מכון כת"ר

טוען...

באחת מסוגיות התלמוד העוסקות באיסור ריבית (בבא מציעא ק"ד ע"ב) נזכר המושג "עסקא". שם מדובר על הסכם בין בעל ההון לבין המתעסק בכסף, ולפיו מחצית מהכסף יינתן למתעסק כהלוואה ומחצית כפיקדון. ביחס להלוואה מוטלת על המקבל אחריות מוחלטת להשבת הכסף (כבכל הלוואה) ואילו על הפיקדון מוטלת עליו אחריות חלקית, כך שהנותן יישא בהפסדים אם המקבל התעסק בכסף בצורה סבירה. ביחס לרווחים – כל הרווחים על ההלוואה שייכים למקבל וכל הרווחים על הפיקדון שייכים לנותן. כדי שהתעסקות המקבל בפיקדון לא תהיה בחינם (ואז תיחשב כריבית עבור ההלוואה), נקבע שכר טרחה מסוים עבור המקבל, אותו מנכים מהרווח הניתן לנותן.

1. היתר עסקא

חלק מחכמי ישראל בתקופת האחרונים חידשו מושג הנקרא "היתר עיסקא". משמעות היתר זה היא שהכסף הניתן בהלוואה לא יוגדר כהלוואה אלא כעיסקא, על-פי האמור בגמרא, בצירוף שני שינויים. השינוי הראשון הוא "דמי התפשרות"- סעיף בהסכם העיסקא הקובע כי המקבל יהיה רשאי לתת לנותן סכום מסוים או אחוז מסוים מהקרן, במקום מחצית מרווחי הקרן (בניכוי שכר טרחה), כמו בעיסקא. שיעור דמי ההתפשרות נקבע להיות זהה לשיעור הריבית הנהוג במשק (או השיעור הנהוג במגזר העסקי הרלוונטי). השינוי השני הוא הקשחת התנאים הנדרשים להטלת ההפסדים על הנותן, ביחס לפיקדון. מדובר על תנאים בתחום דיני הראיות- המקבל לא יהיה נאמן לומר שהפסיד, או אף שלא הרוויח, אלא אם כן יישבע על כך שבועה, ו/או שיביא המקבל שני עדים כשרים להוכחת טענות על הפסדים. (לניסוח בהיר ומהודר יותר של תנאי זה, יעויין עוד בסעיף 3, סעיף קטן א, של היתר העיסקא החדש של מכון כת"ר, הנמצא באתר.)

שינוי שלישי, הנמצא בחלק מהנוסחאות של היתר עיסקא, יוצר שותפות בין הנותן והמקבל במכלול עסקיו של המקבל, כאשר המקבל מתחייב להשתמש בכספים שניתנו לו בצורה הרווחית ביותר, אך בצורה שאין בה משום סיכון מופרז.

2. קשיים והתנגדות להיתר עיסקא

חלק מגדולי חכמי ישראל התנגדו להיתר עיסקא (במכלול צורותיו), מפני שמדובר בהערמה על דין תורה. יתר על כן, היו מגדולי ישראל ששללו את עצם תוקפו של היתר עיסקא, בנימוק שמדובר בריבית, ושכינויה בשם עיסקא (כשאין מדובר בעיסקא של הגמרא, בה היה מדובר למעשה בשותפות עסקית גמורה, מסוג מסוים) לא מתיר את איסור ריבית.

3. הכרעת ההלכה בעניין היתר עיסקא להלוואה

אולם, מקובל לפסוק כדעת רוב חכמי ישראל שקיבלו את עצם המושג של "היתר עיסקא", בסייגים המצטברים הבאים:

1) היתר העיסקא נחתם על-ידי הצדדים (אם אחד הצדדים הוא תאגיד או גוף שלטוני- ע"י מורשה חתימה). אם אחד מהצדדים הוא תאגיד שהיתר העסקא הוא חלק מהתקנון שלו, אין צורך שהלקוח יחתום, משום שהוא מתעסק עם התאגיד על דעת התקנון).

2) הצדדים מבינים את האמור בהיתר עיסקא. על-מנת לממש תנאי הכרחי זה, נמצא באתר זה נוסח בהיר של היתר עיסקא, מנוסח בלשון המובנת היטב בימינו. נוסח חדש זה אושר הלכתית ע"י הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל.

3) הצדדים מקבלים על עצמם את היתר העיסקא כמסמך משפטי מחייב. אם אחד מהצדדים או שניהם רואה בהיתר עיסקא טופס בעל משמעות סמלית וכו', נכשלים שני הצדדים באיסור ריבית. יתר על כן, אם היתר העיסקא איננו אכיף גם על-פי החוק, יש מקרים בהם ההלכה לא תכיר בו כמסמך מחייב, ושוב יימצאו הצדדים נכשלים באיסור ריבית. לפיכך, היתר העיסקא החדש הנ"ל (שאושר הלכתית, כאמור) נוסח בצורה המחייבת גם לפי החוק בארץ, על בסיס ייעוץ משפטי בר-סמכא (צדדים הנמצאים בחו"ל צריכים לוודא שהיתר העיסקא תקף גם לפי חוקי המדינה בה הם נמצאים).

4) העסקה שבגינה נחתם היתר העיסקא היא עסקה אמתית. כלומר, המקבל מתכוון להשתמש בכסף שקיבל לפעילות עסקית המניבה רווחים, או שכתוצאה מהכסף שקיבל נשאר לו כסף פנוי אחר לפעילות עסקית המניבה רווחים. אם מדובר בהלוואה צרכנית, בלא שיש ללווה עסקים המניבים רווחים הצדדים עלולים להיכשל באיסור ריבית. נחלקו הפוסקים לגבי רמת הרווחיות ומידת הפעילות העסקית הנדרשת, ולמעשה ניתן לסמוך על השיטה שאפילו רכישת נדל"ן למגורים היא פעילות עסקית.

4. היתר עיסקא בהסכמים אחרים

כאשר ההסכם בין הצדדים איננו הלוואה, אלא הסכם מכר, עבודה, או אף סעיף קנסות מול גוף שלטוני, איסור הריבית הוא מדרבנן, כך שקל יותר להיזקק להיתר עיסקא, אך מצד השני, קשה לראות איך ניתן להתייחס להסכם בין הצדדים עיסקא, כאשר מדובר בקנס. לפיכך, יש להשתמש בניסוח של היתר עיסקא המתאים לעניינו של ההסכם בין הצדדים (דוגמאות של היתרי עיסקא מעין אלו מצויים באתר).

מאמרים בנושא

היתר עסקא
היתר עסקא במינוף השקעות היתר עסקא הלוואות וחובות ריבית
היתר עסקא במינוף השקעות
הרב שלמה אישון מינוף הוא כלי באמצעותו יכול משקיע להשתמש בסכום כסף גדול יותר ממה שיש לו בפועל. כך למשל, אם משקיע מפקיד 10,000 ₪ בחשבון,
22 ניסן 2024
שמיטת כספים בתאגידים היתר עסקא הלוואות וחובות שמיטה
שמיטת כספים בתאגידים
הרב שלמה אישון הצגת הנושא יישום דיני שמיטת כספים בכלכלה המודרנית מעורר קושי גדול: המשק כיום מושתת על אשראי הניתן לא רק למשקי הבית
22 ניסן 2024

כלים ומדריכים

היתר עסקא
  • היתרי עסקא – יעוץ והדרכה למגזר העסקי
    היתרי עסקא – יעוץ והדרכה למגזר העסקי
  • היתרי עסקא – להלוואות פרטיות
    היתרי עסקא – להלוואות פרטיות
  • היתר עסקא פרטי מול חברות
    היתר עסקא פרטי מול חברות

שאלות ותשובות

היתר עסקא
  • להלכה מי המתירים ללוות קופת גמל ופנסיה וכו היתר עסקא

    השאלה נענתה ע"י -

    שאלה:
    היות ויש מחלוקת בענין הלוואה מקופות גמל וכדו' ע"כ השאלה היא מהי ההלכה מעיקר הדין ומי המתירים?

    תשובה:

    אם לחברה המנהלת את קופת הגמל אין היתר עסקא אסור לכל הדעות לקחת הלוואה מקופת הגמל. גם אם יש לקופת הגמל היתר עסקא, יש האוסרים משום שהעמיתים שהם בעצם המלווים בד"כ לא מודעים לקיומו של היתר העסקא. מאידך, יש מקום לומר שקיימת הסכמה כללית של העמיתים לכך שהחברה המנהלת את כספם תנהל אותו בהתאם לכללים שלה, כולל היתר העסקא במידה והיא חתומה עליו.

    למעשה, המתירים השקעה בקופות גמל גם במסלולים שאינם מוגדרים ככשרים מתירים ממילא גם את ההלוואות הללו, משום שאילו ההלוואות הללו היו אסורות הרי שלא רק הלווים אלא גם המלווים שהם העמיתים בקופות הגמל היו עוברים על איסור וממילא אסור היה להשקיע בקופות אלו.

    יש לציין שבמסלולים הכשרים ניתן להניח שהמשקיעים מודעים לקיומו של היתר העסקא ולצורך בו וממילא יש מקום יותר להתיר לקיחת הלוואות במסלולים אלו. (אם כי לעיתים גופי הכשרות המפקחים על מסלולים אלו אוסרים זאת).

  • תביעת שני ביטוחים על אותו סכום היתר עסקא

    שאלה:
    יש לי ביטוח בריאות בשתי מקומות ואני משלם כל חודש לביטוחים הללו.

    עברתי בדיקה במרפאה פרטית. האם מותר לי לתבוע את שתי חברות על אותו סכום של הבדיקה וכך "ארוויח" מזה?

    תשובה:
    שלום רב,

    השאלה היא האם מדובר בפוליסות המבטיחות פיצוי כספי בכל מקרה של טיפול רפואי המכוסה בפוליסות, או שמדובר בפוליסות המבטיחות החזר הוצאות.
    אם מדובר בהחזר הוצאות הרי שאינך רשאי לקבל זאת פעמיים. אם מדובר בפיצוי כספי – אין מניעה גם שתרוויח.

    כל טוב
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • חוזה לקניית דירה היתר עסקא

    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

    שאלה:

    שלום,
    אני בעז"ה קונה דירה ביום שלישי במסגרת מחיר למשתכן. על פי הבנתי אי אפשר כמעט לשנות משהו מההסכם הכתוב אשר נקבע בתיאום מול הקבלן ומול משרד השיכון.
    מה אני צריך להקפיד על פי ההלכה שיהיה בהסכם?
    ( לגבי היתר עיסקא ביקשתי מהם והם אמרו שלא תיהיה בעיה להוסיף , יש עוד דברים? צריך לשים לב שההיתר עיסקה כתוב כמו שצריך או שזה דבר פשוט?)
    תודה רבה,
    חיים

    תשובה:

    שלום רב,

    אכן חשוב לכתוב בחוזה שכל תשלום שיש בו חשש איסור ריבית יהיה על פי היתר עסקא. יש לציין מהו נוסח היתר העסקא עליו מסכימים הצדדים. אפשר לצרף אותו כנספח ולציין בחוזה שהיתר העסקא מצורף כנספח, ואפשר גם להפנות לנוסח היתר עסקא שניתן לראותו – גם אם אינו מצורף כנספח. למשל ניתן לכתוב שהיתר העסקא יהיה עפ"י הנוסח המהודר של מכון כתר המפורסם באתר המכון.
    כמובן שאם מדובר בנוסח חדש של היתר עסקא צריך לוודא שכתוב כמו שצריך.
    ראוי גם לתקן את סעיף השיפוט ולכתוב שהשיפוט יהיה בבית דין לממונות הדן על פי ההלכה, אלא שאני מניח שהקבלן לא יסכים לכך – ואם אין ברירה אפשר לחתום גם בלא תיקון זה.

    כל טוב

    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
  • "מסלול פיתוי" בלקיחת משכנתא היתר עסקא

    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

    שאלה:

    שלום וברכה!
    ישנו מושג בתחום המשכנתאות הקרוי "מסלול פיתוי".
    אדם שצריך סכום מסוים אך התנאים שהבנקים מציעים לו הם לא משהו על כן הוא כביכול מבקש יותר כסף ממה שהוא צריך.
    כתוצאה מכך הוא יכול להתמקח עם הבנק ולקבל תנאים יותר טובים ביחס לסכום שהוא באמת כן צריך שהרי עכשיו הבנק חושב שהוא הולך להרווויח עליו יותר.
    בפועל יום לאחר שהוא מקבל את הכסף ומשתמש בו הוא פורע מייד את הסכום העודף וכך הוא נשאר עם התנאים הטובים שהוא רצה ביחס לסכום שהוא באמת צריך.
    שאלותי הם:
    1.האם יש בכך הונאה?
    2.גם אם אין בכך הונאה האם עדיף להימנע מזה שהרי על אף שיש "היתר עיסקא" מכל מקום אפשר שיש לסמוך על זה רק כי אין ברירה אך במקרה כזה אתה לווה עוד כסף שאותו אתה באמת לא צריך ואם כן אולי כדאי להימנע מכך מצד איסור ריבית?

    אשמח לקבל תשובה מפורטת וברורה.
    תורה רבה ויישר כח

    תשובה:

    שלום רב,

    1.איסור הונאה קיים כאשר אדם מוכר במחיר גבוה או נמוך ממחיר השוק. זה לא המצב במתואר בשאלתך ולכן אין כאן איסור הנאה.
    מאידך, לכאורה עלול להיות כאן איסור של גניבת דעת, אך אני מניח שכמו שאתה מודע למסלול זה, גם הבנקים מודעים לכך, וביכולתם להתנות שאם יפרע חלק מהסכום – ישתנו התנאים. ואם לא מתנים זאת – כנראה עושים זאת מתוך שיקולים שלהם.
    לכן לענ"ד אין כאן גניבת דעת -כמובן בתנאי שבכל ההצהרות שלך ובטפסים שמלאת – אמרת אמת.

    2. איסור הריבית איננו גדל אם אתה לוקח סכום גדול יותר. מאידך, מסתבר שככל שאחוז הריבית קטן יותר כך קל יותר לסמוך על היתר העסקה.
    לכן נלע"ד שאין מניעה מצד איסור ריבית להשתמש ב"מסלול פיתוי" – כפי שהצגת אותו בשאלתך.

    כל טוב
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • הסתרת מידע משמעותי בעסקה היתר עסקא

    שאלה:
    שלום וברכה,

    עסקה שנכרתה בין קבלן בניין לבעל שטח נדל"ן . הבעלים ידע שישנה הפקעה של העירייה של חלק מהשטח כך שאחוזי הבנייה מצומצמים ולא הביא זאת לידיעת הקונה
    . הקבלן היה לו ניסיון קודם של בנייה באותו איזור ולא נתקל בבעיה .
    המוכר טוען שהקבלן יכל לבדוק בעירייה את מצב החלקה .
    מה הדין במקרה זה .

    תודה

    תשובה:
    שלום רב,

    על פי ההלכה ראוי שהמוכר יגלה לקונה כל מידע רלוונטי שידוע לו ואשר הקונה איננו יודע עליו.

    בדיעבד אם לא גילה – תלוי הדין במספר גורמים. על כן לא ניתן לענות ספציפית על השאלה בלא שמיעת שני הצדדים ובלא קבלת נתונים מדוייקים, ואענה ברמה העקרונית בלבד:

    יש להבחין בין מצב בו הקבלן שאל את הבעלים אודות אחוזי הבניה בשטח והבעלים נתנו אינפורמציה מוטעית לבין מצב בו הקבלן לא שאל כלל.
    במקרה הראשון זהו מקח טעות והקבלן רשאי לבטל את המקח. לעומ"ז במקרה השני, אם יכול היה הקבלן להעלות על דעתו שיש הפקעה של העיריה ובכל זאת נמנע מלברר – אין זה מקח טעות.
    בנוסף, יש לבדוק מה שוויה האמיתי של הקרקע לאחר ההפקעה וכמה הקבלן שילם בפועל. אם הסכום שהקבלן שילם הוא כפול משוויה האמיתי של הקרקע יש מקום ג"כ לביטול מקח.
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

  • לשאת ולתת באמונה היתר עסקא

    שאלה:
    אני מעוניין בשנה הקרובה ללמוד "לשאת ולתת באמונה" יש ברשותי את הכרכים של המכון.
    אשמח אם הרב ינחה אותי באילו כרכים ונושאים להתמקד.ובנוסף על איזה ספרים נוספים הרב ממליץ,שבעזרתם אוכל ללמוד את הנושא באופן כזה שיעזור לי בעתיד הקרוב במסחר

    תשובה:
    איני יודע באיזה תחום בדיוק אתה מתכווין לעסוק. בכל מקרה אם מדובר במסחר כדאי לעבור על מה שנכתב בעניין צרכנות כהלכה (למשל כרך ג של סדרת כתר) וכן בנושאים של תחרת עסקית ושבת. בנוגע לספרים נוספים כדאי לעיין גם בסדרת ספרי פתחי חושן העוסקת בנשאים שונים משו"ע חו"מ.
    היה ברוך על רצונך להיות נושא ונותן באמונה, שכידוע על עניין זה נשאל אדם כשמגיע לעולם האמת.
    אם תמקד יותר את תחום עיסוקך אוכל אולי להפנות אותך לנושאים יותר ספציפיים.
    השאלה נענתה ע"י

  • שימוש בחופשי חודשי ע"י בן משפחה היתר עסקא

    שאלה:
    אשה שרכשה כרטיס חופשי חודשי של אגד, וכן בן או בת הסמוכים על שולחן האב, האם מותר לאב או לבעל להשתמש בכרטיס הזה לצורך הנסיעות הפרטיות שלו באגד ? אני שואל מצד ההלכה שקנין האשה הבן או הבת שייך לבעל או לאב.

    תשובה:
    אם לפי תנאי הכרטיס הוא אישי ולא ניתן להעברה – אסור להעבירו גם לבעל. אין אומרים לענין זה אשתו כגופו.
    השאלה נענתה ע"י

  • היתר עיסקא בחברת btb היתר עסקא

    שאלה:
    שלום מעונין לדעת על השקעה בחברת btb האם קיים חלות היתר העיסקא גם אם לא חתמתי ממש על השטר ואם כן למה ?
    תודה

    תשובה:
    שלום רב,

    השקעה בהלוואות חברתיות מותרת בתנאי שהחברה חתומה על היתר עסקא והן המלווה והן הלווה נדרשים לאשר את היתר העסקא כתנאי לביצוע ההלוואה.
    אם ניתן לבחור את מטרת ההלוואה – יש לבחור מטרות עסקיות שיש בהן סיכוי לרווח.
    השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון

יעוץ

כאן תמצאו מבחר משירותי כתר הרלוונטיים לנושא
היתר עסקא
  • היתרי עסקא: יעוץ והדרכה
  • יעוץ הלכתי לעסקים

נושאים נוספים

היתר עסקא
  • ריבית
close

שלח את שאלתך ואנו נחזור אליך עם תשובה בהקדם

    שלח שאלה