טוען...
השאלה נענתה ע"י רבני מכון כתר
שלום וברכה,
האם על פי ההלכה, האם מותר לחברה פרטית ישראלית בבעלות גוי, להכנס להשקעות בישראל ולרכוש קרקעות ונדל"ן בישראל ?
כמו כן האם מותר לחברת סטרט אפ ישראלית להירכש ע"י חברה ישראלית פרטית בבעלות גוי ?
לתשובה מהירה אודה
שלום רב,
לגבי השאלה הראשונה – יש לדון האם יש כאן איסור "לא תחנם", ופגיעה במצות ישוב א"י.
יש לעיין בגדר האיסור של "לא תחנם":
כתב הרמב"ם הלכות עבודה זרה פרק י הלכה ד, מפני מה אין מוכרין להן שנאמר ולא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע שאם לא יהיה להם קרקע ישיבתן ישיבת עראי היא, עכ"ל.
וכיו"ב כתב רבינו בחיי (דברים פרק ז), ועוד דרשו בו: לא תחנם, לא תתן להם חניה בקרקע שאסור למכור להם קרקע בארץ ישראל שזה יהיה סבה שיתישבו שם, והתורה אמרה: (שמות כג, לג) "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי". עכ"ל.
כלומר צריך למנוע מהם יישוב קבוע בא"י, כדי שהם לא יישארו בארץ.
ויש כאן ענין נוסף של מצות ישוב א"י שכתב רש"י (גיטין דף ח ע"ב ד"ה משום), לגרש עובדי כוכבים ולישב ישראל בה, עכ"ל.
מבואר ברש"י שיש כאן שני חלקים, גם למנוע ישיבת עכו"ם וגם ליישב את ישראל בא"י. א"כ בנידון זה אף אם יש ספק לגבי החלק הראשון, שאולי לא מדובר באנשים מסויימים, מ"מ חסר החלק השני, שצריך שיישוב הקבע בארץ יהיה של יהודים שיגורו בבתים שבבעלותם.
אלא שלכאורה כל זה לא שייך בחברה שם בעלי החברה או בעלי המניות אינם מתכוונים לשבת בקרקע שהחברה רכשה.
וא"כ נראה שהשאלה תלויה במחלוקת האחרונים האם איסור לא תחנם מותנה בהתקיימות החשש המהותי, או שקיים בכל מקרה, ונחלקו בכך האחרונים, כפי שהביא הרב שלמה גליקסברג (שו"ת משפטי ארץ חלק א):
מחלוקת האחרונים היא בשאלת דינו של יהודי המוכר קרקע לנכרי אך מתנה עמו שלא יכנס להתגורר בה בפועל הר"ח פלאג"י בספרו שו"ת נשמת כל חי הביא מבעל מלאכת הקודש ששלל אפשרות של מכירת בתים לנכרי גם כאשר התנה עמו שלא יכנס בפועל להתגורר בבית ואשובה אתפל"א עוד על הרב מלאכת הקדש ז"ל במ"ש שם וז"ל ואין לומר דלא אסרו למכור להם בתים בא"י ושדות בח"ל אלא דוקא אם ידור בהם הגוי שהוא מכניס שם ע"ז והתורה אמרה לא תביא תועבה אל ביתך אבל מותר למכור לו ופוסק עמו שישאר הישראל שם דר בבית ומעלה לו שכר' על פי עיקרון זה מיישב הר"ח פלאג"י את קושיית המפרשים כיצד נתן שלמה לחירם ערים מארץ ישראל והכא חירם לא היה דר באלו הערים אלא היה נהנה מפירותיהם' על כך חולק הר"ח פלאג"י מ"מ להא דחירם נראה פשוט דלפי מאי דתלי טעמא דהרמב"ם ז"ל דמאי אסיר לן שלא ליתן להם חנייה בקרקע משום שיהיה ישיבתם עראי בא"י וכיון דלא ידורו כלל ודאי דמותר לתת להם חניה בקרקעךי גם הרצ"פ פראנק הביא מתשובת הרש"ז מלובלין בעל התורת חסד כי במכירה שלא תמומש בפועל בכניסתו של הנכרי לקרקע לא יהיה בה איסור של לא תחנם' וסברתו משום דאיסור מכירה לנכרי לא תליא בחלות הקנין לנכרי דאם יצוייר מכירה והקנאה לגוי שיקנה קרקע בא"י אבל הקניה לא תוסיף לו כח ושום אפשרות להגיע עי"ז לידי ישיבת קבע בארץ יתכן לומר דבכה"ג לא יעבור ישראל המוכר בל"ת רשרש האיסור באזהרה דלא תחנם לאו בקנין תליא מילתא ורק בגורם לו חניה בארץ זהו שרש האיסור'
אם איסור לא תחנם מותנה בהתקיימות החשש המהותי, יש לומר שכאשר מדובר בחברה ישראלית בבעלות גויים, המשקיעים בחברה משיקולים עסקיים, ובכך מחזקים את כלכלת המדינה הנהנית מהשקעות זרות, אין חשש.
אולם אם איסור לא תחנם קיים בכל מקרה, הרי שהשאלה בנדוננו תהיה תלויה במחלוקת האחרונים אודות חברה בע"מ: האם ההלכה מכירה בה כאישיות משפטית נפרדת, או שרואה בה שותפות רגילה של בעלי המניות. (ועסקנו בכך באריכות ואכמ"ל).
על הצד שההלכה מכירה בה כאישיות משפטית נפרדת, לא יחול עליה איסור לא תחנם, כשם שלא עליה איסור ריבית, ואילו על הצד שההלכה אינה מכירה בה כאישיות משפטית נפרדת, הרי שדין מכירה לחברה שבבעלות גוי יהיה כדין מכירה לגוי.
לסיכום: יש מספר צדדים להתיר רכישת נדל"ן בישראל ע"י חברה ישראלית בבעלות גוי, כאשר הגוי בעל החברה פועל משיקולים עסקיים ולא מתוך מטרה להחליש את אחיזת עם ישראל בארצו.
לגבי השאלה השניה – אין איסור.
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: