דף הבית - שאלות ותשובות - השקעות כשרות - מסחר באופציות בינאריות דרך אתר etrader
שאלות ותשובות

מסחר באופציות בינאריות דרך אתר etrader

שאלה:
שלום הרב. יישר כח על פועלכם האדיר. מה צריך לבדוק לפני כניסה למסחר באופציות בינאריות? האם יש לשאול את etrader אם יש להם היתר עסקה? האם המסחר בetrader הינו מותר או אף כשר למהדרין לכתחילה לגמרי? תודה גדולה. תגדילו תורה ותאדירו.
תשובה:
שלום רב, באופן עקרוני אין במסחר באופציות איסור ריבית ולכן מבחינה זאת אין צורך שיהיה לחברה היתר עסקא (אם כי כדאי שיהיה לה היתר עסקא עובר פעולות פיננסיות אחרות שהיא מבצעת). אולם יש בעייתיות גדולה במסחר באופציות בינאריות לא מבחינת איסור ריבית אלא משום שיש בזה חשש גזל משום שהדבר נחשב כ"אסמכתא." (אסמכתא הוא מושג הלכתי שמשמעותו התחייבות מותנית שאדם מקבל על עצמו - כאשר קיימת הנחה שהמתחייב לא גמר בדעתו לבצע את ההתחייבות. גביית הכסף מהמתחייב בהתחייבות המוגדרת כ"אסמכתא"אסורה על פי ההלכה. מדוע נחשב המסחר הזה כ"אסמכתא"?: אין בעצם המבנה של אופציות בינאריות מרמה או דבר פסול יותר מכל נגזרים פינססים אחרים כמו אופציות רגילות על מדדים וסחורות. בכל נגזרים אלו יש אלמנט של מינוף ומוכרבות שמגדילים את הסיכון הכרוך בהם. יש גם תועלת כלכלית בקיום מוצרים פיננסים אלו, כמו לצורך גידור סיכונים , או מינוף לקרנות גידור מקצועיים, ולכן שוק מסחר בהם לגיטימי ונצרך כמו הצורך בשוק המניות לגייס הון לחברות. בכל שוק כזה, יש מתווכים, משווקים וכדומה שמרוויחים מהמסחר בהם, למרות שאין להם שום צורך עצמי למוצרים אלו. אין בעסקת קנייה של מוצרים אלו בעיה של אסמכתא, למרות שקנו רק חוזה שאפשר להרוויח ואפשר להפסיד, גם אם לפי הסטטיסטיקה התוצאות הם רנדומיליות. מצד שני יש שוק הקזינות שמציעים לאנשים את היכולת להמר. זה מה שנקרא בלשון המשנה משחק בקוביא, סוג של משחק המלווה בהימור. זה לא נחשב סוג של השתדלות להשיג פרנסה אלא משחק לבידור. ואכן, מי מפרנסתו בזה (כלומר הנכנס לקזינו להמר לצורך פרנסתו ואולי גם בעל הקזינו למרות שבידור גם סוג של ישובו של עולם) אינו עוסק בישובו של עולם והחכמים פסלו אותו לעדות. מי שעושה את זה באקראי מבין שאין כאן השתדלות לפרנסה והוא מוכן להפסיד סכום מסוים לחשבון הבית לצורך בידור, לצורך התקווה והרגש של היכולת לקבל פרס בהפתעה. חברות פורקס ואחרים שמציעים זירת מסחר לציבור הרחב באפציות בינאריות עושים כלאיים פסול ומסוכן. מצד אחד, הם מדברים על השקעה ומציעים אופציות על נכסים סחירים אשר נהוג בהם השקעה ומסחר מקצועי. הם גם מציעים שיטות, נתונים וקורסים כאילו יש כאן איזה מקצוע והגיון. אם היו משווקים אותם מוצרים כמשחקים, בילוי והימורים, רובם ככולם של קהל יעד שלהם לא היה מגלים שום ענין בכך. מצד שני, המודל העסקי של זירות מסחר הוא מודל של קזינו, ומעודדים את האנשים לבוא לקזינו עם כמה שיותר כסף עם חלומות במה שיותר גדולים כדי שיפסידו הכל לחשבון הבית. אם הלקוחות שלהם היו יודעים על הסטסטיטיקה ושיטת הקזינו שלהם, לא היו משקיעים כלל – או בגלל שאין להם ענין בהימורים או שעדיף להם להמיר בצורת בידור עם משחקים וכו'. כבר מלפני שנה, הוגשה תביעה ייצוג על הלקוחות שנפלו קרבן לזירות מסחר אלו והפסידו הרבה כסף מהר מאד וגילו רק אחר כך שלא טעו רק בבחירת ההימורים שביצעו אלא בעצם ההחלטה להשקיע במשחק הימורים אשר תוצאותיה היו ידועות מראש למציעי המסחר. גם הכנסת מצויה בעיצומו של תהליך יישום חוק להגביל את זירות המסחר בגלל הדאגה שלהם לקרבנות הרבים שנפלו חזק בגלל מזימות אלו. בסוגיית משחק בקוביא (סנהדרין כה:) פסלו את המשחקים בקוביא לעדות משום שהמפסידים אין להם גמירות דעת אמיתית להפסיד את כספם ולכן נחשבים הזוכים כגזלנים אם הרוויחו באמצעות משחק זו. לדעת רב ששת דבר זה לא נחשב כאסמכתא וכך אמנם פסק הרמ"א משום שאנשים מוכנים להקנות את כספם למנצח במשחק מעצם ההנאה של משחק ההימור עצמו וכפי שכתב ר"ת (תוס' שם ד"ה כל) "משום דכיוון דשנים הם כל אחד מקני לחבריה מגו דאי מרווח בעי איהו למקני בההיא הנאה גמר ומקני לחבריה". לפי זה מותר לעשות הימורים כשיודע שבכל הימור רוצים להסתכן בהפסד כדי להרוויח על חשבון השני. מהמשך הגמרא רואים שכאשר הצדדים יודעים שאין כאן הימור מוחלט , למשל כאשר צד אחד חושב שיש לו שיטה מדעית לנצח ועל סמך זה הוא משחק, זה נחשב אסמכתא משום ש"לא היתה ספיקא בידו"(רש"י), הוא לא עשה את זה בתורת הימור "וטעות הוא", השיטה שלו התגלתה כשגויה והוא לא היה מוכן להפסיד משום כך. גם במקרה של אופציות בינאריות הוא לא חשב כלל להמר על כספו כמהמר רגיל אלא להשקיע אותו באופן מחושב. בעלי זירת המסחר הטעו אותו לחשוב שיש כאן ממש השקעה ולא הימור ועל פי שכל וידע אפשר לנצח ולהרוויח בהשקעתו ככל השקעה אחרת כאשר למעשה לא מדובר כלל בהשקעה אלא בהימור, ולכן ברור שבמקרה זה הדבר ייחשב לאסמכתא גם לדעת הרמ"א.
השאלה נענתה ע"י הרבנים יואל דומב וארי דבנר, בתאריך י"ג אלול תשע"ד