טוען...
השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
שלום הרב.
כרקע לשאלה אני מצטט מאתר 'כל זכות' הידוע:
"על-פי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, עובדת (ובתנאים מסוימים גם עובד) שהתפטרה תוך 9 חודשים מיום שילדה על-מנת לטפל בילד, זכאית לקבל פיצויי פיטורים (בתנאי שהתקיימו יחסי עובדת-מעביד בינה לבין המעסיק במשך שנה לפחות)".
אשתי עבדה בשנתיים האחרונות כמורה בבית ספר יסודי. כבר מתחילת השנה הזאת התלבטנו האם היא תמשיך לעבוד שם. בכל מקרה, ב"ה נולדה לנו בת לפני 7 חודשים. אשתי יצאה לחופשת לידה, וכשהסתיימה החופשה היא חזרה לשלושה שבועות כדי לא להפסיד את המשכורות של החופש.
בינתיים החלטנו שהיא עוזבת שם. בעיקר מפני שרצה להיות עם התינוקת בבית לפחות בחודשים הראשונים של שנה הבאה. אמנם זו הסיבה העיקרית (לאורך כל השנים קשה לה מאד עם העובדה שהיא יוצאת לעבוד והילדים לא איתה בבקרים…), אך כמובן שיש עוד סיבות לעזיבתה.
ידענו על הזכות הנ"ל בציטוט. מנהלת בית הספר אישרה לה ברצון להתפטר מעצמה ולכתוב שזאת התפטרות 'על מנת לטפל בילד' (כפי שנדרש בתהליך קבלת הזכאות לפיצויים אלה). גם המנהלת כתבה כך במכתבה, וגם הנהלת חשבונות טיפלה בזה כמות שהוא.
שאלתנו: פתאום חשבנו שאולי התביעה הזו אינה בתכלית הישרות (מכיון שהטיפול בילדה היא סיבה משמעותית ועיקרית ויקרה ללבנו, אבל כמו שצוין – היא איננה הסיבה היחידה לעזיבת מקום עבודה זה. וכמובן, שגם בתקופה הקרובה כשהיא תישאר בבית עם הילדה- היא תעבוד בע"ה מהבית בעבודות מזכירות וכד').
עוד נתון: המנהלת והנהלת החשבונות עדיין לא שומרי תומ"צ לצערנו, ולכן העובדה שהם אישרו והסכימו- אין לה משמעות להלכה. אלא שאולי לעניין הישרות עם החוק- יש משמעות להסכמתן. (ואז אולי זה גורם שגם לפי ההלכה זה מעשה ישר).
בבקשה, הרב יתייחס בתשובתו גם לאמת האידיאלית (איך היינו אמורים לנהוג לכתחילה), והם יש שינוי כשהתהליך נעשה כבר בדיעבד. (למרות שנראה שאנחנו עדיין בשלב שאם ההלכה אומרת שזה לא ישר, אפשר למשוך ולבטל את התביעה). והאם יש בכאן מידת חסידות.
יש לציין שלא הצלחנו לברר את דעת ורצון המחוקק. אשתי יודעת שהמון משפחות עושות כך, בלי פלפולים ושאלות. ובאמת יכול להיות שהרב יגיד שכוונת המחוקק כוללת בודאי גם מצבים כאלה שאינם שחור לבן. ועובדה שכך העם נוהג (אך לא בטוח שזה העם שרגיל כבר להתנהל על פי דעת התורה..).
יורנו נא הרב דרכי תורת אמת.
אין צורך להגיד שזה אמור להיות סכום שמשמעותי לנו לחיים הבסיסיים… אבל זה ודאי לא סיבה להתיר את האסור!
שלום וברכה
כל פוסקי ההלכה מאמצים את חוק פיצויי הפיטורים ככתבו וכלשונו (ראה שו"ת מנחת יצחק ו קסז תשובות והנהגות ה שסג ועוד).
לשון החוק מורה כי אם מטרת ההתפטרות של אשה היא טיפול בילד אזי יש לראות בהתפטרות כפיטורין.
מתוך הנחה שלהלכה אנחנו "דורשין לשון הדיוט" הרי שיש לדרוש את החוק בלשונו ולפרש את סעיף 7 (העוסק בנד"ד) ע"פ לשון סעיף 6 העוסק בהתפטרות לרגל מצב בריאות לקוי. בסעיף זה נאמר כי על מנת להפעיל סעיף זה אזי על המצב הבריאותי להווות "סיבה מספקת להתפטרות". כלומר המחוקק עצמו ידע כי יתכן ואדם יתפטר בשל מספר סיבות ואעפ"כ הסכים להקנות לו מעמד של מפוטר אם הסיבה הנקובה בחוק מהווה סיבה מספקת. לענ"ד כך יש לפרש גם את כוונת החוק בסעיף 7 ולומר כי אם הטיפול בילדה מהווה "סיבה מספקת להתפטרות" די בכך בכדי לראות בה כפיטורין, גם אם יתכנו סיבות אחרות.
מלשון שאלתכם וכן מהעובדה שאשתך נשארה בבית אחרי ההתפטרות עולה כי אכן הטיפול בילדה היווה סיבה מספקת לגמרי אלא שנתלוו לו סיבות אחרות שהוסיפו לקבלת ההחלטה ולפיכך יש להסיק כי זוהי זכותכם המלאה לזכות בפיצויי פיטורים מן הדין ולכתחילה ללא חשש ופקפוק.
בברכה
השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל: