טוען...
השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
הזמינו אותי לעבודה ללא סיכום מראש על תנאי התשלום וכעת אני דורש על העבודה סכום של 4000 ש"ח.
כאשר הלקוח טוען לאחר ביצוע העבודה שהוא לוקח אותי על בסיס סיכום שהיה בעבודה אחרת שבה הוזמנתי לאותו מקום ע"י מישהו אחר ששם סוכם כי הבסיס הוא תשלום עבור ימי עבודה 650 ש"ח ליום והוא עוד טוען שהסיכום הוא 500 ש"ח ולא 650 ש"ח.
מה הדין והאם אפשר לצרף מקורות
תודה מראש.
שלום וברכה
על פי ההלכה כאשר הצדדים לא סיכמו ביניהם על גובה שכר העבודה אזי הכלל הבסיסי על פיו נקבע גובה השכר הוא "הכל כמנהג המדינה" (בבא מציעא פג ע"א). כלומר השכר המקובל לשלם עבור עבודה מסוג זה ובאותה האיכות. כך כותב הרי"ף (בבא מציעא מו ע"א באלפס) "מאן דעבדי ליה סתמא [ד]דינא דשקלי כמנהג המדינה". וכן פסק בשו"ע חו"מ שלא ב וכך מקובל לפסוק גם בבתי הדין ולהבדיל, גם בבתי המשפט במדינת ישראל (דב"ע לה/1-1 פפהשוילי נ' סולוביצ'יק 323).
כאשר מנהג המדינה אינו ברור ואחיד וקיימים כמה מנהגים במדינה, והמחיר (על אותה עבודה) אינו מדוייק אלא נע בין מחיר נמוך ובין מחיר גבוה יש להשתמש שוב בכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", ולמעשה המחיר שישולם, הינו המחיר הנמוך ביותר בו ניתן להשיג עבודה מסוג זה. כך כותב הרי"ף בהמשך דבריו:"מאן דמיתגר בתלתא ומאן דמיתגר בד' לא שקלי אלא תלתא דדעתיה דאיניש אתרעא זילא ועלייהו דידהו רמיא לגלויי ליה לבעה"ב דלא מתגרינן לך אלא בד". וכ"כ בחידושי הרמב"ן והרשב"א בבא מציעא פז ע"א.
יתר על כן, לדעת הריטב"א (בבא מציעא עו ע"א ובקצות החושן שלא ג) במידה וניתן להשיג עובד במחיר נמוך לא תעמוד לעובד הטענה כי המחיר הממוצע או המקובל גבוה יותר "ואפילו רובא בד' ומיעוטא בג' שאין הולכין בממון אחר הרוב… בשוכר סתם או כשעושה מלאכה שלא בקציצה אין לו אלא כפחות שבפועלים". להבדיל כך מקובל גם בבתי המשפט במדינת ישראל להטיל את חובת הראיה במקרים אלו על העובד (דב"ע נא/5-2 וילס ורהייס נ' שמואל פייבר פד"ע כג' 133).
אמנם כאשר מדובר בעבודה מאיכות אחרת, העובדה שישנם פועלים הלוקחים על עבודה פחות איכותית תשלום נמוך יותר, אינה מהווה שיקול בקביעת המחיר על העבודה האיכותית. כך כותב במפורש הרי"ף (שם) "והני מילי היכא דלא שויא עבידתייהו ד' אבל היכא דשויא עבידתייהו ד' כיון דטרחי אנפשייהו ועבדי ליה עבידתא דשויא ארבעה שקלי ד' מבעל הבית".
הואיל ומזמין העבודה הסכים לשלם לך כפי ששילמו לך בעבר באותו המקום הרי שמצבך מעט טוב יותר שכן הוא מסכים לשלם לך מעבר למינימום (בהנחה שהמחיר המינימלי לעבודה מעין זו נמוך מ 500 ₪). יתר על כן, הואיל והסכמתו לשלם אינה לפי סכום אלא לפי תשלום קודם מסתבר כי די בכך שתוכיח כי כי בעבודה הקודמת שביצעת המחיר ששולם היה 650 ₪ על מנת שישלם לך סכום זה. במידה ולא תצליח להוכיח זאת הוא יכול להסתפק בתשלום של 500 ₪ (ובלבד שמחיר זה אינו נמוך מהמחיר המינימלי לעבודה מעין זו).
להבא אנחנו ממליצים לאמץ את פסיקתו של מרן החפץ חיים על מנת למנוע מצבים שכאלו מציע רבי ישראל מאיר מראדין (קונטרס אהבת חסד סוף ח"א הערה עמ' 42) ו להגדיר במדויק מהן דרישות העבודה ומהו השכר המובטח בעבורן: "כל אדם שמבקש לאדם אחר שיעשה לו איזה פעולה בשכר, יקצוב עמו המקח בתחילה, שאי לאו הכי עלול מאד להיות גזלן ועושק שכר שכיר. דהלא ע"פ רוב יצטרך האדם למאות פעולות בכל שנה, ומצוי מאד שאחר הפעולה יש ויכוח בין האומן והבעה"ב בענין שילום השכר, ולכשיפרדו כל אחד חושב בנפשו שהוא נגזל מן השני… ומדינא הוא כמנהג המדינה לפי המקום והזמן… ומי יוכל לדעת את מנהג המדינה בכל פעולה ופעולה לפי עניינה… על כן הרוצה לצאת ידי שמים, יקצוב עמו בתחילה ויצא מכל ספק.".
כל טוב
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: