שאלות ותשובות

הפסד ברית מילה

שאלה:
שלום אני מוהל . אשה שערכה בדיקה בתחילת הריון ואמרו לה בוודאות שהעובר זכר. מחודש רביעי פנו אלי הבעל והאשה והודיעו לי חד משמעית שאני אהיה המוהל של הבן שעתיד להיוולד בשעה טובה. ובע"ה אכן נולד בן ושוב פנו אלי הבעל בנפרד והיולדת ואף אם הבעל והודיעו לי שאני אערוך את הברית. כשניסינו לתאם מועד הם רצו בשעה 15:00 {כשעה לפני השקיעה} ביקשתי מהם שינסו להקדים בעוד כשעה כי אני מוזמן לעוד ברית, הם לא הסכימו בשום אופן, הודעתי להורים מהברית השנייה שלצערי לא אוכל לערוך עבורם את הברית כי התחייבתי לזוג הנכחי ואכן קיבלו את הביטול בהבנה ומייד סגרו עם מוהל אחר. כאן הגיעה ההפתעה שלי התקשר הסב {אב של אבי הבן} ואמר לי שמאחר והוא משלם על האולם בברית הוא רוצה להביא מוהל אחר. ואכן לא אני ערכתי את הברית. ידוע לי שהסב והמוהל גרמו לי נזק עצום הפסד של 2 בריתות. הם מודעים על כך. היום ברצונם לפצות אותי על העגמת נפש וההפסד שנגרם לי. שאלתי : א' האם ניתן לפצות על אבדן 2 מצוות חשובות כאלו. ב' אם כן כמה ? ג' מה עדיף עבורי ? לקבל פיצוי או לא ? שהרי אם אדם חשב לקיים מצווה ולא קיימה מעלה עליו הכתוב כאילו קיימה... אודה לתשובת הרב
תשובה:
שלום רב, בניסוח השאלה יש אי בהירות אם התביעה באה מהצד הרוחני של הפסד קיום המצוות או באה מהחלק הפיננסי. מצד אחד אתה כותב שגרמו לך נזק עצום הפסד של 2 בריתות וכו', שמשמעותו הפסד כספי, ומאידך, אתה שואל האם ניתן לפצות על אבדן 2 מצוות חשובות כאלו. כלומר שהטענה באה מהפסד המצוות החשובות. נראה שבזה יש גם לקחת את הצד של המזמין בשעת ההזמנה, האם התכוין לקחת אותך כפועל על כל משמעויותיו, או התכוין לזכות אותך במצוה, כשאח"כ האב יתן סכום ראוי ומכובד כפי שנראה לו, כפי שמקובל בהרבה מקומות (ועל זה המליצו המוהלים: "מל ולא פרע [=אבי הבן] כאילו לא מל..."). וכמובן שבאופן זה אין לך כל תביעה ממונית נגד האב, כיון שאין זה "תשלום" אלא "מתנה". והנה אם נדון שהתביעה היא מהצד הכספי: כיון שביטלת הזמנה אחרת בגלל ברית זו, הרי הדין מבואר בדיני פועלים שם פוסק השולחן ערוך (שלג ב): "במה דברים אמורים שאין להם עליו אלא תרעומת בשלא הלכו, דוקא בשלא היו יכולים להשכיר עצמם אמש כששכרם בעל הבית זה; אבל אם היו נשכרים אמש, ועכשיו אינם נשכרים כלל, הרי זה כדבר האבוד להם, ונותן להם שכרם כפועל בטל" כלומר לפי דברי השו"ע מי שעקב ההתקשרות עמו נמנע מהפועל להתקשר עם אחרים חייב מדינא דגרמי לשלם לפועל על כל מה שנתבטל - כפועל בטל. שעור פועל בטל בדרך כלל מחושב כמחצית מן הסכום המקובל באותו מקום או באותה חברה. על פי הרבנות הראשית התעריף המומלץ למוהל מוסמך (שאינו מומחה) הוא 1000 ש"ח לברית, וא"כ יוצא שעל האב לשלם 500 ש"ח, אולם לא ידוע לי שבמדינה בזה "אימצו" את ההמלצה לשלם 1000 ₪ על כל ברית, וצריך לברר אצל המזמינים הראשונים אם כוונתם היתה ג"כ להזמנת פועל, ולא לקיום מצוה, ואם כן - על איזה סכום סיכמו עם המוהל. עוד יש לדון בעניין זה על פי מה שכתב בפתחי חושן שכירות פרק י הערה י, שלכאורה אין כאן הפסד למוהל אלא מניעת רווח, ומסקנתו שאין להוציא מהמוחזק. כל זה אם התביעה היא על הצד של פועל. אם התביעה היא מהצד של הפסד מצווה, הרי מצאנו פיצוי על לקיחת מצווה בשיעור של 10 זהובים (ע' ש"ך יו"ד רסא א) שהוא סכום גבוה מאד (מחיר של כ80 גרם זהב), אלא לענ"ד בזה"ז כמדומה שאין תביעות כספיות כאלו, כמו שענין סבלונות לא קיים ועוד כיו"ב. לכן: א. לגבי שאלה א' – ב' אם ניתן לפצות, אם אתה מתייחס לפעולתו כמו פועל, אתה יכול לתבוע חצי ממה שהיו אמורים לשלם לך אותם שביטלת, וכל זה אם גם הם התייחסו אליך כפועל, ולא כעושה מצוה. ב. אבל אם אתה או המזמינים מתייחסים לפעולתו כעושה מצוה, אין לך תביעה כיון שבזה"ז לא נהגו לתבוע על איבוד ברכת המצוות. ג. כיון שברצונם לפצותך כדי שלא תהיה לך הקפדה וטענה עליהם, לכן גם אם התייחסת לפעולתו כפעולת מצוה, ראוי שיפצו אותך וגם ראוי שתקבל מהם, ותמחל להם, וזאת גם כדי שלא יחשבו ל"מחוסר אמנה" שאין רוח חכמים נוחה הימנו וי"א שנקרא רשע. ד. אם אתה יודע בעצמך שאתה מסוגל למחול בלב שלם מבלי שתשאר אצלך כל קפידא, גם בלי פיצויים, עדיף שתקיים "כל המעביר על מידותיו...", אבל נראה מעצם השאלה ומניסוחה שדבר זה יקשה. כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב יעקב הילדסהיים, בתאריך ח' אייר תשע"ה