טוען...
טוען...
על פי ההלכה, כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש צורך לפדות את המעשר שני. כמו כן יש צורך לפדות פירות של נטע רבעי. הפדיון נעשה על מטבע ששווה לפחות פרוטה. אם המטבע שווה כמה פרוטות ניתן לפדות עליה מעשר שני מספר פעמים – כמספר הפרוטות שהיא מכילה.
הפרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף טהור, הגרם הוא משקל 20 שעורים, נמצא שגרם כסף שווה 40 פרוטות, ופרוטה היא אחד חלקי ארבעים גרם כסף טהור. בהתאם לכך מתפרסם השער באתר.
נהגו ישראל לתת לפני פורים סכום כסף לצדקה זכר ל"מחצית השקל" שהיו ישראל נותנים בחודש אדר לבית המקדש. למנהג האשכנזים נותנים "זכר למחצית השקל" לפחות שלשה חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה (דהיינו במדינת ישראל – לפחות שקל וחצי), ולמנהג הספרדים נוהגים לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור.
השער המתפרסם באתר נקבע על פי מחיר עשרה גרם כסף טהור. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
מצווה לפדות בכור זכר לאמו הישראלית, אפילו אינו בכור לאביו, שנאמר: "אך פדה תפדה את בכור האדם… ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים" (במדבר י"ח י"ד-ט"ז). אם נולד לאחר שאימו הפילה, או שנולד בניתוח קיסרי, או שהוא בן של כהן או בן של לוי – אינו חייב בפדיון. כסף הפדיון ניתן לכהן.
שיעור חמשה סלעים לפדיון הבן הוא כסף טהור במשקל 1920 שעורות. הגרם הוא משקל 20 שעורות, נמצא שהשיעור הוא 96 גרם. למעשה נוהגים ליתן שיעור של 100 גרם כסף, וזהו השער המתפרסם באתר. [לדעת הרב מרדכי אליהו זצ"ל יש להוסיף למחיר זה מע"מ. השער המתפרסם באתר הינו ללא מע"מ.]
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
זהו סכום הכסף המינימאלי שהבעל מתחייב לאשתו בכתובה כאשר מדובר בנישואין ראשונים של האשה, והוא נקרא "עיקר כתובה". על סכום זה מוסיף החתן "תוספת כתובה".
מאתים זוז שווים ל 50 סלעים.
נחלקים הפוסקים בשאלה האם יש לשער סכום זה ב"כסף צורי" (=כסף שיוצר במטבעה שהיתה בעיר צור) או ב"כסף מדינה" שערכו שמינית מ"כסף צורי":
דעת המחבר בשולחן ערוך שהסכום של מאתיים זוז הוא ב"מטבע מדינה" ולא ב"מטבע צורי". (שו"ע אהע"ז סו ו, תוספות יו"ט פאה ח, ח) כאמור, זוז מדינה הוא שמינית זוז (=דינר) צורי, נמצא שמאתיים זוז מדינה הם 25 דינר צורי. ארבעה דינר צורי הם סלע, נמצא ש 25 דינר צורי הם 6.25 סלעי צורי, שהם במידות זמננו כ- 120 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
דעת הרמ"א (שם) שיש לשער את המאתים זוז בכסף צורי, ששוויו, כאמור, פי שמונה מכסף מדינה. נמצא שלשיטת הרמ"א מאתים זוז שווים ל 50 סלעים שהם במידות זמננו כ 960 גרם כסף, ובהתאם לכך חושב השער באתר.
המידע מתעדכן פעם ביום לאחר סיום המסחר, ומוזן ע"י מערכת אוטומטית. מכון כת"ר אינו יכול להיות אחראי למהימנות המידע. אנו עושים כל מאמץ ע"מ שהוא אכן יהיה כזה.
המידע מעודכן לתאריך כ״ב בטבת תשפ״ה
שערי מטבעות חז"ל מחושבים באתר מכון כת"ר בהתאם לשער הכסף בבורסה העולמית והוא מתעדכן אוטומטית בהתאם לשינויים בשערי הבורסה והשינויים בשער היציג של הדולר.
השער המפורסם באתר הוא ללא מע"מ. יש אומרים שצריך להוסיף לשיעור זה את שיעור המע"מ.
יש אומרים שהחישוב צריך להעשות לפי השער בו יחיד יכול לרכוש כסף בארץ, אך גם הסוברים כך יוכלו לסמוך על המתפרסם באתר – משום שכמות הכסף על פי נעשה החישוב באתר גדולה מהשיעור המדוייק.
לפירוט החישוב בכל אחד מהמטבעות הצב את הסמן על ציור המטבע שמימין לשם המטבע.
נחלקים המפרשים בשאלה מהי משמעות המילה "כסף" המוזכרת בתורה בהקשר למצוות שונות: יש אומרים שהכוונה לסוג המתכת הנקראת כסף – silver. יש אומרים ש"כסף" הוא מטבע ואין זה משנה ממה הוא עשוי, דהיינו money, ויש אומרים שהכוונה לשווי מינימאלי מסויים.
לדעת הרי"ף הפרוטה היא כסף במשקל חצי שעורה, וכן היא דעת הרמב"ם וכן פסק השולחן ערוך[1].
לסוברים שערכה של פרוטה הוא כשווי משקל חצי שעורה כסף צרוף, ובהתאם גם שער שאר מטבעות חז"ל נגזר ממחיר הכסף, יש לברר מהו השער הקובע לעניין זה, האם השער בו נמכר הכסף בבורסה העולמית או השער בו נמכר הכסף ליחידים בארץ.
נראה שאלה זו תלויה במחלוקת ראשונים: יש מהראשונים הסוברים שיש להתחשב במקומו ושעתו – ולדעתם יש להתחשב בשער הכסף בחנויות העירוניות, ויש ראשונים הסוברים שכאשר המקבל מעוניין לקבל את החפץ די בכך ששווה פרוטה במקום אחר, ולדעתם יש לשערך את שווי הפרוטה במטבעות ימינו על פי מחיר הכסף בבורסה העולמית, ושיעור זה, אם התרצה לקבלו, יחשב כפרוטה.[2]
כמו בכל דבר, גם במתכות ישנו הבדל בין שער המכירה לבין שער הקניה, וכאשר אדם רוצה למכור silver לסוחר המתכות ולקבל בתמורה שקלים, הוא יקבל סכום נמוך יותר מאשר הסכום שיידרש לשלם לסוחר המתכות אם ירצה לרכוש ממנו silver. יש לדון אפוא, לשיטת הסוברות ששיעור פרוטה הוא כשיעור משקל חצי שעורה כסף צרוף – האם מדובר על שער הקניה הגבוה או על שער המכירה הנמוך.
לכאורה יהיה הדבר תלוי במחלוקת שהובאה לעיל בשאלה מהו "כסף" של תורה: אם כסף של תורה הוא "שווי" או מטבע – money, ורק השיעור מוצמד לערכו של הכסף הצרוף, יש מקום לומר שהקובע הוא שער המכירה הנמוך משום שהוא מבטא את המחיר ה"אמיתי" של המתכת בלא העמלות והרווחים של הסוחרים. לעומת זאת, אם כסף של תורה הוא מתכת – silver, והמטבעות הינם רק "שווה כסף" הרי ששיעור פרוטה הוא כזה בו ניתן יהיה לרכוש כסף צרוף במשקל חצי שעורה, דהיינו שער קניה הגבוה.
דן בשאלה זו הגר"י קנייבסקי (קהילות יעקב זרעים כא) ומסקנתו שצריך להחמיר "ולשער בכמות הכסף שאפשר ליקח לו בלבד", דהיינו לשער כפי מחיר בו אנשים פרטיים יכולים לרכוש כסף.
על פי זה, כאשר שיעור הפרוטה הגבוה של פרוטה הוא לקולא, כגון בקידושי אשה לעניין קביעת מעמדה האישי של האשה, האם היא מקודשת ויש להצריכה גט – יש לשער לפי המחיר הנמוך, ואילו כאשר שיעור הפרוטה הגבוה הוא לחומרה, כגון לחילול מעשר שני או לפדיון הבן יש לשער לפי המחיר הגבוה.
אולם לענ"ד נראה להוכיח מדברי תוספות[3] שהחישוב צריך להיעשות לפי שער המכירה הנמוך. עי"ש.
בטעם הדבר כתב החזון איש, שהיות שהכהן נוח לו בדינר זהב הרי זה כלוקח דינר זהב בעד 25 דינרי כסף[4]. נמצא א"כ שכאשר נח למקבל לקבל שווה כסף, שערוך שווי החפץ שקיבל יהיה עפ"י סכום הכסף שהיה משלם עבור רכישת אותו חפץ. על כן, אם הכהן מעוניין לקבל חפץ מסויים לצורך פדיון הבן, החפץ צריך להיות כזה שעבורו היה משלם 20 דינרי כסף. מאידך, אם הכהן אינו מעוניין בחפץ אלא בכסף ממש דהיינו מתכת – silver, אך הוא קיבל חפץ לפדיון הבן, שוויו של החפץ צריך להיות כזה שאם ימכור אותו יוכל הכהן לקבל תמורתו 20 דינרי כסף.
נראה שכיום, כאשר המסחר מתנהל במטבעות ולא במתכת – silver, מעדיפים האנשים לקבל מטבעות ולא את המתכת, וכל שכן אם בפועל קיבל הכהן לצורך פדיון הבן מטבעות ולא מתכת – שניתן לצאת מתוך הנחה שנח לו במה שקיבל. נמצא א"כ שאף אם נגדיר את המטבעות כ"שווה כסף", יש לשערך את ערך הפרוטה על פי שער המכירה הנמוך, דהיינו, לעניין חישוב הפרוטה, סכום המטבעות שבשביל לקבלן יש לתת משקל חצי שעורה כסף צרוף, או במילים אחרות, מהו הסכום שמתקבל ממכירת משקל חצי שעורה כסף צרוף[5]. כמו"כ לעניין פדיון הבן, החישוב יהיה עפ"י הסכום המתקבל ממכירת חמשה סלעים כסף צרוף. מכאן שיש לחשב את המחיר בהתאם למחיר הבורסה העולמית, שהוא המחיר בו רוכש היבואן את הכסף, משום שיש להניח שזהו המחיר אותו יתן היבואן למי שירצה למכור לו מטילי כסף.
[1]. רי"ף קידושין דף ו ע"א, רמב"ם פירוש המשנה ריש קידושין, רמב"ם הלכות שקלים פרק א הלכה ג, והלכות טוען ונטען פרק ג הלכה א. שולחן ערוך יורה דעה סימן שלא סעיף קלד, אבן העזר סימן כז סעיף י וחושן משפט סימן פח סעיף א.
[2] ר' חידושי הריטב"א מסכת קידושין דף יב ע"א עפ"י הרמב"ן שם בשם תוספות, וכן הוא ברא"ש שם סימן יז בשם ר"י. חידושי המאירי שם, ר"ן על הרי"ף קידושין ו ע"א בדפי הרי"ף.
[3]. תוספות מסכת בכורות דף נ ע"א ד"ה דמזדבנא
[4]. חזו"א יורה דעה סימן קפב אות ה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
בס"ד
שלום רב
מה הוא הערך היום של מחצית השקל
שלום רב,
הנתון מופיע בדף הבית של המכון בצד ימין למטה ומתעדכן מדי יום בהתאם לשערי המתכות בעולם ולשערי המט"ח.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
א. מהו ערך של פרוטה היום.
ב. מהו סכום של זכר למחצית השקל שיש לתת.
שלום רב,
הנתונים מתפרסמים בדף הבית של המכון (בצד ימין למטה) ומעדכנים מדי יום בהתאם לשינוי בשערי המתכות והמט"ח.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
האם אדם יכול להשתמש במעשר עני לצורך משלוח מנות
לכתחילה אין לתת ממעות מעשר עני לצורך משלוח מנות. אך אם עושה כן – יש לו על מה לסמוך.
אחרי שנתן את המינימום של שתי מתנות לאדם אחד יכול בודאי להוסיף עוד מתנות ממעות מעשר עני – אם נותן משלוח מנות לעניים.
יש להדגיש שהתשובה מתייחסת למעשר עני. מעות מעשר שני ודאי שאסור היום (כשאיננו יכולים לאכול פירות בירושלים בטהרה) להשתמש כלל – לא למשלוח מנות ולא למתנות לאביונים ולא לכל שימוש אחר.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום וברכה
אני משיב על שאלות באוינטרנט, ויצא לי כבר הרבה מאוד פעמים להשאל על סכום חמישה סלעים, ותמיד אני בודק אצלכם ומשיב. התעוררתי לכך שבעיתון יתד נאמן בימי רביעי באופן קבוע יש חישוב אחר וסכום גבוה יותר, אשמח להבין מה הנושא ועל מה נסובה המחלוקת, כך אדע את המעשה אשר יעשון.
תודה רבה
שלום וברכה,
דרך החישוב מפורטת באריכות בספר כת"ר כרך יג שיצא לאור לאחרונה בסימן ו. עי"ש.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
לפי מה נקבע המחיר אצלכם לפדיון הבן
דהינו א כמה גרם ? ב האם מוסיפים מעמ? ג האם לפי שער הבורסה או כפי הנמכר בשוק וזה ההגיון הפשוט כמה יעלה 100 גרם כסף כעת לאבי הבן
שלום רב,
הסכום המופיע באתר אינו כולל מע"מ – כמצוין שם ליד הסכום.
לגבי אופן החישוב עסקנו בזה בספרנו אמצעי תשלום ומכשירים פיננסיים לאור ההלכה – כתר יג. עי"ש בסימן ו.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
שלום עליכם,רצינו לדעת כמה השווי של 5 סלעים לפדיון הבן,ב'ה הלידה בקרוב,תודה
שלום וברכה
השווי מתפרסם באתר מכון כתר (בדף הבית בצד ימי למטה) ומתעדכן מדי יום לפי שערי הדולאר והמתכות.
שיהיה בשעה טובה בע"ה.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
האם מותר לקנות ולמכור מטבעות או מניות או אופציות וכו בחול המועד.
הדבר נעשה דרך המחשב לצורך רווח.
שלום רב,
סחורה אסורה בחול המועד. (שו"ע תקלט א) . אמנם המשנ"ב שם הביא שהטעם הוא מפני הטורח, ולכאורה זה לא שייך בנידון דידן, אך נראה שלא פלוג רבנן בדבריהם ועוד שיש שכתבו שהטעם הוא כדי למנוע טרדו וצער (אם יעשה עסקה לא מוצלחת) וכן כדי שיהיה פנוי לעסוק בשמחת יו"ט ובלימוד תורה וזה שייך גם כאן.
לכן אסור אא"כ זה דבר האבד או שנזדמן לו רווח מרובה שלא יחזור לאחר המועד.
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון
מה השווי של חמש סלעים לפדיון הבן לפי שקלים
שלום רב,
בדף הבית שבאתר המכון (בצד ימין למטה) תוכלו למצוא את השווי – מתעדכן בכל יום. יש לשים לב לכך שהמחיר שם הוא בלא מע"מ. יש הסוברים שיש להוסיף גם מע"ע.
כל טוב
בס"ד
רישום משקיע לשטר היתר עיסקא במסלול אישי לאג"ח
לכבוד מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה
שם פרטי:
שם משפחה:
ת.ז:
כתובת מייל:
דף הבית