משיכת יתר

שלום רב,
בקרב מרבית המשפחות במדינת ישראל שצורכות הלוואות ומשיכת יתר מתרחשת ירידה דרסטית באיכות החיים וברמת החיים כתוצאה מצריכה בלתי פוסקת של אשראים – אלו נגרמים(על פי רוב) ממציאות של ניהול כלכלי לקוי והוצאות גדולות מהכנסות…
אם כך מה ההגיון ההלכתי במתן היתר עיסקא ? שהרי בשל כך נגרם נזק אדיר למשפחות. עוד אשאל – האם מותרת הלוואה לכיסוי משיכת יתר שנגרמה מפער שלילי כרוני בין הכנסות להוצאות ?
אודה לקבל אישור לפרסם שאלתי ותשובתכם ברשת חברתית.
תודה רבה !

שלום וברכה,

אתה מעלה בעיה ידועה וכאובה מאד אשר, כפי שאתה כותב בצדק, נגרמת מניהול כלכלי לקוי, ומרצון לחיות ברמת חיים הגבוהה מעבר ליכולת. עם זאת, לא רק בעלי המשפחות הנקלעים למצב זה אשמים במצב. חז"ל אמרו "לא עכברא גניב אלא חורא גניב" – אילו לא היה חור בו יכול היה העכבר להטמין את האוכל – לא היה גונב.
חלק מהאשמה מוטלת גם על הבנקים אשר לא רק שלא מזהירים את הלקוחות מפני הלוואות מסוג זה, אלא אף מנסים לשכנע אותם לקחת הלוואות אלו – מה שמכניס רווחים גדולים לבנק, אך מאמלל את המשפחות.

עם זאת, יש לדעת שהיתר העסקא של הבנקים מנוסח באופן הכולל את כל הפעולות שהבנק מבצע, כך שאין היתר עסקא ספצפי הנוגע למשיכות יתר.
אכן יש מפוסקי ההלכה הסבורים כי למרות היתר העסקא הכללי של הבנק, אין להסתמך עליו לשם משיכת יתר, וזאת משום שהיתר העסקא נועד להלוואה למטרה עיסקית ולא להלוואה לשם צריכה, ומשיכת יתר נעשית בד"כ לשם צריכה. לפי אותם פוסקים אסור יהיה לקחת מהבנק הלוואה בריבית לשם כיסוי משיכת היתר, – משום שגם כאן אין מדובר במטרה עסקית.
אולם, יש מפוסקי ההלכה הסבורים כי אם ללווה ישנם נכסים בין אם נכסים ריאליים ובין אם נכסים פיננסיים, מותר לו על פי ההלכה להסתמך על היתר העסקא לשם משיכת יתר, משום שאף שמשיכת היתר עצמה לא נעשית למטרה עסקית, מכל מקום על פי תנאי היתר העסקא הופך הלווה את הבנק לשותף בכלל העסקים שיש לו והריבית המשולמת היא בעצם חלקו ברווחי אותם עסקים. אכן, גם עם מבחינת דיני ריבית אין איסור, לפי דעות אלו, במשיכת היתר, ברור שאסור על פי ההלכה להכניס את המשפחה למצב אותו אתה מתאר.

אתה רשאי לפרסם את תשובתי זו.

כל טוב