לסמוך על היתר עיסקא ודין עמלה
שאלה:
מדוע יש מי שאינו סומך על היתר עסקה למרות שתלמידי חכמים נכנסו לעובי הקורה ואשרו את האפשרות להלוואה?
מה עמדת התורה לגבי עמלה?
תשובה:
שלום רב,
אכן היתר עסקא התקבל בכל תפוצות ישראל כדרך שניתן לסמוך עליה. וע' בשו"ת חתם סופר חלק ה (חושן משפט) סימן מח שכתב שהוא "דרך סלולה בלי פקפוק".
עם זאת, יש אכן כאלו שמשתדלים שלא לסמוך על היתר עסקא, וכמה סיבות לכך:
א. דעת הגר"א בסימן קסז ס"ק א שאין לסמוך על היתר עסקא.
ב. לעיתים מדובר בהלוואה שלא למטרה עסקית אלא לצריכה פרטית, ובה עלול להיות קושי להסתמך על היתר עסקא.
ג. יש החוששים להסתמך על היתר עסקא כאשר הצד השני לעסקא אינו מודע לקיומו ואינו יודע מה משמעותו.
ד. יש החוששים להסתמך על היתר עסקא כאשר מדובר בריבית גבוהה שאין זה סביר שהלווה הרויח בעסקיו רווחים בשיעור זה.
כאמור, זוהי חומרה בלבד, ומותר לכתחילה להסתמך על היתר עסקא. אמנם יש לחוש לכתחילה לסיבות ב - ד, אך אין בהן בכדי להביא לקביעה גורפת שלא לסמוך על היתר עסקא בכל מצב.
ביחס לעמלה - היא מותרת אם היא אינה תלויה בזמן, והיא נגבית עבור הטרחה וכד'. עמלה שגדלה ככל שזמן ההלוואה מתארך - אסורה.
כל טוב
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון, בתאריך א' תמוז תשע"ו