טוען...
השאלה נענתה ע"י רבני מכון כת"ר
א. האם כל מי שיש ברשותו מניות חייב למוכרו בערב פסח.
ב. איך ניתן למכור לגוי והרי עסקאות מחוץ לבורסה חייב דיווח מראש.
תודה למפרע
אגב, אם ניתן קצת לנמק אודה לכם מאוד.
התשובה מאוד מאוד חשובה לי הלכה למעשה.
התורה אוסרת על האדם להחזיק ברשותו חמץ בחג הפסח , ועליו לסלקו מרשותו או באופן פיזי או באמצעות מכירתו לגוי כנהוג .
איסור זה חל גם על חמץ שברשותו הפרטית של האדם וגם על חמץ בו האדם שותף, בין אם שאר השותפים יהודים ובין אם אינם יהודים . כמו כן תקף האיסור גם על חברה בע"מ אשר נמצאת בבעלות יהודית מלאה או חלקית. מכיוון שבעלות החברה מתבטאת בהחזקת מניותיה הרי שבאופן עקרוני כל אדם שיש בבעלותו מניות של חברה כלשהי עליו לדאוג כי החברה תמכור את החמץ שברשותה לגוי או לכל הפחות למכור את מניותיו בחברה זה.
לשיטות הסוברות כי המניה הינה שותפות בחברה, נחלקו הפוסקים מהי כמות המניות המינימלית הנדרשת על מנת להחשב כשותף בחברה. לדעת מרבית הפוסקים שכל עוד אין לאדם זכות הצבעה באסיפת בעלי המניות, ואין לו השפעה כלשהי על הנעשה בחברה אין לראות את המניה כשותפות אלא כהלוואה אותה מלווה בעל המניה לחברה . לעומתם סוברים חלק מן הפוסקים כי כל כמות של מניות מגדירה את האדם כשותף בחברה .
למעשה: אדם שמחזיק במניות באופן ישיר או באופן עקיף עליו לציין בשטר המכירה כי הוא מוכר גם את המניות שברשותו . אמנם על פי החוק לא ניתן למכור מניה אלא בדרכים מסוימות הדורשות רישום מסודר. אעפ"כ ניתן לציין בשטר המכירה כי מוסכם על הצדדים כי למרות הצורך ברישום מכירת המניות נעשית באופן בו נמכר שאר החמץ, ואם ידרש רישום המוכר מתחייב לרשום זאת על שם הקונה.
בדיעבד אם לא מכר את המניות אזי מחמת הספק אין לאסור עליו את השימוש בהן לאחר הפסח . (על פי פסק המשנה ברורה (סימן תמ"ט סק"ה) כי כאשר קיים ספק אם החמץ שנמצא אחר הפסח היה בבעלות יהודית, הרי שהוא מותר בהנאה לאחר הפסח, בצרוף דברי המשנה ברורה (סימן תמח ס"ק כה) המתיר חמץ בהנאה לאחר פסח כאשר אין באפשרותו של האדם למכור ולבער).
השאלה נענתה ע"י רבני מכון כת"ר
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: