תביעה ייצוגית

השאלה נענתה ע"י -

שאלה:
שלום וברכה,

כיום נפוץ השימוש בתביעות ייצוגיות כדי להשיג תיקון של עיוותים צרכניים ואחרים.

האם מותר והאם ראוי להשתמש בכלי של תביעה ייצוגית (מול חברות גדולות) כאשר בדרך זו מגיעים לפיצוי ולתיקון המעוות לטובת הרבים?

האם כאשר יש דרך אחרת שעשויה אולי לתקן את המעוות כמו פניה לרגולטור (אך במקרה זה סביר שהתיקון לא יחול על כולם וכן שלא יהיה פיצוי לשעבר אלא רק תיקון לעתיד) או פניה מקדמית לחברה לפני הגשת תביעה ייצוגית (אך בכך מסתכנים בחשיפת הדברים, מה שבעיקר עשוי לפגוע בגמול לתובע) ראוי לפנות לדרכים אלו?

תודה רבה!

תשובה:
שלום רב,
ראשית יש לזכור כי תמיד יש לנסות קודם כל לדון בדין תורה ורק אם הדבר הנתבע מסרב – ניתן לפנות לבית משפט.
אכן בתביעה ייצוגית אין זה מעשי לפנות לבוררות בדין תורה. ביחס לפניה בנסיבות אלה לבית משפט יש להבחין בין שני מצבים:
אם החברה גרמה נזק לרבים עליה לפצות את הרבים. תביעה ייצוגית יכולה להיות דרך ראויה להשיג את הפיצוי הנדרש וכן לוודא שהליקויים יתוקנו.
לכן במצבים אלו ראוי להשתמש בכלי של תביעה ייצוגית.
כל זה במקרים בהם ברור שעל פי ההלכה החברה אכן גרמה נזק לציבור. אולם, במקרים רבים עשוי בית המשפט לחייב גם בנסיבות בהן אין מקום לחיוב על פי ההלכה, או שעשוי להטיל חיובים בסכומים הגבוהים באופן משמעותי ממה שההלכה מחייבת. במקרים אלה יש לפנות לרגולטור ולא להגיש תביעה ייצוגית.
לסיכום: על פי ההלכה ניתן להגיש תביעה ייצוגית רק במצבים בהם הנתבע מחוייב לשלם גם על פי ההלכה ורק בסכומים אותם הוא מחוייב לשלם על פי ההלכה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון