טוען...
השאלה נענתה ע"י - הרב שלמה אישון
שאלה:
שלום לכבוד הרב. ב"ה רכשנו דירה שטרם התחילו לבנותה, והורינו עומדים לתת לנו סכום גדול מהוצאותיה, בצורה שחותמים על שטר של הלואה לכל דבר ועניין, אך בפועל אין הם מתכננים לגבות את זה אלא אם כן ח"ו במקרה של פירוק הבית וכדו'.
בשטר הלואה נכתב שההלואה תהיה בצמוד למדד. רבם פוסק שאין בזה ריבית אך רבותי הורו לי בזה להחמיר לחשוש לשיטות שיש בזה רבית.
שאלתי כיצד לפתור את זה, ראשית האם יש פיתרון טוב לכתחילה ליצור את זה בצורה אמיתית שלא בונה על היתר עסקא שבעצם לא יתממש בפועל.(שלא יובן לא נכון, אין כאן פקפוק בהיתר אלא שכאן שזה נעשה בין אנשים, משפחה, אולי יש דבר שיהיה יותר לכתחילאי).
ואם הדבר הנכון יהיה לחתום על שטר היתר עסקא, לא הבנתי את המשמעות שלו, לכאורה הכוונה שהם יהיו שותפים במובן מסוים בדירה, האם זה אומר שאני לא יוכל למכור את הדירה ללא הסכמתם? אם זה אכן יוגדר שותפים? אם כן לכאורה, הם יוכלו לתבוע חלק בדמי השכירות כשאשכיר את הדירה ובשטר היתר עסקא לא ראיתי התיחסות לזה.
אין לי חשש מעשי שהם יבקשו את הכסף אך אני לא מבין איך השטר יבטא את ההסכם בינינו.
סליחה אם הטרחתי בזה בשאלות ואולי לא שאלתי כעניין,אך אני כבר נבוך בזה איך לעשות את ההלואה הזו על פי רצון ה'. תודה רבה.
תשובה:
הטוב ביותר לחתום על היתר עסקא. בהיתר העסקא הופכים ההורים לשותפים בכלל העסקים הטובים שיש לכם ולאו דווקא הדירה (למשל אם יש לכם תכניות חסכון או ניירות ערך וכו' הם שותפים גם בזה.). היתר העסקא הוא חלק מתנאי ההלוואה ולכן כל עוד שעל פי תנאי ההלוואה לא ניתן לתבוע את הקרן וההצמדה לא ניתן לגבות זאת גם עפ"י היתר העסקא. על פי היתר העסקא, מוסכם ביניכם שתשלום הריבית או ההצמדה הם תחליף לחלקם של ההורים ברווחים, כלומר תחליף לגביית חלקם בדמי השכירות ולכן אין חשש שיגבו את דמי השכירות כל עוד אתם תשלמו את חובכם בהתאם להסכם ההלוואה.
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: