מכון כת"ר

טוען...

שאלה:

יש לי שאלה על סכום לא גדול, ובכ"ז (מצד "דין פרוטה כדין מאה") אבקש לדעת תשובה.
בסניף הבנק שלי נערך כנס לקוחות, ובתחילתו קיבל כל לקוח שהגיע שי קטן (ערכת עטים וכד") מהבנק. בסיום הכנס נותרו מספר אנשים שעדיין לא יצאו (הם ניגשו למרצה שדיבר שם, ושאלו אותו שאלות וכו"), כשחלקם השאירו בינתיים את השי שקיבלו על הכסאות שעליהם ישבו בזמן ההרצאה. בינתיים אחת הפקידות של הבנק עברה בין הכסאות ואספה (בשביל להחזיר לבנק) את הערכות שנותרו שם.
אני פניתי בסוף הכנס לאחד הפקידים שם ושאלתי אם אפשר לקבל את השי (היגעתי קצת באיחור לכנס, ולא קיבלתי כשחילקו לכולם), והוא הסכים בשמחה – הוא ניגש לדלפק שעליו אותה פקידה הניחה את הערכות שאספה, ונתן לי ערכה אחת.
השאלה היא – האם היה מותר לי לקחת, וכן (כיוון שבסופו של דבר לקחתי ) – מה עליי לעשות בערכה זו. אציין שאני מניח שאותם אנשים שדיברו עם המרצה וכדו" לא שמו לב באותו זמן שהפקידה לקחה את הערכות שהשאירו (ושמסתמא התכוונו אח"כ לקחת איתם הביתה), כך שאם הם כבר זכו בערכות כשקיבלו אותם – אולי יש פה בעיה של יאוש שלא מדעת וכו". כמובן השאלה גם אם הם בכלל זכו בזה כל זמן שהם עדיין בתוך הבנק (אולי עשו הגבהה וכו").
מיותר לציין שאין לי דרך לבדוק איזו ערכה שייכת למי, כי כולן זהות, (וגם אינני מכיר את הלקוחות האחרים שהיו שם).

תודה מראש על התשובה, וסליחה שכ"כ הארכתי (כשהחפץ עצמו כאמור בכלל קטן ולא יקר).

תשובה:

שלום וברכה

אכן נראה שהלקוחות שקבלו את השי זכו בו בקנין הגבהה וע"כ הוא שייך להם. אלא שיש להבחין בעניין זה בין הדין לכתחילה לבין בדיעבד.
בדיעבד אחרי שהשי כבר אצלך אינך חייב להחזיר שהרי מדובר בערכות זהות ואין אפשרות ללקוח שהוא בעל הערכה להוכיח שהיא שייכת לו והמוציא מחברו עליו הראיה. אותו לקוח יוכל לתבוע כמובן את הבנק שאסף את כל הערכות שודאי לקח גם את הערכה שלו וחייב להחזיר אותה או את שוויה (או במקום שוויה – ערכה זהה אחרת).
לגבי לכתחילה – נראה שאם מספר הערכות שנשארו היה זהה או נמוך ממספר הלקוחות שנשארו במקום – אסור היה לך לקחת מהם שהרי, כאמור הם זכו בערכות. אולם אם מספר הערכות שנשארו היה גדול ממספר הלקוחות שנשארו – היה מותר לך לקחת משום שניתן היה לתלות שאותה ערכה שקבלת היא של לקוח שהשאירה שם והתייאש.

כל טובהשאלה נענתה ע"י מכון כת"ר