הלוואות חברתיות

ב"ה

בעבר נתקלתי בחברת בלנדר המתווכת בין לווים למלווים וראיתי אצלכם שיש בעיה בהיתר העסקא שלהם ושלא להצטרף להלוואות דרכם.
היום נתקלתי באתר נוסף שפועל באותה שיטה: www.eloan.co.il
יש להם היתר עסקה (בקישור הזה): www.eloan.co.il/doc/hiyter-iska

רציתי לשמוע מה דעתכם על זה.
כמו כן, כיוון שכאשר אתה בוחר למי להלוות אתה רואה את נתוני הבקשה שלו ויודע לשם מה הוא זקוק להלוואה, תהיתי אם מותר להלוות רק לאלו שמצהירים שהם זקוקים לכסף לשם השקעה בעסק או לימודים, שאז נראה לי שמתקיים פה הרעיון היסודי של היתר עסקא, שאיני רואה איך הוא תקיים בהלוואה לסגירת מינוס, למשל.

בכל מקרה, מכל העסק הזה נודף ריח קשה של ההלוואה בריבית. לכן מעניין אותי האם גם אם זה מותר הלכתית זה משהו שאין רוח חכמים נוחה ממנו, ועדיף להימנע.

תודה רבה ויש"כ.

שלום רב,

ראיתי את נוסח היתר העסקא. יש לי מספר הערות על הנוסח וכן נדמה לי שחסרה שם חותמת של החברה אך זה לא העיקר. הבעיה העיקרית היא שהחברה היא רק מתווכת. אמנם בנוסח היתר העסקא נכתב במפורש כי הוא חל גם על עסקאות בהן החברה מתווכת אך לענ"ד קשה להסתמך על כך לכתחילה כשמדובר בהלוואות בין אנשים פרטיים ששניהם אינם יודעים שבעצם המדובר בעסקא ולא בהלוואה.
אין זה דומה להלוואות הניתנות ע"י בנקים החתומים על היתר עסקא, שם אף אם הלקוח אינו יודע שמדובר בעסקא, הבנק מצהיר שהוא נותן את הכסף כעסקא וקיימת הסמכה מכללא של הלקוח לכל תנאי הבנק הנותן. דבר זה, כאמור, לא קיים כאן כאשר הן המלווה והן הלווה אינם יודעים כלל שהם מבצעים עסקא ולא הלוואה.

נכון שבהלוואה לשם השקעה בעסק, ואולי גם לימודים, מתקיים הרעיון היסודי של היתר עסקא ויש בהחלט מקום להלוות להם, אך כל זה בתנאי שיעשה היתר עסקא מפורש בין הלווה לבין המלווה. מבחינה מעשית ניתן לעשות זאת ע"י הוספת משבצת נוספת בלוח ההלוואות שם יכתב האם מדובר בהלוואה עפ"י היתר עסקא.

לבי השאלה האם רוח חכמים נוחה מכך – אם מדובר בהלוואה למטרה עסקית הנעשית עפ"י היתר עסקא ובריבית בגובה סביר – רוח חכמים נוחה מכך. במקרים אחרים – לא ברור, יש לבדוק כל מקרה לגופו.

כל טוב