מכון כת"ר

טוען...

השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן

שאלה:

עבדתי 7 שנים במשק בית אצל משפחה נהדרת . המשפחה הרעיפה עליי הרבה מתנות כמו : טלוויזיה ,מיטה, שולחן פינת אוכל וכ"ו .אחרי 7 שנים בעלת הבית אמרה לי שאני לא בקו הבריאות וכדאי שאפסיק לעבוד אצלם. וככה היה .יצאתי מבלי לקבל פיצויים וכשהעלתי את העניין הם טענו שאני כפויית טובה . כי קיבלתי מהם הרבה מתנות מהם. מה אני אמורה לעשות ?

תשובה:

שלום וברכה
החוק במדינת ישראל קובע כי כל עובד שפוטר מעבודתו זכאי לקבל פיצויי פיטורים בגובה של משכורת חודשית כנגד כל שנת עבודה. כפי שכותב בעל ספר החינוך (מצוה תפב) חוק זה נחקק ברוח ההלכה המחייבת את האדון להעניק מענק לעבדו העברי עם סיום עבודתו, וכמו כן כל פוסקי ההלכה קובעים כי החוק מחייב ככתבו וכלשונו גם על פי ההלכה (שו"ת מנחת יצחק חלק ו סימן קסז; פסקי דין – ירושלים (דיני ממונות ובירורי יהדות ג עמוד קצא) שם ביה"ד מדקדק בלשון החוק על מנת לחשב את שיעור הפיצויים; שו"ת תשובות והנהגות של הרב שטרנבוך כרך ה סימן שסג הקובע כי יש לקבל את חוק פיצויי הפיטורין ככתבו וכלשונו "בפיצויי פיטורין שעיקר חיובם אינו מדין תורה אלא מצד מנהג המדינה וקי"ל שכירות פועלים הכל כמנהג המדינה, היינו דוקא מה שכתוב במפורש בחוק כהסדר לפיצויים, והשוכר את הפועל שניהם מקבלים על עצמם את מנהג המדינה"). מתנות שניתנו לעובד במהלך שנות עבודתו המבטאות הערכה וראויות לתודה ולהוקרה אינן מהוות מימוש של חובה הלכתית וחוקית זו.
אי לכך זכותך לפיצויי פיטורים עומדת בעינה ואין זו כפיות טובה אלא שכן פיצויי פיטורים אינם חובה של לפנים משורת הדין אלא זוהי שורת הדין וכשם שלא יעלה על הדעת שדרישה לקבל משכורת תתפרש ככפיות טובה, על אף שהעובד נהנה ואף תוגמל באופנים כאלו ואחרים כך דרישה לקבל פיצויי פיטורים אינה כפיות טובה כלל וכלל.
יתכן ויש ללמד זכות על המשפחה ולומר כי השם "פיצויי פיטורים" הטעה אותם לחשוב כי מדובר בפיצוי על נזק שנגרם בעוד שלמען האמת אין זה כך שכן פיצוי נועד לכסות נזק שנגרם או חוזה שהופר ואילו מענק זה אינו תלוי כלל בשאלה האם המעביד הוא שיזם את הפיטורים או מהי מידת הפגיעה שנפגע העובד כתוצאה מפיטורין אלו אם בכלל נפגע. אולם זהו המושג הרווח ואולי זהו מקורה של הטעות.
בברכה

השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן