מסחר יומי בבורסה

בס"ד

לצוות מכון כתר בראשות הרב אישון שליט"א

לאחרונה התחלתי ללמוד את התחום של מסחר יומי בבורסה והתעוררו לי כמה שאלות הלכתיות בנושא, אשמח לתשובות המכון.

1.מסחר במינוף.
לכאורה במינוף רגיל שהכסף מוחזר לברוקר באותו היום אין בעיה, הבעיה היא במינוף ליום העסקים הבא שבו נלקחת
ריבית,לכאו' פשוט שצריך היתר עסקא ופה התעוררו לי 2 שאלות:

א. האם היתר עסקא כללי של בית השקעות(במידה ויש כמובן) הולך
גם על מינוף, שהרי עיקר העיסוק של חברות הברוקאז' אינו בענייני הלוואה והשאלה אם יש כוונה להחיל את היתר העסקא גם על מינוף.

ב. בנוסח ההיתר עסקא כתוב שהעסקא צריכה להיות קרובה לשכר ורחוקה מהפסד, לכאו א"א להגדיר מסחר במינוף ומסחר בברוסה
ככזה והשאלה אם ההיתר עסקא יועיל למרות הנ"ל.

2. קניה בחסר – "שורט".
למיטב הבנתי שורט עובד בצורה שהברוקר מלווה לסוחר מניות בכמות מסויימת ע"מ שיחזיר אותם אח"כ, המניות לא שייכות לברוקר
אלא לאדם שקנה אצל הברוקר בעבר מניות והברוקר רק מנהל אותם ויש לו אפשרות ורשות חוקית להלוות את המניות של אותו
פלוני שקנה. כמובן שההלוואה נעשית ללא ידיעתו של בעל המניות (ובמידה וירצה אותו פלוני למכור יקח הברוקר מאדם שלישי וכן הלאה)
הסוחר מוכר את המניות במחיר השוק הנכחי ומקווה שהמחיר ירד,במידה והמחיר ירד הסוחר הרוויח, הוא קונה מניות ומחזיר לברוקר
שמחזיר לאותו אדם. במידה והמחיר עלה הסוחר הפסיד ויאלץ להחזיר מניות בשווי גבוה יותר ממה שמכר.
ויש לדון כאן מצד כמה דברים.
א.
גם במקרה שהמחיר ירד והסוחר לא מחזיר מניות בשווי גבוה משלווה עדיין יש פה לכאורה "סאה בסאה" והשאלה שלי אם מועיל
היתר עסקא על סאה בסאה,במידה ולא האם יועיל היתר מדין "יש לו" במידה ויש לו מניה אחת לפחות של אותה חברה.
ב.
במקרה שהמחיר עלה הסוחר מחזיר מניות בשווי גבוה יותר ממה שלווה,על הצד שלא מועיל היתר עסקא בסאה בסאה לכאו' זה
ממש ריבית(לכה"פ מדרבנן) והשאלה כנ"ל.
ג.
יש לדון מי נחשב המלווה, הברוקר או האדם שלו שייכות המניות, אם נאמר שהברוקר, לכאו' איך אדם יכול להחשב 'מלווה' על
דבר שאינו שלו,ואם האדם שלו שייכות המניות, איך אדם יכול להחשב 'מלווה' בלי לדעת שהוא מלווה ולמי הוא מלווה. והנ"מ תהיה
היא האם יש עניין לעשות היתר עסקא מול הברוקר אם הוא גם ככה לא נחשב המלווה. ולצד השני, גם אם הברוקר גוי או שיש היתר
עסקא מולו עדיין אולי נבוא לחשוש שהמלווה יהודי (לכאו' רוב בעלי המניות בבורסה בת"א) ומולו אין היתר עסקא
ד.
יש לדון אם זה נחשב סאה בסאה שכן הסוחר לווה מניות ומחזיר מניות או שמא מכיוון שהסוחר לא מקבל לידיו את המניות אלא
הם מיד נמכרות במחיר השוק (והברוקר מביא כסף לסוחר) וגם כשהסוחר מחזיר, מכיוון שאין לו את האפשרות לקנות מניות בצורה
ישירה אלא הברוקר קונה עבורו נמצא שזו הלוואת דמים רגילה ולא סאה בסאה.
ה.
לכאו' גם בשורט א"א להגדיר את הפעולה כ"קרובה לשכר ורחוקה מהפסד" והשאלה כנ"ל אם יועיל היתר עסקא.

אשמח להתייחסות בהקדם.
בתודה מראש

מיכאל יעקב

שלום רב,

1. א. היתר עסקא חל על כלל העסקים שיש בהם חשש ריבית – ולכן מסתמא חל גם על מינוף.
ב.בהיתר העסקא כתוב בד"כ שהמקבל ישקיע את הכסף בכלל העסקים הטובים שלו ולכן גם אם אתה מקבל את הכסף לשם המינוף אין מניעה שהעסקה תהיה לגבי דברים אחרים.

2. אכן מועיל גם היתר עסקא וגם "יש לו". שני ההיתרים הללו מועילים כמובן גם כאשר המחיר עלה.
המלווה הוא בעל המניה שהרי כפי שאתה אומר בצדק אדם לא יכול להלוות דבר שאינו שלו. לכאורה עפי"ז היה צריך בעל המניה לחתום על היתר עסקא, אך נראה שהיות שבפועל את הפעולה עושה הברוקר, ובעל המניה אף לא יודע על כך – די בכך שהברוקר עושה זאת על פי היתר עסקא, ודעתו של בעל המניה סומכת על הברוקר שיעשה במניה שלו כל מה שמתיר החוק, ואם יש לברוקר היתר עסקא דעתו סומכת על הברוקר שינהג במניה שלו בהתאם להיתר העסקא. אכן אם מדובר בברוקר גוי לא יועיל הדבר בלא היתר עסקא שהרי, כאמור, לא הברוקר הוא המלווה – אלא אם כן בעל המניה או הלווה הם גויים.
לענ"ד אין זו הלוואת דמים רגילה, משום שבפועל באמת המניות עוברות ידיים, ולאחר עסקת המכירה נחשב הקונה כבעל המניה, וברור שלו בעל המניה מכר לו אותה שהרי הוא כלל לא ידע על העיסקא, גם הברוקר לא יכול להחשב כמוכר משום שהוא לא בעל המניה, ועל כרחך שהמוכר הוא הלווה שקיבל את המניה בהלוואה.

כל טוב

השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון