלולים האלו הם המסלולים הכי פופלריים היום גם בציבור הכללי, ומעל משליש מהצבירה החדשה מידי חודש מופנית למסלולים האלו.

גם לחוסך שלא מעוניין במסלול של 100% מניות זו לא אמור להוות בעיה, כיוון שניתן לחלק כל מוצר חיסכון למספר מסלולי השקעה, לדוגמא, ניתן לבחור ש-20% מכספי החיסכון יושקעו במסלול מחקה מדדים, ו-80% יושקעו במסלול אג"ח ממשלות, כך שכמעט תמיד ניתן למצוא תמהיל כשר שיקביל לרמת הסיכון המבוקשת

סוגי השקעות

השקעות כשרות
  • ניירות ערך

    ניירות ערך

  • נדל"ן

    נדל"ן

  • שותפות

    שותפות

השקעה בעסקים שאינם שומרים שבת שבת ויו"ט ריבית השקעות כשרות
השקעה בעסקים שאינם שומרים שבת
הרב שלמה אישון שאלה: האם מותר לאדם פרטי להשקיע בקופות גמל ובקרנות נאמנות המשקיעות את הכסף בעסקים שאינם מתנהלים על פי ההלכה ועוברים
27 אדר 2023
חיסכון לכל ילד – היכן להשקיע? האם מותר סיכון מוגבר? השקעות כשרות
חיסכון לכל ילד – היכן להשקיע? האם מותר סיכון מוגבר?
הרב שלמה אישון הקדמה במסגרת התכנית של משרד האוצר והביטוח הלאומי, נפתחה בינואר 2017 תכנית חיסכון לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים. בתכנית
27 אדר 2023
השקעות כשרות – מהן? השקעות כשרות
השקעות כשרות – מהן?
הרב שלמה אישון השקעה בחברות שאינן שומרות שבת או שעוסקות בהלוואות בריבית ובאיסורים אחרים עלולה להיות כרוכה בבעיות הלכתיות.[1] מלבד
27 אדר 2023
היתר עסקא במסלול אישי ריבית השקעות כשרות
היתר עסקא במסלול אישי
הרב שלמה אישון הקדמה בימים האחרונים פרסמה הרשות לניירות ערך נייר עמדה המאפשר הפעלת 'היתר עסקא במסלול אישי'. עפ"י הודעת הרשות
27 אדר 2023

כלים ומדריכים

השקעות כשרות
  • שמירת שבת בכלכלה מודרנית
    שמירת שבת בכלכלה מודרנית

שאלות ותשובות

השקעות כשרות
  • חסכונות השקעות כשרות

    השאלה נענתה ע"י -

    שאלה:

    שלום, אני מפקיד בכל חודש בפר"י בבנק פועלים סכום שאני רוצה לחסוך. כמו כן רציתי לפתוח תכנית חיסכון בבנק פועלים. המטרה שלי היא שמירת הכסף לחתונות ילדים וכו', ואיני מחפש בזה להרוויח, אלא רק לשמור על הכסף מחוץ לעו"ש. השאלה האם זה לכתחילה לעשות זאת דרך הבנק? אם לא, האם אתם מכירים איזה גורם אחראי שאפשר לעשות זאת דרכו, בצורה קלה ונוחה עם מעקב כמה חסכתי וכו', דרך האנטרנט? תודה

    תשובה:

    שלום רב,

    מבחינה הלכתית השקעה בתכנית חסכון בבנק החתום על היתר עסקא מותרת לכתחילה.
    תשובתנו מתייחסת אך ורק להיבט ההלכתי ולא להיבט הכלכלי ואין בה בכדי להביע דעה כלשהו בנוגע להעדפת אפיק השקעה זה על פני אפיקים אחרים.

    כל טובה

    שאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
  • אג"ח של חברת החשמל השקעות כשרות
    שאלה:

    שלום, רציתי לדעת האם ניתן לרכוש אג"ח של חברת החשמל – האם יש להם היתר עסקה, וכן האם יש בעיה של חברה המבצעת איסור שבת.

    תשובה:

    שלום וברכה,יש לחברת החשמל היתר עסקה.
    לגבי עבודה בשבת – ברור שלפחות חלק מהעבודות שמבצעים עובדי חברת החשמל בשבת מוגדר כפיקוח נפש. צריך לבדוק האם כל העבודות מוגדרות כך. לנו אין נתונים על כך.

  • חברה שנכרים מחזיקים בחלק ממניותיה השקעות כשרות
    שאלה:

    בעקבות נייר העמדה שלכם / הרב שלמה אישון על השקעה בחברות העוברות על איסור ריבית יש לי שאלה
    (אני חילוני/ מתעניין כך שסליחה אם השאלה מפגינה בורות) זה שלחברה "יהודית" אסור לגבות או לשלם ריבית, קיבלתי מצד שני, אין בעיית ריבית בעבודה עם והשקעה בחברות "נוכריות"
    אבל! בעולמנו הגלובלי, במיוחד בחברות ציבוריות, איך ניתן להפריד?
    חברה איננה יודעת בדרך כלל מי בעלי מניותיה ברגע מסויים
    גם אם היא יודעת, במרבית החברות הציבוריות, בעלי המניות הגדולים הם חברות/ קרנות/ קופות שלא ניתן לדעת מי מרכיב אותן
    יוזכר כי אפילו בישראל יש אחוז גדול של האוכלוסיה שאינו יהודי (ניתן לשער שהמדובר בשליש) פלוס משקיעים זרים
    קל וחומר בחברות שמעבר לים
    לפיכך- אם מותר להשקיע בחברה של גויים שעניין איסור הריבית אינו חל עליה, כיצד אוכל לדעת אם חברה מסויימת הנסחרת בבורסה הישראלית הנה חברה "יהודית"?
    (הדבר נכון, כמובן, גם על מצוות אחרות ולא רק על עניין הריבית)
    תודה על הפניה למקורות/ תשובה שתבהיר את העניין
    בברכה

    תשובה:

    השאלה היא אכן במקום. אלא שלמעשה, אם מדובר בחברה בה הרוב הדומיננטי של המניות מוחזק על ידי מי שאינם יהודים, וכן הניהול נעשה ע"י מי שאינם יהודים, באופן שבפועל ליהודים אין כל השפעה על התנהלות החברה הרי ניתן לראות בחברה זו חברה של אינם יהודים. ראה שו"ת אגרות משה אורח חיים סימן ד סעיף נד, ואבן העזר חלק א סימן ז, וכן שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן א.

    כל טוב

  • מה לעשות במניות עם "חשש" איסור השקעות כשרות
    שאלה:

    אשמח לדעת מה עלי לעשות מן הדין בתיק נירות הערך שברשותי.
    בין היתר מופיעים שם מניות (טבע, ת"א25, ת"א100), אג"חים (בזן וחברת חשמל), קרנות נאמנות (5 במספר) ועוד מניות בחברת דגנים בחו"ל.
    אשמח גם לדעת מה אני אמור לעשות במצב של "חשש" המצוין על חלק מהשמות הנ"ל – האם מדובר באיסור גמור ולהיפטר מהם? האם להמתין לבירור סופי? וכו"..
    תודה רבה ותזכו למצוות.

    תשובה:

    יש להעדיף חברות שיש להן היתר עסקה – את רשימת החברות תוכל לראות באתר מכון כתר.
    עם זאת, אין צורך להפטר מכך מיד, כדי שלא יגרם לך הפסד, אך ראוי לעשות כן בהקדם האפשרי.
    לגבי חברת דגנים בחו"ל היות שזו חברה של גויים אינך צריך לחשוש עתה לחמץ שעבר עליו הפסח, אלא רק לקראת פסח יש למכור את המניות – כאמור בתשובתי הקודמת.
    כל טוב

  • ההבדל בין תעודת סל לקרן מחקה השקעות כשרות
    שאלה:

    האם יש הבדל בין תעודת סל וקרן מחקה ? לפי מה שביררתי שתיהם עוקבות אחרי מדד מסוים ובשתיהם אני לא ממש שותף באחזקת מניות של חברות מחללות שבת וכדו' . אשמח אם תוכלו להסביר לי מהו ההבדל בדיוק אם קיים.
    תודה מראש,

    תשובה:

    יש הבדל בין תעודת סל לבין קרן מחקה. בתעודת סל אינך מחזיק במניות אלא מקבל הבטחה להצמדה למדד מסויים. לעומ"ז בקרן מחקה הקרן קונה עבורך מניות מסויימות ונמצא שאתה מחזיק באותן מניות.

  • רשימת מניות כשרות השקעות כשרות

    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

    שאלה:

    שלום לכבוד הרב ויישר כח על המפעל הנפלא
    האם יש בידכם רשימה כלשהיא של מניות ישראליות של חברות השומרות שבת,חמץ,ריבית
    במיוחד הייתי רוצה לדעת לגבי החברות הותיקות כמו טבע , כיל ,גזית ,אבנר וכו'
    תודה

    תשובה:

    הרשימות שאתה מבקש (פרט לנושא איסור חמץ בחברות) מופיעות באתר המכון במדור עסקים כהלכה.
    כל טוב

    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
  • מכירת חמץ במניות השקעות כשרות

    השאלה נענתה ע"י רבני מכון כת"ר

    שאלה:

    א. האם כל מי שיש ברשותו מניות חייב למוכרו בערב פסח.
    ב. איך ניתן למכור לגוי והרי עסקאות מחוץ לבורסה חייב דיווח מראש.
    תודה למפרע
    אגב, אם ניתן קצת לנמק אודה לכם מאוד.
    התשובה מאוד מאוד חשובה לי הלכה למעשה.

    תשובה:

    התורה אוסרת על האדם להחזיק ברשותו חמץ בחג הפסח , ועליו לסלקו מרשותו או באופן פיזי או באמצעות מכירתו לגוי כנהוג .
    איסור זה חל גם על חמץ שברשותו הפרטית של האדם וגם על חמץ בו האדם שותף, בין אם שאר השותפים יהודים ובין אם אינם יהודים . כמו כן תקף האיסור גם על חברה בע"מ אשר נמצאת בבעלות יהודית מלאה או חלקית. מכיוון שבעלות החברה מתבטאת בהחזקת מניותיה הרי שבאופן עקרוני כל אדם שיש בבעלותו מניות של חברה כלשהי עליו לדאוג כי החברה תמכור את החמץ שברשותה לגוי או לכל הפחות למכור את מניותיו בחברה זה.
    לשיטות הסוברות כי המניה הינה שותפות בחברה, נחלקו הפוסקים מהי כמות המניות המינימלית הנדרשת על מנת להחשב כשותף בחברה. לדעת מרבית הפוסקים שכל עוד אין לאדם זכות הצבעה באסיפת בעלי המניות, ואין לו השפעה כלשהי על הנעשה בחברה אין לראות את המניה כשותפות אלא כהלוואה אותה מלווה בעל המניה לחברה . לעומתם סוברים חלק מן הפוסקים כי כל כמות של מניות מגדירה את האדם כשותף בחברה .
    למעשה: אדם שמחזיק במניות באופן ישיר או באופן עקיף עליו לציין בשטר המכירה כי הוא מוכר גם את המניות שברשותו . אמנם על פי החוק לא ניתן למכור מניה אלא בדרכים מסוימות הדורשות רישום מסודר. אעפ"כ ניתן לציין בשטר המכירה כי מוסכם על הצדדים כי למרות הצורך ברישום מכירת המניות נעשית באופן בו נמכר שאר החמץ, ואם ידרש רישום המוכר מתחייב לרשום זאת על שם הקונה.
    בדיעבד אם לא מכר את המניות אזי מחמת הספק אין לאסור עליו את השימוש בהן לאחר הפסח . (על פי פסק המשנה ברורה (סימן תמ"ט סק"ה) כי כאשר קיים ספק אם החמץ שנמצא אחר הפסח היה בבעלות יהודית, הרי שהוא מותר בהנאה לאחר הפסח, בצרוף דברי המשנה ברורה (סימן תמח ס"ק כה) המתיר חמץ בהנאה לאחר פסח כאשר אין באפשרותו של האדם למכור ולבער).

    השאלה נענתה ע"י רבני מכון כת"ר

  • מסחר בCFD השקעות כשרות

    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

    שאלה:

    האם מותר על פי ההלכה לסחור בCFD:
    http://www.betrader.co.il/cfdtrading/
    האם זה נחשב הימורים, והאם מותר להשתמש במינוף הגבוה שניתן שם

    תשובה:

    על פי ההלכה אסור לאדם לבסס את פרנסתו על הימורים.
    ההבחנה בין הימורים האסורים לבין השקעות המותרות נעוצה בשאלה האם מדובר בהשקעה שיש בה התחשבות בנתונים ובהערכות כלכליות לבין אם מדובר בהשקעה שאינה מתחשבת כלל בנתונים כלכליים. לכן כאשר המסחר ב CFD נעשה מתוך הערכה שערכו של הנכס בו סוחרים עתיד לעלות – אין זה נחשב הימורים, אולם כאשר ההשקעה נעשית באופן שרירותי בלא כל ניתוח כלכלי – הדבר יחשב הימור אסור.

    לגבי המינוף: היות שמינוף הוא בעצם הלוואה יש ראשית לוודא שאין בכך איסור ריבית. בנוסף, כאשר מדובר במינוף גבוה הסיכון עולה וממילא הדבר עלול יותר להחשב כהימור אסור.
    לכן המינוף יהיה מותר רק כאשר קיימת הערכה כלכלית מבוססת ששערכו של הנכס בו משקיעים אכן יעלה באופן משמעותי ויכסה את עלות המינוף, ובתנאי שבו בו משום איסור ריבית.

    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

יעוץ

כאן תמצאו מבחר משירותי כתר הרלוונטיים לנושא
השקעות כשרות
  • יעוץ בפיתוח מוצרים פיננסיים
  • יעוץ למשקיעים

על סדר היום הציבורי

השקעות כשרות

נושאים נוספים

קניינים
  • ריבית
  • שבת
close

שלח את שאלתך ואנו נחזור אליך עם תשובה בהקדם

    שלח שאלה