מכון כת"ר

טוען...

שאלה:
שלום
אני גר בבנין משותף ,לאחרונה נפלו שלושה אריחים מהמסדרון שקרובים לפתח דלתי כתוצאה מנגיעה קלה בהם. (יכול היה ליפול מטריקת דלת לצורך העניין)
אציין שבחלקו של המסדרון שקרוב לדירתי היו נזילות מים קשות שתוקנו מספר פעמים. נפילת האריחים וקיום הנזילות במסדרון בפער של פחות מחודש.
שאלתי היא האם אני צריך לתקן את האריחים שנפלו במסדרון או שוועד הבית צריך לטפל בזה?
תשובה:
אם מדובר בקירות שבחדר המדרגות הרי שזהו רכוש משותף ועל כן על הדיירים כולם לשאת בעלות התיקון.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בניה ללא אישורי בניה

שאלה:
שלום כבוד הרב
משפחתנו מעונינת לקנות דירה ואחר חיפושים עלו לנו כמה שאלות הלכתיות הנוגעים לנו ולעוד קונים רבים ובעלי דירות בכלל והדברים נוגעים מאוד למעשה והם מעשים שבכל יום.
א.האם מותר לבנות דברים המצריכים אישורי בניה מהעיריה ללא אישור [כגון סגירת מרפסת,הרחבת המטבח או הסלון לשטח הגינה] ? – האם יש להתחשב בכך שעיריות לא אוכפות את הדבר בצורה מוחלטת ויש מקומות שאף גובים ארנונה על התוספת בניה ולא קונסים על ההרחבה. והרבה מהחוקים וההתנהלות לקבלת האישורים קשורים בסחבת בירורקרטית 'לא אמיתית'.[ויש אף מועצות ביו"ש המעודדות דברים מסוימים]
כמובן שהנ"ל מדובר על בניה בתוך השטח שלי לא בצד הפונה כלפי הרחוב[החורג מגבולות הבניין],ולא מפריע לשכנים, [ובמצבים מסוימים בין כה וכה מקורה מהשכנים מלמעלה].
ב.האם הדין שונה לגבי הוספת דיירים בדירה, המכונה 'יחידת דיור' ?
ג.האם בבואנו לקנות בית כשכבר נעשו בו עבירות בניה מצד העיריה, אני מחויב אחר הקניה להרוס את מה שכבר עשו או שאפשר להשאיר את הקיים. [למותר לציין על הנזק הממוני של קניית דירה למשל שהרחיבו בה עוד חדר ומוכרים אותה בהתאם, ואח"כ צריך לשלם עוד הוצאות על מנת להחזיר את המצב לקדמותו ולהוריד את ערך הדירה]
לגבי שלושת השאלות אשמח לדעת את סיבת האיסור או ההיתר. [והאם יש הבדל הלכתי בין החוקים של המדינה לבין החוקים של עיריות]
כמו כן רציתי להוסיף שאבותינו נקראו ישרים,וכידוע שהשאלה הראשונה שנשאל היא 'נשאת ונתת באמונה' ועצם השאלה של דברים כאלו הנוגעים לממון עצמנו פעמים רבות מביאה ונובעת מחוסר ישרות,וברצוני לדעת גם,- האם גם אם דברים מסוימים מותרים ראוי לעשות כך, וביחוד האם ראוי שכך יתנהגו ת"ח?
בתודה מראש, ומחילה מכבוד תורתו על האריכות, אבל הדברים נצרכים ונוגעים להמוני עמך בית ישראל

תשובה:
שלום רב,

יש להבדיל בין שני מצבים:
המצב האחד הוא כאשר הבניה הנעשית ללא אישור גורמת נזק כלשהו לשכנים, בין אם מדובר בנזק הנגרם כתוצאה מהמבנה המסתיר אור, אוויר או נוף, בין אם מדובר בנזק הנגרם כתוצאה מריבוי הדיירים במקום (רעש, מחסור במקומות חניה ועוד), בין אם מדובר בהיזק ראיה או בכל נזק אחר. במצבים אלו אסורה תוספת הבניה לא רק על פי החוק אלא גם על פי ההלכה.
המצב השני הוא כאשר הבניה אינה גורמת כל נזק, אלא שמסיבות בירוקרטיות ואחרות לא ניתן לקבל רשיון. במצבים אלו העבירה היא עבירה על החוק בלבד אך לא עבירה הלכתית. היות שכך, מותר, במצבים אלו על פי ההלכה להתחשב בכך שהעיריות אינן אוכפות את הדבר בצורה מוחלטת.

מכאן תשובה לסעיפים א, ב, שבשאלה.

לגבי סעיף ג – אין עליך חובה מצד ההלכה להרוס את מה שכר נעשה, אמנם אם תוגש נגדך תביעה מצד שכן או שכנים שיטענו שנגרם להם נזק כתוצאה מהבניה, יתכן שתהיה חייב להרוס אלא כן יתברר ששתיקתם עד כה מהווה מחילה מבחינתם.

לגבי השאלה האם מדובר בהתנהגות ראויה לת"ח: אם מדובר באופן בו אין כל נזק, כאמור לעיל, הרי החובה היא חובה אזרחית בלבד ולא הלכתית ומשם כך איני רואה הבדל בין ת"ח לאדם אחר, אלא אם יש חשש חילול השם שאז יש לת"ח להזהר ביותר.

כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון