פיצוי על נזקי ממון שלא ניתן להעריכם מראש
שאלה:
מה ניתן לעשות מבחינת דיני שמים, דיני אדם ודין המלכות במקרה שראובן הזיק בטעות לשמעון, ולא מתכחש, אבל אומר תגיש תביעה מסודרת עם קבלות, אני אגיש זאת לחברת הביטוח שלי ואודה באשמה והם ישלמו לך.
הבעיה היא שלא ניתן להוכיח במדוייק את סכום הנזק למרות שברור שנגרם נזק.
ובנוסף האם ראובן לא חייב לשלם מייד במקום מכיסו סכום גלובלי-כללי, "ככל אשר ישית עליו" ועד לסכום הגבוה ביותר והסביר שיתכן שיתברר בעתיד שסביר שהוא נגרם בגלל זה. וללא הוכחת נזק כי גם אנשי מקצוע לא יכולים לשערך את גובה הנזק.
האם לא מספיק הנזק שראובן גרם ולכן מצופה ממנו שלא להוסיף חטא על פשע ולטרטר את שמעון הניזק בהבאת קבלות וכולי, ובנוסף אם שמעון מעדיף שלא לתקן אלא לקבל את הכסף כפיצוי, אז האם ניתן לחייב אותו שרק בתמורה לקבלות ?
ודוגמאות להמחשה-
1- הפלת פלאפון.
עקרונית לא משנה בדיוק סוג המכשיר ועלותו, או שזה מחשב נייד. ראובן רץ ונתקל בשמעון וגרם לנפילת המכשיר לריצפה, או כל תנועה אחרת באופן שברור ומוסכם שראובן אחראי לבד ולגמרי בתאונה. ואז המכשיר הורם וחובר ונוקה וחזר לתפקד, אבל ברור שמרגע זה הוא כבר לא "חדש" אלא "לאחר תאונה", אז האם ראובן חייב לשלם ? ובאפשרויות שצוינו קודם.
לאחר זמן מסוים התחילו בעיות – הסוללה החלה להחזיק פחות זמן, המכשיר התחיל לתפקד פחות טוב - רעשים, התנתקויות ושאר תופעות מקובלות וסבירות לאחר נפילה. האם עכשיו שמעון יכול לדרוש מכשיר חדש ולא משופץ ?
ואולי למעשה לא צריך להמתין לבעיות ואז לחפש את ראובן, אלא לקבל כל זאת מראש במסגרת כל הבעיות שסביר שיצוצו ?
2- התנגשות במכונית מאחור.
שמעון עצר ברמזור אדום ואז ראה רכב מאחוריו שמתקדם במהירות ולא עוצר. כי ראה שראובן התכופף להרים דבר שנפל לו ולא שם לב שהרכב ממשיך לנסוע. ראובן מודה בעובדות ומוכן למסור את כל הפרטים ולחתום שהוא אשם. אבל לא מוכן לשלם כלום אלא אומר שחברת הביטוח ישלמו.
בנוסף, העובדה ששמעון צפה את התאונה מראש ולחץ על הבלם עוד לפני שנכנסו בו מאחור הקטינה בהרבה את הנזק שנגרם לרכב וגם גופנית לשמעון וגם לרכב הנוסף שעמד לפניו.
מהירות ההתנגשות הייתה כ-30 קמש והרכב הבלום הועף כ-2 מטר עד לרכב שלפיו.
אומנם הרכב חזר לנסוע אבל ברור שנגרם לו נזק מהחבטה העזה. הבעיה היא שלא ניתן להוכיח ולשערך את גובה הנזק. לדוגמה, הפגוש האחורי התעקם ויצא ממקומו ובמוסך אומרים ובצדק שאין חלפים לדגם ישן זה וניתן רק לקדוח חורים אחרים נוספים ולעשות חיזוק מסביב אבל ברור שזה יהיה כבר משופץ ולא חדש. לאחר זמן נשרפה נורית האור הגבוה ולמרות שזה סביר שהחבטה קיצרה את חייה אבל לא ניתן להוכיח בוודאות בכמה. גם המצבר נגמר לאחר כמה חודשים ( הקודם החזיק 4 שנים והנוכחי רק 2 שנים ומייד לאחר האחריות ) וגם בזה ברור הגורם אך שוב לא ניתן להוכיח בוודאות בכמה.
לאחר זמן נוסף התברר בטסט שצריך לעשות כיוון-גלגלים וכיוון-אורות וסביר שזה בגלל החבטה.
ועוד דוגמאות מסוג זה שהחלו להתגלות רק לאחר זמן. מנוע התקלקל אבל זה סביר שיקרה למנוע בן 20 אך גם סביר שהחבטה קיצרה את חייו.
ומה לגבי הזמן שעלה לשמעון לטפל בכל זה, והדלק, ועוגמת הנפש...
ולגבי ניזקי גוף לשמעון – אומנם לא נמצאה בעיה בבדיקות הרפואיות אבל מאז שמעון לא היה מרוכז בעבודתו כחודש ועוד בעיות פסיכולוגיות שלא ניתן להוכיח ולתרגם לכסף. ושוב מה לגבי הזמן שבוזבז על הבדיקות, הדלק, חנייה, הקרינה ששמעון ספג בצילומים...
ראובן לא מוכן להוסיף פיצוי מעצמו וחברת הביטוח לא מוכנה לשלם כלום ללא קבלות ודוח שמאי, והשמאי כמובן לא מוכן לחתום על נזק לא ברור ושניתן להוכחה בוודאות ושניתן לתקן.
בנוסף חברת הביטוח דורשת בתמורה לפיצוי סימלי שללא קבלות חתימה ששמעון לא יגיש תביעות נוספות שאולי יתבררו לו רק בעתיד, כגון התפרצות מחלות כסוכרת שידוע שיכולות להתפרץ גם לאחר זמן מאירועים כאלו אבל גם יתכן שההתפרצות לאחר כמה חודשים הייתה גם בגלל לחץ נוסף שהיה לשמעון בעבודה.
מיותר לציין שחברת הביטוח תעשה הכול כדי לשלם את המינימום ההכרחי שניתן לחייב אותה, ויש לה "סוללת עורכי דין" מקצוענים. ושאלה נוספת היא האם זה סביר לחייב את האשם במכסימום כזה שהוא לא יוכל להוכיח שלבטח כל הנזקים קטנים מסכום זה.
לסיכום – הדוגמאות היו להמחשה שברור שנגרמו נזקים מסוגים שונים ( רכוש, גוף, זמן, עוגמת נפש..) אבל גם ברור שלא ניתן לשערך אותם ולא להחזיר את המצב לקדמותו. והשאלה היא האם במקרים כאלו הפוגע חייב לשלם גם ללא הוכחת נזק ?
תשובה:
לא ניתן להתייחס ספציפית למקרים שציינת בלא לשמוע את שני הצדדים את כל הפרטים הרלוונטים בכל אחד מהמקריםי.על כן אמנה במסגרת זו רק את העקרונות אותם תוכל ליישם במקרים השונים.
א. חובתו של המזיק לשלם היא חובה אישית, ואף אם יש לו ביטוח – אין זה פוטר אותו מחובתו האישית. על כן אין זה נכון שישלח אותך להתמודד עם חברת הביטוח. החובה לשלם מוטלת עליו ואם יש צורך להתמודד עם חברת הביטוח – עליו לעשות זאת.
ב.כלל מפורסם בהלכה קובע כי "המוציא מחבירו עליו הראיה". על כו הטוען שנגרם לו נזק – עליו להוכיח זאת. כמובן שאם המזיק מודה שהזיק – אין צורך בהוכחה, אך אם מדובר בתופעות שאירעו לאחר זמן – על הניזק להוכיח את הקשר הסיבתי שבין אותן תופעות לבין מעשהו של המזיק.
ג. מבחינת גובה התשלום – אם מדובר בחפץ העומד למכירה יש לפצות בסכום ההפרש שבין שוויו למכירה לפני הנזק לבין שוויו למכירה אחר הנזק. אולם, אם מדובר בחפץ שאינו עומד למכירה – גובה הפיצוי הוא בסכום הכסף שיש לשלם על מנת להשיב את המצב לקדמותו.
ד. אם אין אפשרות להשיב את המצב לקדמותו, כגון, למשל, בפלאפון, כאשר לא ניתן לתקן באופן ששכיחות התקלות תהייה דומה לשכיחותן אילו לא היה נופל – ניתן לתבוע מכשיר זהה שלא נפל בתמורה להשבת המכשיר שנפל, או, לחילופין, את ההפרש בסכומים שבין עלות רכישת מכשיר זהה לבין הסכום שניתן לקבל עבור מכירת המכשיר שנפל. (יש להדגיש שהמדובר במכשיר זהה משומש ולא חדש – אלא אם כן אין אפשרות להשיג מכשיר זהה משומש שאז ניתן לתבוע חדש).
ה. אם המזיק "מטרטר" את הניזק יותר מן הדרוש על מנת שיקבל את המגיע לו – ניתן לתבוע פיצוי גם על כך
ו. על פי ההלכה אין בד"כ פיצוי בנזקי ממון על עוגמת נפש, וכן לא על נזקים עקיפים. עם זאת, אם המזיק מבוטח ועל פי הפוליסה שבידו חברת הביטוח מתחייבת לשלם גם על כך – ניתן על פי ההלכה לתבוע אותה גם על נזקים אלו. אלא שמקרה זה התביעה היא ישירות כלפי חברת הביטוח ואין למזיק חובה אישית לשלם זאת.
ז. טוב ששני הצדדים יגלו גמישות הן בסכומי התביעה והן בדרישת הראיות – מה שיש בו כדי לחסוך זמן רב עוגמת נפש והוצאות לשני הצדדים.
בברכה
שלמה אישון
השאלה נענתה ע"י הרב שלמה אישון, בתאריך י"ב שבט תשע"ד