טוען...
דין תורה מבטא את יישום הברית בין הקב"ה לעם ישראל בכל תחומי החיים.
א. חומרת האיסור
הפונה לערכאות של גויים מרים יד בתורה כולה ונחשב כמודה בעבודה זרה וככופר בתורת ה'.
ב. צדדי היתר
יש מספר מקרים בהם מותר לנהל דיון בערכאות:
1. מותר לנתבע להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו, מפני שלא הוא הפונה לערכאות, אלא הצד שכנגד הכריח אותו לדון שם על-ידי הגשת התביעה.
2. כאשר הנתבע מסרב לבוא לדין תורה, ובית הדין אישר לתובע לפנות לערכאות.
3. לאכוף פסק דין שניתן בדין תורה, כאשר אין לבית הדין סמכות חוקית לאכוף את פסק דינו ישירות.
4. בעניינים פליליים ובענייני תחבורה
5. בדיון ממוני מול אינו יהודי.
ג. תחולת האיסור על בתי המשפט במדינת ישראל
הסכמת הפוסקים היא שכל חומרת איסור ערכאות, כאמור, ופרטי דיניו, חלה על כל מערכת בתי המשפט במדינת ישראל (כולל בית הדין לדיני עבודה ובית המשפט לענייני משפחה), שאינם מחויבים לדון לפי ההלכה (גם כאשר מדובר בחוק המבוסס על ההלכה, או בתחום משפטי בו החוק עצמו קובע כי יש לדון לפי ההלכה, אין בתי המשפט כפופים להלכה כלשעצמה, אלא לחוקי הכנסת). זאת, גם כאשר מדובר בשופטים יהודים
נחלקו הפוסקים בדורות האחרונים בדבר תוקפם של חוקי הכנסת בהלכה. ככלל, מובן מאליו, שלחוק הסותר את ההלכה אין תוקף. מאידך גיסא, מוסכם שחוקי המס מחייבים (אלא אם הם מפלים לרעה קבוצה מסוימת של אזרחים שלא כדין), ולכן יש איסור חמור להעלים מס.
חכמי ישראל בדורות האחרונים העלו מספר אפשרויות שייתכן שיש בהן נתינת תוקף מסוים לחלק מחוקי הכנסת, בתחום של דברי רשות או במקרים מסוימים של דיני ממונות.
א. משפט המלך
בפרשת המלך שבספר שמואל נזכרות סמכויות עזר רבות של המלך. נחלקו רבותינו התנאים, האמוראים והראשונים בשאלה אם מדובר סמכויות שההלכה מעניקה למלך או שמדובר באיום על העם שהמלך ינהג בצורה זו, למרות שעל-פי ההלכה אין לו סמכויות מעין אלו. שאלה זו לא הוכרעה באופן מוחלט בהלכה, אך רבים מחכמי זמננו נטו לשיטה המסמיכה את המלך, כאמור. על-גבי הכרעה זו, זוהתה מדינת ישראל (ומבחינה מעשית, מוסדות השלטון שלה) כבעלת מעמד של מלך, לעניין תפקידיו השלטוניים של המלך וסמכויות העזר שלו.
לפיכך, יש מחכמי ישראל שנתנו תוקף לחקיקת הכנסת על בסיס משפט המלך. אולם, מלבד העובדה שמדובר במחלוקת, יש להדגיש שכל עניינו של משפט המלך נוגע לתפקידיו בנושאים הביטחוניים, המדיניים והפליליים, וממילא אין הוא כלל נוגע לחקיקה בתחומים ממוניים שבמשפט הפרטי.
ב. דינא דמלכותא דינא
במספר מקומות מביאה הגמרא את מימרת שמואל "דינא דמלכותא דינא", כלומר שלמיסים ולחוקים מסויימים של השלטון הנכרי יש תוקף הלכתי, וכך נפסק להלכה, תוך שרבותינו הראשונים והאחרונים דנים בהיקפו של כלל זה וסייגיו. נחלקו רבותינו הראשונים על יישומו של כלל זה במלכות ישראל. מאז הקמתה של מדינת ישראל, עסקו הפוסקים בהבנתה ובהשלכותיה של מחלוקת זו הלכה למעשה.
לפי שיטה אחת, זהה הכלל "דינא דמלכותא דינא" עם משפט המלך הנ"ל, וממילא אין בזה יותר מאשר בזה. לפי שיטה שניה, שדגלו בה פוסקים רבים, אחד מתפקידי המלך הוא לשקוד על "תקנת בני המדינה", באמצעות חקיקה. מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים עולה כי מדובר בעיקר במיסוי, במשפט הפלילי, בדיני הקניינים ולפי מעט מחכמי ישראל מדובר גם בחקיקה אזרחית שנועדה לשמירת הסדר החברתי, אך בכל מקרה לא בחקיקה מקיפה בדיני ממונות, המחליפה את הוראות ההלכה בתחומים אלו..
בכל מקרה, ולכל השיטות, על מנת שחקיקה תהיה תקפה על-פי ההלכה, עליה להיות צודקת (ולא מפלה בין קבוצות שונות של אזרחים), מטרתה חיובית ואיננה נובעת ממניעים זרים ומאידיאולוגיות כוזבות, ויישומה במקרה מסוים לא יגרום לחוסר צדק.
ג. תקנות הקהל
על-פי ההלכה, לכל קהילה יהודית מאורגנת יש מעמד שלטוני, שחלק משמעותי ממנו עניינו סמכות לתקן תקנות, כלומר חקיקה. אולם, על מנת שלתקנה יהיה תוקף חלים עליה הסייגים שיש לחקיקה מכוח דינא דמלכותא. בנוסף, צריכה התקנה לקבל אישור של "אדם חשוב". נחלקו חכמי ישראל בהגדרה המדויקת של אדם חשוב, אבל השיטה המקובלת יותר היא שהכוונה לתלמיד חכם הממונה על הציבור. בימינו, אין לרבנות הראשית מעמד משפטי של בקרת חקיקת הכנסת, אבל רבים מחכמי ישראל נקטו שהסכמת רבנים חשובים די בה.
רבים מחכמי ישראל קבעו כי לכנסת ו/או למוסדות השלטון המקומי מסורות סמכויות החקיקה של בני הקהילה, שנזכרו לעיל, על-פי דין ז' טובי העיר, וזו עמדת מכון כת"ר. לפיכך, יהיה לחקיקת הכנסת תוקף הלכתי, בסייגים האמורים.
ד. מנהג
על-פי ההלכה, עשוי להיות תוקף למנהג הרווח בענייני ממונות ככל שמדובר בחוזים לסוגיהם השונים, ובקניינים. המנהג איננו יכול להתיר איסור ערכאות, ואין לו תוקף בענייני ירושה.
יש מחכמי זמננו שהציעו שבימינו יהיה תוקף הלכתי לפסיקת בתי המשפט, בצורה הזהה לזה של חקיקה, כאמור לעיל. זאת, מפני שבמערכת המשפט הנוהגת במדינת ישראל (וברוב מדינות הגלות בהן מתגוררים יהודים) יש מעמד מחייב לפסיקות בתי המשפט.
אולם, רבים מהפוסקים סבורים שנימוק זה איננו יכול ליתן תוקף הלכתי מחייב לפסיקת בתי המשפט.
ונראה שיש מקום להבחין בעניין זה בין פסיקת בית המשפט העליון לבית פסיקת ערכאות אחרות:
בישראל ישנו תוקף משפטי מחייב להלכות שנפסקו בבית המשפט העליון. אמנם, כיוצא מן הכלל, רשאי בית המשפט העליון עצמו, כאמור בחוק, להתעלם מתקדימיו שלו, אולם בפועל רשות זו הינה כמעט תיאורטית.
על כן נראה שיש מקום לתת לפסיקת בית המשפט העליון מעמד הלכתי דומה לזה של חקיקה.
עם זאת, מובן מאליו שכשם שלא לכל חוק יש תוקף הלכתי מחייב, כך גם לא לכל פסיקה של בית המשפט העליון יהיה תוקף הלכתי מחייב, והקריטריונים על פיהם יקבע האם יש תוקף הלכתי מחייב לפסיקת בית המשפט העליון יהיו זהים לקריטריונים על פיהם נקבע האם יש תוקף הלכתי מחייב לחוק – כמפורט לעיל.
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
שלום רב,
האם כאשר אני תובע בהיתר בבית משפט- אני רשאי לתבוע ריבית על פי חוק.?
כמו כן כאשר אני תובע עירייה- האם ניתו לתבוע ריבית בהסתמך על היתר העסקא של מדינת ישראל?
שאלה נוספת- האם כעו"ד אני רשאי לתבוע ריבית בשביל הלקוח שלי על פי החוק שאני הרי מייצגו בהיתר ועניין הריבית- על הלקוח- ?
תשובה:
שלום רב,
באופן עקרוני, על פי ההלכה, אסורה גביית ריבית על חוב.
עם זאת, לעיתים ביה"ד יחייבו תשלום נוסף על הקרן, כקנס לחייב – אם יגיע למסקנה שעפ"י התנהגותו ראוי לקונסו.
לגבי תביעה כנגד עיריה, העיריה היא גוף עצמאי ולכן היתר העסקה של המדינה אינו תקף לגבי העיריה. אכן יש עיריות שחתמו על היתר עסקא ומהם מותר לתבוע ריבית. כמו"כ יש מקום להקל בזה במצבים מסויימים גם בלא היתר עסקא בהסתמך על כך שהעיריה היא ישות משפטית שאיננה אדם, ויש לדון בזה בכל מקרה לגופו.
ניתן להתיר כעו"ד תביעת ריבית בשביל לקוח אם הנתבע סירב לדין תורה ובתנאי מדובר בנסיבות בהן ראוי לקנוס את החייב.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
האם מותר לי לתבוע בתביעה קטנה גם עוגמת נפש וצער?
הצד השני לא מוכן לבוא לדין תורה!
האם צריך שאפנה לבית הדין ,אשלם אגרה ושהם יפנו אליו בכתב ,ורק אחרי שיסרב אוכל לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות?
תשובה:
שלום רב,
לגבי השאלה הראשונה – באופן עקרוני מותר לך לתבוע רק מה שמגיע לך על פי ההלכה. אכן לעיתים הנסיבות הן כאלו שסביר שבית הדין היה קונס את הנתבע ומחייב אותו מעבר למה שחייב על פי ההלכה. לכן כדאי להתייעץ עם ת"ח לגבי התביעה.
לגבי תשלום ארה לביה"ד וכדו' – אין זה הכרחי אך עליך לוודא שהנתבע אינו מוכן להתדיין בדין תורה לא בביה"ד שאתה מציע ולא בכל בי"ד אחר.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
אני תובע את שותפי לחברה על העלמת הכנסות ושימוש אישי בכספי החברה ועוד הוא מסרב לדין תורה מה אני יכול לעשות והאם הוא מנודה או מודיעים עליו שמסרב?
תשובה:
שלום רב,
תפנה לאחד מבתי הדין הרבניים ותבקש שיזמינו אותו לדין תורה. אם יסרב – יוציאו כתב סירוב ואז תוכל לתבוע אותו בבית מדרש.
לגבי נידוי – המנהג כיום שלא לנדות.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
שלום רב,
לאחרונה פורסם על תביעה ייצוגית כנגד המדינה וחברה לייצור תרופות בגין מתן חיסון לצהבת פגום לכאורה. להבנתי, התביעה אינה על נזק אלא על חוסר יידוע ההורים.
האם ניתן להצטרף לתביעה ייצוגית כאשר הדיונים יהיו בבית המשפט ולא בבית דין?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
יש לדון בשתי שאלות:
א. עצם ההצטרפות לתביעה.
ב. קבלת התשלום במקרה שבית המשפט יפסוק לזכותכם.
לגבי עצם ההצטרפות לתביעה:
על פי סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות ביהמ"ש הוא המגדיר את הקבוצה שבשמה תתנהל התובענה.
אם אתה נמנה על הגדרת אותה קבוצה, אין צורך בהצטרפות אקטיבית להגשת התביעה, וע"כ אין בכך איסור.
אם אתה אינך נכלל בקבוצה ואתה רוצה להצטרף באופן אקטיבי בהתאם לכללים שקובע הסעיף – אזי עליך לבדוק ראשית האם מדובר בתביעה שהיית יכול לזכות בה בדין תורה.
לגבי קבלת התשלום:
על פניו לכאורה מדובר בתביעה שלא ניתן לתבוע בדין תורה, אך זה אין ודאי, משום שיתכן שאף שאין עילה נזיקית כי התביעה אינה על נזק, קיימת עילה חוזית – לאור ההסכם עם קופת החולים בה אתם מבוטחים.
לשם הכרעה בשאלה זו יש לראות את פרטי התביעה ועילותיה, ואת ההסכם עם קופת החולים.
בכל מקרה, השאלה של קבלת התשלום מתעוררת רק אם הצטרפותך מגדילה את הסכום שהנתבע יצטרך לשלם. אם הסכום שיפסוק בית המשפט אינו מושפע מהצטרפותך לתביעה והשאלה רק בין כמה אנשים יחולק הסכום – מותר יהיה לקבל את התשלום שיפסק.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
האם מותר לחתום על חוזה שכירות שמופיע בו "..כתובת הצדדים ומקום השיפוט…ג. מוסכם בזה בין הצדדים כי תחום סמכות השיפוט לכל דבר ועניין בגין הסכם זה ו/או הפרת הוראותיו, ו/או הנובע ממנו הינו כל בית משפט בארץ לפי בחירת המשכירים " (המשכירים אינם שומרי מצוות)
יום טוב
תשובה:
שלום רב,
נכון לקבוע בחוזה סמכות שיפוט בבי"ד לממונות הדן על פי ההלכה, אולם אם הצד השני מתנגד מותר לחתום על החוזה גם כך.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
בתקופה האחרונה ישנם כל מיני ארגונים שעושים הגרלות ומפרסמים את מכירת כרטיסי ההגרלה ע"י שיחות טלפניות. והיות שע"פ החוק כל מידע פירסומי שנשלח אליך ללא הסכמה אפשר לתבוע על סך 1000 ש"ח האם מותר לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות סכום זה.
ושאלות הם א'
כיוון שע"פ דיני התורה לא מגיע לי 1000 ש"ח על כל שיחה אם כן הכסף הוא גזול, או דילמא דהמושג של תקנת שבעה טובי העיר חל גם על חוקי הכנסת.
ב' מהם התנאים שמותר לפנות לבית משפט.
תודה רבה!
תשובה:
שלום רב,
לחלק מחוקי הכנסת יש תוקף הלכתי מכח דינא דמלכותא, תקנות הקהל או משפט המלך. יתכנו גם חוקים שבנסיבות מסויימות יהיה להם תוקף הלכתי משום שבאותן נסיבות יש בחוקים אלו משום תקנת הציבור, ואילו בנסיבות אחרות לא יהיה להם תוקף הלכתי משום שבאותן נסיבות אינן בגדר של תקנות הציבור.
על כן אם ברצונך להגיש תביעה ממונית בהסתמך על החוק עליך לפנות לבית דין הדן על פי ההלכה בכדי שיכריע בעניין. רק אם הנתבע סירב להתדיין על פי דין תורה, תוכל לקבל אישור מבית הדין לפנות לבית המשפט.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שאלה:
יש לי תביעה נגד נהג שנהג במשאית של חברה.הנהג פגע בנכס.
כתובת הראשית של החברה הינו ירושלים
כתובת הנהג ביתר
התביעה היא נגד שניהם. הנהג רוצה להישפט בביתר שזהו מקום מגוריו והרי התובע הולך אחר הנתבע. מאידך האיש עובד במוסד בירושלים. . לא ניתן להפריד בתביעה בין השנים באשר ביה"ד יצטרך לקבוע מהו שיעור האחריות של כל נתבע ולפסוק פיצויים לנזק. האם ניתן לכפות את הנהג לדון בירושלים?
תשובה:
שלום רב,
הטעמים שמחמתם הולכים אחר הנתבע הינם:
א. הנתבע מוחזק בממון (ביאור הגר"א סי' יד סקי"ח) – ה"ה בנד"ד.
ב. הנתבע מוחזק בגופו ואין לחייבו ללכת למקום אחר (שו"ת שיבת ציון סי' צח) – ה"ה בנד"ד.
ג. תקנה לנתבע מפני הרמאין (לבוש סע' ה, ועוד) – כאן לא שייך כיון שמסתבר שאין הכחשה מצד הנהג.
ד. תקנה לתובע, שהנתבע נכנע בפני בי"ד שבעירו (מהריב"ל ח"ג סי' צז) – ה"ה בנד"ד.
העולה מן האמור שרוב הטעמים שנאמרו בזה קיימים בנידון זה, ולכן לענ"ד צריכים לדון בביתר
אמנם התביעה כאן היא גם נגד החברה אך כיון שהנהג הוא זה שהזיק בפועל, הרי כשדנים ע"פ הטעמים מדוע ללכת אחר הנתבע, מתייחסים למזיק עצמו שהוא עיקר התביעה. כנלע"ד.
גם נראה שטעם ד' לא שייך בחברה, כיון שבעל החברה לא הזיק בעצמו ואינו אמור לדעת את הפרטים לאשורם אלא משמיעה, לכן אין לו בזה צד אישי.
על כן למעשה נלע"ד שיש לדון בביתר. כנ"ל.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים
השאלה נענתה ע"י -
שאלה:
שלום רב,
ברצוני לתבוע רשת שיווק שפעלה בניגוד לחוק.
האם הדבר מותר? לא נגרם לי נזק מהדבר רק מורת רוח..
תודה
תשובה:
יש לתבוע לכתחילה בדין תורה, ורק אם הרשת תסבר – לפנות לבית משפט. אם לפי הבנתך מגיע לך עפ"י דין תורה – תבע, אם לא – אל תתבע.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: