ביטול הסכם עם מטפלת

בס"ד
לקחתי לבני מטפלת, וסיכמנו בע"פ שהיא תשמור עליו כל השנה תמורת 1800 ש"ח לחודש.
אחרי כשבועיים מתחילת עבודתה היא הודיעה לי שלא משתלם לה כלכלית לשמור על הילד והיא מעדיפה לצאת לעבוד. היא אמרה שהיא מוכנה לשמור עליו עד סוף החודש.
במקביל חיפשתי מטפלת אחרת ומצאתי מטפלת שמוכנה לשמור עליו החל מהשבוע הבא.
המטפלת הנוכחית אמרה שזה לא בסדר מבחינתי ושהיא תכננה לשמור על הילד עד סוף החודש כדי להרוויח את מלוא הסכום.
אמרתי לה שאשלם לה באופן ייחסי על זמן העבודה שעבדה (שמרה על הילד).
היא טענה שלכאורה המטפלת השניה גוזלת אותה כי היא תכננה לשמור על הילד עד סוף החודש וגם כי היא הודיעה למקום העבודה שתתחיל לעבוד בו בתאריך שבו תסיים לשמור על בני (כלומר כעבור חודש) ואילו עכשיו היא תיוותר מחוסרת עבודה ושכר כשבועיים עד שתתחיל בעבודה החדשה.

שאלתי:
האם חובה עלי להשאיר אצלה את בני עד סוף החודש כדי שתקבל תשלום מלא?
או שמותר לי לשלם לה באופן ייחסי על ימי העבודה שעבדה עד כה?

שלום וברכה
משאלתך קשה לדעת מה בדיוק היה השיח בינכן עם הודעתה הראשונה. על פי הבנתי את דבריך כפי שניסחת זאת בשאלתך היא ביקשה להתפטר בעתיד דהיינו שהפיטורים יחולו מסוף החודש. כלומר היא תמשיך לעבוד על פי ההסכם הקודם אלא שהיא רק הודיעה לך כי בכוונתה לחזור בה ולהתפטר בסוף החודש ולתת לך זמן מספיק למצוא לה מחליפה אלא שאת זו המבקשת לפטרה קודם הזמן ושואלת האם הדבר מותר על פי ההלכה. (למיטב הבנתי היא לא ביקשה להתפטר מיידית ולבסוף המשיכה לעבוד על בסיס יומי ללא כל התחייבות להמשך העסקתה למשך תקופה כלשהי. במקרה שכזה ההלכה היתה אחרת).
התשובה היא כי התורה אינה נותנת למעסיק רשות לפטר את העובד (אם לא בעילות מוצדקות ומוגדרות ביותר). כך כותב למשל הרא"ש (שו"ת הרא"ש כלל קד סימן ד) "מי ששכר מלמד לבנו ללמדו שנה אחת ובתוך השנה מצא טוב ממנו… כיון ששכרו לזמן קצוב והתחיל במלאכתו אינו יכול להוציאו מתחת ידו תוך זמנו אם אינו פושע במלאכתו", וכך פסקו הפוסקים (ערוך השלחן יו"ד רמה יט). העולה מכאן כי זכותה של המטפלת לעבוד עד סוף החודש ולקבל שכר מלא על עבודתה.
בברכה
השאלה נענתה ע"י הרב אורי סדן