פרשת ויחי: אי אמירת אמת בחוות דעת על מוצר
הרב שלמה אישון
לאחר פטירתו של יעקב אבינו אומרים אחי יוסף אל יוסף: "אביך צוה לפני מותו... כה תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם..." (בראשית נ טז-יז). במסכת יבמות (סה ע"ב) למדים מכך ש"מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום", שהרי באמת יעקב לא צוה לומר זאת ליוסף.
נחלקו ב"ש וב"ה בשאלה האם יש לשבח גם כלה בעלת מום במילים "כלה נאה וחסודה". ב"ה הסוברים שכן, מביאים ראיה לדבריהם ממנהג העולם: "מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר: ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות." (כתובות יז ע"א) ובארו שם בתוס' שגם ב"ש מודים לב"ה ככל שמדובר במקח, וחולקים רק לגבי כלה.
בטעם ההיתר לשבח מקח רע כתב הריטב"א: "דכל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום מדבר שקר תרחק".
אכן כותב הרש"ש, כל זה רק בלוקח מן השוק שאינו מכיר את המוכר ואינו יכול לבטל את המקח שאז "מה לו לחבירו לגלות לו מומיו להדאיבו באין תועלת" אולם "בלוקח מקח מן החנות, ומראהו לתגר או לקרובו ודאי דאם רואה בו איזה חסרון מצוה או חובה עליו לגלות לו בכדי שיחזירנו להחנווני".
מכאן נלמד בק"ו, שאם הקונה בא להתייעץ לפני הקניה האם לקנות את המוצר, חובה לומר לו את האמת, אף שהדבר עלול לפגוע במוכר: "שכיון שבא לשאול עצה ממך אם זה מקח טוב חייב אתה להגיד לו עצה הגונה לו הגם שלאחר זה יגרום שלא יוכל למכור מקחו, מ"מ אתה חייב לדאוג על הלוקח ששואל עצתך וסומך עליך וצריך להגיד לו מה שטוב לו ואין אתה צריך לדאוג עכשיו רק עם השואל ולהשיבו לפי דעתך" (שו"ת משנה הלכות יב רעח)