דמי ביטול אולם, אירוע וכד'

שלום
בימים האחרונים מופצת הודעה בנוסח הבא:
"זוג ביטל חתונה ובעל האולם דורש את הכסף בהתאם.תעבירו בקבוצות אולי נמצא זוג שמתאים לו התאריך: 17/2/16באולמי ״האחוזה״ במודיעיןסגרו ל600 איש ( 240 שקל למנה) מי שמעוניין שיצור קשר 050-8907081תעבירו דחוף בבקשה בקבוצות אולי ימצא זוג שיתאים לו בעוד חודש בדיוק!"
הודעות על זוגות אומללים שכאלו שבנסיבות אלו ואחרות נאלצו לבטל אירוע (לאו דוקא אולם, זה יכול להיות גם אירוח לשבת שבע ברכות וכד') הן לא אירוע יוצא דופן.
מה דעת ההלכה \ רוח ההלכה לגבי סכומים ראויים לדמי ביטול (כמובן יש להבחין בין ביטול העלול לגרום מניעת רווח לבין ביטול הגורם להפסד ישיר ובין ביטול ימים בודדים לפני לביטול חודש לפני כמו במקרה הנ"ל)
תודה רבה

שלום רב,

התשובה לשאלה זו תלויה במספר גורמים ועשויה להשתנות ממקרה למקרה.
אם היה הסכם בין הזוג ובין האולם כי בכל מקרה של ביטול עליהם לספוג את הנזק יש לבחון את ההסכם האם הוא מחייב על פי ההלכה (עשויה להיות כאן בעיה הלכתית הנקראת בשם "אסמכתא", דהיינו התחייבות עתידית מותנית שהצד המתחייב לא התכווון אליה. ניתן לפתור בעיה זו באמצעות ניסוח מתאים אך בדרך כלל החוזים בהם משתמשים בעלי האולמות אינם בנויים על פי ההלכה).
בהנחה שלא היה הסכם, או שהיה הסכם אך הוא לא מחייב על פי ההלכה יש להבחין בין שני מצבים שונים:
האחד, זוג הזמין אולם ולאחר מכן החליט לדחות את התאריך במספר שבועות או להתחתן במקום אחר
השני, זוג ביטל ארוסין והחתונה התבטלה מכל וכל
במקרה הראשון בו החתונה לא התבטלה אלא נדחתה או הועתקה יש להבחין בין מקרה בו הביטול נעשה במועד בו בעל האולם לא היה יכול למלא ערב זה ובין מקרה בו הביטול נעשה פרק זמן ארוך לפני החתונה בו ניתן למצוא זוגות אחרים להשכרת האולם. כאשר הביטול נעשה מספיק זמן מראש אין מקום לחייב את הזוג בתשלום על אולם שלא שכרו, לא בדיני אדם ולא בדיני שמים. לעומת זאת כאשר הביטול נעשה פרק זמן קצר מדי לפני החתונה במועד בו בעל האולם לא יכול למלא ערב זה ונגרם לו הפסד משמעותי אלא שהפסד מסוג זה מוגדר כנזק ב"גרמא" (תוספות בבא קמא כ ע"א ד"ה זה, רמ"א שסג ו). על נזק מסוג שכזה פטור מדיני אדם אך חייב בדיני שמים (בבא קמא נה ע"ב). משמעות הדבר שבית דין של מעלה השופט גם על היבטים מוסריים, שמסיבות משפטיות כאלו ואחרות לא ניתן לחייב עליהם בבית דין של מטה, מחייב בו. התורה אינה אדישה למעשה זה ואוסרת אותו "גרמא בנזיקין אסור" (בבא בתרא כב ע"ב). מעשה זה פסול מוסרית ולכן אדם המזיק את חבירו בגרמא במתכוון נקרא רשע (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד סימן קמח). אי לכך, מן הראוי שבני הזוג יקחו אחריות על מעשיהם וישלמו, אם יש בלבם מידה של יראת שמים.
אמנם במקרה השני, בו הזוג ביטול את האירוסין והחתונה התבטלה מכל וכל יש להניח כי הדבר נעשה באופן מפתיע ביותר לשני הצדדים, ואין ספק כי היה גורם שהתגלה לצדדים שלו היו יודעים אותו לא היו מתארסים כלל. את אותו גורם מסתבר להגדיר כאונס גמור ולכן פטור הזוג מלשלם כל תשלום שהוא על האולם (שו"ע חו"מ שלג ב), ומסתבר שעל בעל האולם להשיב להם גם את דמי המקדמה אותם שילמו.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן