מכון כת"ר

טוען...

שאלה:
שלום וברכה,
לפני כחצי שנה לקחתי הלוואה של 65000 ש"ח מאחי, ללא שטר לטובת בניית בית. לאחר שלקחתי את ההלוואה הבנתי שבעצם יש פה בעיה של ריבית, מכיוון שאני מחויב להחזיר לו גם את הריבית שהבנק גובה ממנו. בפועל החזרתי חלק מהכסף כבר, אבל לפני כחודשיים הוא נתן לי דחייה להחזרים לבינתיים. הבית שיש לי אינו שלי אלא בנוי בחלקה של חמי וחמותי ויש לי זכויות כלשהם לשכירות על הבית. (גם זה סיכום בעל פה שיש ביני לבין חמי)
יש כאן כמה שאלות שאשמח לקבל עליהם תשובה:
1. האם צריך או יש צורך שנכתוב שטר הלוואה ביני לבין אחי למפרע, אם מבחינתו אין צורך כזה ("לא תיתן עוולה בביתך")
2. הדפסתי שטר "היתר עיסקא", האם יש צורך שיהיו לי נכסים שהם שלי בפועל על מנת שנוכל לחתום על השטר?
3.אשמח להסבר על מה אנחנו בעצם חותמים ב"היתר עיסקא"
4. ההלוואה כבר ניתנה ואין לי יכולת להחזיר את הכסף ולהלוות שוב. האם ומה הפתרון במקרה כזה?

צבי

תשובה:
שלום רב,

1. אם לא עשיתם שטר הלוואה – נכון לעשותו עכשיו ולכתוב בו שההלוואה היא על פי היתר עסקא.
2. אכן היות שבהיתר עסקא הריבית היא בעצם שותפות של הנותן ברווחים, יש צורך לכתחילה שיהיו לכך נכסים כל שכן. אבל זה לא חייב להיות בית אלא כל דבר שאפשר להפיק ממנו רווחים. לכן אם יש לך זכויות שכירות (כלומר שיש לך זכות לקבל שכר דירה על השכרת הבית) זה גם יכול להחשב כעסק לצורך העניין. כמו"כ אם יש לך קרקע (שערכה עשוי לעשות) או ני"ע וכדו' זה גם נחשב כנכס.
אם אין שום נכסים ניתן בשעת הדחק להחשיב את כח העבודה שלך המפיק רווחים ג"כ כנכס.
3. היות שההלוואה כבר ניתנה, אתם צריכים לעשות קנין סודר ובו אתה מקנה לאחיך חלק בנכסים שלך, ועל כן הוא שותף ברווחים של אותם עסקים.
4. ע"י קנין כנ"ל זה יכול להועיל גם אם אתה לא מחזיר ומלווה מחדש משום שעצם הקנאת הנכסים היא בעצם פריעת חלק מהחוב. ומכל מקום כל מה שפרעת עד כה תחשיב רק על חשבון הקרן בלא הריבית. ואת הריבית תחשבו רק מכאן ולהבא – בכפוף לחתימה על היתר העסקא.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון