תביעת חברת החשמל על נזקי הסופה

דברי רקע

השבוע התרחשה סופה חריגה בעוצמתה אשר גרמה לניתוקם של מאות אלפים מזרם החשמל. תיקון התקלות נמשך פרק זמן ארוך מן המקובל במקרים מעין אלו ועשרות אלפים נשארו ללא חשמל במשך למעלה מיממה. בעקבות הדברים הועלו טענות מצד הנהלת חברת החשמל כי תיקון התקלות התמשך זמן רב כל כך עכב חוסר מוכנותם של העובדים להתגייס לתיקונן בשל חילוקי דעות שיש לעובדים עם הנהלת החברה,  עד אשר הוכרחו לכך מכח צו של בית הדין לעבודה. העובדים מצידם טענו כי מן הרגע בו נתברר היקף התקלות הם עשו את מירב המאמצים לתיקונן. מכון כתר נדרש לשאלה האם על פי ההלכה יכול הצרכן שנפגע לתבוע את חברת החשמל או את עובדיה על נזקים שנגרמו לו.

הבסיס העובדתי

השאלה האם ניתן לתבוע את חברת החשמל בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהפסקת החשמל הארוכה תלויה במספר שאלות עובדתיות בהן המכון אינו יכול להכריע והן: מה גרם לקריסת מערכת החשמל? מחדל בטיפול בתשתיות, או אסון חריג שלא היה ניתן לצפותו? מה גרם לעיכוב בטיפול בתקלות האם ריבוי התקלות החמורות או מחדל מכוון של העובדים? ואם היה מחדל של העובדים האם ההנהלה מצידה עשתה צעדים שהובילו את העובדים לביצוע צעדים אלו? שאלות אלו יתבררו מן הסתם בועדת חקירה אשר תחקור ארוע זה ותתחקה אחר סיבותיו על מנת שלא ישנה בעתיד. תשובת המכון תתייחס לעקרונות ההלכתיים ולאחר שיתפזרו העננים ויתבררו העובדות ניתן יהיה ליישם עקרונות אלו.

נזק שנגרם שלא באשמת החברה או עובדיה

בין הלקוחות ובין חברת החשמל קיים חוזה לפיו חברת החשמל מתחייבת לספק ללקוח חשמל באופן רצוף. מכח התחייבות זו מחוייבת החברה לדאוג לתקינות של קוי המתח הגבוה שבאחריותה, ולתקן כל תקלה בהקדם האפשרי. במידה ואכן כך קרה אלא שכתוצאה מסערה חריגה בעוצמתה נפלו קוי מתח גבוה רבים כל כך, למרות שתוחזקו כראוי, והעובדים על אף כל המאמצים שהשקיעו לא הצליחו לתקנם בזמן קצר, פטורה החברה מכל אחריות על הנזקים שנגרמו בגין הפסקת החשמל.

נזק שנגרם כתוצאה ממחדלי חברת החשמל

על פי ההסכם שבין הלקוחות ובין חברת החשמל מחוייבת החברה לשמור על תקינות תשתיות רשת החשמל ולתקן כל תקלה בהקדם האפשרי. מעמדה של חברת החשמל אם כן הינו כשל קבלן המתחייב לספק שירות לבעל הבית. במידה והחברה לא עשתה כן, כלומר לא שמרה על תשתית תקינה, לא גייסה כמות מספקת של עובדים על מנת לטפל בתקלות המרובות, או שלא קבעה סידרי עדיפויות סבירים לעובדים עם גילוי התקלות אזי יש לראות זאת כהפרת התחיבותה של החברה ללקוחותיה וניתן לתבוע את חברת החשמל על כך שכן על פי ההלכה קבלן שלא ביצע את עבודתו כראוי[1] או שנמנע מפעולה שהיה עליו לעשות[2], וכתוצאה מכך נגרם נזק ללקוח, חייב לפצות את הלקוח על נזקיו.

נזק שנגרם כתוצאה ממחדלי עובדי החברה

אחת הטענות שעלו במהלך הזערה היא כי לעובדי החברה היתה יד בהתארכות הפסקת החשמל. לטענת החברה העובדים לא נענו להכרזת החברה על מצב חירום עד אשר בית הדין לעבודה חייב אותם לעבוד במתכונת חירום, וגם אז פעלו בעצלתיים. לדברי החברה לא היה זה במקרה אלא בהנחיית ועד העובדים והעומד בראשו. במידה וטענות אלו נכונות אזי הדברים חמורים שכן ההלכה אוסרת על אדם לגרום נזק לחברו[3] והמנעות מתיקון תקלות ברשת החשמל באופן מכוון גורמת נזק אדיר ללקוחות החברה.

ברם, ההלכה אינה מאפשרת לתבוע תשלום על גרימת נזק באופן שכזה, אלא רק להקפיא תשלומים המגיעים לעובת שלא עשה את המוטל עליו[4]. לאור העובדה כי עובדי חברת החשמל נמצאים במערכת של יחסי עבודה עם חברת החשמל בלבד, ובינם ובין לקוחות החברה אין כל יחסי עבודה, אין הלקוחות יכולים לעכב תשלומים המגיעים לחברת החשמל בגין נזקים שגרמו עובדיה נגד רצונה. מאידך אם חברת החשמל תיתבע בכל מערכת שיפוטית ותתחייב לשלם ללקוחותיה על מחדלי עובדיה, אזי רשאית חברת החשמל לעקל כל תשלום והטבה המגיעים לעובדים שלא עשו את המוטל עליהם.

 יש לסייג את הדברים ולומר כי אם יתברר כי העובדים עשו צעדים אלו מחוסר ברירה, כגון שההנהלה הלינה את שכרם ולא הסכימה לשלם להם ואפילו להתדיין עמהם בבית דין לעבודה, אזי תחזור האחריות לחברת החשמל[5], וזו תישא באחריות לנזק שנגרם ללקוחותיה[6].

הערות שוליים

[1] שולחן ערוך חושן משפט הלכות אומנים סימן שו סעיף ג

[2] מגיד משנה הלכות שכירות פ"י ה"ה, המאירי בית הבחירה ב"ק צט ע"ב

[3] ראה יד רמ"ה ב"ב כו ע"א סי' קז, חידושי הרשב"א ב"ק ב ע"ב ד"ה אבל ברכת שמואל ב"ק סי' ב' ובקהילות יעקב שם סי' א. עוד ראה בשעורי הרב אהרן ליכטנשטיין, דינא דגרמי עמ' 169.

[4] נחלקו הראשונים בדין עובד שהתפטר ב"דבר האבד" וגרם לנזק ממוני לרכושו של המעסיק, האם ניתן לחייבו בתשלום על הנזק שגרם מדינא דגרמי. לדעת הרמב"ן (בבא מציעא עו ע"א) אין לראות בהתפטרות, על אף שנגרם בעטיה נזק למעסיק, כנזק בגרמי ולפיכך אין מקום לדבר על חובת פיצוי. לעומתו סבור המהרי"ח (בהגהות אשר"י בבא מציעא פ"ו ה"ב וכ"כ בשו"ת תרומת הדשן סימן שכט) שבמקרה זה יש לחייב את העובד מדינא דגרמי. למעשה פסק הרמ"א (שלג ו) כדעת המהרי"ח, וכן כתב הש"ך ס"ק לא וערוך השולחן הלכות שכירות פועלים סימן שלג סעיף כג. לדעתם ובמקרים בהם פגעה ההתפטרות ברכושו של המעסיק חייב העובד לשלם על ההפסד מדינא דגרמי. אולם לדעת הנתיבות (שם ס"ק יד) המחבר חלוק על הרמ"א וסבור כדעת הרמב"ן שלעולם אין לחייב את העובד המתפטר משום דינא דגרמי.לדעתו שאלה זו לא הוכרעה ואין בעל הבית יכול להוציא מהעובד המוחזק, וכן פסק למעשה בשו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן קד. מאידך רשאי המעסיק לעכב אצלו תשלומים המגיעים לעובד שגרם לו לנזק.

[5] לשיטות האחרונים המאפשרות את השימוש בכלי של השביתה אזי במידה והמניעים לשביתה מוצדקים, והשביתה עומדת בדרישות ההלכה, דהיינו שנעשית היא לאחר שמוצו כל ההליכים המשפטיים מול המעסיק את האחריות על השבתת השירותים החיוניים הללו יש להטיל לפתחם של נציגי הציבור. כך כותב הגרש"ז אוירבאך (מנחת שלמה א פז) בנוגע לשביתה בתלמוד תורה

וכך כותב הרב גורן (אסיא טבת תשמה) ביחס לשביתת הרופאים.

[6] ראה בהערה לעיל בענין יכולת תביעת הפועל שחזר בו בדבר האבד.