דף הבית - שאלות ותשובות - ריבית - חשש ריבית בתעודות סל
שאלות ותשובות

חשש ריבית בתעודות סל

שאלה:
ראשית ברצוני לברך את הרב על מאמריו הנפלאים ועל סידרת הספרים המופלאה והחדשנית בהוצ'' מכון כת"ר הספרים עזרו לי באופן אישי, ובוודאי לעוד רבים אחרים, והתנהל במהלך העסקים בצורה טובה ובריאה כדעתה והדרכתה של תורה. בנוסף רציתי לבקש את התייחסותו של הרב בנוגע למס'' שאלות שעלו בליבי אודות המאמר ''חשש ריבית ברכישת תעודות סל'' שפורסם בכתב העת ''אמונת עתיך'' גיליון מס'' 95 עמ'' 67. אני מבקש את סליחת הרב מראש על כל התהיות למרות שאינני מצוי ובקיא בהלכה כראוי. מכל מקום הדבר קרוב לליבי ומצוי במעשי, ועל כן הנני משתדל להעמיק בנושא, ולקיימו הלכה למעשה. במאמר ישנם שני אמירות שניסוחם לעניות דעתי יכולות להוות מכשלה בהלכה למעשה. 1. הרב מציין שהדיון ההלכתי הינו בנוגע לקניה מהחברה המנפיקה עצמה, ולא לקניה בשוק המשני, אולם עיקר המסחר בשוק המשני מתבצע ע"י החברה המנפיקה בעצמה שכן חברות תעודות הסל פועלות כעושות שוק ואחראיות על עיקר הציטוטים גם במסחר הרציף (אפשר אפילו לזהות אותם בקלות ע"י הכמויות הקבועות שהם מצטטים). ועל כן יש מקום לטעות בהבנה כאילו סוחר שקונה בשוק המשני אינו קונה לדר"כ מהחברה המנפיקה בעצמה. 2. הרב כתב בסוף פרק ב'' שבגלל ששוק המניות מוגדר כ''יצא השער'' מותר להלוות מניות. אלא שבפרקטיקה הנהוגה בארץ על כל הלוואה של מניות משלמים ריבית קצוצה. וכן הלווה אינו יודע מיהו המלווה שלו (חבר הבורסה/ גוף מוסדי/ או אדם פרטי) כך שגם אם חבר הבורסה מחזיק היתר עיסקא הרי שהמלווה יכול להיות אדם פרטי. בנוסף ישנה בעיה נוספת שבניגוד להלוואה רגילה כאן המלווה יודע בדיוק על רמת ההפסד או הרווח מהעיסקא, ועל כן לא שייך לחייב את הלווה שבועה על הרווחים שכן המלווה עצמו מעיד עליו. 3. לגופו של המאמר קשה לי להבין מדוע להחשיב השקעה בתעודת סל כהלוואה צמודה ולא כתיווך פיננסי בשלום עמלה. שהרי הלווה כלל אינו רוצה לילוות,והמלווה כלל אינו רוצה להלוות. ועוד שיוצא שהמלווה משלם את הריבית ללווה(דרך עמלת כניסה ויציאה, ודרך דמי ניהול). כך שבעצם היה עלינו להגדיר את המשקיע בתור לווה ואת המנפיק בתור מלווה. הדבר בולט עוד יותר בתעודות ממנופות ששם הסוחר משיג מינוף ע"י כך שמנפיק התעודה מתכסה כנגדו פי 3 בשוק וכך הוא בעצם ממנף עצמו ע"י הלוואה מהמנפיק 4. הרב ציין שגם במקרה שבו אין לחברה המנפיקה היתר עיסקא יכול המשקיע לרכוש את התעודה בתנאי שיכול ע"פ התשקיף להמיר את התעודה למניות. התקשתי בדבר משני סיבות: א. ההמרה למניות כרוכה בעמלת המרה (על פי התשקיף) ואז הרי יש כאן תשלום ריבית (בנוסף לעמלת הרכישה). ב. מדדי המניות משתנים מעת לעת, הן המניות עצמם והן יחסיהם במדד. יוצא איפה שהמשקיע בתעודה כלל אינו יודע איזה מניות ובאיזה כמות או יחס הוא עתיד לקבל אם ירצה לפדות את התעודה ועל כן קשה אני מתקשה להבין מדוע חל פה העיקרון ההלכתי של ''יצא השער'' שכן אפילו לא יודעים על איזה נכס תהיה בפועל ההצמדה לבסוף אשמח מאוד לקבל את תשובת הרב.
תשובה:
תודה על דבריך החמים ועל התייחסותך הרצינית. לגופם של דברים: 1. גם אם המסחר נעשה ע"י החברה המנפיקה, כל עוד זה בשוק המשני אין, לכאורה, חשש ריבית, שהרי מדובר בעסקת מכירה ולא בהלוואה. חשש הריבית הוא רק בעת ההנפקה שהיא בעצם הלוואה לחברה תמורת ריבית, וכן בעת קבלת הקופונים שהיא הריבית עצמה. 2. לגבי הלוואת מניות – פשוט שהלוואת מניות בריבית אסורה והיתר "יצא השער" לא מתיר זאת. דברי ערוך השולחן אותם ציטטתי בענין זה עוסקים בודאי בהלוואת מניות בלא ריבית. 3. לענ"ד אין זה תיווך פיננסי משום שמנפיק תעודות הסל אינה מחוייבת לרכוש עבור המשקיע את מניות אחריהן עוקבת אותה תעודה. מנפיק תעודות הסל מקבל את הכסף לרשותו, ובכפוף לחוק, רשאי להשקיע אותו כראות עיניו, ונמצא שיש כאן הלוואה למנפיק תעודות הסל. העדר הכוונה של המלווה להלוות והלווה ללוות אינה משנה כלל לעניין הגדרת העיסקה כהלוואה. מכאן גם שתשלום העמלה שמשלם המשקיע למנפיק אין בו חשש ריבית שהרי, כפי שבעצמך כתבת, זהו תשלום שמשלם המלווה ללווה. 4. א. בנוגע לתשלום העמלה – כאמור לעיל היות שהמשלם הוא המלווה – אין כאן חשש. ב. לגבי העובדה שהשער משתנה – התייחסתי לכך בגוף המאמר עי"ש בעמ' 69-70 ובהערה 11.
השאלה נענתה ע"י , בתאריך י"ט שבט תשע"ד