מכון כת"ר

טוען...

כרטיסי אשראי

1. תוקפה של קניית מוצר הנמצא ברשות המוכר בכרטיס אשראי

  1. בקניה בכרטיס אשראי חל קנין כסף לגבי הדברים הנקנים בקנין כסף (כגון מקרקעין).
  2. חלות קנין הכסף היא מהשעה שנעשו הפעולות המחייבות את הצדדים לביצוע העסקה, כלומר הוצאת חשבונית מהמחשב, אף שעדיין הקונה לא שילם והמוכר לא קיבל תשלום.
  3. לעומת זאת, קנין בכרטיס אשראי אינו קונה מצד דינא דמלכותא, כלומר על-פי חוק המדינה, מפני שעל-פי החוק התשלום בכרטיס אשראי מהווה רק אמצעי תשלום, ולא קניין.
  4. אולם, עסקה שבוצעה באמצעות כרטיס אשראי באופן המקובל והנהוג בעולם המסחר, יש לה תוקף של קניין סיטומתא (כמפרט בדף נפרד באתר זה), שאף אחד מן הצדדים אינו רשאי לחזור בו (אא"כ מדובר במוצר שניתן להחזירו בתוך 14 יום, כמפורט בדף נפרד באתר זה).
  5. קניין זה תקף בין במטלטלין ובין בקרקעות, כגון שכירות בתים.
  6. במקרה בו בעלי חברת האשראי אינם יהודים, קיים ספק אם חל קנין כסף, אבל גם בזה חל קנין סיטומתא.
  7. מדין תורה, אף אם שילם את כל המעות עבור המטלטלין הוא אינו קונה אותם, אולם אם זהו קנין סיטומתא – קנה בקנין גמור. (חז"ל הפקיעו קניין כסף שאיננו סיטומתא, מחשש שהמוצר יינזק בבית המוכר, והוא לא יציל אותו מפני שכבר אינו שלו.)
  8. במקרים בהם חל קנין גמור, אם אח"כ ירצה אחד מהצדדים לחזור בו מהעסקה, הוא לא יהיה רשאי לבטל מבלי הסכמת הצד השני. (אא"כ מדובר במוצר בו ניתן לבטל את העסקה בתוך 14 יום כשהוא משלם דמי ביטול, כמפורט בדף נפרד באתר).
  9. אף במקום בו נוהגים להחשיב קניה בכרטיס אשראי למעשה קנין גמור, בכל זאת אם נקנה מוצר ספציפי בכרטיס אשראי וארע שהמוצר ניזוק עוד בטרם הגיע לרשות הקונה, המוכר סופג את ההפסד, כי לפי המקובל והנהוג בעולם המסחר, המוכר אחראי על המוצר עד הגיעו לבית הקונה.

2. קניה בכרטיס אשראי של אחר ללא רשות

  1. שליח שהתכוון לקנות לעצמו ממעות משלחו – לא קנה, אלא המשלח שהוא בעל המעות קנה. אולם, אם השליח הודיע בפירוש למוכר לפני שעשה מעשה קנין, שהוא קונה עבור עצמו, קנה לעצמו, ועליו להשיב למשלחו את הסכום אותו קיבל ממנו. במקרה בו השליח שינה ממה שהתבקש לקנות, וקנה דבר אחר במעות משלחו – קנה לעצמו, ועליו להשיב למשלחו את הסכום אותו קיבל ממנו.
  2. לעומת זאת, אדם שנשלח לקנות מוצר ולשלם בכרטיס אשראי של המשלח, והשליח קנה לעצמו ושילם בכרטיס של המשלח, בעל הכרטיס זכה במוצר כיון שהמוכר מתכוון למכור לבעל המעות, שהוא בעל כרטיס האשראי.
  3. אדם שביצע קניה טלפונית ומסר מספר ותוקף של כרטיס אשראי של אחר בלי רשותו, והמוצר נשלח למבצע העסקה:
    1. אם המוצר טרם הגיע לביתו, רשאי בעל הכרטיס לקחת את המוצר לעצמו.
    2. אם המוצר כבר הוכנס לבית המזמין, אינו רשאי לכתחילה לקחתו ממנו, אלא המזמין צריך להחזיר את המוצר למוכר, וכמובן, להשיב את הכסף לבעל הכרטיס.
    3. אם בעל הכרטיס לקח את המוצר מ"הקונה", הרי זה בבעלותו הגמורה.  

3. פריעת חובו של בעל כרטיס אשראי ללא רשותו

במקרה בו ידוע בבירור על חוב של לקוח שלא שולם לבעל העסק, וגם יש סיכויים גבוהים ביותר שלא ישולם, מותר לאדם אחר לכתחילה לקחת את כרטיס האשראי של האדם החייב, ולשלם באמצעותו לבעל העסק.

4. קניה באמצעות כרטיס אשראי ע"י קטנים

גם במקח שנעשה באמצעות כרטיס אשראי ע"י קטן, אף אחד מהצדדים אינו יכול לחזור בו, כיון שגם באופן זה הקנין חל לגמרי. אם אחד הצדדים חזר בו, נראה שאפשר לחייב אותו שישוב בו מחזרתו ויקיים את העסקה.

5. קניית מוצר שלא בא לעולם באמצעות כרטיס אשראי

  1. עסקה שנעשתה באמצעות כרטיס אשראי, אשר תקפה ההלכתי הוא מדין קנין סיטומתא (כאמור לעיל), והעסקה היא עבור דבר שלא בא לעולם או שאינו ברשות המוכר, ורוצה אחד הצדדים בעסקה לחזור בו לפני שהדבר בא לעולם, קיים ספק אם הוא רשאי, ומחמת הספק הולכים בזה אחר המוחזק. לכן:
    1. אם הקונה כבר שילם ורוצה לחזור בו – אינו רשאי לחזור בו ולדרוש את כספו ללא הסכמת המוכר, כיון שהמוכר יכול לטעון שהוא מעוניין בקיום העסקה.
    2. אם הקונה טרם שילם ורוצה לחזור בו- רשאי לחזור בו, ואינו מקבל עליו נזיפת "מי שפרע" (כמפורט בדף נפרד באתר זה).
    3. אם המוכר רוצה לחזור בו מהעסקה – בין אם הקונה כבר שילם ובין אם הקונה טרם שילם, רשאי המוכר לחזור בו, ובמקרה שהקונה כבר שילם, יחזיר לו המוכר את כספו.
  2. מבחינה איסורית, גם במקרים בהם על פי דיני ממונות רשאי לחזור בו, ייתכן שיש בזה משום "מחוסר אמנה" (כמפורט בדף נפרד באתר זה).

6. פירעון תשלום אשראי שלא שולם עקב טעות של חברת האשראי

אדם קיבל רשות מחברו להשתמש בכרטיס אשראי כדי לקנות מוצר מסוים, ולפרוע לחברו את החוב תוך שלשה ימים. ואח"כ התברר שחברת האשראי ביטלה את החיובים עבור העסקים שנעשו באותו יום, ורוצה הקונה להפטר מהתשלום, כיון שחברו לא הפסיד. נראה שהוא צריך בכל זאת לפרוע לחברו.

כרטיסים מגנטיים (רב קו, כרטיס חבר וכדומה)

  1. שומר שאיבד כרטיס בעל ערך צבור, דינו כמאבד שטר. אם ארע בשגגה – פטור לכל הדעות, גם בידי שמים. אם הדבר ארע מחמת פשיעה, הדבר נתון במחלוקת הראשונים והפוסקים אם יש חיוב בידי אדם בפשיעה בשטרות, דהיינו האם יש כח לבית הדין לחייבו, וע"כ אין להוציא מהמוחזק, אבל היות שאיבוד השטר היה כתוצאה מפשיעה – חייב בידי שמים..
  2. אדם שנמסר לו כרטיס מגנטי לקבלת שירות, כגון כרטיס קופ"ח או כרטיס מועדון לקוחות, של חברו, שישמור אותו, והוא איבד לו, וכתוצאה מכך יצטרך חברו לשלם כדי לקבל כרטיס חדש, עליו לשלם לחברו תשלום זה.
  3. המאבד כרטיס רב-קו, יצטרך לשלם רק על עצם הכרטיס, ולא יצטרך לשלם את הערך הצבור בתוכו.
  4. אדם שקיבל מחברו כרטיס מגנטי והתבקש לתקף אותו, והוא נמנע מכך, וכתוצאה מאי התיקוף נגרמו לחברו הוצאות מיותרות, חייב בידי שמים לשלם לו על הוצאותיו.
  5. איבד כרטיס רב קו, וכשהנפיקו לו כרטיס חדש העבירו אליו סכום גדול יותר מהסכום שהיה בכרטיס שאיבד, כלומר מישהו השתמש בכרטיס והטעין אותו, יש להסתפק אם חייב המאבד להשיב את העודף למי שהטעין, אף שנהג שלא כשורה. כמו כן, רכב שנגנב ותדלקו אותו ואח"כ נמצא, יש ספק אם צריך בעל הרכב להשיב לגנב את הכסף ששילם עבור התדלוק.
  6. קניית כרטיס כניסה או כרטיסיה, אע"פ שאין קונים בהם דבר שיש בו ממש, בכל זאת הדבר נחשב לקנייה גמורה, ולכן אף אחד מהצדדים אינו רשאי לחזור בו.

כלים ומדריכים

אמצעי תשלום
  • דיני קנין במסחר המודרני
    דיני קנין במסחר המודרני

יעוץ

כאן תמצאו מבחר משירותי כתר הרלוונטיים לנושא
אמצעי תשלום

שיעורים ודיונים

אמצעי תשלום

על סדר היום הציבורי

אמצעי תשלום

נושאים נוספים

קניינים
  • קניינים
close

שלח את שאלתך ואנו נחזור אליך עם תשובה בהקדם

    שלח שאלה