שינוי מעות צדקה

שאלה:
אני רב קהילה מסודרת. בתי כנסת, ספריה גדולה אולם שמחות ועוד.
בהנהלת הקהילה ישנה "מועצת חברים", נבחרת שאחראית על כל ענייני הקהילה. על ענייני הכספים תחזוקה חלוקת כספים ועוד המועצה רשאית להחליט החלטות בכל העניינים על דעת הקהילה.
בקהילה שלנו יש קופת גמ"ח למתן הלוואות בהנהלת גבאים מתנדבים שמונו ע"י הקהילה. עיקר הכסף בקרן של הגמ"ח ניתרם ע"י זוג ערירי שנפטר לפני שנים רבות.
בגמ"ח יש קרן על ס"ך גבוה אך פחות משליש מהכסף נמצא בפועל בהלוואות. אחת הסיבות שלא מנצלים את מלא הסכום להלוואות היא מכיוון שלפי כללי הגמ"ח והחוקים שלו רק בני הקהילה יכולים לקבל הלוואות, או באי כוחם ואין דרישה . כמו יש דרישה לערבים מוכרים ועוד כללים שלא מאפשרים לתת הלוואות לכל דיכפין.
שאר הכסף מושקע בבנק. (המצב הזה הוא נתון וכך היה כאשר התמניתי לרב), ושאלתי את עצמי הרי אין נושאים ונותנים במעות עניים, אמנם כאן יש רווח לעניים במשא ומתן זה שכן ערך הכסף עולה ונשמר ובפרט שאין דרישה להלוואות בכסף זה. אם הייתה דרישה היו פודים מיידית עוד כספי מההשקעה על מנת להלוותם.
כעת אנחנו נאלצים לעשות שיפוץ כללי בבית הכנסת הגדות של הקהילה מאחר והא מאד ישן ולא נח. ובאו אלי הגבאים על מנת שאמצע להם דרך ואפשרות לשנות ולהשתמש לפחות בחלק ניכר מהכסף של הגמ"ח לצורך שיפוץ בית הכנסת. וחשבתי אולי על פי מה שכתב הש"ך ביו"ד רנ"ט ס"ק א וז"ל : "אבל לדבר מצוה יכול הגבאי לשנות כן דעת הרא"ש וטור וכ"כ התוספות ונראה מדברי מהרי"ק שורש ה' שכן עיקר", וכאן מדובר הרי בשינוי לדבר מצווה. כמו כן בחידושי רבי עקיבא איגר על הש"ך ציין : ע' לעיל (סי' רנ"ו ס"ד), שלכאורה יש סתירה כי שם מבואר בש"ך שמותר לשנות מעות צדקה רק בדבר קבוע שאם יחסר יגבו בשנית ורק אז רשאים לשנות, וכתב שם הרע"א כי בדרישה כתב לחלק דלעיל בגבו בשביל כך, גרע מהכא דלא גבו רק דא' נתן סלע לגבאי וע' בת' רש"ך (ח"ב סי' ל"ח):
ואם כן לכאורה בנידון דידן שמעות הגמ"ח ניתנו לגמ"ח ביזמת הנפטרים בצוואה ולא ניגבו אולי יהיו רשאים בני הקהילה בראשות המועצה לשנות חלק מהמעות ולהשתמש בהם לשיפוץ שהרי מדובר כאן בדבר מצווה?

בברכת כל טוב
מצפה לישועת ה'

תשובה:
שלום רב לכת"ר

לפי הנתונים שבשאלה נראה כי המקדישים תרמו על דעת גבאי הקהילה שהתמנו לכך ולא מינו גבאים משל עצמם. (שכן אילו היה מינוי הגבאים על-פי הוראות המקדישים בוודאי שהיה הדבר תלוי בדעת הגבאים האמורים, בכפוף לאמור בשטר ההקדש או במסמכי ייסוד קרן הגמ"ח, ויעויין בהרחבה בשו"ת מכתב לחזקיהו, הלכות הקדש, סימן י"ב)
יתר על כן, בשאלה נאמר שחלק הארי של הכסף הוא מנדבתם של הני הזוג הנ"ל ומשמע שחלק מהכסף מקורו מתורמים אחרים, כך שיש לדון בתנאי ההקדשה שלהם.
כמו כן, יש לעיין היטב במסמכי התרומה המקוריים של בני הזוג הנ"ל, שמא שיירו הם ליורשיהם או לנציגיהם זכות ווטו על שינוי מהותי (להבדיל מהניהול השוטף)
אם אין הוראות נוגדות בשטר ההקדש, נראה שיש למועצת החברים דין של "בני העיר" שאכן יש להם סמכות להחליט על שינוי ייעוד של כספי צדקה (ואין צורך בדיון שהבאתם בדבר סמכות הגבאים לשנות, שכן מחלוקת זו נוגעת רק לגבאים ולא לנבחרי הציבור, כמפורש בדברי המהרי"ק הנ"ל ובב"י ובב"ח ובשאר אחרונים). מכיוון שאנחנו פוסקים כדעת ר"ת והרמב"ם שלבני העיר מותר לשנות אפילו לדבר הרשות, נראה שאכן מותר לשנות כאמור לצורך שיפוץ ביהכ"נ.
אולם, קיים שיקול נוגד והוא כי מן הראוי לכבד את רצונם המקורי של המקדישים שהכסף ישמש לגמ"ח ולא לצרכי ביהכ"נ (וכידוע נחלקו הפוסקים בדבר סדרי העדיפויות בין יעדים אלו) כך שיש לשקול בכובד ראש את השינוי.

ברכה והצלחה
השאלה נענתה ע"י הרב רועי הכהן זק