כסף שניתן במתנה שלא מדעת האם אפשר להתחרט קודם ידיעת הבעלים

שלום וברכה,
לפני כמה שבתות התארחנו אצל קרובי משפחה וישנו בדירה שמאן דהו הסכימו ליתנה לנו על השבת בחינם. בסיום השבת רציתי לכתוב להם פתק תודה רבה, אך לא מצאתי ולא רציתי לחטט להם בחפציהם. ולכן השארתי להם שטר של 100 ש"ח במתנה. כשבאתי לבית הקרובים אשתי שם הכינה פתק עם שוקולד וכיו"ב, ונמצא שבזה יצאנו ידי חובת הנתינה. הלכתי לביתם ושמתי את הפתק ולקחתי את 100 הש"ח בחזרה.

לכאורה הכסף כבר נקנה להם מדין חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו אם היא חצר המשתמרת. הייתי רוצה לדבר איתם ישירות שימחלו לי, אך אין לי אפשרות להשיג את מספר הפלאפון שלהם. האם ניתן לסמוך על כך שאילו היו יודעים ודאי שלא היו מקפידים? שהרי לא ציפו לזה, וגם ידוע לי שהם אנשי חסד שאינם קפדנים.

תודה רבה!

שלום רב,

לכאורה באמת יש כאן קנין חצר, ואף שלא היתה כוונת קנין מצד הקונה, היות שהנותן התכוון להקנות והחצר משתמרת זכה הקונה גם ללא כוונה "דחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו" (שו"ע חו"מ רסח ג. ועיין בנתיבות סימן ר ס"ק יד שאפילו במקרים בהם נדרש מעשה קנין כוונת קנין של המקנה די בה על מנת ליצור קנין).
אלא שבאמת אין כאן קנין משום שזו מתנה בטעות, שכן מלכתחילה גיליתם דעתכם שאינכם מעוניינים לתת להם כסף, שכן הייתם מסתפקים בפתק לו הייתם מוצאים, ואף עשיתם מעשה וחיפשתם אחריו (במגבלות ראויות שמירת הפרטיות), ולמפרע כאשר גילית שאשתך הכינה פתק תודה ואפילו שוקולד הבנת כי הנתינה היתה בטעות וזו הסיבה שאתה מבקש לחזור בך. במקרה זה עוסק השלט"ג (וכך פוסק הרמ"א חו"מ רז ד) שכאשר מדובר במתנה דברים שבלב הוי דברים וכפי שמבאר הסמ"ע (שם ס"ק י) "דאומדן דעת כל דהו מבטל המעשה ואמרינן ביה דלא גמר בדעתו לתנו לו ".
זאת ועוד, יתכן ואף אם היית מניח 100 ₪ כפי שהיה, ואח"כ היית חוכך בדעתך וסובר שכדאי ומכובד יותר להמיר את השטר במוצר ששווה כערכו שאז אין כאן מתנה בטעות, ולכאורה כבר חל קנין חצר, גם אז יש לדון שמא בנידון כזה בו בעה"ב אינו נמצא, וביד האורח להחליף את מתנתו, יתכן שאין גמירות דעת האדם מוחלטת עד לרגע בו עוזב את הבית לחלוטין, וממילא חסר בהקנאת הנותן ולכן לא זכתה החצר עדיין, ולכן יוכל האורח להחליף את מתנתו.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים והרב אורי סדן