טוען...
שאלה:
שלום עליכם
גנן שלח את הפועל שלו לגינה שלי, בטעות, במקם לגינה אחרת אליה הוזמן. הפועל ביצע עבודת ניקוי במשך זמן רב, עד שנודעה הטעות, ואז הלך לו. הגנן לא ביקש תשלום עבור עבודתו.
(במקרה זה גם אמרנו לו שהוא טועה, אך הוא המשיך לעבוד.)
שאלתי עקרונית. האם אני חייב לשלם לו עבור עבור העבודה אף שלא בקשתיה? ואם איני מטפל בגינה כי אין לי כסף אפילו לצרכי ההכרחיים?
בברכת התורה
תשובה:
שלום רב
ברמת העקרון אדם חייב לשלם עבור עבודה שנעשתה עבורו גם אם הוא לא הזמין אותה, ובלבד שלאחר מעשה הוא שמח בה או לכל הפחות מעוניין בהשארתה. אלא שגובה התשלום נקבע לפי השאלה האם האדם היה עושה מלאכה זו בכל מקרה. אם כך ברמת העקרון יתכנו שלשה מצבים (על פי הגמרא בבא מציעא קא ע"א והשו"ע שעה א):
1. האדם אינו מעוניין כלל בעבודה לא לפני מעשה ולא לאחר מעשה. את חוסר העניין הוא אמור לבטא בדרישה להשבת המצב לקדמותו. במקרים בהם לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו נחלקו הפוסקים (קצות ונתיבות בסימן שו) ולמעשה יש לבחון האם מדובר בדרישה אמיתית או בדרישה למראית עין. במקרה שלך אם גם בשנים שעברו לא טיפלת בגינה כלל משיקולי חוסר תקציב וכך עשית גם השנה מסתבר כי טענתך איני מעוניין בכלל כלל הינה טענה אמיתית ואינך צריך לשלם כלל. טענתך זו מתחזקת בכך שהודעת לו באמצע עבודתו שהוא טועה ועליו לעבור לגינה אחרת.
2. לו הדבר היה תלוי בו האדם לא היה עושה את העבודה בעצמו אך כיוון שנעשתה הוא שמח בה ומעוניין בשארתה. במקרה זה קובעת ההלכה כי על האדם לשלם לעובד את הוצאותיו. במסגרת הוצאותיו יש לכלול שימוש בחומרים (אם נעשה) וכן שעות עבודה של פועל פשוט בתחום הגינון (רשי ב"מ קיז ע"ב) (ניתן לברר זאת לפי המחיר אותו משלם קבלן גינון לפועליו).
3. האדם היה עושה את העבודה בעצמו או מזמין פועל אחר שיעשה אותה (מסתבר כי זהו אינו המקרה שלכם) עליו לשלם לעובד כמחיר המקובל לשלם לגנן על ביצוע עבודה בסדר גודל שכזה.
בברכה
השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: